אמל"ק: נכון לרגע כתיבת שורות אלה – מדובר בקסדה הטובה ביותר שרכבתי איתה אי פעם! כן, לא פחות ולא יותר!
במהלך שנות רכיבתי מדדתי, רכבתי עם והייתי הבעלים של לא מעט קסדות. זה התחיל עם שואי משומשת אי שם בתחילת שנות ה- 90 כשרכשתי את האופנוע הראשון שלי (GS500E יד שניה מרופא, בצבע אדום/לבן), נמשך דרך דגמים כאלה ואחרים כולל דיינזה, אראי RX7 Corsair (ודגמים אחרים שלהם – כבר שכחתי איזה) ושואי X-Spirit. פה ושם היו לי גם קסדות פחות "ממותגות" כמו איזה HJC מקרבון, ואחרות שאני כבר לא זוכר.
ברוב המקרים, קסדת ה"אל"ף" שלי היתה קסדה ממותגת ויקרה.
כשעברתי, לפני כ- 4 שנים, מאראי RX7 לשואי X-Spirit חשבתי שהגעתי לקסדה המושלמת. נוחה, קלה משמעותית מאראי, בעלת Shell קטן יותר, והגימור המדהים של שואי. גם רמת הרעש, כך נדמה, ירדה בכמה דציבלים.
המעבר לשואי היה כמעט מוחלט. לפני כשנתיים וחצי ניסיתי לחזור לחברה המתחרה ורכשתי Arai RX7 GP חדשה, אבל מסתבר שלא יכולתי לחזור למותג של אראי, הרעש הפריע, ועם כל הנוחות שלה, היא לא הצליחה להוות תחליף ראוי לנוחות של השואי שלי שאליה כבר הספקתי להתרגל.
עד עכשיו.
אני זומם על X-Spirit 2 של שואי כבר כמה חודשים. כבר החלטתי שאני לא רוכש כזו באיביי (מאמר על ההבדלים בין הקסדות הנמכרות בארץ לבין אלה הנרכשות דרך איביי מארה"ב – בהמשך), זה היה רק עניין של תזמון.
לפני כשבועיים עשיתי את הצעד. נכנסתי לחנות של אבזריון הצמודה לסוכנות של אבניר, ולאחר משא ומתן שכלל קצת לחץ פיזי מתון (משני הכיוונים) יצאתי כשעל ראשי קסדה מדהימה בצביעת Martyr (מתורגם ל"קדוש מעונה"… מעניין למה).
ככה היא נראית בצילום רשמי של החברה:
