מיצו בדרכים

ראו הוזהרתם.

מצלמה חדשה על כביש 781

המצלמה מותקנת על כביש 781 לכיוון מזרח, כ- 400 מטר אחרי מצפה אביב, לכיוון הישוב מורשת, באמצע עלייה ארוכה מאוד. סביר להניח, במידה ותהפוך לפעילה, שהיא תצלם בעיקר מהחזית, מקדימה, את אלה שיורדים בירידה (כיוון שלא הגיוני שהיא הותקנה כדי לצלם את אלה שעולים בעליה הארוכה).

כרגיל – התקנה מטומטמת לחלוטין.

המצלמה החדשה מסומנת בחץ. במפה מתוארות גם שתי המצלמות הדו-כיווניות ה"ותיקות" על כביש 784.

(תודות לאילן על המידע הראשוני ולאורן פלשנר על התמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

ראו הוזהרתם.

הכביש "הבטוח במדינה" – עוקף קריות (22) מצטרף לרשימה – שתי עמדות מצלמה חדשות (כנראה דחלילים)

אחד הכבישים הכי מגניבים במדינה הצטרף גם הוא לרשימה השחורה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, נכון למידע חשאי שהגיע לידי עושה רושם שמדובר בשתי עמדות שלא יהיו פעילות בעתיד – דהיינו דחלילי קבע. יחד עם זאת חשוב לבצע בדיקות בשטח בעתיד כדי לראות אם לא מדובר בטעות.

הראשונה, לכיוון דרום, כ- 700 מטר צפונית למחלף קרית ביאליק, על אבן ק"מ 14.

השניה, לכיוון צפון, כ- 100 מטר דרומית למחלף קרית אתא צפון.

(תודות על המידע והתמונות לעודד וייסמן ול- GPX)

כרגיל אסיים בתזכורת:

ראו הוזהרתם.

שבוע עבר – עוד מצלמה חדשה בנתניה

שבוע עבר, והמתקינים ממשיכים בעבודתם. מצלמה חדשה, שניה במספר, צצה לה יש מאין בנתניה, על גשר השלום שמעל כביש החוף לכיוון מערב (לבאים מכיוון אזור התעשיה ספיר).

נכון לרגעים אלה עדיין לא זוהו פסי הפעלה על הכביש, וגם עדיין אין ארון חשמל.

(תודות ל- daniel f650 ול- שמופי על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

ראו הוזהרתם.

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

כפי שכתבתי כאן בעבר וכן בכתבות שונות שלי שעלו בשלל מדיות, עוד מימי טרום הפעלת מערכת א-3 הגיע לידי מידע על כך שחלק ממערך מצלמות הגאטסו יופעל בתצורת מדידת זמן בין שתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע.

לדוגמה: אם נעמיד מצלמה אחת על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון, ואת השניה בסמוך לג'סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב', נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו"ח יישלח לביתו.

מבחינת המערכת עצמה, היכולת קיימת וניתן להפעיל אותה, אבל זה דורש שינוי מבחינת היערכות המערכת. לדוגמה, קטע כביש כמו זה של כביש החוף יניב עשרות אלפי תמונות בכל מצלמה, תמונות שצריכות להיות מעובדות בזמן הקרוב לזמן אמת במצלמה הראשונה, וכן להיות מותאמות לאותו מספר של עשרות אלפי תמונות במצלמה השניה. מכיוון שמדי יום יצולמו עשרות אלפי רכבים בכל מצלמה (גם אם מהירותם בעת המעבר על פני המצלמה היא מהירות חוקית לגמרי), מדובר ביצירת אתגר עיבוד רציני במערכות המחשוב. מצד שני, על כביש 6 נוסעות מדי יום מספר דומה, אם לא גבוה יותר, של מכוניות, והמערכת שם מתגברת בצורה טובה על העומס. לפיכך אין מניעה שפתרון דומה יוטמע גם במקרה שלנו.

מכשול נוסף העומד בפני המשטרה בטרם תחל להפעיל מערכת שכזו בישראל הוא מכשול חוקי. מסתבר שהחוק במדינת ישראל לא איפשר, עד כה, מתן דו"חות לנהגים על עבירות תנועה שלא נצפו בזמן ביצוען ע"י השוטר שכתב את הדו"ח. כיום, קצין משטרה רשאי לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של נהג שנחשד בביצוע עבירה חמורה רק במידה והעבירה בוצעה לנגד עיניו (או אם גרמה לתאונה).

מכיוון שמערכת מדידת זמן ממוצע בין שתי נקודות לא מצלמת את הרכב בעת ביצוע העבירה, אלא רק מניחה שעבירה אכן בוצעה, כיוון שמבחינה פיזיקלית לא יתכן שהרכב גמא את המרחק הנתון בין שתי הנקודות בפרק זמן X, בעוד שאילו היה נוסע במהירות החוקית בלבד – הזמן שהיה אמור לקחת לו כדי לעבור בין שתי הנקודות היה X+Y, ו- Y לא יכול להיות 0 או שלילי. לפיכך, החוק בצורתו הנוכחית לא יכול לאפשר לשוטרים לתת את הדו"ח לנהגים שנחשדו בנסיעה במהירות מופרזת רק על סמך נתונים אלה.

ynet שימו לב: מצלמות המהירות מתעדות לשני כיוונים – רכב

שלא תגידו "לא ידענו"… חלק ממצלמות המהירות אוכפות גם מקדימה

עלתה הכתבה שלי ב- YNET בנושא:

כידוע לרוב הקוראים, הציבה משטרת ישראל על כבישי הארץ, במסגרת פרוייקט המכונה "א-3", למעלה מ- 100 עמדות המאוכלסות ברובן הגדול ע"י מצלמות מהירות מתוצרת חברת גאטסומטר (גאטסו בקיצור). כ- 300 עמדות אמורות להיות מוקמות עד לשיאו של הפרוייקט, וכעת אנו נמצאים כאמור בשליש הדרך. חלק מהמצלמות מותקנות בקטעי כביש רגילים, וחלקן בצמתים. בעוד שהמצלמות המוצבות בקטעי כביש ישרים מצלמות אך ורק עבירות מהירות, המצלמות המוצבות בצמתים משמשות לאכיפה כפולה: גם חציית הצומת באור אדום (עבירה שיש לאכוף אותה בקפדנות יתרה לדעתי), וגם חציית הצומת במהירות הגבוהה מהמותר באותו קטע כביש.

יחד עם זאת, מה שהציבור לא יודע, הוא שחלק מהמצלמות מותקנות בצורה כזו המאפשרת להן לצלם את הרכבים משני כיווני הנסיעה – גם את אלה שחולפים על פני המצלמה ומתרחקים ממנה (כלומר מאחור, כרגיל), אבל גם את הרכבים המתקרבים אל המצלמה (כלומר צילום חזיתי, של חלקו הקדמי של הרכב). עבור ציבור הנהגים הישראלי מדובר בשיטת אכיפה לא מוכרת.

מצלמה חדשה בנתניה

המתקינים עובדים חזק. הפעם בנתניה, על שדרות בן גוריון בצומת עם זלמן שז"ר. לכיוון מזרח. רמזור משולבת מהירות.

אשמח לתמונות מעודכנות ובאיכות סבירה.

(תודה לשמופי, לאלון פינטו ול- משהמצליח על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

ynet שימו לב: מצלמות המהירות מתעדות לשני כיוונים – רכב

ראו הוזהרתם.

האם מצלמות הגאטסו מסוגלות לצלם את שני כיווני התנועה?

כפי שכתבתי ב- YNET, התשובה לכך היא חיובית.

במספר מקומות הותקנו מצלמות גאטסו המסוגלות לצלם את שני כיווני התנועה. כלומר – גם את התנועה המתרחקת, כרגיל כמו בשאר המצלמות, או את התנועה המתקרבת, ממול, ע"י צילום לוחית הרישוי הקדמית.

שלא תגידו "לא ידענו"… חלק ממצלמות המהירות אוכפות גם מקדימה

שימו לב, סעו בזהירות.

עוד עמדת גאטסו ברחוב ז'בוטינסקי בר"ג – כנראה דחליל

עוד לא יבשו הפיקסלים מההודעה על המצלמה החדשה על כביש 5, והנה אנו מגלים עמדת גאטסו חדשה על רחוב ז'בוטינסקי בר"ג, בצומת עם רחוב ביאליק, לכיוון מזרח. העמדה ממוקמת על אי התנועה במרכז הכביש.

גם עמדה זו תשמש, קרוב לוודאי בסבירות גבוהה מאוד, כעמדת דמה – דחליל.

(תודות לעודד קישוני על המידע והתמונה)

כרגיל אסיים בתזכורת:

ראו הוזהרתם.

עמדת גאטסו חדשה על כביש 5, כנראה דחליל

הבוקר אנו מתבשרים עם הקמתה של עמדת גאטסו חדשה על כביש 5, למערב, בדיוק על אבן הדרך של הק"מ ה- 12. העמדה ממוקמת בין מחלף קסם למחלף ירקון, כ- 1100 מטר לפני הירידה ימינה להוד השרון.

כמו כאן, גם עמדה זו תשמש, קרוב לוודאי בסבירות גבוהה מאוד, כעמדת דמה – דחליל.

כרגיל אסיים בתזכורת:

ראו הוזהרתם.

הורשע הנהג שהרג את טל שביט ז"ל

חיים אליהו בר עם הורשע הבוקר בבית המשפט לתעבורה בתל אביב בגרימת מותו ברשלנות של טל שביט ז"ל שהתנגש עם אופנועו בחודש מרץ 2011 במכוניתו של הנהג. טל שביט שהיה בנסיעת מבחן עם אופנוע קוואסאקי Z1000SX נפגע באורח אנוש ונפטר מפצעיו. השופט עופר נהרי קבע בהכרעת הדין כי הנאשם יצר למעשה מלכודות לנוסעים בכביש: "הוא יצר בהתנהלותו מצב חריג ולמעשה נע כעיוור באלכסון על פני שני נתיבים בכביש בין עירוני, כאשר הוא מותיר לנהגים אחרים להתמודד עם הסכנה ועם המצוקה, תוצר התנהלותו".

השופט ציין גם כי גרסתו של הנהג מלאה סתירות: "לא רק שהנאשם בחר ללא הכרח לעשות את התמרון מסוכן, מפתיע, בלתי סביר לזולת וליעד אסור, לא רק שהנאשם גם ביצע את התמרון שלא בדרך הדרגתית, לא רק שהנאשם גם יצא לדרך לביצוע התמרון אגב מחדל חמור של אי התבוננות כנדרש, אלא אף גם לא התבונן במהלכו של התמרון. על הנאשם היה לצפות את שאירע בפועל". השופט הוסיף כי "בפני הנאשם עמדה אופציה וגם עמד זמן למחשבה. הנאשם בחר באופציה מיותרת מסוכנת ואסורה".

tal-shavit-accident

את הכרעת הדין אפשר לקרוא כאן: http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/4318466.pdf

זה המקום להזכיר את הדו"ח המסולף, השקרי, חסר האמינות ומלא הסתירות שהזמינה עמותת אור ירוק מאת אדם המכנה עצמו "אינג'ינר" עוזי רז (ד"ר למדעי הבלוף). במסגרת אותו דו"ח הזוי שהוזמן ע"י יו"ר העמותה שמואל אבוהב – שכל מטרתו היתה לזרוע דיסאינפורמציה בכל הנוגע לתאונה – הוטלה כל האשמה על התאונה על כתפיו של טל שביט. החוקרים המלומדים לכאורה, שבקיאותם בתחום האופנועים היא כנראה כמו רמת הבקיאות שלי בנגינה על מנדולינה, טענו בדו"ח כי האופנוע איבד שליטה בהחליקו על צבע סימון על הכביש, שינה את כיוון הנסיעה שלו בחדות והתנגש בדלת המכונית, שבאותה שעה עמדה או נסעה באיטיות, כל זאת בניגוד מוחלט לממצאים בשטח, ובעיקר בניגוד לחוקי הפיזיקה הידועים לאדם. נציגי המשפחה, מועדון האופנועים הישראלי, עיתונאי רכב ורבים וטובים אחרים הקימו קול צעקה וקראו ליו"ר עמותת אור ירוק למשוך את הדו"ח שלהם ולגנוז אותו. כחודשיים לאחר פרסומו אכן פורסמה ידיעה לעיתונות: "בעקבות פניות ונתונים שנמסרו לעמותת אור ירוק, לרבות שחזור התאונה, ערכנו בדיקה חוזרת בנוגע לממצאים שבידינו. הבדיקה העלתה, כי ייתכן וקיימות אפשרויות נוספות המסבירות את התאונה. לפיכך אנו גונזים את הדו"ח שבידנו ומתנצלים על פרסום דו"ח הביניים. כפי שציינו אור ירוק סומכת את ידיהם של רשויות החוק להמשך הטיפול בנושא". התנצלות רפה, לא ברורה, שעדיין משאירה לא רק טעם רע בפה אלא גם ממשיכה להציע אלטרנטיבה לפיה טל שביט בכל זאת היה אשם בתאונה. בנוסף למכתב שנשלח אל מועדון האופנועים הישראלי, המשפחה והתקשורת, התקשר שמואל אבואב באופן אישי אל משפחתו של טל שביט והתנצל בפניהם.

אופנוען! האם אתה מכור לרכיבה?

זהו אחד הפוסטים המצחיקים שנתקלתי בהם לאחרונה, והוא מובא כאן באדיבותה של dori78 שתרגמה את הטקסט המקורי מאנגלית לשפת הקודש:

תסמונת התמכרות לרכיבה

חמורה יותר אפילו מההתמכרות לשוקולד, תה"ל (תסמונת ההתמכרות לרכיבה) היא מגיפה ההולכת ומתפשטת. אל תצחקו – אתם עלולים להיות הקורבן הבא. רק לסבר את האוזן ולתת לכם התרעה מוקדמת למקרה שזה כבר נוגע בכם, לפניכם מספר שאלות עליהן תידרשו לענות לעצמכם.

כמה מהמשפטים הבאים תקפים לגביכם?

יצאתי לרכב כשהייתי בדיכאון, או סתם כדי לעודד את עצמי.
יצאתי להילולת רכיבה, שנמשכה שניים-שלושה טנקים מלאים של דלק או יותר בפחות מיום.
אני רוכב מהר, לעתים קרובות ממש "גומע" כבישים.
לעתים אני רוכב מוקדם בבוקר, או לפני העבודה.
יצא לי להחביא אופנועים במקומות שונים, רק כדי לצאת לרכיבה בלי שיראו אותי.
לעתים אני נמנע מהתחייבויות משפחתיות או של חברים, כדי ללכת לרכב.
לפעמים אני מוצא את עצמי מנתח מקטעים של הדרך כאילו הייתי על אופנוע, אפילו כשאני בפחית.
אני לא יכול ליהנות עם חבר'ה, אלא אם כן יש אופנוע מעורב בסיפור.
אם יוצא לי להיות במסיבה משעממת, רוב הסיכויים שאני אתחמק כדי ללכת לרכב קצת.
הרכיבה גרמה לי לחפש ולהתחבר לאנשים, שבנסיבות אחרות לא הייתי מתחבר אליהם ואפילו הייתי נמנע מהם.
יצא לי להזניח את מטלות הבית ואפילו את ההיגיינה האישית שלי, כדי לסיים רכיבה.
הוצאתי כספים שהיו מיועדים לצרכים בסיסיים, על אביזרים לאופנוע.
הצלחתי או ניסיתי לפחות פעם אחת להשלים את האיירון באט.
מרבית חבריי הם אופנוענים והם לא מרגישים צורך להתנצל על זה!
מספר פעמים יצא לי "להתעלף" אחרי לילה של רכיבה "כבדה".
יש לי בלקאאוט או אובדן זיכרון מ"התקפי רכיבה" מסויימים.
ייבבתי, כעסתי או חשבתי בצורה לא הגיונית בעליל בגלל כביש שרכבתי בו, או יותר גרוע – לא רכבתי בו.
לעתים אני חושב שעדיף שלא הייתי רוכב כל כך הרבה.
לעתים אני חושב שאני כבר לא שולט ברכיבה שלי, היא שולטת בי.

אם עניתם "כן" לשלוש או יותר מהשאלות הללו, יכול להיות שגם אתם סובלים מתסמונת ההתמכרות לרכיבה.

מיצו רוכב למצדה על Yamaha YZF R1 (מודל 2013)

אני מתוודה. לא תכננתי את זה מראש. כחודש לפני ראש השנה תשע"ג שיצא השנה ממש בתחילת ספטמבר, עדיין הייתי בגולה. נטול אופנוע (מכרתי את ההיאבוסה האדום שלי לפני כמה חודשים), ונטול כרטיס טיסה ארצה, ההשתתפות ברכיבה השנתית המסורתית למצדה נראתה עבורי בסכנה. כלפי חוץ ההכנות היו בעיצומן, לארגן מסלול, לארגן רכב חילוץ, לטפל בתיאום מול הגורמים השונים, אבל אופנוע אין. ואז עלה בי הרעיון לקחת את אחד האופנועים היחידים שטרם רכבתי עליהם בשנים האחרונות – ה- Yamaha YZF R1 – או בשמו המעוברת – "אר וואן" – ודווקא עליו לעשות את המסע הלילי בראש הטור האינסופי למצדה. הטיסה כבר תסתדר, כך אמרתי לעצמי. וכך היה.

פאסט פורוורד לתחילת ספטמבר. יש כרטיס, יש אופנוע. אני מגיע לפתחה של סוכנות מטרו ימאהה ברחוב הרכבת בת"א, הטרמפ שלי עוזב, ואחרי החלפת ברכות אני עומד בפתח הסוכנות, ממתין שיוציאו לי את הכלה.

מהנדסי ימאהה עושים, לפעמים, עבודה טובה. בעוד שבכלים כמו הטי-מקס הם הצליחו לייצר פוזה שממחישה את הייעוד של קטנוע הקרבי, ה- R1 הוא מסוג האופנועים שאו שאוהבים או שלא. בחרטום יושבת סוללת תאורה מרשימה ומאיימת בעלת פנסי לד, שקועה בתוך חריצים צרים ושחורים. הפיירינג הלבן של אופנוע המבחן פשוט יחסית ומעוטר בלוגו מוזהב מרשים. מבין ארבעת וריאציות הצביעה שבהן מוצע האופנוע, זו היא בעיני היפה ביותר. בזנב צמד אגזוזים כמיטב המסורת ה- R1ית, חפויים בפלסטיק דמוי קרבון המסייע להוריד את החום הנפלט מהם. יפה או מכוער? כמו בכל שאלה מסוג זה מדובר גם כאן בהעדפה אישית. אשאיר את ההחלטה לקוראים.