תחילת הסוף של מצלמות המהירות? או התחלת סיוט חדש לכולנו?

קרוב ל- 10 שנים לאחר התחלת פרוייקט מצלמות המהירות המכונה גם פרוייקט א-3, וכ- 3 שנים לפני תום החוזה שחתמה המדינה עם הספק (חברת מל"מ-תים), עושה רושם שאיפושהו בתוך מסדרונות הממשלה המסורבלת, לא יעילה וחסרת אונים ששולטת על ישראל בימים אלה, מתחיל איזשהו תהליך שעשוי, אולי, לבשר על שינוי לנהגי ישראל בכל הקשור לאכיפת מהירות אוטומטית ואלקטרונית.

משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד המשפטים והמשרד לבטחון פנים צפויים להקים צוות בין משרדי משותף שאמור להתחיל את עבודתו בשנה הבאה, ולבחון חלופות למצלמות המהירות הפרוסות ברחבי המדינה.

מכיוון שכאן ב"מיצו בדרכים" אני עוקב כמו נץ אחר ההתפתחויות בנושא החל מהימים הראשונים עוד בטרם החל הפיילוט בנושא, ומכיוון שצברתי לא מעט קילומטראז' בכיסוי הנושא, הנה כמה המלצות לחברי הועדה המכובדים (יהיו אשר יהיו):

1. עשו את הדבר הנכון! הורידו את המצלמות שנמצאות בקטעי כביש ישרים לחלוטין בהם אין למהירות כל משמעות (פרט להיותן דרך מצויינת לחליבת כספים מהציבור), והעבירו אותן לכבישים אדומים, לכבישים מסוכנים, לכבישים בהם נהרגים ונפצעים עשרות אנשים מדי שנה. תתקעו 20 מצלמות על כביש 90 באזור הערבה בתור התחלה. רוצים רשימה של מיקומי כל המצלמות הלא-יעילות לבטיחות בדרכים? בשמחה אתן לכם, אבל לדעתי אתם כבר מכירים אותה יותר טוב ממני (ואם לא, חפשו את הכסף).

2. העבירו את המצלמות לצמתים מסוכנים, והגדירו אותן לשמש כמצלמות אור אדום (וככאלה אין ספק בנוגע ליעילותן במניעת תאונות דרכים). רוצים רשימה של צמתים מסוכנים? פנו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תבקשו מהם לייצר לכם שאילתא מתאימה והופה, יש לכם אחלה מפה.

3. החזירו את הניידות ואת השוטרים לכבישי ישראל, הפסיקו להסתמך על פתרונות טכנולוגיים מטופשים. הפתרונות האלה אולי יעזרו למלא את קופת המדינה, אבל הם לא יעזרו בהגברת הבטיחות בדרכים. אין תחליף לניידת או אופנוע משטרתי שעושה פטרולים הלוך וחזור על כבישים אדומים ומסוכנים, שצד נהגים עבריינים וביריונים, ושמבצע אכיפה אפקטיבית ואיכותית. רוצים הוכחה לאפקטיביות של אכיפה אנושית אמיתית? תסתכלו על מה שקרה בחצי השנה של 2018, כשהמשטרה נאלצה להפסיק להנפיק דו"חות מהירות ממצלמות הגאטסו, ובמקום זאת כמעט הוכרחה להוציא ניידות לכבישים (רמז? השנה נגמרה עם כמות ההרוגים הקטנה ביותר בכבישים מזה שנים).

4. הפסיקו לצוד נהגים שנוסעים או רוכבי אופנוע שרוכבים במהירות של 10-20 אחוז מעל למותר. נכון, זו עבירת תנועה. אבל המהירות הזו היא לא זו שהורגת. רוצים לאכוף מהירות? חפשו את העבריינים הסדרתיים שנוהגים במהירויות מטורפות של עשרות ק"מ מעל למותר, את הנהגים שלולי הרישיון, הגבירו את הסיורים במגזר הערבי ובדרום (לא נעים להגיד, אבל כולנו מכירים את המציאות).

5. ואולי הכי חשוב – הפסיקו להתמקד במטבע שמתחת לפנס! מהירות נמצאת בתחתית רשימת 10 הגורמים לתאונות קטלניות (שנה אחרי שנה, ואת זה לא אני אמרתי). מצד שני, זו אחת העבירות שהכי קל לאכוף, ולכן קל להבין מדוע התאהבה המשטרה באכיפת מהירות. רוצים להקטין את כמות התאונות? רוצים להגביר את הבטיחות בדרכים? האם זה באמת משנה אם מישהו עשה את הקטע בין מחלף אלעד למחלף קסם על כביש 6 במהירות של 135 קמ"ש במקום ב- 110? הרבה יותר חשוב להתמקד בעבירות שבאמת מסכנות חיים כמו חציית פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, אי מתן זכות קדימה בתור התחלה. ואם אתם ממש רוצים להוות גורם הרתעתי – כנסו באמאמא של אלה שנוסעים באותו קטע על כביש 6 בנתיב השמאלי בגלל שהם צריכים לפנות שמאלה בחיפה, כנסו בכל הכוח בגנבי התורים בפקק, באלה שפונים מתוך נתיב שאמור להיות לנסיעה ישרה, באלה שמסיעים ילדים בלי התקני ריסון, באלה שנוסעים בלי חגורות, באלה שעוברים נתיבים או פונים בלי לאותת, באלה שמתעסקים בפלאפונים.

אבל אנחנו יודעים מה יקרה… המשטרה בשילוב המשרד לבטחון פנים ימשיכו לחפש את הפתרון הקל – ואנחנו דווקא מכירים פתרון טכנולוגי מעולה למטרה זו שאף דנו בו כאן בהרחבה באתר לפני מספר שנים. האם לשם אנחנו הולכים? ימים יגידו, אבל אני חושש שכן, וזו תהיה התחלה של סיוט חדש לכולנו.

כלכליסט: שלום למצלמות המהירות: צוות בין משרדי יבחן חלופות ב-2021

נגישות