על תחזוקת השרשרת של האופנוע שלנו

זו עוד שאלה שעולה מעת לעת בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ. רמת חוסר ההבנה בתחום היא גדולה, ומספר הדעות של אנשים "מבינים" היא גדולה, כשכל אחד מביא הסברים מלומדים שונים להוכחת התזה שלו.

כדי להסיר מעט את הערפל וכדי לשמש כנקודת הפנייה אחת לכל העניין, כתבתי עבורכם סט מתומצת של כמה המלצות בנושא תחזוקת שרשרת. תרגישו חופשי לשתף כשמישהו מעלה את השאלה.

כמו שידוע לכם (או לא), ישנן מספר סוגי שרשראות בשימוש באופנועים. הנפוצה ביותר בהן היא שרשרת מסוג O-ring. נכון שיש גם סוגים נוספים של שרשראות, אבל מכיוון שרובם המכריע של אופנועי הכביש עושים שימוש בשרשרת מסוג זה, אתייחס אליה באופן ספציפי.

 

לשרשרת מסוג זה יש מספר מרכיבים: החוליות הבנויות מיחידה חיצונית ויחידה פנימית (Plates) המחוברות ביניהן באמצעות הפין שעובר דרך רולר (שהוא החלק שמתגלגל מעל השיניים של גלגלי השיניים). החיבור הזה אטום על ידי שתי טבעות סיליקון (O-rings), אחת בכל צד, השומרות על חומר הסיכה המובנה בתוכן ומונעות כניסת לכלוך.

שרשראות לאופנועים (ובכלל לציודים מכאניים) מגיעות במגוון דרגות חוזק ומיועדת לעמוד בעומסים מסוגים שונים. יצרן האופנוע שלכם קבע את סוג השרשרת שמתאימה לאופנוע, ולרוב גם ציין פרטים טכניים נוספים הקשורים לשרשרת, והם כתובים, לרוב, בספר האופנוע.

קודם כל ולפני הכל אנחנו חייבים להכיר, להבין ולהפנים שהשרשרת היא הרכיב המכאני שמעביר את הכוח (העצום) מהמנוע של האופנוע אל הגלגל האחורי. אם היא תכשל, יש סיכוי לא רע שהלך עליכם, בין אם כתוצאה מפציעה גופנית, או נזק לאופנוע שעלול להגיע לפגיעה במנוע עצמו ואפילו התרסקות של האופנוע. שמרו על השרשרת שלכם כמו שאתם שומרים על עצמכם.

בואו נתחיל.

בגדול – אלה הן ההמלצות הגופות לתחזוקת שרשרת נכונה, בלי קשר לסוג אופנוע:

הקפידו לשמן את השרשרת עם חומר שימון ייעודי אחת לכמה רכיבות או לפחות אחת ל- 500 ק"מ. היצרן של השרשרת יודע הכי טוב, יותר ממני, עם איזה חומרים רצוי לשמן. תקראו מה הוא כותב על האריזה. יש חומרים בספריי, יש חומרים נוזליים, ויש חומרים בצורת משחה. יש שקופים, יש לבנים, ויש בקצף. לא משנה באיזה מהם נוח לכם להשתמש, העיקר שתשתמשו בחומר ייעודי המתאים לשרשרת ולא בכל מיני תרופות סבתא.

אני מאוד אוהב את המשחה של מוטול, אבל כל אחד עם מה שעושה לו נעים בגב:

אגב, אם אין לכם חומר שימון ואתם ממש חייבים לשמן, שמן גיר הוא גם אופציה, אבל הוא הרבה פחות דביק ולמעשה יעוף מהר מאוד וילכלך לכם את כל האופנוע. מצד שני, הוא זול למדי.

בחורף, כשרטוב, משמנים בתדירות מעט יותר גבוהה. כך גם אחרי שטיפה.

העמידו את האופנוע על ג'ק האמצע (אם יש), או באמצעות מתקן ייעודי כמו ג'ק מירוצים המתאים לאופנוע שלכם (עלות רכישה של כזה ג'ק עומדת על כ- 300-400 ש"ח, השקעה שווה לכל בעל אופנוע שאין לו ג'ק מרכזי).

אם אין לכם ג'ק אמצע או ג'ק מירוצים, או שאתם רוצים פתרון מהיר וזריז, אתם לא חייבים לשמן את כל השרשרת כל פעם. הציבו את האופנוע על רגלית הצד, שמנו את הקטע הגלוי לעין בסוף כל נסיעה או שתיים. אם תתרגלו לעשות זאת באופן קבוע, אז בטווח הארוך בסופו של דבר כל השרשרת תהיה משומנת באופן שווה.

אגב, יש פתרונות נחמדים להרמת הגלגל האחורי. אחד מהם מופיע כאן באתר.

הכניסו את האופנוע לניוטרל, הציבו את הפייה של חומר השימון מעל חלקה החשוף של השרשרת (כל אופנוע ומה שמתאים לו), והחלו בפעולת השימון תוך כדי שאתם מגלגלים את הגלגל האחורי בידכם הימנית עם כיוון הנסיעה. כשסיימתם סיבוב שלם, הפסיקו והתבוננו ביצירה שלכם. נראה טוב? יופי. פספסתם? המשיכו בשימון עד שתכסו את כל אורך השרשרת.

ככה, על גלגל השיניים האחורי:

או ככה:

או ככה, על החלק המתוח של השרשרת (בחלקה העליון, או בחלקה התחתון, מה שנוח):

את השימון עושים בעיקר בחלקה בפנימי, על ה"רולרים". אפשר לשמן גם על חלקה החיצוני, אבל הוא הרבה פחות חשוב (וממילא, אם תעשו את זה על ג'ק צד אתם נחשפים רק לחלקה החיצוני שפונה אליכם. שרשרת שנראית "ג'ינג'ית" מבחוץ היא לאו דווקא שרשרת גמורה (אם כי למען האמת, זה עשוי להצביע על הזנחה מתמשכת). מה שמטריד יותר היא שרשרת עם "ג'ינג'ים" בחלקה הפנימי, על הרולרים ועל החומר שנמצא ביניהם.

לעולם, בשום פנים ואופן, אסור לשמן או לנקות שרשרת עם מנוע עובד כשההילוך הראשון משולב! מומלץ לוודא שהמנוע כבוי ושהאופנוע נמצא בניוטרל. אם לא תעשו את זה, אתם נחשפים לסכנה חמורה לקטיעת האצבעות. תסתכלו בתמונה המופיעה בסוף המאמר אם אתם רוצים חיזוק ויזואלי. זהירות – תוכן גראפי כואב במיוחד!

רצוי לבצע את השימון אחרי שהשרשרת חמה, כלומר אחרי הנסיעה.

יש כאלה שמתקינים משמנת אוטומטית. הם טוענים שזה מאריך את חיי השרשרת (במיוחד אנשים טרחנים שרוכבים על אופנועים של זקנים…). זה מיותר בעיני, אבל מי שרוצה שיתכבד ויתקין. להזיק זה לא יזיק.

אם מנקים את השרשרת (ולא, לא חייבים לנקות אותה אלא אם יש עליה טינופת יוצאת דופן) – אסור לנקות אותה עם חומרים ממיסי שומנים, אלא יש להשתמש בחומרים ייעודיים – לא דלק, לא חומרי ניקוי קרבורטורים או ברקסים, ולא חומרים מונעי חלודה, כי זה פוגע באטימה של ה- O-rings ואז בעצם מקצרים משמעותית את אורך חיי השרשרת.

אגב, השימוש בנפט הוא אפשרי, אם כי הדעות בנושא חלוקות (יצרנים מסויימים כמו RK מציינים בפירוש שהחומר הנקרא "קרוסן" – הוא בעצם ה"נפט" שנמכר בארץ – אסור לשימוש בניקוי שרשרת).

אם מנקים עם מברשת, רצוי לעשות זאת ע"י מברשת ייעודית כמו זו:

וככה זה יראה על השרשרת בזמן הניקוי:

אסור לנקות שרשרת בלחץ אוויר או לחץ מים חזק לאזור האטמים, זה פוגע באטימה שלהם.

חובה להקפיד על מתיחה נכונה של השרשרת על ידי מקצוען (מכונאי) לפי הוראות יצרן (כתוב בספר האופנוע איך למדוד את הרווח הנכון). לא להזניח. מידת המתיחה הנכונה רשומה בספר האופנוע שלכם, ולעיתים גם על מדבקה שנמצאת על הזרוע האחורית.

חפשו מדבקה שנראית בערך ככה:

אם אתם מחפשים בספר האופנוע, חפשו הסבר שנראה בערך ככה:

באופנועים מסויימים מקבלים עם האופנוע מכשיר מדידה ייעודי שמציבים אותו מתחת לשרשרת והוא מראה מה הטווח הנכון של החופש שלה. כל מה שמעבר לזה דורש מתיחה.

בכל מקרה, אני ממליץ לתת לאיש מקצוע לעשות את העבודה. אם תמתחו את השרשרת בצורה לא מקצועית, אתם עלולים לפספס נקודות חשובות כמו מתיחה דו-צידית זהה (באופנועים בהם יש זרוע דו-צידית) וסגירה נכונה של הברגים/אומים במומנט הנכון עם הכלים הנכונים. אם אין לכם את הידע והציוד הדרוש – תנו למקצוען לעשות את זה.

אם מותחים את הרשרשת פעם אחת, הכל טוב. פעמיים, גם טוב. שלוש, גם טוב. אבל כשמגיעים ליותר מדי מתיחות, זה אומר שהשרשרת מגיעה לקצה חייה. לא חוסכים, מחליפים את השרשרת!

יש להקפיד על בדיקה פיזית של השרשרת – בהתחלה כשהיא חדשה אפשר בתדירות יחסית נמוכה, אבל ככל שמתקרבים ל- 10 אלף ק"מ ומעלה, יש להקפיד יותר ויותר על בדיקה פיזית. כמובן ככל שהאופנוע ישן יותר ועבר תחזוקה פחות רשמית, כך חשוב לשים לב למצבה של השרשרת, וכך גם כשקניתם אופנוע משומש שאין לכם מושג מה היה מצבו לפני שהגיע אליכם.

כשהחוליות של השרשרת נראות "בזיגזג", וגם כשיש מתיחה לא שווה – כלומר חלק אחד שלה מראה ריפיון ו"בטן", וחלק אחר שלה מראה מתיחה – זה סימן מעולה שהשרשרת עשתה את שלה וצריך להחליף אותה בהקדם, בלי לחסוך ובלי להתקמצן. לא למתוח אותה שוב ושוב ולחשוב שזה פותר את הבעיה.

אורך החיים של שרשרת משתנה בין סוג האופנוע, סוג השרשרת, וסגנון הרכיבה. ככל שמדובר באופנוע אגרסיבי יותר וככל שסגנון הרכיבה אגרסיבי יותר, כך השרשרת עשוייה להתבלות מהר יותר. יש שרשראות שמחזיקות על אופנועים מסויימים רק 10-15 אלף ק"מ. יש כאלה שמחזיקות על אופנועים אחרים פי שתיים ואף פי שלוש מזה. יצרני שרשראות ממליצים על פרק הזמן המקסימלי שבו מומלץ להחליף שרשרת (לדוגמה – RK ממליצים על החלפה כל 20,000 ק"מ).

לרוב מחליפים גם שרשרת וגם גלגלי שיניים באותה פעם. שרשרת שהוחלפה והותקנה על גלגל שיניים בלוי שלא הוחלף תתבלה הרבה יותר מהר, וגלגל השיניים יתחיל לזייף. גם אחורי, וגם קדמי. שרשרת שקופצת ממקומה היא סכנת נפשות.

כשמגיע הזמן, בשום פנים ואופן לא חוסכים ולא מתקמצנים ולא מושכים "רק עוד 1000 ק"מ עד הטיפול". מחליפים את השרשרת אך ורק בדגם שהיצרן כתב שצריך, לפי הזמן שצריך. שרשרת קרועה בזמן רכיבה על 200 קמ"ש עלולה לגרום לפציעה קשה ואף לסכנת נפשות.

בא לכם לחסוך בעלויות השרשרת וגלגלי השיניים? רוצים להזמין בחו"ל ולהביא למוסך שיבצע את ההחלפה? אין בעיה, אבל בשום פנים ואופן אל תזמינו שרשרת וגלגלי שיניים שלא תואמים את המקור. פעלו אך ורק לפי דרישות היצרן, ובטח שבטח אל תזמינו אותם באתרים סיניים. לא משחקים עם זה.

הנה דוגמה לשרשרת שנקרעה והתכנסה לאזור גלגל השיניים הקדמי, מה שעלול במקרים רבים להוביל לפגיעה מכאנית כזו שתדרוש פתיחה רצינית של המנוע והעלויות עלולות להגיע לאלפי שקלים, כל זאת בגלל שניסיתם לחסוך כמה מאות שקלים.

זכרו: זול עולה ביוקר.

יש לכם טיפים נוספים? רשמו אותם בתגובות מטה.

זהירות – תוכן גראפי כואב במיוחד!

אל תגללו מטה…

One Comment

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות