תגית: כללי

לשמור למקרה הצורך: הוצאת רישיונות נהיגה בסניפי סופר פארם

לגזור ולשמור, אולי פעם תצטרכו את זה.

כבר קרה לכם פעם שאיבדתם את רישיון הנהיגה שלכם? את רישיונות הרכב שלכם? מה עושים עכשיו? אמנם בשנים האחרונות המשטרה פחות ופחות אוכפת היעדר רישיונות (כל עוד היא מצליחה לזהות תא הנהג והוא לא מופיע כשלול נהיגה ונראה נורמטיבי, או שהרכב בו הוא נוסע אינו מדווח כגנוב), אבל עדיין זה אף פעם לא נעים להיתקע בלי.

מה עושים? ובכן פעם היינו צריכים לכתת רגלינו לסניף הקרוב (קרוב? במושגים של שנות אור כמובן) של משרד הרישוי, לעמוד בתור כמה שעות טובות (מה שכמובן הצריך יום חופש והרבה עצבים), ולקוות שהבאתם את כל המסמכים הרלוונטיים לפקיד/ה, שכן אם לא כך הייתם נאלצים לחזור על התהליך.

כחלק מתהליך השיפור וההתייעלות של משרד הרישוי (יש כזה דבר? בחיי שלא ידעתי) הוקמו מספר מכונות שירות האוטומטיות – רשיונומט – לשם הנפקת רישיונות נהיגה ורכב.

risayonomat

עמדות אלה מוצבות במספר סניפים של סופר -פארם ברחבי הארץ (ובמספר מצומצם של קניונים. זיהוי המשתמש בעמדת שירות עצמי (רשיונומט) יעשה באמצעות כרטיס אשראי של בעל הרישיון.

לרשימה המלאה של עמדות רישיונומט

(כנראה שהרשימה מתעדכנת מדי פעם, שווה לבדוק)

רוצה לבחון אופנוע חדש? קח צ'ק-ליסט

לא כולנו נולדנו בוחני אופנועים מקצועיים. חלקנו, בלי להזכיר שמות, לא יצליחו לעשות את זה כמו שצריך גם אחרי שנים של ניסיונות. חלק אחר, שוב לא נזכיר שמות, עושים את זה כל כך טוב שקריאת כתבות שלהם מעבירה אחת לאחת את כל התחושות והתובנות של הכותב אל הקורא. הרוב סתם בינוניים. כמוני למשל.

ובכן, מכיוון שגם אני לא נולדתי עם כפית שמן מנוע בפה, גם אני צריך ללכת לפי איזו רשימה, איזה צ'ק-ליסט, בעת שאני עולה על אופנוע כזה שמעולם לא רכבתי עליו קודם. אז אני אנסה לשתף את התובנות האלה איתכם.

לפני שנתחיל חשוב להזכיר למי ששכח שאמנם רכיבה על אופנוע בסופו של דבר היא תכונה שלא נשכחת, אבל המיומנות לעשות אותה בצורה נכונה נרכשת ע"י קורסים ואימונים רבים, שלא לומר הרבה מאוד שנות ניסיון. יתרה מזאת, בעת רכיבה על אופנוע כזה שמעולם לא רכבתם עליו, בוודאי תרצו לעבור על מספר פריטים מהותיים בחוויית הרכיבה, כאלה שבלעדיהם חווית הרכיבה לא תירשם במוחכם בצורה אופטימלית, ואם אתם מתכוונים גם לכתוב על כך, אז היא גם צריכה לעבור אל הקורא בצורה שהתכוונתם אליה וכך שגם הוא יבין על מה אתם מדברים.

חשוב לציין: חלק מהשאלות והנקודות המופיעות כאן מיועדות אך ורק לרוכבים מנוסים ובעלי יכולות רכיבה טובות. אני מסיר מעצמי, כמובן, כל אחריות לכל נזק שיגרם לכל אדם כתוצאה ישירה או עקיפה מקריאת דברים אלה. אם אתם לא יודעים מה אתם עושים, אין לכם מה לעשות על אופנוע, ובטח שבטח שלא על אופנוע מבחן שאינו שלכם. זהירות.

עידכון: המאמר נכתב במקור בשנת 2011. הרבה השתנה מאז בתחום הבקרות האלקטרוניות, ולכן הוא עבר עידכון וריענון כ- 6 שנים מאוחר יותר.

אז מהו אותו צ'ק-ליסט? בואו נתחיל:

המשך…

נהג, הסתכל במראה פעמיים!

רותי, רוכבת ירושלמית משקיענית שעושה ימיה ברכיבת סופרמוטו זריזה, העלתה בפורום האופנועים בתפוז רעיון נחמד לסטיקר שיהיה אפשר להדביק על אופנועים, קטנועים ואפילו לחלק לנהגים. הרעיון נלקח לדבריה מפורום רוכבים רוסי אי-שם, ובו מוצגת מראה של רכב בה נראה אופנוע מרחוק. לצידו, מוצגת שוב אותה מראה, הפעם, שתי שניות מאוחר יותר, הרוכב נמצא ממש לצד הרכב.

בעזרתם של חברי פורום נוספים תורגם הכיתוב הרוסי המקורי והגרפיקה עודכנה, והנה היא לפניכם:

הרעיון מוצלח מאוד לטעמי, ושווה להשקיע כמה שקלים כדי להדפיס את הסטיקרים הללו על נייר פלסטי משובח. במהלך הימים הקרובים אבדוק אפשרות זו ואעדכן כאן. ישנם גם חברי פורום שעידכנו את תמונת הפייסבוק שלהם. בהחלט יוזמה מבורכת.

עידכון: גולשים בפורום תפוז התארגנו כדי לצלם את התמונות שיביאו ליצירת סטיקר כזה משלנו. הגולש היקר גיZמו, ביחד עם מספר חברים, רכב וצילם:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=151574852

התוצאות החלו לעלות בשרשור הבא:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=151612209

מה אתם אומרים? יש כמה תיקונים, לדעתי, כמו למשל שינוי של מונה הזמן ואולי גם תיקון קל של הנוסח, אבל זה מתחיל להיראות לא רע:

 

איזה כיף שיש נשמות טובות בישראל

אחחח… כמה שזה מעצבן!

אז ככה. בישראל יש חוק ספורט מוטורי (איכשהו) אבל רק שני מסלולי רכיבה/נסיעה קטנים, אפשר לומר מצ'וקמקים, כאלה שמיועדים לקארטינג. בלית ברירה, וכמו עם ילד שהוא טיפה שונה משאר הילדים, אנחנו אוהבים אותם מאוד.

כי זה מה שיש לנו.

אין לנו משהו אחר.

לאמריקאים, לבריטים, לצרפתים, לאיטלקים, לצ'כים, לגרמנים, להולנדים, לספרדים, לרומנים, ליפנים, לאוסטרלים – לכולם יש מסלולים מטר מהבית. פאק, לטורקים יש. למדינות שהשם שלהם מורכב מכמה צירופים של האות "ז" עם איזה "סטאן" בסוף יש. למדינות ערב יש.

לנו אין.

יש לנו (או לפחות היו) שני מסלולי אספלט סלולים ברמה סבירה מינוס*, ללא שום משטחי החלקה, ללא שום גדרות סופגי אנרגיה, ללא משטחי דשא מוצלים, ללא טריבונות, ללא מגרשי חניה לנוחות הקהל, למעשה – ללא קהל בכלל. אורך המגרשים האלה עומד על פחות או יותר קילומטר אחד מסכן. שני המסלולים האלה מופעלים ע"י שני אנשים שונים (ברק גולדפינגר וצחי כפרי), כל אחד מסיבותיו, וכל אחד עם החבילה שלו.

ועל שני המסלולים המסכנים האלה צריכים כולנו לנסוע. רוכבי הספורט, רוכבי הסופר-מוטו, כאלה שעושים קורסי רכיבה, כאלה שעושים תחרויות במסגרות הליגות הקיימות (איכשהו). כ-ו-ל-ם צריכים לחלוק.

רק מה, בגלל שאנחנו העם הנבחר, ובגלל שבינינו, אנחנו חרא של עם, מסתבר שיש אנשים מסויימים שלא מוצא חן בעיניהם שיש שני מסלולים. או שהם רוצים שיהיה רק אחד, או שהם לא רוצים שיהיה כלום. אתם מבינים, יש אנשים שיעדיפו שיכרתו להם יד אחת ובלבד שלמתחרה שלהם יכרתו שתי ידיים.

כך או כך, אותם אנשים לא-נחמדים לא בוחלים בשום אמצעי כדי ללכלך על המפעילים של המסלולים האלה. הליכלוכים האלה מגיעים כמובן לרשויות, ומיד פקיד חרוץ ביותר מוצא סעיף בחוק שאומר איזה שקר כלשהו, והופה, דחפורים עטים רצים למסלול ומחרבים אותו.

וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. למפעיל אחד מהמסלולים הרסו את המסלול לפחות פעם אחת, ואלוהים יודע כמה פעמים סגרו אותו מנהלתית.

הפעם הגיע למקום דחפור נחמד, עם אנשים פחות נחמדים. נכנסו לשטח, חרשו יפה יפה את המסלול והכינו אותו (אולי) לזריעת פקעות תפוחי אדמה. בשער העמידו כמה סלעים גדולים למען ידעו כולם, וזהו. הלכו הביתה.

המשך…

נגישות