מיצו רוכב על Zero SR
חשמל הוא העתיד. ככה אומרים לנו. מיטב יצרני הרכבים עוסקים בניסיונות ברמות כאלה ואחרות של הצלחה (או כישלון, תלוי מאיזה כיוון אתם מסתכלים על זה) לייצר רכבים מונעים בכוח חשמלי, וזאת מתוך ההבנה שמנועים חשמליים לא רק שאינם מזהמים את הסביבה כמו מנועי פליטה, אלא שהם הרבה יותר חזקים, בעלי מומנט המושג מסל"ד אפסי, ומסוגלים תוך כדי כך להציע ביצועים מפתיעים לרכבים שאחרת היו צריכים להסתפק בתאוצה של לוח שנה מ- 0 ל- 100. ולא רק יצרני רכבים, אלא גם יצרני אופנועים נכנסו לנישה, בנתיים בקטנה.
המגבלה המהותית ביותר לשימוש בכוח חשמלי להנעת כלי רכב טמונה בסוללה עצמה. הטכנולוגיה העכשווית לייצור סוללות מאפשרת אמנם לאגור את המתח הדרוש להנעת המנועים, אבל כדי להשיג מהירות גבוהה ישתמש המנוע בכמות נכבדת מהמתח האגור בסוללה, וכדי לנסוע רחוק, יהיה צורך בסוללה בעלת קיבולת גבוהה מאוד. המשקלים של סוללות אלה הם בסדר גודל שרכב פרטי ממוצע יכול לשאת בקרבו, אבל בעוד שרכבים נהנים ממרחב פנימי כזה או אחר שמאפשר התקנה של סוללות גדולות המספקות טווחי נסיעה גדולים יותר, לאופנועים אין את הלוקסוס הזה. המרחב הפנימי שלהם שהתפנה כתוצאה מהסרת המנוע, הקלאץ', תיבת האוויר ומיכל הדלק – מצומצם. וכתוצאה מכך, גודל הסוללה שניתן להתקין באופנועים חשמליים מגביל מאוד את טווח הנסיעה על האופנוע.
טווח הנסיעה המצומצם הוא בעיה אחת, אבל מה שהופך את העניין למסובך יותר היא העובדה שגם הטעינה של הסוללות אורכת זמן. הרבה זמן. ובכל זאת, ואני חוזר לרגע לתחילת הפסקה הראשונה – אומרים לנו שחשמל הוא העתיד. ואם זה מה שהמומחים אומרים, בוודאי יש לזה סיבה.
ולכן, כשנתקלתי בהזדמנות לרכוב על אחד האופנועים החשמליים המובילים היום בעולם הדו-גלגלי, ה- Zero SR, דגם ה"ספורט" של היצרן האמריקאי זירו – לא ויתרתי ומיהרתי חיש קל להגיע לאסוף אותו לרכיבת מבחן. האופנוע, להלן יכונה בקיצור "זירו", מיובא ארצה ע"י אופנועי זירו מכוכב יאיר, והוא הדגם הספורטיבי, המשוכלל והמהיר ביותר של היצרן.
האופנוע האדום מחכה לי בחניה, טעון ל- 100%, וכאן בניגוד לרכיבה על כל אופנוע אחר אני ממש צריך לעבור תדריך הכולל הסבר לגבי מצבי הרכיבה השונים, תפעול המצערת והמכלולים, תזכורת לכך שאין ידית קלאץ' ורגלית הילוכים במקום שהיית מצפה להם, וכמובן הרצאה לגבי עניין הטווח – עניין שאליו עוד נחזור בהמשך.
מבחינה ויזואלית, אם אני ממצמץ לרגע ומתעלם מהלוגו בצד, האדום של חלקי הפלסטיקה בשילוב מכלולים שחורים כסופים מבלבל אותי לרגע, אפשר בקלות לטעות בו כאיזה הונדה או ימאהה קטן. ה"אין מיכל דלק" האדום מבהיק באור השמש הישיר, בעוד אזור השלדה וה"אין מנוע" צבועים בשחור מאט יפה. מעל הגלגל הקדמי כנף אדומה, ומאחורה מחרשה ארוכה למדי. כמובן שחסר, במראה הויזואלי, גם ה"אין אגזוז". בצד שמאל של האופנוע, ובמקום שרשרת סטנדרטית, ישנה רצועת הנעה המחוברת לגלגל הנעה גדול מימדים במקום גלגל השיניים.
הגלגלים של הזירו מורכבים על ג'אנטים יצוקים בעלי מספר זרועות דקיקות, מקדימה מזלג שואה הפוך בקוטר 41 מ"מ, ומאחור בולם בודד מתוצרת שואה גם הוא המשודך לזרוע כפולה נאה במראה. הבולמים בעלי אפשרויות כיוונון מלאות. הצמיגים איתם מגיע האופנוע הם במידות 110/70 מקדימה ו- 140/70 מאחור, שניהם על ג'אנט 17 אינטש. את הדיסק הבודד מקדימה ומאחורה חובקים בלמים של בוש והם מצויידים במערכת ABS.
לדגם ה- SR כידון סטנדרטי ונוח למדי, כשבכל צד קיימים בתי מתגים. מקדימה, פנס סטנדרטי למראה, ומיגון רוח גדול יחסית, וזקוף. האופנוע לא מציג חזות ספורטיבית או שרירית, אלא יותר פרקטית, פונקציונאלית ליום יום. יש כאלה שיאהבו את זה, אלי זה טיפה פחות מדבר. באזור של ה"אין מיכל דלק" יש שקע המכיל תיק מיכל שימושי, בו מאוחסן כבל הטעינה הרגיל.
מכניס מפתח, פותח סוויץ'. בצד ימין של הכידון קיים משבת מנוע אדום סטנדרטי במראה, אבל קריטי בתפקודו: מכיוון שבמצב ה- On שלו, האופנוע כלל לא משמיע כל רעש, אין לך שום אינדיקציה (פרט למבט בלוח השעונים) לכך שהאופנוע "פועל". לכן, אם אתה לא שם לב, ואם המשבת אינו מופעל, אם אתה או מישהו נוגע במצערת ומסובב אותה, האופנוע יזנק קדימה… ואם אנחנו לא רוצים שזה יקרה, רצוי שהמתג יועבר למצב השבתת מנוע. מתחת למתג המשבת במקום שבו אנחנו רגילים לראות מתג סטרטר, קיים מתג בחירת מצבי המנוע.
100% סוללה…
משקלו של הזירו – כ- 188 ק"ג – משתנה בהתאם לסוג ולכמות הסוללות שמותקנות עליו. ככל שמוסיפים לאופנוע סוללות נוספות, כך גדל המשקל. אמנם הטווח מתארך עם כל סוללה נוספת – אך כך גם זמני הטעינה (גם אליהם נגיד עוד מעט). האופנוע שעליו נסעתי היה בעל סוללות בקיבולת מקסימלית של 13 קילו-וואט לשעה (קוט"ש).
הסוללות איתן מגיע האופנוע אחראיות בעצם לטווח הנסיעה של הכלי. בקונפיגורציה הנוכחית יודע הזירו לנסוע מרחק של כ- 130 ק"מ ברכיבה בינעירונית במצב "אקו", והרבה פחות מזה במצב "ספורט". בעת רכיבה עירונית נטו הטווח מכפיל את עצמו ואף יותר מכך, וזה בזכות העובדה שנסיעה כזו מאופיינת בהאצות והאטות, והרבה פחות רכיבה מאומצת מתמשכת. עם המידע הזה שיושב אצלי בראש אני יוצא לדרך, כשהיעד שלי נמצא במרחק של כ- 45 ק"מ מהמקום בו אני נמצא כעת. מכיוון שאני צריך גם לחזור באותה דרך, אני עושה חשבון שאצטרך להגיע לטווח של לפחות 90 ק"מ, ורצוי שאתכנן ל- 100 ק"מ, מה שאומר שאני חייב לרכוב על מצב "אקו" בלית ברירה, על מנת לחסוך בסוללה.
אגב סוללות, הן נטענות בזמן עזיבת המצערת או בלימה, מה שמאפשר את הארכת הטווח במעט. בנוסף, נמסר לי כי הסוללות מקבלות שידרוגים ועידכוני גרסה מעת לעת, מה שמאפשר הארכה תיאורטית של הטווח שלהן. בנוסף רצוי לציין כי בעוד שהאופנוע מקבל שנתיים אחריות על המכלולים, הסוללות עצמן נהנות מ- 5 שנות אחריות מלאות מה שאמור לתת הרבה שקט נפשי לבעלי הכלים האלה.
מכיוון שאני לא יודע איך יגיב האופנוע, אני מתחיל לסחוט בעדינות רבה את המצערת. שמינית סיבוב והאופנוע מתחיל לנוע, והדבר הראשון שקופץ לראש מהרגע הוא היעדר הרעש. האופנוע פשוט שקט, פרט לזמזום חרישי הבוקע מהמנוע. לאורך כל הרכיבה הדבר היחיד שאשמע הוא רעש הרוח. בהתחלה, כשעדיין לא רגילים לזה התחושה מעט מוזרה. אבל מהר מאוד מתרגלים לדממה הזו, כשרק רעש הרוח מזכיר לך שאתה נמצא בתנועה. אחרי התחלת התנועה הראשונית אני לאט לאט ממשיך לסובב את המצערת בזהירות רבה, המהירות מתגברת, והאופנוע מתחיל לנוע תחתי בתנועה העירונית. ההיגוי מעט עצל, מרכז הכובד דורש התרגלות מסויימת, אבל בסופו של דבר מדובר על תנוחת רכיבה סבירה לחלוטין.
97%
המנוע החשמלי של הזירו הוא בעל הספק של 67 כ"ס, אבל מה שהופך אותו למרתק במיוחר הוא המומנט הגבוה (מאוד ביחס לגודלו של האופנוע – מעל 14.5 קג"מ – יותר מהמולטיסטרדה שלי!). בזכות מערכת ניהול המנוע ניתן לבחור בין שלושה מצבי רכיבה: Sport, Economy ו- Custom (אותו יכול הרוכב להתאים אישית בעזרת אפליקציה בטלפון). עם נתונים כאלה על הנייר האופנוע צריך להרגיש חזק מאוד. בואו נראה.
יצאתי מהעיר והכביש לפני פנוי. אני סוחט את המצערת. ואז מתרחש הקסם… אם אתה לא מוכן לזה נפשית, זה עלול לתפוס אותך בהפתעה: המומנט הבלתי הגיוני שהמנוע של הזירו מפיק – בכל סל"ד, החל ממצב עמידה – הוא פשוט משכר, מדהים ממש! מי שלא רכב על אופנוע חשמלי מימיו חייב להוסיף לעצמו רכיבה כזו בטבלת ה"תעשה" שלו. אתה עומד לך ברמזור בין שני רכבים, האור אדום והמנוע עומד דומם ללא כל צליל או רעש. אתה מחפש את הרמז הקל להתחלפות האור. מבט זריז ימינה ושמאלה כדי לוודא שאין איזה משוגע שחוצה את הצומת באדום, "פותח גז" ו… ממריאים! הזירו שועט קדימה בתאוצה שלא מביישת אופנועים גדולים הרבה ממנו, והדבר המדהים הוא לא רק היעדר הרעש המוחלט, אלא גם העובדה שהוא עושה את זה ממצב עמידה ועד לקצה המהירות המוגדרת בו, כשהתאוצה זהה ומתמשכת ללא כל שינוי. הבעיה היא שבמצב "אקו" המהירות המקסימלית מוגבלת לבדיוק – לא פחות ולא יותר – 113 קמ"ש וזאת על מנת להגדיל את הטווח, מה שכמובן מסיים לי את ה"פאן" הרבה יותר מדי מוקדם.
התצוגה הדיגיטלית בסיסית אבל יעילה, ומראה את הנתונים הרלוונטיים – בעיקר מהירות ומד סוללה, מה שמהווה את שיא מוקד ההתעניינות שלי במהלך רכיבה זו. ולא בגלל שהיא כל כך מעניינת, אלא מכיוון שאם לא אשים לב היטב למצבה ולטווח שעברתי, אצטרך לדחוף את האופנוע כל הדרך הביתה. בנוסף, קיימת תצוגה המראה את מצב המנוע, וכן מדים המראים האם הסוללה מתרוקנת או מתמלאת.
91%
בעוד שבתנועה עירונית הזירו מרגיש זריז למדי ואני לא מרגיש כל נחיתות אל מול התנועה הסואנת למחצה, בעת רכיבה על הכביש הבינעירוני הסמוך לכיוון היעד שלי אני מגלה שרכיבה במהירות של 113 קמ"ש לא מספיקה לכביש מהיר בן 3 מסלולים, מה שמאלץ לקחת את תפקיד כלי הרכב החלש בתנועה, כשסביבי שועטים ללא הפסקה רכבים פרטיים, אוטובוסים, מסחריות ואפילו רכבי משא קלים. עקיפה של משאיות הנוסעות במהירות מעט נמוכה משלי היא בעייתית למדי, בעוד שמערבולות הרוח שהן יוצרות מנענעות את האופנוע ואותי בצורה לא נעימה. יחד עם זאת, ובלית ברירה לאור המחשבות על הטווח שאני חייב להשיג מונעות ממני מלעבור למצב "ספורט", וזאת כדי לחסוך בסוללה עד כמה שאפשר.
64%
התנועה שלי צפונה על הכביש הבינעירוני עומדת להסתיים, ואני נמצא מרחק של כ- 5 ק"מ מהיעד שלי. מבט במד הסוללה מלחיץ אותי, מה שגורם לי לחשוב על משפט מפתח לכתבה זו: "חרדת הסוללה" – אותה תחושת לחץ שאנחנו מרגישים כשאנחנו רואים שהסוללה בטלפון הסלולרי שלנו עברה את קו החצי ונותרה לנו עוד חצי יממה מחוץ לבית. עם הסלולרי אני יכול להסתדר. למדתי לשאת סוללה ספייר בתיק שלי, סוללה שמספיקה לי ל- 3 טעינות שלמות, ואם צריך יש לי גם מטען מהיר. מה אעשה עם הזירו? אשב במשך 4 שעות בתחנת דלק? האם אני אגיע? האם אתקע בדרך? מה יקרה? אוף.
כן, מסתבר שטעינה שלמה של כל הסוללות של הזירו נמשכת שעות, שעות רבות מאוד. לאופנוע קיים גם מטען מהיר ששוקל בערך כמו פק"ל מרגמה בגולני, מה שכמובן לא מאפשר נשיאה אפקטיבית שלו במהלך היום. חיבור של כבל הטעינה נעשה לנקודת חשמל רגילה בקיר, ואילו המטען המהיר מתחבר לחיבור אחר באופנוע שאותו ניתן לעשות במקביל לטעינה הרגילה. אבל לחכות שעות כדי לנסוע 130 ק"מ? מלחיץ.
57%
הגעתי ליעד, עשיתי מה שעשיתי, ועכשיו אני צריך להגיע חזרה לנקודת המוצא שלי במרחק של כ- 45 ק"מ ממני. הפעם, בגלל שאני יודע שלכיוון אחד השתמשתי במעט פחות ממחצית הסוללה, אני מרגיש כמו מישהו שקיבל טלפון מהראלה… יש לי 57% לבזבז! הפעם אני מעביר את המנוע למצב "ספורט".
51%
אני רוכב על הכביש הבינעירוני שעליו נסעתי קודם, הפעם לכיוון דרום, והפעם המנוע לא מוגבל. אני סוחט את המצערת, ומרגיש את הבעיטה בישבן של כל 14 ומשהו הקג"מים שנכנסים לפעולה. תחושת התאוצה חסרת הרעש ממכרת, והיא בטח הרבה הרבה יותר מרגשת מאשר התאוצה שנקבל מכל אופנוע מקביל בנפח של 300-400 סמ"ק, ואפילו מאופנועים חזקים בהרבה. רעש הרוח מתגברת ככל שאני מגביר את המהירות, אבל זמזום המנוע עדיין נותר חרישי, והאופנוע כולו נטול רעידות מכל סוג שהוא. המשקף הגבוה מייצר אצלי קצת ויברציות ורעש מעצבן באזור הקסדה, אבל אני מניח שרוכבים נמוכים יותר ימצאו בו שימוש.
39%
אני מתקרב מרחק של כ- 10 ק"מ מהיעד שלי. המידע האופטימי ממד הסוללה מאפשר לי לשחרר את כל הסוסים החשמליים בניסיון ל"תת גז" עד הסוף. הזירו מוגבל במצב "ספורט" למהירות של 165 קמ"ש בדיוק, ואני יכול לספר לכם שהתאוצה עד למהירויות בלתי חוקיות בעליל ממשיכה בדיוק באותה מידה כמו במהירויות הנמוכות יותר. עכשיו הזירו לא מרגיש כל כך חלוש ומסכן כמו במצב "אקו", והפעם העקיפה של כל רכב שנמצא על הכביש נעשית בצורה מהירה וללא בעיות. הצרה היא שעל מנת להנות מנסיעה במצב זה חייב הרוכב להקריב למעלה ממחצית הטווח המצומצם גם כך של האופנוע.
13%
אני נכנס לתנועה עירונית, וכעת, כשאני כבר יודע שהיעד שלי נמצא בהישג יד. אני רגוע הרבה יותר. הצלחתי, לא אצטרך לתפוס טרמפים חזרה!
כשאני מחנה את האופנוע בחניה אני מנסה לסכם לעצמי את החוויה: הזירו החשמלי הוא אופנוע אופנוע קטן מימדים, נוח למדי, שקט להפליא, בעל זריזות מפתיעה – אפילו מפתיעה מאוד. מהירות השיוט הרגילה שלו במצב "אקו" אמנם אינה מספיקה לתנועה בינעירונית של ימינו, אבל היא ללא ספק יותר ממספיקה לתנועה עירונית. התאוצה שלו ממכרת ממש, וגולת הכותרת היא שיא המומנט הזמין מעמידה ועד לסוף הסקאלה. הבלמים של הזירו עושים עבודה סבירה פלוס, הבולמים מספקים את הסחורה, ובסך הכל מדובר באופנוע שעלות תחזוקתו אמורה להיות נמוכה משמעותית מזה של אופנוע מקביל בעל מנוע בעירה. והיי, עוד לא הזכרתי את עלות הביטוח שעומדת על סכום נמוך משמעותית מזה של כל אופנוע בקטגוריה מקבילה.
מצד שני, ולצערי יש צד שני – מחירו של ה- Zero SR בישראל עומד על 107,000 ש"ח. מדובר במחיר שהוא נכון להיום גבוה לאין ערוך ממחירו של כל אופנוע מקביל, פי שניים, ולפעמים גם פי שלוש (לדוגמה אם נשווה אותו לדיוק 390 של קטמ).
היבואן מפרסם ברבים את שיעור החיסכון שאפשר לחסוך, לכאורה, כשמשתמשים בזירו במקום באופנוע מקביל אחר, ואכן יש בכך מידה רבה של אמת. הזירו אינו זקוק לטיפולים שוטפים כמו שאנו רגילים אליהם באופנועים ובקטנועים רגילים. אין שמנים, אין פילטר שמן או פילטר אוויר, אין פלאגים… אבף מצד שני זהו לא כל הסיפור. תחזוקה של אופנוע לא מסתכמת רק בהחלפת שמנים או פילטרים. כולנו יודעים שגם כלי חשמלי דורש תחזוקה כמו החלפת צמיגים, החלפת רפידות, רצועת הינע וטיפולים תקופתיים לבולמים בהתאם להוראות היצרן, כך שבסופו של דבר לא מדובר בעלות אפסית לתחזוקה. גם העובדה שהסוללות תזדקקנה בשלב כלשהו, במוקדם או במאוחר, להחלפה עקב בלאי, איננה תורמת לתחושת הביטחון שלי מהמותג (וזאת למרות העובדה שהיבואן נותן כאמור 5 שנות אחריות על הסוללות).
נמסר לי שהיבואן נמצא בתהליך של משא ומתן מול המדינה להקמה של רשת תחנות טעינה מהירה. אם תוכנית כזו תצא לפועל, ואם יפרסו על כבישי המדינה תחנות טעינה המאפשרות כניסה – טעינה – תדלוק בתוך 5 דקות, אפילו 10, ואם לאחר טעינה כזו היית יכול לצאת לרכיבה של עוד 120 ק"מ, אז כל התמונה יכולה להשתנות לטובה.
עבור הרוכש הפוטנציאלי שמחפש כלי תחבורה מגניב ליום יום, השיקול צריך להיות עניינו וכלכלי, שכן צריך לזכור שהזירו הוא אופנוע פשוט למדי המקביל ביכולותיו ובמפרט הטכני שלו לאופנוע בנפח של כ- 300-400 סמ"ק – לא ההגדרה שלנו ל- state of the art. יחד עם זאת, העלות הרכישה שלו יקרה פי שתיים ואף פי שלוש בהשוואה אל מול כל אופנוע מקביל בקטגוריית הביצועים שלו. לדעתי האישית, בחישוב כלכלי של 3 שנים, הזירו עדיין איננו משתלם כלכלית, וגם אם ננסה להכניס את כל האלמנטים הכלכליים פנימה לחישוב – ביטוח, טיפולים, דלק – אל מול עלות הרכישה, הביטוח, הטיפולים והטעינה. רק אם נניח שהזירו ישאר בבעלותנו במשך 6 ואולי 7 שנים, רק אז אנחנו מגיעים בשלב כלשהו לנקודת האיזון הכלכלית. אבל בינינו, מי מחזיק אופנוע בנפח 300-400 סמ"ק במשך 7 שנים? הרי הבלאי הטבעי של הכלי יעשה את שלו.
ובכל זאת, למי דווקא כן מתאים ה- Zero SR? לדעתי האישית מדובר בשני מרכיבים קריטיים בשיקול של רכישת הזירו: המחיר וטווח הנסיעה. אם נניח שאת המחיר ניתן להצדיק באחזקה של האופנוע לטווח של למעלה מ- 6 שנים, הרי שהטווח המגביל מחייב למעשה שפרופיל הרכיבה של הרוכב יהיה כזה שהוא לא עובר יותר מ- 100-120 ק"מ ביום (בין טעינות) בנסיעה בינעירונית, ובנוסף עליו לוודא שיהיה לו היכן להטעין את האופנוע – בבית (חצר פרטית, חניה פרטית מתחת לבית או בחניון תת-קרקעי עם חיבור זמין לחשמל) ו/או בעבודה (כנ"ל). אם פרופיל הרכיבה הוא עירוני, אז הרוכש הפוטנציאלי של הזירו יהנה מטווח הרבה יותר גדול, אבל עדיין הלוגיסטיקה של הטענה בין חניות צריכה להיות כזו שהוא יוכל לטעון בכל רגע שהאופנוע עומד למשך יותר מכמה שעות, ולו כדי שיהיה לו את כל הטווח זמין בעת הצורך.
ומה לגבי רכיבה עם הזירו לרמת הגולן? לאילת? לטיול בגליל? תשכחו מזה, אלא אם בא לכם לנסוע בקצב של קטנוע 125-150 סמ"ק, ולהיאלץ לעשות עצירות מתוכננות כל 100-120 ק"מ בתחנות דלק ולחכות שם במשך שעות (או שיש לכם חברים בכל קצוות הארץ, כאלה שגרים בבית פרטי, וכאלה שאתם יכולים להתעלק עליהם בזמן שאתם מחכים לטעינת הסוללות). עובדתית, בגלל זמן הטעינה הארוך מאוד בשילוב עם טווח הנסיעה הבינעירוני הקצר מדי, הזירו הופך להיות אופנוע שממש, אבל ממש לא מתאים לכל אחד.
אני אישית אחכה לדור הבא של האופנועים החשמליים.
About The Author
Mitsu
מיצו הוא שם העט בו אני מוכר בקהילת רוכבי הדו"ג, אבל שמי האמיתי הוא דניאל פטרי. אופנועים הם התשוקה שלי, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מתעסק רק בהם. למזלי (או שלא) יש לי בחיים הרבה עניינים אחרים שדורשים את תשומת ליבי... אתם יכולים למצוא אותי פה, אבל מכיוון שאני אוהב לכתוב כשעולה בי המוזה (בעיקר כשמעצבנים אותי, אבל לא רק), אז יוצא שאני גם כותב המון במקומות נוספים, וכתבות שאני כתבתי פורסמו בעבר במגוון מדיות כמו YNET, מוטו, פולגז, גלובס, כלכליסט, אוטו ועוד. בכל הקשור לנושאים המופיעים באתר זה ניתן ליצור איתי קשר דרך הקישור המופיע בראש כל דף.
Hi Daniel,
It was very interesting to read this article when we've never heard of you or from you. While I appreciate those few kind words they are too many exaggerations and false statements concerning both your experience and the ZERO SR motorcycle that you apparently rode. You see when we handed the keys to Doogigim we made sure the SR was logging the ride. So we know you completed a ride of 103km on 15-01-2016 with 22% battery, which suggests another 30km range. There was no reason to ride in ECO or to suffer while other passed you by. The 2016 Zero SR from the factory has a top sustained of 150km/h, and optional gearing can see the ZERO SR exceed 200km/h. Unfortunate it is that we never heard from you.
In the city the SR can easily cover 300km on one charge. Intercity 150-200km. Road6 at 130+ km/h, 100km-120km.
If you want to report on something, it’s always good to know a little about the product. Not just good, but responsible journalism. Zero Motorcycles is not one of the leading electric motorcycles, it is the leading electric motorcycle manufacturer. You acknowledge not speaking with us, being ignorant of the motorcycle, and you completely misunderstand the potential power and capabilities of Zero Motorcycles and this SR in particular. Comparing a Zero SR to a 300-400cc bike is beyond absurd and simply childish. A KTM 390, are you sober? Please, by all means, name those motorcycles with Bosch ABS, Showa suspension, and top of the line Pirelli Diablo Rosso II tires that hit 100km/h in 3 seconds.
The SR weighs 188kg, not 208kg. If you noticed the weight, I suggest you hit the gym; we have SR owners from 50kg to 80+ years of age who marvel at how great it handles and how easy it is to ride. Why would you worry about batteries that are rated to over 500,000km? Doesn’t make financial sense. Did you complete grade-school math? Grab a calculator, we’ve customers that are blogging about their savings of NIS20,000 to over 30,000 a year. Guys that came from Ducati Monster, Versys 1000, BMW 800GS, V-Strom, ZX10, and the list goes on.
I understand you want to continue the myth of the gas bike. You enjoy the break-downs, maintenance, and the absurdly overpriced spare parts. Electric is simply superior and it’s quite possible that in our “vehicular island” in the not too distant future the majority of motorcycles, and scooters, will be electric. Keeping it real.
Marc Harel (high school graduate + + +)
Zero Motorcycles
הראל – תודה על התגובה המנומקת. חבל שהיא גלשה לפסים אישיים ("לך לחדר כושר" ועוד), היה הרבה יותר מקצועי לו היית מגיב לגופו של עניין. יחד עם זאת, אגיב לדבריך, לפחות לחלק הרלוונטי. את השאר אני מרשה לעצמי לתעד כאן, כדי שגם אחרים יוכלו לקרוא.
הטווח של ה- SR כפי שאני חוויתי אותו באותה נסיעה של יום שישי היה בדיוק מה שכתבתי, ו"חרדת הסוללה" שלי היתה אמיתית לגמרי. יתכן שבתנאים אחרים הטווח יהיה ארוך יותר, אך זה לא מה שאני חוויתי.
המהירות הסופית של ה- SR עומדת על לא פחות ולא יותר מ- 113 קמ"ש, באופנוע שעליו רכבתי, במצב Eco. במצב Sport המהירות הסופית עומדת על לא פחות ולא יותר מ- 165 קמ"ש. האם אפשר להתקין לו קיטים ושיפורים? אולי. אבל זו לא הפואנטה. גם היאבוסה עם טורבו יכול להגיע ל- 400 קמ"ש, לא כך בודקים אופנוע Stock. לא עם קיטים ולא עם שיפורים, אלא כפי שהוא נמכר לציבור. בעולם כפי שאני מכיר אותו, מהירות של 113 קמ"ש מקבילה למהירות של קטנוע בנפח 125-150 סמ"ק. במצב ספורט הוא אמנם מהיר יותר, אבל אתה כמובן משלם על כך מיידית בקיצור טווח הנסיעה.
המשקל של ה- SR מתואר במקומות שונים במספרים שונים. פעם כ- 188 ק"ג, פעם כ- 208 ק"ג. אני מניח שמדובר בהפרש הנובע כתוצאה מה- Power tank. האם אני טועה? האם היצרן משקר? מסתבר שלא, כיוון שכך מצוטט באתר הרשמי של היצרן:
http://www.zeromotorcycles.com/zero-s/specs.php
במידה והולכים על המשקל הנמוך – 188 ק"ג, ללא Power tank, הטווח הבינעירוני הרשמי, כך לפי היצרן, עומד על בדיוק 130 ק"מ. האם היצרן משקר? במידה והולכים על המשקל הגבוה – 208 ק"ג, הטווח הבינעירוני עולה ל- 158 ק"מ. שוב, האם היצרן משקר? לכאן או לכאן, חייבת להיות הסכמה על דבר אחד: הטווח הבינעירוני מצומצם למדי, ואם נקח רוכב ממוצע שמעוניין לרכוב מת"א לחיפה וחזור, ה"טיול" שלו יקח הרבה מאוד זמן – אם הוא יסע במצב Eco הוא אמנם יחצה את הטווח לכיוון אחד, אבל הוא ייאלץ לעשות זאת במהירות נמוכה ממהירות התנועה, (אם כי יש לומר שהתאוצה מגניבה, אי אפשר לקחת את הקרדיט מהזירו על כך), ובכל מקרה בהגיעו לחיפה הוא ייאלץ להתעכב בערך 6 עד 8 שעות כדי לטעון את המצברים במלואם כדי שיוכל לחזור חזרה לביתו. אם הטווח גדול מכך, נגיד אשדוד לחיפה וחזרה – קשה לי לראות כיצד הוא יצליח להגיע ליעדו מבלי להתעכב שעות בתחנת דלק בכל כיוון. האם זה פרקטי? אני חושש שלא.
האם הזירו SR מתאים לכל סוג של רוכב? האם זה אופנוע שאפשר לצאת איתו לטיול מועדון בשבת? האם אפשר לנסוע איתו לאילת? אפילו לבאר שבע (מנתניה למשל)? וגם לחזור באותה מהירות ויעילות כמו אופנוע "רגיל"? האם אני מסלף את האמת? אני חושב שלא, והסיבה העיקרית לכך מתחלקת לשתיים:
עלות רכישה גבוהה – פי שתיים ואף פי שלוש מאופנוע מקביל ביכולותיו – אל תשווה אותו למונסטר 821 חדש, כיוון שהזירו לא מקביל לו לא במכלולים ולא בביצועים (פרט למומנט הנאה, ושוב על כך אין לחלוק). אל תשווה אותו ל- MT09 חדש, ולא לאופנועי ספורט. המכלולים של הזירו, עם הבולמים של שואה, עם הבלמים הסבירים, עם התחושה של האופנוע כולו, צריכים לעמוד בהשוואה לאופנועים בעלי מכלולים ומיצועים מקבילים.
טווח רכיבה – אין צורך לטחון את זה שוב, אבל אם תרצה אשמח לעשות ניסוי כלים מעניין שבו רוכב מטעמך יצטרף לרכיבה מנקודה A לנקודה B במרחק של 100 ק"מ, נראה מי מגיע קודם, ובעיקר נראה מי חוזר קודם.
לפי החשבון שלי, הפער של כ- 30-40-50 שלף ש"ח בין רכישת זירו SR חדש לבין רכישת אופנוע מקביל ביכולותיו, צריך להצדיק את החסרונות הגלומים בשני הסעיפים שציינתי. דלק בעלות שנתית, ביטוח חובה שנתי, עלות טיפולים שוטפים במנוע בנזין – כל אלה בוודאי זולים הרבה יותר בזירו. מצד שני, יש גם רכיבי תחזוקה שוטפת שאינם מתבטלים לגמרי – למשל עלות צמיגים, רפידות בלמים, טיפול שוטף במכלולים, וכן עלות ביטוח מקיף יקרה משמעותית (בגלל עלות הכלי היקרה יותר) – כל אלה אינן מתבטלים, והחשבון השנתי צריך מן הסתם לכלול אותם.
עם כל הרצון שלכם להראות שמדובר באווזה המטילה ביצי זהב, אתה קצת מגזים וזה בלשון המעטה. זה לא "התחזוקה השוטפת השנתית עומדת על אלפי שקלים על אופנוע רגיל לעומת 0 בזירו". זה לא "אם תיסע בזירו תחסוך 30 אלף ש"ח בשנה". בחשבון שנתי אין ספק שלקוח שלכם יחסוך כסף בתחזוקה שוטפת, אבל בשום תסריט אפילו אופטימי מאוד החיסכון הזה לא מגיע ל- 30-40-50 אלף ש"ח, ועל מנת "לסגור" את הפער הזה בין מחירי הרכישה, ועל מנת שהזירו יהפוך להיות כדאי כלכלית, הרוכש הפוטנציאלי צריך לרכוב עליו במשך מספר שנים. כמה שנים? לא יודע. תגיד לי אתה.
ואם זאת, אין ספק שיש לקוחות שהזירו מתאים להם. לא לכולם, אבל בוודאי שיש כאלה שכן, כמו שאתה ציינת בדבריך, וכפי שגם אני כתבתי במאמר עצמו. מדובר בעיקר ברוכבים עירוניים שעושים בו שימוש במתחם העירוני, עם נסיעות קצרות אל מחוץ לעיר, וחזרה. כמו כן, וגם את זה כתבתי, רוכבים שיש להם איפה להטעין את הזירו בבית (חצר, חניה פרטית, חניון עם נקודה לחשמל), ובעבודה (כנ"ל). כל האחרים, אלה שמתגוררים בדירה וכאלה שעובדים בבנין שבו אין להם מקום לטעון את הכלי – יש להם בעיה רצינית מההיבט הפרקטי. האם אני מסלף את המציאות? האם אני משקר?
הגבתי עד כמה שיכולתי – עניינית – לדבריך. אם תרצה אשמח להמשיך להתדיין על כך, אבל אם תמשיך בהתנגחויות אישיות מכוערות אני לא רואה שום סיבה להגיב לך כי זה פשוט לא מקצועי.
חג שמח ושבת שלום.
תגובת מארק הראל מוזרה, לא מידתית ומאוד לא מכובדת… מאוד לא מקצועי. המבחן מאוד מאוזן ואין תחושה שמיצו מגיע עם אג׳נדה ברורה שהאופנוע הוא ״לא טוב״.
מקווה שהיבואן יתבטא בצורה יותר נאותה להבא.
It's always good to hear from the haters who are happy with their gas bikes breaking down every few months; days, if not weeks in the garage waiting for parts; and tens of thousands in repair bills. Any of the ZERO models will save the average rider NIS 5000 – NIS 7000 a year on insurance, service, maintenance and fuel. For those who annual kilometrage exceeds NIS 10,000 savings of NIS 1 a kilometer are reported. It’s our customers who are stating savings of tens of thousands of shekels annually not us, we were rightfully surprised with the savings and just how much some were paying to keep their motorcycles (Versys, VStrom, ZX, TMax, Monster, Multistrada) on the road. It’s a shame that reporting is so personal and biased, had you a desire to ask us any questions or review the answers and feedback customers provided Doogigim you might have written a fair and balanced review. You might even better understand the product. Instead you speak of fears and concerns that do not exists for those with any knowledge of the product and which for those with some faith in technology quickly overcome after a few days with any ZERO.
ZEROs are not weekend touring bikes for those who need to roar up to the Golan or down to Eilat. Forgive us if that 1% of the market escapes us; perhaps it 5% if we include those who dream. ZEROs are for those insightful enough to understand and appreciate both the practical and financial advantage of going electric. Not to mention, they offer an unparalleled commute to the office.
As to what you see as a personal attack, so be it. When you comment as you did on the feel, you are knowingly and falsely attacking a product you see as competition for your employer… sponsor. When a 50kg 20-something rightly states how the ZERO SR feels lighter than the CBR600 she traded… we have the truth. I'm certain your considerably stronger than she and the ZERO SR is not only over 40 kilograms lighter than your Multistrada but feels considerably lighter than its 188kg due its low center-of-gravity. While I make no comparison to a Multistrada, we've at least one customer who tired of the constant and costly repairs to their Multistrada traded it for a ZERO.
It’s clear you came with an agenda which several customers clarified for us today. So don't try to present yourself as anything more.
הראל – תודה על תגובתך. חבל שאתה ממשיך בהתקפות אישיות, והטענה המגוכחת שלי כאילו יש לי מעסיק או ספונסור היא לא פחות ממטופשת, ואפילו גובלת בהוצאת דיבה והכפשה. היה רק ראוי שתקח צעד אחד אחורה ותתנצל על דברים אלה, ואם לא תעשה זאת אז אשמור לעצמי את הזכות להגיב במקום ובצורה הראוייה.
ראוי שיבואן שמתפאר במוצר כה מדהים ילמד גם דרך ארץ, וההתקפות האישיות שלך כנגד מי שלקח כלי, רכב, התרשם, וכתב – ולאו דווקא דברים שליליים, הן פשוט מורידות בערכם בעיני הקוראים. חבל.
זכותי, כאדם, כרוכב, וככותב, להביע את תחושותי והתרשמותי מכל מותג. לא זכור לי שיש שלט על האופנוע שלכם שאוסר לרכוב עליו ואוסר לכתוב עליו חוות דעת שליליות, והכי הזוי זה שבמקום לקרוא את המילים עצמן שנכתבו בצורה מאוד ברורה, אתה בוחר בצורה ילדותית להיכנס למתקפה אישית כנגדי. יתרה מזאת, ממש לא כל הכתוב הוא שלילי. להיפך, קרא שוב את הדברים. הטענה היחידה שיש לי לגבי הזירו, והיא כתובה בצורה ברורה לחלוטין (ואתה עכשיו גורם לכך שהיא תיכתב שוב ושוב ושוב) קשורה בטווח הבלתי מספק שלו וחוסר ההתאמה שלו לכל סוגי הלקוחות (אלה שאתה מכנה אותם כ- "1%").
כל מה שכתבתי על הזירו מגובה בעובדות (בחרת שלא להתייחס לעניין המשקל שהגבתי עליו, זה היה לך נוח אני מבין).
– האם המהירות הסופית במצב אקו אינה מוגבלת ל- 113 קמ"ש?
– האם המהירות הסופית במצב ספורט אינה מוגבלת ל- 165 קמ"ש?
– האם הטווח הבינעירוני אינו מוגבל ל- 130 ק"מ?
– האם המשקל שלו לא עומד על 188 ק"ג או 208 (עם תוספת מצבר)?
– האם המכלולים שלו לא כפי שתוארו?
– האם המחיר שלו אינו עומד על 107000 ש"ח? האם זה לא פי שתיים ואף פי שלוש מאופנועים מקבילים? האם אתה באמת חושב שהזירו מקביל למולטיסטרדה מצד אחד? או לטימקס מצד אחר? באמת?
– האם אין תחזוקה שוטפת הכוללת בלאי צמיגים? רפידות בלם? האם הצמיגי הספורט שאיתם הוא מצוייד אינם מתבלים כלל כמו באופנוע "רגיל"?
– האם הטעינה של המצברים לא נמשכת שעות רבות? סביב 8 או 9 שעות לטעינה מלאה?
הכל עובדות, אתה מוזמן להוכיח לי שאני טועה (וכאמור פנה גם ליצרן, כי זה המידע שמפורסם באתר שלו).
אני אעצור את הדיון מהצד שלי כאן.
see the below link for a fine example of real reporting… https://rideapart.com/articles/riding-wrong-side-electric-motorcycles-arrived
חג שמח
אבל אתה תמיד יכול להתקין עליו בארגז מאחורה גנרטור דיזל שגם יתן לך רעש של מנוע וגם יטעין את האופנוע ובנוסף בטח יתן לך אפקטים נהדרים של ווילי
😛
מארק שלום,
אתה מגיב בקיצוניות (מוזרה ולא ברורה) לחוות דעתו של הבוחן.
חמור מכך- אתה מביא לבוחן מבחן אחר בכדי שאולי יתרשם אחרת…
ומה ? יעביר לנו הקוראים את המסר אחרת ??
אני משוכנע כי כל מה שכתב נכון ואמיתי. כתיבתך מחזקת זאת.
אבי לוי.
שקלתי בזמנו לרכוש זירו אס אר, שקלתי מאוד ברצינות וקראתי מבחנים שערכו לו בכל העולם. בארץ משום מה אני לא כל כך סומך על תוצאות אותם מבחנים כי יש לי חשש שהכותבים צמיד מנסים למצוא חן בעיני היבואן. בגלל זה בדיוק אני אוהב לקרוא את המבחנים של מיצו כי הוא לא דופק חשבון וכותב את מה שהוא באמת מרגיש על האופנוע. במקרה הזה הזירו דווקא יוצא לא רע בכל הפרמטרים, פרט לטווח. לי זה לא כל כך מפריע בגלל שאני נוסע נסיעה עירונית מכפר סבא למרכז תל אביב וחזרה ולכן זה מתאים לי. הצרה הגדולה היא מחיר הרכישה, פי שלוש מקצוע 300.נכון שזה אופנוע מול קטנוע, אבל אני לבסוף החלטתי ללכת עם הכיס ולא עם הלב. אולי בעוד שנתיים שיגיע הזמן להחליף נראה מה יהיה המחיר ונחליט. תודה מיצו!
תגובה מביישת של היבואן. שקלתי לקחת כזה לרכיבת מבחן, כיוון שהצרכים שלי די מקבילים למה שהאופנוע הזה נותן + הטעינה לא תעלה לי כסף.
אחרי יחס כזה מצד הראל? שום דבר לא יביא אותי למצב של בדיקה של האופנוע הזה.
תגובת היבואן פשוט מזעזעת!!!
כל מי שלא אוהב את האופנוע, או כל מי שמוצא בו חסרון ולו הקטן ביותר נחשב ל Hater?
רק תגובות אוהדות או מהללות את המותג או האופנוע יתקבלו? התגובה שלך הראל פשוט ברמה כל כך נמוכה, היה עדיף פשוט לא להגיב או לכתוב תודה, מקווה שנהנית…
דבר נוסף… כתבת ואני מצטט "It’s a shame that reporting is so personal and biased, had you a desire to ask us any questions or review the answers and feedback customers provided Doogigim you might have written a fair and balanced review"
כשאני כרוכב לפני רכישה, או כל בוחן אופנועים מקצועי בוחן אופנוע, הוא בוחן אותו באופן אישי!!! הוא לא יכול לדעת מה מתאים לכלל הרוכבים בעולם… הוא יודע מה הוא חווה ומה מתאים לו. הוא כותב על מה הוא הרגיש על האופנוע, ולא מה הוא חושב שאחרים ירגישו. הוא ידבר על מכלולים מנקודת מבטו, הוא ידבר על בלמים, צמיגים או הרגשה כללית על האופנוע מנקודת מבטו בלבד. אח"כ עוברים לנתונים טכניים יבשים, כאלה שניתן לקבל באתר הייצרן\יבואן. נתונים שכל אחד יכול לקבל מכל העתק של המידע שרץ באינטרנט. אבל את חוות דעתו האישית של הבוחן ניתן לקבל רק כאשר קוראים את רכיבת המבחן שלו. ובשביל זה יש לדניאל הרבה מאוד קוראים! צורת הכתיבה שלו, יכולת העברת התחושות על האופנוע והעובדה שהוא בלתי משוחד וכותב מה שהוא רוצה ולא מה שהיבואן מצפה שיכתבו על האופנוע, גורמת לנו הקוראים לרצות לנסות בעצמינו, או פשוט לוותר מראש.
תכלס, תוצאות המבחן היו בסדר גמור, עניין הטווח רכיבה (מגבלה של הטכנולוגיה זה מה יש, אל תבכה…) הוא נתון טכני יבש… +- 10 ק"מ לפה או לשם תלוי בבוחן ובתוואי הדרך, לא היתה צריכה לגרור תגובה כזו מתלהמת ואישית. מה יקרה כאשר לקוח יתלונן על האופנוע, בצדק או שלא… על תקלה… כזו או אחרת? זה סגנון הדיבור והתגובות שהלקוח אמור לצפות לקבל ממך? תסלח לי כן?…. אבל אני ממליץ ללך ללכת לכמה שיעורים ביחסי אנוש ותקשורת בסיסיים ביותר… נו אתה יודע… כאלה שאנחנו כבני אדם מפתחים לבד בערך בגילאים – עד 13 באופן אינסטינקטיבי.
אם לאחר המבחן של דניאל, עוד חשבתי שהזירו יכול איך שהוא להתאים לי לרכיבות יום יומיות לעבודה וחזרה, אין מצב בעולם שאני מתקרב למותג הזה לאחר התגובות האלה שלך…
אחלה שנה שתהיה לך… פשוט הזוי….
For those who take offense at the importer calling out this blogger, you're right we should ignore such trolls. Or perhaps we should do what ALL other importers do and blog back under fake identities. Our problem, too much pride in the product and disgust with reading so many mistakes and misinformation that might have been corrected had we been contacted… AND should be still.
Daniel never contacted us about the ZERO SR and until this blog appeared we had no idea who he was or that he’d ever ridden a ZERO. Indeed, still looking for the test ride form! and wondering who gave him the keys. The bike was POWER-RESTRICTED for the previous rider at 70%, and was set to maximize touring range, Doogigim averaged 230km a charge riding North. It was not tuned for twisties or racing anywhere. Let’s be honest here, Daniel has several mistakes, which should be corrected, but haven’t been. We know this, despite not knowing him, because we have the bike logs based on the odometer reading in the photo. We know this because we’re the importer and have nearly 100 very happy customers. Engineers, Software programmers, Techies of all breeds, Doctors, Lawyers, Professors… you know smart people.
This blogger is not a reporter and we shouldn’t take his false and grossly biased babble so seriously. Those with any knowledge of motorcycles and interest in the future are welcome to test ride a Zero Motorcycle for themselves. Comparable to a KTM 390… more like 990! Yes the ZERO SR beats the 990 from 0-100 km/h, beats the 990 in the standing ¼ mile and has 50% more torque than the KTM 990. Just the truth.
With regards our customers, read the DOOGIGIM reporting by Moti Gelbart, they’ve nothing but great things to say about us and their ZERO MOTORCYCLES.
הראל – תודה רבה על תגובתך המלומדת.
אם תרצה להכניס הבהרות ותגובה מסודרת לתוכן שלח לי במסר ואני אוסיף לכתבה. אם כן, אני מבקש שזו תהיה תגובה מסודרת, עניינית ורשמית.
בהצלחה בהמשך.
פששש איזה מלחמת עולם דו-לשונית !
רק שלשום התקשר אלי מישהו מטעם היבואן וניסה לענין אותי בכלי הזה. למען האמת רכבתי עליו לפני כשנתיים מיד בתחילת השיווק בארץ ואפילו מאוד נהניתי. לא קניתי בדיוק מאותן סיבות שציינת – טווח ומחיר. קיוויתי שטכנולוגית המצברים תשתפר סטייל TESLA אבל עדיין זה לא קורה.
בדרך כלל אני לא מגיב אבל הפעם פשוט נדהמתי מעוצמת "החבטות" והאלימות המילולית שאיננה מכובדת ולא מכבדת את היבואן. אמריקאים מוכרים חיובית כדרך חיים ולא משתלחים ככה במיידי בכל מתחרה או בוחן. שום התנצלות.
מעניין כמה הזמנות הוא יפסיד מהתגובה הזאת.
תומך בך ונהנה לקרוא את מה שאתה כותב. כוייח
אני רוכב על אופנוע חשמלי קרוב לשנתיים. זה שונה, וצריך להתרגל. לא כל מה שאנחנו רגילים אליו זה בהכרח טוב, ומי שאוהב להתנסות בדברם חדשים ימצא אופנוע מדהים עם יתרונות שעולים על החסרונות.
הבעיה באופנוע זה שרק אדם אחד בארץ יודע לתקן את מערכת החשמל. הבן אדם הזה הוא גם הבעלים וגם איש המכירות. האפנוע שלי נמצא בתיקון כבר חודש וחצי ועדיין לא הגיעו כל החלקים.
בזיון!!!
יואב – השאלה היא מהו פרופיל השימוש שלך בו. אם זה מתאים לך, יש לך אחלה אופנוע (במחיר מאוד גבוה אבל זה כבר עניין של תקציב אישי). אם לא, אז צריך דווקא כי לחשוב על אותם חסרונות שאתה מציין.
תגובה מבישה ומזלזלת של היבואן.
כולי תקווה כי כל מי שמתכוונן לרכוש אופנוע אצלו יחשוב שוב אם הוא רוצה להכנס ל'חתונה' הזו…
לא מאמין שיש לו 100 לקוחות מרוצים או אפילו 20. פשוט מביש, לא מקצועי או מכבד.
דניאל -תמשיך בכתבות המעניינות ובעבודתך המעולה!
אל תתן לשרלטן (ושוב מסכנים הלקוחות שלו) להפיל את רוחך.
מי שקונה אופנוע של ZERO שיביא בחשבון שעשרות מתוך ~100 הרוכשים של האופנועים הללו מאוד מרוצים מהכלים, אבל מאוד לא מרוצים מהיבואן בלשון המעטה. כמו שהוא מגיב פה הוא גם במציאות.
אני כותב את המילים הלו למרות שאני יורה לעצמי ברגל כי יבוא יום וארצה למכור את האופנוע.
מיצו, למה מחקת את ההודעה שלי? אני עומד מאחוריה, שלח לי מייל ואספר לך את כל הסיפור
לא רוצה להישמע קטנוני, אבל נשמע שאין אפילו אדם אחד שיודע לתקן את מערכות החשמל בארץ… אם היה כזה, כנראה שלא היית מחכה יותר מחודש…
בעלים של זירו – לא מחקתי, פשוט לקח לי זמן לאשר את הפוסט שלך כי כל תגובה כאן צריכה לעבור אישור ידני.
רכשתי אופנוע זירו S לפני כחודשיים ואני יכול לומר באופן חד משמעי שזה האופנוע המוצלח ביותר שהיה לי בוודאי בשורה התחתונה (היו לי קרוב לשלושים אופנועים כולל אופנועי סופר ספורט וספורט טורינג). אכן השימוש שלי הוא יום יומי לעבודה וחזרה מרחק של 40 ק"מ כל כיוון ולשימוש הזה האופנוע מושלם. אומנם מחירו גבוה יחסית אבל אם מישהו מוכן לשלם סכום דומה על טימקס, אין בכלל מה להשוות (היה לי גם כזה). אני לא נכנס לכל ההתנצחות המיותרת שהתפתחה פה, לדעתי אם מרק היה בודק קצת על מיצו לפני שיצא בתגובה המוגזמת שלו, מבין שמדובר בבחור שגם מבין עניין, גם רוכב בחסד וגם הוגן ונטול מניעים נסתרים, היה כותב תגובה הרבה יותר ראויה. אני ממליץ לכל מי שהשימוש שלו מתאים למגבלות הטווח (המגרעת היחידה), שישקול בחיוב ויתעלם מהרעש הסביבתי המיותר שנוצר פה, האופנוע מעולה ! שבת שלום.
ירון – תגובה למופת, המון תודה לך!
בהתעלם מכל הדיון שהיה פה, רציתי להבין איך אופנוע שיש לו הטבות מס גדולות בארץ מגיע לתג מחיר של יותר מ 100K ש"ח (DSR, SR)??? ובארה"ב עולה חצי מחיר!!! אפשר להביא לבד לארץ??
לא מומלץ. אזהרה ⚠ לי יש דגם sr רכשתי אותו יד ✋ שניה מהיבואן 5000 קמ והוא קרוב לחצי שנה אצלי וכבר שלוש פעמים אצל היבואן וכל פעם שבועיים הפעם השלישית כבר חודש אצלו. כל הבעיות זה קצר במטען בולם באמצע נסיעה ומגיע למהירות של 125 135 מקסימום משחק כל הזמן עם המהירות לא בטוח לרכב עליו..! מקווה שמכון התקנים יבדוק את האופנועים. שהם מכניסים לארץ לא בטיחותי
תגובה מבאסת של היבואן. חבל, נשמע אחלה של כלי – מחכה ליום שכלים חשמליים ישתלטו על השוק (עם עוד יבואנים)
עוד קצת סדר בבלגן וחוויות אישיות (יש לי זירו SR מזה כחצי שנה).
כלי מדהים בעיניי. עלה לי אצל היבואן בערך 20 אלף שקל פחות מהמחיר שמוזכר בו (לדגם היקר ביותר). מובן שזאת עדיין חתיכת הוצאה. מצד אחד אין כנראה עוד אופנוע בטווח מחירים הזה שעושה 0 ל-100 ב-3 שניות (או 50 ל-150, שזה עוד יותר מרשים). מצד שני ההגבלה האלקטרונית של 165 קמ"ש מבלבלת ומבאסת מאוד, ובמיוחד שזאת עדיין מהירות נסיעה מאוד נוחה לאופנוע הזה (ייאמר לזכותו).
יצויין בנוסף שעל 160 קמ"ש, האופנוע יגיע מנסיוני לטווח של פחות מ-100 ק"מ כנראה.
בכלל, כל נושא הטווח כאן הוא המכשלה העיקרית. אמנם בישראל מעטים האנשים שעושים יותר מ-150 ק"מ ביום מחוץ לעיר, אבל יש לזכור שמי שגר בת"א לא יוכל לעשות אפילו טיול של יום אחד לחיפה, וגם להנות מהרכיבה, ולכן כל נושא טיולים לגמרי לא קיים כאן כאופציה. מי שמטייל עם האופנוע שלו בסופ"שים (בניגוד אלי), אין לו מה לעשות עם חשמלי. שיילך לעשות נסיעת מבחן להתרשם מהפלא הזה, ויחכה בסבלנות שהחשמליים יגיעו לטווח של צפונית ל-250 ק"מ מחוץ לעיר לפחות.
מאותה סיבה, נושא זמן הטעינה לא רלוונטי. הגעת הביתה בערב מהעבודה, תקעת את החמודי בתקע, ולמחרת הוא ב-100%. לקח לו 6 שעות להיטען? למי אכפת. עלות הטעינה 5 שקלים, מ-0 ל-100 אחוז, אגב.
טיפולים – כפי שנכתב, לא מדוייק שהעלות היא אפס. ברקסים, צמיגים, נוזל ברקס כמו בכל אופנוע אחר. אפשר, אגב, לעשות טיפולים סטנדרטיים בכל מוסך אופנועים, ולכן מי שלא בא לו לפגוש את מארק, לא חייב. אני אישית דווקא מחבב אותו, כולל את האופי האגרסיבי שפיתח כאן בארץ – תגובה מוקצנת של אמריקאי שמנסה להשתלב בין הערסים הישראלים. מזכיר לי את רד אורבך, האמת.
עוד עניין הוא שהיבואן מחייב על מאות שקלים על שדרוג תוכנה, שלטענתם מחוייב המציאות היות ובלי זה האחריות פגה. את זה אי אפשר לעשות במוסך רגיל, וככה חצי שנה אחרי שקנית אופנוע בכמעט 100 אלף שקל, אתה נוסע לעשות "שדרוג תוכנה" אצל היצרן שלוקח 20 דקות, לא תורם לך כלום, ועולה לך 400 שקל. זה לא משהו שקורה בשום תרחיש, עם אף תוכנה או גאדג'ט, וגם לא בשוק הרכב. כשאני משדרג תוכנה במיצובישי, כלמוביל לא גובים ממני כסף על זה, בוודאי לא בתקופת האחריות. מבאס, אבל מי שהרשה לעצמו אופנוע בכזה סכום, כנראה גם ירשה לעצמו 800 שקל בשנה "עדכוני תוכנה", ובמיוחד שרק על ביטוח חובה חסכנו פי שלוש מזה בערך.
אגב, ביטוח חובה בעלות כמו של 50 (לא ברור למה, אבל לא מתווכחים). ביטוח מקיף שהזכירו לא רלוונטי כאן, כי העלות מטורפת, והאמת היא שגם לא גונבים את הכלים האלה עדיין, כנראה כי עוד אין לעבריינים תרחיש רווחי עם הכלי. שרשרת טובה נראה לי מספיק, טפו טפו, חמסה חמסה. וכמובן מומלץ לא לעשות תאונות, גם כי זה כואב, וגם כי היבואן יקרע אתכם במחיר של התיקון להערכתי. משיחותיי עימם הם טענו שהיצרן האמריקאי מוכר להם הכל ביוקר, ומכאן נובעים המחירים היקרים. לא כל כך משנה אם זה נכון או לא, בשורה תחתונה, כל תיקון או טיפול אצל היבואן יוצא משהו יקר מהמצופה.
שורה תחתונה – אני קניתי את האופנוע הזה היות והביצועים שלו מדהימים, היות שהוא מתאים לדפוס השימוש שלי, של נסיעות עד 100 ק"מ ביום, והיות ועלות האחזקה שלו זולה, ויותר מזה, בתור מי שמחזיק גם רכב נוסף, אני לא מסתכל על האופנוע עם דמעות בעיניים וחושב על ביטוח החובה השנתי שלי שדופק כמו שעון בכל יום שבו אני לא נוסע בו. האופנוע הוא כיף גדול, נותן ביצועים לא הגיוניים וגם לא ממש מוכרים מעולם הבנזין, חתיך ומסובב מבטים של אופנוענים אחרים (פחות של בחורות, כי הוא די מינורי בעיצוב, שאני אישית אוהב).
לטעמי יש תמורה מלאה, למי שעשה בדיקת רקע קודם לכן והחליט שמתאים לו. כמובן שלא מתאים לכל אחד.
יש לי זירו – אחלה תגובה, תודה רבה! אני בהחלט מסכים עם האמור. כל מי שלא צריך אופנוע לטיולים או ליציאה מחוץ לבועת גוש דן (או רדיוס של לא יותר מ- 40-50 ק"מ מסביב לנקודת המוצא שלו) ימצא את הזירו החשמלי כיעיל ביותר.