דרישה לפסילת הראיות לאכיפת מהירות ממצלמות גאטסו בצמתים

פוסט זה עומד לזעזע את אמות הסיפים ולטלטל בחבטה גדולה את אמינותן של מצלמות הגאטסו.

אמל”ק: האם מאות אלפי נהגים קיבלו דו”חות מהירות שגויים בגלל התקנה רשלנית שלא נאמר פושעת של המצלמות? כנראה שכן.

לפני שנתחיל – תזכורת (דלגו הלאה אם אתם מכירים את הנושא): החל משנת 2011 מוצבות על כבישי ישראל מאות מצלמות מהירות מסוג גאטסו (או בשמן המלא – GatsoMeter GTC GS11 מתוצרת חברת גאטסומטר ההולנדית – לא נחפור לכם, אתם יכולים לקרוא כאן על פרוייקט א-3). נכון להיום קיימות 84 עמדות של מצלמות מהירות המוצבות על קטעי כביש ישרים לחלוטין (על החלמאות בהתקנתן אפשר לקרוא עוד כאן וגם כאן) ו- 123 עמדות גאטסו המוצבות בצמתים (אגב, אין שום קשר בין התקנות המצלמות בצמתים לבין תרומתן התיאורטית של המצלמות להצלת חיים). המספר מתייחס לעמדות הקיימות בשטח, ולאו דווקא למספר העמדות הפעילות (מספר המצלמות האמיתי קטן ממספר העמדות), שכן המצלמות עצמן מנויידות מעת לעת בין “ראשי” העמדות כך שעמדה שלא היתה פעילה היום עשויה להתחיל לפעול מחר, ולהיפך. כאן תוכלו למצוא מפת אמת מפורטת של כל עמדות הגאטסו בישראל.

עוד פרט טכני חשוב להמשך: מצלמות המהירות מותקנות בארץ על-ידי חברת מלמ-תים, ובניגוד לדרך ההפעלה שלהן במדינות אחרות, בישראל החליטו להשתמש דווקא בשיטת “הלולאות“. בשיטה זו מוטמעות לולאות בתוך אספלט הכביש במרחק נתון זו מזו, על גבי הנתיב (לכל נתיב בנפרד), וכאשר רכב חולף על פניהן הוא מייצר השראה אלקטרומגנטית המפעילה את החיישנים שמחשבים את הפרש הזמנים בין המעבר של הרכב על הלולאה הראשונה, ועד שהוא עובר את הלולאה השניה. מכיוון שהמרחק ביניהן נתון וידוע, התוצר של חישוב זה הוא (כמו בבעיות מתמטיקה של 3 יחידות) מהירות כלי הרכב. אם מהירות זו עולה על רף מסויים (שמשתנה מעת לעת לפי רצונה וחשקה של המשטרה) – המצלמה מפיקה תמונה כשעליה מפורטים פרטי הרכב, המהירות, הנתיב שבו בוצעה העבירה, התאריך והשעה וכן פרטים טכניים נוספים. תמונות אלה מגיעות לידיהם של שוטרים המוצבים ביחידה הנמצאת בהר חוצבים בירושלים, הם בוחנים כל תמונה, ומפיקים דו”ח מהירות על פיה (אגב, ישנם פרמטרים מוגדרים לפסילה של תמונות, נדון בכך בפוסט אחר).

איפה הבעיה? עצם הבחירה ב”לולאות” (גלאי השראה חשמלית) טומן בחובו מגבלות פיזיקליות. ועל כך הדיון בפוסט זה.

רגע, עוד דבר אחד חשוב: במהלך משפט שהתנהל על ידי עו”ד תומר גונן וצוותו בבית המשפט לתעבורה בעכו במהלך 2018, התברר כי תו התקן הרשמי של מערכת המצלמות מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים, בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין (לאן הלך הכסף? תנחשו), וכי המומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט. גרוע מזאת – התברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור. כתוצאה מהתגלות שקרים אלה הורה המשנה לפרקליט המדינה למשטרה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה, ועד לסיומה לא יינתנו דו”חות תנועה. בנוסף, דו”חות רבים שכבר הונפקו לנהגים – בוטלו בהוראת בית המשפט. אלא מה, המשטרה בשלה ומהר מאוד הכשירו מחדש את השרץ, ולמרות מסכת השקרים הקבלן המבצע והזכיין המשיכו להתקין עוד ועוד עמדות של גאטסו בשטח, והן חזרו חיש קל להנפיק מאות אלפי דו”חות, כשהמשטרה מקפידה להגדיר את רף האכיפה על מהירות נמוכה מאוד מעל למותר – כבר בכ- 10% מעל למהירות המותרת. ממידע שהגיע לידי נודע כי הסיבה העיקרית לשינוי תפיסתי זה הוא שהמשטרה הפנימה שעדיף לה (ססיטסטית) להנפיק מאות אלפי דו”חות על רף מהירות קטן מאוד (עם קנסות של 250 ש”ח וללא נקודות), מאשר עשרות אלפי דו”חות “כבדים” יותר שרק יעודדו נהגים להילחם נגד המצלמות בבתי המשפט.

נמשיך.

כשמצלמת גאטסו מוצבת בצומת, מטרתה היחידה, (כך על פי היצרן) היא לאכוף עבירות של מעבר הצומת באור אדום, כפי שניתן לראות מצילום זה שנלקח מפרסום רשמי של היצרן:

אלא מה, המשרד לבטחון פנים והמשטרה בישראל החליטו אחרת. בניגוד לעמדות הגאטסו המותקנות בקטעי כביש ישרים והמשמשות למדידת עבירות מהירות בלבד – העמדות המוצבות בצמתים מתפקדות בצורה כפולה: גם למדידת עבירות מהירות, וגם לעבירות חצייה של הצומת באור אדום. יצויין שבתחילת דרכן, הכחישה המשטרה בפומבי את תפקודתן הכפול של מצלמות הצמתים, ושיקרה במצח נחושה לציבור, כפי שנחשף כאן לראשונה. אנקדוטה נוספת היא העובדה שבמשטרת ישראל לא הסתפקו בזה, אלא משתמשים במצלמות הגאטסו גם לטובת צילום עבירות שימוש בנת”צ, וכן עבירות של חציית פסי רכבת, כל זאת בניגוד להמלצות היצרן, אבל כבר זה עניין לפוסט אחר.

אגב, גם לפי הנחיות ההפעלה של משטרת ישראל בעצמה, כפי שהן באות לידי ביטוי במצגת של המשטרה (תמונות מיד בהמשך), נכתב בפירוש שבהתקנת מצלמות מהירות בישראל, כאשר אלה מוצבות בנתיב נסיעה שאינו צומת, “הגלאים פרוסים על פני הנתיבים במדורג”.

כתוצאה מכך, אחוז ניכר מדו”חות המהירות שהונפקו לנהגי ישראל ב- 9 שנות פעילות מצלמות הגאטסו, מופק במצלמות שהותקנו בניגוד להנחיות היצרן, ובאופן שעלול לייצר דו”חות שווא רבים.

בעצם – למה? הנה הסבר פשוט להבנה:

כאשר מצלמת הגאטסו משמשת לאכיפת אור אדום (בשלב הזה נתייחס רק לאור אדום) והיא מותקנת בכביש מרובה נתיבים, הלולאות מותקנות במקביל זו לזו לרוחב כל הנתיבים, כך שצמדי הלולאות בנתיב הימני ביותר מקבילים לצמד הלולאות בכל שאר הנתיבים, וזאת בהתאם לקו העצירה של הצומת (שהרי העבירה שאותה מחפשת המצלמה היא מעבר באור אדום, ולכן יש חשיבות במיקום הלולאות בהתאם לקו העצירה בצומת). כפי שניתן לראות בתמונה זו (מתוך מצגת רשמית של המשטרה):

כך זה נראה בשטח (צומת עם שלושה נתיבים לכיוון הנסיעה, לולאות מקבילות):

לעומת זאת, כאשר מצלמת הגאטסו משמשת לאכיפת מהירות בלבד והיא מותקנת בכביש מרובה נתיבים, על פי הנחיות היצרן יש להתקין את הלולאות בדירוג קל אלה מאלה, כך שצמד הלולאות בנתיב הימני ביותר יהיה קרוב יותר למצלמה, לאחר מכן צמד הלולאות בנתיב השני מימין, לאחר מכן צמד הלולאות בנתיב השלישי מימין וכך הלאה עד 4 נתיבים – כפי שניתן לראות בתמונה זו (מתוך מצגת רשמית של המשטרה):

כך זה נראה בשטח (כביש דו מסלולי עם שני נתיבים, לולאות מדורגות):

ומה קורה כאשר אותה מצלמה משמשת גם לאכיפת אור אדום וגם לאכיפת מהירות – כמו שהן מותקנות בישראל? מכיוון שבראש ובראשונה תפקידה של מצלמת רמזור בצומת היא אכיפת מעבר הצומת באור אדום, הלולאות מותקנות כאמור במקביל ולא בדירוג. כתוצאה מכך, כאשר שני כלי רכב נוסעים בסמוך, גם אם שניהם נוסעים במהירויות חוקיות למהדרין, עלולה להיווצר השראה חשמלית בין הלולאות שמותקנות בשני נתיבים צמודים, באופן שיגרום למערכת לקבל קריאת מהירות שגויה ולתעד אותה באופן שגוי. לדוגמה, נהג יכול לנהוג לחצות את הצומת באור ירוק ובמהירות חוקית בעוד שרכב שעבר לידו גרם להשראה על הלולאות, ולכן הנהג שלנו תועד כשהוא נוסע במהירות של לא חוקית, וכתוצאה מכך יונפק לו דו”ח מהירות.

וכעת להסבר:

אם רכב חוצה צומת שבו מותקנת מצלמה במהירות של 90 קמ”ש (0.025 קמ”ש או 25 מטר לשניה), זמן המעבר של הרכב בין שתי הלולאת שהמרחק ביניהן הוא 2.5 מטר הוא 0.1 שניה או 10 מאיות שניה (2.5 מטר חלקי 25 מטר בשניה).

הפרעה של 1 מאיות שניה בלבד (כלומר מדידה של 0.09 שניות או 9 מאיות שניה) תגרום למערכת לחשב את מהירות הרכב ל- 100 קמ”ש (0.0277 קמ”ש או 27.77 מטר לשניה) במקום 90 קמ”ש בפועל, ומכאן – להנפיק לרכב דו”ח על מהירות לא חוקית (או להגדיל את סכום הקנס והנקודות במידה והוא כבר חורג מהמהירות המותרת).

“טוב, בטח המשטרה לא ידעה, נכון?” תגידו. נו, באמת. מדובר במשטרת ישראל, אותה משטרה שנתפסה בשקרים בנושא. אז כן, המשטרה כן ידעה שההתקנה בצמתים מנוגדת לחלוטין להנחיות היצרן, ועדיין ביצעה את ההתקנות בצורה הזו, השתמשה ועדיין משתמשת במצלמות בצורה שמנוגדת בצורה ברורה להנחיות היצרן.

ההשלכה של התקנה רשלנית ומכוונת זו הן אסטרונומיות: תחשבו על כל אותן עשרות (כאמור 123) מצלמות שמותקנות בצמתים, קחו כל צומת כזה ובדקו האם יש בה יותר מנתיב אחד לכיוון הנסיעה. אם כן, ההתקנה נעשתה בניגוד להוראות המפורשות של היצרן, ולפיכך יתכן שחלק אם לא כל דו”חות המהירות שהונפקו על ידי אותן עמדות לאורך כל 9 שנות פעילותן – אינו תקין. המשמעות של כך היא כאמור קטסטרופלית לנהגים רבים שלא רק ששילמו עשרות מיליוני ש”ח מכיסם ללא צורך, אלא חטפו נקודות לחובתם, נאלצו לעבור קורסי נהיגה מונעת, ואולי אף איבדו את רישיונם וכתוצאה מכך אולי גם את פרנסתם.

ממשטרת ישראל נמסר:

“בניגוד לנטען, לא קיימת כל בעיה בהתקנת המערכת, וניתן לאכוף עבירות רמזור אדום ועבירות מהירות בצומת באמצעות מערכת המצלמות א3, הפועלות במדינת ישראל בהתאם להוראות היצרן ועפ”י הנהלים שנקבעו.”

עד כה, פניות אל מבקר המדינה, וגם אל “נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות” (השופט דוד רוזן, מי שכתב דו”ח חריף ביותר אודות ההתנהלות המשטרתית בנושא מצלמות המהירות), – טרם נענו.

קיבלתם לאחרונה דו”ח מהירות ממצלמה שממוקמת בצומת? תנו בתגובות למטה.

האם מאות אלפי נהגים קיבלו דוחות מהירות שגויים בגלל כשל של המערכת?

נגישות