נעלי רכיבה, מגפי רכיבה, וכל מה שביניהן

לאחרונה נשאלתי לגבי ההמלצות שלי לנעל רכיבה טובה, נעל שתהיה בעלת מראה חיצוני סביר, גם שימושיות ביום יום, וגם (ולא פחות חשוב) תספק הגנה טובה על הרגל.

האם זהו המיגון הרצוי על אופנוע? המממ…

הבחור הזה ממוגן יותר. יש לו גרביים, והוא אפילו שם את הרצועה מאחורי העקב:

אני אינני רופא וגם לא מתיימר להיות מומחה בתחום, אבל אין ספק שנעל/מגף רכיבה טובים הם אחד מאמצעי ההגנה הבסיסיים ביותר שיש לרוכב אופנוע/קטנוע, מיד לאחר הקסדה והכפפות. הסיבה לכך היא שהרגליים בד"כ חוטפות את המכה גם אם שאר הגוף יצא תקין, יחסית, מהתאונה. כמו כן, בגלל העובדה שדו-גלגליים נוטים לפתח תשוקה ליפול על צידם ברגע שהם מפסיקים לנוע, יש מצב שבו הרגל היא אחד מאיברי הגוף שסובל גם מעצם נפילת האופנוע עליו. בנוסף, באזור כף הרגל יש לבני האדם כמות גדולה יחסית של עצמות קטנות ועדינות, ושבירה שלהם יוצרת בעיות לא פשוטות עד כדי פגיעה ממשית ביכולת ההתניידות שלנו, שלא לדבר על חוסר נוחות (מישהו פה שבר פעם את האצבע הקטנה ברגל? לא יאומן כמה זה יכול להיות כואב!) וצלקות.

אז החלטתי לכתוב על כך כמה מילים. חשוב לציין – זו איננה מתיימרת להיות סקירה מקיפה של כל מגפי הרכיבה הקיימים בשוק, רחוק מכך. מדובר בתובנות שיכולות לעזור לרוכב המתלבט, ותו לא. מקווה שהיא תעזור לכם.

בגדול – יש נעלי רכיבה ייעודיות, יש מגפי רכיבת כביש, יש מגפי רכיבת ספורט, ויש מגפי רכיבת שטח. מבחינת רמת ההגנה על הרגל שנעליים או מגפיים כאלה מספקות, זהו הסדר הנכון בו יש לשים אותן. אבל זה לא נגמר בכך. נעלי רכיבה צריכות להיות גם פונקציונאליות, שיהיה נוח ללכת איתן גם כשאנחנו לא נמצאים על האופנוע. נעלי רכיבה או מגפיים צריכות להיות לפעמים גם נאות מבחינה חיצונית, לאלה מאיתנו שצריכים להגיע איתן למשרד או ללקוחות. לכן יש צורך להחליט מהו ה- Trade Off, על מה אני מוותר כשאני בוחר נעל מסוג מסויים. רוכב אופנוע חייב לשאוף לנעול נעל או מגף המיועדים באופן ספציפי לרכיבה על אופנוע, ובמקרה האידיאלי – על סוג האופנוע המתאים לזה שהוא רוכב עליו.

בעיה גדולה נוספת שעולה בעת בחירת נעל/מגף הרכיבה הנכון היא בכך שנעלי רכיבה ייעודית וגם חלק נכבד ממגפי רכיבת הכביש הם במידה רבה "בלוף". לא שהן לא יותר טובות מסניקרס. הן כן. אבל אם תסתכלו על מגפי רכיבת כביש מסוג "טורינג" כאלה ואחרות, תגלו שחוץ מכמה אלמטים עיצוביים שגורמים להן להיחשב כייעודיות לאופנועים, בסופו של דבר מדובר בכולה מגפיים פשוטות ורגילות, ואלמנטי ההגנה, אם קיימים, הם בוודאי לא ברמה כזו שיגנו על שלושת המרכיבים הקריטיים של חלקה התחתון של הרגל – כף הרגל, הקרסול והשוק. לא מאמינים? מעדיפים להאמין לקטלוג של יצרן מותגים לאופנועים כזה או אחר? לבריאות. מקווה שלא תגלו לעולם שטעיתם.

בעת פציעה כתוצאה מתאונת אופנוע הרוכב עלול לסבול משני סוגי פציעות עיקריים: שפשוף/כוויה, ושבר/פריקה. הנעל או המגף שאיתם אנו רוכבים צריכים לספק הגנה מקסימלית לרוכב בפני סוגי פציעות אלה. לכן, רכיבה עם נעל העשוייה עור עמיד, בד חזק כמו גורטקס, חומרים עמידים כמו קוולאר, או שילוב שלהם – יספק הגנה טובה מפני שפשופים. אבל כדי לספק הגנה על עצמות הרגל והמפרק אנחנו צריכים יותר מכך.

נעלי רכיבה נמוכות עשויות, אולי, להגן עלינו מפני פציעות מהסוג הזה (במקרה הטוב):

או כאלה:

אבל האם הן מסוגלות להגן עלינו בפני פציעה מהסוג הזה?

קרוב לוודאי שלא. לשם כך אנחנו צריכים הגנה לקרסול. הגנה כזו נקבל רק ממגפי רכיבה ייעודיים.

בואו נראה כמה דוגמאות. למשל, הנה נעל רכיבה נמוכה – Alpinestars One O One – הגנת קרסול כמעט ולא קיימת בה.

נעל נמוכה ממוגנת יותר – Alpinestars S-MX 2 – אני רוכב עם כאלה ביום יום. הן קשיחות יותר, ומספקות אחיזה לא רעה לכף הרגל.

הנה עוד נעל רכיבה נמוכה – Sidi Streetburner – הפעם, שיא הטכנולוגיה, היי-טק של ממש, המון כיוונונים והגנות שמספקות הגנה על כף הרגל ברמה טובה מאוד. אבל שוב, הקרסול נותר מחוץ למשוואה והוא לא באמת מוגן. תג המחיר לנעל כזו הוא גבוה למדי, אבל הפוזה, בחיי אחלה פוזה…

דוגמה למגף רכיבה נמוך – Icon Accelerant Waterproof Boots – סוליה קשיחה ויציבה, עור בשילוב גורטקס, סגירה בחלקה העליון. הוא אמנם גבוה יותר מהדוגמאות הקודמות, אבל גם הוא רק מגיע לאזור הקרסול ומכסה אותו מעט. השאלה היא כמה באמת מגף כזה מגן על הקרסול.

יצרנים רבים מייצרים נעלי רכיבה ייעודיות כדוגמת אלה – Joe Rocket Orbit. סביר להניח שהן תהינה פחות ממוגנות ממגף רכיבה ייעודי, אבל אין ספק שעדיף אותן על פני כל נעל התעמלות או קומבינציה אחרת.

הנה דוגמה למגף רכיבה מסוג "טורינג" – Alpinestars Alpha WP – כמה הגנה הן באמת מספקות? יש מספר אלמנטים של קשיחות לקרסול, אבל סביר להניח שהן לא יהיו יעילות כמו מגף רכיבה ספורטיבי.

כאמור, מגף רכיבה ספורטיבי מספק הגנה מעולה לחלקה התחתון של הרגל. רוכבים על אופנועי ספורט הנמצאים בקצה הקיצוני של רמת הסיכון ירצו בוודאי לקבל הגנה מירבית לרגל שלהם.מגפי רכיבה ספורטיביים יספקו, לרוב, גם רמה טובה יותר של איוורור מאשר מגפי טורינג. אבל מצד שני, הם מגיעים בצבעים "משוגעים" והם די לא נוחים להליכה.

לדוגמה – Sidi Vortice – אחד המגפיים המשוכללים ביותר, לא זול בכלל:

והנה דוגמה נוספת למגף רכיבה ספורטיבי – Alpinestars Supertech R – אני רוכב עם כאלה כשאני עולה על אופנוע ספורטיבי:

מגפי שטח הם אולי אמצעי ההגנה הטוב ביותר שאנחנו יכולים לקבל, כיוון שפרט להגנה על כף הרגל והעצמות שלה, הגנה על הקרסול מפני תנועה צידית לא נכונה, הם מספקים הגנה טובה גם על עצמות השוק. גם כאן יש מגוון עצום של אופציות, ואפילו דגמי מגפיים נמוכים יותר, כמו Alpinestars Tech 2:

מגפיים גבוהות יותר המיועדות לרכיבת שטח פרופר, לדוגמה – Alpinestars Tech 8 – מכילות אלמנטים של הגנה מקסימלית על הרגל, כולל סוליות עם קצות מתכת, אבזמים לחיזוק האחיזה על הרגל, צירי תנועה לקרסול, הגנה על השוקיים ועוד:

ברור שרכיבה עם מגפי שטח ביום יום הוא אופציה בלתי שפוייה למדי, בטח כשמדובר באופנועים שאינם מתאימים לדרך שבה המגף מחזיק את הרגל (לדוגמה אופנועי ספורט), כשחושבים על הטמפרטורה בישראל, וכמובן גם בגלל חוסר הפונקציונליות שלהן. אבל, כשאנחנו נוסעים על אופנוע שכן מאפשר לרכוב איתן כמו דו"ש גדול או אופנועי סופרמוטו פרט כמובן לאופנועי שטח נטו, מגפי שטח הם האופציה הנכונה.

נקודה נוספת למחשבה בעת בחינת הנעל או המגף הנכונים היא התאמתם למזג האוויר הצפוי. בישראל יש יותר ימי חום מאשר ימי קור וגשם. לכן, סביר להניח שנחפש מגפיים שיספקו גם מידה רבה, ככל האפשר, של איוורור. ללא איוורור מספק, הרכיבה איתם תהפוך בתנאים רבים לסיוט מתמשך.

לעיתים נעלים אחרות, שאינן נעלי/מגפי רכיבה ייעודיים, יכולות להיכנס איפושהו בציר הזה, אבל בטח לא אחרי מגפי רכיבת הספורט, פשוט מכיוון שלא משנה מאיזו תוצרת או סוג או דגם, הן פשוט לא מכילות את ההגנות המתאימות לכף הרגל, לקרסול ולשוק. אז, אם נשווה את אותן נעלי עבודה מבחינת אלמנטי ההגנה לשלושת מרכיבי הרגל התחתונה למגפי רכיבה, בטח שבטח לנעלי רכיבה, נגלה לעיתים שהן דווקא מרגישות יותר יציבות, כבדות וממוגנות מאשר הדגמים הייעודיים. יתרון נוסף שלהן הוא העובדה שלרוב מדובר בנעליים שניתן לצאת איתן או ללכת איתן לעבודה, בעוד שנעלי רכיבה ו/או מגפי רכיבה יכולים להיות בעייתיים בתחום הזה למי שצריך להגיע למקום העבודה בצורה טיפה יותר ייצוגית. אבל למרות כל זאת, חובה על הרוכב לבדוק את אותה נעל מבחינת כל אותם מרכיבי הגנה. הבעיה היא שלעיתים אנחנו מגלים את נקודות התורפה רק לאחר מעשה. שיקול נוסף הוא העובדה שלנעלי עבודה יש לרוב שרוכים, ושרוכים, ככאלה, נוטים גם להיפתח מדי פעם וגם להיתפס בכל מיני מקומות מעצבנים. אני לא רוצה למצוא את השרוך שלי בדרך להיתפס בשרשרת או בגלגל השיניים, ולכן אני ממעיט בשימוש בנעלים כאלה ככל שאני יכול.

כאמור, כל הדגמים שהבאתי בסקירה זו הינם רק קצה הקרחון מבחינת ההיצע והאפשרויות השונות העומדות בפני הרוכב. חשוב לזכור – מי שמחפש הגנה מלאה ירכב עם מגף רכיבה, לא נעל נמוכה ולא נעל רכיבה, אלא רק מגף. והמגף הזה חייב להכיל הגנות קשיחות (שמן הסתם הופכות את ההליכה איתו ללא נוחה במיוחד, אבל זה המחיר שצריך לשלם על ההגנה) לעקב, לאצבעות, לסוליה, לקרסול (כולל צירים קשיחים), לשוק. בחירה בכל מגף או נעל אחרים תהיה תמיד התפשרות על אלמנט כזה או אחר של הגנה, בתמורה לתכונה אחרת.