פיילוט מדידת מהירות ממוצעת על כביש 90 (כביש הערבה)

מי שעוקב אחרי "מיצו בדרכים" יודע שאני לא נח כשמדובר במעקב אחרי פעולות האכיפה של משטרת ישראל כנגד עבירות המהירות. אנחנו מחכים לזה כבר לא מעט שנים, אבל עושה רושם – לפחות לפי הפירסומים בנושא – שהנה אנחנו מגיעים לתחילתו של עידן מדידת מהירות ממוצעת בישראל.

בינינו, בלי לספר לאף אחד, אני אגלה לכם שמדידת מהירות ממוצעת עשוייה להיות דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים, כמובן במידה ומשתמשים בה בצורה נכונה (אין לי ספק שבישראל יעשו כל מה שרק אפשר כדי לחרבן גם את זה). מדינות רבות בעולם (כמו בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד) משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה, ומה שחלק נכבד מהעולם כבר יודע והטמיע, אצלנו עדיין לא הבשיל לכדי מערכת עובדת בשטח. בגלל חוסר מעוף, חוסר הבנה, חוסר מודעות לנושא – ובעיקר בגלל שבאקלים הפוליטי השורר בישראל מזה כ- 20 שנה לאף אחד לא באמת איכפת.

אבל רגע, זה לא נגמר. בעוד שבישראל מגלים ברגעים אלה את האור, אותן מדינות נאורות בעולם המערבי שהשתמשו באותן מערכות מדידת מהירות ממוצעת מגלות לאחרונה שזה לא בדיוק זה, ויש מדינות רבות שבהן המערכות האלה דווקא מוסרות. אבל נשאיר את זה למאמר אחר.

קצת מידע היסטורי

באוקטובר 2013 היתה אחת בשם ציפי חוטובלי בתפקיד סגנית שר התחבורה. לאן היא נעלמה מאז? מישהו יודע? לא משנה. מה שכן משנה הוא שהיא החלה אז במהלך להעברת חוק חדש שלפיו שוטרים יוכלו לשלול רישיונות של נהגים גם בלי לראות במו עיניהם את ביצוע דבר העבירה. לא מאמינים? תקראו פה – במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו”חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות. היא לא הסתפקה בזה, אלא בינואר 2014 היא אשכרה הצליחה להעביר את החוק בקריאה ראשונה…

מה המשמעות של הצעת חוק זו לעניין שלנו? עד כה קצין משטרה היה צריך לחזות במו עיניו בעבירה בעת התרחשותה, ו/או היה צריך לראות במו עיניו את עבירת המהירות או אור אדום כפי שצולמה ע”י מצלמות המהירות של פרוייקט א-3. לעומת זאת, לפי הצעת החוק הזו, גם אם עבירת המהירות עצמה לא צולמה ע”י המצלמות ו/או לא נצפתה בעת התרחשותה ע”י השוטר, הרי שמתקיים כאן היסוד הסביר להנחה שהעבירה אכן התקיימה איפושהו במהלך הדרך, שהרי לא יתכן שהרכב עבר וצולם בין שתי מצלמות שהמרחק ביניהן ידוע וקבוע בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית. ולכן מכך מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות.

בכל מקרה, מאז – דממה. עד לאחרונה.

בהודעה לאקונית שפורסמה על ידי דוברות המשטרה בנובמבר 2022 נכתב:

"המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל עובדים בחודשים האחרונים בעבודת מטה מקיפה ומשותפת על הקמת מערכת שתחליף את מצלמות א3. המערכת החדשה תתאים את עצמה לטכנולוגיות המתקדמות בעולם, בין היתר תשלב מהירות ממוצעת במקטעים רלוונטיים, כאשר ישנה כוונה לערוך פיילוט בשנת 2023 במספר מקטעים בכביש 90".

באייטם שפורסם באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים באפריל 2023 נכתב:

"הנוסעים בכביש 90 דרום לכיוון אילת יבחינו במצלמות חדשות שהוצבו לפני מספר שבועות בכביש.
מצלמות אלו בודקות מהירות נסיעה ממוצעת לאורך קטע דרך של כמה קילומטרים, ובכך יוכלו לנטר נהגים שנוסעים במהירות מופרזת ומסכנים משתמשי דרך אחרים בדרך.
בשונה מהמצלמות הקיימות (א3), המצלמות החדשות לא בודקות מהירות נסיעה בנקודה אחת לאורך הכביש, אלא מחשבות מהירות נסיעה ממוצעת לאורק מספר קילומטרים.
בשלב זה המצלמות נמצאות בהליך בדיקה, אולם בעתיד הן יוכנסו לשירות מבצעי ויבצעו אכיפה על נהגיה במהירות מופרזת".

לכאורה – צעד בהחלט מבורך שיעזור להקטין ולו במעט את כמות תאונות הדרכים הקטלניות בכביש הערבה. ואם זו מטרתו של הפרוייקט – דיינו.

אלא מה, אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה. ננסה להסביר.

איך זה עובד?

מדידת מהירות ממוצעת היא למעשה שאלת זמן מרחק בסיסית של כיתה ד': יש לך קטע כביש ובו מצלמה בכניסה ומצלמה בסיום. המצלמה הראשונה מצלמת את כל הרכבים שעוברים דרכה – גם אם הם לא ביצעו כל עבירה – ורושמת אותם בטבלה ולצידם השעה המדוייקת בה הם צולמו. לאחר מכן, גם המצלמה השניה מצלמת את כל הרכבים ומוסיפה לטבלה, ביחד עם הזמן המדוייק. ואז עושים מרחק חלקי זמן, מכאן נגזרת המהירות הממוצעת.

לדוגמה, אם המהירות החוקית עומדת על 90 קמ"ש באותו קטע כביש, זה אומר שכלי רכב שנוסע במהירות החוקית יעבור לא יותר מ- 25 מטר בשניה. אם בין שתי המצלמות יש, למשל, 1 ק"מ (או 1000 מטר), אז כלי רכב שנוסע במהירות חוקית של 90 קמ"ש אמור לעבור את הקטע הזה ב- 40 שניות, אבל לא פחות מזה. אם נסע את הקטע ב- 40 שניות – לא יקבל דו"ח:

אבל אם הוא צולם במצלמה השניה אחרי 30 שניות ולא 40 שניות כצפוי, זה אומר שהוא נסע במהירות גבוהה יותר מ- 90 קמ"ש – לדוגמה במקרה הזה – 120 קמ"ש. לפיכך, יקבל דו"ח:

נראה פשוט, לא? אבל רגע, זה לא נגמר כל כך מהר.

המערכת עצמה

מדינות העולם המשתמשות במערכות מדידת מהירות ממוצעת עושות שימוש במערכות מתוצרת חברות מובילות בתחומן – כמו למשל חברת Sensys Gatso Group או חברת Truvelo ואחרות שזו מומחיותן. זה העסק שלהן, מזה הן מתפרנסות, והלקוחות שלהם מפוזרים על פני כל הגלובוס. אבל בישראל – כמו בישראל מדינת האור לגויים וה-סטארטאפ ניישן – חייבים להמציא את הגלגל מחדש. אצלנו לא יקנו מערכות כאלה מהקופסה, אלא ישתמשו במערכת קיימת – שנולדה ונוצרה ופותחה למטרה אחרת לגמרי – וימציאו אותה מחדש לטובת מדידת מהירות ממוצעת.

"לא יכול להיות!" תצעקו. "אתה עובד עלינו!" תקבעו בצורה נחרצת.

האמנם? הלוואי והייתי טועה. אבל בישראל המציאות עולה על כל דימיון. זו המדינה שבה מישהו החליט לקחת מצלמות גאטסו שנועדו לאכיפת מהירות ועבירות אור אדום – ולהשתמש בהן כמערכת לניטור נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. וזו גם המדינה שבה מישהו החליט שלא צריך ללכת לפי הוראות היצרן, והתקינו מצלמות גאטסו בצמתים בצורה שלא עומדת בדרישות היצרן. רגע, יש עוד. בישראל מישהו בעל דימיון פורה החליט לקחת עמדות ריקות של גאטסו, ולמלא אותן בתוכן שהוא שונה לגמרי מהמטרה המקורית – ועל ידי כך להסוות את העמדות כאילו הן מצלמות מהירות כשבפועל הן בכלל מצלמות בטיחות המחוברות למערכת "עין הנץ".

אז בהמשך ישיר לסאגות האלה, מישהו בישראל החליט שזה יהיה רעיון טוב לקחת מצלמות של מערכת "עין הנץ" ופשוט להסב אותן למטרה דו-תכליתית: גם ניטור מהירות ממוצעת וגם איסוף וניטור לוחיות רישוי של כל רכב שעובר לידן (ועל ידי כך רישום של תנועת רכבים בכל הארץ, בין אם עשו איזו עבירה ובין אם לא, תוך כדי שמירת הנתונים לשנים ארוכות גם אם לא צריך אותם, סתם, שיהיה אולי פעם נצטרך).

בתמונה: אחת מעמדות פיילוט מדידת מהירות ממוצעת הממוקם ליד הישוב צוקים בערבה:

מגניב לא?

ומה עם תקנים? רגולציות? עמידה בסטנדרטים? שטויות אחי, סמוך עלי יהיה בסדר.

האם המדידה באמת אפקטיבית?

אמרנו שמערכת מדידת מהירות ממוצעת מחשבת את מהירותו הממוצעת של כלי הרכב בנוסחה פשוטה של מרחק חלקי זמן, ואם התוצאה נמוכה מהרף הצפוי בהתאם למהירות החוקית באותו מקטע כביש, המשמעות של הדבר היא שכלי הרכב בוודאי היה חייב לנסוע מהר מהמותר, אחרת איך הגיע לנקודה השניה לפני שעבר מספיק זמן?

הוגן.

אבל איזה דו"ח יקבל הנהג? על איזו מהירות? אולי 30 קמ"ש מעל המותר? אולי 50? אולי על 100 קמ"ש מעל המותר? איך נדע?

ומה אם הנהג החליט "לתת גז" במשך 10 שניות ולנסוע במהירות של 180 קמ"ש, ואז להאט בשאר הזמן כדי לחצות את הקו של המצלמה השניה כעבור 40 שניות כמצופה ממנו? הוא בכלל לא יקבל דו"ח!

כמובן ככל שאורך הקטע המנוטר קצר יותר, כך יש פחות מרווח תמרון לסטיות מהירות גדולות, שכן גם אם הנהג לחץ על הגז ונסע מהר, יש לו רק כמה מאות מטרים כדי להפחית מהירות. אבל מה אם הקטע המפוקח אורכו קילומטרים רבים? אם מדובר למשל בקטע של 10 ק"מ בין המצלמות ובו מותרת מהירות נסיעה של 90 קמ"ש, הציפייה שהוא יחצה את הקו של המצלמה השניה בלא פחות מ- 6 דקות ו- 40 שניות. אם יעשה את זה בפחות מכך – זה אומר שאיפושהו במהלך הקטע הזה הוא נסע מהר מהמהירות המותרת. כמה מהר? לא ידוע. לכמה זמן הוא נסע מהר? לא ידוע. אבל במקרה זה, יש לנהג המון הזדמנויות "לתת גז" ולהרביץ במהירות גבוהה מאוד, כי מבחינתו כל מה שצריך לעשות זה להפחית מהירות ל- 80 במשך 2 דקות.

וכמובן שיהיה קל מאוד לעשות את זה, וזאת בזכות גלאים ואפליקציות שיתריעו בפני הנהג על כניסה לאזור מהירות מפוקח, ויגידו לו בדיוק לאיזו מהירות הוא צריך להפחית וכמה זמן הוא צריך לנסוע במהירות מופחתת כדי שיחצה את הקו של המצלמה השניה בזמן מתאים – ולא יקבל דו"ח.

סינכרון זמנים

אמרנו שבמערכת מדידת מהירות ממוצעת המצלמה הראשונה בתחילת הקטע המפוקח מצלמת את כל הרכבים שעוברים דרכה ורושמת אותם בטבלה ולצידם השעה המדוייקת בה הם צולמו – וזו צריכה להיות שעה מדוייקת ברמה של מילי שניות.

לאחר מכן, גם המצלמה השניה מצלמת את כל הרכבים ומוסיפה את הנתונים שלה לטבלה, ביחד עם הזמן המדוייק של התמונה. וגם זו צריכה להיות שעה מדוייקת ברמה של מילי שניות.

כל עוד התמונות נמדדו על ידי אותה מצלמה וכל עוד השעון של המצלמה מעודכן – הרישום של המצלמה בקובץ הנתונים יהיה עם השעה האמיתית שבה צולמו התמונות.

אבל מכיוון שכאן מדובר ביותר ממצלמה אחת, במידה והמצלמה השניה רושמת את הנתונים שלה במערכת אבל בגלל בעיית סינכרון זמנים היא רושמת שעה שאיננה מסונכרנת עם המצלמה הראשונה (או כל מצלמה אחרת במערכת) – יתכן שהנתונים שנרשמו נרשמו בסטייה של שניות ואולי אפילו דקות.

ככל שהסטייה גדולה יותר – כך יתפתח מרווח טעות מדידה שרק הולך וגדל, ולא צריך להיות עם תואר מהטכניון כדי להבין את זה. כשמדובר בקטע של 100 מטר בין מצלמות – הצפי הוא שהרכב יעבור את מצלמה 2 כעבור לא פחות מ- 4 שניות. אם זה יהיה 5 שניות – אין דו"ח. אם זה יהיה 3 שניות – יהיה דו"ח. ומי קובע שאין סטייה של שניה (או 10 שניות או דקה) בין המצלמות? אבל מצד שני, כשמדובר בקטע של 10 ק"מ בין המצלמות – סטייה של שניה לפה או לשם אמנם לא תשנה הרבה, אבל היא כן עלולה לייצר מצב שבו יופקו דו"חות לא נכונים לנהגים, וזאת רק בגלל שרישום השעה היה שגוי.

נכון שבימינו ניתן לקבל חותמת זמן די מעודכנת באמצעות מערכות GPS. אבל כדי לקבוע את אמינות המערכת ולוודא שהיא לא מפספסת, על יצרן המערכת לבצע בדיקה לפי סטנדרט מדידת זמנים בינלאומי מאושר, ולהעביר את הבדיקות הללו במכון בדיקות מאושר לעניין. לאחר קבלת האישורים המערכת אמורה לפחות על הנייר לעמוד בכל התקנים המחמירים בתחום. אבל זה לא נגמר בזה. לאחר מכן, על המפעילים לבצע בדיקות תקופתיות שיוודאו שהמערכת לא יצאה מסינכרון, וזאת ברמה של מילי-שניות. ומכיוון שהמערכת הזו – בניגוד למערכת א3 – חיה ונושמת ומפיקה דו"חות שמבוססים כולם ככולם באופן בלעדי אך ורק על מדידת זמנים – המפעילים יהיו חייבים להוכיח בכל יום ובכל שעה שהמערכת אכן מסונכרנת. ושוב – אם זה תלוי בישראלים, סביר להניח שיהיה ברדק רציני גם בנושא הזה.

ודי להציג ספק בעניין הזה כדי לפסול את כל הדו"חות שהמערכת מפיקה, כי דין 10 מילי-שניות כדין 10 שניות כדין 10 דקות. אם המערכת איננה מסונכרנת ברמה אולימפית – איך אפשר לקבל את תוצאת השיא האולימפי האחרון? ואיך אפשר לשלול רישיון ולהטיל קנסות על נהגים?

אז איפה נמצאת המערכת בשלב הזה?

מפירסומים בתקשורת עולה כי הפיילוט מתקיים בימים אלה בכביש הערבה (90) בקטע מצומצם בין הישובים צופר (אבן דרך 130.8) לצוקים (אבן דרך 122.9 ועוד אחת באבן דרך 122.4), עם המשך דרומה לכיוון פארן (אבן דרך 108.2). אפשר לראות את המיקומים על המפה שמתעדכנת בזמן אמת אצלי באתר.

המרחק בין הנקודות הוא כ- 22.6 ק"מ וזאת אם מניחים שהנקודה הצפונית היא נקודת ההתחלה והנקודה הדרומית היא נקודת הסיום. נציין רק שיתכן ויש גם מדידה באמצע הדרך, זה פרט שכרגע לא ידוע לנו.

המהירות המותרת בקטע זה עומדת על 90 קמ"ש עם הפחתת מהירות ל- 70 באזורים מסויימים עקב עבודות בנייה.

בהנחה שכל קטע זה מהווה קטע מדידה רצוף, ובהינתן המרחק והמהירות המותרת – רכב צריך לעבור את הנקודות הללו בלא פחות מ- 904 שניות שמתורגמים ל- 15:04 דקות. אבל מכיוון שבחלק מהמקטע המהירות הופחתה ל- 70 קמ"ש, מספיק שרכב מצולם עובר במצלמה השניה בפרק זמן זה כדי להוכיח שהוא לא הוריד את מהירות נסיעתו ל- 70 כשהיה צריך.

להלן המיקומים על המפה:

האם ינתנו דו"חות מהירות בשלב זה?

נכון לכתיבת שורות אלה לא ניתן – חוקית (כפי שמפורט מעלה) – לתת דו"חות מהירות מהנתונים המופקים ממערכת הניסוי. סביר להניח שהנתונים יבדקו במשך זמן מה (פרק הזמן לא ידוע בעת זו) ולאחר מכן, במידה וימצאו לנכון, יעברו לשלב מבצעי שיכלול מן הסתם מיקומים נוספים + שינוי החוק כדי לתמוך במערכת.

בכל זאת, בכביש הערבה (ובכלל) מומלץ לנסוע כחוק ובזהירות.

אני ב"מיצו בדרכים" אמשיך לעקוב אחרי התפתחויות בנושא, כפי שעשיתי בזמנו עם פרוייקט א3. עידכונים יעלו לכאן ככל שיהיו, וכמובן שיהיה מעקב מלא אחר מיקומי המצלמות.

שיהיה לכולנו בהצלחה.