מיצו רוכב על Energica Experia (מודל 2023)

תודו, אתם רוצים את השורה התחתונה. נו, תודו.

אז יאללה, קבלו: אני אומר שזה מגניב.

אבל רגע, זה לא מסתכם בזה וזה לא מושלם. אני רוצה לתת לכם קצת יותר מידע, ובעיקר לספר לכם למה זו השורה התחתונה ומה בכל זאת צריך לשפר. תהיו איתי.

כולנו רואים איך כמות כלי הרכב החשמליים על כבישי הארץ הולכת וגדלה, אבל באופנועים אנחנו עדיין לא רואים מספרים דומים. יש כמה יצרנים בעולם הקטנועים, ומלבד זירו, שמוכרת בארץ מספר קטן של אופנועים "גדולים" בשנה, התחום כמעט לא קיים. כנראה שעוד לא הגענו לבשלות.

וזה הגיוני. רובנו משתמשים במכונית לתחבורה: בית, עבודה, בית, ואולי קצת סידורים. לצרכים האלה גם טווח מעשי צנוע מספיק, וכשאין מגבלת משקל אפשר פשוט להגדיל את הסוללה, על חשבון משקל עצמי שעובר לא פעם את 2 הטון, ולקבל טווח של מאות קילומטרים. ברכב אפשר גם להכניס מטען מהיר ולפנק את הנוסעים במסכים, אפליקציות פלוצים ושלל פיצ'רים שיסיחו את דעתם מהמגבלות של לנסוע בטנק ששוקל 2.5 טון.

בעולם הדו-גלגלי הסיפור אחר. אופנועים "גדולים" פונים לנישה של רוכבים שמשתמשים בהם בשביל הכיף, לטיולי סוף שבוע, ובאופן כללי ככלים שיש להם קשר רגשי אליהם. קטנועים, לעומתם, משמשים כמעט רק לתחבורה יומיומית. הדרישות של הרוכבים האלה ברורות: תן לי כלי שנוסע טוב, מהר וחזק, עם או בלי מורכב/ת, עם או בלי ארגזים, מאובזר, בטיחותי, אמין, שנראה טוב ומשדר אמירה, ושיודע לנסוע טווח ששימושי לטיולים. אפליקציה מטופשת כזו או אחרת לא תרגש אותם. תן להם מכלולים איכותיים, ביצועים וטווח, וקנית אותם.

בדיוק כאן מתחילה הבעיה. באופנוע יש מגבלת גודל ובעיקר מגבלת משקל, ואי אפשר להעמיס עליו סוללה עצומה. כל ניסיון להגדיל את הסוללה כדי להגדיל את הטווח מחייב לחסוך משקל במקום אחר, והתוצאה היא אופנועים שמתפשרים בהרבה תחומים. זה איבד את הפואנטה, והרחיק לקוחות מאולמות התצוגה.

ואז הגיעה אנרג'יקה.

אנרג'יקה, חברה איטלקית המגיעה מאזור מודנה, שהייתה הספקית הבלעדית של אליפות MotoE במשך ארבע עונות, מתהדרת בטכנולוגיה ובעיצוב איטלקיים. בשנות ה-80 או ה-90 אני לא בטוח שזו הייתה מחמאה, אבל בימינו הסיפור שונה לגמרי. למען ההגינות אוסיף שברגע כתיבת שורות אלה אין לי מידע על האמינות לאורך זמן של המותג, או על בעיות כאלה ואחרות, אם בכלל יש כאלה. אבל אין ספק שמדובר ביצרן שלא נח על שמריו, ושמשלב בכלים שלו עיצוב מוקפד לצד פתרונות טכנולוגיים: סוללות גדולות, ריכוז מסות, טעינה מהירה ורכיבים מהטופ.

האקספריה, שאנרג'יקה מגדירה "Green Tourer", נחשף במאי 2022 בסבב MotoE במוג'לו. זה אופנוע שמשדר תדמית של כלי שבא לתת עבודה, אבל גם לאפשר ליהנות מביצועים ומכיף, משהו שקצת חסר לנו בשיממון החשמלי. מהרגע שנחשף רציתי לרכוב עליו. בתמונות הוא נראה נפלא ומזכיר מאוד את המולטיסטרדה הגדול של דוקאטי, אופנוע שחביב עלי באופן אישי. כשהגיעה ההזדמנות להפשיר אופנוע מבחן, לא פספסתי אותה.

האקספריה עומד בגאון על המדרכה ליד אולם התצוגה של היבואן ומשדר מראה של אדוונצ'ר קרבי. כלי המבחן הגיע בלי מזוודות צד (את הארגז בחרתי להשאיר בסוכנות). מקדימה – חרטום מחודד עם פנס כפול שמזכיר בצורתו את ה-S1000XR של במוו, ואם לא שמים לב ל"אין אגזוז", אפשר בהחלט להתבלבל. חישוקי הגלגלים יצוקים, בקוטר 17 אינץ' בשני הקצוות, ומהמפעל הם מגיעים נעולים בצמיגי פירלי סקורפיון טרייל II כמו המולטיסטרדה של דוקאטי.

המושב בגובה 847 מ"מ, נוח למדי, על גבול המפנק. הכידון רחב, בשרני ונוח, כמקובל בז'אנר, ונטול ויברציות לחלוטין. זה נכון גם לרגליות ולכל שאר חלקי האופנוע. "ההתנעה" מוזרה: היא דורשת לחיצה על מתג בצד ימין, במקום שבו אנחנו רגילים למצוא את מתג ההתנעה. אותו מתג משמש גם למצב חניה, וגם לתנועה קדימה ואחורה במהירות נמוכה, שמקל מאוד על תמרון של כלי ששוקל 260 ק"ג. אגב משקל – בניגוד לאופנועים עם מנועי בעירה פנימית שם כל יצרן מספק נתון משקל שונה – פעם עם שמן ודלק, פעם רק עם שמן ובלי דלק – כאן הנתון הוא אבסולוטי. זה המשקל. תתמודדו.

מקדימה בקוקפיט האנרג'יקה מצוייד בלוח מחוונים דיגיטלי בעל מסך TFT צבעוני בגודל 5 אינץ'. הוא מציג בבירור את הביצועים, את צריכת החשמל בכל רגע נתון, וכמובן כמה טווח נשאר לפי אופן הרכיבה.

משני צדי הכידון יש בתי מתגים למעבר בין המצבים, ומתגים לבקרת השיוט, שמצאתי קצת מוזרים לתפעול. גם תפעול התצוגה עצבן אותי בהתחלה, כשלפעמים לחיצה על מתג לא עשתה את מה שציפיתי. לדוגמה, התאמצתי קשות לשנות את השעון, ולמרות ניסיונות חוזרים האופנוע התעקש לא לקבל את השעה החדשה וחזר אחורה. אני מניח שזה משהו נקודתי שייפתר בעדכון תוכנה. אבל עזבו שטויות.

במקום שבו הייתם מצפים למיכל הדלק יש תא מטען שננעל חשמלית. כשפותחים אותו מגלים שרובו תפוס בחלק העליון של הסוללה. סביבה נשאר מקום לכבל הטעינה, לארנק או לכל דבר דק וגמיש אחר, ויש בו גם שני שקעי USB.

טוב יאללה בואו נדבר על החלק המעניין. המנוע. בליבו של האקספריה מותקן מנוע סינכרוני מסוג Reluctance בסיוע מגנטים קבועים (PMASynRM), מקורר נוזל,  המשודך לשלדת מסבך צינורות פלדה. ההספק הרציף שלו עומד על 80 כ"ס ב-7,000 סל"ד, וההספק המרבי על 102 כ"ס ב-7,500 סל"ד (יש גם גרסה מוחלשת שמתאימה לרישיון A1). אבל כדרכם של מנועים חשמליים, לא כוחות הסוס קובעים כאן, אלא המומנט: 11.7 קג"מ, שזמינים כבר ממצב עמידה, זאת אומרת מסל"ד 0. פתח גז, והופה, אתה משוגר מהמקום כמו טיל בליסטי. את החוויה הזו קשה לתאר בכתב, אתם פשוט צריכים לנסות. בשורה התחתונה: 0 עד 100 קמ"ש ב-3.5 שניות, שיכולות להשאיר לא מעט רוכבים סביבך עם פה פעור. המהירות המרבית אמנם מוגבלת ל-180 קמ"ש, אבל האקספריה מגיע אליה מהר, למרות 260 הק"ג שלו.

מי שרגיל למנוע בעירה פנימית, כלומר כולנו, עשוי להיות מופתע.

לפי אנרג'יקה, הסוללה של האקספריה היא הגדולה ביותר באופנוע חשמלי סדרתי: 22.5 קילו-ואט-שעה ברוטו, 19.6 נטו, במבנה פנימי חדש שמרכז את המסות. היא תומכת בטעינה ביתית, בשקע Type 2 ובשקע טעינה מהירה CCS, שמאפשר להגיע ל-80% תוך 40 דקות בעמדה ציבורית. נכון, זה עדיין לא תדלוק טנק דלק מלא ב- 90 שניות, אבל עם תכנון נכון של עצירות לקפה, פיפי או ארוחה קלה, אפשר לצאת גם לטיולים ארוכים. ומי שיש לו עמדת טעינה בבית או בעבודה מקבל טווח שימושי יעיל מאוד, טווח שעליו נדבר עוד מעט.

מקדימה יש מזלג הפוך של זאקס בקוטר 43 מ"מ, עם כוונון עומס קפיץ, שיכוך דחיסה ושיכוך החזרה כמקובל בכלים היוקרתיים יותר. מאחור יש זרוע דו-צדדית עם בולם יחיד של זאקס, עם כוונון עומס קפיץ ושיכוך החזרה. המהלך בשני הקצוות הוא 150 מ"מ. המתלים מתאימים למשקל האופנוע ולאופי הרכיבה, אם כי לפעמים הם הרגישו לי רכים מעט מדי. מצד שני, זה אופנוע בעל אופי אדוונצ'ר, ובתפקיד הזה הם עושים עבודה טובה.

מערכות הבטיחות כוללות את כל מה שכלול בז'אנר: בקרת החלקה בשש רמות ו-ABS לפניות של בוש, 4 מצבי רכיבה שניתן לעבור ביניהם בלחיצה על מתג בכידון: אקו, עירוני, גשם וספורט. בנוסף יש שבעה פרופילי רכיבה, ארבעה מוגדרים מראש ושלושה שהרוכב יכול להגדיר לעצמו אם הוא רוצה סטאפ אחד. בסיס הגלגלים עומד על 1,513 מ"מ. זה לא קצר במיוחד, אבל זה בין היתר מה שנותן יציבות אורכית שמשדרת ביטחון.

על הבלימה אחראית ברמבו, עם צמד דיסקים צפים בקוטר מרשים של 330 מ"מ וקליפרים רדיאליים בעלי ארבע בוכנות מקדימה, ודיסק בודד בקוטר 240 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי מאחור. האקספריה יודע לעצור מצוין. אבל מה שמיוחד בכלים חשמליים הוא התוספת: לזה מצטרפת הבלימה הרגנרטיבית, ששולחת אנרגיה בחזרה לסוללה כשעוזבים את המצערת, בארבע רמות: גבוהה, בינונית, נמוכה וכבויה. ברמה הגבוהה אפשר לרכוב כמעט בלי לגעת בבלמים. ככל שמשלבים יותר עזיבות מצערת ובלימות מנוע, הטווח מתארך, וכמו שאופייני ברכבים חשמליים – זה נכון גם באקספריה – הטעינה הרגנרטיבית חזקה הרבה יותר בעת רכיבה בעיר מאשר בכביש בין-עירוני מהיר.

המשמעות היא שבעיר אנרג'יקה מצהירה על טווח של 420 ק"מ, נתון מרשים במיוחד. תנועה עירונית היא בעצם האצה ממצב עמידה עד מהירות מסוימת, ואז עזיבת מצערת שמחזירה אנרגיה לסוללה עד לעצירה ברמזור הבא, וחוזר חלילה. לעומת זאת, בכביש בין-עירוני, שבו רוב הזמן המצערת פתוחה וכמעט אין בלימות מנוע, הטווח המוצהר יורד ל-208 ק"מ, ובשימוש משולב הוא עומד על 256 ק"מ. הכל תלוי ביד ימין. ככל שמקפידים על מצערת קבועה, הטווח מתארך. כאן נכנסת לתמונה בקרת השיוט, שמשתמשת בבלימה הרגנרטיבית כדי לשמור על המהירות ולהחזיר עוד אנרגיה לסוללה.

וכשמגיעים לקטעי כביש טכניים שבהם רוצים ללחוץ, האקספריה בהחלט שש למשחק. הוא צולל לפניות ויוצא מהן עם הגז בצורה מרשימה. ברכיבה מול אופנועים מקבילים מהז'אנר, ובידיים של רוכב מיומן, הוא לא יישאר מאחור למרות המשקל המכובד, ויספק ערימות של מומנט מקפל-כבישים וכיף בדממה חרישית. אבל שוב, אי אפשר להימנע מהמחשבה שכל הכיף הזה מגיע על חשבון הטווח.

איך זה נראה בפועל? יצאתי מהסוכנות ברחוב המסגר בתל אביב, בהתחלה בתנועה עירונית לא עמוסה במיוחד, ואחר כך בין-עירונית עד הרי ירושלים, נס הרים וחזרה. המסלול: כביש 1 עד אזור נתב"ג, פנייה לכיוון רמלה, כביש 44 עד צומת נחשון, צומת שמשון, כביש 38 ועלייה עד "בר בהר", וחזרה באותה דרך. בכבישים המהירים רכבתי במהירויות חוקיות פלוס פרשנות אישית שמתאימה לתנאי הדרך. בקטעים המפותלים לחצתי יותר, ונהניתי מאוד מהפניות, ובעיקר מהדחיפה של המנוע ביציאה מהן, דחיפה שמאיצה את האופנוע מ-0 ל-150 בצורה שהעלתה לי שוב ושוב חיוך מטופש בתוך הקסדה. אני חייב להודות שבמהירויות גבוהות תמיד עמדה לי בראש המחשבה להציץ בטווח. ובכל זאת, חזרתי לאולם התצוגה עם 54% סוללה וכ-125 ק"מ טווח, וזה ללא ספק מרשים ביותר.

המשקף גבוה יחסית ומתכוונן, אבל לא תוך כדי רכיבה: כדי לשנות את גובהו צריך לפרק ארבעה ברגים. הוא מספק מיגון רוח טוב בכל המהירויות שבדקתי. ואם כבר רוח: מכיוון שהאופנוע נוסע בשקט מוחלט, הרעש היחיד שמגיע לאוזניים הוא רעש הרוח והצמיגים על האספלט, בליווי יבבה רחוקה דמוית סירנה מהמנוע החשמלי. בהתחלה זה מכה בך בתחושה מוזרה של "משהו חסר לי פה", כאילו יצאת לרכיבה בלי קסדה. ואז נופל האסימון: אתה רוכב ב-120 קמ"ש על פאקין אופנוע, ולא שומע שום רעש מהמנוע! (זה לא אומר שלא כדאי לרכוב עם אטמים, כי גם רעש הרוח יפגע לכם בשמיעה).

היה לי קשה להתרגל לדממה הזו, ואני בטוח שכך ירגיש כל מי שיעלה על אופנוע חשמלי. בעיקר בגלל היעדר התחושה של "מנוע מתאמץ", ולא פחות מזה, בגלל החשש שנהגים שאנחנו מתקרבים אליהם וחולפים לידם בכלל לא יידעו שאנחנו שם. זה דורש שינוי מחשבתי, ואולי גם שינוי בהרגלי הרכיבה. ככל שיתרבו הכלים החשמליים על הכביש נצטרך להתרגל לזה, בדיוק כמו שקורה היום עם מכוניות חשמליות שחולפות לידנו במהירות ובדממה. ועוד דבר, שאולי יישמע טיפשי לכתוב: האופנוע לא מתחמם.

האקספריה נמכר בארץ בגרסת Launch Edition, בצבע אפור-כסוף שאנרג'יקה מכנה "קרח בורמיו". הגרסה מגיעה עם מזוודות צד וארגז אחורי בנפח כולל מרשים של 112 ליטר, מה שמאפשר לארוז את כל הבית ולצאת לטיול, וגם עם ידיות מחוממות. אפשר להוסיף "התנעה" ללא מפתח, רכיבי קרבון שונים, חישוקי אלומיניום מחושלים של OZ, מגיני ידיים, משקף גבוה, ג'ק אמצע ועוד. באתר החברה יש קונפיגורטור לבחירת חבילת אבזור. מחיר האופנוע הנבחן עומד על כ-132,000 ש"ח על הכביש, ונודע לי שאחד מגופי ההצלה הגדולים בארץ כבר רכש כמה כלים כאלה לשימוש החובשים שלו.

לאופנוע אחריות מלאה של 3 שנים, ו-5 שנים על הסוללה.

שורה תחתונה: בואו נודה, עצירה של 40 דקות שמחזירה 80% מהסוללה, כשהטווח הבין-עירוני המלא עומד על כ-200 ק"מ, עדיין לא מחליפה תדלוק זריז של אופנוע בנזין. אבל אנחנו מתקרבים לשם. ואם יש אופנוע שאשכרה משנה את התמונה ומאפשר להתחיל לחשוב על שימושיות לצד כיף, זה האקספריה של אנרג'יקה. כשמשלבים רכיבה בין-עירונית עם רכיבה עירונית יומיומית, הטווח עולה ככל שמשתמשים בו בצורה מושכלת. יש לו מכלולים מעולים, עיצוב איטלקי מוקפד, נוחות ורב-גוניות, בלי להתפשר על בטיחות וביצועים. המחיר לא נגיש לכל אחד. אבל כשמכניסים לחשבון טיפולים במחירים זניחים, "תדלוק" חשמלי שעדיין זול מאוד ביחס לליטר בנזין, וביטוח חובה ברמה של קטנוע 50 סמ"ק, האקספריה יכול בהחלט להיות בחירה מעולה לרוכבים שמוכנים לעשות סוויץ' בראש, ושחשוב להם לשמור על פליטה אפסית.