מיצו בדרכים

כפי שפורסם כאן מזמן, ישנה עמדת גאטסו המותקנת על רחוב אלוף שדה לכיוון מזרח, בצומת עם רחוב רזיאל (הפניה ימינה לרמת חן). כמו בשאר העמדות, גם מצלמה זו תתפוס גם את העוברים באור אדום, וגם את אלה החוצים את הצומת במהירות גבוהה מהמותר.

אמש תועדו מהנדסי חברת MER, קבלן ההתקנות של פרוייקט א-3, כשהם מתקינים באמצעות מנוף קטן את מצלמת הגאטסו עצמה (מדגם GS11) בתוך קופסת המתכת על ראש העמוד. המצלמה מתוצרת חברת גאטסומטר (להלן "גאטסו") עולות כ- 70,000 יורו ליחידה, וזה עבור המצלמה בלבד. עבור התקנת העמוד וחריצת הלולאות בכביש משלמת המדינה לקבלן עוד כ- 140,000 ש"ח. כמובן שכל הסכומים האלה מתגמדים לעומת ההכנסות העצומות שמקבלת המדינה מכל מצלמה – מאות מיליוני ש"ח בשנה הכנסות מהפרוייקט כולו.

כך נראית המצלמה עצמה:

התמונות שצולמו מראות כיצד הטכנאי שולף את גוף המצלמה מתוך העמדה הנמצאת בראש העמוד.

קרדיט לתמונות – אלכס פרטסיס

ביום שני, ה- 10/02/2014, בשעה 11:30 יתקיים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב דיון בערעורים שהוגשו במשפטו של הנהג שנמצא אשם בגרימת מותו ברשלנות של טל שביט ז"ל. הדיון יתקיים בפני הרכב של שלושה שופטים, בראשות כב' השופטת דבורה ברלינר.

למרות הכרעת הדין המפורטת והמנומקת של כב' השופט עופר נהרי בבית-משפט השלום לתעבורה, אשר בעקבותיה נגזרו על הנהג מספר עונשים (מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים, שלילת רשיון הנהיגה שלו ל- 13 שנים, קנסות כספיים ועונשים נוספים על-תנאי), החליט הנהג לערער הן על הכרעת הדין והן על גזר-הדין.

המדינה, מצדה (וביוזמתה), ערערה על קלות עונשו.

תגובת משפחת שביט:

"משפחת שביט מצרה על כך שהנהג ממשיך ומסרב להכיר באשמתו, ולא לוקח אחריות על מעשיו והשלכותיהם. אנו מקווים שההליך המשפטי יסתיים בזאת סוף-סוף (בחודש הבא ימלאו שלוש שנים למותו של טל אהובנו), ואנו כמשפחה נוכל להתרכז בשיקום משפחתנו ובשימור מורשתו של טל. אנו מזמינים את כל המעוניינים להגיע לדיון בביהמ"ש. פרטים ניתן לקבל בלינק הבא:"

https://www.facebook.com/events/587447147997027

משפחת שביט מבקשת מכל המגיעים לבית המשפט להתנהג בצורה מאופקת.

עדכון:

בית המשפט דחה מכל וכל את ערעורו של הנהג והשאיר על כנו את העונש שנגזר עליו. השופטת ברלינר כינתה את התמרון שביצע המערער "החלטה אומללה וגרועה", והציעה לו למשוך את ערעורו פן יגזר עליו עונש חמור יותר. עקב כך משכו שני הצדדים את עירעורם, והנהג בן ה- 62 יכנס לכלא ב- 2.3.14 לרצות את תקופת עונשו – בדיוק 3 שנים ליום בו נהרג טל שביט ז"ל.

לתיאור מלא של השתלשלות תהליך העירעור – דו"גרי

ציטוט מטעם משפחת שביט:

"משפחת שביט חשה הקלה עצומה על כך שההליך המשפטי הסתיים סוף סוף, ושההרשעה נותרה על כנה. המשפחה מבקשת להודות לכל מי שליוו, תמכו ועזרו לכל אורך הדרך. המשפחה מודה גם לפרקליטות מחוז תל אביב ובמיוחד לתובע, עו"ד צחי הבדלי, על שלא הרפו מהמקרה עד שהצדק נעשה. אנו מסבים את תשומת לבה של עמותת "אור ירוק" לכך שהרכב של שלושה שופטים, בראשות נשיאת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופטת ברלינר, ניקה אף הוא באופן חד משמעי את טל מההכפשות שהוטחו בו לאחר מותו על ידי העמותה, וקבעו גם הם כי הנהג, חיים אליהו (אלי) בר עם, הוא האשם הבלעדי והאחראי היחיד למותו של טל."

הנה זה מתקרב אלינו, החוק החדש מבית מדרשה של אחת הח"כיות העסוקות בכנסת (ח"כ עסוק משמעותו שהנ"ל מתכנן על פוזיציה בכיר בסבב הבכירות הבא, לפעמים זה טוב ליהודים אבל לא טוב לח"כ – ע"ע מקרה כרמל שאמה הכהן, לפעמים זה רע – ע"ע מקרה גלעד ארדן).

לפי החוק, שוטרי משטרת התנועה יוכלו לחלק דו"חות לנהגים גם אם לא ראו במו עיניהם את העבירה שבוצעה לכאורה. כבר דיווחנו על הצעת החוק הזו בעבר כאן והבטחנו לעקוב אחר התקדמותה במסדרונות הכנסת.

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

עד כאן יש שיתווכחו ויאמרו שהחוק החדש מטרתו באמת להחמיר את הענישה כלפי בריונות כביש, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירות מסכנות חיי אדם. לכאורה, אכן יוזמה ברוכה שאמורה בין היתר, גם להקל על העומס בבתי המשפט וכן להפחית עסקאות טיעון מקלות וערעורי סרק. אני משוכנע שלא יהיה אדם שיטען שחמש שנות מאסר ו-230 אלף שקל קנס לנהג שיחצה מסילת רכבת ויסכן נוסעים הוא לא עונש ראוי לאותם אידיוטים שחוצים פסי רכבת בצורה רשלנית ופושעת. כנ"ל גם כלפי שיכורים ושלל רוצחים בפוטנציה.

אבל כמו שכולנו יודעים, מרגע שנותנים לכלב את העצם קשה מאוד לקחת אותה ממנו בחזרה.

"לא ראיתי אבל אני בטוח שעברת עבירה…" (צילום – 1cohen)

מה המשמעות של הצעת חוק זו לעניין שלנו? עד כה קצין משטרה היה צריך לחזות במו עיניו בעבירה בעת התרחשותה, ו/או היה צריך לראות במו עיניו את עבירת המהירות או אור אדום כפי שצולמה ע"י מצלמות המהירות של פרוייקט א-3. לעומת זאת, אם תתקבל הצעת החוק הזו, גם אם העבירה עצמה לא צולמה ע"י המצלמות ו/או לא נצפתה בעת התרחשותה ע"י השוטר, הרי שמתקיים כאן היסוד הסביר להנחה שהעבירה אכן התקיימה. הרי לא יתכן שהרכב האמור עבר וצולם בין שתי המצלמות שהמרחק ביניהן ידוע וקבוע, ובעוד שגם אם בעת המעבר על פני שתי המצלמות היתה מהירותו חוקית לגמרי, עצם העובדה שהוא עבר מרחק נתון זה בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית – ולכן מכך מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות.

בתגובה, כך מדווחים בוואלה, אומרת חוטובלי: "הרפורמה חיונית לחיזוק הבטיחות בדרכים בכך שתאפשר תאפשר לרשויות החוק להוריד מהכביש בריוני תנועה ותגביר את ההרתעה כלפי עבריינים. בנוסף, תיושם לראשונה דירוג בשכרות, כך שתוחמר הענישה כלפי נהגים שיכורים ותהיה הקלה בענישה כלפי אדם שחרג במעט מכמות האלכוהול המותרת."

הרפורמה בפקודות התעבורה: אושרה החמרה בענישה במגוון עבירות – וואלה! רכב
http://cars.walla.co.il/?w=/4700/2713841

זה התחיל קר. קר מאוד. מינוס 5 מעלות לערך. כשעליתי למטוס ארצה בשדה התעופה של פראג הייתי לבוש כמו דב קוטב. באותו שבוע בישראל היו עסוקים בניתוח הכשלונות של הגופים השונים בהתמודדות עם הנזקים של מה שלפעמים היה נשמע כמו סופת ההוריקן קתרינה לפחות, אבל אני כבר תכננתי את כל המסע מראש לפרטים עוד לפני שנסעתי לחו"ל. השארתי ברכב שלי בחניון ארוך הטווח בנתב"ג את כל ציוד הרכיבה הרלוונטי, כולל גטקעס תרמיים, בטנה כפולה, מגפי רכיבה, מעיל ממוגן ומחומם, מגני ברכיים וגב, כפפות וכמובן קסדה. הרעיון היה פשוט מאוד. לנחות בשדה בשלוש בבוקר של יום שישי, לנסוע לחבר כדי למשוך את האופנוע, להמשיך הביתה לכשעה אחת של שינה, ואז לצאת בזמן כדי להגיע לצומת בית קמה בשמונה בבוקר על מנת להצטרף לרכיבה ייחודית של פעם בעשור.

מטורף? כן. אבל חיים פעם אחת, ולרכיבה מיוחדת שכזו כדאי להתכונן היטב.

מה כל כך מיוחד ברכיבה הספציפית הזו, אתם שואלים את עצמכם. למה להתאמץ כל כך לקחת אופנוע מבחן דווקא לרכיבה כזו, במזג אויר כזה, ובתנאים שכאלה.

אז זהו שזו לא רכיבה רגילה. מדובר בהזדמנות פז שלא חוזרת על עצמה באופן קבוע. מדובר ברכיבה אל אחד הכבישים היחידים במדינה שלאזרחים הרגילים אסור לנסוע בו. כביש 10, הוא כביש המערכת הדרומי של ישראל, הכביש המוביל מרפיח, דרך גבול המערכת עם מצרים, דרומה דרומה לעבר כביש 12 המגיע לאילת.

אני אוסף את האופנוע לפי התוכנית. בחוץ שקט של שעות טרום זריחה, ואני עושה יותר מדי רעש. עולה על האופנוע השחור/אפור, ומתחיל בתנועה עדינה ברחובות שעדיין ישנים. אני אוהב את הפוזה של ה"בייבי GS", הוא נראה מצויין בשחור/אפור, עם אגזוז אחד אגרסיבי מותקן גבוה מצידו השמאלי, גלגל שיניים ושרשרת דווקא מצידו הימני, חישוקי שפיצים למראה "שטח קרבי", ובסך הכל אופנוע שמשווה לך מראה של לוחם יס"מ (למי שזה עושה לו את זה). כל מה שצריך זה קסדה לבנה או שחורה, מעיל שחור, אקדח בחגורה והופה לדרך… אגב, כשמסתכלים עליו מהצד כנגד מקור אור המצליל את הצבעים שלו ומשאיר רק את קווי המתאר, הוא מזכיר לי מאוד את ה- DR-BIG המקורי של סוזוקי, עם אותו "מקור" גבוה וצורת מיכל דלק.

המשך…

דיווחים שמגיעים אלי מצביעים על מגמה חדשה, תקראו לה הגדלת ראש, של מי שאחראי במשרד לבטחון פנים על עמודי הדמה – הדחלילים – העתיקים שקיימים על מספר כבישים בישראל מאז תחילת שנות התשעים.

מדובר כמובן בעמודים שמעולם לא הכילו מצלמה פעילה (המצלמות אז היו מדגם מולטנובה F6), וגם כיום אינם מסוגלים, טכנית, להכיל ראש "פעיל" או "מבצעי". זאת אומרת – מטרתם היחידה היא להגדיל את כמות העמודים הכתומים, מעין "מכפיל כח", שיאמור לגרום לנהגים להאט בקרבתם.

העמודים אינם זהים זה לזה, וכך גם קופסאות ה"ראש" שאמורים להכיל את המצלמה. בסיס העמודים שונה ממקום למקום, העמוד עצמו פעם עגול ופעם מרובע, לפעמים יש לעמוד חיזוקים שמעבים אותו, ולפעמים הוא דק מאוד כמו עמוד של תמרור.

כל זה מוביל כמובן למסקנות הבאות:

אין סטנדרט > אין אחידות > לא יכול להיות תקן > אין בטיחות > לא יכולה להיות מצלמה מבצעית שמותקנת בצורה כה פרטיזנית וחובבנית.

מכיוון שעמודים אלה אינם באמת מכילים מצלמות, הם לא יתועדו באתר זה, וגם תוכנת Waze לא תתריע על התקרבות אליהם.

מספר דוגמאות:

המשך…

לא, עדיין לא בישראל, אבל אין ספק שמספר ח"כים כבר משתעשעים ברעיון של איסור הפעלת אמצעי התרעה בפני מכמונות מהירות, מארבי משטרה, מצלמות מהירות ועוד.

אם נחזור לימי שנות השבעים והשמונים נזכר שגם אז, בישראל, גלאי רדאר ומכמונות מהירות היו אסורים גם אצלנו. בשלב מסויים הצליחו גורמים בענף הרכב לשכנע את מי שצריך היה לשכנע שדווקא קיומו של גלאי רדאר ברכב ישיג התראה טובה יותר, שכן הנהג שמקבל צפצוף על קיומה של המכמונת מאט את נסיעתו ובכך מושגת, לדבריהם, בטיחות טובה יותר בכבישים.

במשטרה הסכימו לאפשר הפעלת גלאי רדאר, אבל כדי לבלבל את הציבור הפעילו החל משנת 94  "דחלילי רדאר" על עמודים בצידי הדרך, מה שגרם לצפצופי שווא רבים אצל הנהגים שרכשו גלאי רדאר פשוטים וזולים. אלא מה, מסיבות של חלמאות ישראלית טיפוסית, אותם דחלילים שידרו בתדר אחר מזה שבו שידרו המכמונות האמיתיות (דאז – מולטנובה), וכיוון שכך בעלי הגלאים יכלו פשוט לסנן את התראות השווא.

ואז הגיעה חברת הסטארטאפ הישראלית Waze – עם אפליקציית האייפון, אנדרואיד (וכעת גם ווינדוז-פון 8) הנקראת באותו שם. היתרון באפליקציית הניווט הוא הקשר הקהילתי שלה אל הנהגים. נהגים יכולים לשלוח, בזמן אמת, התראה על כך שבכביש יש מפגע כלשהו, וכך נהגים אחרים הנמצאים באותו אזור מקבלים את ההתראה ויודעים להיזהר. אבל למה לעצור במפגעים ותאונות דרכים, ולמה לא לתת התראות גם על מיקומי שוטרים, מארבי משטרה, מכמונות מהירות ומצלמות?

המשך…

במהלך שכלל גם את החלפת עורך הדין שלו, עירער הנהג שגרם לתאונה הקטלנית בה נהרג טל שביט ז"ל במרץ 2011 על חומרת העונש שנגזר עליו.

התביעה הסכימה במקור לדחות את ביצוע המאסר בפועל למשך 45 יום מגזר הדין, ואם יוגש עירעור, עד למתן פסק דין בעירעור. כעת, משהוגש העירעור נותר להמתין ולראות מה תהיה תוצאתו.

למרות העובדה שבאתר "מיצו בדרכים" עוקבים בצורה קפדנית אחר תהליך פריסת מצלמות המהירות ברחבי הארץ, תהליך שנמצא כעת בערך בשליש דרכו (כ- 110 מצלמות מתוך כ- 300 הצפויות), החליטו במשרד לבטחון פנים לעזור במעט לציבור הנהגים ולפרסם בצורה רשמית את מפת הפריסה של המצלמות נכון לרגע זה (נובמבר 2013).

באתר, שזהו צילום המסך שלו, קיים לינק ברור לטבלת פריסת המצלמות:

אלא מה, בעת לחיצה על הלינק המופיע בצד ימין, החליטו מנהלי האתר (בשיתוף עם החבר'ה הטובים של תהילה) להציג את הדף האינפורמטיבי הבא:

בהחלט עוזר מאוד.

אנחנו בטוחים שמדובר בתקלה רגעית.

או שלא.

עריכה: עושה רושם שהתקלה תוקנה.

לינק למפה

על כל פנים, גלובס פרסם את הרשימה המלאה, על פי המשרד לבטחון פנים, אבל מיד לאחר עיון ראשוני מתגלים פגמים רבים ברשימה, חורים שלמים, מיקומים לא מדוייקים או מעורפלים, וכן אי דיוקים בנוגע לכיוון הצילום.

הנה למשל אחת מהמצלמות הרווחיות ביותר של הפרוייקט – המצלמה הידועה לשמצה על כביש 3 באזור צומת עין צורים – מופיעה במיקום מעורפל בטווח קילומטרים רב, וגם אז היא מופיעה כחד-כיוונית בעוד שאתר זה היה הראשון שפרסם את העובדה שמדובר דווקא במצלמה דו-כיוונית.

כדי לקבל את רשימת המיקומים המלאה, המדוייקת ביותר, גשו והתעדכנו במפת הפריסה המלאה והעדכנית של מצלמות המהירות בישראל.

בית המשפט לתעבורה בתל אביב גזר היום את עונשו של חיים ברעם שהרג את עיתונאי הרכב טל שביט ז"ל ליד מחלף מורשה במרץ 2011. בנוסף על חודשי המאסר ישלם הנהג ההורג קנס של 20 אלף ש"ח לקופת המדינה, ועוד 30 אלף ש"ח כפיצוי למשפחה.

במקביל – נשלל רישיונו של הנהג ל-13 שנים (מתוכן ינוכה פרק הזמן שכבר עבר מרגע התאונה), וכן נגזר עליו מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים וזאת למשך שלוש שנים.

אבל זה לא די. במשפחתו של טל שביט ממתינים להתנצלות מארגון אור ירוק, שטען במסגרת "חקירת עומק" הזוייה שאותה הזמין מאת אדם המכנה עצמו "אינג'ינר" עוזי רז (ד"ר למדעי הבלוף) כי שביט היה אשם בתאונה, וכי הנהג כלל לא היה אשם בתאונה, אלא היתה זו אשמתו של טל שביט שרכב על אופנוע שעליו לא היה מוכשר לרכוב, במהירות גבוהה מאוד, וכתוצאה מאובדן אחיזה של הגלגל הקדמי איבד (כך לטענתם של אור ירוק) את השליטה על האופנוע והתנגש ברכבו של הנהג שרק במקרה היה שם.

הזוי? כבר אמרנו. וגם כאן.

הורשע הנהג שהרג את טל שביט ז"ל

השופט עופר נהרי מבית המשפט לתעבורה בתל אביב מתח ביקורת קשה על הדורס: "לא הודה כי טעה, לא לקח אחריות, אלא בחר לכפור ולנהל דיון הוכחות מבלי להותיר במהלך הדיון בבית המשפט אבן שלא נהפכה".

השופט קבע גם כי בר עם יצר למעשה מלכודות לנוסעים בכביש. "הוא יצר בהתנהלותו מצב חריג ולמעשה נע כעיוור באלכסון על פני שני נתיבים בכביש בין עירוני, כאשר הוא מותיר לנהגים אחרים להתמודד עם הסכנה ועם המצוקה, תוצר התנהלותו".

חדשות 2 – 14 חודשי מאסר לדורסו של טל שביט

כעת ממתינה המשפחה לראות האם יצא יו"ר אור ירוק, שמואל אבואב, ויתנצל בפומבי על הכתמת שמו של טל שביט ז"ל. אני מרשה לעצמי להניח שלא.

סנגורו של הנאשם ביקש את עיכוב ביצוע גזר הדין (בכל הנוגע למאסר בפועל), לשם הגשת ערעור. השופט נעתר לבקשתו ודחה את כליאתו של הנאשם ב-30 יום.

עונשים כבדים נגזרו לדורס טל שביט

("כבדים" דוגרי? כבדים?)

נכון לרגע זה לא ידוע על הפעלת מצלמות הגאטסו בתצורה זו, אם כי זה לא מן הנמנע שמערכת כזו אכן תופעל בקרוב בישראל.

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

ישנן שמועות שאינן מבוססות דיין בשלב זה (דצמבר 2011) על כך שחלק ממערך מצלמות הגאטסו יופעל בתצורת מדידת זמן בין שתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע. לדוגמה: נעמיד מצלמה אחת על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון, ואת השניה בסמוך לג'סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב', נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו"ח יישלח לביתו.

מבחינת המערכת עצמה, היכולת קיימת וניתן להפעיל אותה, אבל זה דורש שינוי מבחינת היערכות המערכת. לדוגמה, קטע כביש כמו זה של כביש החוף באזור עתלית יניב עשרות אלפי תמונות בכל מצלמה, תמונות שצריכות להיות מעובדות בזמן אמת במצלמה הראשונה, וכן להיות מותאמות לאותו מספר של עשרות אלפי תמונות במצלמה השניה.

תמונת שלט המרתיע בפני אכיפת מהירות ממוצעת באנגליה:

כפי שהכותרת אומרת. מצלמה חדשה הותקנה בחולון, בצומת יהושע חנקין פינת גולדה מאיר, לכיוון מערב.

שימו לב- כמו ברעננה (ליד בית לוינשטיין), גם כאן לולאות ההפעלה נחצבו על פני מעבר החציה. מה שאומר: רוכבי אופנוע – עליתם על מעבר החציה באור אדום? חכו לדו"ח

(תודה ל- avrika על התמונה)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

המצלמה הותקנה על שדרות דוד בן גוריון בצומת עם רחוב גרשפלד ופונה לכיוון צפון.

(תודה לגיא ולאבי אלבז על התמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

המתקינים ממשיכים לשתול עמדות כאילו כפאם השד, והנה אנחנו מתבשרים על התקנת עמדת מצלמה חדשה (כנראה דחליל) על כביש 805, בק"מ 1.3, המופנית מערבה לכיוון צומת יבור. עמדה זו מצטרפת למצלמה שכבר קיימת מזרחה משם.

העמדה החדשה מסומנת בחץ על המפה. לידה קיימת מצלמת אמת על צומת יבור לכיוון דרום.

(תודה לתומר כהן על התמונות, אשמח לתמונות נוספות)

רגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מצלמה חדשה עלתה אמש על כביש 38 באבן ק"מ 7, ממש לפני הפניה לכביש 353 לשריגים לי-און ועגור, ובדיוק היכן שנמצאת הפניה לפארק בריטניה ומצפה משואה. העמדה נמצאת בצידו השמאלי של הכביש (אם נוסעים צפונה), אבל מכוונת דווקא צפונה (ולא דרומה כפי שהייתם מצפים). לא ברור אם זו סתם התקנה שהופסקה באמצע והאם ראש המצלמה יוזז בעתיד.

העמדה מסומנת בחץ על המפה, והיא נמצאת צפונית לדחליל שכבר קיים על הכביש הזה.

(תודה ל- avrika, ירון יוגב, ניתאי ו- פרארי1 על המידע, אשמח לתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מצלמה זו מצטרפת לגל גדול של התקנות אליו נחשפנו בימים האחרונים, כנראה במטרה של הזכיין לעמוד במכסות שלו עד לסוף השנה.

מדובר על מצלמה חדשה בחדרה, על כביש 4 לכיוון דרום בצומת עם רחוב החרות.

(תודה ל- dmx_must_fly על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.