מיצו רוכב על BMW F650GS
מאז שרכבתי על ה- BMW R1200S הצהוב שלקחתי לסוף שבוע מקמור (כתבה עליו תעלה בקרוב) וכשנתיים וחצי לאחר שמכרתי את ה- BMW K1200R השחור/אפור/קרבון שהיה לי, חיכיתי בסבלנות לשים את ידי על אופנוע מבחן אחר של BMW. כשהוזמנתי לרכב על ה- F650GS החדש, קפצתי על ההזמנה, בעיקר מסיבות נוסטלגיות. אפשר לומר שהאופנוע האמיתי הראשון שהיה לי, אחרי GS500E, ואם נתעלם מ- 2 או 3 קטנועים שהיו לי לפניו, היה F650 שחור של BMW. כשקניתי את האופנוע, חדש, בזמנו, הוא היווה עבורי את שיא פסגת שאיפותי. מאז אמנם הניסיון והשנים עשו את שלהם, וכך גם סימון השאיפות, אבל בלב נותרה לי פינה חמה לאופנוע שנייד אותי במשך כשנתיים בכל רחבי הארץ ללא שום תקלה מיוחדת.
מאז הדור ההוא של אמצע שנות התשעים, החליפה BMW את ה- F650 הישן פעמיים כולל טוויסט קטן בדמות ה- CS המוזר. בגלגולו הנוכחי הוחלף ה- F650 ע"י אופנוע חדש לחלוטין עם מנוע 798 סמ"ק בתצורה של שני צילינדרים מקבילים. השם, נותר זהה מסיבות שיווקיות (מה שכמובן קצת מבלבל, כי לידי עומד ה- F800ST שחולק למעשה את אותו מנוע).
עבור BMW, השם GS סימל מאז יצא לראשונה את מגמת ה"גם שטח" שמאפיינת את המשפחה שמכילה כיום את האח הגדול – R1200GS הכבד, היקר והמזווד לעייפה, ואת שני התאומים הלא-זהים – F800GS עם המראה הקרבי, וה- F650GS הפשוט, נמוך וזול יותר. ע"י כך מקווים ב- BMW לכסות את כל טווח ההתעניינות באופנועים שפרט לרכיבת כביש מסוגלים לספק גם, בדרגות שונות של יעילות, רמת Fun לא מעטה גם בשטח (אני חייב להתנצל ולומר שבגלל אילוצי כלי המבחן עליו רכבתי לא יכולתי לרדת איתו מהכביש הסלול, לכן נשאיר את הצד הקרבי להתרשמות מאוחרת יותר).
יחסית ל- F800GS, ה- F650GS הוא אופנוע שמתפשר על רכיבים רבים. האופנוע נמוך יותר מה- F800GS, עושה שימוש במזלג סטנדרטי וחישוקים פשוטים יותר (לצערי, החישוקים נראים ממש, אבל ממש זולים. לא ברורה לי הבחירה הזו), דיסק אחד מקדימה, בולם במפרט פשוט יותר, וכמובן מנוע עם הספק צנוע יותר משל האח הבינוני במשפחה.
אני מתיישב על האופנוע. המושב נראה איכותי במגע ראשון עם הישבן. אפשר לזוז קדימה ואחורה, וגם למורכב/ת יש די מקום. האופנוע אינו גדול פיזית, או לפחות הוא לא מרגיש כזה. המשקל אמנם לא רזה כמו של חרגול שטח, אבל לא מדובר בבהמת בוקסר שתגרום לך להזיע כשאתה דוחף אותה אחורה בחניה. גם מול ה- F800GS, הוא קל יותר בכ- 6 ק"ג. בנוסף, המושב הנמוך (שאני מבין שניתן להנמכה עוד יותר) מתאים לרוכבים צנועים בגובהם וכמובן גם לנשים. שתי רגליים על הארץ נותנות לרוכבים כאלה להרגיש הרבה יותר בטוחים בעת עצירה ברמזור או באמצע רכיבת שבילים מתונה. ג'ק האמצע שמותקן באופנוע יכול לעזור גם הוא לשימון שרשרת וטיפולים אחרים.
חשוב לי, כרוכב יומיומי על אופנוע ספורטיבי חזק, להכניס את עצמי לפרופורציות לפני שאני עולה על הבימר. קונסולת המכשירים כוללת שני שעונים עם מחוג דמוי אנאלוגי זה מעל זה, העליון מד המהירות והתחתון מד הסל"ד. התחום האדום מגיע ב- 8,500 סל"ד, מה שמצביע על אופיו הרגוע של המנוע. מד המהירות האופטימי מציג 240 קמ"ש, אבל המהירות הסופית רחוקה, רחוקה מאוד מן המספר הזה. בצידם הימני של השעונים יש קונסולה דיגיטאלית המציגה שלל אינפורמציה כולל מד דלק, מחוון הילוכים ועוד מידע חיוני הניתן להחלפה ע"י מתג ה- Info הנמצא על הכידון השמאלי. אם כבר מדברים על הכידון, אז שווה להזכיר את ידיות האחיזה בעלות החימום (שימושי מאוד בימי חורף וגשם, כן כן גם בישראל!). מצד שני, לטובת אלה שאינם מכירים את שיטת האיתות/צופר של היצרן הגרמני, בדגם הזה עדיין קיימים שני מתגי איתות + מתג ביטול איתות הדורשים הסתגלות שלעיתים לוקחת לא מעט זמן. לחיצה על שני מתגי האיתות מפעילה את איתות החירום. הקונסולה עצמה וכן המשקף הגבוה (והיעיל, יש לציין) מחוברים שניהם למעין קורה בצורת האות "ח" סטייל אופנוע שטח. מקדימה, צמד פנסים א-סימטריים וכן מסיכה המזכירה את אחיו הגדול. מיכל הדלק נמצא מתחת למושב, ופתח המילוי נמצא בצידו הימני העליון של הפירינג האחורי. חבל ש- BMW לא השכילה לנצל את האזור הפנוי של מה שנראה כמו מיכל הדלק (אבל כאמור הוא לא) על מנת לאפשר שם שטח איחסון כמו שהיה (חלקית) ב- CS, וכמו שיש ב- Aprilia Mana.
סיבוב של המפתח בסוויץ' מאיר את התצוגה, ולחיצה קצרה על מתג ההתנעה גורמת למנוע להתעורר לחיים. האגזוז הבודד מצד שמאל משתיק את רוב הרעש שהמנוע מפיק, ובמבט נוסף הוא נראה די כבד וגמלוני. המנוע שמוציא כ- 71 כ"ס, צנוע ביכולותיו ומרגישים זאת היטב. אני לא אתיימר להשוות את האופנוע לאח הבינוני כיוון שעליו טרם רכבתי. אבל לאחר רכיבה ארוכה בכבישי הדרום המפותלים אין לי ספק שמדובר במנוע גמיש מצד אחד, אבל ללא יומרות מצד שני. פתיחת גז בכל הילוך לא תרים את הגלגל הקדמי לשמים ולא תגרום לך לתחושות של אובדן אחיזה בגלגל האחורי. המומנט גם הוא צנוע, אבל השיא שלו מושג, למרבה השמחה, כבר ב- 4,500 סל"ד מה שגורם לך להרגיש שהאופנוע חי ובועט, עד כמה שאפשר לקרוא לזה בעיטה.
בתנועה עירונית האופנוע קל וזריז, פתיחת גז בהילוך ראשון, שני, והופה אתה בשלישי במהירות בלתי חוקית בעליל לתנועה עירונית. רחוב ז'בוטינסקי בפ"ת פקוק בשעה כזו, ואני מתמרן בעדינות בין הרכבים. אני יושב גבוה, מסתכל רחוק קדימה, ואנחנו יוצאים לכביש המהיר. המנוע מטרטר לו אי שם מתחת, אבל דרך האגזוז המאסיבי לא שומעים רעש חזק מדי. אני מאיץ ומתמרן בין הרכבים בתנועה דרומה. יחד איתי רוכב ראל על F800ST כחול, ואנחנו דוגמים את ההבדלים במנוע בין שני האופנועים. עושה רושם שדווקא ה- GS חי יותר, בועט יותר, מגיב טוב יותר. את הבחינה המקיפה יותר נשאיר לשבת, אבל בנתיים אני נהנה מאופנוע קל שעושה רושם לא רע בכלל.
בשבת אנחנו נפגשים. המגמה הכללית היא צפונה, אבל המטרה הסופית היא לשחוט כמה פרות בשדות רמת הגולן. אלינו מצטרפים עוד כמה רוכבים על אופנועים בנפחי 600, 750 ו- 1000. מכיוון שאופי הרכיבה אינו ספורטיבי מהיר מאוד, ה- GS הקטן מרגיש בבית ואני מוביל את השיירה. כביש חוצה שומרון מתפתל בין טרסות וכפרים, ולפני שאנחנו ממצמצים אנחנו מגיעים לאזורים הצהובים של הבקעה. ה- G650GS שלי לא מתלונן, אם כי יש מצבים בהם הייתי צריך קצת יותר כוח.
אגב שתי רגליים על הארץ, המתלים של האופנוע אמנם מספקים שיכוך סביר למהלומות כבישי מע"צ ולבאמפים עירוניים, אבל אין ספק שהמזלג הקדמי הארוך והשלדה של האופנוע לא מסייעים לו לשמור על יציבות בעת פיתולים ורכיבה במהירות גבוהה. אצלי, בעת שרכבתי באחד מכבישי הבקעה על סוויפרים ארוכים במהירות חוקית פלוס, נאלצתי לבלום בלימה בגלל חיה לא מזוהה שחצתה את הכביש, וחשתי בצורה מוחשית את ההתעוותות של האופנוע ואת הניסיון שלו לצאת מקו הפניה. בנוסף, הטייה לא חריפה במיוחד מביאה למגע של הרגליות עם האספלט, הרבה יותר מוקדם ממה שהיית מצפה ו/או יכול. יחד עם זאת חשוב לציין שלא מדובר בבעיה, אלא פשוט בתחושה של רוכב שמגיע אל האופנוע מכלי ספורטיבי, קשיח ומהיר. בגלל האופי הרגוע של האופנוע, אני מניח שרובם המכריע של הרוכבים על F650 כלל לא ישים לב לנקודה זו.
עולים צפונה ומתקרבים לחופה הדרומי של הכנרת. עדרים על גבי עדרים של ברחשים מתאבדים לנו על המשקף, ולשמחתי הגובה שלו מונע מרובם מלהגיע אל הקסדה שלי. יחד עם זאת אני חייב לספר לאלה מכם שבאמת רוצים לדעת שטעמם של ברחשים מתים דומה לטעמם של דגים, ואת שניהם אני לא ממש אוהב. פיכס! לצידנו מתפתלים שבילים מפתים על גבי גבעות צהובות. אם הייתי מצוייד בצורה מתאימה, אם היו איתי רוכבים על אופנועים מתאימים, אם לאופנוע שלי היו צמיגי שטח… אם לסבתא שלי היו גלגלים. נמשיך על הכביש.
אם כבר התייחסתי לרכיבת שבילים, אז שווה להזכיר את אחד הפיצ'רים החשובים של האופנוע הזה – ABS. האופנוע מגיע מצוייד עם ABS מובנה (שניתן לביטול במידת הצורך, אם כי צריך לבטל אותו שוב ושוב בכל כיבוי והדלקה של האופנוע). מכיוון שבארץ קיימים רק דגמים מעטים של אופנועים המצויידים ב- ABS (חלקם הגדול, מן הסתם, מתוצרת BMW), צריך להתרגל לרכוב על אופנוע שמצוייד בו, במיוחד עם אחד שממילא כוח הבלימה שהוא מספק הוא לא מהמרשימים שראיתי. בפעמים המעטות בהן ניסיתי להכניס את ה- ABS לפעולה היה נדמה כאילו האחורי שש מהר מדי להכניס את עצמו להפעלה. לא התרשמתי, אם כי יש לשער שפיצ'ר שכזה יהווה עוד נקודת פלוס עבור הרוכשים הפוטנציאליים של האופנוע הזה, שחלקם לדעתי ממילא נמצאים בקטגוריית מתחילים. לרוכבים שכאלה, קיומו של ABS הוא עוד אמצעי בטיחות שיעזור להם להתמודד עם מכשולי היום.
לסיכום, ה- F650GS הוא אופנוע הנמצא בנישה מוזרה, אופנוע של פשרות. הוא קל מאוד, באמת קל מאוד לתפעול. אין בו את האתגרים שקיימים באופנועים כבדים וגדולים יותר. יש לו מנוע 800 סמ"ק אבל שם שניתן לו רק לשם הנוסטלגיה, המכוון בצורה שתפיק פחות כוח ממה שהוא מסוגל. הוא לא באמת אופנוע עם יכולות שטח, אולי שבילים מתונים. מערכת מתלים סבירה, אבל באמפים גדולים בהחלט יגרמו למהלך המתלים להגיע למיצוי. ברקסים מצויידים ב- ABS, אבל לא כאלה שמרשימים במיוחד. מנוע גמיש וסביר, בטח שבטח לאור החבילה כולה. מיגון רוח לא רע בכלל, גם לאנשים בגובה של מעל 1.80, אם כי אנשים גבוהים במיוחד ירגישו שהאופנוע נמוך עליהם. בסופו של דבר, אופנוע למתחילים, אופנוע לנשים או גברים שהגובה מהווה עבורם מכשול, אופנוע לכאלה שלא מחפשים כלי שיאתגר אותם ויחד עם זאת יספק להם חבילת Fun ראוייה.
אה, ולא פחות חשוב. אופנוע עם הסמל של BMW.
אני מניח שעם תג מחיר נמוך יותר הוא היה נמכר הרבה יותר טוב.
אגב, הפרה, מסכנה, כבר לא נמצאת איתנו יותר. היה טעים!
שוב תודה לקמור על שני אופנועי המבחן!
איך "שטח" (או שבילים) עם ג'אנטים יצוקים? איך?…
אהה, סודות אמנות חרשות המתכת של העמים הנורדים האלה חמקמקה מתמיד… LOL
ואיך נוסע וואראדרו ב"שטח"? ואיך נוסע ויסטרום ב"שטח"? לאט ובעדינות…
למען הסר ספק, אין לי ספק שזה לא אופנוע "שטח", מקסימום שבילים כבושים + קצת עליות וקצת ירידות. לא יותר.
יופי של כתבה. לא יותר מדי טכנית, כתובה לעניין. תודה. ממתין לקרוא על שאר האופנועים.
זה הרושם שקיבלתי מכל ABS שניסיתי על אופנוע (כולה שניים) הם היסטריים מידי, נכנסים לפעולה מוקדם מידי ומחרבשים את התחושה לגמרי.
סחטיין על הכתיבה,אני מתחיל להתאהב….