מצלמת רמזור + מהירות חדשה הוקמה לה לפני מספר ימים בבת-ים (מזל טוב בת-ים, הצטרפת לנבחרת!) ברחוב יוספטל פינת בלפור, ממערב לכיוון מזרח. המצלמה מותקנת על אי ההפרדה מצד שמאל של הכביש.
גם מצלמה זו כמו כל האחרות מסוגלת לתפוס על מהירות, וגם על עבירות אור אדום. ראו הוזהרתם.
(תמונות – כאילו יש מחר, לירן זמיר)
כרגיל אסיים בתזכורת:
היום פורסמה כתבה במגזין וואלה רכב מאת קובי ליאני ידידי, ולפיה ניצב משה אדרי, ראש אגף התנועה הנכנס במקומו של ניצב ברונו שטיין, החליט לשמור על מתן היתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס.
מטרתה של ההחלטה (שנראית לנו הרוכבים אך הגיונית) היא לאפשר לרוכבים לעקוף פקקים ועומסים, מתוך העיקרון לשפר את הזרמת התנועה בכבישים שממילא עמוסים בשעות היום. לשם הקלת התנועה, לא ירשמו דוחות לרוכבי דו-גלגלי בגין נסיעה בשול במצב של פקק, עומס או כאשר התנועה מזדחלת לאיטה – כל עוד אין בפעולה זו כדי לסכן את הרוכב ושאר משתמשי הדרך ולגרום להפרעה לתנועה.
ניצב משה אדרי מאשר לרוכבי אופנועים לרכב בשולי כבישים בעומס – וואלה! רכב
ניצב אדרי מדגיש כי הנחיה זו ניתנת לשיקול לדעתו של השוטר בשטח ומפקד הגזרה, בהתאם למצב הבטיחות בכביש. לדוגמה, בכביש בו נרשמו מספר גבוה של תאונות דרכים (כביש אדום לדוגמה), יתכן והנחיה זו לא תכובד. בנוסף לכך, במקרה של תאונה מכל סוג שהוא בעקבות נסיעה בשול, לא תעמוד לרוכב הגנה מכוח הנחיה זו. כלומר – אם רכבת בשול ימין ונקלעת לתאונה, אתה אשם באופן מידי בתאונה כי לא היית אמור להיות שם מלכתחילה (לא מתאים לך? אל תרכוב בשול).
בנוסף, חשוב להזכיר כי גם כשרוכבים על שול ימין, אין לעבור בנסיעה על פני השטחים המקווקווים על הכביש (מה שהיה ידוע בתור ד-14, או איי התנועה המצויירים).
אם כך מהי משמעות ההחלטה? רוכבי הדו-גלגלי יוכלו להמשיך ולרכוב בשול הימני של הכביש בתנאים הבאים בלבד:
– בשול ימין בלבד
– לא בשול שמאל בשום פנים ואופן
– לא על שטחי הפרדה מצויירים (ד-14)
– בעת פקק או עומס תנועה רציני
– בזהירות מירבית
– במהירות "סבירה" בהתחשב בתנועה העומדת
– ללא עקיפות
– ללא השתוללויות
– ללא הגנת החוק במקרה תאונה
– ללא פטור אוטומטי מדו"ח
– לא על כבישים מסוכנים לפי שיקול דעתה של המשטרה וללא התראה מראש
בהמשך להתקנה של המצלמה בחולון, על רחוב ראובן ברקת בצומת עם מנחם בגין, לכיוון דרום, התבשרנו היום על התקנתה של מצלמה חדשה בחולון, על רחוב מנחם בגין בצומת עם רחוב פנחס אילון, לכיוון מערב.
המצלמה נמצאת ממש "בלוק" אחד מזרחית מהמצלמה הקודמת..
גם מצלמה זו כמו כל האחרות מסוגלת לתפוס על מהירות, וגם על עבירות אור אדום. ראו הוזהרתם.
(תמונות avrika, speeder)
כרגיל אסיים בתזכורת:
על מנת לעזור לרוכבים המתחילים להימנע ממצבים מסוכנים, אנחנו מתחילים בזאת סדרת סרטונים המראים מצבים מסוכנים בכביש, ואת דרכי התחמקות מהם.
החומר בסרטון מוגש כהמלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לקורס רכיבה מקצועי. יוצר הסרטון אינו אחראי למשתמשים במידע המוצג בסרטון.
רכיבות בטוחות לכולם.
מוגש לפניכם בזאת סרטון מספר 2 בסדרה. הסרטון מציג כניסה לצומת מרומזר ממצב סטטי (עמידה ברמזור אדום). הסרטון הספציפי הזה מציג את הסכנות המגיעות מכיוון הולכי הרגל המשתמשים בצומת ואיך לצפות את התנהגותם.
החוכמה במצב כזה היא לחזות את התנהגות הולכי הרגל ולא לסמוך על כך שהרמזור שלכם מתחלף לירוק, צבע ירוק הוא אינו תעודת ביטוח. עצם זה שאתם מצייתים לרמזורים לא אומר ששאר משתמשי הצומת עושים כך.
הסרטון:
כשאני הייתי קטן, סבא שלי היה אומר לי, בעת שהיינו מדפדפים במגזיני מדעים, "כשאתה תהיה גדול כבר תוכל לטוס לירח". גם בבזוקה הבטיחו לי את זה, וזה עוד לא קרה. אז אולי הילדים שלנו כן יזכו לטוס ברכב משלהם?
ימים יגידו.
בנתיים, אצלנו בעולם, חברת PAL-V פרסמה את כלי הרכב המעופף שלהם המבוסס על עיקרון האוטוג'ירו הישן והמוכר, כשהוא כולל מדחף מתקפל מאחורה, וכן רוטור רחב מוטה בעל שני להבים. כשהוא נוסע על הכביש הרגיל, לרכב יש 3 גלגלים – אחד מקדימה ושניים מאחורה.
הכלי מונע באמצעות מנוע בנזין המאושר לשימוש אווירי לטענת היצרן, ומסוגל להביא את הכלי למהירות קרקעית של כ- 180 קמ"ש.
כשהנהג/טייס/רוכב (לא יודע איך לקרוא לו) מעוניין להמריא, הוא משחרר את נעילת המדחף, הרוטור, ויחידת הזנב, וכלי הרכב מוכן להמראה.
בניגוד למסוק, לכלי הזה יש צורך במשטח המראה לטובת "ריצת המראה" ויצירת די עילוי באמצעות סיבוב הרוטור העליון, אם כי היצרן טוען שמרחק הריצה קצר יחסית. בנוסף, בזכות השימוש בטכנולוגיית האוטוג'ירו, הכלי לא יכול להזדקר באוויר, ובמידה ויש הפסקה של פעולת המנוע, הרוטור לא מפסיק להסתובב ומביא את הכלי לנחיתה בטוחה.
פתח דבר: אין לי ספק בכלל שכל סופרלטיב שאוכל להעלות על דעתי בנוגע להונדה גולדוינג נכתב כבר עשרות פעמים בשנים בהם האופנוע הזה קיים, וכי כל משפט שאוציא מהמקלדת למסך זה בנוגע ליכולותיו המדהימות של האופנוע הזה יהפוך לקלישאה ברגע שהפיקסלים יתממשו על פני המסך.
ובכל זאת.
לקח לי למעלה מ- 25 שנה לרכוב לראשונה על הונדה גולדוינג. מה לעשות. בארץ מוכת החמסינים, הפיגועים, המלחמות ומיסוי היתר על כלי רכב (ואופנועים) לא היה לי הרבה סיכוי לשים ידי על אופנוע שנמכר בישראל בסכום שקרוב הרבה יותר לרבע מיליון ש"ח מאשר למשכורת הממוצעת שלי, גם אם היא לא כל כך נמוכה. הדרך היחידה שבה הצלחתי לעשות זאת היתה ע"י רכישת כרטיס טיסה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ופשוט לשכור אחד כזה. מכיוון שהכל נעשה שם באונליין דרך האינטרנט, פתחתי לי את הדפדפן וניגשתי לאתר של אחת החברות העוסקת בהשכרת אופנועים – Eagle Riders – ושם ביצעתי את ההזמנה. שבועיים מאוחר יותר אני מוצא את עצמי בפתחה של הסוכנות ששוכנת בבנין "קטן" שיכול לגמד בתוכו את כל סוכנויות האופנועים בישראל + חלק נכבד מחנויות האביזרים, ואחרי ש"שוחררתי" מכ- 500 דולרים הכוללים בתוכם גם את כל הביטוחים האפשריים, הוצגתי בפני הכלה.
כבר ראיתי גולדוינגים (ככה זה ברבים?) בחיי, אבל מה אני אגיד לכם, כשאתם עומדים מול אחד כחול, בוהק, נקי למשעי, מתודלק ומצוחצח, ממתין לך בקוצר רוח, ההרגשות עולה וגואה, אין לי מילים אחרות. עם כ- 12,000 מיילים על השעון, האופנוע לא רק נראה חדש אלא גם הרגיש כך. חדש לגמרי.
חיצונית, פרט לצבע שלו, הדבר הבא שכמובן מושך את העין הוא הגודל של הכלי הזה. קטן הוא לא, ועם בסיס גלגלים של 1689 ס"מ ונפח מנוע של 1832 סמ"ק, הוא גם לא קל. הבהמה שוקלת לא פחות מ- 406 ק"ג (רטובים, כשמתוכם מיכל הדלק מכיל 25 ליטר). הגולדוינג לא סתם ארוך, הוא גם רחב (אם כי בתנועה הוא לא מרגיש כל כך רחב). בזכות הארגזים (עליהם אפרט בהמשך ביחד עם שאר תאי האיחסון המרובים שלו), בזכות מדרכי הרגל של המורכב/ת, ובזכות המבנה הנמוך מאוד, כמעט ואי אפשר לראות את הצמיג האחורי שלו המסתתר אי שם למטה.
ולא רק זה. חשבתם שזה רק "תכניס להילוך ותן גז"? אה, זהו. שזה בדיוק זה. כדי לצאת מהמקום ולהתחיל לנסוע זה בדיוק מה שצריך. אבל רגע, איפה נכנסים לתמונה עשרות המתגים, המחוונים, הכפתורים, הצגים ושלל הידיות שגורמות לקוקפיט של הגולדוינג להיראות בדיוק כמו קוקפיט של מטוס קל ממוצע? נציג הסוכנות שמסר לי את המפתחות הרגיע אותי שמיד אחרי שנחתום על הניירת הוא ישב ויסביר לי בדיוק על כל המתגים והכפתורים. ואני מודה ומתוודה – זו הפעם הראשונה מאז לקחתי את המוטו-גוצי העתיק ההוא ממורה הנהיגה שאצלו למדתי רכיבה, אי-שם בתחילת שנת 1990, זו הפעם הראשונה שבה באמת רציתי שמישהו יסביר לי על התפעול של האופנוע הזה.
Fast forward שעתיים וחמש דקות (לא באמת…) ואני שמח. עברתי את בחינות ההסמכה וכעת אני ד"ר לגולדוינגים. אני יודע (פחות או יותר) מה כל מתג עושה. אני מוכן לצאת לדרך. אורז את כל הציוד בתוך תאי האיחסון הרבים, ועושה את דרכי בזהירות החוצה ממגרש החניה.
ואז מגיע השוק.
על מנת לעזור לרוכבים המתחילים להימנע ממצבים מסוכנים, אנחנו מתחילים בזאת סדרת סרטונים המראים מצבים מסוכנים בכביש, ואת דרכי התחמקות מהם.
החומר בסרטון מוגש כהמלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לקורס רכיבה מקצועי. יוצר הסרטון אינו אחראי למשתמשים במידע המוצג בסרטון.
רכיבות בטוחות לכולם.
מוגש לפניכם בזאת סרטון מספר 1. הסרטון הפותח את הפרויקט מתייחס לרכיבה רגילה (מנהלתית) בכביש בין-עירוני, ומציג מצב מסוכן שבו יכול להיווצר מצב שנהג רכב יכנס לכם לנתיב הנסיעה ויגרום לכם לבלימת חירום, סטיה מסוכנת, התנגשות או אפילו להחלקה של האופנוע.
החוכמה במצב כזה היא לזהות את הפוטנציאל המסוכן אצל נהגי הרכב סביבנו, ולפעול בצורה חכמה על מנת למנוע את הסטיה לנתיב שלכם.
הסרטון:
החבר'ה של אתר MotoGeo פרסמו לאחרונה וידיאו עשוי היטב המתאר את הרכיבה של ג'יימי רובינסון מלוס אנג'לס בארה"ב, דרך מעבר הגבול, אל קצהו התחתון של חצי האי באחה קליפורניה, מסע שאורכו כ- 1600 ק"מ.
הסרטון משעשע למדי, ולמרות שהוא לא מתעסק ספציפית בבחינת האופנוע – דוקאטי דיאבל עליו כתבתי פה בעבר – הנופים והחוויה עצמה שווים צפיה.
לאחרונה קיבלתי מספר שאלות (גם בפורום) וגם מצד קוראים שביקשו שאכתוב כמה מילים על הדרך הנכונה להעמיד אופנוע בחניה. אספתי כמה מהטיפים שלי ויצרתי מאמר מיוחד עבורכם. תרגישו חופשי לשתף ולהעביר הלאה.
חניה בהילוך ראשון
הופתעתי לגלות שיש רוכבים רבים, לפעמים גם כאלה שרוכבים מספר שנים, שעושים את הטעות ומחנים את האופנוע שלהם בניוטראל. הסיבות שלהם מגוונות, החל מ"זה נוח לי" וכלה ב"ככה אני מניע ונותן למנוע להתחמם", אבל מה שמשותף אצל כולם הוא שאף אחד מהם לא "זכה" לטעום את טעמו של אופנוע המוטל על צידו כתוצאה ממכה או התדרדרות.
חניה בראשון נועדה למטרה אחת בלבד. למנוע מהאופנוע להתדרדר קדימה אפילו כמה ס"מ, וע"י כך להביא לקיפול של הג'ק ולנפילת האופנוע.
זה ממשיך במלוא הקצב… הנה עוד מצלמה שהתבשרנו עליה רק היום. גאטסו משולבת (מהירות/אור אדום) חדשה בצומת ירקונים בפ"ת על כביש 40 לכיוון צפון. מדובר בצומת של "כפר הבפטיסטים", בצומת עם רחוב נתן שיפריס, צומת אחת דרומית למחלף ירקון.
ילדים נחמדים, אולי תוכלו לעזור למיצו למצוא את המצלמה?
(תמונות – speeder, mj1)
כרגיל אסיים בתזכורת:
משפט המפתח שעליו חוזרים בכירי אגף התנועה במשטרת ישראל בכל פעם שמישהו (עיתונאי לרוב) מטיח בפניהם את הטענה הפופולרית שלפיה כל מה שמעניין את המשטרה הוא גביית כספים מהציבור באמצעות רשת מצלמות המהירות שנפרסת בישראל בשנתיים האחרונות, הוא המשפט הבא:
"מצלמות האכיפה האלקטרונית האוטומאטית הנן חלק מהמאבק להצלת החיים בכבישים וברחובות האדומים״.
אוקיי. נניח.
כתבתי פה כבר מספר רב של פעמים על כך שהמצלמות מסוכנות לנהגים, על הקשר הלא-קיים בין צמתים מסוכנים למיקומי המצלמות, על מסחטת הכספים, ועוד ועוד. אבל הנה, אני זורק פה רעיון. נראה מי מרים את הכפפה.
כביש מספר 554. כביש לא ארוך במיוחד המחבר בין טירה לכפר סבא. במהלך השבועיים האחרונים של חודש יוני 2013 נהרגו בו שני נוסעים ו- 23 נפצעו. וזה רק חלק מהקטל על הכביש הזה. במהלך השנים גבה הכביש הזה קורבנות רבים בנפש בתאונות קטלניות, שבהן גם נפצעו רבים. משנת 2009 נהרגו בכביש 11 בני אדם, 17 נפצעו באורח קשה ועשרות נפצעו באורח בינוני וקל. בדיוק כמו שתואר בכתבה הזו ב- YNET:
ynet אסון ידוע מראש: כביש 554 עדיין גובה קורבנות
זהו הכביש. קו ישר למדי, מתאים במיוחד לקברניטי פרוייקט א-3 שאוהבים להציב את המצלמות מייצרות הכספים שלהם על קו ישר שבו למהירות כלל אין השפעה.
אבל מה לעשות שעל כביש 554 דווקא למהירות כן יש השפעה, וזה אולי קשור בצורה ישירה לסוג האוכלוסיה שנוהגת על הכביש הזה ולדרך שבה אותם נהגים נוסעים על הכביש, לרמת ההשתוללות שלהם, לחוסר הכבוד שהם מעניקים לעוברי אורח ולמשתמשי דרך אחרים, למידת ה"ערסיות" שלהם, ואולי סתם לכך שהכביש לא בנוי נכון. מהיציאה מכפר סבא לכיוון מזרח ועד לצומת בית ברל קיימים בו 2 נתיבים, אבל בהמשך ועד לטירה שני הנתיבים מצטמצמים לכביש עם נתיב אחד לכל כיוון, וללא מעקה הפרדה בין הנתיבים, ובחלקו המזרחי הוא צר ומתעקל. בחורף שלוליות רבות מציפות את הכביש וחוסמות לעיתים נתיב אחד בצורה מלאה, ומגבירים כתוצאה מכך את העומס עוד יותר.
כל זאת, ביחד עם הפרופיל של הנהגים הממוצעים על הכביש, מביאים כאמור לכך שיש עליו עשרות רבות של תאונות, רבות מהן קטלניות.
תאונה קטלנית על כביש 554 – צילום – דוברות אגף התנועה
האם אתם באמת חושבים שאגף התנועה במשטרת ישראל מעוניין להגביר את הבטיחות על הכבישים האדומים? הרי כביש זה צבוע לא באדום וירטואלי, אלא באדום של הדם של עשרות ההרוגים והפצועים בו. אם כך מדוע שלא ירשתו את הכביש לא במצלמה אחת, אלא בחמש מצלמות לכל כיוון, מצלמות שיאכפו את המהירות בכביש וגם עבירות נוספות כמו מעבר על פני פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, אי מתן זכות קדימה ועוד?
לי יש תשובה. התשובה היא שאם האגף "יבזבז" תקציב של למעלה ממאה אלף ש"ח לכל מצלמה, פלוס עוד מאות אלפי שקלים בסה"כ על הקמת העמדות, הוא לא יוכל להצדיק את ההשקעה הזו בצורה של החזר גביית כספים מהציבור. שכן אם המהירות באמת תרד על הכביש המסוכן הזה (הרי האוכלוסיה המקומית תלמד מהר מאוד את מיקום המצלמות), אז מהר מאוד רמת ההכנסה מהמצלמות תרד, ומישהו שם יחטוף על הראש.
הנה, נתתי לכם רעיון אחד בחינם. אני יודע היטב שאת הבלוג הזה קוראים לא מעט שוטרים, חלקם אף בכירים. הנה, קבלו רעיון, הרמה להנחתה, תרימו את הכפפה, לכו על זה. תראו לנו שמה שנמצא בראש מעייניכם הוא באמת הבטיחות שלנו על הכביש.
בהמשך ישיר לפוסט הזה:
רוכבי אופנוע – עברתם את קו העצירה בצומת באור אדום? חכו לדו"ח
מסתמן שבחלק נכבד מההתקנות החדשות של מצלמות הגאטסו בצמתים הותקנו לולאות החיישנים בדיוק על פסי מעברי החציה. לדוגמה, כך אפשר לראות את ההתקנות מסוף יולי בצומת דרך ירושלים/אחוזה ברעננה:
(צילום – אור גייסט)
וכן את ההתקנה בצומת רחוב ברקת עם מנחם בגין בחולון:
(צילום – אריאל איינהורן)
משמעות הדבר היא אחת: במידה ורוכב אופנוע מגיע לצומת שבו יש אור אדום ובו יש מצלמה, ובמידה והוא משתחל בין הרכבים העומדים בצומת, עובר את פס העצירה, ועולה על מעבר החציה, ברגע שהוא חולף על פני הלולאה השניה הוא מפעיל את הטריגר של המצלמה, והוא מצולם (עם פלאש או בלעדיו, תלוי בתנאי מזג האויר).
מי יודע, אולי דווקא מרעה חולה זו תצמח לנו ברכה? אני אישית לא מסוגל לסבול את כל עדרי הקטנועים שמשתלטים על כל מעבר החציה, בעיקר בערים הגדולות אבל לא רק. הם מפריעים להולכי הרגל, הם מציקים, והם מחזקים בקרב הציבור את התדמית השלילית שיש לכולנו.
אם זו הדרך שבאמצעותה יחונכו אותם ערסים שלא לחסום את מעבר החציה – דיינו.
כפי שפורסם באתר רק היום, מצלמת המהירות/אור אדום חדשה הותקנה ברחוב ירושלים ברעננה, בצומת עם רחוב אחוזה. המצלמה, שברגע כתיבת שורות אלה איננה פעילה (ראו תמונות בהמשך), הותקנה ע"י קבלן ההתקנות בצורה רשלנית במיוחד. אין לי מילים אחרות לתאר את הדרך שבה היא "נשתלה" באמצע המדרכה פרט לפשע, וזאת בעיקר בגלל שרחוב זה משמש את הולכי הרגל המגיעים לשני מקומות שבהם עושים שימוש בעגלות ובכסאות גלגלים: בית לוינשטיין מצד אחד של הרחוב, ושני בתי אבות הנמצאים בצידו השני של הכביש – עמל בשרון ואחוזת בית.
כך נראית המצלמה במלוא תפארתה:
(צילום – רונן טופלברג)
הנה צצה לה מצלמה באמצע המדרכה:
(צילום – אור גייסט)
ואם שני אנשים צריכים לעבור על המדרכה הזו, אחד מהם צריך לרדת לכביש:
(צילום – רונן טופלברג)
היא בכלל לא פעילה עדיין, אבל זה רק עניין של זמן:
(צילום – אור גייסט)
אם מדובר במצלמת דמי (כאמור היא איינה פעילה עדיין, ולא ידוע מתי, אם בכלל, תופעל) – הרי שבשביל עמוד כתום חוסמים מדרכה שלמה לציבור שלם. ואם מדובר במצלמה שאכן תופעל בעתיד, האם אין דבר העומד בפני קברניטי פרוייקט מסחטת הכספים הנקרא "פרוייקט א-3"? האם הם לא יעצרו גם בפני זקן או אם המובילה את תינוקה בעגלה, והכל לשם סחיטת עוד כמה שקלים מהציבור?
כך נראתה המדרכה לפני התקנת המחסום:
(צילום – Google Earth)
בית לוינשטיין נמצא ממש מעבר לכביש:
(צילום – Google Earth)
וכאן נמצאים שני בתי אבות פעילים, ומרכז קניות:
(צילום – Google Earth)
ביזיון. אין לי מילים אחרות לתאר את המעשה הזה.
ידידי קובי ליאני שכתב גם הוא על המחדל פנה אל אגף התנועה במשטרת ישראל וזו תגובתם:
"מצלמות האכיפה האלקטרונית האוטומאטית הנן חלק מהמאבק להצלת החיים בכבישים וב״רחובות האדומים״. בין השנים 2009-2012 אירעו ברחוב אחוזה 100 תאונות דרכים במאפיין של אי ציות לרמזור. על כן רחוב זה הוגדר כ״רחוב אדום״. המצלמה הוצבה עפ״י הייתר כפי שניתן מאת הרשות המקומית. לאור פנייתך הנושא יבדק ויבחן על ידי מהנדס תעבורה לטענות שעלו בכתבה"
יופי. אז פתרתם, לכאורה, בעיה אחת של תאונות בצומת, אבל יצרתם באותו הרגע בעיה אחרת להולכי הרגל. כולי תקווה שמילים אלה יגיעו למקומות הראויים, וכי העבריינים שביצעו את ההתקנה יענשו בהקדם. מצד שני – זו ישראל. למה אני עובד על עצמי?
גל ההתקנות הנוכחי ממשיך בשיאו, ולפני מספר ימים התבשרנו על התקנתן של שתי מצלמות גאטסו מהירות/אור אדום משולבות חדשות:
הראשונה – ברעננה, על רחוב דרך ירושלים בצומת עם רחוב אחוזה. לכיוון דרום. המצלמה ממוקמת בצורה רשלנית הגובלת בפשע, שכן מתקיניה החליטו פשוט לחסום את המדרכה למעבר עגלות וכסאות גלגלים, ופשוט הציבו אותה (או בעצם "שתלו" אותה) באמצע המדרכה כפי שתראו בתמונות.
(תמונות – speeder, SDH666, רונן טופלברג)
השניה – בחולון, על רחוב ראובן ברקת בצומת עם מנחם בגין, לכיוון דרום. המצלמה מוצבת במקום שבו עמדה מצלמת רמזור ישנה. גם מצלמה זו הותקנה בצורה רשלנית במיוחד, וגם היא חוסמת את מעבר העגלות וכסאות הגלגלים על המדרכה. כנראה שהקבלן צריך ניעור רציני.
(תמונות – raanansh, avrika)
כרגיל אסיים בתזכורת:
זוכרים את ידין ענתבי? זה שבגללו אנחנו חווים את שוק האופנועים שמתרסק כבר שנה רביעית ברציפות? זה שגרם למחירי הביטוח לעלות לשמיים? זה שנלחם בנו כאילו שזה כסף שיורד מהכיס שלו או מתקציב המדינה? זה שהגן על האינטרסים הכלכליים של חברות הביטוח שרק רוצות להרוויח עוד ועוד ועוד? קבלו אותו בתפקידו החדש והטרי – הממונה על החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים וחבר הנהלת הבנק.
ידין ענתבי מונה לראש החטיבה הפיננסית בבנק פועלים – גלובס
ידין ענתבי נחשב ל"ילד פלא". בין השנים 2005 ל- 2009 הוא כיהן כממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון והמפקח על הביטוח במשרד האוצר. גלובס כותב עליו ש"במסגרת זו היה אחראי על ההסדרה והפיקוח של הגופים המוסדיים בישראל: חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, והוביל רפורמות רחבות בשוק החיסכון ארוך הטווח ובשוק הביטוח."
(צילום: גלובס – איל יצהר)
אבל בפועל, אנחנו האופנוענים והאופנועניות, זוכרים את פועלו של ידין ענתבי. זוכרים ולא שוכחים. מדובר באדם שבמו שתי ידיו מחה את השוק הדו-גלגלי בישראל, והוא עשה זאת בכוונת מזיד, בידיעה מראש, בניגוד לכל מה שאמרו לו בכנסת, וגם כשהיה בודד מול חתימות של עשרות חברי כנסת, עדיין עמד על שלו. יתרה מזאת, הוא הותיר אחריו הוראות ברורות לממשיכי דרכו, שיהי מה, לא מבטלים את ההוראה שלו. מדובר כאן באדם שכוונתו היתה כוונת זדון ברורה וגלוייה, וכך הוא הוקלט כשאמר זאת בצורה גלוייה בעומדו מחוץ לישיבת ועדת הכלכלה בנובמבר של שנת 2009.
בנוסף, הפרטים אמנם לא ידועים לי, אבל קשה לי להאמין שאדם שאמור להיות מוצלח בתפקידו לא מחזיק מעמד יותר משנה בתפקידו החדש כמנכ"ל דש בית השקעות. שהרי מדובר בתפקיד בכיר מאוד, אז כיצד יתכן שתוך כשנה מרגע קבלת תפקידו (סוף 2010) הוא הועזב או עזב את דש? הפרסומים הרשמיים מדברים על כך שהוא עזב (הוא הועזב – משחק מילים משעשע עם משמעויות סותרות) כתוצאה מהמיזוג בין דש למיטב. לא ברור, אבל מוזר שמנהלי בנק הפועלים לא עשו את שיעורי הבית שלהם.
