תגית: טיולים

מידע לרוכבים על כביש 10

כביש 10 סלול לאורך גדר הגבול בין ישראל למצרים, החל באילת בחלקו הדרומי וכלה ברצועת עזה בחלקו הצפוני (אורכו בסה"כ 190 ק"מ). הכביש איננו פתוח לתנועת אזרחים בד"כ. מעת לעת, בחגים הארוכים – סוכות, חנוכה ופסח – הצבא פותח את הכביש ומאפשר לכולנו להנות ממנו, ומנופים בתוליים ומגוונים הכוללים צוקים, פיתולים מגניבים, עליות וירידות תלולות ונקודות תצפית מרשימות כמו מצפור קדש ברנע (בגובה 670 מטר מעל פני הים), הר חריף (בגובה של כמעט 1000 מטר מעל פני הים), מצפור הר חורשה, האנדרטה לזכר סרן אורי סלומון וטל צורי עם תצפית נפלאה מערבה, הר שגיא, הר כרכום ועוד.

מנקודת מבט הוליסטית – כביש 10 הוא חוויה מדהימה, ולו בגלל הנופים הדרמטיים, האווירה הכל כך שונה, והעובדה שרובנו לא זוכים לנסוע בו באופן שוטף, ולכן כשההזדמנות נפתחת – רבים מאיתנו רוצים לנסוע בו גם אם עשינו זאת בעבר.

חשוב מאוד! אם יש ספק – אין ספק! לא בטוחים אם הכביש פתוח? צרו קשר עם צה"ל או מוקד הר נגב.
הנה מספרי טלפון מעודכנים לפסח 2025:

כיוון שמדובר בכביש נידח, אולי אחד הרחוקים ביותר בישראל ממרכזי ישוב, חשוב שנדע כמה דברים. בואו נתחיל:

נקודות הכניסה והיציאה:

לכביש 10 יש 4 כניסות/יציאות שאזרחים מורשים לנוע ביניהן (כשהוא נפתח לתנועת אזרחים). לנוחותכם, סימנתי את המרחק בין הנקודות כשנקודת ההתחלה של הכביש נמצאת בדרום:

  1. הצפונית ביותר – חמוקי ניצנה (כק"מ 153) – לעיתים נקודה זו איננה פתוחה לתנועת אזרחים, ולכן עזוז הופכת להיות הצפונית ביותר למרות שטכנית היא דרומית ממנה.
  2. הצפונית – עזוז (באזור ניצנה) (ק"מ 137) – מחייבת מעבר בקטע כורכר לא סלול, פרטים בהמשך
  3. האמצעית – הר חריף (בסופו של כביש 171 אחרי בה"ד 1, באזור מצפה רמון) (ק"מ 98) – משם ניתן לבחור האם לנוע צפונה או דרומה
  4. הדרומית – מחנה סיירים בחיבור עם כביש 12 צפונית לאילת (נקרא גם צומת שקמה), שם למעשה מתחיל הכביש (ק"מ 0)

לנוחותכם סימנתי בקטנה גם תחנות דלק באזור, עם פירוט מטה.

יצויין לטובת הפרוטוקול שהכביש עצמו ארוך יותר (צפונית לחמוקי ניצנה), והוא מסתיים בעזה (כרם שלום), אבל בפועל אין לאזרחים אישור תנועה בקטעים אלה, והם חסומים על ידי הצבא.

הנסיעה על הכביש נושקת לכל אורכה לגבול עם מצרים, ובמהלך הרכיבה בו ניתן להבחין במגדלי שמירה, מוצבים ועמדות עם חיילים מצריים.

דלק:

כיוון שמדובר בכביש ארוך מאוד וללא נקודות תדלוק, חשוב מאוד לתכנן את המסלול ולחשב את נקודות הכניסה והיציאה שלנו, אחרת אנחנו עלולים להיתקע בלי דלק.

נקודות תדלוק קרובות:

קצת רכיבת שטח ליד עזוז (2):

במידה ואתם מתכננים להיכנס לכביש 10 (או לצאת ממנו) דרך עזוז (2) יש צורך לעבור כ- 2 ק"מ של שביל לא סלול – בחלקו כורכר כבוש, אבל בחלקו כולל כמה מאות מטרים של דשדש/חצץ שעלול להפיל רוכבים שלא יודעים לרכוב בשטח. בנוסף, אופנועים נמוכים או בעלי פירינג עלולים להישרט מאבנים שיעופו עליהם מכלים אחרים, הצמיגים הספורטיביים לא אוהבים את הרכיבה הזו, ועוד לא דיברתי על הלכלוך. לרוכבים שלא בקיאים ברכיבת שטח – ראו טיפים למטה.

קצב רכיבה:

בגלל הסיבובים המפתיעים (ולא תמיד עם שילוט מתאים), בגלל שהוא לא מוכר לנו באופן שוטף ועלול להפתיע גם אם רכבנו בו בעבר, ובגלל מצבו של הכביש (בעיקר אבל לא רק בחלקו הדרומי) קצב הרכיבה על רוב הקילומטרים בכביש 10 הוא איטי מאוד, ולכן הרכיבה בו לוקחת הרבה יותר זמן ממה שהייתם מתכננים לו הייתם עושים את אותו מרחק על כביש "רגיל". בגלל שאסור לשהות בו בשעות החשיכה, אתם חייבים לתכנן את המסלול בצורה הנכונה ולתזמן אותו היטב.

כמה דקות של כיף:

חושך:

חל איסור על שהייה בתחום כביש 10 עם רדת החושך. בקיץ השמש ביחד עם שעון קיץ נותנת לנו הרבה יותר זמן מאשר בחורף בו השמש יורדת מוקדם יותר ואנחנו עובדים על שעון חורף, ועליכם לקחת זאת בחשבון.

מסלולי רכיבה על כביש 10:

ישנן 4 אפשרויות עיקריות לרכיבה (או נהיגה) על כביש 10, כששלוש מהן ניתן לבצע גם בכיוון ההפוך. לנוחותכם אני מתייחס לנקודות הכניסה/יציאה במספרים שמתאימים לרשימה שערכתי כאן למעלה. בואו נתחיל: המשך…

הוראות בטיחות לטיולי אופנועים

תקראו, שלא תגידו לא ידעתי

בטיחות עומדת מעל לכל! תזכרו, באנו להנות מהרכיבה, אבל אם לא נחזור הביתה בשלום – אין בכך כל טעם. מספיק נפגע אחד, וכל הכיף הזה יורד לטימיון!

הוראות בטיחות

  • בטיולים רשמיים אותם אני מוביל, אנחנו רוכבים בקצב בינוני, דהיינו אנחנו באים להנות מהרכיבה בקבוצה ולא להתחרות זה בזה.
  • חובת הזהירות היא עליכם ועליכם בלבד! סעו כחוק ובצורה אחראית. מספיקה נפילה או פציעה אחת – וכל זה לא שווה כלום.
  • אף אחד לא עוקף את המוביל.
  • אף אחד לא עוקף רכב, לא משנה מה המהירות שלו, מעבר לפס הפרדה לבן. אם הרכב נותן לכם מקום, עקפו אותו בתוך הנתיב. אם הוא לא נותן, אז ממתינים בסבלנות עד שהפס הרצוף מסתיים.
  • לא עוקפים מימין – לא אופנוע אחר, ולא רכב.
  • בעת עקיפת רוכב אחר (ולא משנה מה הסיבה) – האחריות היא על העוקף. אל תעקפו אם זה יסכן בצורה מסויימת אתכם או את הרוכב/ת הנעקפ/ת.
  • כשרוכבים בדבוקה – שומרים מרחק, רוכבים בדירוג, ומקפידים להיראות תמיד במראה של זה שלפניכם – שידע שאתם שם, ושאתם תמיד באותה נקודה. אל תפתיעו, ואל תופתעו!
  • כשרוכבים ביחד על כביש מרובה מסלולים – בשום פנים ואופן לא עוקפים רכבים בשני מסלולים נפרדים (כלומר בשום פנים ואופן לא נוצר מצב שבו מישהו עוקף רכב משמאל, ומישהו אחר עוקף את אותו רכב מימין) ולא משנה כמה פנויים המסלולים האלה! כולם רוכבים במסלול שבו נוסע המוביל, ואחריו.
  • כשעוברים לרכיבה בכביש מפותל, יוצאים ממבנה מדורג ורוכבים כמו נחש. כל אחד בקו שלו. בכל מקרה, לשמור מרחק ולתת מרווח גם לטעויות של מי שנמצא לפניכם.
  • כל אחד נוסע אך ורק בקצב שמתאים לו, לא צריך להשתולל, לא צריך למהר, ולא צריך להראות את כישורי הרכיבה שלו.
  • אם מישהו בקבוצה מפריע לכם – מהיר מדי, איטי מדי, סוטה מהקו שלו, לא לוקח קווים טוב, בולם מאוחר מדי או מוקדם מדי – התרחקו ממנו. מצאו את מי שכיף לכם לרכוב לידו.
  • אם מישהו במהלך הטיול מרגיש שהקצב לא מתאים לו (מהיר מדי, איטי מדי), הוא או היא מוזמנים לעזוב את הטיול ולהמשיך בדרכם בקצב המתאים להם. לפני שאתם עוזבים אנא הודיעו למוביל כדי שלא נחפש אתכם באיזו תעלה.

זכרו שהבטיחות היא מעל לכל!

מרשלים

במידת הצורך ובהתאם לגודל הקבוצה, המוביל ישמיט את הרוכב שנמצא מיד לצידו בכל צומת או כיכר שבו צריך לפנות.

אם אין מרשל בצומת או בכיכר – ממשיכים ברכיבה קדימה ולא פונים מדרך הישר.

אם אתם רוכבים ומוצאים את עצמכם בצמוד למוביל, התכוננו לכך שבפנייה הבאה אתם עשויים להפוך למרשלים. אל תתנו לזה להפתיע אתכם.

המרשל צריך לעמוד בצורה בטוחה (מבלי לסכן את עצמו) ולסמן לאלה שבאים אחריו את המשך הדרך.

המרשל לא עוזב את הצומת או הכיכר עד ההגעה של המאסף, גם אם זה אומר שהוא צריך לחכות קצת עד שהמאסף מגיע.

לאחר שחרורו, המרשל לא חייב לרכוב מהר כדי לרוץ ולהדביק את הקבוצה, אלא שימשיך בדרכו בקצב שהוא רגיל ומרגיש בו בנוח. כמובן שאם יהיה צורך, הוא ימצא בדרכו את המרשל הבא שמחכה גם לו.

התברברות, טעויות בדרך

בעת תדריך הבטיחות תקבלו מידע על נקודות היציאה, העצירות והסיום.

במידה והגעתם לצומת או כיכר ובה לא נמצא מרשל, ואתם חושבים שטעיתם בדרך ושאין שום דרך להשיג את הקבוצה – הרימו טלפון לאחד מחבריכם ונסו לבדוק איפה הוא נמצא. אפשר גם להשתמש בכשורי ניווט בסיסיים ולהבין לאן צריך לנסוע כדי להגיע ליעד הבא, בהתאם לפרטים המופיעים בתיאור הטיול ובקבוצה.

תזכרו שבסופו של דבר אנחנו נוסעים בתוך שטחי מדינת ישראל, ובמקרה הכי גרוע – אם מצאתם את עצמכם באמצע שום מקום מבלי לדעת לאן להמשיך לנסוע – הפעילו ווייז בסלולרי וסעו לנקודת המפגש הבאה או אפילו הביתה אם אין ברירה.

אם הטיול נוסע מעבר לגבולות הקו הירוק – חובתכם היא להפעיל שיקול דעת ולא להיכנס לאזורים בהם אסורה הכניסה לישראלים (לא להיכנס לשטחי A ו- B).

חילוץ וגרירה

בטיולים שלנו אין רכב חילוץ ואין שירות תיקוני דרך. מומלץ שכל רוכב יחזיק בערכה לתיקון פנצ'רים ו/או מיכל פאסט, וכן ערכת כלים בסיסית.

מומלץ כי כל רוכב ירכוש ביטוח חילוץ על כל מקרה שלא יבוא.

תקינות האופנועים

כל רוכב או רוכבת אחראים על תקינות האופנוע של עצמם. אנא בדקו תקינות מכאנית של האופנוע, לחצי אוויר, שמנים, שרשרת, גלגלי שיניים ותאורה.

כל רוכב או רוכבת אחראים על התוקף של הביטוחים ורישיון הרכב שלהם. אם אחד מהם לא בתוקף – לא יוצאים לטיול.

דגשים לטיולי לילה

טיולי לילה, בניגוד לטיולים באור יום, דורשים תשומת לב מיוחדת:

  • הכבישים בחושך וללא תאורה נראים ומרגישים שונה מאשר באור יום. זה אותו כביש, אבל מה שמוכר לנו באור יום, שונה לגמרי בחושך. אלף פעם תעשו קטע כביש ביום, ועדין לא תכירו אותו בלילה.
  • ללא תאורה, ללא יכולת להסתכל אל תוך פניה, כל הקצב הוא הרבה יותר איטי ורגוע. נוסעים רגוע, בשיירה, כשדווקא מי שמאחור נהנה יותר מהתאורה של מי שמקדימה.
  • כמונו, הרבה חיות יוצאות לטיולים בלילה. חזירי בר, שועלים, תנים, דורבנים, ואפילו חיות גדולות יותר. הן קופצות לכביש, רצות לכביש, זוחלות לכביש, או סתם עומדות שם וברגע האחרון הן רצות דווקא לכיוון האור.
  • חובה לשמור על רכיבה מדורגת ועם מרווחי בטיחות. לא לסנוור את מי שמקדימה. בקטעי כביש מפותלים המבנה עובר לטור ארוך.
  • לא כולם רוכבים ברמה שלכם. קחו בחשבון מרווחי טעויות של מי שנוסע לפניכם או לידכם. תנו לו צ'אנס לתקן את עצמו, אבל בעיקר תנו לעצמכם צ'אנס להתמודד עם טעות שלו ולא להיכנס אחריו לקו הלא נכון, או לבלום מאוחר מדי כמוהו.
  • באזורים רבים בגליל ובנגב יש בני דודים ונהגים אחרים שעלולים לנסוע בצורה פורעת חוק. זה אומר חוסר כבוד לאחר, אי שמירה על איסור עקיפה בפס הפרדה לבן, אי מתן זכות קדימה, חציית כבישים לרוחב, פרסות, כניסה או יציאה פתאומית לשטח. יש להתייחס לכל רכב בחשדנות יתרה.
  • מרשלים לא עוזבים צומת עד לשיחרור על ידי המאסף!
  • קצב הרכיבה הוא אישי. למי שהקצב מהיר מדי או איטי מדי – תמצאו לעצמכם את המקום שבו נוח לכם בשיירה. אם הקצב ממש לא מתאים לכם, אל תסתכנו. תודיעו למישהו שאתם עוזבים וסעו בזהירות הביתה.
  • אין לעזוב טיול מבלי להודיע לפחות לאדם אחד נוסף בטיול, שלא נבזבז את כל הלילה בהמתנה למישהו שלא יגיע, או בחיפוש אחריו בתעלות.
  • רצוי שהאופנוע שלכם יהיה מצוייד בווסט זוהר מתחת למושב. מלבד העובדה שחוקית כל אחד חייב שיהיה לו כזה (וגם בודקים בטסט, ואפשר לקבל על זה דו"ח משוטר משועמם) – בלילה יש לווסטים האלה חשיבות מוגברת.
  • אם יש לכם ארגז, תיק מיכל או קומבינה אחרת – רצוי לסחוב איתכם ערכה לתיקון פאנצ'רים + לחץ אוויר/פאסט, וכן סט כלי עבודה ואמצעי תאורה טוב (פנס מצח או אחר). גם אם יש חילוץ, באסה להיתקע בצד הדרך באמצע הלילה ולחכות עד הבוקר כדי לקבל את החילוץ.

על כנפי העיט – מוטוגוצי V7

לרגע חשבתי שחזרתי בזמן, לשנות ה- 70, שנות ילדותי.

meron-8

תחושת נוסטלגיה ורומנטיקה אפפה אותי כשהגעתי לעופר אבניר להוציא את הגוצי בבוקר יום שישי. הגוצי עמד שם בין כל ה- 4 בשורה, הטווינים והסינגלים המודרניים. הסופרספורטיים והאדוונצרים הנוצצים, עתירי הנפח והסוסים. הוא ניצב גאה, בלי רגשי נחיתות, כאילו רוצה לומר: עם כל הכבוד לסוסים שלכם ולסמקים שלכם, לי יש משהו אחר שלכם אין!

עיצוב הרטרו החזיר אותי ברגע אחד לימים בהם היה אפשר למצוא ברחובות גוש דן אופנועים דומים: נורטון, טריומף, BSA. בזמנו אופנוענים נחשבו למשוגעים אמתיים, הם היו מעטים, ואנחנו הילדים של שנות ה- 70 הערצנו אותם. הם היוו סוג של בריחה מהמציאות הישראלית המיליטנטית והסולידרית. חבורה של אינדיבידואליסטים פרועים שרוכבים אל החופש. הם הקסימו אותנו. ובזמנו היה לאן לרכב, האופק היה רחב ורחוק – כל חצי האי סיני היה שלנו. אחת הפעמים הראשונות שראו חבורת אופנוענים ישראלית בטלוויזיה הייתה כאשר צוות צלמים של ערוץ 1 (היה רק את אותו ערוץ בזמנו ובשחור לבן) ליווה במסגרת סרט דוקומנטרי, חבורת אופנוענים בדרכה לפסטיבל נואבה האגדי בסיני (הוודסטוק של ישראל).

מאז שנות ה- 70 וה- 80 העליזות זרמו הרבה מים בירקון והיום יש מאות אלפי רוכבים ואופנועים בארץ ומכל הסוגים, כולל כאלה הנחשבים לאקזוטיים במיוחד, כמו דוקאטי ו- MV אוגוסטה. בכלל, סצנת האופנועים הפכה בשני העשורים האחרונים בישראל להמונית, צבעונית ומושכת, בדומה לאירופה.

meron-1

המשך…

קחו חלום והגשימו אותו: טיול על האופנוע שלך לצפון איטליה (חלק 3)

זהו חלקו השלישי והאחרון של סדרת המאמרים בנושא הטיול שלי לצפון איטליה. את חלקו הראשון תוכלו לקרוא כאן, ואת חלקו השני תוכלו לקרוא כאן.

היום השביעי

המסע המרתק שלנו בתוך הרי האלפים והדולומיטים כמעט ונגמר. לפנינו עוד 4 ימים, אבל מתוכם רק יום אחד נותר שבו נוכל עדיין לטעום את טעמם הנפלא של כבישי צפון איטליה. מחר אנחנו כבר ברכיבה מנהלתית לכיוון אירוע יום ההולדת לדוקאטי. אז צריך להנות ממה שעדיין נותר.

יוצאים מוקדם בבוקר דרומה מהעיר טרנטו, פנינו מועדות לכיוון אגם גארדה, ה"כנרת" של רבים מהאיטלקים. זהו אגם תיירותי מדהים, ארוך וצר יחסית, הממוקם בין שני רכסי הרים המייצרים נוף מרהיב. העיירות הפרוסות לאורך חופיו מהוות יעדים למאות אלפי תיירים מדי חודש, ואנחנו למזלנו נוסעים בכבישים הצרים הללו בסוף חודש יוני, עוד לפני שעדר התיירים מגיע למקום וסותם את הכל. אני רוכב ומתבונן סביבי, למרות מזג האוויר החם והלח המזכיר את מישור החוף בישראל, אני מוכן לקחת מזוודה (ואופנוע) ולעבור לגור שם בכל רגע. פשוט מדהים.

eu-ducati-trip-30

לקראת 2/3 מאורכו של האגם אנחנו פונים ועולים לכיוון פסגת ההר המזרחי, שם אנו עוברים בתוך כמה כפרים ציוריים במיוחד, עד שלצערנו אנחנו מתחברים לאוטוסטרדה הממשיכה דרומה. משם זה לתת גז ככל שניתן, ולנסות לחצות את קרוב ל- 200 הק"מ שנותרו לנו כמה שיותר מהר.

ככל שאנו ממשיכים דרומה אנו נתקלים ביותר ויותר אופנועים מתוצרת דוקאטי העושים דרכם לכיוון בולוניה. קבוצות שלמות של רוכבי מונסטר, רוכבי דיאבל, המון רוכבים על מולטיסטרדה וגם לא מעט רוכבים ספורטיביים המגיעים על דגמי פאניגלה למיניהם. רובם ככולם רוכבים במהירות הכמעט חוקית, רק אנחנו, חוליגנים, נותנים גז כאילו אין מחר, ממהרים להגיע לבולוניה כדי להכנס למתחם של דוקאטי הסמוך למפעלי החברה.

eu-ducati-trip-32

המשך…

קחו חלום והגשימו אותו: טיול על האופנוע שלך לצפון איטליה (חלק 2)

זהו חלקו השני של סדרת המאמרים בנושא הטיול שלי לצפון איטליה. את חלקו הראשון תוכלו לקרוא כאן, ובו כתבתי על השיקולים שהובילו לקראת ההחלטה להוביל את האופנועים הפרטיים שלנו במכולה מישראל לאיטליה, על הפרוצדורות והמנהלות, וכן על עלויות הטיסה, השילוח והמלונות.

בסופו של החלק הראשון עברנו קרוב ל- 800 ק"מ של כבישים פתלתלים מדהימים, חצינו את הגבול בין איטליה לשוויץ מספר פעמים, וטיפסנו וגם ירדנו קילומטרים רבים ביום. בואו נמשיך.

הערה לגבי התמונות המופיעות כאן: כל התמונות המופיעות צולמו על ידי, או על ידי קובי ליאני (עורך וואלה רכב שהצטרף אלינו), או על ידי החברים הרוכבים בקבוצה. הקרדיט מגיע לכל אחד מהם בנפרד וביחד.

היום הרביעי

את שלושת הימים הראשונים סיימנו בעיירה Bormio אשר על גבול איטליה שווייץ, ושם התוכנית המקורית היתה לישון בה יומיים ולהשתמש בה בתור בסיס לטיול חד-יומי קצר (יחסית) אל ה- Stelvio Pass, מעבר סטלביו המפורסם. אבל מכיוון שהמרחק אליו קצר יחסית משם, ביצענו שינוי קל בתוכנית היום הרביעי, ובמקום כ- 50 ק"מ הלוך חזור בלבד, הארכנו את הרכיבה להרבה, הרבה מעבר לזה.

eu-ducati-trip-34

בניגוד ליום השלישי, היום מזג האוויר הסביר לנו פנים, ויצאנו בבוקר שמשי וחם למדי בחזרה לכיוון Umbrailpass המדהים ביופיו. כשהגענו למעלה, הפעם הקדשנו מספיק זמן לתמונות, ולאחר כרבע שעה של התלהבות בלתי פוסקת מהנוף המשכנו לתוך שווייץ ולעבר העיירה Val Müstair בה עברנו אמש. עצרנו לארוחת בוקר (אמרתי כבר ששווייץ יקרה? סנדוויצ'ים? לא לשכוח) והמשכנו לכיוון צפון מזרח על כביש שאפשר לתאר אותו רק כגן עדן לרוכבי אופנועים.

eu-ducati-trip-21

המשך…

קחו חלום והגשימו אותו: טיול על האופנוע שלך לצפון איטליה (חלק 1)

היה מדהים! אין מילים, באמת אין מילים לתאר את התחושות האלה שממלאות אותי כשאני נזכר בטיול המדהים הזה!

אבל בכל זאת, אם הגעתם עד לפה למה שלא תשבו לכוס קפה, אספר לכם הכל על הטיול הזה, ואם תקשיבו טוב, תוכלו לעשות כזה טיול בעצמכם. ראשית, כמו בכל סיפור טוב, גם כאן (וגם בצבא) הכל צריך להתחלק ל- 3: התחלה, אמצע וסוף. אז בואו נתחיל איפה שצריך להתחיל.

התכנית לטיול דוקאטי בצפון איטליה החלה להתגבש מתישהו לקראת סוף שנת 2015, אז החלו מספר חברים במועדון DOC – הוא מועדון בעלי ה"דסמו" (או דוקאטי, תלוי את מי שואלים) להתארגן בינם לבין עצמם כדי לנסוע לאירוע ה- World Ducati Week של שנת 2016 שבו אמורה היתה חברת דוקאטי לחגוג 90 שנה להיווסדה. כיוון שמדובר באירוע בעל קנה מידה עולמי, עשרות אלפי בעלי דוקאטי אמורים לנהור אליו מכל קצוות התבל (תרתי משמע), ואנחנו רצינו להיות שם גם (יש לציין שהיתה נציגות ישראלית גם באירועי ה- WDW הקודמים). מפה לשם, אחרי כהנה וכהנה התדיינויות, התגבשה לה קבוצה של כ- 15 איש שהצהירה על כוונותיה לצאת לאירוע הזה, כשהטוויסט המשמעותי בסיפור הוא העובדה שההגעה לאירוע אמורה להתבצע על אופנועים שלנו, ישראלים מארץ הקודש. ואם אנחנו כבר שם, למה שלא לנצל את העובדה שהבאנו את האופנועים לאיטליה כדי לטייל בה?

eu-ducati-trip-2

כדי לקצר את התהליך, תעשו Fast Forward לינואר 2016, כשהקבוצה המקורית הצטמצמה מעט עקב ביטולים של כמה חברים. מפה לשם נותרנו 10, כשאלינו נלווה רוכב נוסף שהתנדב להצטרף לטיול על תקן נהג מלווה (ברכב מסחרי לטובת כל הציוד שלנו).

לפני שיוצאים לדרך צריך לספר לכם קצת על המנהלות, סתם כדי לתת לכם מושג לגבי העלויות הכרוכות בטיול:

טיסה – הלוך וחזור של אל על מנתב"ג לוונציה, עלות של כ- 600 דולר בקירוב. היו כאלה שרכשו את הכרטיסים בנקודות נוסע מתמיד. המשך…

רוצים לנסוע לטייל עם אופנוע בחו״ל? קחו צ'ק ליסט

מרגע שמגיע חודש מאי/יוני ועד לקראת סוף ספטמבר/אוקטובר, בכל בוקר כשאני פותח את אפליקציית פייסבוק ועובר על העידכונים האחרונים המתקבלים מחברים שלי, אני מגלה יותר ויותר אנשים שיוצאים, נמצאים במהלך, או חוזרים מטיול אופנועים כזה או אחר, בעיקר באירופה (אם כי ישנם גם כאלה הנוסעים לארה"ב או למקומות אחרים בעולם). אולי זה קורה גם לכם. אם אתם נמצאים פה, סימן שגם לכם, כמוני, ה"קופיקו" שלכם מושך לכם חזק מאוד באוזן ומעודד אתכם לקום ולעשות מעשה.

אז אתם רוצים לצאת לטיול אופנועים בחו"ל? החלטתם על יעד? תאריך? יש לכם כיוון? אוקיי, מה הלאה? איך מתכוננים לטיול שכזה? מה צריך להביא איתכם? מה לא צריך להביא?

בניגוד לטיול ברכב או בכל אמצעי תחבורה "גדול" אחר, טיול אופנועים הוא הרפתקאה מעין עצמה. גם בגלל האווירה המיוחדת שכלי דו-גלגלי מכניס לכל סוג פעילות שאנחנו עושים, גם בגלל האהבה שלנו לכלים כאלה, וגם בגלל העובדה שמדובר בכלי תחבורה בו מרחב האיחסון מצומצם מאוד יחסית למכונית רגילה. אין מקום למזוודה גדולה, אין מקום אפילו לטרולי קטן, וכל מה שאתם לוקחים אתכם צריך להיכנס בתיקים – בין אם מזוודות צד ו/או ארגז קשיחים (מובנים, כמו אלה הנמצאים על אופנועים גדולים), ובין אם מזוודות חצי קשיחות או אפילו תיקי אוכף. ישנם כמובן אופנועים המגיעים ללא שום ציוד איחסון, ואז מלאכת האיחסון הופכת להיות מעט יותר מסובכת. ישנו כמובן גם התסריט של רכיבה בזוג על אופנוע, ואז מרחב האיחסון המצומצם גם כך קטן בחצי, בעוד שכמות הציוד הכללית גדלה לעיתים פי שניים.

europe-bike-trip-1

בנוסף, בניגוד לטיול "רגיל" בו ניתן להתחבא מפני פגעי מזג האוויר בתוך המכונית או להחליט שפשוט לא יוצאים מהמלון או שנשארים באיזה מרכז קניות סגור, על אופנוע קצת יותר קשה להתחבא מהגשם והקור מצד אחד, או מפני השרב והחום המהביל מצד שני. אין מטריה, אין מזגן, והמסלול קורא לנו להמשיך להתקדם. אי אפשר לעצור.

את הציוד שלנו אנחנו צריכים לשאת עלינו, ולכן כדי להימנע מחיטוט ממושך בתוך הארגזים או התיקים, כדאי לתכנן את האריזה בצורה מושכלת כך שכל דבר מסודר לפי מחלקות, ובמקום ייעודי. אפשר ורצוי גם לחלק לשקיות כך שלא יתערבבו לכם דברים.

ניסיתי להכין לכם צ'ק ליסט שמתייחס לחלק גדול מהשיקולים שצריך לקחת בחשבון בזמן שמתכננים טיול אופנועי כביש לחו"ל – עם דגש ספציפי לכיוון אירופה. זו רשימה אישית המכילה המון פריטים, חלקם עשויים להראות לכם כמיותרים, ואולי יראה לכם שהיא לא מושלמת (יש לכם טיפים? שתפו!), אבל זו נקודת התחלה טובה שממנה אפשר רק לשפר.

מה שחשוב לדעת הוא שהרשימה היא נקודת התחלה, וכל אחד יקח ממנה את מה שעושה לו שכל. בסופו של דבר – המקום על האופנוע מוגבל, ולכן אנחנו צריכים לקחת ציוד ולארוז בצמצום, ואם אפשר להשתמש בפריט אחד לכמה מטרות – מה טוב. בכל מקרה – לא חייבים לקחת את כל מה שכתוב כאן!

המשך…

מצדה 2014 – כל הפרטים המלאים

הנה עברה לה עוד שנה, ואוטוטו אנחנו נמצאים בפתחה של שנה עברית חדשה. גם השנה, כמו כל שנה, מנהלי פורום אופנועים בתפוז מתכוונים לרכב למצדה.

1185463_791116850935780_2052851568_n

טיול מצדה של ראש השנה התחיל בקיץ 2002 בפורום האופנועים של תפוז, המוכר בכינויו "פורום 8". הרעיון המקורי היה של ירון שטייגמן (Phangan), והתכנון היה לצאת לטיול לילי כשבסופו מגיעים למצדה כדי לצפות בזריחה הראשונה של השנה. הטיול היה מוצלח למדי והחב'רה קבעו שייפגשו לאותו טיול גם בשנה הבאה. משם הכל היסטוריה.

בשנים לאחר מכן המשיך הטיול להתקיים מידי שנה בעידודם ואירגונם של גולשי ומנהלי הפורום. מספר המשתתפים הלך וגדל משנה לשנה, וקבוצות של רוכבים התארגנו כדי להגיע למצדה בבוקר ראש השנה מכל קצוות הארץ.

לצערנו, עם השנים איבדנו חברים בתאונות, והטיול הוקדש לזכרם. המשך…

כמו מים זורמים

ברשת מסתובבים המון סרטונים שצולמו במדינות דרום מזרח אסיה המתארים את הכאוס התחבורתי שם.  אלפי קטנועים, ריקשות, טוק-טוטקים, חמורים, אופניים, תלת-אופניים, מכוניות, מוניות ומשאיות – כולם נעים באנדרלמוסיה מטורפת.

נסעתי לאחרונה לווייטנאם. הכל אמת לאמיתה.

הנה מה שצילמתי:

אמרו לי שזה מסוכן ומסובך למערבי לחצות כביש בווייטנאם. שאלתי את עצמי: כמה כבר זה יכול להיות מסובך? חוצים במעבר חציה או מחכים לאור ירוק להולכי הרגל. לא?

זהו שלא.

המשך…

תזכורת זהירות לרוכבים למצדה

לטובת מי שמצטרף אלינו השנה לרכיבה המסורתית למצדה:

1_145083850-metzada-2013

התמונה צולמה ע"י טל שביט ז"ל ברכיבה למצדה בשנת 2011. הפס הכחול בתמונה הוא ההיאבוסה שלי…

תזכורת להסרת אחריות:

בעצם השתתפותם, כל רוכב או רוכבת מצהירים בזאת כי הם עושים זאת על אחריותם האישית בלבד, וכי בשום צורה ואופן לא יהיו מנהלי פורום 8 או כל אדם אחר, אחראים בשום צורה ובשום אופן לשום תקלה, תאונה, פגיעה, פציעה או כל נזק מכל סוג שהוא שעלול להיגרם לכל אדם או רכוש בגלל השתתפותו ברכיבה זו, ו/או באתר עצמו, ו/או ברכיבה לביתו.

ההשתתפות ברכיבה המשותפת היא מרצונו החופשי של המשתתף, ועליו לעשות זאת רק לאחר מנוחה מספקת ולשמור על כללי רכיבה נכונה ובטוחה.

בנוסף, עליו לוודא את תקינותו המכאנית של האופנוע/קטנוע שעליו הוא רוכב, להקפיד על שימוש בציוד מיגון תקין (קסדה, אטמי אוזניים, כפפות, מעיל איכותי וממוגן, מגפי רכיבה ורצוי גם מיגון ברכיים ומיגון גב. מי שרוצה לבוא עם חליפת רכיבה ולהיות ממוגן יותר, מצויין).

כל רוכב אחראי באופן אישי על קיומם של רישיונות וביטוחים כחוק, ומצהיר בזאת על הקפדה על רכיבה נכונה ולא מסוכנת לעצמו ולסובבים אותו. מי שלא מכיר את הכבישים ורוצה לרכוב לאט יותר, שירכוב במגבלות שלו ולא של מי שרוכב לפניו או מאחוריו.

במידה ויש אדם שחושש לבטחונו האישי ולשלומו כתוצאה מרכיבה זו, שלא יצטרף ולא יגיע לרכיבה. עדיף לשבת בבית ולקרוא בפייסבוק מאשר להסתכן ברכיבה לילית בכבישים מפותלים.

הודעה זו נוסחה בלשון זכר מטעמי מגבלות השפה העברית בלבד, והיא מכוונת לגברים ונשים כאחד.

מצדה 2013 – כל הפרטים המלאים

לא יאומן איך הזמן עובר כשנהנים! עברה עוד שנה, והנה אנחנו נמצאים בפתחה של שנה עברית חדשה. גם השנה, כמו כל שנה, מנהלי פורום אופנועים בתפוז מתכוונים לרכב למצדה.

טיול מצדה של ראש השנה התחיל בקיץ 2002. הרעיון היה טיול לילי ובסופו לצפות בזריחה הראשונה של השנה. יוזם והוגה הרעיון הוא ירון שטייגמן (Phangan) שנפצע בתאונת דרכים יום שלפני המסע ולצערו לא השתתף בו. הטיול היה מוצלח למדי והחב'רה קבעו שייפגשו לאותו טיול גם בשנה הבאה. בשנה שלאחר מכן יצא שוב מסע קטן כש- Phangan מניף את דגל כנופיית סוס ברזל…

השרשור של העלאת הרעיון המקורי לטיול למצדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=8&messageid=6937689&r=1

לינק לשירשור סיכום הטיול המקורי
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=7154389

ב- 3 ביולי 2004 קרה אסון ונתנאל, אחד מהחבר'ה שהובילו את הטיול המקורי, נהרג בתאונת אופנוע יחד עם חברתו שקד ברמת הגולן. למרות האסון ואולי דווקא בגללו הטיול ב- 2004 התקיים בסופו של דבר והפך לטיול לזכרם של נתנאל ושקד. הפעם הצטרפו לטיול כבר רוכבים רבים למרות הארגון הספונטני והמהיר.

לינק לשירשור לזכרם של נתנאל ושקד
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=34720882

לינק לשירשור סיכום טיול ההנצחה הראשון – שנתיים בדיוק אחרי טיול ההנצחה המקורי
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=39056234

לצערנו, עם השנים הפורום איבד חברים נוספים בתאונות והטיול הוקדש גם לזכרם.

שרשור הודעה לפטירתו של טל שביט – מרץ 2011
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=150264633

שרשור הודעה לפטירתו של שי יעקב – alfred – מרץ 2012
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=8&messageid=160500891

שרשור הודעה לפטירתו של יניב קילטרו – inif – מרץ 2012
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=8&messageid=160487713

סרטון שצולם עם חלק מהדברים שנשאתי בשנת 2012
http://www.youtube.com/watch?v=CL_1RvmhViM

הטיול המשיך להתקיים מידי שנה בעידודם ואירגונם של גולשים בפורום ומנהלי הפורום. התחלפותם של מנהלים בפורום ופרישתם של גולשים ותיקים לא מנעו מהטיול להתקיים שנה אחרי שנה. ההיענות גדלה משנה לשנה, ומספר המשתתפים הלך וגדל. החלו אף התארגנויות עצמאיות להגיע למצדה בבוקר ראש השנה מבל קצוות הארץ. חלק גדול מהרוכבים לשעבר המשיך להגיע למצדה גם עם אוטו ולפעמים עם כל המשפחה.

מספר הרוכבים והרוכבות הלך וגדל מדי שנה. בשנת 2008 הגיעו לרכיבה כמה מאות בודדות, ב- 2009 כבר היו אלה כמה מאות רבות, ב- 2010 גירדנו את ה- 1000, ב- 2011 היו כבר למעלה מ- 1500 כלים, וב- 2012 מגרש החניה התמלא עד אפס מקום עם אלפים רבים של אופנועים וקטנועים מכל הסוגים, המון גדול של רוכבים, רוכבות, מורכבים ומורכבות.

ברכיבה ישתתפו מגוון רב של דו-גלגליים. קטנועים, גדלנועים, דו"שים, אופנועי ספורט, קאסטומים וקרוזרים. כל אחד וקצב הרכיבה שלו. הנסיעה למצדה איננה טיול מאורגן, היא איננה טיול מועדון, אין מרשלים, אין מוביל, אין מאסף. במידה ואתם מתכננים לרכב בקבוצה, עשו זאת עם אנשים שרוכבים בקצב שלכם. בשום פנים ואופן אל לכם לנסות להיצמד לקבוצה של רוכבים שרוכבים מהר ממך אם אינך מיומן ברכיבה מסוג זה. הנסיעה תתבצע במהירות החוקית (בקירוב). יש כאלה שירכבו יותר מהר מאחרים.

חשוב מאוד – שימו לב למצלמות על כביש 4 ו- 40 דרומה. חלק מהמצלמות דחלילים וחלק אמיתיות, אבל עם מצלמות הגאטסו החדשות לא משחקים משחקים (צומת קסטינה, צומת פלוגות, צומת אחוזם, לפני בית קמה ובצומת בית קמה – זו רק רשימה חלקית).

gatso-map-mezada-2013

כמו בכל שנה, גם השנה יתארגנו קבוצות רוכבים מאזור ירושלים ומודיעין, וכן מאזור חיפה והצפון. כל קבוצה תמצא את הדרך שלה לאתר, תוכלו להתעניין בקבוצה המתאימה לכם בפורומים ובדף האירוע בפייסבוק. גולשים שמוכנים לקחת על עצמם את ארגון נקודות המפגש הללו, צירי התנועה, אירועים בפייסבוק וכו' מתבקשים ליידע את מנהלי הפורום במסר כדי שנוכל לעזור להם להפיץ זאת לרוכבים.

מתי זה קורה – אחרי סעודת ערב ראש השנה, בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי, ה- 4 ל- 5 בספטמבר 2013.

שימו לב – נקודת המפגש העיקרית השנה, כמו בשנה שעברה, הוזזה לחניון "חצי חינם" על רחוב משה דיין באזור התעשיה המערבי של ראשון לציון וזאת לאור כמות הרוכבים שהולכת וגדלה מדי שנה וכדי להקל על ההתכנסות. ההתכנסות מתחילה לקראת השעה 01:00 בבוקר.

המשך…

לוס אנג'לס לבאחה מקסיקו ב- 6 ימים על דוקאטי דיאבל

החבר'ה של אתר MotoGeo פרסמו לאחרונה וידיאו עשוי היטב המתאר את הרכיבה של ג'יימי רובינסון מלוס אנג'לס בארה"ב, דרך מעבר הגבול, אל קצהו התחתון של חצי האי באחה קליפורניה, מסע שאורכו כ- 1600 ק"מ.

הסרטון משעשע למדי, ולמרות שהוא לא מתעסק ספציפית בבחינת האופנוע – דוקאטי דיאבל עליו כתבתי פה בעבר – הנופים והחוויה עצמה שווים צפיה.

מצדה מנקודת המבט של צב דו גלגלי

את המכתב הזה קיבלתי כמה ימים אחרי מצדה 2012. כתבה אותו בחורה נחמדה שזיהתה את עצמה בניק "צב". קראתי, התרגשתי, וביקשתי את אישורה להעלות את הדברים כאן באתר. היא הסכימה, והרי הם כאן לפניכם:

מצדה מנקודת המבט של צב דו גלגלי

כבר כמה ימים שיש לי מה לומר, אבל אני לא מוצאת מילים. מתרוצצים לי בראש שברי משפטים, חצאי תמונות, שום דבר רהוט. אז לפני שאני נותנת לבליל המחשבות שלי להשפך אל הדף, אני רוצה לסכם מראש, כי זה יהיה מבולבל, ואולי לא ברור, וכל מה שחשוב מתוך כל זה זה בעצם- תודה. תודה על מצדה.

קראתי המון תגובות בימים האחרונים. חלקן הרגיזו אותי עד העצם, ובגלל זה אני כותבת עכשיו.

אנחנו טובים בלהתלונן, הישראלים. אולי אנשים בכלל, ולא רק אנחנו. קראתי תלונות על גודל הקבוצה, על החוליגנים, על העקיפות מימין, על התמסחרות של הטיול, על "רעש" המנועים… אחרי כל המאמץ שהושקע, אני מתארת לעצמי שזה לפחות מרגיז. אפילו אני התרגזתי.

אז אני רוצה לספר לך על מצדה שלי.

אני רוכבת קצת יותר משנה.

שלושה שבועות אחרי שהוצאתי רשיון, רגע וחצי אחרי שהשתכנעתי שלא כל המכוניות על הכביש מנסות להרוג אותי, חבר פורום בפולגז יצר איתי קשר ושאל אם ארצה להצטרף אליו לרכיבה למצדה. אמר שהוא מוציא קבוצה של 125-ים, ושזו חוויה שאני לא רוצה להחמיץ.

אחרי שסיימתי להסביר לו כמה זה רעיון רע הוא ניצח. רכבתי למצדה מגבול הצפון, על ואן ואן 125, פחות מחודש אחרי שהוצאתי רשיון. הוא ליווה אותי באופן אישי כל הדרך, שומר שלא יבהילו אותי, שלא יעקפו אותי מימין, מוודא שאני לא מתעייפת. בעצירות הוא סיפר על חברים. סיפר על טל שביט ומי הוא היה, סיפר על הקהילה הדו גלגלית בארץ. המסע הזה, ובניגוד למי שאני עכשיו- אז זה בהחלט נחשב מסע, שינה את התפיסה שלי. מעבר לזה שמאז אין מקום שהוא רחוק מידי, ואין אופנוע חלש מידי. (כבר יצא לי לחצות את המדינה מגבול לגבול על טייפון 50, פשוט כי זה הצחיק אותי). המגרש הזה, המלא באופנועים עד אפס מקום, המלא באנשים זרים שמזמינים לקפה, או פותחים בשיחה ידידותית פשוט כי הסתכלתי על האופנוע שלהם, יצר אצלי תחושה של קהילה שלא היתה שם קודם. של שייכות למשהו גדול יותר, משפחה, אם תרצה.

המשך…

מצדה 2012 – היום שאחרי

יממה אחרי הרכיבה למצדה, ספטמבר 2012, אני מתעורר אחרי שנת לילה ארוכה שמילאה את המצברים שהתרוקנו במהלך הלילה המדהים של אמש. אין ספק. מי שלא היה, לא ראה אירוע כזה מימיו!

סביב השעה 01:00 החלו להיאסף בנקודת המפגש ב"חצי חינם" אופנועים וקטנועים מכל סוג ומין שאפשר להעלות על הדעת. כולם מלאי אדרנלין והתרגשות, כולם מברכים זה את זה בברכת חג שמח ושנה טובה. שעה לפני זה החלו קבוצות צפוניות אחרות החלו כבר בתנועתם דרומה, אבל בנקודת המפגש העיקרית אנחנו ממתינים ליציאה המסודרת. ואכן ב- 02:15 בדיוק אני מוציא את כולם לדרך, בסיועם האדיב מאוד של שוטרי ומתנדבי משטרת ראשון לציון שעזרו לנו להשתלב בתנועה.

מלמעלה מרחף קוואד-קופטר עם מצלמת HD, מתעד את היציאה לדרך, תודה לגיא על הצילומים:

המשך…

נגישות