באופק: התחלת פיילוט למדידת מהירות ממוצעת – אמיתי או פייק?

באייטם שפורסם אמש בכלכליסט נכתב כי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל החלו בעבודת מטה להחלפת מערכת מצלמות המהירות א3 שפרוסות ברחבי ישראל במצלמות מסוג חדש שיהיו מסוגלות למדוד מהירות ממוצעת. עוד אומרים לנו בכלכליסט שהפיילוט הראשון למצלמות החדשות יתקיים בעוד מספר חודשים בכביש 90.

מדידת מהירות ממוצעת היא דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים (אם משתמשים בה בצורה נכונה), ומדינות רבות בעולם משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה – בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד. עד כה לא השתמשו בה בישראל, אבל אם האייטם נכון, יש סיכוי שבעתיד הקרוב נתחיל לראות ניצנים של מערכות כאלה גם על חלק מכבישי ישראל (ואם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה).

בתמונה – שלט המתריע בפני התחלת קטע מהירות מפוקח בבריטניה:

בואו נסביר קצת על מערכת מדידת מהירות ממוצעת, ואחר כך נסביר למה במצב הנוכחי אין סיכוי שישתמשו בה בישראל:

במערכת מדידת מהירות ממוצעת משתמשים במצלמות דיגיטליות הממוקמות לרוחב כביש בנקודה אחת, ולאחר מרחק מסויים – שוב סוללת מצלמות לרוחב הכביש בנקודה שניה. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב' ובהנחה שמדידת הזמנים בין המצלמות מדוייקת, המערכת האלקטרונית תוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לאותו רכב לגמוא את המרחק הנתון.

בתמונה – מצלמות מהירות ממוצעת על כביש בבריטניה:

לדוגמה, אם נעמיד סט מצלמות אחד על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון לכיוון דרום, ואת סט המצלמות השני בסמוך לג'סר א-זרקא – מרחק של 7 ק"מ ביניהן – ובהינתן שהמהירות המותרת באותו קטע עומדת על 90 קמ"ש, הציפייה שיקח למכונית לפחות 4.6 דקות לעבור את המרחק הזה. כלומר, אם יקח לה 4.7 דקות, 5 דקות, 6 דקות או חצי שעה לעבור 7 ק"מ – הנהג לא נסע מעל למהירות המותרת.

אבל אם המכונית צולמה כשהיא עוברת על פני מצלמה ב' בפרק זמן שקטן מ- 4.6 דקות – למשל 4 דקות או 3.5 דקות – מכאן נובע שהנהג בוודאי נסע לפחות בחלק מהזמן במהירות הגבוהה מ- 90 קמ"ש, ומכאן נובע שהנהג בוודאי עבר על החוק, ולכן הוא יקבל דו"ח מהירות.

מהירות שווה דרך חלקי זמן. 3 יחידות במתמטיקה.

לכאורה – אחלה דרך לגרום לנהגים לשמור על המהירות החוקית, נכון?

אז זהו שלא. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת, העובדה שהרכב מגיע לנקודה של מצלמה ב' אחרי 5 או 6 דקות לא אומרת בהכרח שהוא נהג לפי המהירות החוקית המותרת ולא חרג ממנה. שכן אם במשך 2 ק"מ מהקטע של אותם 7 ק"מ הוא נסע במהירות לא חוקית, אבל לאחר מכן הוריד את הרגל מהגז והקפיד לחצות את הקו של מצלמה ב' אפילו שניה אחרי 4.6 דקות, מבחינת מערכת המדידה הוא נסע כחוק, אבל בפועל יתכן שבמשך זמן מה הוא נסע על 200 קמ"ש…

לכן, מערכות מדידת מהירות ממוצעת טובות לקטעים בהם המהירות קבועה, כשהמרחקים בין המצלמות הם קצרים יחסית – כמה מאות מטרים ולא יותר מכך. בנוסף, חייבת להיות הקפדה שבאותו קטע כביש לא יהיה ניתן לעצור בצד, להיכנס לתחנת דלק או לצאת באחד המחלפים בדרך… קטע ארוך יותר יאפשר לנהגים פשוט לגוון את המהירות שלהם ולהתאים אותה כך שבחישוב ממוצע המהירות יצא שהם לא נסעו מהר מהמותר…

ושלא יהיה לכם ספק, כבר היום קיימות אפליקציות שברגע שיעודכנו במיקום אותן מצלמות – הן יתריעו בפני הנהג על כניסה לאזור מדידת מהירות ממוצעת, ויציגו לו את הזמן הנמדד שעליו לעבור את הקטע. כך יוכלו הנהגים להתחמק בקלות רבה מקבלת דו"חות מהירות בקטעים מפוקחים אלה, וזאת מבלי באמת לשמור על החוק.

הנהג יעבור את המצלמה הראשונה במהירות חוקית (כמו שקורה היום עם מצלמות הגאטסו), ילחץ על הדוושה וירביץ חלק מהדרך במהירות גבוהה ולא חוקית, ואז במשך יתרת הדרך עד המצלמה השניה הוא יפחית מהירות כך שבחישוב הממוצע הוא לא יתפס מגיע אל המצלמה השניה מהר מדי…

מכאן נובע שאם יהיו פקידים מספיק טפשים במשרד לבטחון פנים ו/או קציני משטרה מספיק בורים שיטילו את יהבם על מערכת מסוג זה – בדיוק כמו שהיו בנמצא הטפשים והבורים שחתמו על אישור מערכת א3 הפתטית לפני כ- 15 שנה – הם יגלו מהר מאוד שעשרות המיליונים שישפכו על המערכת הזו לא יועילו בכלום להפחתת תאונות הדרכים באותם קטעים. שכן מראש פיקוח מהירות ממוצעת נועד לכישלון והיעילות שלו מפוקפקת ויכולה להימדד רק בקטעים מפוקחים מצומצמים מאוד, קטעים שבהם ממילא אין כל משמעות למהירות הממוצעת.

בנוסף, כדי להקים מערכת מסוג זה ישנו מכשול נוסף שאותו צריך לעבור, והפעם מכשול חוקי.

נכון לעכשיו, כדי לתת דו"ח על מהירות, החוק מחייב ששוטר או קצין משטרה יראה במו עיניו את העבירה בעת התרחשותה. דהיינו, או שהוא מדד את המהירות באמצעות מכשיר אלקטרוני כמו ממל"ז או דבורה, או שהוא הסתכל בתמונה שצולמה על ידי מצלמת מהירות א3 שמראה שחור על גבי לבן את עבירת המהירות בעת ביצועה. המדידה חייבת להתקיים באמצעות מכשיר מדידה מאושר ומכוייל (ורק באמצעותם, אי אפשר למדוד מהירות באמצעות סטופר, ספידומטר ברכב או יונת דואר), כשהמדידה מנפקת מספר מדוייק בקמ"ש (ממנו מופחתים 5 קמ"ש למען הסר ספק).

במילים אחרות: אסור לשוטר לשער שהיתה עבירה, הוא לא יכול לנחש שהיתה עבירה, הוא חייב לראות אותה במו עיניו בעת התרחשותה (או כאמור להסתכל בצג המכשיר או בתמונה שמראה לו את המדידה המדוייקת).

אבל במקרה דנן, אין ולא תהיה שום מצלמה שתראה לשוטר את העבירה במהלך ביצועה, שכן המערכת הכוללת את מצלמה א' ומצלמה ב' לא צילמה רק את הרכב שנוסע על 200 קמ"ש לכאורה, אלא מצלמת את כל הרכבים העוברים דרך נקודה א' ודרך נקודה ב', והיא רק מסיקה מעצם חצייתו את הקו של מצלמה ב' בפרק זמן שהוא כזה או כזה, שמבין כל אלפי הרכבים שעברו דרך שתי הנקודות, הנהג ברכב ספציפי זה או אחר ביצע אי שם במהלכו של הקטע המפוקח איזושהי עבירת מהירות.

בעצם העובדה שהוא עבר מרחק נתון זה בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות, אבל אין בשום מקום ציון של המהירות, אין מדידה של המהירות, אין אינדיקציה לכמה זמן עברו על המהירות המותרת ואיפה זה קרה לאורכו של כל הקטע המפוקח…

בנוסף, כיום סעיפי החוק המתייחסים למהירות הגבוהה מהמותר הם ספציפיים ונוגעים למהירות עצמה בקמ"שים (כפי שהיא נמדדת על ידי השוטר או על ידי המצלמה). אבל כשמדובר במהירות ממוצעת – אי אפשר לדעת מהי המהירות המקסימלית שבה נסע הנהג. האם הוא נסע במשך 10 שניות במהירות של 200 קמ"ש? או אולי הוא נסע במשך 30 שניות במהירות 150 קמ"ש? או שאולי הוא נסע במהירות של 110 קמ"ש במשך 90 שניות? אף אחד לא יודע.

החוק (תקנות התעבורה) – כפי שהוא היום – אינו מאפשר לשוטר לתת דו"ח על סמך יסוד זה. ולכן, יש צורך לשנות את התקנות התעבורה כדי להתאים אותן למערכות מדידת מהירות ממוצעת. היה ניסיון לעשות זאת בעבר.

עוד מוסיף כלכליסט:

במשרד לביטחון פנים אישרו לראשונה כי מערכת חדשה נמצאת בבחינה, ומסרו: "המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל עובדים בחודשים האחרונים בעבודת מטה מקיפה ומשותפת על הקמת מערכת שתחליף את מצלמות א3. המערכת החדשה תתאים את עצמה לטכנולוגיות המתקדמות בעולם, בין היתר תשלב מהירות ממוצעת במקטעים רלוונטיים, כאשר ישנה כוונה לערוך פיילוט בשנת 2023 במספר מקטעים בכביש 90".

הפרשנות האישית שלי לכך היא שבישראל המושג "בעוד מספר חודשים" שווה ערך ל"כמה שנים", ואת הטמטום החוגג במשרדי הממשלה הרלוונטים כבר ראינו מזמן שאי אפשר לתקן. אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה של 15 השנים האחרונות הרי שגם אם היתה איזו כוונה טובה בראשו של מישהו, המערכת כולה (משרד לבטחון פנים, המשטרה וכל הגופים הקשורים) תדאג כבר להרוס את הכל, כשהפוקוס העיקרי של פריסת מערכת כזו יהיה לוודא שהיא תהיה אפקטיבית לא מבחינת השפעתה על מצב הבטיחות בכבישים אלא על כמות הכסף שהן ייצרו. אל תדאגו, אם מערכת כזו תוקם, אין בליבי ספק שלא יהיה שום קשר בין מיקומי המצלמות הללו לבין כבישים אדומים או תאונות דרכים, אלא ידאגו להציב אותן בכבישים שבהם הן יחלבו הכי הרבה כספים מהציבור…

אבל בכל זאת נעקוב בדקדקנות אחר ההתפתחויות ונעדכן לפי הצורך.

ועם זאת ולמרות כל הנאמר – אם יחליטו אי שם למעלה באחד ממשרדי הממשלה להקים מערכת שכזו על כבישים כמו כביש 90 באזור הערבה – יש סיכוי מסויים שאכן יצליחו להוריד ולו במעט את כמות תאונות הדרכים שם, ולו בגלל העובדה שהנהגים שיסעו שם יחששו לגורל הרישיון שלהם ואולי ישימו לב טוב יותר לכביש ולתנועה, אם כי שוב – זה לא ימנע את הסיבות העיקריות לתאונות שם כמו עקיפה בדרך לא פנויה, אי שמירת מרחק וכו'.

נחייה ונראה.

 

 

 

נגישות