עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3?

עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3? שווה לקרוא, כל אזרח במדינה יכווה במוקדם או במאוחר, גם אלה שחושבים שהם חסינים. מרגע שהזאבים הריחו את הדם של הקרבן הם לא ירפו. היום זה 25 קמ"ש מעל למותר. מחר כשכמות הדו"חות לא תספיק לזאבים, רף האכיפה שנשמר בסוד כאילו היה סוד תוכנית הגרעין של ישראל יונמך בקליק של עכבר. לא מאמינים? תחשבו שוב.

במסגרת פרוייקט א-3 של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל הוצבו מצלמות המהירות על כבישי המדינה כשלפניהן קיימות למעשה שתי מטרות. האחת – רשמית, ציבורית, זו שמתקשרים אותה לציבור במסיבות עיתונאים בין בורקס טפל למשקה אורנג'דה מוגז בטמפרטורת החדר, והיא כאמור הגברת הבטיחות בכבישים.

המטרה השניה, הסמוייה, עליה הסכימו ביניהם בחדרי חדרים אפלים קברניטי הפרוייקט ביחד עם שר או שניים ובשיתוף מלא של פקידוני האוצר, היא כמובן לא מטרה שמותר לספר לציבור עליה. למעשה, חובה על כל המעורבים, בין אם הם נמצאים בסוד העניינים ובין אם לא, להכחיש אותה באופן נמרץ ומיד להטות את הדיון למטרה הראשונה שהוזכרה. מדובר כמובן בהעשרת קופת המדינה ובהטלת מס נסועה על אזרחי המדינה, מס אותו יתקשו האזרחים שלא לשלם, ואשר יעזור לשמן את גלגלי המערכת ולשלם עבור עוולות אחרות שהמדינה שלנו שקועה בהן.

אם כן, כ- 4 חודשים מרגע פריסת המצלמות והתחלת העבודה המבצעית של  המערכת, בואו נבדוק עד כמה יעילות הן המצלמות בהשגת המטרות שלשמן הן הוקמו.

בכל הנוגע למטרתן הרשמית של המצלמות חשוב לציין שהיעילות של המצלמות יכולה להימדד אך ורק בצורה אמיתית אחת – הקטנת כמות תאונות הדרכים על כבישי המדינה, אבל כשהפרוייקט טרם מילא את חצי שנתו הראשונה (נכון לכתיבת שורות אלה) ברור לכל שעדיין אין די מידע כדי להגיע למסקנה חד-משמעית בנידון, ולצערי יחלפו לפחות שנתיים שלוש עד שנוכל לברר את האמת לאמיתה.

אז איך ניתן למדוד את "יעילותה" של המערכת ולא ע"י הפחתת כמות תאונות הדרכים?

ובכן קוראים נכבדים, יש לכך רק תשובה אחת, והיא כמובן קשורה באופן ישיר למטרה השניה, הסמוייה, של מערכת המצלמות.

כסף.

והרבה כסף.

כדי לחשב את כמות הכסף שזורמת בימים אלה לקופת האוצר אותה מנהלים פקידונים מדושני עונג שחוכחים ידיהם המשומנות ברגעים אלה ממש צריך להתחבר למספרים. אבל לצערנו, המידע אותו משחררת המשטרה בטפטוף של פעם בכמה שבועות מעלה תמיהות לגבי אמיתותם.

אם כן, בואו נראה מה נטען פה באתר כשמצלמות הגאטסו היו עדיין בשלב התכנון וטרם נפרסו בשטח:

20.08.10- מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת – "בשלב הפיילוט, הוכח שמצלמה אחת מסוגלת לחלק כ-180 דו"חות מהירות ביום כשרף המהירות שממנו והלאה מופק דו"ח עומד על 120 קמ"ש… …בחישוב שכל אחת מהן מנפיקה לא 200 כי אם 100 דו"חות מהירות של 750 ש"ח ביממה – אנחנו מדברים על הכנסה אסטרונומית של 30,000,000 ש"ח (שלושים מיליון ש"ח) לקופת המדינה, ביום! …70 מצלמות שמנפיקות כל אחת 100 דו"חות מהירות ביום – אנחנו עוברים את ה-5 מיליון ש"ח ביום. שוב, מספר אסטרונומי אם מסתכלים עליו לאורך שנה שלמה. תעשו את החשבון לבד, זה ייראה לכם לא הגיוני לחלוטין. למרות שהזכיין עצמו לא יקבל את ההכנסות מהדו"חות בצורה ישירה, מסתבר שהמכרז בנוי כך שרמת התגמול של הזכיין תהיה "בהתאם לקצב התפוקה והיעילות של המערכת". מבדיקה שערכתי עולה שהערכות המשטרה הם שההשקעה העצומה – למעלה מ-480 מיליון ש"ח – תחזיר את עצמה בתוך תקופה של עד שנתיים. …האם אתם חושבים שכסף זה יחזור לציבור בצורת השקעות בתשתית, הדרכה, תחבורה ציבורית? תחשבו שוב."

בנוסף, כתבתי בפירוש שמצלמות הרמזור, אלה שצבועות בכתום ואמורות לאכוף עבירות קשות שראוי לאכוף אותן בחומרה של חציית צומת באור אדום, יכולות לשמש גם כמצלמות מהירות ואכן ישמשו לכך ע"י המשטרה. בתגובה פנו אלי נציגים של משטרת ישראל בצורה עקיפה והודיעו לי בפירוש שאין כך הדבר, למרות שבידי היה מידע מהימן וקונקרטי בנושא.

המידע הזה פורסם בשלל מדיות, כולל מגזין פולגז, מגזין אוטו (באינטרנט וכן בגרסה המודפסת), YNET, גלובס ודה-מרקר, וכפי שתראו מיד, הוא הוכיח את אמיתותו מעל לכל ספק.

ב- 06.09.11 פורסם בגלובס "כי גם אותן "מצלמות אור אדום" דיגיטליות ישמשו בארץ להפקת דוחות מהירות מצולמים גם לנהגים שיחצו צמתים באור ירוק כחוק, אך במהירות גבוהה מהמותר. בדרך זו תגדל בצורה משמעותית "התפוקה" של הדוחות והקנסות המונפקים במצלמות הרמזור, ותגדל הכדאיות הכלכלית של רכישתן ואחזקתן למדינה."

ב- 11.03.12 פורסם בחדשות ערוץ 2 (וכן בגלובס שציטט את המידע) שלאחר שבוע של עבודה, ייצרו 3 מצלמות הרמזור המבצעיות כמות של 148 דו"חות מהירות. בשלב ההוא הכחישה המשטרה שמצלמות הרמזור מופעלות אף הן כמצלמות מהירות (מה שכמובן היה מידע שקרי ולא נכון, כפי שהוכחתי כאן).

ב- 24.04.12 פורסם בגלובס כי "על-פי הערכות מנפיקה המערכת, שכוללת כיום כ-12 מצלמות רמזור ומהירות פעילות, כמה עשרות עד כמה מאות דוחות בשבוע, רובן על אור אדום ומהירויות של ברירת קנס (עד 25 קמ"ש מעל המותר). ל"גלובס" נודע כי למערכת המשפטית כבר החלו לזרום ערעורים ראשונים על דוחות מצולמים. בתגובה לפניית "גלובס" סירבו במשטרת התנועה למסור נתוני ביניים על היקף הדוחות הנרשמים במערכת, ומסרו בתגובה כי "אגף התנועה נוהג לפרסם את פעילותו כחלק מסיכום שנתי"."

מדוע דואגים כל כך במשטרה מפרסום אותו רף אכיפה? מדוע הם שומרים עליו בסוד?

ב- 05.05.12 פורסם אצלי באתר סקופ שכעבור כמה ימים הועלה באתרי חדשות מובילים, ולפיו המשטרה משקרת לגבי היעוד של מצלמות הרמזור, ובעוד שהיא טענה בעבר שהן ישמשו אך ורק לאכיפת עבירות חציית צומת באור אדום בלבד, הרי שבפועל הן משמשות גם לאכיפת מהירות.

מסתבר שלשקר אין רגליים, ומרגע שראו במשטרה שמצלמות הרמזור לא "מספקות את הסחורה", דהיינו הן לא מפיקות דו"חות בקצב מספק, הוחלט בקליק של עכבר להפוך אותן גם למצלמות מהירות. נשמע מוכר? בטח שכן, כתבתי על כך עוד בשנת 2010…

ב- 13.05.12 פורסם בחדשות ערוץ 2 (ושוב בגלובס) שבמהלך החודשים מרץ – אפריל ייצרו 9 מצלמות הרמזור/מהירות ו- 4 מצלמות המהירות המבצעיות כמות של "יותר מ-4,200 קנסות והכניסו לקופת המדינה כ-3 מיליון שקל".

ב- 13.05.12 פורסם עוד בחדשות ערוץ 2 שמבלי להודיע לציבור (בדיוק כפי שאני כתבתי כבר בחודש אוקטובר 2010) "סיפחה משטרת התנועה את מצלמות הרמזור למצבת מצלמות המהירות שפועלות בכבישים. בתוך שבוע בלבד הצליחו המצלמות לתעד לא פחות מ- 52 אלף נהגים שחצו את הצומת במהירות מופרזת. עם זאת, רק ל- 500 מהם חולקו דו"חות.

ב- 14.05.12 פורסם ב- YNET כי "באגף סירבו היום (ב') להעביר לידי ynet את התפלגות המהירויות שבהן צולמו הנהגים. כך למשל לא ברור כמה נתפסו במהירויות החורגות מהרף החוקי רק במעט, וכמה תועדו כאשר הם נוהגים במהירויות גבוהות במיוחד. לדברי פקד זיוון פריידין, "מאחר שרף האכיפה אינו (מותר) לפרסום, לא נוכל להעביר את פילוח עבירות המהירות המופרזת. מצופה מציבור הנהגים לנהוג על-פי חוק"."

ב- 14.05.12 פורסם בכיכר השבת (אתר חדשות חרדי) כי "המשטרה מוסיפה ומבהירה כי כל מצלמות הרמזורים ישמשו החל מעתה גם כמצלמות מהירות, בניגוד להכחשות המוקדמות.".

גם זה נשמע מוכר.

ב- 24.05.12 פורסם בגלובס כי "על-פי נתוני המשטרה, בחודש אפריל פעלו בארץ מבצעית רק 12 מצלמות, מתוכן 4 מצלמות רמזור בלבד, והשאר מצלמות מהירות. 4 המצלמות הללו לבדן הפיקו 500 דוחות קנס אמיתיים בשבוע. במילים אחרות – קצב של 2,000 דוחות לחודש ו-24 אלף דוחות לשנה, כלומר תפוקה של כ-6,000 דוחות מהירות בשנה לכל מצלמת רמזור. אנחנו יודעים שעד תום 2012 כבר יפעלו 60 מצלמות מבצעיות, מתוכן 20 מצלמות רמזור. כלומר, בשנה מלאה יופקו 120 אלף דוחות קנס על מהירות ממצלמות הרמזור בלבד, לא כולל את הדוחות על חצייה באור אדום, שהם התכלית המקורית של מצלמות הרמזור, ולא כולל את תפוקת הקנסות של 40 מצלמות המהירות הייעודיות הנוספות, שיפעלו עד סוף השנה."

אם כן מהי האמת בנוגע לכמות הדו"חות שמפיקות המצלמות עד כה? האם מדובר באמת בכמויות מזעריות כפי שניסתה המשטרה לומר בימים הראשונים של הפעלת המערכת? או אולי מדובר באמת באלפי דו"חות מדי חודש?

תהיה האמת אשר תהיה, ברור לכל שהתחזיות אותן פרסמתי כאן באתר במאמרים המקוריים כבר בשנת 2010 מתגשמות לצערי בצורה הגרועה ביותר. מרגע שהמערכת הפוליטית והכלכלית "הריחה את הדם" של הקרבנות, היא לא תעזוב ולא תרפה, וקצב פריסת המצלמות רק יגבר, כשכל מצלמה מבצעית מממנת למעשה את העלות של פריסת מצלמה מבצעית אחרת. 500 דו"חות מהירות בסך 750 ש"ח כל אחד בשבוע אחד וזה רק מכמות מצלמות מינימלית יניבו לקופת המדינה הכנסה של מאות מיליוני ש"ח (קרוב ל- 900 מיליון ש"ח למעשה) בשנה אחת מרגע שהמערכת תפרס בצורה מלאה עם 600 מצלמות מהירות.

צריך לשים לזה סוף.