חיסול ממוקד – סוזוקי היאבוסה

את מכונת המלחמה הזו היה קשה לחסל. טוב לא צריך להיות מלודרמטי כל כך. אבל בכל זאת, אחרי כ- 20 שנים שבהם דגם ה- Hayabusa של סוזוקי מיוצר, הגיע הזמן לכבות את האורות ולהוריד את המסך על מה שהיה במשך שנים האופנוע הסדרתי החזק ביותר והמהיר ביותר – ever.

ה"היאבוסה" של סוזוקי הוא אופנוע שהוא תוצר של המלחמה הקרה, אבל לא בין הסובייטים לאמריקאים, אלא בין יצרניות האופנועים היפניים, מלחמה שהתלהטה מאוד סביב אמצע שנות ה- 90 של המאה הקודמת, ובה חיפשו היצרניות לייצר את הכלי הסדרתי המהיר ביותר. היו אלה קוואסאקי עם ה- ZZR1100, והונדה עם ה- CBRXX "בלאק-בירד" (הציפור השחורה, עם רמז דק למטוס הריגול האלמותי שהחזיק במשך שנים רבות את שיא המהירות של מטוס ממונע במנועים שהם אינם רקטיים) שהיו בין הלוחמים הראשונים בקרב הזה שהתקרבו לגביע הקדוש של המהירות – 300 קמ"ש. 

ואז הגיעה סוזוקי עם ה- GSX1300R Hayabusa.

הא (כמו הא-לחמניה)

יא (כמו יא אללה)

בו (כמו בורגר)

סה (כמו סע סע יא טמבל)

סוזוקי לא קראו לאופנוע שלהם "היאבוסה" סתם כך, אלא עשו זאת תוך כדי שהם מכוונים לשני מקומות: ראשית, משמעותו של השם ביפנית הוא ציפור בשם Peregrine Falcon (או בז נודד בעברית) – היצור המגיע למהירות הגבוהה ביותר מכל בעלי החיים בעולם – ציפור שמגיעה בצלילה למהירות של כ- 390 קמ"ש. שנית, הבז הנודד אוהב לאכול מגוון ציפורים אותן הוא צד בזכות ראייתו המדהימה ומהירותו יוצאת הדופן – אבל אחת האהובות עליו ביותר היא השחרור, ציפור קטנה ושחורה, ששמה באנגלית הוא… נכון: Blackbird… רמז יותר מכפול אל מטרתו של הכלי – לאכול בלי מלח את ה"בלאק-בירד" של הונדה…

פרסומת מקורית של "בוסה" – כל דבר אחר נראה כמו טרף:

לוח שעונים של "בוסה" מודל 1999 עם מהירות סופית:

עם צאתו של ה"בוסה" לראשונה ב- 1999, עם משקל יבש של כ- 210 ק"ג ו- 174 כ"ס, נמדדו האופנועים מהדגם הראשון במהירויות של 312 קמ"ש אמיתיים, ולראשונה אופנוע מייצור סדרתי מצליח לרדת מ- 10 שניות במיאוץ ל- 400 מטר (רבע מייל ב- 9.86 שניות). בעוד שה"בלאק-בירד" של הונדה עבר בזמנו בקמ"שים בודדים את מחזיק השיא הקודם של קוואסאקי, הרי שה"בוסה" הצליח לעבור את מהירותו הסופית של ההונדה בלא פחות מ- 15-20 קמ"ש מלאים.

נוק אאוט מושלם. עד כדי כך שהונדה פשוט הרימה ידיים וזרקה את המגבת. הונדה לא תנסה יותר להתמודד על כתר האופנוע המהיר ביותר.

סוזוקי יצרה עבור האופנוע קטגוריה חדשה של אופנועים, וקראה לה "Ultimate Sport". זה לא היה בצחוק. ה"בוסה" ידע לעשות הכל, והרבה יותר טוב מכל אופנועי ה- 750 וה- 1000 סמ"ק של המתחרים, וזאת כמעט מבלי לאבד מיכולת הרכיבה הספורטיבית שנמצא ב- DNA של האופנוע. 

אבל מלחמת המהירויות לא הסתיימה. שנה מאוחר יותר, ב- 2000, יצאה קוואסאקי עם ה- ZX12R שלה, אופנוע ששווה מאמר נפרד, בניסיון לתת בראש ל"בוסה". שנת 2000 היתה שנה היסטורית: זו היתה הפעם הראשונה אבל גם האחרונה בהיסטוריה, שאופנועים מייצור סדרתי הציגו מהירויות "רשמיות" כאלה… עקב חששן של יצרניות האופנועים מפני רגולציה מצידם של האירופאים שהחלו להשמיע קולות להטלת חסמי ייבוא לאופנועים כה מהירים, החליטו כל היצרניות פה אחד להתחייב ל"הסכם ג'נטלמני" והטילו על עצמן הגבלת מהירות מרצון. כתוצאה מכך, החל משנת 2001 לא נוצר אף אופנוע סדרתי – חזק ככל שיהיה – שיכול היה לנסוע מהר יותר מ- 300 קמ"ש בתצורתו המקורית כפי שיצאה מהמפעל. גם אם הגבלה זו שוחררה באמצעים אלקטרוניים, הרי שברובם המכריע אם לא בכולם – צג המהירות לא היה מסוגל להראות מהירות גבוהה מ- 300 קמ"ש (אנחנו רואים כמה יוצאי דופן בשנים האחרונות, בעיקר קוואסאקי עם ה- H2).

סוזוקי ייצרה את ה"בוסה" המקורי משנת 1999 עד 2007. זה היה הדור הראשון שיוצר כמעט ללא שינויים, פרט להחלפת שלדת הזנב מאלומיניום לאחת מפלדה (ועל ידי כך הוספה של כ- 4.5 ק"ג למשקל האופנוע):

ב- 2008 עבר ה"בוסה" מספר שינויים בדור השני שלו, ונקרא GSX1340R: החל מהצורה שלו שעברה טיונינג נוסף לטובת אוירודינאמיות, דרך מכלולי האופנוע, מערכת פליטה שונה (הכוללת גם ממיר קטליטי) וכלה במנוע חזק יותר שהפיק 194 כ"ס. משנה זו יוצר האופנוע כמעט ללא שינויים עד ל- 2018 מלבד תוספת של מערכת ABS, קאליפרים של ברמבו מקדימה, ושינויים מינוריים במערכת ניהול המנוע.

"בוסה" דור שני, מודל 2008:

בשנים אלה צבר לעצמו ה"בוסה" כמות הולכת וגדלה של אוהדים, ושימש כפלטפורמה למגוון עצום של שיפורים: החל ממראה חיצוני, דרך שיפורי מנועים ותוספות של ניטרו וטורבו, שינויים במערכת הפליטה והיניקה, וכלה בהתאמת הכלי למירוצי דראג. כל מה שתעלו על דעתכם, ועוד.

פרסומת של "בוסה" דור שני:

המשך…

עוד ניסיון לייצר מכונית מעופפת – Terrafugia Transition

מהימים הראשונים שאני זוכר את עצמי כילד זו היתה ההבטחה שהמבוגרים של אז היו מספרים לנו… (כתבתי על זה בעבר).

אחרי אין ספור (באמת, ניסיתי לספור, לא הצלחתי) ניסיונות של המון יזמים כאלה ואחרים, מגיעה חברה נוספת שמבטיחה שהפעם המוצר שלהם יהיה זה שיצליח לפרוץ את הדרך מקונספט או אב-טיפוס במקרה הטוב, למוצר שהצרכן הממוצע יכול לשים עליו את הידיים. חברת טרהפוגיה (Terrafugia) האמריקנית ממסצ'וסטס – שנרכשה לא מזמן על-ידי יצרנית רכב סינית בשם "ג'ילי" אשר הזרימה כסף חדש אל החברה המדשדשת – מבטיחה לעשות זאת כמו שצריך: מכונית מעופפת שתכנס לייצור סדרתי כבר במהלך שנת 2019.

הקונספט הראשוני של הרכב הושק כבר לפני כ- 10 שנים, אבל כמו מיזמים דומים אחרים, היישום הצרכני של הרכב המעופף כמובן המריא רק בתיאוריה.

כעת, מכריזה החברה האמריקאית-סינית שפנקס ההזמנות נפתח, ושהם כבר מתחילים לייצר את הכלים הראשונים.

המשך…

מצלמת גאטסו חדשה ברחוב יצחק רבין פינת בן גוריון ברמת-גן

מצלמת גאטסו חדשה הותקנה בימים האחרונים על דרך יצחק רבין בפינה עם רחוב בן גוריון ברמת-גן, לנוסעים מכיוון אלוף שדה לכיוון קניון גבעתיים.

על המפה:

(תודה לבני על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

מצלמת גאטסו חדשה ביציאה מרמלה לכביש 44

מצלמת גאטסו חדשה הותקנה ברמלה על רחוב תל חי ברמלה, לכיוון היציאה לכביש 44 אל צומת רמלוד (לכיוון צפון), לפני המפגש עם פסי הרכבת.

שימו לב לכך שראש המצלמה מסתתר מאחורי שלט החוצות…

על המפה:

(תודה לעזרי על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

מה אפשר לעשות עם דו"חות משטרתיים? או – החטא ועונשו

קיבלתם דו"ח משטרה – מה עושים עם זה עכשיו? לשלם? לא לשלם? מה האופציות העומדות בפני הנהג? אנסה לסקור אותן כאן לטובת הקוראים.

חשוב לציין שאני אינני עורך דין ולכן אני קודם כל ממליץ לגשת לקבל ייעוץ מקצועי ממי שמוסמך לעשות זאת. כל האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ראוי ואין לראותו ככזה.

דרך המלך – תשלום הדו"ח

ראשית, הדרך הפשוטה ביותר להיפטר מהדו"ח המשטרתי היא כמובן האופציה הכי מתסכלת, והיא – לשלם את הדו"ח. כואב בכיס, אבל התשלום הוא כמו פלסטר – משלמים במכה וזה כואב פחות.

עם זאת, עליכם לזכור שמרגע ששילמתם על הדו"ח החוק רואה בנהג כמי שהודה בביצוע העבירה, והוא אינו יכול לטעון לחפותו, לא לבקש להמיר אותו, ולא לבקש להישפט עליו לאחר מכן.

בנוסף, מעבר לאלמנט הכספי הכרוך בתשלום הדו"ח(ות) שעלול(ים) להגיע גם לאלפי שקלים – למשל במקרה של ריבוי דו"חות מהירות ממצלמות א-3 שנשלחו באיחור לנהג – על הנהג לשקול גם את המרכיב של נקודות החובה ברישיון הנהיגה שלו, וריבוי נקודות שעלול להוביל לקורס נהיגה מונעת ובמקרים קשים יותר – אף לפסילת הרישיון. לכן רצוי לא להקל ראש במשמעות החוקית של תשלום הדו"ח מבלי לבדוק קודם האם לא ניתן לפעול בדרך אחרת (ניתן לבדוק מצב נקודות במוקד המידע של משרד התחבורה בטלפון 5678*).

את הדו"ח ניתן לשלם בסכום המקורי שלו בתוך התקופה הקבועה בחוק של 90 יום. לאחר מכן חלה על הסכום המקורי ריבית ותוספת פיגורים – 50% מיד עם פקיעת המועד החוקי לתשלום, ולאחר מכן עוד 5% מדי 6 חודשים.

בקשה להישפט – שיטת מצליח

האופציה השניה היא בקשה להישפט על הדו"ח – בעיקר כשאתם מאמינים בחפותכם ויש לכם הוכחות לכך. למשל שוטר שטוען שלא עצרתם בעצור, בעוד שלא היה לו שדה ראיה מתאים, ולכם יש מצלמת רכב שמוכיחה שכן עצרתם, תמרור לא חוקי או חסר, התנהגות לא ראויה של השוטר וכיוב'. לעיתים, הדו"ח עצמו

במקרה זה החוק מאפשר לנהג לבקש להישפט וזאת בטרם עברו 90 הימים לתשלום הדו"ח.

המשך…

על הסכנה בשימוש ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות מתוצרת סינית

בפוסט שכתבתי עוד בשנת 2009 בשם ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות? סיפרתי לכם על הנוחות והיעילות בשימוש בידיות ברקס וקלאץ' חלופיות, וציינתי כמה סיבות ליתרונות של ידיות אלה אל מול הידיות המקוריות שמסופקות עם רוב האופנועים: נוחות שימוש ורכיבה, זווית האחיזה, אפשרויות כיוונון, עיצוב ועוד – כל אלה הן אחלה סיבות למה רוכב או רוכבת ירצו להשתמש בידיות חלופיות, והן כאמור מספקות לא רק טאץ' אישי לעיצוב של האופנוע שלנו, אלא גם שיפור מסויים בנוחות השימוש.

הכל טוב ויפה. אבל מאז שהכתבה הזו עלתה השתנו לא מעט דברים במפת רכישות האונליין בישראל (ובעולם). בעוד שלפני 10 שנים רוב הרכישות היו מתבצעות באתרים "מסודרים" של יצרנים מובילים (בין אם באתר של כל יצרן ויצרן, ובין אם דרך אמזון או איביי), הרי שבשנים האחרונות עבר כובד המשקל לאתרי קניות סיניים המוכרים מוצרים במחירים כל כך נמוכים שלעיתים אדם חייב לשאול את עצמו ממה מרוויחים היצרנים הסיניים האלה.

כלכלה גלובלית היא דבר מעולה (לרוב, בעיקר לצרכנים), אבל בעוד שרובנו מחפשים לחסוך כמה שיותר בעת הקניות שלנו, אני מקווה שברור לכל הקוראים שאין שום דרך בעולם שיצרן רציני שמייצר מוצרים (יהיו אשר יהיו) שעוברים לא רק תהליכי פיתוח נרחבים (בין אם בעיצוב, בתכנון, בשימוש בחומרים נכונים ועוד), תהליכי בדיקות מחמירים (בקרת איכות), עיצוב, שיווק ומכירות – לא יהיה מסוגל בשום פנים ואופן להתחרות עם יצרני "מדרכה" סיניים שמייצרים את מה שנראה כלפי חוץ בדיוק אותו דבר, מבלי שישקיעו שקל לא בפיתוח (כי הם העתיקו את העיצוב אחד לאחד), לא בתכנון, לא בתהליכי בדיקה ולא בשום פעולה מסודרת שתכליתה הבטחה שהמוצר שאותו אתם קונים ב- $0.99 הוא אכן בעל אותן תכונות כמו המוצר המקורי שעולה $139.99 בארה"ב.

מה שמביא אותי לדבר על העניין שלשמו התכנסנו כאן היום – ידיות ברקס וקלאץ' חלופיות מתוצרת סינית.

אם תספרו לי שזה לא ממש משנה לכם אם אתם מדביקים מדבקה מחזירת אור של 3M שעלתה לכם 10 דולר, או אחת שנראית זהה מתוצרת איזה כפר נידח בסין ושעלתה 0.1 דולר – אני אסכים ברוב המקרים (תלוי מה המדבקה אמורה לעשות). אבל בכל מה שקשור לבטיחות האישית שלכם בעת הרכיבה על אופנוע – זול עולה ביוקר!

יש כמה חלקים באופנוע שבהם אנחנו לא משחקים: רכיבי בלם כמו ידיות, משאבות בלם, צינורות, שמן, דיסקים ורפידות, צמיגים, וכן רכיבי מצערת. יש עוד, אבל אני מקווה שאתם מבינים שאין משהו חשוב יותר מהיכולת שלנו לשלוט בצורה טובה באופנוע – גז, ברקס ואחיזה הם האלמנטים הכי חשובים ביכולת ההישרדות שלנו על הכביש (והמסלול), והדבר האחרון שרוכב ירצה זה לגלות שהוא מתקרב לפניה הדוקה או לסכנה לפניו, הוא חייב לבלום כאן ועכשיו בצורה חזקה, הוא לוחץ על הבלמים, ואז הוא מגלה לחרדתו שהם לא נשמעים לו, שהם לא בולמים כמו שהוא תכנן ורצה לבלום, או שהם בולמים חזק מדי ונועלים את הגלגל (הקדמי למשל). או שהוא חייב לסגור מצערת כדי לשלוט על מהירות האופנוע, והוא מגלה שדווקא עכשיו המצערת נתקעה לו בגלל שהוא החליף את הגריפים שלו לאיזה גריפ בשקל תשעים שהוא מצא בעלי אקספרס.

נחזור לידיות הבלם/קלאץ' חלופיות: אם יש דבר אחד שאתם חייבים להקפיד עליו כשאתם רוכשים ידיות חלופיות, בדקו היטב היכן הן מיוצרות. אל תתפתו לרכוש סטים זולים מאוד שבד"כ מיוצרים בסין ונמכרים באתרי קניות אונליין. יש לזה השלכות.

חשוב מאוד לומר: לא כל הידיות ולא כל החלקים החליפיים תוצרת סין הם באיכות גרועה. אני משוכנע שיש לא מעט מוצרים באיכות סבירה, וישנם גם כאלה באיכות טובה. הצרה היא שאנחנו כקונים לא תמיד יכולים לדעת בוודאות לאיזו קטגוריה אנחנו נכנסים, ואין לנו את הכלים האובייקטיביים לבדוק את איכותם.

נכון, סט שעולה $35 דולר (לצמד ידיות) נשמע כמו אחלה דיל, במיוחד כשמשווים מול סט שנראה זהה מתוצרת חברה "מכובדת" כמו CRG, Pazzo, ASV, LSL, Rizoma ועוד – שעולה מעל $135 ליחידה אחת!

תטענו בפני "אבל מיצו, אלומיניום הוא אלומיניום, צבע זה צבע, העיצוב של המוצר זהה, למה לשלם יקר?"

אין לי שום דבר נגד הדגם הספציפי הזה, יתכן ובאמת הוא מופלא, וזה שהוא עולה רק כמו מנה שווארמה וקולה (לסט של שתי ידיות) הוא באמת מתנת האל לבני האדם:

במקרים שהובאו לידיעתי של אנשים שאותם אני מכיר אישית, וכן במקרה אחד ספציפי שקשור ישירות אלי (מלפני מספר שנים), אני יכול לספר לכם מידיעה אישית שלא כך הוא הדבר. אסביר: המשך…

שטח הפקר – מחדל מצלמות המהירות נחשף לציבור

אם טרם צפיתם – זה הזמן! זו כתבת תחקיר מעולה שצולמה בערוץ "כאן 11" ושודרה ביום רביעי 24.10.18. המנחה – דני ענבר – עושה עבודה מעולה ביחד עם התחקירנים שלו ומציג תמונה כמעט מושלמת של ההפקרות השוררת בכל מה שקשור להתקנת והפעלת מצלמות המהירות המכונות א-3 – האם מצלמות המהירות בישראל מיושנות? האם הן קבילות בביהמ"ש והאם הן בכלל מונעות תאונות?

בכתבה מופיעות דמויות מפתח בכל הקשור לפרוייקט א-3, בעיקר פרופ' שיינין (שחתום על מסקנות הועדה הנושאת את שמו שהמליצה לרשת את המדינה ב- 300 מצלמות מהירות, אבל לאחר מכן התנער מהיישום של המלצותיו), ועו"ד תומר גונן שהיה מי שחשף את ערוותה של המשטרה בבית המשפט בעכו (אותו סיקרתי כאן בהרחבה).

גם אני מופיע כאן מעת לעת.

הנה השידור במלואו:

בית משפט מחוזי קובע כי מצלמות המהירות אינן אמינות

בית המשפט המחוזי בלוד זיכה נהגים שצולמו עוברים את המהירות המותרת לכאורה, וזאת כיוון שלא הוכחה יכולת מצלמות המהירות להבחין בין כלי רכב ולקבוע מי מהם עבר עבירה. זו לא פעם ראשונה שבית משפט מזכה נהגים שצולמו נוהגים מעל המהירות המותרת – לכאורה. בפעם הקודמת היה זה בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. אבל כעת מדובר בערכאה גבוה יותר.

בכתבה שפורסמה היום ב- YNET מתוארת השתלשלות כתב אישום שהוגש כנגד תושב המרכב לבית משפט לתעבורה כתוצאה מדו"ח שהונפק על ידי מערכת א-3. בדו"ח נטען כי הנהג שנסע על כביש 5 נתפס במהירות של 139 קמ"ש במקום 100 קמ"ש המותרים בכביש. לכתב האישום צורף צילום של הרכב בכביש ולצדו רכב נוסף:

(צילום נלקח מ- YNET)

כזכור לכם, מערכת מצלמות הגאטסו (א-3) ספגו מכה קשה בבית המשפט בעכו, שזיכה 21 נהגים שעירערו על דו"חות המהירות שקיבלו מהמשטרה באמצעות מערכת מצלמות הגאטסו, וקבע כי לא הוכחה אמינותן. במהלך המשפט המתוקשר נאמרו אמירות קשות מאוד מצידו של בית המשפט לא רק על אמינותן של המצלמות, אלא בעיקר על אמינותה של המשטרה ושל חלק מהעדים שהובאו.

בית המשפט קובע כי מצלמות הגאטסו אינן אמינות

למרות זאת, המשטרה החליטה להמשיך בשלה, והודיעה לאחרונה כי היא תמשיך להפעיל את מצלמות המהירות כיוון ש"נמצאו תקינות".

המשטרה בדרך להכשיר את השרץ – טייק 2

המשך…

המשטרה בדרך להכשיר את השרץ – טייק 2

למרות סטירות מצלצלות שחטפה המשטרה מבית המשפט בעכו מהשופט יעקב בכר, המשטרה ממשיכה בשלה, ומאיימת על הנהגים בהמשך הפעלת מצלמות המהירות. הנה ההודעה כלשונה:

דוברות המשטרה (אגף התנועה):

עדכון בדבר מצלמות א-3

כידוע, בעקבות סימני שאלה שהתעוררו בנוגע לפעולתה של מערכת מצלמות א'3, הוחלט לערוך שורת בדיקות מעמיקות ומקיפות על מנת לבחון האם מהימנותה של המערכת משביעת רצון. לאור זאת, נתקבלה בחודש יוני החלטה להקפיא את ההליכים המשפטיים ואת גביית הקנסות המתבססים על פעולת המערכת.

אגף התנועה במשטרת ישראל מודיע כי מהנדסי הטכניון העבירו למשטרת ישראל דו"ח סיכום של ממצאי הבדיקות שנערכו לבקשתה למערכת המצלמות א-3.

הדו"ח מלמד כי במערכת א-3, דיוק מדידת המהירות ודיוק ממוצע כלל הבדיקות, עומד בדרישות ההמלצות הבינלאומיות של מצלמות א-3, וכי המצלמות מדויקות ומהימנות.

הדו"ח המסכם הוצג גם לפרקליטות המדינה. הפרקליטות ערכה בחינה אשר כללה בירור כלל הנקודות אשר היו דרושות הבהרה במישור המשפטי. בהמשך לבדיקה זו, ניתן אישור הפרקליטות להמשך ניהול דו"חות המופקים ממערכת א-3 בבתי המשפט לתעבורה.

כאמור בהודעות הקודמות של המשטרה לציבור בנושא זה, המועד האחרון לתשלום הקנס המקורי, נקבע ליום 15.10.18. מועד זה יוארך לפנים משורת הדין, כך שניתן יהיה לשלם את כלל הדו"חות עד ליום 15.11.18.

דו"חות הזמנה לדין, ודו"חות ברירת משפט בהם הוגשה בקשה להישפט במסגרת המועד הקבוע בחוק, וטרם נקבע מועד דיון בעניינם, ייקבעו לדיון בבתי המשפט לתעבורה בהתאם למועדים שיוקצו ע"י בית המשפט.
הודעה תישלח בהתאם באמצעות הדואר.

לגבי עבירות תנועה שתועדו במצלמות א'3 בתקופה מאז נמסרה הודעה על הקפאת הדו"חות ועד למועד הודעה זו, הרי שהודעה בעניין זה תימסר בהמשך.

המצלמות יחזרו לתעד עבירות תנועה ולהנפיק דו"חות לנהגים הנוסעים במהירות החורגת מהמותר בחוק ובכך מסכנים חייהם ואת חיי ייתר משתמשי הדרך.

אגף התנועה במשטרת ישראל ימשיך לפעול בנחישות לצמצום עבריינות בכבישים ולהצלת חיים.

סעו כחוק.

להזכירכם:

המשטרה בדרך להכשיר את השרץ?

 

מצלמת גאטסו חדשה על כביש 60 ליד עפולה

עמדה חדשה למצלמת גאטסו הותקנה על כביש 60 דרומית לעפולה. המצלמה מופנית לכיוון צפון, ומותקנת לפני (או אחרי, תלוי בכיוון הנסיעה) הכיכר, בסמוך לתחנת הדלק. זו מצלמה דו-כיוונית, דהיינו מצלמת גם את המתקרבים אליה לכיוון דרום מהחזית, וגם את המתרחקים ממנה לכיוון צפון מאחור.

תמונות:

על המפה:

(תודה ל- zeze13 על התמונות והמידע)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

על מגיני ידיות בלם

והפעם נדבר על מגיני ידית הבלם המותקנים לעיתים על אופנועים, מגנים הנקראים באנגלית brake protectors או brake guards. האם מדובר באביזר חובה? אם כן, מדוע לא כל אופנועי הספורט מגיעים עם פריט זה מותקן כברירת מחדל? האם מדובר בפריט מיותר שכל מטרתו היא שידרוג הפוזה של הרוכב?

ננסה להסביר.

כשמדובר באופנועי כביש, במקור, מגיני ידיות הבלם לא נוצרו כדי להגן על הידית מפני נזק, אלא להגן על ידית הבלם הקדמי מפני לחיצה בטעות, לחיצה שעלולה להתרחש בתרחישים מסויימים כמו מעבר בין רכבים (או רכיבה ספורטיבית אגרסיבית במהלך מירוץ או אימון למירוץ), מה שכמובן עלול להוביל לתוצאות הרסניות ואפילו קטלניות.

יצויין שבאופנועי שטח מגיני ידיים כמובן קיימים מזמן, אבל כוונת פוסט זה איננה לאופנועים אלה.

כל זה התחיל בשנת 2006 במסלול המירוצים בקטלוניה ספרד במהלך מירוץ MotoGP ה- 7 של אותה עונה. בזמן המירוץ, אופנוע הדוקאטי של סטה ג'יברנאו התנגש בידית הבלם הקדמית של לוריס קפירוסי. ג'יברנאו הועף באלימות מעל לאופנוע ה- Desmosedici שלו, מה שגרם לתאונת שרשרת מרובת אופנועים שבה היו מעורבים גם דני פדרוסה, רנדי דה פונייה, ומרקו מילאנדרי.

שווה לראות את הקליפ הזה:

זה לא נעצר שם. בשנת 2008 היתה תאונה בה היו מעורבים הקטור ברברה ומרקו סימונצ'לי ז"ל במסגרת מירוצי ה- 250. המשך…

בית משפט השלום קובע כי מצלמות הגאטסו אינן אמינות

באייטם שעלה היום ב- YNET פורסם כי מצלמות המהירות הנייחות (אותן מצלמות "גאטסו"  המוכרות בשם הרשמי שלהן כמערכת א-3) לא עברו בדיקות נדרשות ולכן אמינותן מוטלת בספק.

בית משפט השלום בעכו זיכה היום, בסיומו של משפט מתוקשר במיוחד, 21 נהגים שעירערו על דו"חות המהירות שקיבלו מהמשטרה באמצעות מערכת מצלמות הגאטסו, וקבע כי לא הוכחה אמינות מצלמות המהירות המשמשות לאכיפה אלקטרונית אוטומטית (מכאן – א-3).

להזכירכם, לפני כ- 3 חודשים הקפיאה המשטרה בהנחיית הפרקליטות את כל הדו"חות שהונפקו וזאת מחשש שהמצלמות אינן אמינות. כעת קובע השופט בכר כי אכן, לא הוכחה מעל לכל ספק אמינות המצלמות.

אתר זה – מיצו בדרכים – מכסה את נושא מערכת מצלמות הגאטסו עוד מלפני שהראשונה שבהן עלתה על הכביש. באתר זה אני מתעד בקפדנות את ההקמה (והפירוק) של כל עמדה ועמדה על כבישי ישראל, וכמו כן מספר מידע רק אודות הסכנות שבשימוש במערכות אלה. עוד מהימים הראשונים טענתי בתוקף כי לאכיפת המהירות אין כל השפעה אמיתית על המצב הבטיחותי על כבישי הארץ, וכהוכחה הראיתי כי אין קשר בין מיקומי מצלמות המהירות כפי שהוצבו על ידי המשטרה והמשרד לביטחון פנים, לבין מיקומי הכבישים האדומים  בהם אולי באמת יש חשיבות למהירות הנסיעה. עד כה לא עשתה המשטרה דבר בנושא, והמשיכה להציב את המצלמות במקומות שבהם הם יהיו רווחיות, ולאו דווקא ישפרו את הבטיחות באותם קטעי כביש.

ה"סוד" השמור הזה, שאף אחד במשטרה לא מעז לדבר עליו, הוא הקשר ההדוק בין נוכחות המצלמות על הכבישים לבין כמות ההרוגים, הנפגעים ותאונות הדרכים בכלל. כתבתי על כך בעבר.

אם נסתכל היטב במספרים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נגלה כי מספר ההרוגים בין השנים 2010 ל- 2017 (שנות הפעלת המערכת) רק עולה, בצורה מתמדת ורצופה. 

ומה קרה עוד במהלך אותן שנים? אלה השנים שבהן משטרת ישראל הרשתה לעצמה להוריד את הנוכחות שלה בכבישים. אלה השנים בהן כמות הניידות והשוטרים העסוקים באכיפת עבירות תנועה הלכה וירדה עד לכמות מזערית של פחות ממאה ניידות פעילות בכל רחבי הארץ! 

אלה השנים בהן המשטרה, מתבשמת מעצמה ומדושנת מעונג, הסתמכה על מאות אלפי הדו"חות שהפיקה מערכת א-3, והשתמשה במספרים המטורפים הללו כדי לכסות את ערוותה, את האימפוטנטיות שלה, ואת חוסר יכולתה להוציא כוחות אל השטח." תראו איזו אכיפה מטורפת אנחנו עושים! תראו את כמות הדו"חות! אנחנו אוכפים רק עבירות איכות!" צעקו הקצינים לכל מי שרצה להקשיב להם, וכך גם ניסו לתרץ את חוסר היכולת שלהם גם בעיני התקשורת. קצינים בכירים נשלחו לאולפני הטלוויזיה, טוקבקיסטים הועסקו בתשלום כדי להגיב בפייסבוק וטוויטר.

אלה השנים בהן נשחקה לחלוטין יכולת ההרתעה של המשטרה. אלה השנים בהן המשטרה הפכה לבדיחה בעיני הציבור, שלמד מהר מאוד לצפצף על המצלמות – להאט ממש לפני כל עמדה, ומיד להאיץ חזרה.

ומה קרה מרגע שהמצלמות הושבתו בהוראת הפרקליטות? שימו לב למספרים: גרף ההרוגים והנפגעים בתאונות בשלושת החודשים האחרונים מראה ירידה חדה, ירידה שהיא הרבה מעבר לטעות תקן סטטיסטית, או להשפעה הרגעית של חודשי הקיץ והחופש הגדול.

אתם יודעים מדוע? מה עוד קרה בחודשים אלה?

בחודשים אלה, בלית ברירה, יצאו השוטרים לשטח. ניידות, אופנועים ואמצעים אחרים – שוטרים שיצאו לכבישים ועשו את עבודתם, את אותה עבודה שמשלמים להם משכורת לעשות.

באמת תודה רבה לכם.

אם למישהו היה ספק שהדרך להפחית את התאונות היא קודם כל נוכחות משטרה בשטח, זו הוכחה ברורה וחדה לכך.

תגובת המשטרה:

בימ"ש קיבל היום את החלטתו, מבלי שנבחנו ממצאי הבדיקות המקיפות, המגיעות לסיומן בימים אלו בטכניון, ואשר מטעמים פרוצדורליים לא הובאו בפני בית המשפט בשים לב לשלב בו היה מצוי ההליך המשפטי באותה העת.

כזכור, משטרת ישראל היא שפנתה מיוזמתה, בתיאום עם הפרקליטות, למומחים מהטכניון לצורך בדיקת אמינות ומהימנות המצלמות, זאת מוקדם יותר השנה ובטרם הוכרע הנושא בבית המשפט.

הדוח בעניין מצלמות המהירות א'3 מצוי בשלבי גיבוש סופיים. לאחר השלמת הדוח הסופי, ייבחנו ממצאיו על ידי משטרת ישראל והפרקליטות, וככל שהדוח יבטיח את אמינותן הגבוהה של מצלמות א-3, ישובו המצלמות לפעול באופן מלא וימשיכו להיות חלק מסל האמצעים הרחב שנמצא בשימוש המשטרה במשימתה החשובה – להיאבק בקטל בכבישים ולהציל חיים.

בכוונתנו ללמוד את פסק הדין ולבחון יחד עם פרקליטות המדינה האם יש מקום לערער עליו בפני בית המשפט המחוזי, זאת בין היתר בשים לב לממצאי הדוח הסופי לאחר שזה יתקבל.

עכשיו בואו נספור אחורה את הימים עד לערעור המשטרה.

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

מצלמת גאטסו חדשה בגבעתיים, רחוב כצנלסון

בעוד הזירה המשפטית סוערת וגועשת, והמשטרה עושה ככל שביכולתה כדי להכשיר את השרץ, הקבלן המבצע לא נח. יומיים לפני תום תקופת החופש הגדול אנחנו מתבשרים על התקנת עמדה עירונית חדשה, הפעם בגבעתיים שעבורה זו המצלמה הראשונה.

המצלמה ממוקמת ברחוב כצנלסון ליד מספר 117, לפני הצומת עם רחוב סירקין, לכיוון מערב.

אגב, למען הסר ספק – לו כל המצלמות היו כמו זו, לא היתה עולה שום טענה כנגד המערכת. הצרה היא שרק מיעוטן של המצלמות מוצבות במקומות בהם למהירות יש באמת תפקיד משמעותי.

(תודה ל- איירואד על התמונות והמידע)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

המשטרה בדרך להכשיר את השרץ?

הנה ההודעה כלשונה:

דוברות המשטרה (אגף התנועה):

עידכון בדבר מצלמות א-3

משטרת ישראל מודיעה כי בימים אלו מהנדסי הטכניון מסכמים את מכלול הבדיקות שנעשו למערכת המצלמות א-3. על פי העדכון שהעביר הטכניון למשטרת ישראל עולה כי אמינות מצלמות א-3 גבוהה מאוד. דו"ח הבדיקות של מהנדסי הטכניון נמצא בשלבי גיבוש סופיים. עם קבלת הדוח הסופי הוא יועבר לעיון ואישור פרקליטות המדינה. בכפוף לאישור זה, תחודש האכיפה והנפקת הדו"חות בתקופה הקרובה.

לעניין תשלום הדו"חות, ללא קשר לפרסום דו"ח הבדיקות, ועל מנת להקל על הציבור, ניתנת ארכה נוספת לתשלום הקנס המקורי, וזאת עד ליום 15.10.18. בנוסף, דוחות שממתינים לקביעת מועד לדיון בבתי המשפט מיום 10.6.18 ועד למועד הודעה זו, יקבלו מועד דיון חדש.

כמו כן, בכפוף להודעת המשטרה הסופית לעניין המשך הפעלת המצלמות, תמסר הודעה בנוגע לטיפול בחריגות המהירות שתועדו ע"י מצלמות א-3 בתקופת הביניים.

בהמשך לשאלות שקיבלנו מהציבור נבהיר, כי הבדיקה הספציפית בגינה ביקשנו בתיאום על הפרקליטות להשהות את התשלומים על דו"חות המהירות, נותחה לעומק על ידי הטכניון ונמצא כי איננה מעידה על בעיית אמינות כלשהי.

נהיגה במהירות מופרזת מסכנת את חייכם ומגבירה את הסיכויים לתאונות דרכים. סעו כחוק.

תחושת גועל, הקאתי קצת בפה.

כן, כנראה שהצינור יחזור. עד הפעם הבאה.

נגישות