קטגוריה: טיפים

מאמר זה נכתב בעקבות פוסט שעלה בפורום האופנועים בתפוז.

אז מהי מהירות שיוט? מתי יודע הרוכב שהוא נמצא במהירות הזו? האם היא שונה בין אופנועים מסוגים שונים?

אנסה לענות.

מהירות שיוט היא המהירות בה אלמנטים שונים באופנוע וברוכב חיים בנוחות זה עם זה. כדי להיות יותר ספציפי:

המנוע של האופנוע לא מתאמץ יותר מדי. הוא אינו נמצא בסל"ד גבוה מדי עבורו, אבל גם לא בסל"ד נמוך מדי עבורו. המומנט אולי לא נמצא בשיאו אבל הוא בהחלט במקום נוח שבו פתיחת גז תאפשר האצה, ואם אפשר אז גם בלי הורדת הילוך, אם כי זה בהחלט תלוי בסוג המנוע והאופנוע, ובסוג ההאצה שאותה רוצים להשיג. לדוגמה, אופנוע ספורטב ליטר עם מנוע 4 צילינדרים בשורה יכול לחיות בנעימות רבה בטווח של כ- 6000 סל"ד, אבל הוא יכול להתמודד ללא כל קושי עם תנועה לאורך זמן גם ב- 4000 סל"ד וגם ב- 7000 סל"ד. מצד שני, אופנוע וי-טווין גדל נפח עשוי למצוא עצמו דווקא ב- 5000 סל"ד באותו אזור של נוחות, ומכיוון ששיא ההספק מגיע  לקראת הקו האדום שנמצא הרבה יותר נמוך מאשר באופנוע ליטר מרובע צילינדרים, יהיה רצוי שנשמור את המנוע דווקא באזור ההוא ולא נעלה יותר מדי כשמדובר במהירות שיוט.

המשך…

לאור השאלות החוזרות ונשנות שאני מקבל פה ובפורום אופנועים בנושא רכיבה על השוליים, שווה להזכיר לכולם את ההסכמה הקיימת עם המשטרה. אם כך, מהן אותן הסכמות?

בעת קיומו של פקק תנועה ו/או תנועה איטית, עמוסה, של כביש שבו יש שול ימני (לדוגמה – נתיבי איילון, כביש 4, כביש 5, כביש 1 וכו'), המשטרה מתירה לרוכבי דו"ג לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית, מתחשבת וללא השתוללות או שימוש בשול כנתיב המראה.

המשטרה לא תאכוף את החוק המונע נסיעה בשול ימין כל עוד תנאים אלה מתקיימים.

המשך…

לא כולנו נולדנו בוחני אופנועים מקצועיים. חלקנו, בלי להזכיר שמות, לא יצליחו לעשות את זה כמו שצריך גם אחרי שנים של ניסיונות. חלק אחר, שוב לא נזכיר שמות, עושים את זה כל כך טוב שקריאת כתבות שלהם מעבירה אחת לאחת את כל התחושות והתובנות של הכותב אל הקורא. הרוב סתם בינוניים. כמוני למשל.

ובכן, מכיוון שגם אני לא נולדתי עם כפית שמן מנוע בפה, גם אני צריך ללכת לפי איזו רשימה, איזה צ'ק-ליסט, בעת שאני עולה על אופנוע כזה שמעולם לא רכבתי עליו קודם. אז אני אנסה לשתף את התובנות האלה איתכם.

לפני שנתחיל חשוב להזכיר למי ששכח שאמנם רכיבה על אופנוע בסופו של דבר היא תכונה שלא נשכחת, אבל המיומנות לעשות אותה בצורה נכונה נרכשת ע"י קורסים ואימונים רבים, שלא לומר הרבה מאוד שנות ניסיון. יתרה מזאת, בעת רכיבה על אופנוע כזה שמעולם לא רכבתם עליו, בוודאי תרצו לעבור על מספר פריטים מהותיים בחוויית הרכיבה, כאלה שבלעדיהם חווית הרכיבה לא תירשם במוחכם בצורה אופטימלית, ואם אתם מתכוונים גם לכתוב על כך, אז היא גם צריכה לעבור אל הקורא בצורה שהתכוונתם אליה וכך שגם הוא יבין על מה אתם מדברים.

חשוב לציין: חלק מהשאלות והנקודות המופיעות כאן מיועדות אך ורק לרוכבים מנוסים ובעלי יכולות רכיבה טובות. אני מסיר מעצמי, כמובן, כל אחריות לכל נזק שיגרם לכל אדם כתוצאה ישירה או עקיפה מקריאת דברים אלה. אם אתם לא יודעים מה אתם עושים, אין לכם מה לעשות על אופנוע, ובטח שבטח שלא על אופנוע מבחן שאינו שלכם. זהירות.

עידכון: המאמר נכתב במקור בשנת 2011. הרבה השתנה מאז בתחום הבקרות האלקטרוניות, ולכן הוא עבר עידכון וריענון כ- 6 שנים מאוחר יותר.

אז מהו אותו צ'ק-ליסט? בואו נתחיל:

המשך…

לאחרונה נשאלתי לגבי ההמלצות שלי לנעל רכיבה טובה, נעל שתהיה בעלת מראה חיצוני סביר, גם שימושיות ביום יום, וגם (ולא פחות חשוב) תספק הגנה טובה על הרגל.

האם זהו המיגון הרצוי על אופנוע? המממ…

הבחור הזה ממוגן יותר. יש לו גרביים, והוא אפילו שם את הרצועה מאחורי העקב:

אני אינני רופא וגם לא מתיימר להיות מומחה בתחום, אבל אין ספק שנעל/מגף רכיבה טובים הם אחד מאמצעי ההגנה הבסיסיים ביותר שיש לרוכב אופנוע/קטנוע, מיד לאחר הקסדה והכפפות. הסיבה לכך היא שהרגליים בד"כ חוטפות את המכה גם אם שאר הגוף יצא תקין, יחסית, מהתאונה. כמו כן, בגלל העובדה שדו-גלגליים נוטים לפתח תשוקה ליפול על צידם ברגע שהם מפסיקים לנוע, יש מצב שבו הרגל היא אחד מאיברי הגוף שסובל גם מעצם נפילת האופנוע עליו. בנוסף, באזור כף הרגל יש לבני האדם כמות גדולה יחסית של עצמות קטנות ועדינות, ושבירה שלהם יוצרת בעיות לא פשוטות עד כדי פגיעה ממשית ביכולת ההתניידות שלנו, שלא לדבר על חוסר נוחות (מישהו פה שבר פעם את האצבע הקטנה ברגל? לא יאומן כמה זה יכול להיות כואב!) וצלקות.

אז החלטתי לכתוב על כך כמה מילים. חשוב לציין – זו איננה מתיימרת להיות סקירה מקיפה של כל מגפי הרכיבה הקיימים בשוק, רחוק מכך. מדובר בתובנות שיכולות לעזור לרוכב המתלבט, ותו לא. מקווה שהיא תעזור לכם.

המשך…

בדיוק מה שהכותרת אומרת.

אם הגעת לפה, סימן שזה הגיע לך.

בדיוק מה שהכותרת אומרת.

אם הגעת לפה, סימן שזה הגיע לך.

בדיוק מה שהכותרת אומרת.

אם הגעת לפה, סימן שזה הגיע לך.

הרוכב הצרפתי סיריל דפרה מביא לנו ביוטיוב סרטון שבו הוא מלמד כושר. סיריל יודע על מה הוא מדבר, שכן הוא רוכב לא רע בפני עצמו, ובעל לא מעט תארים כולל זכיות בראלי פאריז דקאר בשנים 2005, 2007 ו- 2010, וכן מקום שני בשנים 2003 ו- 2009, וגם השנה – 2011. הסרטון באורך של כ- 15 דקות ומתאר בצורה מפורטת ויפה סט תרגילי כושר שכל אחד מהם בפני עצמו אינם קשים לביצוע (דהיינו גם בטטת כורסא שכמוני יכול לבצע אותם, אם רק היתה לו המוטיבציה…). התרגילים קצרים, פשוטים, וניתן לבצע אותם גם בחדר כושר, גם בחוץ על משטח במידה ואתם משתמשים בהם כדי לסיים ריצה, וגם בתוך הבית. אין בתרגילים צורך בשום אמצעי עזר חיצוני או משקולות, אם כי רצוי שיהיה לכם משטח אימונים רך (מזרן יוגה למשל) ומדרגה כלשהי.

המטרה של התרגילים היא להכין את הרוכב שאמור להיות כבר בכושר מסויים, לקראת תחרות או מירוץ. יש לבצע מספר מסויים של חזרות כחודש לפני התחרות, ולהגדיל את מספר החזרות כשבועיים לפני התחרות. האימונים הללו מחזקים את שרירי השלד העיקריים, אבל בעיקר עובדים על הבטן, גב, וקואורדינציה. הם לא באים במקום אימוני כוח או סיבולת רגילים, אבל הם בהחלט עוזרים לחזק את הרוכב לקראת האירוע הגדול.

הסרטון נמצא פה, אבל חשבתי לסכם בפניכם את 10 התרגילים. זה ישמש גם אותי למעין תזכורת עתידית שאת זה – אני צריך לעשות… המשך…

אמל"ק: נכון לרגע כתיבת שורות אלה – מדובר בקסדה הטובה ביותר שרכבתי איתה אי פעם! כן, לא פחות ולא יותר!

במהלך שנות רכיבתי מדדתי, רכבתי עם והייתי הבעלים של לא מעט קסדות. זה התחיל עם שואי משומשת אי שם בתחילת שנות ה- 90 כשרכשתי את האופנוע הראשון שלי (GS500E יד שניה מרופא, בצבע אדום/לבן), נמשך דרך דגמים כאלה ואחרים כולל דיינזה, אראי RX7 Corsair (ודגמים אחרים שלהם – כבר שכחתי איזה) ושואי X-Spirit. פה ושם היו לי גם קסדות פחות "ממותגות" כמו איזה HJC מקרבון, ואחרות שאני כבר לא זוכר.

ברוב המקרים, קסדת ה"אל"ף" שלי היתה קסדה ממותגת ויקרה.

כשעברתי, לפני כ- 4 שנים, מאראי RX7 לשואי X-Spirit חשבתי שהגעתי לקסדה המושלמת. נוחה, קלה משמעותית מאראי, בעלת Shell קטן יותר, והגימור המדהים של שואי. גם רמת הרעש, כך נדמה, ירדה בכמה דציבלים.

המעבר לשואי היה כמעט מוחלט. לפני כשנתיים וחצי ניסיתי לחזור לחברה המתחרה ורכשתי Arai RX7 GP חדשה, אבל מסתבר שלא יכולתי לחזור למותג של אראי, הרעש הפריע, ועם כל הנוחות שלה, היא לא הצליחה להוות תחליף ראוי לנוחות של השואי שלי שאליה כבר הספקתי להתרגל.

עד עכשיו.

אני זומם על X-Spirit 2 של שואי כבר כמה חודשים. כבר החלטתי שאני לא רוכש כזו באיביי (מאמר על ההבדלים בין הקסדות הנמכרות בארץ לבין אלה הנרכשות דרך איביי מארה"ב – בהמשך), זה היה רק עניין של תזמון.

לפני כשבועיים עשיתי את הצעד. נכנסתי לחנות של אבזריון הצמודה לסוכנות של אבניר, ולאחר משא ומתן שכלל קצת לחץ פיזי מתון (משני הכיוונים) יצאתי כשעל ראשי קסדה מדהימה בצביעת Martyr (מתורגם ל"קדוש מעונה"… מעניין למה).

ככה היא נראית בצילום רשמי של החברה:

המשך…

בחלקו הראשון של המאמר סקרתי את 10 כללי היסוד בהגנה על אופנועים, ואת הסיבות העיקריות בגינן הם ממשיכים להגנב מתחת לאפנו. במאמר הנוכחי אמשיך בסקירת אמצעי ההגנה העומדים לרשותנו.

אין ספק שלא כל אופנוע מגיע מצויד במיטב הטכנולוגיה, ולא כל אופנוע מסוגל להצטייד במגוון המיגונים האלקטרוניים הדרושים. לא כל מקום חניה מתאים לעמוד בכל דרישות המיגון, ולעיתים נאלץ להחנות את מחמד ליבנו במקום שבו אנו כלל לא רואים אותו. בנוסף, למרות שכל גניבה גורמת לנזק כספי לבעלים החוקיים, הרי שיש אופנועים שנשקיע יותר במיגונם, ויש אופנועים אחרים בהם נקפיד פחות. בין הסיבות לכך ניתן למנות בראש ובראשונה את מחיר האופנוע ואת מקדם ה"גניבות" שלו. אין ספק שבעליו הגאים של R6 חדש חייב להקפיד הרבה יותר מאשר אדם הרוכב על אופנוע מדגם פחות סחיר, פחות גניב, וזול הרבה יותר. כך גם עם אופנועי שטח אטרקטיביים לעומת איזה צ'ופר מזווד כהלכה. מצד שני אל תגיד "לא ידעתי", כל אופנוע עלול להעמיד את בעליו במצב מאד לא נעים בבוקרו של אותו יום ארור בו לא ימצא אותו יותר בחנייתו הרגילה.

התחושה הזו של פיק הברכיים, של נפילת הלב לתחתונים, של ההיסטריה שעולה ומחלחלת בקרביך כשאתה מבין שבעצם לא טעית ואכן חנית במקום הרגיל שלך – כל אלה לא שווים את המחיר שתשלם על השרשרת היקרה ביותר או על האזעקה המשוכללת ביותר.

המשך…

לפני מספר שבועות עברתי טראומה, ולא בכדי. הכל התחיל כשמישהו העלה לינק בפורום האופנועים של תפוז לסירטון בריטי, אשר מדגים כיצד גבר ממוצע חותך עם קאטר גדול מגוון גדול של שרשראות מחוסמות, עמידות (לכאורה) ומיועדות לנעילת אופנועים. השרשראות המאסיביות ביותר לא הצליחו לעמוד בפני הבריטי והקאטר שלו, וגם אלה שלכאורה מחזיקות בכל התארים והדירוגים נגדעו בעודן באיבן תוך מספר שניות מצומצם, לעיתים פחות מ- 20. אני ממליץ בחום לצפות בו, חייכם עומדים להשתנות.

איזה פחד!

אין בידי סטטיסטיקה מעודכנת לגבי מספר כלי הרכב הדו-גלגליים הנגנבים מדי יום/שבוע בישראל, אבל מקריאה בפורומים בהם אני פעיל אני לומד שבכל שבוע יש לפחות גניבה אחת או שתיים שאני שומע עליה. מכת הגניבות פוגעת בציבור האופנוענים ביתר שאת בגלל בעיית המחירים המטורפים של הביטוחים שאנחנו צריכים לשלם, ולכן מן הסתם לא כל האופנועים מבוטחים נגד גניבות.

אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי שהגיע הזמן לרענן לכולנו את חלק מנקודות המפתח לנעילה נכונה, עיגון, קיבוע, והגנה על חיית המחמד שלכם, החיה שעלתה לכם כל כך הרבה, החיה שעיניים רבות חומדות אותה, ולא פחות מסתכלים עליה מתוך צרות עין.

המשך…

אין יותר מעצבן מזה. טרחת וכיסית את האופנוע האהוב שלך בכיסוי לחניית לילה. השכן המעצבן שלך (ולפעמים מדובר בתהלוכה שלמה) מוציא את הכלב הצרחני שלו לטיול לילה. מילא הוא נובח כל שבת בשש בבוקר ומעיר אותך. מילא. אבל עכשיו הקרצייה הולכת על ארבע משתינה בקשת על כל עצם מאונך שהוא מוצא, ואין משהו טוב יותר מאשר האופנוע שלך, המנעול שלו, והעמוד אליו כל זה קשור.

ולא רק בלילה.

גם בבוקר.

אז אתם מחליפים דיבור עם בעלי הכלב, מבקשים, לפעמים מאיימים, ולרוב מתחננים. זה לא ממש עוזר, ולדעתי זה גורם אושר לבעלי הכלב המזורגג לראות איך יצירת המופת המטונפת שלו מצליחה לייצר כל כך הרבה נוזלים בפרק זמן שדרוש לו להקיף את הבלוק. אגב, זה בדיוק פרק הזמן הדרוש לאשתו המכוערת לסיים ולמרוח לעצמה את "הממרח דג פטיש, דג חרב, דג חשמל, ומיס מרה של חיה מה בלילה ירח מלא מסכנה עושה גורו גורו…"

אז מה עושים?

המשך…