מיצו בדרכים

כהכנה לקראת טיול האופנועים שלי לאירופה בדקתי לאחרונה מספר אפליקציות ושירותי ניווט. מה שעניין אותי במיוחד היו שלושה פרמטרים:

ראשית, חשוב לי שהתוכנה תהיה קלה לשימוש, עם ממשק משתמש אינטואיטיבי. אין משהו שיותר מעצבן אותי מטפשות של מתכנתים, ולצערי יש לא מעט תוכנות, תוכנות ניווט ביניהן, שגורמות לי לתלוש שיערות כשאני צריך להשתמש בהן. תוכנות מטופשות? לא מגיע להן שישתמשו בהן, ואני בכוונה נמנע מלהזכיר שמות. מי שיודע יודע (כולל כמה תוכנות ניווט מפוארות בתשלום).

שנית, ולא פחות חשוב, היא הדרישה שהתוכנה תדע לנווט במצב אופליין, גם ללא חיבור לדאטה. ברור שבמקרה זה לא אקבל דיווחי פקקים, משטרה או מצלמות (כמו למשל בווייז), אבל כשאתה תקוע באמצע פס באלפים ללא חיבור דאטה ורוצה לדעת אם לפנות ימינה או שמאלה, אתה בבעיה.

ונקודה שלישית היא שהתוכנה תדע לעבוד עם ריבוי נקודות ביניים בתוך הציר. כשאתה יוצא מהבית לעבודה אתה מסתפק בציר עם נקודת יציאה ונקודת סיום. אבל כשאתה רוצה לעבור דווקא דרך הכביש הצר, המשובש, אבל הציורי ועם הנוף המדהים הזה – תוכנת ניווט שמתעקשת להחזיר אותך לכביש המהיר או מתעקשת שלא תפנה פה שמאלה או שם ימינה – לא תעשה את העבודה עבורי.

אז אחרי שעברתי מספר תוכנות (על כך במאמר נפרד) החלטתי שתוכנת הניווט המבוססת על אפליקציית Google Maps מתאימה לצרכים שלי (וממילא היא כבר מותקנת בסלולרי שלי). קניתי חבילת דאטה לחו"ל (דרך ספק השירות שלי), ויצאתי לדרך.

ההורדה אופליין של מפות בתוכנה Google Maps מאפשרת לא רק הפחתת התלות בחבילת הדאטה היקרה שלכם בחו"ל, אלא גם עבודה במצב לא מקוון לחלוטין, גם הפחתת כמות הדאטה הנצרכת בעת ניווט, חיפוש וזום פנימה למפות באזורים שהורדו אופליין, וגם מאפשרת חיפוש מלא לטוב ניווט בתוך אותם אזורי מפה שהורדתם. ז"א, אם המפה תהיה זמינה אופליין אצלכם על המכשיר אתם תוכלו לא רק לנווט למקום שהוגדר מראש, אלא גם לחפש רחובות, כתובות, עסקים ועוד, גם ללא כל חיבור דאטה.

אז איך עובדים עם Google Maps במצב לא מקוון, דהיינו ללא חיבור דאטה? קבלו טיפ שאולי יעזור לכם (תתפלאו כמה אנשים לא מכירים את הקומבינה הזו).

המשך…

מרגע שמגיע חודש מאי/יוני ועד לקראת סוף ספטמבר/אוקטובר, בכל בוקר כשאני פותח את אפליקציית פייסבוק ועובר על העידכונים האחרונים המתקבלים מחברים שלי, אני מגלה יותר ויותר אנשים שיוצאים, נמצאים במהלך, או חוזרים מטיול אופנועים כזה או אחר, בעיקר באירופה (אם כי ישנם גם כאלה הנוסעים לארה"ב או למקומות אחרים בעולם). אולי זה קורה גם לכם. אם אתם נמצאים פה, סימן שגם לכם, כמוני, ה"קופיקו" שלכם מושך לכם חזק מאוד באוזן ומעודד אתכם לקום ולעשות מעשה.

אז אתם רוצים לצאת לטיול אופנועים בחו"ל? החלטתם על יעד? תאריך? יש לכם כיוון? אוקיי, מה הלאה? איך מתכוננים לטיול שכזה? מה צריך להביא איתכם? מה לא צריך להביא?

בניגוד לטיול ברכב או בכל אמצעי תחבורה "גדול" אחר, טיול אופנועים הוא הרפתקאה מעין עצמה. גם בגלל האווירה המיוחדת שכלי דו-גלגלי מכניס לכל סוג פעילות שאנחנו עושים, גם בגלל האהבה שלנו לכלים כאלה, וגם בגלל העובדה שמדובר בכלי תחבורה בו מרחב האיחסון מצומצם מאוד יחסית למכונית רגילה. אין מקום למזוודה גדולה, אין מקום אפילו לטרולי קטן, וכל מה שאתם לוקחים אתכם צריך להיכנס בתיקים – בין אם מזוודות צד ו/או ארגז קשיחים (מובנים, כמו אלה הנמצאים על אופנועים גדולים), ובין אם מזוודות חצי קשיחות או אפילו תיקי אוכף. ישנם כמובן אופנועים המגיעים ללא שום ציוד איחסון, ואז מלאכת האיחסון הופכת להיות מעט יותר מסובכת. ישנו כמובן גם התסריט של רכיבה בזוג על אופנוע, ואז מרחב האיחסון המצומצם גם כך קטן בחצי, בעוד שכמות הציוד הכללית גדלה לעיתים פי שניים.

בנוסף, בניגוד לטיול "רגיל" בו ניתן להתחבא מפני פגעי מזג האוויר בתוך המכונית או להחליט שפשוט לא יוצאים מהמלון או שנשארים באיזה מרכז קניות סגור, על אופנוע קצת יותר קשה להתחבא מהגשם והקור מצד אחד, או מפני השרב והחום המהביל מצד שני. אין מטריה, אין מזגן, והמסלול קורא לנו להמשיך להתקדם. אי אפשר לעצור.

את הציוד שלנו אנחנו צריכים לשאת עלינו, ולכן כדי להימנע מחיטוט ממושך בתוך הארגזים או התיקים, כדאי לתכנן את האריזה בצורה מושכלת כך שכל דבר מסודר לפי מחלקות, ובמקום ייעודי. אפשר ורצוי גם לחלק לשקיות כך שלא יתערבבו לכם דברים.

ניסיתי להכין לכם צ'ק ליסט שמתייחס לחלק גדול מהשיקולים שצריך לקחת בחשבון בזמן שמתכננים טיול אופנועי כביש לחו"ל – עם דגש ספציפי לכיוון אירופה. זו רשימה אישית המכילה המון פריטים, חלקם עשויים להראות לכם כמיותרים, ואולי יראה לכם שהיא לא מושלמת (יש לכם טיפים? שתפו!), אבל זו נקודת התחלה טובה שממנה אפשר רק לשפר.

מה שחשוב לדעת הוא שהרשימה היא נקודת התחלה, וכל אחד יקח ממנה את מה שעושה לו שכל. בסופו של דבר – המקום על האופנוע מוגבל, ולכן אנחנו צריכים לקחת ציוד ולארוז בצמצום, ואם אפשר להשתמש בפריט אחד לכמה מטרות – מה טוב. בכל מקרה – לא חייבים לקחת את כל מה שכתוב כאן!

המשך…

את התמונות הבאות צילמתי בעת ביקור באירוע יום הולדת ה- 90 של דוקאטי במסלול מיזאנו (ע"ש מארקו סימונצ'לי) אשר לחוף האדריאטי של איטליה. אי אפשר שלא להתפעל מעשרות אלפי האופנועים שגדשו את האירוע, אבל כשעברתי ליד הכלי הזה נעתקה נשמתי.

בהתחלה זה נראה נורמלי למדי:

אבל אז אתה מסתכל קצת יותר טוב, ומבין שיש פה משהו מוזר. שימו לב למיקום של הפנס, מגן הרוח והכידון:

האיש, רוכב דוקאטי לשעבר מאנגליה בשם מייק הארפר, נפצע בתאונת דרכים ורותק לכיסא גלגלים. אבל זה שהוא הפך להיות משותק זה לא משהו שימנע ממנו להמשיך לרכוב על הדוקאטי האהוב עליו ולהמשיך לטייל עם החברים שלו.

המשך…

המירוץ של האי מאן.

טוב לא הכי מטורף, יש מירוצים לא פחות משוגעים ממנו. אבל עדיין, מדובר באירוע שסוחף אליו מיליוני צופים, עשרות אלפי מבקרים מדי שנה, ומאות רוכבים שככל הנראה חלקם הגדול ברח ממוסדות סגורים ממש לפני המירוץ כדי להשתתף בו.

המירוץ (צריך להגיד מירוצים, כיוון שיש מספר לא קטן של קטגוריות – ביניהן גם קטגוריה המוקדשת לרוכבים חדשים, רוכבים ותיקים, סופרבייק, סופרספורט, אופנועים עם סירות צד, אופנועים קלי משקל ועוד) מתקיים מדי שנה בתחילת יוני, כשהמבקרים הרבים הפוקדים את האי יכולים להנות לא רק מ- 4 ימי מירוץ שלמים, אלא גם ממספר לא קטן של ימי אימון המקדימים את המירוצים עצמם.

אגב, השנה, המהירות הממוצעת של ההקפות המהירות ביותר בקטגוריית הסופרבייק שייכת למייקל דאנלופ הרוכב על במוו, עומדת על למעלה מ- 132 מייל בשעה, קצת יותר מ- 212 קמ"ש, כשזמן ההקפה הוא 17 דקות ו- 3 שניות. אורך הקפה עומד על 37.73 מייל, שהם קצת יותר מ- 60 ק"מ.

אגב, מי מכם שמתכנן להגיע כצופה לאירוע, דעו לכם שככל הנראה כל מקומות הלינה באי נמכרו כבר למעלה משנה מראש, כך שקרוב לוודאי שהפעם הבאה שתוכלו לבקר במירוץ היא בשנת 2018…

Isle of Man TT Official Website

נתקלתי בקליפ הזה, רציתי לשתף אותו איתכם. למה שרק אני אהנה.

המצלמה מוקמה ברחוב אליהו דה קסטרו, בכניסה ממזרח (מכרמיאל), בצומת עם רחוב אברהם בן שושן. המצלמה מוצבת במקום שבו כבר קיימת גאטסו לכיוון השני (מזרחה).

על המפה:

(תודות ל- גיא ברלס ו- hen20001 על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

שתי מצלמות גאטסו חדשות הותקנן במנהרות הכרמל. שתי המצלמות מותקנות בנתיב לכיוון צפון, במקטע השני של המנהרה בין הגראנד קניון לבין הצ'ק פוסט (לכיוון הקריות).

המצלמה הראשונה היא מצלמה חזיתית (דהיינו מצלמת מחזית הרכב). היא נמצאת בתוך מעין מפרץ עצירה בצידה הימני של המנהרה.

המצלמה השניה היא מצלמה אחורית (כלומר "רגילה" המצלמת את אחורי הרכב), גם היא נמצאת באותו סוג של מפרץ, גם היא בצידה הימני של המנהרה, אבל כ- 250 מטר אחרי הראשונה.

שתי המצלמות מותקנות במעין התקנה מסוג חדש שטרם ראינו עד כה, עם מחבר זווית על הקיר של המנהרה.

זו גם הפעם הראשונה שבה מותקנות שתי מצלמות במרחק כה קצר זו מזו, ובהתקנה שונה – אחת חזיתית ואחת אחורית.

בגלל העובדה שמדובר במנהרה, והמצלמות מצלמות בכל שעות היממה בחושך וללא אור יום ממשי (במיוחד הראשונה המוצבת למול עיני הנהגים), במידה והן תופעלנה, סביר להניח שהן תתבססנה על פלאש (מבזק) מסוג אינפרה אדום, כזה הקיים בהתקנות נוספות של מצלמות חזיתיות בכבישי הארץ (לדוגמה – במצלמת הנת"צ הדרומית ביותר על נתיבי איילון לכיוון צפון).

בשלב זה של כתיבת שורות אלה שתי העמדות עדיין לא מבצעיות, ואין בתוכן מצלמות פועלות. אבל ברגע שיוחלט על הפעלתן, ניתן להכניס לתוך הראש הכתום שלהן את המצלמות עצמן והן עשויה להפוך להיות פעילות בכל רגע נתון.

המצלמה הראשונה:

המצלמה השניה (איכות הצילום לא טובה, אשמח לתמונות טובות יותר):

לנהגים שסומכים על ווייז תהיה במקרה זה בעיה רצינית. בגלל ש-ווייז מסתמך על אות מלווייני GPS כדי למקם את הרכב במרחב, ובגלל העובדה שמדובר במנהרה ארוכה למדי בה אות ה- GPS אינו נקלט, ווייז יתקשה מאוד להרתיע עליהן. אפשר לומר שאם המשטרה באמת תפעיל את העמדות החדשות, הרבה מאוד נהגים ורוכבים יאכלו צינור לא קטן.

לפני המצלמות קיים שלט אזהרה קטן:

הפתרון של ווייז, בשלב זה, הוא להתריע על המצלמה במרחק גדול יחסית, בסמוך לתחילת המנהרה, עוד לפני אובדן האות.

יש לציין כי שתי מצלמות אלה מצטרפות למצלמה הנמצאת ממש בתחילת המנהרות, גם היא לכיוון צפון, וכן למצלמה חדשה שהותקנה רק לפני שבוע בצומת של רחוב ההגנה עם רחוב צרפת, גם היא לכיוון צפון.

(תודה לארז ש.,אורי הורוביץ וגיא ברלס על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

המצלמה הותקנה בחיפה, בצומת של הרחוב ההגנה (ההמשך צפונה של כביש החוף) עם רחוב צרפת, לכיוון צפון.

(תודות ל- שמופי ו- רון על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

המצלמה הוצבה על כביש 79 לכיוון דרום מזרח, בסמיכות לגשר. היא מוצבת על אי התנועה המפריד בין הירידה מערבה לכיוון כביש 77 המוביל לכיוון אלונים, יקנעם וחיפה, לבין המשך כביש 79, כך שהיא תופסת את הממשיכים לכיוון נצרת.

על המפה:

(תודות ל- hen20001 ו- ofir על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

אני לא בטוח שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמקרה כזה מתרחש, אבל המקרה הזה הוא ללא ספק אחד הראשונים. לצערי, אני חושש שהוא בוודאי לא יהיה האחרון.

נהג בשם Joshua Brown נהג ברכב הטסלה מודל S שלו על כביש 27 ב-וויליסטון, פלורידה כשהוא נמצא במצב בקרת שיוט אדפטיבית על כביש בעל שני נתיבים ללא גדר הפרדה בין המסלולים. במהלך הנסיעה התקרב הרכב לעבר צומת לא מרומזר, כשמולו נסעה משאית פול-טריילר. המשאית פנתה שמאלה, ככל הנראה מבלי להבחין ברכב שמגיע לכיוון, ומבלי לתת לו זכות קדימה.

כאן ניתן לראות שיחזור של התאונה:

הרכב שעבר מתחת למשאית עבר "גילוח", והגג שלו נחתך (ככל הנראה תוך כדי הריגתו של הנהג האומלל). לפי דברי החוקרים במקום, כלל לא היו סימני בלימה לפני התאונה, וכריות האוויר לא הופעלו (לא שזה היה עוזר במשהו).

לדעת החוקרים, אילו הרכב היה מתנגש במשאית בנקודה אחרת, יתכן ומערכות הבטיחות של הרכב היו נכנסות לפעולה ומצילות את חיי הנהג. אך במצב זה לא היה לו סיכוי.

לדברי נציגי טסלה, הצבע הבהיר של המשאית שהשתלב בצבע השמיים, ביחד עם גובה המשאית, היוו גורמים יוצאי דופן שמערכת סיוע הנהיגה לא הצליחה להבחין בהם, למרות שלל הסנסורים המשולבים בה – מצלמות, מכ"מ וחיישני אולטראסאונד – ולכן גם לא הצליחו למנוע את התאונה.

בדיעבד מתברר גם שהרכב שהיה כאמור במצב בקרת שיוט אדפטיבית נסע במהירות מעל למותר – 75 מייל בשעה במקום ה- 65 המותרים. בנוסף, מתברר מבדיקת הלוגים של מערכת המחשב של הרכב, כי הנהג קיבל מספר התרעות על חוסר עירנות וקשב בטרם התרחשות התאונה, והוא התעלם מהן.

חשוב לומר: לרכבים רכבים כמו של טסלה ויצרנים אחרים יש מערכות סיוע נהיגה, שהן לא מערכות נהיגה אוטונומיות מלאות. דהיינו, המערכות מיועדות להקל את העומס על הנהג ולעזור לו לבצע משימות שגרתיות כמו שמירת מרחק, שמירה על הנתיב ועוד. אלה אינן מערכות נהיגה עצמוניות במלוא מובן המילה, והן דורשות נוכחות ועירנות של נהג אנושי. למעשה, אחרי תאונות מסוג זה חברות הרכב משדרגות כל פעם את המערכות, משפרות את החיישנים ומייעלות את האלגוריתמים הממוחשבים שלהן. יצרני הרכב מזהירות את הנהגים שהעירנות והקשב שלהם נדרשים תמיד, וחלקן אף מוסיפות מערכות שמזהות חוסר עירנות או קשב מצידו של הנהג, מתריעות על כך בפניו, ואם הן מזהות שהנהג לא מתייחס, הן מבטלות את עצמן בצורה הדרגתית עד כדי עצירה בצד הדרך, הדלקת אורות אזהרה, וביטול מוחלט של המערכת כדי למנוע שימוש לרעה.

לנו לא נותר אלא לקוות שעד שמערכות כאלה יגיעו אלינו – וזה יקרה ללא ספק מוקדם ממה שאנחנו חושבים – הן תהינה משוכללות, מתוחכמות, ובטוחות יותר לכולנו.

מסע הרכיבה הלילי בחג הפסח להר בנטל ברמת הגולן הפך למסורת, וזו השנה החמישית שהוא מתקיים, יוזמה של רוכב בשם זוהר בן דרור שסחף אחריו כמה מאות משוגעים לדבר. הרעיון דומה לזה של הרכיבה למצדה בראש השנה: אחרי ליל הסדר יוצאת שיירת רוכבים ממתחם גלילות לכיוון רמת הגולן לצפות בזריחה הראשונה של החג, שם, על פסגת הר בנטל המתנשא לגובה של 1,170 מטרים. בדומה למסע למצדה גם המסע לבנטל החל במקור ברכיבה של כמה עשרות רוכבים בודדים, ועם השנים גדל מספר המשתתפים. אבל בניגוד לרכיבה למצדה, הרכיבה לבנטל מרגישה אינטימית יותר, פחות המונית והרבה פחות רעשנית. גם כמות המשתתפים לא עולה על מאות, בעוד שמצדה שהפך כבר לפני שנים לאירוע של אלפי משתתפים.

הפעם, החבר שלי למסע הוא האפריליה שיבר 750.

בשישי בצהריים אני אוסף אותו. כמו כל אופנוע איטלקי, לפני הכל, היופי מדבר. השיבר חתיך אמיתי, במיוחד בשחור. נראה מוצק , שרירי. נייקד איטלקי תמיד נראה טוב. הבולם האופקי וזרוע האלומיניום האחורית מקנים לו מראה סקסי ומזמין. גרסת הנייקד (שעברה מתיחת פנים בשנת 2015) התווספה לדגם הספורט תיור אשר נמכרת בישראל מאז שנת 2010. לדגם החדש נוספה מערכת ABS כסטנדרט.

האופנוע משדר איכות מהמבט הראשון, כיאה לאופנועים האיטלקים המודרניים בעשור האחרון. מזלג הפוך, טלסקופים הידראוליים 43 מ"מ, בלמים רדיאליים, ABS, ולוח מחוונים עם תצוגת LCD. האופנוע מבוסס על המנוע של הדורסודורו, וי-טווין בנפח 750 סמ"ק המייצר 95 סוסים. המנוע גמיש וחזק, ומשלב מצערת חשמלית, מערכת Ride-by-wire (רכב-על-חוט), המאפשרת לרוכב לבחור בין שלושה מצבי ניהול מנוע: ספורט, תיור וגשם, המתאימות לרוכבים שונים ולכבישים בתנאים מגוונים. מצב הספורט מיועד להפיק מהמנוע ביצועים מרביים. תיור לרכיבה רגועה והאופציה השלישית – גשם, לתנאי כביש עם אחיזה מוגבלת.

בדיוק בשעה 01:30 אני מעיר את השיבר משנתו. סיבוב מפתח, לחיצה על הסטרטר ושני הצילינדרים האיטלקים מתעוררים בקול נהמה בשרני. זה מתחיל עם גרגור שנשמע כמו: "חכה שנייה, תן להתעורר, בלי לחץ…" וממשיך בצלילי בס גרוניים שבוקעים מזוג הגזוזים הממוקמים מתחת לזנב. לא זוכר מתי בפעם האחרונה שמעתי סאונד חם כל כך מהגזוזים מקורים. לאחר חצי דקה, דקה, של "קח ת'זמן שלך ותתעורר כמו בן אדם" יד ימין מתחילה לעבוד ומכות הגז נשמעות כמו נביחות סקסיות בתוך החניון התת קרקעי. אין כמו סאונד טוב בשביל להדליק את בלוטת החשק. מה שגרם לי להתחיל את הרכיבה במצב ספורט, פול פוואר.

המשך…

יצרתי פוסט זה על מנת לשמר את המידע ההיסטורי אודות מכמונות המהירות שהיו בשירות במשטרת ישראל עד לסוף 2016, ועל מנת לא לבלבל את הקוראים עם המכמונות הנמצאות בשימוש היום.

ואסקאר (Vascar 5000 IL)

בישראל הוכנס לפני מספר שנים מכשיר בשם וסקאר (Vascar 5000 IL) שהורכב ברכבים מסוג הונדה אקורד. המכשיר מגלה עבירות מהירות ע"י מדידת הזמן והמרחק שעבר רכב המטרה. לפי הידוע לי, מכשיר זה אינו נמצא יותר בשימוש מבצעי בידי משטרת ישראל, אבל אכתוב עליו כמה מילים בכל זאת בסוף המאמר.

מכשיר המורכב בניידות מסוג הונדה אקורד. בדיקת המהירות במכשיר זה נעשית באמצעות מדידת הזמן שלוקח לרכב לעבור בין שתי נקודות. ברגע שהרכב הנבדק עובר נקודה קבועה בכביש השוטר המפעיל מתחיל את הבדיקה בעזרת לחיצה ידנית על מתג, וברגע שהרכב העוקב מגיע לאותה נקודה השוטר עוצר את הבדיקה. המחשב מבצע את החישובים שלו ומציג את המהירות בה נסע הרכב הנעקב.

לפי מיטב ידיעתי מכשיר זה אינו נמצא יותר בשימוש משטרת ישראל.

בתמונה ניתן לראות את ממשק המשתמש:

וסקאר מותקן בניידת:

מצלמת מהירות/אור אדום חדשה הוצבה בצומת פדויים ליד אופקים, על כביש 241, לכיוון מערב.

אשמח לקבל תמונות מהמקום כדי לעזור בתיעוד הויזואלי.

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מצלמת גאטסו חדשה הוקמה על כביש 65 (כביש הסרגל) מצפון-מזרח לדרום-מערב (מעפולה לכיוון מגידו) בק"מ ה- 36.

המיקום על המפה:

(קרדיט לתמונות: אמנון עבדי)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

אחת האמיתות הברורות ביותר בכל מה שקשור לרכיבה על אופנועים, וספציפית על אופנועי כביש המסוגלים להגיע בזריזות למהירויות גבוהות, היא שעל הרוכב והמורכב/ת להיות ממוגנים עד כמה שאפשר. נכון, ישנן מדינות בעולם שבהן מיגון אינו חובה, וגם באלה שהוא כן, מעיל רכיבה כמעט לעולם לא נמצא תחת ההגדרה הקפדנית של החוק – כמו גם כפפות, נעלי רכיבה ומיגון ברכיים – וזאת בניגוד לקסדות. יחד עם זאת, בעוד שרובנו לא נעז לחשוב על רכיבה ללא קסדה, גם אם נגיע למדינה בה חבישת קסדה איננה חובה, הרי שבנוגע לשאר פריטי המיגון שצויינו אנחנו (או חלקנו לפחות) עשוי לפעמים לוותר לעצמו בעניין הזה.

זה לא רעיון טוב לוותר לעצמך בנושא מיגון. רוצים לדעת למה? פעם אכתוב על זה פוסט, ואם תבקשו יפה נעלה גם כמה תמונות מגעילות במיוחד של אנשים שחשבו שהעור שלגופם הוא אביזר לא חיוני.

שמעו לי. רכבו תמיד עם מעיל – גם בקיץ, גם בחמסין, גם כשממש לא בא לכם. האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.

אוקיי, מה עכשיו? יש בערך זיליון מעילי רכיבה, טריליון סוגים ומותגים, וחלקם גם עולים מיליון. איך נבחר את המעיל המתאים לנו ביותר? המטרה של הפוסט הזה היא לעזור לכם לעשות בדיוק את זה, וזאת מבלי להיכנס למותגים ספציפיים וגם לא למחירים. את זה אני משאיר לכם.

כשאנחנו חושבים על מעיל הרכיבה האולטימטיבי עבורנו עולים לרובנו בראש שלוש קטגוריות: עמידות, שימושיות, ומחיר. יש קטגוריה נוספת שנקרא לה סטייל, אבל נתעלם לרגע ממנה כי על טעם וריח… אתם יודעים. בכל מקרה, בהקשר לאותן שלוש קטגוריות אנחנו יכולים לחשוב על כמה וכמה תכונות חשובות שאותן צריך לחפש במעיל הרכיבה המתאים ביותר עבורכם.

הסדר בו מוצגות תכונות אלה אינו מכוון, וכל רוכב או רוכבת ימצאו כאן את מה שרלוונטי לכם יותר.

כל המעילים המופיעים בדף זה הם מתוצרת חברת Revit, ותודות על הצילומים ל-איי די מוטורספורט.

אגב, אולי תמצאו גם המאמרים האלה כשימושיים עבורכם:

מדריך לרכישת קסדה חדשה

מדריך לרכישת נעל רכיבה ממוגנת

מידה והתאמה לגוף

הנחת העבודה היא שלא משנה על איזה מעיל אתם מסתכלים, ההתאמה שלו למידות הגוף שלכם היא קריטית. אתם לא רוצים שהמעיל יהיה גדול מדי וכך יפריע לתנועה שלכם ויגרום לכך שהמיגונים יזוזו ממקומם הרצוי. אתם לא רוצים שהוא יהיה קטן מדי וילחץ לכם באזורים מעצבנים או יסגר בקושי על הכרס שגידלתם מאז ראש השנה והבטחתם לעצמכם שתיכף תורידו בחדר הכושר.

התאמה לאופי הרכיבה ולאופנוע

אופי הרכיבה צריך להיות אחד האלמנטים החשובים המובילים אתכם לבחור את המעיל המתאים לכם. כשאתם בוחרים את המעיל שלכם, חשבו על סוג האופנוע שעליו אתם מתכוונים לעלות.

ישנם מעילים בעלי אוריינטציה לרכיבה ספורטיבית אגרסיבית – בעיקר מעילי עור בעלי גבנון קשיח, מיגונים "משוכללים", ופוזה קטלנית. ישנם מעילים אחרים המתאימים לרכיבת "אדוונצ'ר" ורכיבה דו-שימושית, קצת כביש, קצת שטח, ולעיתים הרבה פוזה של חוצה יבשות. ישנם מעילים אחרים המתאימים לרכיבה עירונית מבית קפה אחד לשני, לרוב עשויים מחומרים עדינים יותר ובעלי אלמנטים עיצוביים כאלה ואחרים.

לדוגמה, מעיל סופר ספורט Replica, מחורר, עם וסט מחמם לימים קרירים יותר:

המשך…

כולנו, כרוכבי אופנוע, אוהבים להצטלם. חלקנו מתגאים בתמונות סטטיות על רקע יפה, חלקנו מתארגנים על צילומי אקשן בפוזות קרביות עם ברך ברצפה ומבט חודר, וחלק אחר, נו, חלק אחר מצטלם בפוזות שאנחנו בחיים לא היינו מגיעים אליהן.

כמו למשל הרוכב האוסטרלי הזה.

באוסטרליה, בניגוד לישראל, מדיניות האכיפה כנגד עבירות מהירות היא קפדנית ביותר. סטיה ולו הקלה ביותר מהמהירות המותרת נאכפת באדיקות, מה שמוביל לכך שהרוב המכריע של הנהגים והרוכבים בכבישים העיקריים שם אינם עוברים מעל למהירות המותרת. מערך המצלמות שם הוא עצום בהיקפו, וכולל לא רק מצלמות מהירות סטנדרטיות, אלא גם ניידות מוסוות (טנדרים תמימים למראה החונים בצד הדרך), וכן מערך של מצלמות מהירות ממוצעת המחשבות את המהירות שבה נע רכב או אופנוע בין שתי נקודות במרחק של כמה ק"מ זו מזו – מערכת שכמעט בלתי אפשרי להתמודד איתה במציאות.

כיוון שאי אפשר להקפיד על המהירות הזו באופן שוטף הנהג פשוט מכניס את בקרת השיוט לפעולה, קובע אותה על המהירות המותרת, ושוכח מכך שאפשר לנהוג מהר יותר למשך שארית חייו. בעוד שאצלנו יהיו כאלה שישמחו מאוד ליישם מערכות אכיפה כאלה גם בישראל, דווקא הדוגמה האוסטרלית אמורה להצביע על כישלון של שיטת אכיפה זו, כיוון ברור לכל שאכיפת מהירות קפדנית זו כלל איננה מפחיתה את כמות תאונות הדרכים ואת מספר הנפגעים במדינה – הם פשוט נפגעים ונהרגים מסיבות אחרות לגמרי (שיעמום וזיקנה הן בין הסיבות השכיחות ביותר).

אם נחזור לרגע לסיפור המקורי, אז אחת ממצלמות המהירות שהותקנה בניידת משטרה על אחד מהכבישים הסמוכים לעיר פרת' במערב המדינה, קלטה את הרוכב הזה כשהוא חולף על פניה במהירות מטורפת של 112 קמ"ש <הכנס ציניות לפה>, בערך 12 קמ"ש מעל למותר. הרוכב, שככל הנראה נבהל מאוד מקיומה של הניידת, החליק עם האופנוע על הצד, וכך הוא תועד בעדשת המצלמה כשהוא באמצע נפילה, גיצים מעופפים והכל, וכשהוא ללא מיגון ראוי (וככל הנראה גם ללא כפפות).

זה הולך לכאוב.

(קרדיט לתמונה: WXIA)