מצלמות הגאטסו חפות מכל טעות? טעות.
כשהחלה המשטרה להפעיל את מערך מצלמות הגאטסו (פרוייקט א-3) בישראל לפני מספר שנים הם עשו ככל שביכולתם כדי להוכיח לבתי המשפט שהמצלמות חפות מכל טעות, ושאי אפשר לערער על אמינותן. למעשה, בתצוגת תכלית שכמותה טרם נראתה בישראל, הנפיקו למצלמות לא רק תו תקן ישראלי, אלא אפילו ניהלו ישיבת בית משפט שלמה בסמוך לאחת העמדות, תוך כדי סגירת הכביש הציבורי לתנועה ומעבר על פני המצלמה במהירויות משתנות על מנת להוכיח לבית המשפט את אמינותן ואת אפס אחוזי הסטייה שלהן.
אלא מה, כמו שאנחנו מכירים ממקומות אחרים, אמינות אבסולוטית יש רק בשוויץ. בטח לא בישראל.
כך לדוגמה הסיפור שלפניכם. אדם נורמטיבי לחלוטין, שומר חוק ורוכב הגון, שקיבל לידיו מתנה באמצעות דואר ישראל. דו"ח תנועה על עבירת מהירות שלכאורה ביצע. 75 קמ"ש במקום 50 המותרים במקום.
הנה הדו"ח לפניכם, בהשמטת הפרטים המזהים.
"שומו שמיים!" האיש נזעק, "כלל לא הייתי באזור המדובר מזה ימים ארוכים, ובכלל לא יתכן שנסעתי כל כך מהר בכביש עירוני!".
האיש נטל לידיו את הדו"ח, קירב את הנייר לעיניו, ומה רבה היתה תדהמתו כשגילה להפתעתו (ולרווחתו יש לציין) שהאופנוע המצולם בתמונה המופיעה בדו"ח כלל לא דומה לשלו. למעשה, האיש הרוכב על BMW מסוג R1200GS, נצפה בעבר על ידי מצלמת מהירות אחרת לגמרי בעבירת מהירות פעוטה, כך שבהחלט היתה לו נקודת השוואה טובה.
הנה לפניכם התמונה המתקבלת מהגדלת הדו"ח, במחיקת רוב הספרות של לוחית הרישוי.
והנה לפניכם התמונה שנלקחה מהדו"ח האחר שקיבל האיש, דו"ח שבו אכן הוא צולם בגלל רכיבה לכאורה במהירות של 15 קמ"ש מעל למהירות המותרת (דו"ח של 250 ש"ח וללא נקודות).
ניתן לראות בבירור שהמספר אמנם דומה, אבל לא זהה. כמו כן ניתן לראות שהאופנוע המצולם בדו"ח הראשון שונה לחלוטין מזה המופיע בדו"ח השני.
המסקנה ברורה. חובה עליכם לבדוק שבעתיים את הדו"ח שקיבלתם, לבדוק את אמיתות הספרות המופיעות בלוחית הרישוי, ולא לוותר על בדיקה ויזואלית של האופנוע (או הרכב) עצמו, שכן יתכן שחלה טעות קריטית בזיהוי המספר ע"י מצלמות הגאטסו. בנוסף, תתכן אף תופעה של זיוף לוחיות רישוי או שיבוש ספרות בהן, בצורה כזו שרכב או אופנוע עבריין ייצר דו"חות על עבירות מהירות שאתם כלל לא ביצעתם.
הבדיקה היא חובה, והיא על אחריותכם הבלעדית.
האיש מגיש עירעור למשטרה בימים אלה, נעדכן בהתפתחויות.
מכירים סיפורים דומים? כתבו לי על כך!
גם אני קיבלתי ״מתנה״ בדואר, דו״ח על מהירות ממצלמת רמזור (למי שלא יודע – מצלמות הרמזור/אור-אדום – הינן גם מכמונות מהירות).
כאשר הבחנתי שמדובר בצומת באיזור נהריה, שמעולם לא הייתי שם, בדקתי את הצילומים ו״גיליתי״ שמדובר ברכב אחר, עם מספר דומה לשלי (רק שאצלו המספר כולל את הספרה 8 במקום 6 אצלי…)
היה עלי לנסוע עד לבית המשפט בנהריה (לכו תתפסו את התובע המחוזי בטלפון…) ע״מ להראות לשופט כי מדובר בטעות.
לשמחתי השופט ״התעצבן״ על התובעת המשטרתית, זיכה אותי והטיל על המשטרה הוצאות משפט ופיצוי (בעלות של יום עבודה)
מקרה נוסף שקרה לי:
רכשתי קטנוע מאדם שגר בנתניה.
לאחר מספר חודשים קיבלתי 2 דו״חות על מהירות.
מיקומי העבירות כפי שהופיעו בדו״חות היה בנתניה (בה לא ביקרתי מזה שנים…) כאשר בדקתי את תאריכי העבירות, התברר לי שבתאריכים אלו הקטנוע עדיין לא היה בבעלותי.
כלומר – המשטרה, כאשר היא שולחת לכם דו״ח, במועד הנפקת הדו״ח היא בודקת את בעלות הרכב נכון ליום הנפקת הדו״ח ולא ליום ביצוע העבירה.
קרי: אם רכב עבר עבירה בינואר, ובפברואר הוא נמכר, כאשר בחודש מרץ המשטרה מנפיקה את הדו״חות לכל אלו שמצלמת מהירות צילמה אותם – היא בודקת את בעלות הרכב נכון לחודש מרץ, ולא לחודש ינואר (מועד ביצוע העבירה)
נדרש ממני לנסוע עד לנתניה, לדבר עם התובעת המשטרתית (אישה לא נחמדה בעליל) ולנסות ״לשכנע״ אותה שאני לא זה שביצע את העבירה.
היא (כמובן ?!) ביקשה ממני הצהרה של המוכר (!) שהוא אכן ביצע את העבירה (נראה לכם שמישהו יסכים לתת הצהרה שכזו ?!) – אחרת היא לא תבטל את הדו״ח.
אני, פשוט הודעתי לה, שאם היא לא מבטלת את הדו״ח – אני אגיע למשפט, אראה לשופט את המסמכים ואבקש להגיש תלונה נגדה על התעמרות באזרח, וניצול סמכות לרעה.
היא כמובן הסכימה וביטלה לי את הדו״חות.