מיצו בדרכים

בהמשך ל- 3 מצלמות הנת"צ שהוצבו בחודש דצמבר 2016 על כביש החוף (2) דרומית לווינגייט ועד מחלף רבין (כפר שמריהו), נוספה מצלמה חדשה בינואר 2017.

3 מצלמות גאטסו חדשות על כביש החוף

כמו קודמותיה, מצלמה זו אמורה לשמש ורק לאכיפת נסיעה על הנת"צ, ולא לאכיפת מהירות. אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלה לא ברור אם הלולאות שלהן יותקנו אך ורק על הנת"צ, או שמא לרוחב כל הנתיבים בכביש. במידה והלולאות יתפרסו על פני כל הנתיבים, זה יהיה סימן לכך שהן תשמשנה לאכיפת מהירות ולא רק לאכיפת אי-נסיעה על הנת"צ.

ארבע המצלמות החדשות, על המפה:

(תודה לסער נצר על המידע)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

עריכה: מאמר זה נכתב ב- 2015. היו בו מספר עידכונים אבל הוא מופיע כך ללא שינוי מאז 2017. בקרוב אעדכן אותו כדי להציג דגמים חדשים שלא היו במאמר המקורי, ולהסיר כמה מהדגמים שכבר לא רלוונטיים לנו.

כאחד שעוסק בתחום כבר למעלה מ- 15 שנה זו שאלה ששואלים אותי בתדירות גבוהה, ולכן החלטתי לייצר מהתשובה שלי פוסט נפרד. מקווה שהוא יעזור לכם בקבלת ההחלטה לגבי גלאי המכמונות המומלץ. אם אתם רוצים, אתם יכולים לדלג ישירות לתחתית הדף ולקרוא את ההמלצות שלי.

חשוב לומר: הדרך הכי טובה להימנע מדו"ח מהירות היא לנסוע על פי המהירות המותרת בחוק. אין במאמר זה משום עידוד לביצוע דבר עבירה. סעו בזהירות.

אז בואו נתחיל:

כדי להחליט בצורה טובה על איזה גלאי מכמונות אנחנו מוכנים לסמוך שיגן על הרישיון שלנו, עלינו קודם לדעת מה כל מכשיר יכול לעשות, וגם כמובן מה הוא לא יכול לעשות. לכן אנחנו צריכים להכיר את האיומים העומדים מולנו.

אז מהם סוגי המכמונות שנמצאים בשימוש במשטרת ישראל (נכון ל- 2020)?

1. אקדח לייזר(ממל"ז) מסוג LTI 20-20
2. מכמונת ניידת מסוג דבורה MPH Industries Bee III
3. מצלמות סטטיות מסוג גאטסו Gatsometer BV GS11 (מהירות בלבד, או אור אדום ומהירות בצמתים)

פירוט מלא ותיאור טכני של כל אחד מהאמצעים הללו ניתן למצוא כאן: אמצעי אכיפת מהירות בישראל. בבקשה תקראו כדי למנוע שאלות מיותרות בהמשך.

הערה: מכמונות המולטנובה 6F הוותיקות יצאו משירות לכן אין יותר התייחסות אליה.

גילוי נאות: מספר יבואנים משתמשים בבסיס הנתונים שלי על מנת לסמן את נקודות הגאטסו בישראל. בסיס נתונים זה מכיל את כל המצלמות, כולל אלה של הנת"צים, ומעודכן פעם בחודש (או כשיש צורך). אני גם מהווה את אחד התורמים העיקריים לבסיס הנתונים של איירואד/צ'יטה, וכן לאפליקציית ווייז.

המשך…

שש שנים אחרי שהחלו להיפרס ראשונות מצלמות המהירות האלקטרוניות (פרוייקט א3), וציבור הנהגים והרוכבים ניצב מול מערך אימתני של כ- 180 עמדות, הכוללות:

• מצלמות מהירות "רגילות"
• מצלמות המוצבות בצמתים והמשמשות בתפקיד כפול של מצלמות אור אדום ביחד עם מצלמות מהירות
• מצלמות המוצבות על נתיבי תחבורה ציבורית (שאינן פעילות בנתיים, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, אך הן עלולות להפוך למבצעיות בכל רגע) – מצלמות אלה אמורות לשמש לאכיפת נסיעה של רכבים לא מורשים על נת"צים, אבל הן עלולות להפוך למצלמות מהירות לכל דבר
• ו… דחלילים הכוללים מספר עמדות דמה של גאטסו, וכן מאות דחלילים ישנים בצבע כתום חדש (כדי לבלבל את הנהגים לחשוב שמדובר במצלמות חדשות)

ועוד היד נטוייה, שכן הפרוייקט מתייחס בשיאו למאות עמדות גאטסו, מה שמציב אותנו כעת רק בכמחצית הדרך.

אבל מערך מצלמות זה אינו ממלא את תפקידו כלל, התפקיד שבשמו נגזרו מתקציב המדינה מאות מיליוני שקלים על מנת להתקין את כל אותן מצלמות. המצלמות כלל אינן מגבירות את הבטיחות בכבישים, אלא דווקא להיפך. הנהגים מודעים, באמצעות אפליקציות וגלאים, למיקומן של המצלמות. הן לא באמת גורמות לו להפחית מהירות – גם אם נניח שהמהירות היא הגורם העיקרי לתאונות – הוא לא, הוא בתחתית העשירייה הפותחת. המצלמות רק גורמות לבלימות חירום של נהגים בהגיעם אליהן, לשינויים קיצוניים במהירות התנועה, שידוע ממחקרים רבים שדווקא הוא זה שגורם לתאונות.

בנוסף, המצלמות כלל אינן מוצבות במקומות הראויים, אלא בקטעי כביש ישרים בהם אין למצלמות כל אפקטיביות, אלא לשם גביית כספים מן הציבור. אין מצלמות בערים באזור בתי ספר או גני ילדים, אין מצלמות בכבישים אדומים (לדוגמה – כביש 66, וגם לא על כביש 554). אהה, וגם אין מצלמות על כביש מספר 1 (ת"א – ירושלים). תשאלו את עצמכם מדוע.

הנה כמה דברים שכתבתי בנושא בעבר:

אגף התנועה של משטרת ישראל: רוצים להציל חיים? הנה, קחו רעיון

על הקשר בין הצמתים הכי מסוכנים בישראל לבין מיקומי מצלמות המהירות

אל תאמינו לי, אבל אולי תאמינו למבקר המדינה, ואם לא לו, אז לפחות למספרים:

נכון לרגע זה, מספר ההרוגים בשנת 2016 עומד על 357 בני אדם. בשנת 2015 מספר ההרוגים עמד על 356. ב- 2014 ספרנו 319 הרוגים, ב- 2013 המספר עמד על 309 הרוגים, ואילו ב- 2012 היו 292 הרוגים בכבישי המדינה. מספרים אלה אינם כוללים את כל הפצועים קשה, את כל המשותקים, את כל קטועי הגפיים, את הצמחים בבית לוינשטיין ואת כל המשפחות שעולמן חרב עליהן בגלל שהן הוטלו לתוך סחרחרה מטורפת כתוצאה מפגיעה בלתי הפיכה ביקיריהן.

אין ספק שהמשטרה, באיוולת אופיינית לכחולי המדים, בחרה במודע להפקיר את בטחון הנהגים בכבישים בעודה מטילה את יהבה על אכיפת המהירות באמצעות מערך המצלמות, בעוד שאת שאר מאות העבירות שכולנו רואים מדי יום לנגד עינינו אין כלל אוכפים. אין נהג (או רוכב) שלא מוכן להישבע שאם יציידו אותו במצלמה טובה ובפנקס דו"חות, הוא יוכל להפיק עשרות דו"חות תנועה מדי יום וזה רק בדרכו מהבית לעבודה וחזרה.

ואם אתם הקוראים חושבים שמדובר בקלישאה מוגזמת, עשו ניסוי החל ממחר בבוקר, ספרו את מספר עבירות התנועה שאתם רואים בדרככם לעבודה בבוקר. תוכלו לכתוב בתגובות מטה את הממצאים שלכם.

כיום נמצאות בשירות משטרת ישראל מספר נמוך להחריד של ניידות, מתוכן פחות מ- 2/3 הן מבצעיות בכל רגע נתון. אם חשבתם שמדובר במאות ניידות, תחשבו שוב. המספר נמוך הרבה יותר מ- 150, וזה בהנחה אופטימית שבאורח קסם כל הניידות יניעו מחר בבוקר ויצאו למשמרות על כבישי המדינה. בפועל, המספר קרוב יותר לחצי.

אם לא שמתם לב לכך שאין ניידות על הכבישים, קחו עוד ניסוי. חפשו את הניידת בזמן שאתם נוסעים לעבודה, הביתה, לטיול בשבת, או סתם לפגישה בירושלים. תכתבו למטה את הממצאים שלכם.

האחריות על המחדל הזה חלה בראש ובראשונה על ראשו של המפכ"ל, יהיה אשר יהיה (שמו איננו רלוונטי, שכן מדובר במחדל שנמשך מזה 6-7 שנים לפחות). אם חשבתם שיש באופק איזה שינוי מעודד, איזו תקווה להיפוך המגמה של עלייה מטאורית במספר הנפגעים וההרוגים על הכבישים – תחשבו שוב.

המשך…

היום הותקנו 3 עמדות למצלמות גאטסו חדשות על כביש החוף (כביש מספר 2) לכיוון דרום.

לפי דובר משטרת התנועה, נכון לעכשיו הן מיועדות אך ורק לאכיפת נסיעה על הנת"צ, ולא לאכיפת מהירות. אבל נכון לרגע כתיבת שורות אלה לא ברור אם הלולאות שלהן יותקנו אך ורק על הנת"צ, או שמא לרוחב כל הנתיבים בכביש. במידה ויותקנו רק על הנת"צ, בדומה ל- 9 המצלמות הנמצאות על איילון צפון, יתכן והן תשמשנה אך ורק לאכיפת התנועה על הנת"צ. אבל במידה והלולאות יתפרסו על פני כל הנתיבים, זה יהיה סימן לכך שהן תשמשנה לאכיפת מהירות ולא רק לאכיפת אי-נסיעה על הנת"צ ע"י רכבים שאינם מורשים לכך.

עידכון: בינואר 2017 הוצבה מצלמה רביעית.

מצפון לדרום, המצלמה הראשונה נמצאת כמה מאות מטרים לפני הגשר של יקום לכיוון דרום (לאחר מחלף פולג ומכון וינגייט):

המצלמה השניה נמצאת אחרי רשפון:

המצלמה השלישית נמצאת לפני הכניסה למחלף כפר שמריהו:

על המפה:

(תודה לאורי על המידע והתמונות שהועלו לראשונה בפורום של רוטר)

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

הדיון על נחיצותן של מצלמות אכיפת המהירות (פרוייקט א3) מתעורר מחדש בכל פעם שעמדות חדשות מותקנות על כבישי הארץ. בין אם אנו מסכימים עם מטרתו ובין אם לא, כיוון שיותר ויותר מצלמות נפרסות מדי חודשיים שלשה (עד כה יש למעלה מ- 160 עמדות), כולנו, רוכבים ונהגים כאחד, צריכים אמצעי הגנה כלשהו בפניהן.

סקרתי כאן בעבר מספר אמצעי הגנה:

סקירת אמצעי גילוי מכמונות מהירות צ'יטה C550i

סקירת גלאי מהירות מסוג פספורט 9500ix

סקירת גלאי מצלמות גאטסו – CapriCam G8

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – iRoad

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – וולנטיין 1 + צ'יטה C50 מול פספורט 9500i

פרט לגלאי מכמונות פיזיים, ישנן גם מספר אפליקציות המטפלות בנושא ברמת יעילות/אמינות כזו או אחרת. על אפליקציית Waze הישראלית לשעבר (שנולדה כדי לתת מענה לניווט מבוסס קהילה, אבל כתוצר נלווה היא גם יודעת להרתיע בפני מצלמות ומלכודות משטרה) כבר דיברנו כאן בעבר, וכבודה במקומה מונח. אבל רציתי לבדוק אפשרויות נוספות, ולכן התקנתי את אפליקציית Radardroid.

היתרון שלה, מבחינתי, הוא העובדה שאני יודע בידיעה אישית שבסיס הנתונים שעליו היא מסתמכת אמין ב- 100% – פשוט בגלל הסיבה שאני מעורב (דרך אתר זה) ביצירתו, ניהולו ועידכונו השוטף.

בנוסף ליתרון משמעותי זה על פני כל אפליקצייה אחרת, Radardroid יודעת גם להתממשק ב- Bluetooth לדיבורית (ברכב, בקסדה), היא יודעת לעבוד במסך כבוי ולהתפרץ עם הודעות התראה כשאתם מתקרבים למצלמה (וכך לחסוך זמן סוללה יקר), והיא אפילו יודעת לעבוד במצב אוטומטי שיזהה את התחלת הנסיעה/רכיבה שלכם ויפעיל את האפליקציה באופן אוטומטי.

האפליקציה מגיעה בשתי גירסאות – אחת חינמית מבוססת פרסומות, והשניה בגירסת פרו טיפה יותר משוכללת ונטולת באנרים. רכשתי אותה בחנות האפליקציות של גוגל. כמו רוב האפליקציות, גם זו מותקנת ללא כל בעיה מיוחדת (אתם יכולים לבחור להתחיל עם הגירסה החינמית, ואם היא מוצאת חן בעיניכם אז תרכשו את גירסת הפרו). ניתן כמובן להוסיף אייקון לדף הבית הראשי של המכשיר שלכם.

הערת אחד הקוראים: "בגירסה החינמית של האפליקציה הם לא מאפשרים יותר הפעלה דרך בלוטות' ולא הפעלה אוטומטית."

מיד לאחר ההתקנה וברגע שמפעילים את היישום צריך לעבור מספר מסכי "ברוכים הבאים", ולאחר מכן להיכנס למסך ההגדרות:

אחד הדברים שנרצה לעשות ראשונה הוא לבחור את המדינה שבה אנו נמצאים, ולטעון את בסיס הנתונים של המצלמות. לאחר ההגדרה יש להוריד את קבצי הנתונים המכילים את מיקומי המצלמות.

המשך…

אחד מאמצעי אכיפת המהירות המוכרים של משטרת ישראל הוצא משירות סופית, כך לפי כתבה של אודי עציון בידיעות אחרונות (בשיתוף עם גיא ברלס מאתר ispeed.co.il).

תזכורת: מכמונת המולטנובה השוויצרית היתה מכמונת מהירות אפקטיבית מאוד המבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka, שהותקנה באחת משתי צורות: או בתוך ניידת משטרה גלויה או סמויה (בשנים האחרונות בעיקר ברכבים מסוג פולקסווגן ג'טה ומזדה 6, אבל לא רק) בחלקה הקדמי של המכונית שם היתה מותקנת אנטנת הרדאר וכן פלאש (מבזק), והמכמונת עצמה היתה מותקנת ביחד עם המצלמה בתוך הרכב על הדש-בורד, או בעמדות נייחות שהיו מותקנות בצידי הדרך בעידן טרום מצלמות הגאטסו.

דוגמה לניידת ג'טה מסווית מהדור הקודם, ככה נראה המספר הקדמי, עם הברגה ידנית. מתחתיו אפשר להבחין באנטנת הרדאר:

הנה עוד ג'טה עם התקנה מעט שונה. שימו לב לאנטנת הרדאר מתחת למספר, ולפלאש של המצלמה במקום פנס הערפל השמאלי:

לדוגמה, תמונה בה מצולמת הונדה לג'נד הנוסעת במהירות של 213 קמ"ש.

למכמונת המולטנובה היו כמה יתרונות ברורים שהפכו אותה לקטלנית במיוחד. העובדה שהיא מבוססת על רדאר דיגיטלי מתקדם הפועל בהספק נמוך ביותר של כ- 0.5 מילי ואט ובתדר של 34.3 גיגה הרץ, הקשה מאוד על גילויה, גם על ידי הגלאים החדשים ביותר. גם אם הגלאי היה מזהה אותה (כמו למשל בכתבה הזו), היינו לרוב מקבלים את האינדיקציה רק כשנהיה קרובים מאוד למכמונת ולעיתים מאוחר מדי מכדי לבלום ביעילות.

דוגמה לסרטון שצולם בחו"ל:

המשך…

כ- 8 חודשים לאחר שהתחיל באופן רשמי, וכחודשיים לאחר שהסתיים תהליך איסוף הנתונים והותר לרוכבים לרכוב על שני צירים בהם קיים נתיב תחבורה ציבורית (דרך נמיר ורחוב אבן גבירול) – החליט אתמול המפקח הארצי על התעבורה במשרד התחבורה, מאיר חן, להרחיב את הפיילוט המתיר נסיעת רכב דו-גלגלי לכל הנת"צים שבתל אביב.

במסגרת הפיילוט נעשה שימוש במצלמות מיוחדות שהותקנו בשולי הנת"צים, בתוך האוטובוסים, בצמוד לרמזורים, וכן על מספר אופנועים וקטנועים שרכבו על צירים אלה מדי יום, ותיעדו את תנועת האוטובוסים הקיימת בנתיבים ואת מהירות נסיעתם.

לדברי חוקרי משרד התחבורה, הם לא זיהו "קונפליקטים מסוכנים בין אופנועים וקטנועים, אוטובוסים ומוניות – גם בעת עצירת כלי רכב בתחנות", וכן נקבע כי "השילוב של נסיעת אופנועים בנת"צ מזוהה עם שיפור קל בתנועת האופנועים, ללא פגיעה בתנועת האוטובוסים וללא הרעה בטיחותית לאופנועים ולמשתמשי דרך אחרים".

הפיילוט בוצע על ידי צוות חוקרים מהטכניון בראשות המדען הראשי של משרד התחבורה ד"ר שי סופר, ובתיאום עם עיריית תל אביב.

שר התחבורה מר ישראל כץ הוסיף: ההחלטה לאפשר לרוכבי הדו-גלגלי לנוע בנת"צים בת"א התבררה כנכונה הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה תחבורתית. אחרי תקופת מבחן נוספת בכוונתי להרחיב את מתן אישור הנסיעה בנת"צים לאזורים נוספים בארץ״.

ואני אומר: כל הכבוד למתנדבים שסייעו באיסוף הנתונים. עכשיו זה עלינו, ציבור רוכבי הדו"ג, להוכיח שיש לנו הבגרות הנדרשת לשמור על הבטיחות שלנו גם בתוך תנועה של אוטובוסים ומוניות.

אחרי ניסוי מוצלח: נסיעת אופנועים בנתיבי תחבורה ציבורית תורחב לכל תל אביב

נסיעת אופנועים בנתיבי תחבורה ציבורית תותר בכל תל אביב – וואלה! חדשות

מבול ההתקנות ממשיך, וכעת אנו מתבשרים על עמדת גאטסו חדשה שהוקמה על כביש 79 בצומת סומך, לכיוון מערב. המצלמה ממוקמת קצת לפני הגשר של כביש 70 מצד שמאל.

על המפה:

(תודה ל- hen20001 על המידע והתמונה)

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

יצרתי פוסט זה על מנת לשמר את המידע ההיסטורי אודות מכמונות המהירות שהיו בשירות במשטרת ישראל עד לסוף 2016, ועל מנת לא לבלבל את הקוראים עם המכמונות הנמצאות בשימוש היום.

מולטנובה 6F ניידת

מכמונת מהירות משוכללת ואפקטיבית מאוד המבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka, מתוצרת שוויצרית. מכמונת המולטנובה מותקנת בתוך ניידת משטרה גלויה או סמויה. בחלקה הקדמי של המכונית מותקנת אנטנת הרדאר וכן פלאש (מבזק). המכמונת עצמה מותקנת ביחד עם המצלמה בתוך הרכב על הדש-בורד.

עריכה: לקראת סוף 2016 הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

יהי זכרה ברוך – מולטנובה 6F – מיצו בדרכים

בעבר נעשה שימוש ברכבים מסוג טויוטה קרינה והונדה אקורד. כיום השימוש הוא בעיקר בפולקסווגן ג'טה ומזדה 6, אבל לא רק. מערכת הרדאר מחוברת למצלמה העושה שימוש בסרט צילום ("פילם") המספיק לכמות מוגבלת של תמונות. בישראל, על מנת להפעיל את המולטנובה הניידת, על השוטר לצאת מן הניידת ולפרק את אחד מהברגים המחזיקים את לוחית הרישוי הקדמית של הניידת. כעת, כשהמספר הקדמי מופשל באלכסון, השוטר חוזר לתוך הניידת, מכייל את המצלמה למהירות הסף שמעליה הוא רוצה לצלם את הרכבים העבריינים, ופונה לעיסוקו האמיתי – קריאת עיתון ספורט ובליסת בורקסים. מאותו רגע הכל קורה בצורה אוטומטית. לדוגמה, אם הוחלט שבכביש שבו מותר לנסוע 90 קמ"ש יענשו כל אותם נהגים שעברו ב- 20 קמ"ש את המהירות המותרת – כל הרכבים שימדדו ממהירות של 110 קמ"ש ומעלה יצולמו, והדו"ח ישלח אליהם בדואר לפי הכתובת שמעודכנת במערכת.

בדומה לדבורה, אכיפת המהירות יכולה להתבצע גם במצב סטטי של הניידת וגם בתנועה. מצד שני, יתרון משמעותי לעומת הדבורה הוא העובדה שהניידת מצויידת במצלמה שמתעדת את ביצוע העבירה ומציינת על גבי התמונה את המהירות שבה נתפס הרכב, מה שאומר שהשוטר אינו צריך לצאת מן הניידת כדי לעצור את הרכב. בדומה לדבורה, יכולות הניידות לתפוס גם את הרכבים המגיעים ממול.

האיום הגדול ממכמונות אלה נובע כתוצאה מהעובדה שהיא מבוססת על רדאר דיגיטלי מתקדם הפועל בהספק נמוך ביותר של כ- 0.5 מילי ואט ובתדר של 34.3 גיגה הרץ, עובדה שמקשה מאוד על גילויה, גם על ידי הגלאים החדשים ביותר. בפועל, כל רכב שחונה בצד הדרך מהווה איום, ולרוב את האינדיקציה מן הגלאי נקבל רק כשנהיה קרובים מאוד למכמונת.

ככה נראית ניידת מוסווית בעת עמידה בצד הדרך. זהירות, המשטרה עושה שימוש במגוון רכבים, חלקם שכורים, וחלקם הגדול לא מדגמים "אופייניים"… שימו לב למספר השמוט מקדימה. כשתראו אותו, זה יהיה מאוחר מדי…

דוגמה לניידת סמויה מהדור הקודם – טויוטה קארינה (ניידות מסוג זה לא נמצאות יותר בשימוש):

זו הונדה אקורד, גם הן יוצאות אט אט משימוש:

דוגמה לניידת ג'טה מסווית:

ככה נראה המספר הקדמי, עם הברגה ידנית. מתחתיו אפשר להבחין באנטנת הרדאר:

וככה נראה תוך הרכב, על הדש-בורד:

הנה עוד ג'טה חדשה. שימו לב לאנטנת הרדאר מתחת למספר, ולפלאש של המצלמה במקום פנס הערפל השמאלי. ברכב זה אין צורך להשמיט את לוחית הרישוי בעת שימוש במערכת:

המערכת מותקנת בתוך הניידת:

עוד  דוגמה, אכזרית במיוחד. רכב "תמים" עם בגאז' פתוח ומשולש אזהרה:

וכך זה נראה מקדימה, שימו לב למספר המושמט:

דוגמה לתמונה שצולמה מניידת:

מולטנובה 6F קבועה

מכמונת מהירות מבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka. המשטרה הציבה מכשירי מולטנובה 6F במקומות שונים כשהם מותקנים על עמודים. מכשיר מסוג זה מצלם במשך 24 שעות ביממה, כאשר הצילום נעשה בסרט צילום רגיל- 35 מ"מ, ואורך כל סרט מספיק לכ- 300-400 תמונות. מכמונת זו זהה במרכיביה למולטנובה הניידת. לשתיהן רכיבים זהים – מצלמה, פלאש ורדאר.

עריכה: לקראת סוף 2016 הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

יהי זכרה ברוך – מולטנובה 6F – מיצו בדרכים

החיסרון הבולט במכמונת הנייחת הוא המיקום הקבוע שלה. המצלמה מקובעת לעמוד הצבוע בצבע אפור המותקן בצד הדרך, לרוב מימין לשול הימני, אבל לעיתים גם באי התנועה או בשטח הבנוי בין שני מסלולי הכביש המהיר. בגלל העובדה שהנהגים העוברים באזור באופן קבוע זוכרים את מיקומן, יורדת יעילות הגבייה שלהן. בנוסף, התקנה זו מחייבת קיומו של ארון חשמל בסמוך, ודורשת התקנת תשתית בטון ומתכת.

בניגוד למולטנובה הניידת, המכמונת הקבועה משדרת בעצמה מעט גבוהה יותר, מה שמקל במעט על גילוייה המוקדם. יחד עם זאת, טווח הגילוי באמצעות הגלאים החדשים עדיין עומד על טווח של עשרות מטרים עד 150 מטר לכל היותר.

בשלהי שנת 2011, כשפרוייקט התקנת עשרות מצלמות הגאטסו מתקדם בקצב מהיר, מצלמות המולטנובה הקבועות הולכות ומוצאות משירות. הסיבה העיקרית היא עלות התחזוקה הגבוהה, והעובדה שמצלמות אלה מבוססות על סרט צילום ("פילם") המכיל כמות מוגבלת של תמונות. מרגע שסרט הצילום הסתיים, המצלמה למעשה מושבתת עד אשר מגיע אליה טכנאי שמחליף את הסרט. סבב הגעת הטכנאים הוא לעיתים ארוך למדי, ולכן יוצא שהמצלמות אינן נמצאות בשימוש בחלק גדול מהזמן.

בתמונה, טכנאי מתחזק מצלמת רמזור. תחזוקת מצלמות המולטנובה זהה:

רוב מצלמות המהירות מסוג זה הנמצאות בכבישי ישראל הם מצלמות דמה או "דחלילים", וכמות עמודי ה"אמת" מועטה מאוד, פחות מ- 10 מצלמות מבצעיות בלבד. לנהג הלא-מנוסה יהיה קשה להבדיל בין דחליל למצלמת אמת, והמערכת בונה על כך שנאט בכל מקרה לפני כל עמוד. מבחינה מעשית, קל מאוד להבדיל בין דחליל למצלמת אמת, ומרגע שתופסים את השיטה אפשר להפסיק להאט לפני הדחלילים ולהמשיך לנסוע במהירות הרגילה שלכם בביטחון מלא, עד למצלמה הבאה. בכבישים מסויימים, כמו כביש 4 לכל אורכו וכביש 40 בין גדרה לבאר-שבע קיימים הרבה דחלילים אבל רק מצלמת אמת אחת או שתיים.

איך אפשר להבדיל בין דחליל לבין מצלמת אמת?

דחליל מהדגם הישן. שימו לב לחיבור בין העמוד לגוף המצלמה (לכאורה, שהרי זהו דחליל). קל לזהות דחליל כזה מרחוק, ולכן הם "שופרו" ועברו הסבה (ראו מטה). בנוסף, אין בנמצא לידו אף ארון חשמל (אם כי אסור לסמוך על כך שכן ארונות החשמל יכולים להיות מוסתרים ע"י צמחיה או עצם אחר):

זהו הדחליל המשופר. בדחליל זה רותכו פיסות מתכת כך שהחיבור האופייני של העמוד לגוף המצלמה בדחליל הישן יכוסה, ולכן קשה יותר לזהותם מרחוק. יחד עם זאת, לשני סוגי הדחלילים יש מאפיין חשוב נוסף שאינו קיים במצלמת אמת: לכל דחליל יש בסיס מרובע שעליו יש מעין "גג" בצורת פירמידה מרובעת קטומה. בדחלילים, הפירמידה הזו מחוברת אל הבסיס בצורה רציפה, ללא שום שוליים בולטים. זהו המאפיין העיקרי של הדחלילים, וכל עמוד שיש לו בסיס מסוג זה חייב בוודאות של 100% להיות דחליל, הוא אינו יכול להכיל מצלמת אמת בשום פנים ואופן:

כך נראית מצלמת מולטנובה נייחת אמיתית, שימו לב לבסיס ה"פירמידה" והשוליים הבולטים שלו. חשוב לציין כי בצילום מקדימה אמנם ניתן לראות את עדשת המצלמה ואת המבזק, אבל בהתקרבות מאחור לא ניתן לדעת האם העמוד "מאוייש" ברגע זה במצלמה, שכן הוא יכול להיות ריק בעת שהמצלמה נמצאת בסבב תחזוקה, או שהיא הוסרה ממנו לפני שנים. ישנם מספר עמודי "אמת" בחלק מכבישי הארץ שכבר שנים לא מכילים בתוכם מצלמת אמת, אבל יחד עם זאת, בכל עמוד מסוג זה חובה עלינו להיזהר שכן תיאורטית יכולה המשטרה לאייש אותו בכל עת במצלמה מבצעית:

דוגמה לתמונה שצולמה ע"י מצלמת מולטנובה נייחת:

כאמור – כל זה היסטוריה.

עמדת גאטסו חדשה הוקמה אמש על כביש 40 בצומת להבים, לכיוון דרום.

המצלמה ממוקמת על המדרכה מימין.

על המפה:

(תודה לנתנאל על המידע והתמונה)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

עמדת גאטסו חדשה הוקמה אמש על כביש 70 בצומת אבליים, לכיוון צפון.

במקום קיימת כבר מצלמה קודמת לכיוון דרום (טכנית, לא מדובר באותה צומת, כיוון שהקודמת נמצאת ברמזור הצפוני – לכיוון דרום, ואילו החדשה נמצאת ברמזור הדרומי – לכיוון צפון).

על המפה, מסומנת בחץ:

(תודה ל- hen20001 ול-זהזה על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

עמדת גאטסו חדשה הוקמה על כביש 65 בצומת הכניסה לערערה עין אלסהלה, לכיוון צפון.

במקום עמדה עמדת דחליל ישנה, והעמדה החדשה מחליפה אותה.

על המפה, מסומנת בחץ אדום:

(תודה למוחמד על המידע והתמונה)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

בסרטון שנשלח במספר קבוצות וואטסאפ ואף עלה לאתרים ברשת, ניתן לראות את התאונה שהתרחשה לפני מספר ימים על כביש 6, בהם היה מעורב לפחות רכב אחד שנראה שאיבד שליטה, ושלושה אופנועים שנפצעו בדרגות כאלה או אחרות. מבלי להתייחס ספציפית לתאונה הזו, מה גם שאין לי ממש פרטים אודות הגורמים המדוייקים לאותה תאונה, חשבתי שחשוב לשתף איתכם מספר טיפים בנושא הרכיבה בקבוצה על כביש מהיר, ובאופן ספציפי תוך כדי התייחסות לנושא עקיפה של רכבים.

כבישים נוטים להיות עמוסים, כשלצערנו, לעתים הנתיב השמאלי ביותר, זה שמיועד אך ורק לעקיפה, מאוכלס פעמים רבות על ידי רכבים איטיים שתוקעים את התנועה מאחוריהם. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות, וזה עוד לפני שנכנסנו לדיון אקדמי אודות המקצוע של אמא של אותם נהגים: חוסר תשומת לב לסביבה, חוסר אכפתיות, זלזול וצפצוף על החוק, אגואיזם וסתם "דווקא" נכללות בין הסיבות לכך. אבל פרט לאותם נהגים שאותם בא לנו לרצוח, ישנם גם נהגים נורמטיביים שדווקא כן רוצים לחזור לימני לאחר סיום העקיפה שלהם, פשוט צריך לתת להם צ'אנס לעשות זאת.

בואו נתחיל: על מנת להגביר את הבטיחות שלנו, אנחנו רוכבי האופנוע נוסעים לרוב במהירות גבוהה יותר במעט (או בהרבה) מהתנועה סביבנו. כתוצאה מכך, פעולת העקיפה היא פעולה שחוזרת על עצמה עשרות ומאות פעמים במהלך הרכיבה. חשוב מאוד להקפיד על ביצוע עקיפה בצורה נכונה וחכמה.

בעת רכיבה בקבוצה, בין אם במבנה הדוק ובין אם במדורג, חשוב מאוד להקפיד על רכיבה נכונה, אחידה, קבועה, בעלת קוד התנהגותי המוקפד במיוחד על ידי המוביל, אבל הידוע ומוכר לכל חברי הקבוצה (אותו יש לשנן גם בעת מתן תדריך הבטיחות לפני היציאה לרכיבה). בעת רכיבה בקבוצה חשוב שבעתיים להקפיד על משמעת רכיבה כיוון שטעות אחת של המוביל עלולה לגרום אחריה לנזק לאלה שרוכבים אחריו. הקפדה יתרה על רכיבה נכונה, גם אם היא מתבצעת בקצב מהיר מאוד, שומרת על הבטיחות שלך כרוכב , ועוזרת לשמור על אחידות ובטיחות הקבוצה כולה. 

הערה: המושג "קבוצה" או "דבוקה" מתאים לסיטואציה בה כל הרוכבים נוסעים בקצב אחיד, באותו ראש, על אופנועים דומים במאפיינים שלהם, ובצמצום יחסי של רווחים. בעת רכיבה מדורגת מרווחת של עשרות אופנועים היוצרים שיירה ארוכה, חלק מהיפים האלה יהיו פחות רלוונטיים, אם כי רובם חשובים גם שם.

בתור התחלה את העקיפה יש להשתדל לבצע אך ורק מצד שמאל של הרכב הנעקף, לא להפתיע ולא להיות מופתע. זה לא רק מה שהחוק קובע, אלא זה גם המקום שבו הנהג רגיל לראות מישהו עוקף אותו. עקיפה מימין היא פשוט לא מעשה חכם, שלא לדבר על משאיות שפשוט לא רואות טוב את מה שקורה מצידן הימני, וכל מיני נהגים שפשוט לא מודעים לסביבתם.

בנוסף, אם המוביל לוקח קו עקיפה אחד, כל חברי הקבוצה או הדבוקה צריכים להמשיך אחריו בקו הזה. אם הוא עוקף רכב משמאל, כולם עוקפים משמאל, ואף אחד לא לוקח קו עצמאי מימין.

הסיבה לכך היא ברורה: זה מבהיל נהגים! נהג שלא שם לב לאופנוען הראשון שעקף אותו משמאל במה שעבורו נראה כמו רעש גדול ובמהירות גבוהה יחסית אליו, אולי יבהל ויסטה רק מעט ימינה. והפוך, אם הוא נעקף בפתאומיות מימין, הוא עלול להיבהל וכתוצאה מכך הוא עלול לסטות רק מעט שמאלה. סטייה הזו עלולה לסכן גם את המוביל וגם את כל הרוכבים שמגיעים אחריו, כיוון שגם סטיה קטנה כזו עלולה לגרור לסטיה נוספת מצידו של האופנוען, שבתורו עלול לקבל מכה מרכב אחר שנמצא בנתיב שלו, או לסטיה של רכב שיחבט ברכב אחר שעלולה לגרום אחריו לשרשרת של תאונות.

משמעת רכיבה בקבוצה מצילה חיים. ואם הרוכבים סוטים שמאלה או ימינה, הם מסכנים את גם המוביל וגם את אלה שאחריו בדבוקה. זה ישמע כמו תשדיר של אור ירוק, אבל תכלס, עדיף לאבד שתי שניות ולהפחית קצת במהירות גם אם זה שובר לנו אחלה קצב, ולתת לרכב שתופס את השמאלי לחזור לימני ולאפשר המשך רכיבה מסודרת.

אגב, זה לא רק חשוב לבטיחות שלנו, אלא גם נראה ומתקבל יותר טוב בקרב הנהגים סביבנו.

אבל יש מקרים שבהם הנהג מתעקש להישאר בשמאל. במידה והמוביל מחליט שהרכב תקוע בשמאל ולא מוכן לזוז (או לא יכול לזוז), הוא יכול לקחת קו עקיפה מחושב מימין, אבל זה צריך להיעשות בשיקול דעת, ותוך הבנה שכל מי שאחריו יקח גם הוא את אותו קו. חשוב גם שהמוביל ידע מה "אורך הזנב שלו" וידע שהמהלך שהוא מבצע – כל מי שמאחוריו בדבוקה יכול גם הוא לבצע בצורה בטוחה.

אני אישית רוכב בצורה מאוד מוגדרת וקונסיסטנטית. הנה הטיפים שלי לנושא העקיפה: 

המשך…

מועדון Desmo Owners Club הוא מועדון עולמי המאגד בתוכו את רוכבי דוקאטי הפזורים על פני עשרות מדינות בעולם. חברי המועדון מתאחדים באהבה שלהם למותג האופנועים האיטלקי ומבלים יחד בשלל פעילויות מאורגנות, בעיקר בארץ אבל גם בחו"ל. בישראל, המועדון זוכה לתמיכה מצידו של היבואן, וכל רוכב או רוכבת המחזיקים בבעלות נוכחית על אופנוע מתוצרת דוקאטי רשאי להצטרף למועדון.

חברי המועדון זוכים בשלל הטבות הכוללות ביניהן הנחות על טיפולים, צמיגים, אביזרים, פרטי לבוש ומיגון. בהמשך השנה נפעל על מנת להרחיב את היצע ההנחות לחברים.

עם התחלת הרישום למועדון כבר הצטרפו לשורותיו קרוב ל- 100 רוכבים ורוכבות, בעלים של אופנועים מדגמים שונים, החל ממונסטרים מקוררי מים מהדור הראשון, מולטיסטרדות מהדגמים הראשונים ועד לשיא הטכנולוגיה של השנתיים האחרונות, דרך היפרמוטרד, סקרמבלר, פאניגלה ועוד ועוד.

מועדון DOC בישראל מתכנן לקראת שנת 2017 את הפעילויות הבאות:

* טיולים חודשיים הכוללים ארוחות ופריסות מושקעות

המשך…

לרגע חשבתי שחזרתי בזמן, לשנות ה- 70, שנות ילדותי.

תחושת נוסטלגיה ורומנטיקה אפפה אותי כשהגעתי לעופר אבניר להוציא את הגוצי בבוקר יום שישי. הגוצי עמד שם בין כל ה- 4 בשורה, הטווינים והסינגלים המודרניים. הסופרספורטיים והאדוונצרים הנוצצים, עתירי הנפח והסוסים. הוא ניצב גאה, בלי רגשי נחיתות, כאילו רוצה לומר: עם כל הכבוד לסוסים שלכם ולסמקים שלכם, לי יש משהו אחר שלכם אין!

עיצוב הרטרו החזיר אותי ברגע אחד לימים בהם היה אפשר למצוא ברחובות גוש דן אופנועים דומים: נורטון, טריומף, BSA. בזמנו אופנוענים נחשבו למשוגעים אמתיים, הם היו מעטים, ואנחנו הילדים של שנות ה- 70 הערצנו אותם. הם היוו סוג של בריחה מהמציאות הישראלית המיליטנטית והסולידרית. חבורה של אינדיבידואליסטים פרועים שרוכבים אל החופש. הם הקסימו אותנו. ובזמנו היה לאן לרכב, האופק היה רחב ורחוק – כל חצי האי סיני היה שלנו. אחת הפעמים הראשונות שראו חבורת אופנוענים ישראלית בטלוויזיה הייתה כאשר צוות צלמים של ערוץ 1 (היה רק את אותו ערוץ בזמנו ובשחור לבן) ליווה במסגרת סרט דוקומנטרי, חבורת אופנוענים בדרכה לפסטיבל נואבה האגדי בסיני (הוודסטוק של ישראל).

מאז שנות ה- 70 וה- 80 העליזות זרמו הרבה מים בירקון והיום יש מאות אלפי רוכבים ואופנועים בארץ ומכל הסוגים, כולל כאלה הנחשבים לאקזוטיים במיוחד, כמו דוקאטי ו- MV אוגוסטה. בכלל, סצנת האופנועים הפכה בשני העשורים האחרונים בישראל להמונית, צבעונית ומושכת, בדומה לאירופה.

המשך…