כבישים כבישים כבישים 1 – סנסנה
כמה פעמים יוצא לנו להסתכל על תמונות שצולמו בחו"ל ולרייר חזק על הנופים שנשקפים שם מן הקסדות של הרוכבים (המסוקסים, יש לציין)? ויותר מזה, הכבישים עליהם הם רוכבים נראים לנו, הלבנטינים, כפסגת השאיפות של כל רוכב אופנוע באשר הוא שם.
סביר להניח שחלק מזה נכון.
אבל סביר להניח גם שכמו אצלנו, מה שרואים מבעד לרפרוף הנקודתי של צמצם המצלמה, הוא רק חלק מהפאזל.
מצד שני, אינעל דינו, תראה איזה פאקין כביש!
טוב. אז כדי להרגיע אותנו קצת, אני פותח בזאת את סידרת ה"כבישים כבישים כבישים" שלי, ובה אתאר בצורה הטובה ביותר שאני יכול את מיטב הכבישים שאני וחברי מכירים. לא כולם כבישים בליגה עולמית, לא כולם מובילים ממקום חשוב אחד למקום חשוב אחר, ולפעמים הם אפילו מצויירים בקו הדק ביותר שאפשר על המפה. אבל מה שמשותף לכולם הוא הפאן שמקבלים כשרוכבים שם על אופנוע.
לכל כביש שכזה אשתדל להעלות גם תמונה או שתיים, וכן מפה המתארת את כיוון הנסיעה.
אז בואו נתחיל.
כביש הגישה ליישוב סנסנה (אין מספר), צפון הנגב המזרחי
כביש צר, ללא קו הפרדה לבן ברובו. אורכו, 6 ק"מ. הכביש עובר דרך הגבעות המיוערות של אזור מערב הר חברון, בצידה הנכון של גדר המערכת. כביש צר, מתאים לכל סוגי האופנועים כולל ספורט (אבל ספורט ב- Mode רכיבה רגועה, כן? זה לא כביש לגירזונים!). הכביש ריק לחלוטין כמעט מתנועה.
אל הכביש מגיעים מכביש ת"א – ב"ש – פניה שמאלה בצומת דבירה על כביש 3255 (כביש שיזכה לפוסט משלו בקרוב).
ממשיכים עד צומת ה- T עם כביש 358, ועוברים את הפניה שמאלה ליישוב אשכולות. מיד לאחר מכן תראו שלט פרטיזני-משהו שמודיע על פניה שמאלה ליישוב עם השם האקזוטי – סנסנה.
הכביש מתחיל שם, אבל שימו לב לפניה פתאומית שמאלה כמה מאות מטרים מעטים מיד לאחר הפניה – לא להמשיך ישר.הכביש מתפתל לו בנחמדות בין יערות צפון הנגב, כשמדי פעם אנחנו קולטים את גדר המערכת מצידנו המזרחי.
בסיומו, נכון ליולי 2009, קטע של כ- 20 מטר לא סלולים המחברים את הכביש עם כביש 60 (חברון – ב"ש).
נפגש בהמשך הסידרה.
רוצים להמליץ על כביש משלכם? קדימה, הגיבו ואשמח להעלות את תגובתכם.




            
חביב מאוד. ממתין לעדכונים!
יפה.
תתחדש על הבלוג.
תתחדש. עושה רושם מבטיח.
אם יש עוד כבישים שכאלה….אנא….לחישה באוזן איפה הם מסתתרים תשמח מאד.
אכן עוד הרבה כבישים יעלו לפה בקרוב, ואני מבטיח גם עם צילומים כמיטב יכולתי.
אומנם עד שהתרסקתי לא הספקתי להתנסות הרבה בכבישים, אבל מאוד נהניתי מכביש בית-אורן, לא יודע איך אופנועים/רוכבים ספורטיביים אוהבים כבישים כאלה כי לדעתי לא ניתן לצבור שם מהירות גבוהה והפיתולים לעיתים מאוד חדים, ופה דווקא אשמח לקרוא האם כביש כזה נחשב גם כהנאה לרוכבים ספורטיביים כמו כבישים מפותלים אחרים….
אגב, הוא מהנה רק כשעולים אותו מכיוון כלא 6, לא הירידה בכביש הנ"ל… לרדת אותו זה סיוט לא נגמר… שונא ירידות יחיה! (בכבישים הכוונה, כן? 😉 )
אכן יופי של כביש זה כביש בית אורן… נוף מדהים (לא לשקוע בו יותר מדי כן?!). אני אוהב לצייד את עצמי במקינטה ולעצור באחת הפניות בדרך למלון "יערות הכרמל" אחרי שקניתי פיתה עם זעתר מהדרוזים בדרך.
אח, תענוג צרוף!
רוי.