מיצו בדרכים

שתי מצלמות מהירות חדשות: צומת אחוזם וצומת ביל"ו – על כביש 40

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת אחוזם, על כביש מספר 40 מצפון לדרום. מיקום המצלמה בדיוק היכן שהיתה מוצבת עמדת המולטנובה הותיקה עד לא מזמן, וחריצים חדשים נחרצו בכביש לטובת לולאות החיישנים.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

שימו לב! מדובר במצלמת "כתומה" שאיננה מוצבת בצומת, אלא אמורה לתפקד כמצלמת מהירות לכל דבר.

האם נגמרו לקבלן המבצע כל העמדות ה"אפורות" במלאי? האם בעתיד היא תיצבע אפור כמו שאר מצלמות המהירות? האם כל מצלמות המהירות ה"אפורות" יצבעו בעתיד בכתום? האם מדובר בדחליל?

פשר הצבע הכתום אינו ברור בשלב זה.

בנוסף, כמה ימים לאחר מכן צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת ביל"ו, לכיוון צפון.

תזכורת:

ראו הוזהרתם.

(תודה לאבי אלבז על התמונות)

צומת אחוזם:

צומת ביל"ו:

נעים להכיר – מצלמות הנת"צ

אמנם לא מדובר במידע חדש, שכן מצלמות הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) פועלות בישראל כבר משנת 2008 במסגרת פיילוט של משטרת ישראל, אבל מכיוון שממילא אתר זה מרכז המון מידע בנושא, החלטתי לכתוב כמה מילים גם עליהן.

קונספט ההפעלה של מצלמות הנת"צ הוא פשוט: המערכת מותקנת על גבי עמודים, לעיתים נסתרים למדי, מעל נתיב תחבורה ציבורית ייעודי. מדובר במערכת אכיפה ממוחשבת ייחודית המתעדת באמצעות מצלמות דיגיטאליות הבודקות באמצעות מערכת LPR (או License Plate Recognition) תנועת רכבים בלתי מורשים בנתיבי תחבורה ציבורית.

(קרדיט לתמונה: אתר היצרן)

לאחר צילום הרכב מבצעת המערכת השוואה של מספר הלוחית המצולמת עם מאגר כלי הרכב הציבוריים המורשים לנסוע בנת"צ. כאשר נמצא כלי רכב שאינו מורשה לנסוע שם (לדוגמא – רכב פרטי או משאית), מועבר תיעוד העבירה לאישור על-ידי שוטר, ומשם קצרה הדרך לדו"ח הנשלח לבית העבריין.

שימו לב, לא מדובר בנתיבים מעורבים, כאלה שמאפשרים נסיעה של רכבים המסיעים 4 נוסעים או יותר, אלא רק כאלה שמאפשרים אך ורק נסיעה של תחבורה ציבורית בלבד, ואשר אינם מאפשרים השתלבות של רכבים פרטיים משום סיבה שהיא (למשל לצורכי פניה ימינה). כך פטורה המערכת מהצורך לבצע את הזיהוי הבלתי אפשרי של כמות הנוסעים ברכב, ומבחינת השוטרים הבודקים כל תמונה ותמונה, כל רכב שאינו ציבורי אשר נמצא בנתיב – זוכה לקנס.

Who's the Boss?

האומה האמריקאית סופגת ביקורת בשנים האחרונות, ואפילו לפני זה, על מגוון רחב של נושאים: ההשמנה החולנית, תרבות הצריכה, תרבות בכלל, אימפריאליזם, כוחניות וכו' וכו'. חלק מן הביקורת מוצדקת, ואפילו מאוד (במיוחד על ההשמנה החולנית. פיחס), אבל אנשים שוכחים שני דברים מאוד חשובים:

1. רוב מי שמעביר את הביקורת הוא היפי.

2. כל השאר הם קומוניסטים.

בביקור שנערך לאחרונה בארה"ב יחד עם אשתי (שתחיה) ביקרנו בבית של תומס ג'פרסון, מי שכתב את מגילת העצמאות האמריקאית. הוא הכניס למסמך הזה (במאה ה – 18!) את "הזכות למרדף אחר האושר". ואני חושב שזוהי מהות העניין שלשמו התכנסתי כאן היום: אמנם היו כאן שני משפטים עם אלמנטים חינוכיים גרידא, אבל המשפט הזה עומד מאחורי המכונה המשוגעת והמופרכת לחלוטין, שהייתה יכולה להיבנות רק באמריקה: ה "בוס הוס", או בלעז “Boss Hoss”‏.

אם הייתי מציע לכם לשים מנוע וגיר של משפחתית ממוצעת (1600 סמ"ק אוטומטית, או "משפחתומטית" בפי העם היושב בציון) בשלדה של טוסטוס, הייתם מרימים גבה. למנוע כזה יש בערך 100 ומשהו כוחות סוס, בהשוואה למנוע 250 סמ"ק עם עשרים ומשהו כוחות פרד עצל. זה פשוט לא היה עובד, הכל היה מתפרק: בעיקר השלדה, שלא אמורה לעמוד במשקל ובעומסים כאלו.

לכן, כשלקח בחורצ'יק אמריקאי ממוצע, טניסאי גאה (תושב טנסי. לא כמו האלו עם המכנסיים הלבנים הקצרים שגונחים מול בריטים בווימבלדון), בשנת 1990 את מנוע הסמול בלוק (small block‏) של שברולט ותקע אותו בשלדה של אופנוע, הייתה תהייה קלה לגבי תקינות הנוירונים בחלק מהאונות שלו.

ראש בראש: 2 מהאופנועים הטובים בעולם – גלובס

וזו רק ההתחלה לה לה…

מהודעה שהועלתה היום בערוץ הפייסבוק של וואלה רכב:

"קצת לפני השעה 17 אירעה תאונת שרשרת עם נפגעים על כביש החוף לכוון צפון בסמוך למחלף אולגה, ככל הנראה משום שנהג שנבהל מנוכחות מצלמת מהירות בלם בלימת חירום וגרם להתנגשות ההמונית. האם מצלמות המהירות באמת עושות את העבודה?"

ואני אומר: "בוקר טוב אליהו".

מיצו רוכב על Honda VFR1200X Crosstourer (מודל 2012)

בעולם האופנועים של העשור השני של המאה העשרים ואחת, תחום האדוונצ'ר-תיור הוא סגמנט חם שמושך אליו מדי שנה יותר ויותר רוכבים, רובם קורבנות של קטגוריית הספורט ההולכת ונכחדת. תחום זה משך ומושך יצרנים רבים, אבל בראש וראשונה את BMW שבמידה רבה נחשבת כממציאת הקטגוריה עם ה- BMW R1200GS, ה- KTM Adventure 990 הספרטני הקשוח ובעל אוריינטציית השטח המובהקת, ה- Yamaha Super Tenere 1200 הכבד ואנמי למדי, ה- Ducati Multistrada 1200 שהוא למעשה סופרבייק בשלדת אופנוע אדוונצ'ר וחסר יכולות שטח ראויות כמעט לחלוטין, וכן אופנועים נוספים שאינם נמכרים אצלנו כמו ה- Triumph Tiger Explorer 1200 וה- Moto Guzzi Stelvio 1200 8V (אולי, אולי בקרוב… 🙂 ).

הונדה לטשה עין זה מכבר לכיוון זה, והשנה אנו מקבלים בישראל לראשונה את ה- Honda VFR1200X Crosstourer המוגדר ע"י היצרנית כ"אופנוע אדוונצ'ר-ספורט-תיור".

האם הקרוסתורר אכן נותן תשובה ראוייה למלך הבלתי מעורער של עולם ההרפתקנות הדו-גלגלי? האם הונדה השכילו לקחת את הצדדים הטובים בקטגוריה ולשלב אותם עם המכלולים האיכותיים והאמינות המוכרת שלהם כדי לייצר בימר-קילר?

יצאתי לבדוק. במסגרת כתבה מצולמת שצילמתי עבור עיתון גלובס בה ביצענו מבחן השוואתי בין הקרוסתורר לבין הבימר, קיבלתי את האופנוע לרכיבת סוף שבוע ארוך, ולהלן רשמי מרכיבה זו.

במבט ראשון – ההונדה הוא לא אופנוע קטן, ועם עם בסיס גלגלים של 1,595 מ"מ האופנוע לא קצר. עם עיצוב מעט שונה מהגישה שבה הלכו מהנדסי BMW, אבל יחד עם זאת, כמו בסופר טנרה של ימאהה, אלמנטים עיצוביים רבים נלקחו ישירות מהבימר. אלמנטים כמו חרטום הברווז הקלאסי (קטן יותר משל הבימר אבל עדיין שם), זרוע חד-צידית, זנב עם שלדת אלומיניום מעוצבת המותאמת לנשיאת סט מזוודות קומפלט, וכמובן סט מיגונים, פנסי ערפל, מחממי ידיים ועוד (הכל כמובן בתוספת תשלום, ועל כך ראו בהמשך).

מקדימה בחרטום, מעל למקור הברווז הקטן, קיימת יחידת תאורה קטנה יחסית בגודלה הפיזי, המותקנת בתוך פירינג שהולך וגדל לכיוון מיכל הדלק. בצידי המיכל ישנם אלמנטים מפלסטיק שחור שאמורים לעזור לרוכב לאחוז טוב יותר את המיכל עם ברכיו, וגם לספק הגנה מסויימת בעת נפילה, ומקדימה הותקן מיגון מאלומיניום הנראה לצערי שברירי ועדין מדי, לא יודע איך הוא יתמוך במשקלו של האופנוע בעת נפילה. אני מעדיף לא לבדוק…

מאחור, זרוע חד-צידית נאה למדי חופנת את המסב של הגלגל האחורי מצידו השמאלי (הפוך משל הבימר), בעוד שמצידו הימני קיים חישוק מעוצב אליו מחוברים השפיצים של הגלגל. גל ההינע של ההונדה, רכיב משותף לקרוסטורר ול- VFR1200F, אמור לספק לרוכבים אלפי קילומטרים רבים של רכיבה ללא צורך בתחזוקה.

4 צינורות הפליטה היוצאים מהמנוע מתחברים בגחון לצינור אחד המוביל לאגזוז שנמצא בצידו הימני של האופנוע (שוב, הפוך משל הבימר), והוא חסר כל חן לטעמי (אם כי בהשוואה לסופר טנרה מדובר ביצירת מופת… לא, זו לא מחמאה למהנדסי ימאהה…). לקרוסטורר אין יומרות שטח בכלל, למרות הפוזה הקרבית לכאורה. אבל אני מניח רק שבעליו המאושרים של אופנוע כזה שרק תעבור בראשו המחשבה לרכוב איתו בשבילים ימהר לרכוש תוספות הכוללות מיגון גחון ומיגוני מנוע וזאת כדי למנוע מכות בחלקו התחתון של האופנוע. המיגונים איתם מגיע האופנוע במקור בנויים מאלומיניום המרגיש קל ולא מאסיבי במגע, אני לא משוכנע שהם ימנעו נזק בעת נפילה רצינית על הצד.

ynet מצלמות האכיפה – 9,800 דו"חות ב-3 חודשים – רכב

המספרים ממשיכים לזרום – מסחטת הכספים בפעולה

בהמשך ישיר לפוסט הזה שפורסם אך לפני שבועיים אודות השאלה עד כמה יעילות באמת הן מצלמות המהירות החדשות, אנחנו מתבשרים בכתבה ב- YNET אודות מספרים חדשים אותם מפרסמת משטרת ישראל:

אגף התנועה של המשטרה הוציא הודעה לפיה מצלמות האכיפה החדשות הפיקו 9,800 דו"חות בשלושה חודשי פעילות. מתוך דו"חות אלה, רובן המוחלט – כ-9,100 – נשלחו לנהגים שביצעו עבירות מהירות. שאר הדו"חות, כ-700 במספר, ניתנו לנהגים שחצו צומת באור אדום. את הדו"חות הפיקו ארבע מצלמות מהירות ותשע מצלמות רמזור (חשוב להזכיר שמצלמות הרמזור הן למעשה מצלמות מהירות לכל דבר, שמסוגלות גם לאכוף גם ובעיקר עבירות מהירות וגם עבירות חציית צומת באור אדום).

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

9,100 דו"חות מהירות שהופקו מ- 13 מצלמות בסה"כ, לתקופה של 3 חודשים. דהיינו, בשנה אנחנו צפויים לראות כ- 36,500 דו"חות מהירות. מכיוון שרף האכיפה עומד על מהירות שמזכה את העבריין (לכאורה) בקנס של 750 ש"ח ו- 8 נקודות, אנחנו מדברים על הכנסה של 27,375,000 ש"ח בשנה, וזה רק מאותן 13 מצלמות! למעלה מ- 27 מיליון ש"ח בשנה אחת!

לטענת המשטרה, מצלמות אלה המנויידות כיום בין 31 עמדות בסך הכל. אבל אנחנו יודעים שמדובר במספרים שקריים ומטעים בכוונה, שכן בישראל קיימות כיום למעלה מ- 45 עמדות למצלמה, כך שקשה מאוד להתייחס באמינות למידע אותו מוסרת המשטרה.

ולא רק זאת. בכתבה שפורסמה ב- 10.6 בידיעות אחרונות עולה כי האוצר בכבודו ובעצמו מודה, בפה מלא בפעם הראשונה, על כך שהוא בונה על הכנסה של חצי מיליארד ש"ח בשנה מהמצלמות. לא מאמינים? קראו בעצמכם:

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

האם מצלמות הרמזור מסוגלות לאכוף גם מהירות?

כן, חד-משמעית! המצלמות הן זהות מבחינה טכנולוגית, ושתיהן אוכפות מהירות.למעשה, יש יותר דו"חות מהירות ממצלמות הרמזור המוצבות בצמתים, מאשר מהמצלמות ה"רגילות" שמוצבות בקטעי כביש פתוחים.

לא מאמינים? קראו כאן:

כל מצלמת רמזור צריכה להציב בפניכם תמרור אדום גדול – גם אכיפת מהירות, גם אכיפת אור אדום, וגם סכנת התנגשויות ברכבים שיבלמו בלימות חירום. סעו בזהירות!

מצלמת רמזור/מהירות חדשה בצומת סילבר על כביש 4

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת סילבר, על כביש מספר 4 מצפון לדרום, בסמוך לפניה לכביש 3.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

תזכורת:

ראו הוזהרתם.

תודה להילה על התמונה.

חמישה מוטורצייקליסטים מתל-אביב לבגדאד על אופנוע

כן כן, חמישה מוטורצייקליסטים החליטו לצאת למסע הרפתקני, ארוך, מיגע ומסוכן מת"א לבגדאד… המסע ארך מספר ימים וכלל בתוכו קטעי קישור ארוכים בהם הרוכבים האמיצים רכבו במהירויות מטורפות של עד 105 קמ"ש (תאמינו!), נתקלו במשמרות חמושים של בדואים, כמעט בוצע בהם לינץ' בידי אספסוף זועם, ועוד שלל הרפתקאות מסמרות שיער.

הכל טוב ויפה רק שסיפור המסע הזה לא התרחש אתמול, אם כי בשלהי שנת 1933, בתקופה שבה היה קונסול עיראקי בחיפה, תקופה שבה חיל האויר הבריטי שלט בשמיים, תקופה שבה הגבולות היו פתוחים והחופש היה כמעט בלתי מוגבל.

סיפור נפלא זה נכתב ע"י אדם בשם נעים טוויג, ופורסם בתחילת שנת 1947 ב"נהרים", בטאון עולי בבל. הביטאון נמצא בעיזבונו של משה ברוך ז"ל, והוא הובא לידיעתי ע"י עוזי יצחקי. תודה עוזי!

הרני להביאו כאן במלואו, בשפה, בניסוח ובכתיב המקורי (כולל שגיאות, אם היו כאלה). תהנו:

נולדתי בבגדאד, בהיותי בן שלוש עשרה, התגעגעתי לטיולים ונסיעות, דבר שאינו שכיח בעיראק מפאת קשיי התחבורה והמרחקים הגדולים בין עיר לעיר, ולכן לא יכלתי למלא תשוקתי.

אז גמרתי אומר לנסוע לארץ ישראל. השפעתי על בני-המשפחה וסוף סוף הצלחתי, בשנת 1926 עזבנו את בגדד. נסענו באוטו קטן ופתוח במשך חמשה ימים ולילות במדבר, בגלל אי השקט אשר שרר אז בין הדרוזים והצרפתים. עלינו היה להקיף מרחק גדול עד דיר-אל-זור אשר בסוריה. מכאן המשכנו את דרכנו לבירות.

את המסע הזה לא אשכח ותמיד הייתי מצפה לאותו יום אשר אעבור שוב את המדבר הזה בעצמי, וכן היה.

בשנת 1933 קראתי באחד העתונים העיראקים על פתיחת תערוכה בבגדאד ע"י המלך פייצל הראשון. הממשלה הזמינה אנשים לראות בהתקדמותה של עיראק. מיד נסעתי לתל-אביב להפגש עם מנהל I.C.I. ולהסביר לו כי אני מחפש עוד ארבעה נוסעים היודעים לנסוע היטב באופנוע. המנהל הסכים, והטיל עלי לסדר את כל התכניות, בתנאי שאני אהיה אחראי למסע נועז זה. לא עבר שבוע וכבר נאספנו קבוצה של חמשה מוטורצייקליסטים, ארבעתם היו אירופים אשר לא הכירו את המזרח ולא היו בקיאים בשפה הערבית, אך אין דבר העומד בפני הרצון.

עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3?

עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3? שווה לקרוא, כל אזרח במדינה יכווה במוקדם או במאוחר, גם אלה שחושבים שהם חסינים. מרגע שהזאבים הריחו את הדם של הקרבן הם לא ירפו. היום זה 25 קמ"ש מעל למותר. מחר כשכמות הדו"חות לא תספיק לזאבים, רף האכיפה שנשמר בסוד כאילו היה סוד תוכנית הגרעין של ישראל יונמך בקליק של עכבר. לא מאמינים? תחשבו שוב.

במסגרת פרוייקט א-3 של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל הוצבו מצלמות המהירות על כבישי המדינה כשלפניהן קיימות למעשה שתי מטרות. האחת – רשמית, ציבורית, זו שמתקשרים אותה לציבור במסיבות עיתונאים בין בורקס טפל למשקה אורנג'דה מוגז בטמפרטורת החדר, והיא כאמור הגברת הבטיחות בכבישים.

המטרה השניה, הסמוייה, עליה הסכימו ביניהם בחדרי חדרים אפלים קברניטי הפרוייקט ביחד עם שר או שניים ובשיתוף מלא של פקידוני האוצר, היא כמובן לא מטרה שמותר לספר לציבור עליה. למעשה, חובה על כל המעורבים, בין אם הם נמצאים בסוד העניינים ובין אם לא, להכחיש אותה באופן נמרץ ומיד להטות את הדיון למטרה הראשונה שהוזכרה. מדובר כמובן בהעשרת קופת המדינה ובהטלת מס נסועה על אזרחי המדינה, מס אותו יתקשו האזרחים שלא לשלם, ואשר יעזור לשמן את גלגלי המערכת ולשלם עבור עוולות אחרות שהמדינה שלנו שקועה בהן.

אם כן, כ- 4 חודשים מרגע פריסת המצלמות והתחלת העבודה המבצעית של המערכת, בואו נבדוק עד כמה יעילות הן המצלמות בהשגת המטרות שלשמן הן הוקמו.

בכל הנוגע למטרתן הרשמית של המצלמות חשוב לציין שהיעילות של המצלמות יכולה להימדד אך ורק בצורה אמיתית אחת – הקטנת כמות תאונות הדרכים על כבישי המדינה, אבל כשהפרוייקט טרם מילא את חצי שנתו הראשונה (נכון לכתיבת שורות אלה) ברור לכל שעדיין אין די מידע כדי להגיע למסקנה חד-משמעית בנידון, ולצערי יחלפו לפחות שנתיים שלוש עד שנוכל לברר את האמת לאמיתה.

אז איך ניתן למדוד את "יעילותה" של המערכת ולא ע"י הפחתת כמות תאונות הדרכים?

ובכן קוראים נכבדים, יש לכך רק תשובה אחת, והיא כמובן קשורה באופן ישיר למטרה השניה, הסמוייה, של מערכת המצלמות.

כסף.

והרבה כסף.

כדי לחשב את כמות הכסף שזורמת בימים אלה לקופת האוצר אותה מנהלים פקידונים מדושני עונג שחוכחים ידיהם המשומנות ברגעים אלה ממש צריך להתחבר למספרים. אבל לצערנו, המידע אותו משחררת המשטרה בטפטוף של פעם בכמה שבועות מעלה תמיהות לגבי אמיתותם.

אם כן, בואו נראה מה נטען פה באתר כשמצלמות הגאטסו היו עדיין בשלב התכנון וטרם נפרסו בשטח:

20.08.10- מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת – "בשלב הפיילוט, הוכח שמצלמה אחת מסוגלת לחלק כ-180 דו"חות מהירות ביום כשרף המהירות שממנו והלאה מופק דו"ח עומד על 120 קמ"ש… …בחישוב שכל אחת מהן מנפיקה לא 200 כי אם 100 דו"חות מהירות של 750 ש"ח ביממה – אנחנו מדברים על הכנסה אסטרונומית של 30,000,000 ש"ח (שלושים מיליון ש"ח) לקופת המדינה, ביום! …70 מצלמות שמנפיקות כל אחת 100 דו"חות מהירות ביום – אנחנו עוברים את ה-5 מיליון ש"ח ביום. שוב, מספר אסטרונומי אם מסתכלים עליו לאורך שנה שלמה. תעשו את החשבון לבד, זה ייראה לכם לא הגיוני לחלוטין. למרות שהזכיין עצמו לא יקבל את ההכנסות מהדו"חות בצורה ישירה, מסתבר שהמכרז בנוי כך שרמת התגמול של הזכיין תהיה "בהתאם לקצב התפוקה והיעילות של המערכת". מבדיקה שערכתי עולה שהערכות המשטרה הם שההשקעה העצומה – למעלה מ-480 מיליון ש"ח – תחזיר את עצמה בתוך תקופה של עד שנתיים. …האם אתם חושבים שכסף זה יחזור לציבור בצורת השקעות בתשתית, הדרכה, תחבורה ציבורית? תחשבו שוב."

האופנוענים: חונים כמו רכבים

בשבוע הבא (1/6/12) יפתחו רוכבי הקטנועים והאופנועים בשורה של צעדים במחאה על היעדר הסדרי חנייה לכלי רכב דו גלגליים ברחבי הארץ וחלוקת דוחות לא הוגנים לכלי רכב דו גלגליים החונים על המדרכות. המחאה תיפתח עם תפיסת מקומות החניה מסביב לכיכר המדינה בתל-אביב. לאירוע הפתיחה הרגוע יצטרפו, בעתיד, גם מפגנים כוחניים יותר.

שש שנים לאחר מחאת רוכבי הקטנועים והאופנועים כנגד העלאת מחירי הביטוח יפתחו בשבוע הבא רוכבי הקטנועים והאופנועים במחאה חדשה כנגד היעדר חניות מוסדרות לכלי רכב דו גלגליים וחלוקת דו"חות חנייה לא הוגנים בערים ברחבי הארץ.

במסגרת מבצע מאורגן יתכנסו, ביום שישי ה1/6/2012, בכיכר המדינה שבתל אביב, כבר בשעות הבוקר המאד-מוקדמות, עשרות רוכבים. המטרה – תפיסת מקומות חניה מסביב לכל הכיכר תחת הכותרת "חונים כמו רכבים".

"ברוב הערים בארץ לא קיימים מספיק מקומות חנייה מוסדרים לכלי רכב דו גלגליים וגם אלו הקיימים לא מספיקים או נתפסים ע"י רכבים רגילים, דבר המותיר אותנו בלי שום ברירה פרט לחנייה בחניות המיועדות לרכבים או חנייה על המדרכות – אך במקרים רבים, רוכבים אשר מחנים את האופנוע שלהם בחניה המיועדת לרכב סובלים מהתנכלויות הן מצד הנהגים והן מצד הפקחים" מסבירים הרוכבים, "כרגע על פי חוק אסור לאופנועים וקטנועים לעמוד על מדרכה. במשך שנים האכיפה לא התבצעה בגלל הבנה של הפקחים והעיריות כי המצב הנוכחי לא מותיר לנו ברירה, אך לאחרונה מתרבות התלונות על רוכבים שקיבלו קנס בסכום של 250 ₪ בגלל שחנו על המדרכה. בעקבות תלונות רבות מבעלי דו-גלגלי שקיבלו דוחות חנייה מהעיריות ברחבי הארץ, פתחנו בצעדי מחאה אשר מטרתם למנוע מהפקחים לחלוב אותנו. במקום שהמדינה והערים הצפופות ממילא תתמוכנה במי שבחרי להתנייד בדו-גלגלי שמקל על העומס בפקקים, על מצוקת החנייה וזיהום האוויר – הן עושות בדיוק ההפך".

הרוכבים מסבירים כי הם דורשים שבשלב הראשון תאפשרנה העיריות לכלי רכב דו גלגליים להחנות על המדרכות וזאת בתנאי שהותירו מספיק מקום למעבר הולכי רגל ועגלות תינוק – מרווח של כ130 ס"מ.

בשלב השני קוראים הרוכבים העיריות להשקיע בכמות מספקת של חניות מוסדרות לכלי רכב דו גלגליים ואכיפה כנגד רכבים החונים בחניות הייעודיות.

ציבור רוכבי האופנועים בישראל סובל מבעיות רבות: מחירי הביטוח מאמירים, המיסוי הגבוה על כלים חדשים, הנהגים הישראלים מתעלמים מהם – היעדר חניות מוסדרות היא רק אחת בשורה של בעיות המפלות את הרוכבים בישראל ומקשות ועל התפתחות הענף הנהנה ברחבי העולם מהטבות רבות מתוך הכרה בחשיבות כלי הרכב הדו גלגליים בעיקר באזורים המאוכלסים בצפיפות.

הפגנת "חונים כמו רכבים" תתקיים ביום שישי ה- 1.6 בשעה 9:00 בכיכר המדינה

לאירוע בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/313986822016541

מצלמת רמזור/מהירות חדשה בצומת קסטינה על כביש 40

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת קסטינה, על כביש מספר 40 מצפון לדרום, בסמוך לכניסה לקרית מלאכי.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

תזכורת:

ראו הוזהרתם.

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

מה שאני כותב פה מאז ינואר 2010 קיבל, סוף סוף, אישור רשמי. למרות הכחשותיה החוזרות ונשנות של המשטרה באמצעות שלל דוברים שהקפידו להופיע בתקשורת ולפזר הבטחות שקריות, כעת מגיע לידי דו"ח רשמי של מצלמת גאטסו רמזור, על עבירת מהירות!

כעת, כחודשיים אחרי התחלת העבודה של המצלמות החדשות בשטח, רצ"ב הוכחה, שחור על גבי פיקסל.

תזכורות ממאמרים קודמים: