מיצו רוכב על KTM 990 Adventure

עבר

מיצו היה פעם מאוהב. עיניה התכולות היו מביטות בי ומי שהיה האומץ להסתכל אליהן פנימה היתה התחושה של עומק אינסופי, גופה החטוב…

אוופס, זה לא הסיפור הזה. אבל בעצם… נו טוב, מהתחלה.

פעם מיצו היה מאוהב. בימים ההם היו אופנועים דו-שימושיים מפלצתיים משוטטים חופשי על דיונות במדבריות הסהרה, על גביהם היו רוכבים נורדיים מחוספסים, פניהם צרובות השמש ועיניהם הכחולות היו מקשטים את קירות חדרו הקט. ברגעים בהם היה לבדו היה מיצו שוקע אל מחוזות הדמיון, ובעיני רוחו היה רואה את עצמו כשהוא רוכב על מכונה עם מיכל דלק עצום, ארגזי ציוד מאחוריו, צמיגי שטח מפרפרים על שבילי כורכר אי-שם בערבות ****** (השלם את החסר). כשהיה חוזר לעצמו היה מיצו מניד בראשו, נושף את האוויר שהיה לכוד בריאותיו למשך שניות רבות, וחוזר אל עמל יומו. קשה. קשה. ברבות השנים היה החלום הולך ונמוג, מדי פעם היה חוזר (בעיקר במהלך עונת המירוצים האינסופיים הבין-יבשתיים) אבל הניצוץ נעלם, ומיצו הבין שחלומות ומציאות לחוד.

dscf5340

מיצו הפנים שהוא כנראה אינו מקורץ מן החומר המתאים. יש ביצים לרכיבה ספורטיבית על מכונות מהירות כשד על כבישי ארץ הקודש, ויש ביצי שור למסעות חובקי עולם.

מיצו לא היה שור.

שבוע שעבר

אני מתעורר מאחת מתנומות המקלדת החטופות שלי. אני רק מקווה שלא יראו את סימני המקשים על הלחי שלי. לפתע תופסת את עיני הודעה מוזרה בפורום 8. “עכשיו אפשר להודיע…” מה אפשר להודיע? אני פותח את ההודעה, ולנגד עיני מתנוססת הכותרת. אחת מאושיות השוק הדו-גלגלי בישראל קיבלה את משרת חייה, משרת מפתח, משרה אצל יבואני KTM בישראל. לאט לאט שוקעת התובנה, ואני חש את שיערות גבי סומרות כאשר מתח חשמלי עובר בי… KTM? מה לי ול- KTM?

עוברים כמה ימים, באחד הפורומים מתפרסם אשכול ובו לינק לפורום בחו”ל, ובפורום ההוא יש אשכול של למעלה מ- 80 עמודים מלאי תיאורים ותמונות של מכונות מופלאות, מפלצות דו-שימושיות, מכונות עתירות נפח וכוח, והרוכבים עליהם – פניהם צרובות שמש וכולם בעלי שמות נורדיים… האסימון נפל!

הווה

אני מגיע למשרדי היבואן כשאני רכוב על האופנוע. הבטיחו גשם, אני מגיע מצויד. בחוץ אני מבחין ב- KTM 990 Adventure עומד וממתין. כולו כתום עם חלקים שחורים, כמה שהוא כתום! המכונה עומדת גבוה על הכביש, המושב שלה נראה מאיים בגובהו. לרגע עוברים בי זרמים, אני לא יכול להמתין לעלות עליו.

אחחח כמה שהוא כתום!

לאחר החלפת פרטים חפוזה אני מגיע אל הכלי. המראה שלו, פרט לעובדה שהוא כתום, משדר כוחניות ואגרסיביות ללא פשרות. למי שמכיר את ההיסטוריה של ה- Adventure ואת כמות השבחים שהוא קטף ברחבי העולם מאז יצאה גרסת ה- 950 שלו לא נותר אלא להסכים לכך שחיצונית הוא נראה מדהים (אני חושב שכשחור הוא יראה עוד יותר טוב, אבל זה עניין של טעם אישי).

החזית של האופנוע גבוהה ומאיימת, מגן הרוח עומד כמעט בניצב לקרקע על גבי מסיכת חרטום עם פנסים בתצורת אחד על אחד. מיכלי הדלק הכפולים משמשים כמשטחי הגנה משני צידי המנוע, מגן גחון העשוי בחלקו ממתכת מלמטה. המזלג הקדמי, הזרוע האחורית והצמיגים עצמם נראים פשוטים ולא משפרים את המראה החיצוני, אבל צמד אגזוזים נאים מקשטים את האחוריים. בדיעבד מסתבר שעל המכונה הספציפית הזו הורכבו מגני חום נוספים, ואני חושב שאני מבין מדוע (רמז, קיץ, שטח, עיר, חם. לא טוב.)

אני עולה על המכונה ומסובב את המפתח בסוויץ’. אורות חיווי נדלקים ומערכת המחשב מבצעת בדיקה, אפשר להניע. לוח השעונים הוא דיגיטלי עם מד סל”ד סטנדרטי, כשבצד שמאל יש חלון LCD המציג את המהירות בספרות שחורות ודי קריאות, יחד עם פרטים נוספים כמו טמפרטורה וקילומטראז’. במהלך הרכיבה מצאתי שהלוח כולו שימושי וקריא גם באור שמש ישיר, וגם במהלך רכיבה אגרסיבית.

dscf5312

מנוע ה- LC8 מפמפם כמו שרק טווין יודע לעשות, מעביר ויברציות עדינות אל הרוכב, לא חזקות מדי, אבל הן שם, והן חלק מהאופי של המכונה. עם תוספת של כ- 50 מ”ק מהדגם הקודם (ה- 950), המנוע בעל 990 סמ”קים ומערכת הצתה חדשה מפיק כ- 97 כוחות סוס ומומנט נדיב של כ- 7.8 קג”מ ב- 7,000 סל”ד. הטווח האדום (שחור במקרה שלנו) בו נכנס לפעולה מנתק ההצתה מאפשרים משחק נדיב עם ההילוכים ברכיבה עירונית ובינעירונית מהירה. למרות כל זאת, בשעת האצה מהירה הצלחתי להביא אותו לתחום הניתוק לא פעם, אבל אני מניח שרוכב שמורגל בו יוכל להימנע מכך בקלות. יש לזכור שלא מדובר באופנוע ספורט. על כך בהמשך.

למרות כל זאת האופנוע משייט בנוחות רבה במהירות (תיאורטית כמובן) של עד כ- 160 קמ”ש. מיגון הרוח סביר לגובהי (כ- 184 ס”מ) אבל אטמים משפרים את חוויית הרכיבה בצורה משמעותית. כשרוצים לדחוף קדימה המנוע מסוגל לספק את הסחורה והוא מגיע בריצות קצרות לאזור (התיאורטי) של ה- 200 קמ”ש. יש (שוב) לזכור שלא מדובר באופנוע ספורט.

dscf5297

למרות שלא ערכתי מבחן משותף מול המתחרה העיקרי של ה- Adventure, הלא הוא ה- BMW R1200GS החדש, יהיו פה ושם נקודות בהן אציין הבדלים או נקודות דמיון בין שני הכלים. אחת מנקודות ההבדל היא הדרך שבה המנוע מתנהג והתחושה אותה הוא מעביר אל הרוכב. בניגוד לתחושת ה”פולסווגן חיפושית” של ה- GS (מצטער, כך אני מרגיש אותו, ולא, זה לא עלבון) ה- KTM 990 מעביר תחושה של טווין אמיתי. שתיהן מכונות מופלאות ללא ספק, אבל יש הרבה שמרגישים מנוכרים מהדרך שבה מנוע הבוקסר של ה- GS מעביר את הויברציות אל השלדה של האופנוע. ה- KTM עושה זאת בדרך המקובלת, וללא ספק מצוינת, בשילוב עם צליל המפלטים המרשים (בעיקר בזמן האצה).

במהלך שיוט סביר ניתן בקלות לפתוח מצערת ולברוח לתנועה ללא שום קושי. ההילוך השישי משמש לשיוט ויחסי ההעברה הם כאלה שהאופנוע מסוגל להגיע לכל טווח המהירות שלו גם בהילוך חמישי. אחד הפרמטרים החשובים עבורי היה היכולת של האופנוע להגיע מנקודה אל”ף לנקודה בי”ת דרך כבישים בינעירוניים מהירים במהירות וביעילות ללא קושי או תחושת חוסר נוחות. האופנוע בהחלט מספק את הסחורה בתחום הזה, אבל, ויש אבל, מיגון הרוח אינו מושלם, ושיוט מהיר יותר מ- 160 קמ”ש לאורך זמן עשוי להוות בעיה. תשאלו אותי למה אני צריך לשייט במהירות גבוהה מכך, והתשובה היא כמובן שאני עצמי לא זקוק לכך, אבל אם, תיאורטית, הייתי צריך (במדינה בה היה הדבר חוקי) אז כן, זהו אחד המדדים.

במהלך תנועה בינעירונית פקוקה האופנוע משתחל היטב והכידון הגבוה משמעותו שאתה נמצא מעל רוב מראות הרכבים ביניהם אתה עובר. מזוודות יקשו את התמרון אבל ללא מטען עודף הכלי עוזר לך לעבור את הפקק בבטחה יחסית. התאורה החזקה (רכבנו במהלך מרבית היום עם אורות גבוהים) מגבירה את הראות שלך מאחורי הרכבים אותם אתה עוקף.

ktm990_03

הרכיבה המהירה העלתה את אחת התכונות המדהימות של האופנוע, היא יכולת התמרון המדהימה שלו. הכידון הרחב (מתוצרת Renthal), זווית וגובה הישיבה על האופנוע, הרגליות הרחבות, כל אלה מאפשרים לרוכב כביש מיומן להוציא מן ה- 990 ביצועים שלא מביישים אופנועי ספורט כבדים. ההגעה למגבלת ההטיה של האופנוע (רגליות באספלט) היא קלה ממה שנדמה, כפי שגיליתי על אחד מכבישי הכרמל. דורון שרכב אחרי דיווח על רגעי חרדה מבחינתו כשראה אותי בשיאה של הטיה, אבל אני לא הרגשתי מאוים לרגע.

הכוח שהמנוע מפיק יחד עם מערכת הצתה (EFI) טובה לטעמי משרה על הרוכב תחושת נינוחות. כמו ה- GS המתחרה, גם כאן אתה מרגיש “בבית” מהר מאד. פתיחת מצערת מהירה ואתה מאיץ, ולא משנה באיזו מהירות ובאיזה הילוך היית. חוויה משכרת חושים!

dscf5351

הבלימה ברכיבה מהירה משקיעה את החרטום בצורה טיפה מוגזמת לדעתי. אין בכך להפחית את עצמת הבלימה, אבל תחושת השקיעה מפריעה לי מעט. אני מניח שאפשר להקשיח את הבולמים ולשפר מעט את התחושה. בלמי הברמבו (שני דיסקים מקדימה בקוטר 300 מ”מ, דיסק אחד מאחור בקוטר 240 מ”מ) עושים את העבודה היטב בהתחשב במשקל האופנוע והרוכב, אבל, ויש אבל, ה- ABS בברקס האחורי נכנס לטעמי מהר מדי לפעולה, וההרגשה היא כאילו הוא מוותר מהר מדי. בנוסף, לא פעם ולא פעמיים בשעת ריצה מהירה במהירות גבוהה כאשר נאלצתי לשלב ברקס קדמי ואחורי מצאתי את עצמי חש את הזנב כשהוא מוחה נמרצות. לא משהו בלתי נשלט, אבל זהו תחום שבו הייתי דורש שיפור. מערכת ההתראה של תקינות ה- ABS מהבהבת בלוח השעונים עם ההתנעה, וניתן לבטל אותה בלחיצה ארוכה. יש לציין כי מספר כלים (בחו”ל) הוחזרו ליצרן עקב תקלה בכפתור זה, אבל ככל הידוע לי התקלה נפתרה.

ברעננה נפגשתי עם המדריך שלי להיום, הוא דורון, הרוכב על KTM 990 Adventure S. האופנוע עליו הוא רוכב גבוה יותר משלי, עם כידון מוגבה, ונטול ABS. בנוסף, דורון שינה את גודל גלגלי השיניים ולכן האופנוע שלו שילם על כך במהירות סופית נמוכה יותר. דורון הבטיח לי שייקח אותי לשטח שיהיה קל עבורי (בהיותי חסר ניסיון כמעט לחלוטין בשטח). אכן, כמובטח, לאחר רכיבת כביש מהנה לעבר אזור אלייקים הגענו לשביל המתפתל על מורדותיו המזרחיים של הר הכרמל.

dscf5300

אם בכביש האופנוע הרגיש טוב, הרי שבמהרה נוכחתי לגלות שבשטח הוא מרגיש בבית (וברור שכך, כיוון שמדובר באופנוע שאמור להיות כזה). אין רוכב כביש כמוני שירגיש טוב בשטח ללא ניסיון קודם, אבל עם ה- 990 הרשיתי לעצמי לפתוח מצערת, לזרוק זנב, להחליק גלגל אחורי, ואפילו לבלום מעט חזק יותר ממה שהייתי מרשה לעצמי בתנאים רגילים. רכיבה דומה בשטח עם GS הניבה נפילה קלה אחת ולא מעט רגעי חרדה. עם ה- KTM הרגשתי נוח, ואני רק מסוגל לדמיין לעצמי מה יכול לעשות איתו רוכב שטח מיומן (ואפילו אני אחרי מספר פעמים שכאלה). תארו לעצמכם, היה לי זמן אפילו להסתכל מסביב וליהנות מן הנוף…

בשטח ניתן לבטל את ה- ABS ע”י לחיצה של מספר שניות על כפתור גומי בעל 3 מחווני צבע שנמצא במקום נגיש באמצע לוח השעונים. אין ספק שהבלימה משתנה מקצה לקצה והיא כעת הרבה יותר אגרסיבית. בגלל חוסר הניסיון שלי בשטח לא בלמתי בצורה חזקה מאד, אבל כשהייתי צריך הוא לא שידר שום תחושות מצוקה ולא העביר את הלחץ הזה אל הרוכב.

המתלים הם כאמור בעלי יכולת כוונון מפוארת, אבל אני הותרתי אותם כפי שמצאתי, ונמסר לי ע”י עופר מנהל המוסך שהם נמצאים במצבם המקורי. גם כך הם משרתים את האופנוע בצורה מעולה (פרט לשקיעת החרטום במהלך בלימה עם קדמי) ומעבירים את תחושת הביטחון אל הרוכב. אתה מרגיש שבתוך העיר אין אף באמפ שמסוגל להפריע לך ואכן כך הוא הדבר. מדרכות, באמפים, מדרגות, הכל עביר, ומרווח הגחון הנדיב (כ- 260 מ”מ) מאפשר לך לעשות זאת בקפיצה מבלי לחשוש מן המכה שתקבל במעבר מעל המכשול.

dscf5338

בשטח אין לי די ניסיון כדי לבצע שיפוט הוגן, אבל דווקא כחסר ניסיון אני חייב לשבח את התנהגות המכונה, ובמהלך הרכיבה של 20 הק”מ שעברתי איתו בשטח (שנחשב די קל לפי אמות מידה בסיסיות) לא הרגשתי שום בעיה איתם. הסלעים עליהם רכבנו נמחצו יפה תחת הגלגלים ובגלל אופי הרכיבה המתון בו הוביל אותי דורון הרגשתי ביטחון רב על המכונה. אני משוכנע שתחת ידיו של רוכב שטח או SM מיומן הוא יוכל להפיק יכולות מדהימות. מהלכי המתלים הארוכים (כ- 300 מ”מ מקדימה, כ- 335 מ”מ מאחורה) מספיק טובים כדי למנוע סגירת מתלים ברכיבה סבירה כפי שאנחנו רכבנו.

מיכלי הדלק הכפולים (22 ליטר) מאפשרים לאופנוע טווח של כ- 250 ק”מ ברכיבה מאומצת עד לתאורת הרזרבי (אין מדיד דלק בלוח השעונים), אבל דורון דיווח על טווחים של עד 300 ק”מ בין תדלוקים ברכיבה רגועה יותר. אין ספק שהמכונה בולעת דלק, וככל שתאכיל יותר סוסים כך הוא יגמר מהר יותר.

בדרך חזרה התחיל הגשם. הצלחנו להתחמק ממנו עד לאותו רגע, אבל דורון שיכנע אותי ששיחקנו במזל יותר מדי זמן. עטינו חליפות גשם ופנינו לכביש החוף. רכיבה בגשם סוחף לא היתה שם, אבל הצמיגים המעולים לא התרגשו יותר מדי מן הכביש הרטוב. התחת קצת כאב, אבל שוב, שיוט במהירות של 160 קמ”ש עזרו לקצר את הטווח והקלו עלינו לנוח על צלחת חומוס עם פטריות וסלט חצילים במיונז במרכז ת”א.

dscf5307

מחר

במאמר זה לא יהיה סיכום, כי כפי שאומר הפתגם הכורדי העתיק – “זה לא נגמר עד שהגבר השמן יגיד את דברו”, ובמקרה הזה המבין יבין.

אין ספק שחוויית הרכיבה על ה- KTM 990 Adventure היתה אחת מחוויות הרכיבה המדהימות שעברו עלי בשנים האחרונות. מפה והלאה נותר לי אלא לאחל ליבואן הצלחה בשיווק מכונה מופלאה שכזו, והלוואי ונזכה לראות יותר ויותר כלים כאלה על כבישי ושבילי הארץ. המכונה עומדת בכבוד במטרות שהוצבו לה, ואין ספק שכמתחרה ישיר לבהמה הבווארית היא מספקת פייט לא קל, במיוחד כשמסתכלים גם על תג המחיר הסופי שעומד על כ- 140,000 ₪. המתחרים האחרים – ה- Triumph Tiger שלא נמכר בארץ, ה- Honda Varadero וה- Suzuki DL1000 האנמיים (בלשון המעטה) בשטח – לא מסוגלים כלל להתקרב לליגת הגדולים.

(המאמר פורסם גם בפורום האופנועים בתפוז)

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות