תגית: טכנולוגיה

עוד קונספט למכונית מעופפת, גם הפעם זה נראה נפלא

קבלו את ה- AeroMobil הסלובקית שמציגה רכב מעופף לשימוש יומיומי (אוקיי…). הרכב המעוצב בצורה לא רעה בכלל יכול להסיע ו/או להטיס נהג/טייס ונוסע אחד, הרכב, שהחל בניסויי טיסה רשמיים החודש, מונע דלק רגיל, יודע לנסוע על כבישים רגילים ולעשות שימוש בחניות של רכבים פרטיים רגילים. במצב נסיעה רגיל הוא מסוגל להגיע למהירויות של יותר מ- 160 קמ"ש, וכמטוס הוא משייט במהירות של כ- 200 קמ"ש.

am_foto_07

זהו סרטון ההשקה:

וכאן זו הגרסה הנוכחית – 3.0 – וכבר רואים אותה בפעולה:

http://youtu.be/sUnhBHwCq90

גם הסרטון הזה, של הגירסה הקודמת, לא רע בכלל:

לאתר היצרן:

http://www.aeromobil.com

האם הפעם המכונית המעופפת באמת תמריא? תרשו לי להיות סקפטי. בנתיים.

מבט אל ההגה המורכב ביותר שניתן להעלות על הדעת

זה כנראה ההגה המורכב, המסובך, והמתוחכם ביותר שראיתם מימיכם ברכב. הוא לא קשור לאופנועים, אבל הוא כן קשור לספורט מוטורי. פורמולה 1 ליתר דיוק, ואם רוצים להיות ממש ספציפיים – ה- Sauber C33 F1. חשבתי שזה יעניין כאן מישהו.

f1-sauber-c33-steering-wheel

תמונה: ph / Dieter Mathis/picture-alliance/dpa/AP Images

מכונית פורמולה 1 מודרנית היא פלא הנדסי של ממש, כנראה אחת מהמכונות המדהימות והמורכבות ביותר שיוצרו אי פעם. וכשאתה מניח את הידיים שלך על הגה של כזו מכונית ומתחרה ראש בראש באלופי עולם כמו סבסטיאן ווטל בזמן נהיגה במהירויות העולות על 320 קמ"ש ובכוחות ג'י שעלולים לגרום לנהג להתעלף, אתה לא יכול להרשות לעצמך להוריד אף יד, אף פעם. לכן כל מה שהנהג צריך לעשות, כל מה שהוא צריך לדעת, הכל נמצא בהישג של קצה אצבע. לכן ההגה של מכונית פורמולה 1 הוא למעשה לא רק ההגה המורכב, המסובך והמתוחכם ביותר שיש בנמצא, אלא הוא משמש גם כמרכז העצבים של המכונית.

עם למעלה מ- 35 מתגים שונים וצג LCD מדגם PCU-8D מתוצרת מקלארן הנותן לנהג נתונים תוך כדי נהיגה, ועם 2 ידיות להחלפת ההילוכים והפעלת המצמד מאחורי ההגה, הנהג הוא היחיד שרשאי לתפעל את האופציות השונות של הרכב בזמן המירוץ. למעשה, חלק נכבד מההגדרות והכיוונונים הללו מתבצעים מספר רב של פעמים במהלך המירוץ, ולעיתים אפילו במהלך אותה הקפה. המידע המוצג לנהג מכיל עד 100 עמודי אינפורמציה מסוגים שונים, החל מסל"ד, טמפרטורת המנוע והשמן, דרך מדידות מהירות, מספר הקפות, יתרת דלק ומה לא.

יותר מדי מידע הוא עניין מורכב, ולכן יש קבוצות שמעדיפות להשתמש בצג פשוט יותר, או לוותר עליו לגמרי. מצד שני, היכולת של הנהג לקבל משוב מיידי אודות הפרמטרים השונים של המכונית שלו במהלך מירוץ הוא עניין קריטי, במיוחד כשיש נפילה של מערכות הטלמטריה בין המכונית לבין המהנדסים שעומדים בפיטס. כך יכולים המהנדסים לבקש מהנהג לבדוק פרמטרים שונים בזמן המירוץ ולבצע התאמות לפי הצורך.

זו הדיאגרמה המלאה של המתגים והמחוונים השונים, כשהיא מחולקת לצבעים בהתאם לתפקוד כל רכיב:

http://www.sauberf1team.com/fileadmin/user_upload/redactors/documents/pdf/2014_SteeringWheel_EN_lr.pdf

f1-sauber-c33-steering-wheel-diag

בסרט הבא, הנהגים לואיס המילטון וניקו רוזנברג (מרצדס AMG) מסבירים כיצד ההגה עובד:

אופנוע מעופף עד 2017? אם יש לכם $85,000…

אם אתם עוקבים אחרי השטויות שאני כותב אז חלקכם בוודאי שם לב שיש לי איזה חשק לא מוסבר לכלי טיס מעופפים אישיים. בעצם למה לא מוסבר? אפשר דווקא להסביר את הרצון והכמיהה הזו בנקל, כאחד מהמאוויים היצריים והחייתיים ביותר של האדם מאד רדתו מאיזה עץ אי שם בערבות אפריקה. "למה הם יכולים לעוף ואני לא", הוא חשב לעצמו בעת שהביט בארוחת הערב שלו שחמקה מבין ידיו. סביר יותר להניח שהקול שהיינו שומעים לו היינו מחברים מיקרופון אל האונה הפרונטלית של המוח של אבי אבותנו היה יותר בסגנון "הההמממממהההההה אוווואו אואואו ואאא אאאחחחחחח חחחח אווועעעועעועועוווו!", ביחד עם כמה טפיחות עזות על החזה, אבל הבנתם את הפואנטה.

למה הם שם ואנחנו פה.

פאסט פורוורד אל המאה שעברה, עם עשרות רבות של ניסיונות, חלקם הזויים לגמרי, חלקם דווקא בעלי יכולת יישומית כמעט מיידית, של מתקני תעופה אישיים כאלה ואחרים. החל מרחפני סילון או רקטה, דרך מתקנים מונעים ברוטורים חשופים או ברוטורים משורוולים (כאלה הנמצאים בתוך שרוול המגן על הסביבה הקרובה מצד אחד, וגם מאפשר תיעול טוב יותר של משב הרוח הנפלט מהם מצד שני) ועוד.

חלק מהניסיונות האלה הקדימו את תקופתם, חלקם נועד לכישלון עוד לפני שירדו משולחן השרטוט. אבל מה שהיה משותף לכולם הוא, כנראה, העובדה שהמשקל הנישא של המתקן, כתוצאה מהצורך בקיומו של מנוע רב עצמה + דלק לצורך הטיסה, היה לעיתים גבוה עד כדי כך שיחס המשקל/דחף שהמתקן ייצר הפך אותו ללא שימושי או לא יעיל.

אז מה השתנה?

הרבה דברים השתנו. הטכנולוגיה הביאה לבנייה של מנועים חזקים יותר אך יעילים יותר בתצרוכת הדלק שלהם (או האנרגיה שהם צורכים – אם הם חשמליים), וכן לשימוש בחומרים מרוכבים בחלק גדול ממרכב המתקן, יהיה אשר יהיה, כך שמשקלו של העצם יהיה קטן משמעותית מאשר לו נבנה לפני 30 או 40 שנה. כשמדובר במנועים חשמליים, הטכנולוגיה הביאה להקטנה משמעותית של הסוללות ולהגדלת העוצמה שלהן, מה שאיפשר כמובן ליצור מנועים המספקים עילוי גדול יותר ולאורך זמן ארוך יותר, וכן להקטין את יחס המשקל/דחף.

כך נולד לו עוד ניסיון. חברת Aerofex מקליפורניה הציגה כבר בשנת 2012 אב טיפוס עובד של מה שנראה לנו כמו רחפנית אישית הבנוייה משני מנועי מניפה משורוולים העשויים מסיבי פחם, כשביניהם מקום ישיבה/עמידה לנהג/רוכב/טייס. כבר אז הסרטונים ששוחחרו ע"י החברה הציגו קונספט עובד, אבל משום מה החברה נעלמה לה מתחת למכ"מ, עד שצצה מחדש ממש לאחרונה.

aerofex-2

המשך…

PAL-V One – רכב מעופף חדש או עוד קונספט שנידון לכשלון?

כשאני הייתי קטן, סבא שלי היה אומר לי, בעת שהיינו מדפדפים במגזיני מדעים, "כשאתה תהיה גדול כבר תוכל לטוס לירח". גם בבזוקה הבטיחו לי את זה, וזה עוד לא קרה. אז אולי הילדים שלנו כן יזכו לטוס ברכב משלהם?

ימים יגידו.

בנתיים, אצלנו בעולם, חברת PAL-V פרסמה את כלי הרכב המעופף שלהם המבוסס על עיקרון האוטוג'ירו הישן והמוכר, כשהוא כולל מדחף מתקפל מאחורה, וכן רוטור רחב מוטה בעל שני להבים. כשהוא נוסע על הכביש הרגיל, לרכב יש 3 גלגלים – אחד מקדימה ושניים מאחורה.

PAL-V | Ultimate Freedom

pal-v-1

הכלי מונע באמצעות מנוע בנזין המאושר לשימוש אווירי לטענת היצרן, ומסוגל להביא את הכלי למהירות קרקעית של כ- 180 קמ"ש.

כשהנהג/טייס/רוכב (לא יודע איך לקרוא לו) מעוניין להמריא, הוא משחרר את נעילת המדחף, הרוטור, ויחידת הזנב, וכלי הרכב מוכן להמראה.

pal-v-2

בניגוד למסוק, לכלי הזה יש צורך במשטח המראה לטובת "ריצת המראה" ויצירת די עילוי באמצעות סיבוב הרוטור העליון, אם כי היצרן טוען שמרחק הריצה קצר יחסית. בנוסף, בזכות השימוש בטכנולוגיית האוטוג'ירו, הכלי לא יכול להזדקר באוויר, ובמידה ויש הפסקה של פעולת המנוע, הרוטור לא מפסיק להסתובב ומביא את הכלי לנחיתה בטוחה.

המשך…

קונספט נחמד, האם יש סיכוי שיהפוך למציאות?

קבוצת חוקרים מצ'כיה התארגנו להם לבניית קונספט של אופנים מרחפות. המתקן בנוי באותה צורה כמו ה"רחפנים" שנראים יותר ויותר בארצנו – ה-קוואד-קופטרים, דהיינו מסוקים לכאורה המוטסים באמצעות 8 מדחפים המונעים באמצעות מנועים חשמליים.

flying-bike

בשלב הזה, הדמות שיושבת עליהם היא בובה, טווח הטיסה קצר מאוד בגלל הצורך לחסוך במשקל שגם ככה לא היה קטן – כ- 100 ק"ג. כל הקונספט מוטס ומופעל ע"י הצוות שנמצא באולם בסמוך לרחפן.

בגלל הקוטר של כל אחד מהמדחפים וסה"כ הרוחב שהם יוצרים לאופנים, קשה לי לראות איך מתקן כזה יכול לשמש אותנו ביום יום. לא בצורה כזו בכל אופן, ובוודאי שעם טווח כל כך קצר המוגבל בגלל הסוללות המצומצמות, לא ברור איך זה יכול להיות מעשי.

הנה הסרטון:

מה דעתכם? כנראה שמדובר בלא יותר מאשר הגשמת חלום של אחד מהמהנדסים השותפים בפרוייקט…

et-movie

מקור:

http://www.engadget.com/2013/06/13/researchers-flaunt-flying-bike

הכרת מערכות האופנוע הממוחשב והבנת תחום השיפורים באופנוע הממוחשב

רצ"ב מאמר שהועלה לאתר ע"י ידידי – איל נוימן. מקווה שהוא ימצא חן בעיניכם.

חלק א'

ראשית ברשותכם מבוא קצר: שמי איל נוימן ועוסק אני כ- 20 שנה בתחום האיבחון ברכב ותיקון מחשבים ברכב. לאחר שנות בצורת רכשתי אופנוע והיום אני מנוייד על גבי היאבוסה 2010 . בעסק, דור ההמשך מושכים יותר ויותר לתחום האופנועים ולאחרונה התחלנו במיתינות ולאט לאט ללמוד את התחום ובמיוחד להכיר את ציבור הרוכבים, המנהגים ותחום השיפורים.

תחום המיחשוב באופנוע נלקח כמעט כולו מתחום כלי הרכב בעלי 4 גלגלים, כך שהכניסה היתה עבורי קלה יחסית. את המאמר הזה, שהוא בעצם על קצה המזלג, אני כותב עבורכם כדי שנדע ונכיר יותר את הכלים שאנו רוכבים עליהם, או בעצם מה מפעיל אותם. אפשר לומר שתחום זה גדול ואין סופי כמעט אך יש להבין תחילה מה "גודל החליפה שנבקש ורק אחריה לתפור אותה".

לדוגמה: אנחנו נתקלים בלא מעט אופנועים שעברו שינויים כמו החלפת דודי אגזוז. כשמחליפים דוד פליטה למשל, עלינו להבין שכתוצאה משינוי זה נקבל רק שינוי מינורי יחסית בסחיבת האופנוע, ואולי בעצם תשתנה רק עוצמת הדציבלים שיוצאים מצואר דוד הפליטה.  אשתדל להסביר בהמשך מדוע יש להחליף את כל הצנרת מסעפת הפליטה ועד סופו. לעיתים, לאחר החלפת צינור הפליטה נתקלים רבים מאיתנו בתופעה של "פיצוצים" בעת הורדת הילוך ("בק-פאיירים"). כדי לטפל בבעיה אופנוענים רבים פונים לרכוש תוספות לאופנוע כמו "פאוור קומנדר" ועוד, אבל עדיין לא תמיד מתקבלת התוצאה הדרושה. בנוסף, דוד אגזוז שמתאים לאופנוע אחד עלול בהחלט לתת תוצאה אחרת אם נרכיב אותו באופנוע אחר, הן בסחיבה וכמובן ברעש. למשל התקנת אגזוזי "טו ברדר" בהיאבוסה יצריך מערכת ניהול מנוע אחרת (ועל זה עוד אכתוב בהמשך המאמר).

לעיתים נרכיב מערכת "פאור קומנדר" ולא נמצא מפה תואמת לאופנוע ולאגזוז שלנו, והסיבה לכך היא שכאשר תיכנתו את המפה לאופנוע הספציפי, נלקחו טולרנסים של טמפרטורה מקובלים לאזורים אחרים בעולם, ולא תמיד לקחו בחשבון את השוק של המזרח התיכון. כתוצאה מכך מה שנראה פשוט בתחילה דורש הרבה שעות של כיוונים ידניים. האופנוע שנבדק בעת כתיבת המפה בבית היוצר לא תמיד בעל אותו קילומטראז' כמו שלך, והתנאים שהוא נבדק בהם אינם תואמים לכאן ל"פלסטינה" – מדינתנו החמה. כך שהכל אינו פשוט וברור… אני מקווה שבמאמר הזה אצליח לעצור אתכם הרוכבים לרגע נוסף של חשיבה בטרם תבצעו רכישה כלשהי.

אז בואו נתחיל.

המשך…

נגישות