משטרת התנועה מכה שנית

היום במהלך טיול סטנדרטי שלי יחד עם עוד 9 אופנועים, אנחנו נתקלים בשוטר מוחמד עראמשה המצוייד בניידת משוכללת – טנדר טויוטה הצבוע בצבעי משטרת התנועה, עם צ’קלקות וכל החאטרה.

מר שוטר נוסע על כביש 31 לכיוון ערד, ואני מוביל את שיירת האופנועים ומתקרב אליו מאחורה במהירות חוקית למהדרין.

מכיוון שאני, כאזרח שומר חוק (עאלק), לא רוצה להתעסק עם משטרות מעבר לצורך הכרחי (וזה לא ממש צורך הכרחי), אמרתי לעצמי שכדאי להמתין עד שאוכל לעקוף מבלי לגרום למר שוטר לשום סיבה לעצור אותי בצד, וכך עשיתי. רכבתי מאחוריו במשך מספר שניות.

כנראה שלמר שוטר לוקח כמה שניות לעכל את מה שהוא רואה מאחוריו, שזו בעצם הזדמנות פז עבורו להשלים במכה אחת את מכסת כל מפגשי האזרח/שוטר שלו למשמרת (אם אתם לא יודעים, שוטרים שכאלה נדרשים לדווח למפקד שלהם כמה מפגשים כאלה הם עשו במהלך המשמרת, כמה דו”חות הם נתנו, ועוד כל מיני נתונים שכאלה שאמורים, בתיאוריה, להוות מדד לכמות העבודה שהם ביצעו במהלך המשמרת).

אז מר שוטר מדליק צ’קלקה ומסמן לי לעצור בצד, למרות שכמובן לא עברתי שום עבירה. מכיוון שחברי לטיול הם בחורים נורמטיביים כמוני, אלה שהיו מיד מאחורי עצרו גם הם לצורך סולידריות. השוטר ראה כי טוב, ומיד התחיל לצרוח בכריזה שכל האופנועים חייבים לעצור מיד.

אז עצרנו, הורדנו קסדות, שלפנו רישיונות, ונרשמנו אצל המזכירה. “מה מספר הסלולרי שלך” שואל אותי מר שוטר. אני עונה לו איזה מספר מפוברק שהמצאתי בו במקום, והופה, ממשיכים לנסוע.

מיותר לגמרי. יש לכם עבודות הרבה יותר חשובות מאשר להציק לקבוצת אופנוענים שרוכבים כחוק. לכו תעשו את העבודה שלכם.

6 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות