מצלמה אחת עלולה לקלקל לכם את החיים, עובדה

עלתה הכתבה שלי ב- YNET:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4407938,00.html

זהו סיפור של שלומי, בחור צעיר (עם שם בדוי) שמתגורר באחת מערי גוש דן. שלומי שלנו בחור זהיר למדי, מאלה שמעולם לא קיבלו דו"ח תנועה. לא מהירות, לא חגורה ולא סלולארי ביד. כלום. מה שנהוג לכנות, עבר תעבורתי נקי. וכפי שעוד מעט תגלו, זה ממש לא עזר לו.

בוקר אחד גילה שלומי הזמנה לסור אל משרדי דואר ישראל, שם ממתין לו שם דבר דואר רשום. שלומי, קפדן ומסודר, ניגש מיד למשרד הדואר, קרע לעצמו את המספר 527 בתור, המתין שעה וזכה לקבל מעטפה בגוון צהוב-כתום, עם הכיתוב המבטיח "משטרת ישראל". כשפתח את המעטפה, חשכו עיניו. "הודעה על ביצוע עבירת תעבורה – סעיף 239 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב" התשמ"ב – 1982)", כך זיהה בכותרת השחורה. ומכיוון ששלומי עוד לא זכה להחזיק מכתב שכזה ביד, עדיין לא הבין במה מדובר.

בעיקר הטרידו אותו המילים "חוק סדר הדין הפלילי". כאמור, מדובר בבחור שמכיר פלילים מסדרות טלוויזיה אולי, בטח לא בהקשר אישי כלשהו. לזוועתו גילה שגם לא מדובר בטעות כלשהי, שכן פרטיו כולל כתובתו, תעודת הזהות שלו ואפילו מספר הרכב המצוי ברשותו, היו נכונים. רגע אחד, רכב?

אכן כך. בהמשך הובהר לו כי (הפרטים המדויקים במערכת) בשעת לילה מאוחרת לפני מספר שבועות, "בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ושחם פתח תקווה נהגת ברכב הנ"ל בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית 50 קמ"ש, במהירות (גבוהה מהמותר) קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. סמל עבירה 6537".

שלומי המופתע גילה עוד כי העונש על העבירה לא ברור, שכן לא מדובר בהודעת תשלום קנס (ברירת משפט), והפרט היחיד הרלוונטי בה הוא מספר הנקודות שיקבל על העבירה: 10. בנוסף גילה כי היחידה שהנפיקה את הדו"ח נקראת "א 3". אז עוד לא ידע כי מדובר ביחידה האחראית על מתן דו"חות מהירות המופקים ממצלמות הגאטסו החדשות.

47559355990100408258no

כך או אחרת, המצב לא נראה מזהיר. מבחינתו של שלומי, השלב הבא הוא מכה בצורת משפט, אגרוף בצורת דמי שכר טרחה לעו"ד, קנס עסיסי וכמובן – שלילה שבדרך. תוהה מה עליו לעשות, יצא שלומי ממשרד הדואר, הלך לביתו ונשבע כי מעתה יקפיד במיוחד על המהירות המותרת. מיד תגלו שזה כבר לא יכול לעזור לו.

למחרת גילה בתיבת הדואר שלו מכתב נוסף. וניחשתם נכון, מכתב רשום מאותו מקור. למחרת הטקס חזר על עצמו. מעטפה שנייה, אותו מקום עבירה, אותו רכב ממהר. הכל זהה, פרט לתאריך, לשעה, למהירות, למספר התמונה ולמספר הדו"ח. וכמובן, עוד 10 נקודות, ועוד זימון עתידי למשפט.

וכך גם ביום למחרת, ומספר ימים מאוחר יותר. שבעה דו"חות בפרק זמן של פחות משלושה שבועות. ובזמן שדברים אלה מתפרסמים, כלל לא ברור כמה דו"חות נוספים ממתינים לשלומי. הרי עד שהגיע המכתב הראשון, עברו מספר שבועות. ומי מבטיח שבינתיים לא נתפס שוב על-ידי אותה "מצלמה למניעת תאונות"?

4755934099192408277no

שלומי כנראה אינו בודד. פרויקט המצלמות הגרנדיוזי של משטרת התנועה הושק בקול תרועה רמה, תוך שראשיה מבטיחים כי אחד מיתרונות ההשקעה האדירה בכסף וכוח אדם, היא זמן טיפול זריז הרבה יותר. בין היתר כדי למנוע מקרים בהם עבריינים סדרתיים ממשיכים לסכן את הסביבה, לא רק את עצמם.

דו"חות מהירות אמורים היו להישלח לבתי הנהגים "תוך 72 שעות מעת ביצוע העבירה". נשמע מצוין כמובן, רק שבפועל הזמן שעבר בין המהירות "המסוכנת" של שלומי, לרגע בו גילה כי אכן סיכן את כל תושבי פתח תקווה, ארוך פי כמה מאותן 72 שעות מובטחות.

והתוצאה היא שמצלמות הגאטסו החכמות וה"יעילות בהפחתת סיכונים על הכביש", לא רק הפכו למכוניות גביית מסים מהנהגים, אלא גם אמצעים יעילים להורדה מהכביש של נהגים. במקרה של שלומי למשל, כמות הקנסות והנקודות שהצטברה בזמן שלא ידע על העבירה, עלולה לא רק לחבר אותו לאופניים למשך תקופה ארוכה, אלא גם לערער קשות את יחסיו עם בנק ישראל.

כרגע הוא ממתין לקבלת זימונים לשבעה תיקים שנפתחו נגדו, כשבכל רגע עלול הדוור לדפוק על דלתו ולמסור לו מכתבים רשומים נוספים. בשלב זה הספיק לצבור 70 נקודות עונשין, קנסות אוטומטיים בסך 7,000 שקלים, ושלילה שסופה באמת לא ברור. כל זאת, להזכירכם, לנהג שלא נזקפה לרעתו אף לא עבירת תנועה אחת עד כה.

אז ברור, אין כלל ספק שיש לנהוג במהירות המותרת ולכבד את החוק. ובאותה נשימה, אתם תמיד מוזמנים לבקר במפה מעודכנת בזמן אמת בקישור זה. ובזמן שאתם עושים זאת, חשבו מה הייתם עושים במקומו.

2 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *