המצלמה הותקנה בחיפה, בצומת של הרחוב ההגנה (ההמשך צפונה של כביש החוף) עם רחוב צרפת, לכיוון צפון.

(תודות ל- שמופי ו- רון על המידע והתמונות)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
המצלמה הותקנה בחיפה, בצומת של הרחוב ההגנה (ההמשך צפונה של כביש החוף) עם רחוב צרפת, לכיוון צפון.

(תודות ל- שמופי ו- רון על המידע והתמונות)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
המצלמה הוצבה על כביש 79 לכיוון דרום מזרח, בסמיכות לגשר. היא מוצבת על אי התנועה המפריד בין הירידה מערבה לכיוון כביש 77 המוביל לכיוון אלונים, יקנעם וחיפה, לבין המשך כביש 79, כך שהיא תופסת את הממשיכים לכיוון נצרת.
על המפה:

(תודות ל- hen20001 ו- ofir על המידע והתמונות)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
יצרתי פוסט זה על מנת לשמר את המידע ההיסטורי אודות מכמונות המהירות שהיו בשירות במשטרת ישראל עד לסוף 2016, ועל מנת לא לבלבל את הקוראים עם המכמונות הנמצאות בשימוש היום.
ואסקאר (Vascar 5000 IL)
בישראל הוכנס לפני מספר שנים מכשיר בשם וסקאר (Vascar 5000 IL) שהורכב ברכבים מסוג הונדה אקורד. המכשיר מגלה עבירות מהירות ע"י מדידת הזמן והמרחק שעבר רכב המטרה. לפי הידוע לי, מכשיר זה אינו נמצא יותר בשימוש מבצעי בידי משטרת ישראל, אבל אכתוב עליו כמה מילים בכל זאת בסוף המאמר.
מכשיר המורכב בניידות מסוג הונדה אקורד. בדיקת המהירות במכשיר זה נעשית באמצעות מדידת הזמן שלוקח לרכב לעבור בין שתי נקודות. ברגע שהרכב הנבדק עובר נקודה קבועה בכביש השוטר המפעיל מתחיל את הבדיקה בעזרת לחיצה ידנית על מתג, וברגע שהרכב העוקב מגיע לאותה נקודה השוטר עוצר את הבדיקה. המחשב מבצע את החישובים שלו ומציג את המהירות בה נסע הרכב הנעקב.
לפי מיטב ידיעתי מכשיר זה אינו נמצא יותר בשימוש משטרת ישראל.
בתמונה ניתן לראות את ממשק המשתמש:
וסקאר מותקן בניידת:
מצלמת מהירות/אור אדום חדשה הוצבה בצומת פדויים ליד אופקים, על כביש 241, לכיוון מערב.
אשמח לקבל תמונות מהמקום כדי לעזור בתיעוד הויזואלי.
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מצלמת גאטסו חדשה הוקמה על כביש 65 (כביש הסרגל) מצפון-מזרח לדרום-מערב (מעפולה לכיוון מגידו) בק"מ ה- 36.
המיקום על המפה:
(קרדיט לתמונות: אמנון עבדי)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
כולנו, כרוכבי אופנוע, אוהבים להצטלם. חלקנו מתגאים בתמונות סטטיות על רקע יפה, חלקנו מתארגנים על צילומי אקשן בפוזות קרביות עם ברך ברצפה ומבט חודר, וחלק אחר, נו, חלק אחר מצטלם בפוזות שאנחנו בחיים לא היינו מגיעים אליהן.
כמו למשל הרוכב האוסטרלי הזה.
באוסטרליה, בניגוד לישראל, מדיניות האכיפה כנגד עבירות מהירות היא קפדנית ביותר. סטיה ולו הקלה ביותר מהמהירות המותרת נאכפת באדיקות, מה שמוביל לכך שהרוב המכריע של הנהגים והרוכבים בכבישים העיקריים שם אינם עוברים מעל למהירות המותרת. מערך המצלמות שם הוא עצום בהיקפו, וכולל לא רק מצלמות מהירות סטנדרטיות, אלא גם ניידות מוסוות (טנדרים תמימים למראה החונים בצד הדרך), וכן מערך של מצלמות מהירות ממוצעת המחשבות את המהירות שבה נע רכב או אופנוע בין שתי נקודות במרחק של כמה ק"מ זו מזו – מערכת שכמעט בלתי אפשרי להתמודד איתה במציאות.
כיוון שאי אפשר להקפיד על המהירות הזו באופן שוטף הנהג פשוט מכניס את בקרת השיוט לפעולה, קובע אותה על המהירות המותרת, ושוכח מכך שאפשר לנהוג מהר יותר למשך שארית חייו. בעוד שאצלנו יהיו כאלה שישמחו מאוד ליישם מערכות אכיפה כאלה גם בישראל, דווקא הדוגמה האוסטרלית אמורה להצביע על כישלון של שיטת אכיפה זו, כיוון ברור לכל שאכיפת מהירות קפדנית זו כלל איננה מפחיתה את כמות תאונות הדרכים ואת מספר הנפגעים במדינה – הם פשוט נפגעים ונהרגים מסיבות אחרות לגמרי (שיעמום וזיקנה הן בין הסיבות השכיחות ביותר).
אם נחזור לרגע לסיפור המקורי, אז אחת ממצלמות המהירות שהותקנה בניידת משטרה על אחד מהכבישים הסמוכים לעיר פרת' במערב המדינה, קלטה את הרוכב הזה כשהוא חולף על פניה במהירות מטורפת של 112 קמ"ש <הכנס ציניות לפה>, בערך 12 קמ"ש מעל למותר. הרוכב, שככל הנראה נבהל מאוד מקיומה של הניידת, החליק עם האופנוע על הצד, וכך הוא תועד בעדשת המצלמה כשהוא באמצע נפילה, גיצים מעופפים והכל, וכשהוא ללא מיגון ראוי (וככל הנראה גם ללא כפפות).
זה הולך לכאוב.
(קרדיט לתמונה: WXIA)
מצלמה חדשה הוקמה בכפר-סבא, בצומת הרחובות בן יהודה וכצנלסון לכיוון מזרח. כרגע ראש המצלמה (הריק, נכון לרגע זה) מסובב לכיוון ההפוך כפי שניתן לראות בתמונה, אבל ממיקום הלולאות על הכביש ניתן להניח שהאכיפה תהיה כאמור מזרחה.
מיקום המצלמה עלול להיות בעייתי במיוחד, שכן היא מוצבת מיד לאחר הצומת הגדול עם רחוב טשרניחובסקי, והרמזור בו מן הסתם הופך לירוק מיד לאחר זה של רחוב טשרניחובסקי. כיוון שכך, יש סיכוי סביר לכך שהנהגים שעומדים ראשונים בצומת (כשהכביש ריק) יספיקו להאיץ ולחצות את הצומת של כצנלסון במהירות גבוהה יותר מהמותר, מה שכמובן יזכה אותם במתנה נאה ממשטרת ישראל.
המצלמה עודכנה בווייז.

(קרדיט לתמונה: גיא ברלס)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנוגע להתנהלות המשטרה בכל נושא תפעול מערך מצלמות המהירות האלקטרוניות (המכונה "פרוייקט א-3") חושף מחדלים מקיר לקיר, ומציג את הפרוייקט כולו – שהיה עד לא מזמן גאוותו של המשרד לבטחון פנים ומשרד התחבורה – כפרוייקט כושל המנוהל בצורה המעוררת שאלות נוקבות, למרות שהושקעו בו עד כה כ- 100 מיליון ש"ח, ועוד מיליונים רבים שהוצאו בשנה הנוכחית לטובת הרחבתו בעוד 40 מצלמות.
מבקר המדינה בדק את התנהלות המשטרה בנושא זה בתקופה שבין יוני 2014 ופברואר 2015, ובממצאיו הוא מתייחס למספר כשלים בפרוייקט, ביניהם ניתן למנות את הדרך שבה מטופלים דו"חות מהירות שאמורים היו להיות מונפקים לרכבי משטרה ושוטרים, כיול המצלמות לרף המהירות שממנו והלאה מופקים דו"חות, הסחבת והכישלון של מערכת המשפט בטיפול בעשרות אלפי דו"חות שמופקים מדי שנה, ועוד.
הדרך שבה עובדות המצלמות היום היא באמצעות שילוב של מערכת אוטומטית – המצלמות עצמן והחיישנים הקובעים האם העבירה בוצעה (אור אדום ו/או מהירות), ומערכת ידנית – קבוצת שוטרים המוצבים במשרדי היחידה בהר חוצבים בירושלים. כאשר רכב עובר על פני מצלמה ומבצע את העבירה, החיישנים של המצלמות קולטים את העבירה, וכך המצלמה עצמה מצלמת תמונה/ות המתעדת/ות את העבירה. תמונות אלה מצטברות במהלך היום בתוך הזיכרון הפנימי של המצלמה, והשוטרים מתחברים אל המצלמות ומושכים את התמונות מהדיסק שלהן באמצעות רשת מאובטחת מעל קווים סלולריים (לכן קיימת אנטנה סלולרית קטנה ב"גג" של כל מצלמת מהירות/רמזור).
בעוד שהמצלמות עצמן מתעדות את העבירה, החוק במדינת ישראל קובע ששוטר בשר ודם חייב לצפות בתיעוד העבירה (קובץ התמונות), ולהנפיק דו"ח מהירות או אור אדום המתבסס על אותן תמונות. אלא שכאן נכנס לתמונה האלמנט האנושי, בשלב זה, השוטר אשר מבצע שאילתא לבירור פרטי מספר הרישוי של הרכב המופיע בתמונה, ובודק האם מדובר ברכב אזרחי פשוט – עליו יש כמובן הנחיה לתת דו"ח בהתאם לחומרת העבירה, או האם מדובר בניידת משטרה או רכב משטרתי אחר (לא רק משטרה – גם שב"ס). ברגע זה, כך לפי המבקר, במקום להוציא את הדו"ח כפי שהיה עושה לעשרות אלפי אזרחים אחרים, מחליט השוטר של יחידה א-3 לוותר לאותו שוטר, להשמיט את הדו"ח שהיה צריך להיות מונפק, והתמונה אשר מתעדת בבירור את ביצוע העבירה – עוברת לסל המיחזור. גם אם ירצה השוטר להנפיק דו"ח לעמיתו, הרי שהשוטר שאמור לקבל את הדו"ח יכתוב חיש קל מזכר בכתב יד ובו יציין כי היה במהלכה של נסיעה בתפקיד לאיזה אירוע בידיוני, יצרף אותו לדו"ח, ויחזיר אותו בדואר פנימי. הדו"ח, כך מסתבר, יבוטל במהרה.
דימיוני? תחשבו שוב:
מבקר המדינה בדוח מיוחד על מצלמות המהירות: שלושה קציני משטרה בכירים שיקרו תנ"צ יהודה דהן, תנ"צ יזהר פלד ונצ"מ תומר בדש מסרו הסברים שקריים למהירות מופרזת בה נסעו | משטרת לואי דה – פינס המשך…
המצלמה הוצבה על דרך נמיר לכיוון דרום בצומת עם רחוב איינשטיין.

(קרדיט לתמונה: אתר הרכב The Car)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
אתם יודעים, מצלמות מהירות, רובנו לא אוהבים אותן. האתר הזה מוקדש לפחות ב- 50% ממנו לסיקור התקנות מצלמות המהירות בישראל וללוחמה (חוקית יש לומר) באכיפת המהירות.
אבל יש אנשים שמשתמשים במצלמות המהירות למטרות אחרות לגמרי. אני לא יכול לחכות לראות את התמונות שהופקו מהמצלמה הזו:
אגב, רמי גילארד השתעשע עם מצלמות מהירות בעבר, ולמי שלא ראה, מדובר באחד הסרטונים המצחיקים ביותר בנושא.
המצלמה הוצבה בכביש 40 בצומת ירקון, לפני הגשר של כביש 5, ומכוונת דרומה לנוסעים לכיוון פתח-תקווה. המצלמה מוצבת על אי התנועה משמאל.

תודה לאביב על התמונה.
המפה:
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
המצלמה מוצבת על אי התנועה בצומת של כביש 44 עם הכניסה לבאר יעקב, ומכוונת לכיוון דרום, לנוסעים לכיוון רמלה.

המפה:
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
לרוב, כשנהג חוטף דו"ח מהירות ממצלמה אלקטרונית, הוא מתעצבן. אולי מקלל לעצמו בלב, אולי מאחל איזה איחול שמח ולבבי למי שהציב את המצלמה במקום. יש כאלה, כך אני מניח, שמוכנים ללמוד לקח בעצמם מהדו"ח שקיבלו, אולי להאט בנקודה הספציפית ההיא, אולי להאט בנהיגה או רכיבה בכלל. איש איש והלקח שלו.
ככה יעשה למצלמות גאטסו (בבריטניה)
השם יקום דמה – שרשור מצלמות גאטסו ז"ל (או קרובות לכך)
אבל יש כאלה שמחליטים שהם לא יעברו על זה בשתיקה. יש כאלה שמחליטים "לגבות" בחזרה את אותו מס מהרשויות, או מהעירייה שנתנה להם את הדו"ח.
בין אם אתם מזדהים עם הגישה הזו ובין אם לא, הרי לפניכם סיפור שפורסם בתקשורת בגרמניה:
אדם או אנשים מסויימים שזהותם לא נודעת בשלב זה, החליטו שאשכול מצלמות המהירות שמוצב על כביש מהיר בשם Bundesstraße 3 בפאתי העיר מארבורג בגרמניה לא מתאים להם. או שהם קיבלו בעבר דו"ח ממצלמה במקום, או שהם תכננו לעולם לא לקבל שם דו"ח. כך או כך, אותם אלמונים קמו ועשו מעשה.
מתישהו בין 5 בערב ל- 8:20 בבוקר של אתמול, אותם אלמונים נכנסו לאתר בניה סמוך, ובאמצעות מפתח אוניברסלי הניעו דחפור מסוג באגר, נסעו איתו מרחק קצר למיקום המצלמות, ובאמצעות הכף פשוט עקרו לגמרי את כל עמודי המצלמה ותלשו אותם ממקומם.
לאחר מכן הם נטשו את הבאגר ואת המצלמות המנותצות, והסתלקו מהמקום.

המשטרה המקומית פתחה בחקירה.
יש לציין כי באוטובאנים של גרמניה אין, לרוב, מגבלת מהירות על הנסיעה בכביש כל עוד הנסיעה או הרכיבה נעשית בצורה אחראית ולפי תנאי הדרך, הראות ומזג האוויר. יחד עם זאת, בכבישים עירוניים, בינעירוניים וכבישים מהירים רגילים יש מגבלת מהירות סבירה למדי של 50, 100 ו- 130 קמ"ש בהתאמה.
המצלמה הוסרה עקב עבודות הבניה של הרכבת הקלה.
פריט טריוויה: זו היתה מצלמת הגאטסו העירונית הראשונה שהותקנה.
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מאז שנת 2012 החלה בישראל פריסת עשרות רבות (כעת כ- 150) מצלמות מהירות. מי שלא יודע במה מדובר מוזמן לבקר בחלק של האתר המוקדש לנושא זה. יחד עם זאת, ולמרות שבשנת 2015 היו בישראל קרוב ל- 100 מצלמות מהירות פעילות, דווקא בשנה זו גדל מספר ההרוגים בכבישי המדינה ב- 18% לעומת השנה הקודמת (שגם בה היה גידול במספר ההרוגים לעומת השנה שלפניה).
למרות המצלמות: עלייה של כ-18% במספר ההרוגים בכבישים בינעירוניים
אחת הסיבות לעלייה בתאונות ובכמות ההרוגים עשוייה להיות מיוחסת לבלימות חירום של נהגים המגלים לפתע מצלמה לפניהם, בין אם בקטעים ישרים ובין אם בצמתים. סיבה אחרת העולה במחקרים שבוצעו בעולם בנושא זה קשורה לעובדה שהמצלמות יוצרות דפוס נהיגה של מהירויות משתנות – נהיגה במהירות קבועה וגבוהה, האטה פתאומית לפני המצלמה, ואז האצה בחזרה למהירות המקורית. שינויי מהירות אלה משפיעים לרעה על הנהגים סביב אזור המצלמה ועלולים לייצר חוסר ביטחון לנהגים.
לא תמיד ניתן לראות תאונות כאלה בעת התרחשותן. בסרטון שצילם Itay Balas באמצעות מצלמת קסדה ניתן לראות זירת תאונת דרכים שהתרחשה באמצע אוקטובר 2015 בין 2 רכבים פרטיים בחולון. בעוד שהזירה לא נראית בבירור, ניתן לראות את קיומה של מצלמת גאטסו בדיוק היכן שהתאונה התרחשה:
הלינק לסרטון:
https://www.facebook.com/freespa/videos/10151939783834049
יש לציין שוב, למען הסר ספק, מדובר בפרשנות שלי לאירוע, אני אינני בוחן תנועה ובוודאי שלא הייתי במקום ההתרחשות. אבל משום מה התסריט הזה של בלימות פתע (שכולנו רואים מדי יום) כתוצאה מגילוי מאוחר של מצלמת גאטסו ע"י נהגים לא רק שעלול להביא לתאונות קטלניות כפי שכתבתי פה בעבר אינספור פעמים, אלא אכן מביא לכאלה תאונות:
כשנהג נורמטיבי נוסע בכביש שבו יש מהירות מקסימלית חוקית הוא נוטה לעתים, גם אם אינו עבריין גדול, לנסוע במהירות שעולה במעט על זו המותרת. לא מדובר בהתנהגות לא נורמטיבית, לא צריך להיות עבריין צמרת כדי שזה יקרה גם לנו. זה קורה בכל העולם, לא רק בארץ. כשמותר לנסוע במהירות של 100 קמ"ש אנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות נוהגים קצת יותר מהר – למשל ב- 110 קמ"ש, וכולנו יודעים שאף שוטר לא יעצור אותנו. אפילו לא באמריקה.
לרובנו, הנסיעה בכביש הופכת במידה רבה למשהו חצי אוטומטי, אנחנו לא תמיד זוכרים אם בכביש שעליו אנחנו נוהגים מותר לנהוג ב- 90 או רק ב- 80 קמ"ש. זו פשוט המהירות שנראית לנו נכונה, ולרוב אנחנו לא ממש מפספסים בגדול.
כעת, עם המצלמות, המצב משתנה. אם הנהג נוסע על כביש שאותו הוא לא מכיר, והוא קולט את המצלמה בשניה האחרונה, פעמים רבות הוא עלול לגעת באינסטינקט פתאומי בדוושת הבלם. הוא לא צריך להיות עבריין, הוא פשוט צריך לא להיות סגור במאה אחוז כמה בדיוק מותר באותו כביש – האם 70? האם 80? האם 90? ולא חסר הרבה כבישים שבהם המהירות המותרת נמוכה מזו שנדמה לנו שמותר לנסוע בהם: נתיבי בגין, נתיבי איילון, דרך נמיר – אלה רק מעט דוגמאות.
הנהג שנגע בבלמים חושב באינסטינקט רגעי שהוא מגן על עצמו מפני דו"ח, אבל מה שהוא לא שם לב אליו הוא הרכב שהיה מרחק קצר מאחוריו. אולי משאית, אולי אופנוע שבדיוק יצא לעקיפה של רכב אחר והופתע מהבלימה הלא הגיונית על כביש ישר ללא שום מכשול נראה לעין.
בצמתים מרומזרים בהם הוצבו מצלמות מהירות/אור אדום המצב חמור יותר. נהג המתקרב לצומת ורואה רמזור ירוק מהבהב, נלחץ מהמצלמה ודווקא בולם בלימת חירום במקום לתת קצת גז ולעבור כחוק. זה שמאחוריו לא יכול לצפות לבלימה חסרת היגיון שכזו, והנה קיבלנו תאונת חזית/אחור, או כמעט תאונה שהוא לכשעצמו מאורע שלא מתועד ברשומות סטטיסטיות, אבל מהווה בעיה לא קטנה לנהגים שיוצאים ממנו מזועזעים ומוטרדים.
תזכורת למאמרים נוספים בנושא:
מצלמות המהירות מסוכנות? כנראה שכן