סימני התפכחות במשטרת ישראל מפרוייקט א-3?

ציפורים קטנות מלחשות באוזני שבעת האחרונה החלו בצמרת משטרת התנועה להבין שתמיכתם הבלתי מעורערת בפרוייקט א-3 (קראו עוד על כך כאן באתר) היתה מעט מוגזמת ובוודאי מוקדמת.

אמנם הפרוייקט בו הוצבו כמה עשרות מצלמות מהירות על קטעי כביש ספציפיים בישראל וכן בצמתים (מידע מלא אודות מיקומי המצלמות כאן) מכניס מיליונים רבים של שקלים בשנה לאוצר המדינה, אבל המשטרה לא רואה שקל אחד מסכומים אלה בצורה ישירה, אם כי חלק נכבד מתקציבה שנגזר מכספים שניתנים לה מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כן מתוקצבים בצורה כזו שלכאורה מתגמל אותה על אכיפה בכבישים.

ראו את המספרים: תקציב הרשות הולך ומקוצץ בעשרות מיליונים מדי שנה – 380 מיליון ש”ח בשנת 2009, 345 מיליון ש”ח ב- 2010, ורק 323 מיליון ש”ח בשנת 2011.

קצינים אלה, כך מלחשות הציפורים, מבינים כעת שדווקא תמיכתם הגורפת בהצבת מצלמות המהירות היא זו ש”חזרה אל המשטרה כבומרנג”. במקום לחזק את צי הניידות ולגייס עוד שוטרים למשטרת התנועה כדי לעזור לה לבצע את משימתה העיקרית – שמירה על בטחון הציבור בכבישי ישראל תוך כדי הפחתת כמות התאונות – כעת דווקא מקצצים למשטרה גם בכוח האדם, וגם בתקציב שהובטח לה.

נכון, רק לאחרונה שמענו על כך שהמשטרה הצטיידה בניידות מסוג טויוטה אוונסיס חדשות (חלקן סמויות), אבל בהתייחס לסך צי הניידות המזדקן של המשטרה מדובר בטיפה בים, במיוחד בהתחשב בעובדה שעלותה של ניידת נמוכה יותר מעלותה של עמדת מצלמת גאטסו אחת. לנו, הסיבה לכך ברורה: ניידת אחת עולה X ש”ח, אבל מייצרת רק סכום מסויים בשנה מהכנסות המגיעות מדו”חות תנועה. מצד שני, מצלמת גאטסו אמנם עולה 2X אבל מייצרת מיליונים לקופת האוצר בשנה.

למרות שאף אחד מהם לא יודה בכך בפה מלא, עבור אותם קצינים משמעות הקיצוצים היא פגיעה בכוחם ה”פוליטי” בתוך המשטרה ומחוצה לה, מה שכמובן עשוי לפגוע בסיכויי הקידום שלהם.

שי סופר, המדען הראשי של הרשות, ביקש בעבר במספר מקרים להקים ועדה ציבורית שתקבל לידיה את כספי אותם דו”חות, כספים אותם אני מכנה בשם “מס מהירות”. לדבריו, כספים אלה יכולים, בהינתן הגוף המתאים, לחזור בצורת השקעה אל הציבור, ובכך באמת לקיים את מטרתה המוצהרת של הפרוייקט – שיפור הבטיחות בדרכים. אבל תסמכו על מדיניות החלם של המדינה, זה לא יקרה. כספים אלה נכנסים במהירות לכיס אחד, אבל נעלמים איפושהו בדרכם אל הכיס השני.

אם כן מיותר לומר (אבל אגיד זאת בכל מקרה) שהנפגעים העיקריים מכך הם קודם כל מאמץ המלחמה בתאונות הדרכים, ושנית ובאופן עקיף הציבור כולו שמשלם את “מס המהירות” אבל לא רואה ממנו אף לא שקל אחד בצורת השקעה חוזרת בתשתיות ובחינוך.

כתבה מעניינת שעלתה בגלובס לאחרונה מספרת סיפור דומה:

האמת סביב מצלמות המהירות: בישראל עושים הכל הפוך – גלובס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000786756

לו היו כספי המיסים שנגבים מאזרחים באמצעות מצלמות המהירות החדשות מועברים במלואם לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – וזו היתה מעבירה אחוזים מהם בחזרה למשטרה לטובת הגברת האכיפה האנושית – דיינו. אלא מה, נערי האוצר, אלה ששולטים בהינף אצבע על תקציב המדינה ובעצם מהווים קובעי מדיניות לעיתים בניגוד מוחלט לעמדות ראש הממשלה והשרים השונים, החליטו אחרת. כספים אלה יועברו הישר לקופת המדינה, ומשם יזרמו כמו מי שטפונות מבוזבזים – היישר למימון מגזרים אוכלי חינם שונים במדינה, או לחלמאות אחרת לפי מיטב הדמיון הקודח של הקורא (וכאן המציאות בהחלט עולה על כל דמיון).

מבחינתם של נערי האוצר ההגיון הוא פשוט מאוד: מצד אחד, מירב מאמצי האכיפה של המשטרה מתרכזים בתחום אכיפת המהירות (את זה לא אני אומר, מדובר במספרים רשמיים שפורסמו בציבור). מצד שני, אם יש מי שמבצע אכיפת מהירות על כבישי ישראל במקום שוטרי משטרת התנועה – המצלמות האוטומטיות – זה אומר שדרושים פחות שוטרים ופחות ניידות כדי לבצע את אותה משימה.

מכאן נגזר ה”עונש” בצורה ישירה: במקום להגדיל את תקציב המשטרה בכלל ובתוך כדי כך להגדיל גם את חלקו היחסי של אגף התנועה (את”ן), התקציב לא רק שלא גדל כדי להתאים את עצמו לקצב עליית המדד והמחירים, אלא בטח שבטח שלא שונה כדי להתאים את עצמו לכמות הרכבים ההולכת וגדלה בכבישים ועל מנת להתאים את עצמו לאתגרי האכיפה המשתנים מדי שנה. אם מצד אחד כמות הרכבים על הכבישים גדלה, אבל מצד שני כמות הניידות והשוטרים בכל משמרת נותרת זהה ולעיתים גם קטנה, משמעות הדבר פגיעה ביכולת האכיפה של המשטרה, ובצורה ישירה – פגיעה בבטחון כולנו.

אם כן, אינטרסים אישיים של קצינים בכירים במשטרה עשויים, אולי, להקל במעט על מסחטת הכספים הציבורית המכונה “פרוייקט א-3”, ובזכות משחקי כוחות פוליטיים קטנוניים יש סיכוי שדווקא המשטרה תפגע בצורה עקיפה בהמשך יישום הפרוייקט. נפלאות הן דרכי הפוליטיקה.

2 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות