תעלומת ה"קטעים המפוקחים"

בהודעה לעיתונות שהוציא המשרד לבטחון פנים בתחילת פברואר 2012 (שחלקה נבע כתוצאה ממבול הדיווחים בתקשורת על המצלמות, משהו שגם אני גאה להיות חלק ממנו), צורפו שלושה מסמכי PDF. במסמכים הללו צויירו מפות של חלקים מישראל – צפון, מרכז ודרום – ועליהם צויירו אייקונים של מצלמות המהירות והרמזור שעומדות להיות מופעלות, כך לדברי המשרד, החל מה- 5 בפברואר 2012.

יש לציין שמיקומים אלה שפורסמו ע"י המשרד חופפים אחד לאחד את המידע שפורסם פה באתר כבר לפני חודשים רבים.

רצ"ב הקבצים:

צפון

מרכז

דרום

במסמכים הללו מצאתי מושג מבלבל הנקרא "קטע מפוקח". על המפה הודגשו מספר קטעי כביש בצבע אדום:

– כביש 44 בין צומת חולון לאזור

– כביש 65 בשני קטעים (באזור צומת מגידו ו-ואדי ערה)

– כביש 784 דרומה מצומת מורשת

לדוגמה:

מהם אותם קטעים מפוקחים? על פניו, קטע מפוקח משמעותו קטע כביש שבו יש פיקוח על מהירות התנועה ו/או עבירות אחרות. כשחושבים על רשימת עבירות אחרות, פרט למהירות, שאותן רצוי וראוי לאכוף, עולות בראשי עבירות כגון מעבר על פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, שמירת מרחק או ביצוע פרסה. האם עבירות אלה יאכפו באותם קטעים? לא סביר בעיני שכן יהיה, בעיקר משום שבמסגרת פרוייקט א-3 מופעלות אך ורק מצלמות מהירות ומצלמות רמזור/מהירות, ולא שום אמצעי טכנולוגי אחר (לפי מיטב ידיעתי).

כל זאת מוביל אותי למסקנה אחת – מדובר בקטעי כביש בהם ה"פיקוח" הוא פיקוח על המהירות.

אבל בכך לא נפתרה התעלומה.

מה המשמעות של "קטע מפוקח" מנקודת המבט של אכיפת מהירות? מה ההבדל בין "סתם" מצלמת מהירות, מתוחכמת ככל שתהיה, לבין "קטע מפוקח"?

שוב, מסקנה אחת לי – מדובר בקטע אכיפה של מהירות ממוצעת. לדוגמה: נעמיד מצלמה אחת על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון, ואת השניה בסמוך לג'סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא מצולמת שוב כשהיא עוברת על פני מצלמה ב', נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו"ח יישלח לביתו. מבחינת המערכת עצמה, היכולת קיימת וניתן להפעיל אותה.

אם כך, בקטע שבו יש מדידת מהירות ממוצעת חייבת להיות הקפדה על מצלמת כניסה לקטע, ומצלמת יציאה מן הקטע, וכן להקפיד על כך שלא יהיו כניסות ויציאות מן הקטע שהרי אדם יכול לנסוע במהירות מופרזת של 200 קמ"ש, ולברוח החוצה לפני שהוא מגיע למצלמת היציאה, ולהיפך.

וכאן התעלומה: במבט על אותם "קטעים מפוקחים" שסומנו במפה הרשמית שהוציא המשרד לבטחון פנים, ומהכרות שלי עם השטח, אין אפשרות לאכוף מהירות ממוצעת מבחינת תשתיות. אם נתייחס למצלמה אחת כמצלמת הכניסה לקטע, הרי שאין מצלמת יציאה מהקטע, ומדובר באזור שבו יש כניסות ויציאות אל הכביש. בשני הכבישים הללו התנאים האלה אינם מתקיימים, ולכן עולה סימן שאלה גדול מאוד לגבי אמינות הנתונים שפורסמו על ידי המשרד לבטחון פנים.

האם מדובר בהטעייה מכוונת של הציבור? האם מדובר בזריית חול בעיני הציבור? או שמא מדובר בטפשות אופיינית למשרד (מישהו הזכיר מהלך חוק שלא הושלם למרות שהיו להם שנים לבצע אותו? אישור מכון תקנים שהוצא רק לאחרונה למרות ששוב, היו להם שנים להוציא אותו? מישהו הזכיר חלמאות בתהליך ההתקנה של המצלמות בשטח?)

2 Comments

Add a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות