תגית: דעות אישיות

לא יאומן, אבל כך עולה מתלונה שפורסמה לאחרונה בפורום קטנועים בתפוז:

סליחה, אבל אני עדיין בשוק..

למי שלא יודע, לנוסעים בכביש 6 יש תעריף לרכב פרטי עד 4 טון, תעריף לרכב מעל 4 טון ותעריף לאופנוע.
לפני כמה חודשים נסעתי על כביש 6.
בחשבונית גיליתי להפתעתי שהסכום לתשלום היה לפי חישוב של רכב עד 4 טון ולא של אופנוע.
התקשרתי להתלונן. אמרו שיבדק ושיחזרו אליי. לא חזרו אליי..
התקשרתי היום שוב. הודיעו שהעניין נבדק ושאני לא זכאית לתעריף של אופנוע, כי יש לי תלת-נוע (עפ"י משרד הרישוי) וזה נחשב כתעריף של רכב.

הודעתי לה שזה עדיין בקטגוריית הקטנועים. אני רוכבת עם קסדה ונוסעת בלי חגורת בטיחות, ומשלמת ביטוח עבור דו גלגלי.
התשובה הרשמית היתה שעפ"י בדיקה של רישומי המערכת והנהלים של החברה, התלת-נוע שווה לסיווג פרטי כמו רכב פרטי ולכן אני מחוייבת בתעריף של רכב פרטי.

מעניין, נכון?

אולי כדאי גם שאתחיל לשלם תעריפי ביטוח לפי רכב.

באמת לא יאומן. שהרי ברישיון הרכב של MP3 או פוקו כתוב בפירוש L3, כלומר "אופנוע". לא "מכונית חסרת גלגל" ולא "אופנוע עם גלגל נוסף", אלא "אופנוע".

גולש אחד סיפר שגם לו זה קרה, אבל לאחר שהוא פנה אליהם והסביר להם את ההבדל בין אופנוע לבין רכב, זוכה חשבונו בסכום על ההפרש. כך שאולי עדיין יש סיכוי.

לאחר פנייה של מנכ"ל פולגז, טל זהר, אל דוברת כביש 6, הובטח לנו כי הנהלת הכביש תבדוק את העניין ותחזור עם תשובה.

ואני אומר – צריך לעקוב אחרי ההתנהלות המחפירה של כביש 6 (שהחלה כבר מזמן עם כפל הקנסות והתעריפים השערורייתיים שמשלמים הנוסעים בכביש שמאחרים בתשלום). שיטת מצליח? רק בישראל.

אני כותב את הפוסט הזה בעקבות אירוע שתואר במאמר הבא ב- NRG:

"האח הגדול של המשטרה הצליח אתמול (ג') לשמור על האח הגדול של הטלוויזיה, ולמנוע ברגע האחרון מקבוצת מפגינים לשבש את שידורי התוכנית. רוכבי הדו-גלגלי, הנאבקים נגד ייקור תעריפי הביטוח לאופנועים ולקטנועים, החליטו לנצל את אחוזי הרייטינג הגבוהים שלהם זוכה תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול", ולרתום אותם למאבקם.

כ-50 מפעילי המאבק התכוונו להגיע אל אתר הצילומים של "האח הגדול" ולהשתתף כקהל במקום, כשבשלב מסוים הם התכוונו לפשוט חלק מבגדיהם העליונים ולחשוף חולצות מחאה שלבשו מתחת לבגדיהם העליונים. במסגרת ההתארגנות של חברי הקבוצה הם העבירו הודעות ביניהם באתרי האינטרנט. אלא שאנשי מערך המודיעין של משטרת ירושלים הצליחו לחשוף חלק מן ההודעות, במסגרת החוק המכונה "חוק האח הגדול", המאפשר למשטרה לחדור לתקשורת באינטרנט כדי לסכל מעשי פשע או הפרות סדר.

כדי לא לעורר חשד הגיעו המפגינים למקום בכלי רכב פרטיים, אלא שבלשי המשטרה הצליחו לזהות את כל חברי הקבוצה ועדכנו את מפיקי התוכנית על הכוונות של חברי קבוצת האופנוענים לשבש את השידור. מפיקי התכנית ביקשו מחברי הקבוצה לעזוב את המקום עוד לפני שהחל השידור. "ברגע שהם הבינו שעלינו על התוכנית שלהם הם עזבו את המקום בשקט", אמר קצין במשטרת ירושלים."

אתם מבינים? המדינה שולחת את המשטרה, שירות הביטחון הכללי, המוסד ומי יודע כמה גופי ביון ובטחון סודיים אחרים כדי לתפוס על חם את האופנוענים שרצו להביע בצורה לגיטימית את מחאתם כנגד הגזל של פקידי האוצר. אל תתבלבלו, אני לא מדבר על בוגדים, מרגלים, ארכי-פושעים, סוכני ביון של מדינות אויבות, או אנשים שמתכננים פיגועי טרור.אני מדבר על אנשים שרוצים לנצל את זכותם הדמוקרטית והמוסרית להביע מחאה לא אלימה כנגד עוול שנגרם להם.

אז אם לא ידעתם, עכשיו זה הזמן לדעת.

המשך…

בחלקו הראשון של המאמר סקרתי את 10 כללי היסוד בהגנה על אופנועים, ואת הסיבות העיקריות בגינן הם ממשיכים להגנב מתחת לאפנו. במאמר הנוכחי אמשיך בסקירת אמצעי ההגנה העומדים לרשותנו.

אין ספק שלא כל אופנוע מגיע מצויד במיטב הטכנולוגיה, ולא כל אופנוע מסוגל להצטייד במגוון המיגונים האלקטרוניים הדרושים. לא כל מקום חניה מתאים לעמוד בכל דרישות המיגון, ולעיתים נאלץ להחנות את מחמד ליבנו במקום שבו אנו כלל לא רואים אותו. בנוסף, למרות שכל גניבה גורמת לנזק כספי לבעלים החוקיים, הרי שיש אופנועים שנשקיע יותר במיגונם, ויש אופנועים אחרים בהם נקפיד פחות. בין הסיבות לכך ניתן למנות בראש ובראשונה את מחיר האופנוע ואת מקדם ה"גניבות" שלו. אין ספק שבעליו הגאים של R6 חדש חייב להקפיד הרבה יותר מאשר אדם הרוכב על אופנוע מדגם פחות סחיר, פחות גניב, וזול הרבה יותר. כך גם עם אופנועי שטח אטרקטיביים לעומת איזה צ'ופר מזווד כהלכה. מצד שני אל תגיד "לא ידעתי", כל אופנוע עלול להעמיד את בעליו במצב מאד לא נעים בבוקרו של אותו יום ארור בו לא ימצא אותו יותר בחנייתו הרגילה.

התחושה הזו של פיק הברכיים, של נפילת הלב לתחתונים, של ההיסטריה שעולה ומחלחלת בקרביך כשאתה מבין שבעצם לא טעית ואכן חנית במקום הרגיל שלך – כל אלה לא שווים את המחיר שתשלם על השרשרת היקרה ביותר או על האזעקה המשוכללת ביותר.

המשך…

לפני מספר שבועות עברתי טראומה, ולא בכדי. הכל התחיל כשמישהו העלה לינק בפורום האופנועים של תפוז לסירטון בריטי, אשר מדגים כיצד גבר ממוצע חותך עם קאטר גדול מגוון גדול של שרשראות מחוסמות, עמידות (לכאורה) ומיועדות לנעילת אופנועים. השרשראות המאסיביות ביותר לא הצליחו לעמוד בפני הבריטי והקאטר שלו, וגם אלה שלכאורה מחזיקות בכל התארים והדירוגים נגדעו בעודן באיבן תוך מספר שניות מצומצם, לעיתים פחות מ- 20. אני ממליץ בחום לצפות בו, חייכם עומדים להשתנות.

איזה פחד!

אין בידי סטטיסטיקה מעודכנת לגבי מספר כלי הרכב הדו-גלגליים הנגנבים מדי יום/שבוע בישראל, אבל מקריאה בפורומים בהם אני פעיל אני לומד שבכל שבוע יש לפחות גניבה אחת או שתיים שאני שומע עליה. מכת הגניבות פוגעת בציבור האופנוענים ביתר שאת בגלל בעיית המחירים המטורפים של הביטוחים שאנחנו צריכים לשלם, ולכן מן הסתם לא כל האופנועים מבוטחים נגד גניבות.

אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי שהגיע הזמן לרענן לכולנו את חלק מנקודות המפתח לנעילה נכונה, עיגון, קיבוע, והגנה על חיית המחמד שלכם, החיה שעלתה לכם כל כך הרבה, החיה שעיניים רבות חומדות אותה, ולא פחות מסתכלים עליה מתוך צרות עין.

המשך…

אין יותר מעצבן מזה. טרחת וכיסית את האופנוע האהוב שלך בכיסוי לחניית לילה. השכן המעצבן שלך (ולפעמים מדובר בתהלוכה שלמה) מוציא את הכלב הצרחני שלו לטיול לילה. מילא הוא נובח כל שבת בשש בבוקר ומעיר אותך. מילא. אבל עכשיו הקרצייה הולכת על ארבע משתינה בקשת על כל עצם מאונך שהוא מוצא, ואין משהו טוב יותר מאשר האופנוע שלך, המנעול שלו, והעמוד אליו כל זה קשור.

ולא רק בלילה.

גם בבוקר.

אז אתם מחליפים דיבור עם בעלי הכלב, מבקשים, לפעמים מאיימים, ולרוב מתחננים. זה לא ממש עוזר, ולדעתי זה גורם אושר לבעלי הכלב המזורגג לראות איך יצירת המופת המטונפת שלו מצליחה לייצר כל כך הרבה נוזלים בפרק זמן שדרוש לו להקיף את הבלוק. אגב, זה בדיוק פרק הזמן הדרוש לאשתו המכוערת לסיים ולמרוח לעצמה את "הממרח דג פטיש, דג חרב, דג חשמל, ומיס מרה של חיה מה בלילה ירח מלא מסכנה עושה גורו גורו…"

אז מה עושים?

המשך…

אישה בת 27 נהגה יחד עם בעלה ברכב שלה. במהלך הנהיגה האישה נכנסה לויכוח סוער עם בעלה, ותוך כדי כך הפסיקה לשים לב למתרחש על הכביש. עד כאן זה נשמע מוכר. נשים מתאפרות, עושות שפם וגבות, מדברות או מסמסות בסלולרי, אוכלות בגט באורך חצי מטר ודואגות לפירורים שמלכלכים את השמלה. הכל חוץ מלשים לב לכביש. למען הסר ספק, זה קורה לא רק לנשים, אלא גם לגברים (אם כי כמות הגברים שעושים שחי, שפם וביקיני יחסית קטן לעומת כמות הנשים שעושות זאת, ובטח שבטח בזמן נהיגה).

האישה כאמור איבדה את הריכוז (אם אי פעם הוא היה אצלה), ובעקבות זאת גרמה לתאונה בה היא פגעה במיני-ואן, וכן באופנוע מסוג הראלי דייוידסון שנסע בנתיב ליד. מעצמת המכה האופנוע התלקח, ולא די בכך, אלא הרוכב עצמו הועף מהאופנוע ונפל מהמחלף לנתיבים שעברו מתחת לכביש המהיר, ונהרג.

כתוצאה מהתאונה נסגר כביש מהיר למשך 3 שעות, והמשטרה היתה עסוקה לפנות את שרידי האופנוע והרכבים שנפגעו. פקקי ענק נוצרו במקום.

המשך…

"אני מצטערת אדוני, אין אחריות על קורוזיה, והמכשיר שלך נרטב והוא מלא קורוזיה. אתה מוזמן לקבל מאיתנו, בסיבסוד חלקי, ובזכות העובדה שאתה לקוח ותיק שלנו, מכשיר חלופי מאותו סוג (חלופי = מחודש, לא חדש) בתמורה לתשלום של 970 ש"ח. אני יכולה לחלק לך את זה לעד 18 תשלומים בכרטיס אשראי"

אין אחד מאיתנו שלא התעצבן לפחות פעם אחת על רמת השירות שהוא קיבל (או יותר נכון לומר – לא קיבל) מחברה, יצרן, גוף ממשלתי או עסק. רמת השירות שהלקוחות הישראליים מקבלים מגופים מסחריים גובלת, לעיתים קרובות, בפשע כנגד האנושות. לא פעם איחלנו לאותם נציגים שלל מחלות, מיתות כואבות ואין ספור מומים ותאונות, בין אם בלב ובין אם בקול רם ותוך כדי ניפוח ורידי הצוואר לפי מיטב המסורת.

לפעמים מדובר במדיניות של הגוף המסחרי. ככה זה, ולך תשבור את הראש על הקיר. אתה לא תקבל את מה שאתה רוצה. לפעמים, צרחות וקפיצה בתנועות קוף תוך כדי חביטה על שרירי החזה והשמעת נהמות ותנועות מגונות עושות את העבודה, והנציג, לפעמים נציגה, כל כך נבהלים עד שהופה, התלונה שלך מטופלת בצורה הטובה ביותר. העיקר תעוף משם ואל תבהיל להם את הלקוחות, או יותר גרוע, אל תתן להם רעיונות. מי יודע, אולי הם יעלו בדעתם חס וחלילה שבצעקות וקללות הם עשויים להשיג משהו.

לפעמים מדובר בנפילה בין הכיסאות, משהו שלא עומד בדיוק בסטנדרט שהגוף המסחרי קבע לעצמו. נשבר משהו שלא ממש מכוסה ע"י האחריות, ותכל'ס אתה לא באמת אמור לקבל את השירות. לפעמים הנציג/ה או מנהלי המשמרת שלהם מצליחים בצורה כזו או אחרת לסדר את העניינים, אבל לרוב זה כרוך, שוב, בהשמעת איומים כאלה ואחרים.

לפעמים מדובר בגוף ממשלתי. במשרד ממשלתי. אולי במשטרה. אני מזמין את כל הקוראים לחוות את החוויה הטראומטית של קבלת שירות ממי שאנחנו משלמים את משכורתם. לא נעים, אם כי למען הסר ספק יש מצב שבגופים מסויימים, בסניפים מסויימים, עובדים מסויימים עושים מעל ומעבר כדי לתת חווית שירות טובה ל"לקוחות" שלהם (גם כן לקוחות. בני ערובה, אולי).

מה שהביא אותי לכתוב את הפוסט הזה היתה דווקא שיחה שקיימתי לפני מספר ימים עם חבר למקצוע מארה"ב.

המשך…

לפני כחודש וחצי כתבתי על כך בפורום האופנועים בתפוז, אבל כעת זה יותר רלוונטי מתמיד. קחו מצב היפוטתי: נגיד שהייתם קמים בבוקר בעיר X, מצחצחים שיניים, עולים על ציוד, עולים על אופנוע ויוצאים לדרך. ונגיד שאחרי Y ק"מ פתאום הייתם מבחינים במסוק משטרתי באוויר. ונגיד שאחרי Y+20 ק"מ עדיין המסוק פחות או יותר מעל הראש שלכם, במעגלים. ונניח שאפילו אחרי Y+30 ק"מ המסוק עדיין פחות או יותר מעל הראש שלכם, עושה סיבובים. ונניח שאחרי שהחניתם את האופנוע בנקודת היעד שלכם, נניח שהמסוק פתאום היה עושה פרסה והולך למקום אחר? מה הייתם עושים או חושבים?

אתם מבינים, כשעליתי על האופנוע שמעתי את הטרטור בשמיים. אני מרים את הראש ורואה אותו, מסוק משטרתי שעושה סיבוב קטן מעל הראש. אני, לתומי, אומר לעצמי "נו טוב, לא בטוח שזה דווקא עלי, יכול להיות שזה איזה אחד ממגוון הצ'וחים בעלי ה- X5 או Q7 או טוארג שגרים באזור". אז נסעתי לי בעדינות. מדי פעם אני מגניב מבט מעל לכתף. המסוק שם.

כביש 4 צפונה, תנועה סואנת, מהירות רכיבה חוקית לגמרי. ואז נכנס לאיילון, פקק אחושרמוטה. אני בשול הימני, אח"כ קצת בין מכוניות, פה ושם משתלב בין מכוניות, כולה 50-60 קמ"ש.המסוק שם. אמנם הוא עושה סיבובים גדולים, אבל במגמה כללית של "מעלי".

המשך…

כן, כותרת די בומבסטית, וסביר להניח שללא שום ביסוס חד משמעי. כן, סביר גם להניח שיהיו כאלה שיתקוממו על כזו כותרת, ומבחינתם – בצדק. מזה כמה שנים כולנו מודעים לסטיגמה שנדבקה לרוכבי הטימקס והיותם, אהממ… מקושרים בצורה כזו או אחרת לעבריינות או לכאלה שמנסים להידמות לעבריינים, ואפילו בעל כורחם. אז בואו נדבר על זה קצת. האם זה בגלל היותם רוכבים על טימקס? או האם הם פשוט מתנקזים אל הכלי האולטימטיבי שמאפשר להם, גם עם אפס ניסיון רכיבה, לעשות כמעט ככל העולה על רוחם על הכביש, יד אחד על הגז/ברקס, יד שניה על מיני עוזי?

מה שהביא אותי לכתוב את הפוסט הזה היה מחזה שראיתי על איילון לפני מספר ימים. אני רוכב לתומי על האופנוע שלי צפונה בתנועה סואנת אך זורמת. מרחוק אני רואה שני טימקסים רוכבים בנתיב האמצעי, ואני רואה את הרוכבים מחליפים ביניהם דברים, אבל איך שאני עובר אותם, הראש שלהם הסתובב לכיווני כמו רדאר. לא ייחסתי לזה חשיבות רבה מדי, בכל זאת, קטנועים, איילון, פקק, אין שום דבר יוצא דופן בזה. המשכתי במהירות סבירה צפונה.

ואז זה היכה בי. 2 טימקסים, שחורים, עם בחורים מגודלים לבושי שחור, רוכבים במהירות התנועה ולא עוקפים. מוזר.

המשך…