קטגוריה: טכנולוגיה

היצרן הבווארי מאותת על כוונותיו להיכנס לשוק ההולך ומתחמם של אופנועים חשמליים באמצעות סופרבייק חדש המכונה eRR. האופנוע נבנה בשיתוף עם האוניברסיטה הטכנית של מינכן, מבוסס על שלדה ומכלולים של S1000RR (כולל החלל הריק במקום שבו היה מותקן האגזוז באופנוע המקורי), ומכיל חלקי קרבון רבים.

ההחלטה של במוו להיכנס לתחום האופנועים החשמליים הגיוני למדי בהתחשב בעובדה שרכבים אחרים מתוצרת החברה – מכונית העל שלהם, ה- i8 וגם ה- i3 הקטנה עושים חיל (בעיקר בצפון אמריקה). במקביל, רוחות של חשמל מנשבות בקצב הולך וגובר מצידם של יצרנים אחרים, ומן הסתם במוו לא תרצה לפגר בתחום זה.

היתרון של מנועים חשמליים באופנועים הוא ברור – היכולת להגיע להספק מקסימלי מיד עם פתיחת המצערת, ולא באופן איטי והדרגתי כמו במנועי בנזין, משוכללים ככל שיהיו. מצד שני, טווח נסיעה/רכיבה יחסית קצר אל מול זמן טעינה יחסית ארוך הוא חסרון משמעותי שבנתיים אף יצרן אופנועים לא הצליח להתמודד איתו בהצלחה. באופנוע מונע בנזין – גם אם הטווח שלו קצר יחסית בגלל מיכל דלק קטן, ניתן לעצור בכל תחנת דלק ותוך מספר דקות מצומצם מאוד ניתן להשלים תהליך של מילוי מיכל הדלק ותשלום בקופה, מה שבנתיים מתברר כתהליך מסורבל וארוך הרבה יותר באופנועים המונעים באמצעות חשמל.

במוו לא שיחררה הרבה מידע טכני על האופנוע, ולכן בשלב הזה נסתפק בתמונות.

המשך…

בתור בעלים (מאושר, יש לציין) של דוקאטי מולטיסטרדה 1200S אני יכול לספר לכם, עם מידה מסויימת של מעורבות אישית, שדגם ה- DVT של שנת 2015 כבר הוכיח את עצמו כמוביל טכנולוגי בקטגוריה של אופנועי האדוונצ'ר התוססת. העובדה שיצרנים נוספים מנסים להתחרות בדוקאטי בקטגוריה הזו (במוו למשל, עם ה- XR) מצביעה על כך שהם צדקו בכיוון שאליו הם הלכו.

למולטיסטרדה מערכות אלקטרוניות מתוחכמות רבות שפרצו את הדרך בתחום השליטה על האופנוע והתנהגותו. מערכת בולמים ממוחשבת עם עשרות מצבים המותאמים לצרכי הרוכב, מערכת ABS המותאמת לבלימה משולבת מיטבית גם בעת הטיה, מערכת בקרת אחיזה מתוחכמת עם 8 מצבים, וכן בקרת ווילי מרובה מצבים גם היא. על כל הקונפיגורציה הזו מנצחים 4 מצבי ניהול מנוע, שהבחירה של הרוכב ביניהם מגדירה בלחיצת כפתור בכידון את תפוקת המנוע והדרך שבה הוא מתנהג, וכן את הקומבינציות השונות של כל המערכות והבקרות האלקטרוניות. כאילו שזה לא מספיק, לאופנוע יש גם מערכת בלוטות' מרכזית כסטנדרט, המאפשרת חיבור של האופנוע כ-רכזת (או Hub) אל מערכות מולטימדיה עם שליטה מהכידון, מערכת GPS, דיבוריות קסדה לרוכב ולמורכב/ת, וכמובן לטלפון סלולרי, וכל זה מוצג בצורה צבעונית וברורה לרוכב באמצעות צג TFT גדול.

אבל זה לא הכל. כעת משחררת דוקאטי אפליקציה חדשה (כרגע, לצערי, רק למכשירי אייפון, זמינה להורדה ב- App Store, ובעתיד הקרוב גם לאנדרואיד). האפליקציה מאפשרת לרוכב חוויה שאנחנו לא מכירים בשום אופנוע אחר. באמצעותה אפשר להתבונן במידע אודות ביצועי האופנוע בזמן אמת, מידע לגבי נתיב הרכיבה, מצבי הרכיבה ואחוזי השימוש בארבעת המצבים השונים, תצרוכת הדלק, ועוד.

בתוך האפליקציה מוקלטים גם ההספק המקסימלי והממוצע של האופנוע בכוחות סוס, מהירות הרכיבה, את מרחק הנסיעה, וגם – מעניין במיוחד – זווית ההטיה של האופנוע. כל זה כאמור מתועד על פני מפת ציר התנועה של אותה רכיבה. לאחר הרכיבה יכול הרוכב לחזור אחורה לאורך ציר הרכיבה ולראות היכן הוא השיג את זווית ההטיה המכובדת ביותר, היכן הצליח להוציא את מירב ההספק מן האופנוע, ואפילו לראות באיזה מצב רכיבה מומלץ לעשות את הרכיבה הזו בעתיד.

בנוסף לנתונים אלה, מאפשרת האפליקציה להוסיף תמונות לציר הרכיבה וכן להגדיר לעצמו יעדים כגון מרחקי רכיבה שאותם הוא יכול לשאוף להשיג.

האפליקציה אוספת את כל המידע הזה מה- Control Area Network או CAN בקיצור, באמצעות חיבור הבלוטות' המחבר בין הסמארטפון (כאמור נכון לרגע כתיבת שורות אלה – רק אייפון, אנדרואיד בהמשך) לבין האופנוע.

פיצ'ר נוסף של האפליקציה מאפשר לשתף את כל המידע הזה באמצעות רשתות חברתיות, מה שמעלה שאלה שמטרידה אותי במיוחד: מי לעזעזל ירצה להעלות פוסט לרשת חברתית כמו טויטר או פייסבוק שבו הוא מתועד כשהוא נוסע במהירות לא חוקית? ולאו דווקא בהקשר לשיתוף, ישנם כאלה שעלולים למצוא את כל התיעוד הזה כבעייתי במיוחד לאור העובדה שבמקרה של תאונה שבה המשטרה שמה ידה על הסמארטפון, כל המידע המתועד באפליקציה עלול להביא לכך שהרוכב יואשם באחריות לתאונה.

לקידמה יש מחיר, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לשלם אותו.

למידע נוסף:

Multistrada Link

להורדת האפליקציה לאייפון

(תמונות – דוקאטי)

יצרנית גלאי מכמונות המהירות האמריקאית/קנדית אסקורט שיחררה היום את גלאי המכמונות החדש שלה – מקס 360 – העושה שימוש בטכנולוגיה חדשה המאפשרת זיהוי של הכיוון ממנו מגיע האיום באמצעות חיצים המופיעים על הצג של המקס החדש.

אם זה נשמע לכם מוכר – אתם צודקים. גלאי המכמונות וולנטיין 1 עושה זאת ממזמן, וכעת עם תפוגת הפטנט הרשום על הטכנולוגיה, אסקורט מצמצמת את הפער ולמעשה לא רק סוגרת אותו, אלא אף עוברת את וולנטיין בזכות העובדה שלגלאי ה-מקס 360 (כמו לאחיו הגדול – פספורט מקס) יש תכונות שבוולנטיין כלל לא מכירים, כמו זיהוי וסימון מיקומים של התראות שווא, ושימוש בבסיס נתונים המכיל את מיקומי המכמונות הקבועות על הכבישים.

היצרנית כה בטוחה ביכולתו של הגלאי החדש, עד כי שיחררה הצהרה כי תחזיר כסף על כל דו"ח מהירות שיקבל נהג העושה שימוש בגלאי זה (בתנאי שמדובר בדו"ח הרשום על שמו של אותו אדם שרכש את הגלאי, בסכום שלא עולה על 250 דולר, ועד 2 דו"חות).

אל תמהרו לרכוש את הגלאי החדש בחנויות אונליין או בעת ביקורכם בארה"ב, שכן הדגם האמריקאי לא מתאים כלל לעבודה בישראל. עלינו להמתין עד שהיצרנית תשחרר גרסה בינלאומית של הגלאי (International), כמו בדגמיה הקודמים – ה- 9500ix וה- מקס אשר גם הם מתאימים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל – אפריל טקליין – ו/או דרך אחד המפיצים הרשמיים שלהם.

מי שלא זכה לצפות בלייב במירוץ F1 לא יודע מה הוא מפסיד. צפייה בסרט הזה ששוחרר לאחרונה עושה מעט צדק עם הספורט המוטורי הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

קבלו את ה- AeroMobil הסלובקית שמציגה רכב מעופף לשימוש יומיומי (אוקיי…). הרכב המעוצב בצורה לא רעה בכלל יכול להסיע ו/או להטיס נהג/טייס ונוסע אחד, הרכב, שהחל בניסויי טיסה רשמיים החודש, מונע דלק רגיל, יודע לנסוע על כבישים רגילים ולעשות שימוש בחניות של רכבים פרטיים רגילים. במצב נסיעה רגיל הוא מסוגל להגיע למהירויות של יותר מ- 160 קמ"ש, וכמטוס הוא משייט במהירות של כ- 200 קמ"ש.

וכאן זו הגרסה הנוכחית – 3.0 – וכבר רואים אותה בפעולה:

http://youtu.be/sUnhBHwCq90

גם הסרטון הזה, של הגירסה הקודמת, לא רע בכלל:

לאתר היצרן:

http://www.aeromobil.com

האם הפעם המכונית המעופפת באמת תמריא? תרשו לי להיות סקפטי. בנתיים.

כפי שאתם יודעים, האתר שלי עוסק בחלקו בנושא אכיפת המהירות על כבישי ישראל בידי משטרת ישראל. ככזה, ביצעתי כאן מספר סקירות ובדיקות השוואתיות בין מספר גלאים מובילים בשוק. אחד הגלאים שנבדקו אצלי בעבר היה ה- Passport 9500i שאמנם הרשים באיכות ההרכבה שלו וכן ביכולת הגילוי של רוב האמצעים בהשוואה לגלאי המוביל בשוק – ה- Valentine One – אבל מאז עברו מספר שנים, ולפספורט בנתיים הצטרף אח צעיר אך מוכשר הרבה יותר – ה- Passport 9500ix. הדגם החדש (למען הדיוק הוא לא ממש חדש, הוא נמצא בשוק מזה כשנתיים לפחות) נמכר בישראל ע"י יבואן רשמי, והוא היה זה אשר סיפק לי את המכשיר למטרת הבדיקה.

אגב, כבר כתבתי בזמנו כאן על כיצד יש לכייל את הפספורט 9500ix לעבודה בישראל.

הפספורט 9500ix מתהדר בכל תכונותיו של הדגם הקודם. כמוהו, גם דגם זה מכיל את כל אופציות הגילוי הנחוצות (חלקן לא נמצא בשימוש בישראל), וגם רכיב GPS שבאמצעותו מודד המכשיר את מהירות הנסיעה, וכן את מיקומך. בניגוד לדגם הקודם בו הנהג היה צריך להזין ידנית רשימת נקודות ציון רלוונטיות (לדוגמה איומים כמו מצלמות מהירות, מיקומי מלכודות וכו'), כאן מספק היבואן בישראל בסיס נתונים שאמור להיות מעודכן למדי, ואשר מכיל (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) את כל מיקומי מצלמות המהירות מסוג גאטסו בישראל.

חשוב לציין – היצרן מבדיל בין גרסאות אמריקאיות של הגלאי לבין גרסאות בינלאומיות. לכן, מכשיר Passport 9500ix  אשר נרכש בארה"ב לא יוכל לעבוד בישראל בצורה תקינה, ובסיס הנתונים שבו לא יוכל לעבוד בישראל. קחו זאת בחשבון כשאתם מתפתים לרכוש גלאי כזה מיד שניה או מאיביי למרות המחיר המוזל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל.

עידכון בסיס הנתונים מתבצע ע"י חיבור המכשיר למחשב באמצעות הכבל המסופק, והפעלת תוכנה. מרגע זיהוי והרשמת המכשיר תוכלו לעדכן את נתוני המצלמות וכמובן לבצע שינויים כאלה או אחרים בהגדרות המכשיר. הפספורט, כמו הוולנטיין 1, יודע לקלוט איומים בתדרי K ו- X שאינם נמצאים בשימוש בישראל, וכן בתדר Ka (המשמש את הדבורה והמולטנובה הניידת). כמובן שהוא קולט גם לייזר (ממל"ז).

הערה: זהו לא מבחן השוואתי אל מול הוולנטיין 1, אבל מכיוון שהזכרתי אותו, יש לציין כי חלק מתכונות הפספורט הקשורות לרכיב ה- GPS כלל אינן קיימות בוולנטיין שכן הוא איננו מכיל רכיב כזה. לכן אילו היינו רוצים לבצע השוואה מלאה, היינו צריכים להשלים את הוולנטיין באמצעות מכשיר צ'יטה, אך כאמור זו איננה מטרת המאמר. המשך…

זה כנראה ההגה המורכב, המסובך, והמתוחכם ביותר שראיתם מימיכם ברכב. הוא לא קשור לאופנועים, אבל הוא כן קשור לספורט מוטורי. פורמולה 1 ליתר דיוק, ואם רוצים להיות ממש ספציפיים – ה- Sauber C33 F1. חשבתי שזה יעניין כאן מישהו.

תמונה: ph / Dieter Mathis/picture-alliance/dpa/AP Images

מכונית פורמולה 1 מודרנית היא פלא הנדסי של ממש, כנראה אחת מהמכונות המדהימות והמורכבות ביותר שיוצרו אי פעם. וכשאתה מניח את הידיים שלך על הגה של כזו מכונית ומתחרה ראש בראש באלופי עולם כמו סבסטיאן ווטל בזמן נהיגה במהירויות העולות על 320 קמ"ש ובכוחות ג'י שעלולים לגרום לנהג להתעלף, אתה לא יכול להרשות לעצמך להוריד אף יד, אף פעם. לכן כל מה שהנהג צריך לעשות, כל מה שהוא צריך לדעת, הכל נמצא בהישג של קצה אצבע. לכן ההגה של מכונית פורמולה 1 הוא למעשה לא רק ההגה המורכב, המסובך והמתוחכם ביותר שיש בנמצא, אלא הוא משמש גם כמרכז העצבים של המכונית.

עם למעלה מ- 35 מתגים שונים וצג LCD מדגם PCU-8D מתוצרת מקלארן הנותן לנהג נתונים תוך כדי נהיגה, ועם 2 ידיות להחלפת ההילוכים והפעלת המצמד מאחורי ההגה, הנהג הוא היחיד שרשאי לתפעל את האופציות השונות של הרכב בזמן המירוץ. למעשה, חלק נכבד מההגדרות והכיוונונים הללו מתבצעים מספר רב של פעמים במהלך המירוץ, ולעיתים אפילו במהלך אותה הקפה. המידע המוצג לנהג מכיל עד 100 עמודי אינפורמציה מסוגים שונים, החל מסל"ד, טמפרטורת המנוע והשמן, דרך מדידות מהירות, מספר הקפות, יתרת דלק ומה לא.

יותר מדי מידע הוא עניין מורכב, ולכן יש קבוצות שמעדיפות להשתמש בצג פשוט יותר, או לוותר עליו לגמרי. מצד שני, היכולת של הנהג לקבל משוב מיידי אודות הפרמטרים השונים של המכונית שלו במהלך מירוץ הוא עניין קריטי, במיוחד כשיש נפילה של מערכות הטלמטריה בין המכונית לבין המהנדסים שעומדים בפיטס. כך יכולים המהנדסים לבקש מהנהג לבדוק פרמטרים שונים בזמן המירוץ ולבצע התאמות לפי הצורך.

זו הדיאגרמה המלאה של המתגים והמחוונים השונים, כשהיא מחולקת לצבעים בהתאם לתפקוד כל רכיב:

http://www.sauberf1team.com/fileadmin/user_upload/redactors/documents/pdf/2014_SteeringWheel_EN_lr.pdf

בסרט הבא, הנהגים לואיס המילטון וניקו רוזנברג (מרצדס AMG) מסבירים כיצד ההגה עובד:

אם אתם עוקבים אחרי השטויות שאני כותב אז חלקכם בוודאי שם לב שיש לי איזה חשק לא מוסבר לכלי טיס מעופפים אישיים. בעצם למה לא מוסבר? אפשר דווקא להסביר את הרצון והכמיהה הזו בנקל, כאחד מהמאוויים היצריים והחייתיים ביותר של האדם מאד רדתו מאיזה עץ אי שם בערבות אפריקה. "למה הם יכולים לעוף ואני לא", הוא חשב לעצמו בעת שהביט בארוחת הערב שלו שחמקה מבין ידיו. סביר יותר להניח שהקול שהיינו שומעים לו היינו מחברים מיקרופון אל האונה הפרונטלית של המוח של אבי אבותנו היה יותר בסגנון "הההמממממהההההה אוווואו אואואו ואאא אאאחחחחחח חחחח אווועעעועעועועוווו!", ביחד עם כמה טפיחות עזות על החזה, אבל הבנתם את הפואנטה.

למה הם שם ואנחנו פה.

פאסט פורוורד אל המאה שעברה, עם עשרות רבות של ניסיונות, חלקם הזויים לגמרי, חלקם דווקא בעלי יכולת יישומית כמעט מיידית, של מתקני תעופה אישיים כאלה ואחרים. החל מרחפני סילון או רקטה, דרך מתקנים מונעים ברוטורים חשופים או ברוטורים משורוולים (כאלה הנמצאים בתוך שרוול המגן על הסביבה הקרובה מצד אחד, וגם מאפשר תיעול טוב יותר של משב הרוח הנפלט מהם מצד שני) ועוד.

חלק מהניסיונות האלה הקדימו את תקופתם, חלקם נועד לכישלון עוד לפני שירדו משולחן השרטוט. אבל מה שהיה משותף לכולם הוא, כנראה, העובדה שהמשקל הנישא של המתקן, כתוצאה מהצורך בקיומו של מנוע רב עצמה + דלק לצורך הטיסה, היה לעיתים גבוה עד כדי כך שיחס המשקל/דחף שהמתקן ייצר הפך אותו ללא שימושי או לא יעיל.

אז מה השתנה?

הרבה דברים השתנו. הטכנולוגיה הביאה לבנייה של מנועים חזקים יותר אך יעילים יותר בתצרוכת הדלק שלהם (או האנרגיה שהם צורכים – אם הם חשמליים), וכן לשימוש בחומרים מרוכבים בחלק גדול ממרכב המתקן, יהיה אשר יהיה, כך שמשקלו של העצם יהיה קטן משמעותית מאשר לו נבנה לפני 30 או 40 שנה. כשמדובר במנועים חשמליים, הטכנולוגיה הביאה להקטנה משמעותית של הסוללות ולהגדלת העוצמה שלהן, מה שאיפשר כמובן ליצור מנועים המספקים עילוי גדול יותר ולאורך זמן ארוך יותר, וכן להקטין את יחס המשקל/דחף.

כך נולד לו עוד ניסיון. חברת Aerofex מקליפורניה הציגה כבר בשנת 2012 אב טיפוס עובד של מה שנראה לנו כמו רחפנית אישית הבנוייה משני מנועי מניפה משורוולים העשויים מסיבי פחם, כשביניהם מקום ישיבה/עמידה לנהג/רוכב/טייס. כבר אז הסרטונים ששוחחרו ע"י החברה הציגו קונספט עובד, אבל משום מה החברה נעלמה לה מתחת למכ"מ, עד שצצה מחדש ממש לאחרונה.

המשך…

לא, עדיין לא בישראל, אבל אין ספק שמספר ח"כים כבר משתעשעים ברעיון של איסור הפעלת אמצעי התרעה בפני מכמונות מהירות, מארבי משטרה, מצלמות מהירות ועוד.

אם נחזור לימי שנות השבעים והשמונים נזכר שגם אז, בישראל, גלאי רדאר ומכמונות מהירות היו אסורים גם אצלנו. בשלב מסויים הצליחו גורמים בענף הרכב לשכנע את מי שצריך היה לשכנע שדווקא קיומו של גלאי רדאר ברכב ישיג התראה טובה יותר, שכן הנהג שמקבל צפצוף על קיומה של המכמונת מאט את נסיעתו ובכך מושגת, לדבריהם, בטיחות טובה יותר בכבישים.

במשטרה הסכימו לאפשר הפעלת גלאי רדאר, אבל כדי לבלבל את הציבור הפעילו החל משנת 94  "דחלילי רדאר" על עמודים בצידי הדרך, מה שגרם לצפצופי שווא רבים אצל הנהגים שרכשו גלאי רדאר פשוטים וזולים. אלא מה, מסיבות של חלמאות ישראלית טיפוסית, אותם דחלילים שידרו בתדר אחר מזה שבו שידרו המכמונות האמיתיות (דאז – מולטנובה), וכיוון שכך בעלי הגלאים יכלו פשוט לסנן את התראות השווא.

ואז הגיעה חברת הסטארטאפ הישראלית Waze – עם אפליקציית האייפון, אנדרואיד (וכעת גם ווינדוז-פון 8) הנקראת באותו שם. היתרון באפליקציית הניווט הוא הקשר הקהילתי שלה אל הנהגים. נהגים יכולים לשלוח, בזמן אמת, התראה על כך שבכביש יש מפגע כלשהו, וכך נהגים אחרים הנמצאים באותו אזור מקבלים את ההתראה ויודעים להיזהר. אבל למה לעצור במפגעים ותאונות דרכים, ולמה לא לתת התראות גם על מיקומי שוטרים, מארבי משטרה, מכמונות מהירות ומצלמות?

המשך…

כשאני הייתי קטן, סבא שלי היה אומר לי, בעת שהיינו מדפדפים במגזיני מדעים, "כשאתה תהיה גדול כבר תוכל לטוס לירח". גם בבזוקה הבטיחו לי את זה, וזה עוד לא קרה. אז אולי הילדים שלנו כן יזכו לטוס ברכב משלהם?

ימים יגידו.

בנתיים, אצלנו בעולם, חברת PAL-V פרסמה את כלי הרכב המעופף שלהם המבוסס על עיקרון האוטוג'ירו הישן והמוכר, כשהוא כולל מדחף מתקפל מאחורה, וכן רוטור רחב מוטה בעל שני להבים. כשהוא נוסע על הכביש הרגיל, לרכב יש 3 גלגלים – אחד מקדימה ושניים מאחורה.

PAL-V | Ultimate Freedom

הכלי מונע באמצעות מנוע בנזין המאושר לשימוש אווירי לטענת היצרן, ומסוגל להביא את הכלי למהירות קרקעית של כ- 180 קמ"ש.

כשהנהג/טייס/רוכב (לא יודע איך לקרוא לו) מעוניין להמריא, הוא משחרר את נעילת המדחף, הרוטור, ויחידת הזנב, וכלי הרכב מוכן להמראה.

בניגוד למסוק, לכלי הזה יש צורך במשטח המראה לטובת "ריצת המראה" ויצירת די עילוי באמצעות סיבוב הרוטור העליון, אם כי היצרן טוען שמרחק הריצה קצר יחסית. בנוסף, בזכות השימוש בטכנולוגיית האוטוג'ירו, הכלי לא יכול להזדקר באוויר, ובמידה ויש הפסקה של פעולת המנוע, הרוטור לא מפסיק להסתובב ומביא את הכלי לנחיתה בטוחה.

המשך…

קבוצת חוקרים מצ'כיה התארגנו להם לבניית קונספט של אופנים מרחפות. המתקן בנוי באותה צורה כמו ה"רחפנים" שנראים יותר ויותר בארצנו – ה-קוואד-קופטרים, דהיינו מסוקים לכאורה המוטסים באמצעות 8 מדחפים המונעים באמצעות מנועים חשמליים.

בשלב הזה, הדמות שיושבת עליהם היא בובה, טווח הטיסה קצר מאוד בגלל הצורך לחסוך במשקל שגם ככה לא היה קטן – כ- 100 ק"ג. כל הקונספט מוטס ומופעל ע"י הצוות שנמצא באולם בסמוך לרחפן.

בגלל הקוטר של כל אחד מהמדחפים וסה"כ הרוחב שהם יוצרים לאופנים, קשה לי לראות איך מתקן כזה יכול לשמש אותנו ביום יום. לא בצורה כזו בכל אופן, ובוודאי שעם טווח כל כך קצר המוגבל בגלל הסוללות המצומצמות, לא ברור איך זה יכול להיות מעשי.

הנה הסרטון:

מה דעתכם? כנראה שמדובר בלא יותר מאשר הגשמת חלום של אחד מהמהנדסים השותפים בפרוייקט…

מקור:

http://www.engadget.com/2013/06/13/researchers-flaunt-flying-bike

לפני מספר שבועות הובא לידיעתי על קיומו של מכשיר חדש, פרי פיתוח וייצור ישראלי כחול לבן, שמטרתו היא אחת: לספק הגנה לנהג הישראלי מפני עשרות (ובעתיד מאות) מצלמות הגאטסו המאיימות על כיסו ורישיונו (עוד על המצלמות – כאן באתר).

המוצר – CapriCam G8 – הוא מכשיר המבוסס רכיב GPS המזהה את מיקום הרכב/אופנוע ואת כיוון נסיעתו, ומספק לנהג/רוכב התראה פשוטה אך יעילה המבוססת על סדרת צפצופים מהירה כ- 400 מטר לפני ההתקרבות למצלמה. מיקומי המצלמות מוטענים לתוך המכשיר בתהליך פשוט,כך שבכל רגע נתון יודע המכשיר את מיקום הרכב/אופנוע אל מול המצלמות.

המכשיר נמסר לי לבדיקות, ולאחר שימוש של כשבוע אני שמח לספר לכם על מסקנותי.

לינק לאתר היצרן:

http://www.capricam.com

עריכה: כ- 4 שנים לאחר צאת הכתבה הזו אני מגלה שהדומיין האמור כבר אינו פעיל. המסקנה היחידה היא שהמכשיר אינו זמין יותר לרכישה.

המשך…

בעבר העליתי פוסט שימושי שעזר לבעלי גלאי Valentine One להגדירו לעבודה אופטימאלית בישראל. כעת הגיע הזמן להעלות פוסט דומה עבור גלאי מצויין אחר שנמכר בישראל, הוא ה- Escort Passport 9500ix אשר גם הוא מתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.

חשוב לציין – מכשיר Passport 9500ix אשר נרכש בארה"ב לא יוכל לעבוד בישראל בצורה תקינה, ובסיס הנתונים שבו לא יוכל לעבוד בישראל. קחו זאת בחשבון כשאתם מתפתים לרכוש גלאי כזה מיד שניה או מאיביי למרות המחיר המוזל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל – אפריל טקליין – ו/או דרך אחד המפיצים הרשמיים שלהם.

לאחר רכישת הגלאי והתקנתו ברכב/אופנוע, יש לבדוק את ההגדרות איתן הוא הגיע מהמפעל, ובמידת הצורך – לשנות את חלקן או כולן.

המשך…

לאחרונה התבשרתי על קיומו של מכשיר לגילוי מכמונות מהירות חדש המתחיל בימים אלה את דרכו בישראל – ה- iRoad. מדובר במכשיר מסקרן מפיתוח מקומי שמגלם בתוכו, לדברי היבואן, את כל הטוב שבגלאי מכמונות סטנדרטיים כגון ה-וולנטיין 1, ביחד עם יכולת זיהוי מצלמות גאטסו ואיומים אחרים הנמצאת בתוך מכשיר ה-צ'יטה המוכר. אותי זה עניין מאוד, ולכן הצלחתי לשים באופן בלעדי את ידי על מכשיר iRoad ולקחתי אותו לסידרת בדיקות מקיפה. הרי התוצאות לפניכם.

קצת רקע היסטורי – פרוייקא א-3

אם במקרה התעוררתם מתרדמת לאחרונה, אתם בוודאי צריכים תזכורת: במהלך 2011 ו- 2012 החלה משטרת ישראל, משרד התחבורה והמשרד לבטחון פנים בפריסה ארצית הולכת ומתרחבת של מערכת מצלמות אכיפה אלקטרונית (המכונה "א-3"). במסגרת הפרוייקט הוצבו עשרות מצלמות המהירות על כבישי המדינה.

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רובנו רוצים לחשוב על עצמנו כאזרחים שומרי חוק (בכל הקשור לנהיגה), אבל עיון קצר במפת פריסת מערכת האכיפה האלקטרונית של מצלמות הגאטסו מגלה שהן הותקנו ברובן במקומות כאלה שבהן אין כל קשר בין המהירות של הרכבים על אותם קטעי כביש לבין האכיפה.

הבעיה עם מצלמות הגאטסו

בעוד שמערכות אכיפת המהירות הקודמות של המשטרה היו ניתנות לגילוי ע"י אמצעי גילוי שונים כגון ה-וולנטיין 1 או ה-פספורט 9500 הנחשבים כמובילים בקטגוריה, הרי נכון להיום הבעיה הגדולה המתעוררת עם מצלמות הגאטסו היא שהן לא משדרות שום אות אלקטרוני החוצה, ולכן הן בלתי ניתנות לגילוי באמצעות אותם גלאים. קיימת רק טכנולוגיה אחת שמסוגל לגלות בצורה אפקטיבית את מצלמות הגאטסו – מערכת מבוססת GPS שעושה שימוש בבסיס נתונים המכיל את כל "נקודות האיום". כמובן שיעילותה של מערכת כזו טמון באלמנט מפתח אחד – רמת העדכניות והדיוק של בסיס הנתונים – וכאן יש הבדל משמעותי בין רמת האמינות והעדכניות של הספקים השונים.

מערכת גילוי כזו נמצאת במכשיר המכונה "צ'יטה", או בשמו המלא Cheetah C50i. היתרון המשמעותי של הצ'יטה בישראל הוא בסיס הנתונים המעודכן שנכון לרגע כתיבת שורות אלה כולל את כל מצלמות הגאטסו, וכן נקודות איום אחרות כגון אזורי מלכודות ממל"ז, אזורי אכיפה מוגברים ועוד. בסיס הנתונים של הצ'יטה מתוחזק בצורה מקצועית ע"י גיא ברלס, יבואן המכשיר, והוא מעודכן ברמה שוטפת.

גם הצ'יטה וגם הגלאים הסטנדרטיים – וולנטיין 1 ו-פספורט 9500 – נסקרו כאן בעבר. אבל בעוד שהשילוב של הצ'יטה יחד עם הוולנטיין היה שילוב שניצח בבדיקות, עדיין נותרה הבעיה הכרוכה בסירבול של תפעול שתי מערכות נפרדות, התקנה נפרדת ברכב, וכמובן תפעול מסורבל יותר עבור אופנוענים. מכשיר ה-פספורט 9500ix אמור היה לתת מענה לבעיה זו ע"י שילוב יכולת GPS עם גלאי מצויין, אבל למרות שבתחום הרדאר והממל"ז הפספורט לא נופל בהרבה מה-וולנטיין 1, הרי שבהשוואה בין יכולת ה- GPS שלו אל מול הצ'יטה קיים חיסרון אחד משמעותי ומכריע – בסיס הנתונים. בעוד שבסיס הנתונים של הצ'יטה הוכח כאמין ועדכני, העידכונים של בסיס הנתונים של הפספורט נעשים בתדירות פחותה, ואינם כוללים, לדעתי, את מלוא האיומים האמיתיים (נשמח לדווח על שינוי מהותי בדרך העידכון של הפספורט בעתיד).

הצורך בשימוש בשני מכשירים שונים המגדיל את ההוצאה ואת הסירבול בתפעול לא נעלמה מעיניו של גיא ברלס, היבואן של מכשירי הצ'יטה והוולנטיין בישראל וה- CTO של אייספיד מלכודות מהירות בישראל, והובילה אותו לפתח במשך השנתיים האחרונות מכשיר אחד שיהיה מסוגל לתת מענה מלא לכל ה"איומים" העומדים בפני הנהג הישראלי:

1. לתת טווח גילוי מקסימלי כנגד מערכות רדאר כגון הדבורה והמולטנובה.

2. לתת מענה התראתי כנגד מערכות אופטיות מבוססות לייזר כגון הממל"ז.

3. לספק התראה על קיומן של מצלמות גאטסו או איומים קבועים אחרים בנתיב הנסיעה.

בתום אותו פיתוח נולד מכשיר חדש – ה- iRoad – המותאם ותפור לצרכי הנהג הישראלי, והמתאים בדיוק לאיומים שמולם אנו עומדים כאן בישראל.

בתמונה – ה- iRoad – קטן וקומפקטי.

לקחתי אותו לסדרת בדיקות ארוכה בתנאים המדמים בצורה מלאה את האיומים השונים מולם עומדים הנהגים בישראל. המטרה היתה לאשר או לשלול את יכולותיו של המכשיר בגילוי איומים, ואת נוחות התפעול שלו. כדי להשוות את יכולותיו של ה- iRoad אל מול גלאים אחרים, הוספתי לבדיקה גם שני מכשירי וולנטיין 1 בגירסאות שונות (אחת מהן – האחרונה), מכשיר פספורט 9500ix, ומכשיר צ'יטה עם בסיס נתונים מעודכן.

המשך…

בהמשך לפוסט הזה, קבלו סיפור אמיתי:

אני על כביש שש צפונה, מיד אחרי מחלף נשרים. אני משייט להנאתי במהירות שהיא, איך נאמר, עלולה לסבך אותי. אני ברכב. ברכב מותקנים מספר אמצעי הגנה, כולל וולנטיין 1, צ'יטה C50 מעודכנת, ווייז (Waze) פועל על סמארטפון מסוג סאמסונג גלקסי, וזוג עיניים עם ראייה 6/6.

הערה: אחרי שקיבלתי כמה מסרים מצד כל מיני יפי נפש מתייפיפים, אני רוצה להבהיר בזאת שאני פושע, קרימינל, ואני בדרכי להסגיר את עצמי לתחנת המשטרה הקרובה. כן, כנראה נסעתי במהירות האיומה של 111 קמ"ש, ועל כך אני, כנראה, צריך לקבל עונש איום ונורא. עכשיו מרוצים? הלאה, אפשר להתקדם?

בתמונה: צ'יטה C50 (מצד ימין מעל ללחצן המצוקה), וולנטיין 1 (בחלקה העליון של השמשה), ווייז (בצד שמאל של השמשה)

מכשיר הצ'יטה מכוון להתריע משהו כמו 400 מטר לפני במהירות חוקית, כ- 600 מטר לפני במהירות על-חוקית.

בדרך כלל, אני נוטה להסתכל מדי כמה שניות על המסך של ווייז. אני רואה שהוא מציג לי אייקון של שוטר, ועוד אחד אחרי זה. בנתיים דממה.

בתגובה, וכהכנה לשוטר שאולי נמצא שם ואולי לא, אני מאט מעט, יורד למהירות "סבירה" לכביש 6.

לפתע ווייז (דווקא ווייז) אומר "שוטר לפניך", ואיך שהוא מסיים לומר את זה, הוולנטיין מצפצף לי במשך כ- 2 שניות על התראת לייזר. השוטר שהסתתר בניידת לזר עלי ולקח לו בדיוק 2 שניות והחליט שאני לא מטרה "ראוייה". זה משך הזמן שהוולנטיין צפצף.

הערה: חשוב להכיר את יכולות אמצעי האכיפה. ממל"ז נועל על מטרתו בשניות ספורות, לעיתים פחות משתים. אם שוטר נעל ולכד אותך, הוא יעצור אותך, וזה יקח לו בדיוק 2 שניות להחליט אם אתה צריך להיעצר או לא, ואז יש לו עוד כמה שניות לזרוק את הממל"ז לרכב, ולצאת החוצה לאמצע הכביש ולסמן לך לעצור בצד.

בתמונה: לכידת מהירות הרכב באמצעות ממל"ז

מכשיר הצ'יטה היה דומם. הוא לא הכיר את המלכודת הזו (למרות שהוא כן מתריע על מלכודת אחרת כ- 500 מטר בהמשך צפונה).

ראיתי את הניידת מאוחר מדי. השוטר העמיד את הרכב מסוג סקודה מסומנת כך שהרכב הסתתר מאחורי מעקה ההפרדה, על אי התנועה המצוייר מיד אחרי ההשתלבות של אלה שמגיעים מ- 431 לכיוון כביש 6 צפונה. בנוסף, בגלל שהתעמקתי בווייז באותה נקודת זמן, כשהבחנתי בו זה היה מאוחר מדי.

המשך…