מיצו בדרכים

מאמר זה נכתב על ידי ופורסם לראשונה במגזין פולגז באוגוסט 2010, והוא מועלה לכאן כשירות לקוראי עם מספר תיקוני הגהה קטנים שהושמטו בטעות מהגירסה המקורית שפורסמה. המאמר פורסם גם במגזין אוטו, וכן באתר השטח 4X4.

אז בואו נתחיל.

הרקע

אם לא ידעתם עד עכשיו, עולם התחבורה במדינת ישראל עומד להשתנות בקרוב. רוצים לדעת למה, איפה ואיך זה הולך לעבוד? המשיכו לקרוא. רוצים להגיע לשורה התחתונה ולדעת מה אפשר לעשות נגד זה? המתינו בסבלנות. כל המידע יהיה פרוש בפניכם בעוד מספר דקות.

במסגרת פרויקט המכונה 'פרויקט א-3', זכתה חברת מל"מ-תים (ביחד עם עוד 3 קבלני משנה) במכרז להתקנה של 400 מצלמות אוטומטיות ודיגיטליות על כבישי ישראל, מתוכן 100 מצלמות אור אדום, והשאר – 300 במספר – מצלמות מהירות. מל"מ-תים התמודדה במכרז מול 2 חברות נוספות, ולאחר שזכתה היא קיבלה זיכיון הפעלה למערכות למשך 12 שנה. בתום התקופה תעבור המערכת לשליטת המדינה. עלות המכרז – קרוב לחצי מיליארד ש"ח. לא מעט כסף.

בשלב הראשון (שהיה אמור להסתיים ביולי-אוגוסט 2010) ייפרשו 60 עמדות, מתוכן כמחצית יהיו מאוישות (כשני שליש מהן יהיו מצלמות מהירות). מצלמות אלה צפויות להגדיל במאות אחוזים את קצב רישום דו"חות המהירות ביחס לתשתית הקיימת היום (היום קיימות על כבישי ישראל רק 15 מצלמות מכ"מ מסוג 'מולטנובה' מיושנות המופעלות על ידי סרט צילום כימי. עקב כך, בכל פעם שהמצלמה סיימה את סרט הצילום הטעון בה, צריך להגיע לשטח טכנאי משטרתי, לפרק את הסרט המשומש ולטעון במקומו סרט צילום חדש. את הסרט המשומש הוא מביא למעבדה, שם הוא מפותח, ושוטרים עוברים על התמונות שצולמו, מנתחים את התוצאות ושולחים דו"חות ל'עבריינים'. כל התהליך הזה לוקח חודשים רבים). בשלב זה אמורים להיות מרושתים רק מספר כבישים מצומצם (פירוט בהמשך) בין צומת בית-קמה בדרום, סיבוב מוצא במזרח ועד זיכרון יעקב בצפון.

במסגרת השלב השני שיימשך לאורך כל שנת 2011, ייפרסו עוד כ-120 עמדות, מתוכן 40 יהיו מאוישות (שני שליש מתוכן מצלמות מהירות – כלומר עוד כ-30 מצלמות מהירות).

הטכנולוגיה

לפני שיוצאים למלחמה צריך להכיר את האויב. לכן, קבלו סקירת תוד"א שתתן לכם תמונת מצב לגבי הכוחות שעומדים בקרוב להתחיל להשחיל את נהגי ישראל.

הזכיינית, חברת מל"מ-תים, יחד עם קבלני משנה, עומדת להתקין מצלמות מהירות ורמזור מתוצרת חברת Gatsometer BV ההולנדית, המובילה בעולם בתחום זה. הדגם שיותקן בארץ, GS11, מסוגל לצלם 4 פריימים בשניה ולעבוד גם בכבישים המכילים עד 4 נתיבים לכל כיוון. העלות של כל מצלמה היא כ-70,000 יורו. תזכרו את המספר הזה, כי בהמשך אנחנו נעשה קצת תרגילי חשבון איתו.

במסגרת הפרוייקט, המצלמות יותקנו על גבי עמודי מתכת בגובה 4 מטר המעוגנים לבסיס בטון, בתוך גופים חסיני ירי וחסיני אש. בתוך כל מארז יוצב מנגנון כיבוי אש וכן חיישן זעזוע. במצלמת הפיילוט אשר על כביש צפונה בסמוך לקרית אריה (הנראית בתמונה) הותקנו שתי מצלמות וידאו במעגל סגור שתתעדנה כל ניסיון וונדליזם, אבל במצלמות המבצעיות סביר להניח שלא תותקנה מצלמות אבטחה. ליד כל עמדה יוצב ארון חשמל.

המשך…

עיתון כלכליסט דיווח היום על המיקום של רוב המצלמות המתוכננות להיפרס בשלב הראשון של פרוייקט א-3.

לראשונה דולפת לציבור אינפורמציה לגבי המיקום ה"לכאורה" מדוייק של אותן מצלמות, ולא התיאור הכללי שפורסם בידיעות אחרונות לפני מספר חודשים בכותרת מרעישה.

למעשה, מידע זה היה קיים ברשותי והוצלב ממקורות שונים כבר מלפני למעלה מחודשיים.

כלכליסט – בלעדי ל"כלכליסט" – הכינו את ה-GPS: כאן תמצאו את מצלמות המהירות בארץ
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3414460,00.html

כעת, כשאי אפשר יותר לטעון כלפי שחשפתי סוד צבאי שמור, אני יכול לשחרר לכם מפה בסיסית של מיקומי המצלמות המדוייקים. תזכרו איפה קראתם את זה קודם…

אני ואנשים נוספים פועלים בימים אלה כדי לזהות בצורה אבסולוטית כל עמדה ועמדה, ונשתדל להעלות לכאן מידע בזמן אמת, ככל שנוכל.

להלן תיאור תמציתי של המיקומים:

המשך…

מוטו פרסמו כתבה שנפתחת במילים הבאות: "משרד התחבורה והמשרד לביטחון פנים הקדימו את לוח הזמנים והציבו את המכמונות החדשות בראשון באוגוסט."

מוטובייק – פריסת מכמונות המהירות הקדימה את זמנה
http://www.motobike.co.il/article/7973.aspx

נכון לרגע זה, ומבדיקה שערכתי בשטח, טרם נפרסו המצלמות האמורות. יחד עם זאת, אני אצא בסופ"ש הקרוב לכמה עשרות קאורדינטות שנמצאות ברשותי ואדווח מהשטח.

בנוסף, אציין ואומר שאני נמצא בימים אלה בבדיקה של ציוד חדש שאמור לעזור נגד אותן מצלמות. הוא לא יוכל למנוע את הדו"חות, ולכן חשוב שנמשיך להקפיד ברכיבה ונהיגה בטוחה באזורים המועדים לפורענות.

פרטים בהמשך.

אחחח… כמה שזה מעצבן!

אז ככה. בישראל יש חוק ספורט מוטורי (איכשהו) אבל רק שני מסלולי רכיבה/נסיעה קטנים, אפשר לומר מצ'וקמקים, כאלה שמיועדים לקארטינג. בלית ברירה, וכמו עם ילד שהוא טיפה שונה משאר הילדים, אנחנו אוהבים אותם מאוד.

כי זה מה שיש לנו.

אין לנו משהו אחר.

לאמריקאים, לבריטים, לצרפתים, לאיטלקים, לצ'כים, לגרמנים, להולנדים, לספרדים, לרומנים, ליפנים, לאוסטרלים – לכולם יש מסלולים מטר מהבית. פאק, לטורקים יש. למדינות שהשם שלהם מורכב מכמה צירופים של האות "ז" עם איזה "סטאן" בסוף יש. למדינות ערב יש.

לנו אין.

יש לנו (או לפחות היו) שני מסלולי אספלט סלולים ברמה סבירה מינוס*, ללא שום משטחי החלקה, ללא שום גדרות סופגי אנרגיה, ללא משטחי דשא מוצלים, ללא טריבונות, ללא מגרשי חניה לנוחות הקהל, למעשה – ללא קהל בכלל. אורך המגרשים האלה עומד על פחות או יותר קילומטר אחד מסכן. שני המסלולים האלה מופעלים ע"י שני אנשים שונים (ברק גולדפינגר וצחי כפרי), כל אחד מסיבותיו, וכל אחד עם החבילה שלו.

ועל שני המסלולים המסכנים האלה צריכים כולנו לנסוע. רוכבי הספורט, רוכבי הסופר-מוטו, כאלה שעושים קורסי רכיבה, כאלה שעושים תחרויות במסגרות הליגות הקיימות (איכשהו). כ-ו-ל-ם צריכים לחלוק.

רק מה, בגלל שאנחנו העם הנבחר, ובגלל שבינינו, אנחנו חרא של עם, מסתבר שיש אנשים מסויימים שלא מוצא חן בעיניהם שיש שני מסלולים. או שהם רוצים שיהיה רק אחד, או שהם לא רוצים שיהיה כלום. אתם מבינים, יש אנשים שיעדיפו שיכרתו להם יד אחת ובלבד שלמתחרה שלהם יכרתו שתי ידיים.

כך או כך, אותם אנשים לא-נחמדים לא בוחלים בשום אמצעי כדי ללכלך על המפעילים של המסלולים האלה. הליכלוכים האלה מגיעים כמובן לרשויות, ומיד פקיד חרוץ ביותר מוצא סעיף בחוק שאומר איזה שקר כלשהו, והופה, דחפורים עטים רצים למסלול ומחרבים אותו.

וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. למפעיל אחד מהמסלולים הרסו את המסלול לפחות פעם אחת, ואלוהים יודע כמה פעמים סגרו אותו מנהלתית.

הפעם הגיע למקום דחפור נחמד, עם אנשים פחות נחמדים. נכנסו לשטח, חרשו יפה יפה את המסלול והכינו אותו (אולי) לזריעת פקעות תפוחי אדמה. בשער העמידו כמה סלעים גדולים למען ידעו כולם, וזהו. הלכו הביתה.

המשך…

בקרוב, אצלנו.

הערה: אין באמור משום הסתה לאלימות, וונדליזם, או עבירה על החוק. כל אדם יעשה את אשר הוא רואה לנכון, ואם במקרה מה שהוא רואה לנכון הוא לתלות צמיג בוער על מצלמה – זו בעיה שלו, לא שלי.

והנה עוד אחד:

כאמור כנראה בקרוב אצלנו.

בעקבות מייל שרשרת טפשי שמסתובב באינטרנט משנת 2006 ומזהיר על קיומן, לכאורה, של 300 מצלמות מהירות על כביש שש, ועליו חתום, לכאורה, קצין רכב של איזו חברת היי-טק:

לידיעת כל הנוהגים בכביש 6.
החל מאתמול החלה המשטרה להפעיל מכמונות מהירות אוטומטיות על כביש 6.
המהירות המירבית המותרת בכביש עומדת על 110 קמ"ש , אולם המשטרה מתחילה לאכוף החל מ 130 קמ"ש ומעלה.
במצלמות אלו המשטרה אינה מורידה 5 קמ"ש מהמהירות הרשומה כמו במכשירי הלייזר.
ככלל המשטרה מתחילה לאכוף, בדרך בין עירונית, החל ממהירות הגבוהה ב- 20 קמ"ש מעל המהירות המירבית המותרת באותו קטע כביש.
שימו לב והזהרו.
נתפסת בנהיגה במהירות העולה ב- 41 קמ"ש מעל המותר בדרך בין עירונית אתה עלול לקבל פסילה מנהלתית והזמנה לדין.
בברכת נסיעה בטוחה

עידכון 2014: לאחרונה החלה להסתובב הודעת וואטסאפ דומה. קראו עוד כאן:

שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 2

עידכון 2018: הנה עוד נאגלה של אותו פייק:

שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 3

עידכון 2023: חשבתם שזה נגמר? תחשבו שוב. הטפשים לא מפסיקים להעביר את השטות הזו:

שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 4

החלטתי לחקור את העניין. ולהלן הממצאים:

ראשית – המייל האמור אינו אמין, המידע שבו שקרי ולא אמיתי (או במילים אחרות המייל הזה הוא חארטה אחת גדולה), ומי שחתום עליו לכאורה לא יודע מה שהוא מדבר.

מצד שני, ידוע לנו שעל כל גשר (המושג גשר איננו מתייחס לגשר במובן הרגיל, אלא לגשר הגבייה, או Gate) על כביש 6 מסתתרות מצלמות. מדובר על שני הכיוונים, מדרום ועד לצפון, ובחזרה. אלה מצלמות שנבנו לתוך התשתית של כביש 6 החל מיום פתיחתו או בסמוך לכך. יתרה מזאת, בעת העבודות להרחבת הכביש לשלושה מסלולים הוספו מצלמות נוספות בצידו השני של הכביש וזאת על מנת לכסות את כל שלושת הנתיבים.

אז מה הן אותן מצלמות? במקומות שונים באינטרנט נטען כי המצלמות האלה משמשות למטרות שונות ומגוונות:

• איתור מעבירי פסקל בין רכבים
• צילום מספרים של משאיות בעלות מטען חורג
• צילום מספרים ש"נשמטים" ממערכת החיוב הרגילה על כל גייט
• ועוד

הן אינן מצלמות מהירות.

יש דיווחים באינטרנט כאילו היו אנשים שקיבלו משהו שנקרא "דו"חות אוטומטיים" על מהירות בכביש 6. עד כה טרם הצלחתי לשים ידי על העתק של כזה דו"ח, ומבחינתי, מדובר בעוד אגדה אורבאנית מטופשת (כמו המייל המפגר הזה שהזכרתי בתחילת דברי).

האם אתם מכירים באופן אישי מישהו שחטף דו"ח מהירות בכביש 6 מאותן מצלמות לכאורה, ולא מידיו של שוטר תנועה? אנא, שלחו לי מידע על כך.

"חבא", אחד ממנהלי הפורום באתר topspeed.co.il טוען בנושא:

זה לא שלא ניתן לקבל חיויי מהירות (ובעתיד דו"חות) ע"י מערכת האכיפה של כביש 6, אבל לשם כך נדרשים 3 שלבים חשובים:
1. כיול ובדיקה של המערכת – כדי לוודא שהקריאות תהיינה קבילות מבחינה משפטית.
2. הודעה רשמית לציבור והכרזה על המערכת כפעילה.
3. העברת מידע למשטרה עפ"י סעיף 65 לפקודות התעבורה.

נכון לכרגע, ברור לפרנסי כביש 6 שהדבר יגרום לירידה חדה בכמות המשתמשים בכביש (שגם כך איטי מדי ברוב שעות ימי החול). ממה ששמעתי לפני שנים אחדות, המשטרה אכן ביקשה את המידע הנ"ל אך אנשי "דרך ארץ" הצליחו לקבל חוו"ד משפטית הקובעת שהמידע נמצא תחת סוג מסויים של חסינות על בסיסי נתונים.

אני מסכים.

כאמור, לא ידוע לי על אדם שקיבל דו"ח מהירות בגלל המצלמות האלה. שימו לב, לא סתם הדגשתי את האמור. כן, אפשר לקבל דו"ח ממל"ז, אפשר מדבורה, אפשר ממולטינובה, אפשר לקבל דו"ח ממטוס קרב וגם מציפור דרור. אבל אני לא מכיר אף אדם שצולם וקיבל דו"ח בגלל המצלמות הספציפיות האלה.

למזלנו, הנהלת כביש 6 איננה משתמשת בנתונים הנצברים במערכות שלה ע"מ להפיק דו"חות מהירות. מצד שני, במקרה והם יחליטו שהם רוצים בכך, או במקרה והמשטרה תכריח אותם לעשות זאת (עפ"י סעיף 65 לפקודות התעבורה), כביש 6 יכולים במידת הצורך להוציא בקלות רבה את מהירות הנסיעה של רכב או אופנוע כזה או אחר, ובקליק של עכבר הם יכולים לקלקל ללא מעט אנשים (וגם לי) את הבוקר.

ראו למשל את המקרה של הדורס של הבן של השופט חשין – בזמן הבקשה למעצר עד תום ההליכים, המשטרה דרשה וקיבלה נתונים מכביש 6 אודות מהירות הנסיעה של הדורס, והשתמשה בנתונים אלה כדי להצביע לכאורה על כך שהוא "ברח" מזירת האירוע: "נתונים מאת מצלמות שערי האגרה בכביש 6, לפיהם נהג המשיב לאחר התאונה במהירות ממוצעת של כ-126 קמ"ש."

אז דו"ח על מהירות הוא לא קיבל, אבל את הנתונים לגבי המהירות הם הוסיפו לכתב התביעה כהוכחה לכך שהוא נהג בצורה מסוכנת עוד טרם לתאונה.

מה זה אומר לגבינו? כנראה שכלום, כרגע. אם אתה לא עבריין פלילי ואם אין לך מה להסתיר או ממה לברוח, אז כנראה שאתה יכול לתת גז מתחת לכל גשר ופשוט להתעלם מהמצלמות. מצד שני, דעו שברצונם, מפעילי כביש 6 יכולים להתחיל להשתמש במידע הנאסף ולהעביר אותו למשטרה. ברור שמפעילי כביש 6 לא רוצים בזה, אבל אם המשטרה תרצה ויהיה המנוף המשפטי המתאים, הרי שהתשתית מוכנה, וכל מה שצריך זה להעביר עם העכבר את המתג ממצג "סטטיסטיקה בלבד" למצב "תשחילו להם אותו בלי וזלין".

עכשיו רק נותר לראות אם שיטת מצליח תעבור בבית המשפט.

שלא תגידו לא ידענו…

שלחו לכם את ההודעה המטופשת הזו? שלחו להם את הלינק לדף הזה בחזרה. ולהבא, כשאתם מקבלים הודעה כזו בקבוצות ולפני שאתם רצים להעביר הלאה תבדקו את אמיתות ההודעה ותפעילו שיקול דעת.

ראיתם מישהו ששיתף שטות? שלחו לי.

אין בכל האמור לעיל משום המלצה לעבור על החוק תמיד יש לנסוע בצורה אחראית וזהירה, ועל פי החוק.

אמל"ק: נכון לרגע כתיבת שורות אלה – מדובר בקסדה הטובה ביותר שרכבתי איתה אי פעם! כן, לא פחות ולא יותר!

במהלך שנות רכיבתי מדדתי, רכבתי עם והייתי הבעלים של לא מעט קסדות. זה התחיל עם שואי משומשת אי שם בתחילת שנות ה- 90 כשרכשתי את האופנוע הראשון שלי (GS500E יד שניה מרופא, בצבע אדום/לבן), נמשך דרך דגמים כאלה ואחרים כולל דיינזה, אראי RX7 Corsair (ודגמים אחרים שלהם – כבר שכחתי איזה) ושואי X-Spirit. פה ושם היו לי גם קסדות פחות "ממותגות" כמו איזה HJC מקרבון, ואחרות שאני כבר לא זוכר.

ברוב המקרים, קסדת ה"אל"ף" שלי היתה קסדה ממותגת ויקרה.

כשעברתי, לפני כ- 4 שנים, מאראי RX7 לשואי X-Spirit חשבתי שהגעתי לקסדה המושלמת. נוחה, קלה משמעותית מאראי, בעלת Shell קטן יותר, והגימור המדהים של שואי. גם רמת הרעש, כך נדמה, ירדה בכמה דציבלים.

המעבר לשואי היה כמעט מוחלט. לפני כשנתיים וחצי ניסיתי לחזור לחברה המתחרה ורכשתי Arai RX7 GP חדשה, אבל מסתבר שלא יכולתי לחזור למותג של אראי, הרעש הפריע, ועם כל הנוחות שלה, היא לא הצליחה להוות תחליף ראוי לנוחות של השואי שלי שאליה כבר הספקתי להתרגל.

עד עכשיו.

אני זומם על X-Spirit 2 של שואי כבר כמה חודשים. כבר החלטתי שאני לא רוכש כזו באיביי (מאמר על ההבדלים בין הקסדות הנמכרות בארץ לבין אלה הנרכשות דרך איביי מארה"ב – בהמשך), זה היה רק עניין של תזמון.

לפני כשבועיים עשיתי את הצעד. נכנסתי לחנות של אבזריון הצמודה לסוכנות של אבניר, ולאחר משא ומתן שכלל קצת לחץ פיזי מתון (משני הכיוונים) יצאתי כשעל ראשי קסדה מדהימה בצביעת Martyr (מתורגם ל"קדוש מעונה"… מעניין למה).

ככה היא נראית בצילום רשמי של החברה:

המשך…

מטה המאבק למען ביטוח חובה הוגן לדו-גלגלי מודיע כי היום, רביעי 16.6.10, עבר חוק ההעמסה שנודע בציבור האופנוענים כחוק ה-8% את הקריאה הטרומית. כזכור, מטרת החוק היא לתקן את העיוות שחל בפרשנות משרד המפקח לגבי החוק הקודם בו נכתב כי אפשר להחיל העמסה של "עד 8%" מסך ביטוח החובה הכללי של כלי הרכב במדינה על מנת למחוק את הפסדי הפול.

הצעת החוק עברה ברוב מוחץ וללא מתנגדים – 32 תומכים מול 0 מתנגדים. מעולם לא היינו בכזה קונצנזוס.

המפקח הקודם על הביטוח נתן לחוק הקודם פרשנות משלו ובו טען כי "עד" 8% יכול להיות גם 4% או 0% וכי לטעמו צריכים האופנוענים לשאת בכל טווח "הסיכון הטהור" כהגדרתו. החוק שעבר היום מתקן עיוות זה וקובע כי לא פחות משמונה אחוז.

עתה, יעבור החוק לועדת הכלכלה להמשך חקיקה ובמקביל יעבור לבדיקת ועדה מקצועית בראשות שר המשפטים יעקב נאמן שתגיש את המלצותיה תוך 3 חודשים.

אם הכל יתקתק כמו שצריך בוועדות, אנחנו יכולים לצפות להוזלה משמעותית בביטוח, ולהגיע לרמות מחירים הדומות מאוד לאלה הנהוגות ברכבים פרטיים.

דוגמאות מכמה אתרים שלקחו את המלל שנמצא באתר הזה, מילה במילה, ולא טרחו לתת ולו רמז של קרדיט למחבר ו/או לאתר עצמו.

גניבה? זה בדיוק מה שזה. לקחתם? לבריאות, אבל שיהיה לכם את הכבוד העצמי לתת קרדיט (שלא לדבר על לבקש רשות).

וברשימת הגנבים לא פחות מאשר מתנדבי מתנ"א מאזור זכרון, וכן החבר'ה כחולי החולצה של אגד.

לשיפוטכם:

אתר מתנדבי מתנ"א זיכרון, מצלמות מהירות חדשות!!!
http://www.2all.co.il/Web/Sites/matnahof/PAGE24.asp

אגד | ועד ארצי
http://egged.laoved.net/writing.htm

חשיפה: מצלמות מהירות חדשות ומדוייקות בעוד חודש !!
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2791728&whichpage=1&forum_id=771

והלינק למאמר שלי:

מיצו בדרכים » Blog Archive » שאלות ותשובות בנוסע למצלמות המהירות החדשות שיוצבו על כבישי ישראל החל מחודש יוני 2010
https://www.mitsu.co.il/?p=565

הנה הלינק לשרשור המקורי בתפוז אופנועים:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=8&MessageId=141823473

אגב, מסתבר שמסתובב ברשת מייל בתפוצת נאט"ו המכיל את המידע מהקישור המקורי בפורום האופנועים בתפוז. שם, לפחות, יש הפניה לקישור המקורי.

אגב, גם חנן כהן מהאתר "לא רלוונטי" כתב על התוכן הזה. ניתן למצוא עוד מידע פה:

לא רלוונטי – זהירות החל מחודש יולי 2010 !
http://irrelevant.org.il/2010/06/22/3150

פרשת מל"מ-תים ופרוייקט מצלמות המהירות החדשות של משטרת ישראל ממשיך להגעיל אותי, ולא רק אותי.

להזכירכם, אם הספקתם לשכוח, במסגרת פרוייקט המכונה "א-3", חברת מל"מ-תים תתקין על כבישי ישראל 400 מצלמות אוטומטיות בכבישים, מתוכן 100 מצלמות אור אדום, והשאר – 300 במספר – מצלמות מהירות. מקורות מוסרים לי שלפי תנאי המכרז, החברה המתקינה תתוגמל לפי תפוקה ולמעשה ניתנה לה יד חופשית לצמצם את מה שנקרא "מרווח החופש" ל-10 קמ"ש אם לא יהיו מספיק הכנסות. כלומר, אם זה עדיין לא ברור לקורא, הזכיינית תהיה זכאית להקטין את המרווח ל- 10 קמ"ש מעל המהירות המותרת – מהלך שיגדיל מאוד את מספר הדו"חות.

מל"מ-תים התמודדה במכרז מול 2 חברות נוספות, ולאחר הזכייה היא בעצם מקבלת זיכיון הפעלה למערכת למשך 12 שנה. בתום התקופה תעבור המערכת לשליטת המדינה, אבל מבדיקה שערכתי מסתבר שההשקעה העצומה – למעלה מ- 480 מיליון ש"ח – תחזיר את עצמה בתוך תקופה של עד שנתיים! אתם קולטים? לפי הערכות, המערכת תכניס למדינה יותר מ- 200 מיליון ש"ח בשנה מדו"חות מהירות, וזאת אחרי ניכוי הוצאות האחזקה והתשלום לזכיינים.

בשלב הראשון ייפרשו כ- 40 מצלמות, והן צפויות להגדיל במאות אחוזים את קצב רישום דו"חות המהירות ביחס לתשתית הקיימת היום. למרות שהזכיין עצמו לא יקבל את ההכנסות מהדו"חות בצורה ישירה, מסתבר שהמכרז בנוי כך שרמת התגמול של הזכיין תהיה בהתאם "לקצב התפוקה והיעילות של המערכת". ומה שמדהים הוא שע"י כך, ניתנת הזכות לזכיין להחליט בעצם מי מאיתנו הוא עבריין ומי לא.

אתם מבינים, אם הזכיין יגלה שבקטע כביש מסויים כיוונון המצלמה למהירות של 120 קמ"ש מייצרת עבורו "רק" 100 דו"חות ביום, ואילו כיוונונה ל- 115 קמ"ש מייצרת 500 דו"חות ביום, הזכיין יהא רשאי על דעת עצמו לכוון את המצלמה לרף שיביא עבורו את מירב ההכנסות. כלומר, אם עד היום הייתם חולפים ליד המצלמה ב- 118 קמ"ש איומים ויוצאים "זכאים", הרי שממחר, אם יתברר לזכיין שהמצלמה הספציפית הזו לא מייצרת עבורו מספיק הכנסה, הוא יוכל לשנות את רף ה"עבריינות" וע"י קליק של עכבר להפוך אתכם לעבריינים.

לא רק לי זה נשמע מסריח, השאלה היא מה עושים נגד זה.

תוכלו לקרוא עוד באתר על המצלמות החדשות ע"י חיפוש בתגיות המתאימות.

מטה המאבק למען ביטוח חובה הוגן לדו-גלגלי מודיע כי היום, ראשון 13.6.10, עבר בועדת השרים לענייני חקיקה חוק ההעמסה שנודע בציבור האופנוענים כחוק ה-8%. כזכור, מטרת החוק היא לתקן את העיוות שחל בפרשנות משרד המפקח לגבי החוק הקודם בו נכתב כי אפשר להחיל העמסה של "עד 8%" מסך ביטוח החובה הכללי של כלי הרכב במדינה על מנת למחוק את הפסדי הפול.

המפקח על הביטוח נתן לחוק הקודם פרשנות משלו ובו טען כי "עד" 8% יכול להיות גם 4% או 0% וכי לטעמו צריכים האופנוענים לשאת בכל טווח "הסיכון הטהור" כהגדרתו. החוק שעבר היום מתקן עיוות זה וקובע כי לא פחות משמונה אחוז.

ביום רביעי יעלה החוק לאישור המליאה בקריאה טרומית ואחר כך יעבור לבדיקת ועדה מקצועית בראשות שר המשפטים יעקב נאמן שתגיש את המלצותיה תוך 3 חודשים.

הדרך עוד לא תמה, אך משוכה אחת גבוהה מאד כבר מאחורינו.

קהילת רוכבי הדו גלגלי כולה מודה לשרים בועדה שהצביעו בעד וכן לחברי הכנסת החתומים על החוק: פאינה קירשנבוים, כרמל שאמה, מירי רגב, זאב בוים, איתן כבל, יואל חסון, יוליה שמאלוב, רוברט טיבייב, אמנון כהן, רוברט אילטוב, משה מטלון, אנסטסיה מיכאלי, דוד רותם, זבולון אורלב, יעקב אדרי, חיים אמסלם, זאב בילסקי, חאמד עמאר, אלכס מילר, שלמה מולה, ליה שמטוב, אלי אפללו, חיים אורן, אופיר אקוניס, נחמן שי, ציון פיניאן, חנה סוויד, דב חנין, משה גפני וחיים כץ.

בקריזה של רגע החלטתי לעבור בסוכנות קמור, יבואני BMW בישראל, ולהגיד שלום למכר ותיק. דבר גרר דבר ופתאום אחרי שיחה קצרה עם הבחור מצאתי את עצמי חותם על טפסים על מנת לקחת R1200S לרכיבת מבחן. בגלל אילוצי זמן שלי ושל האופנוע, אציין בתחילה ואומר שלא מדובר במבחן דרכים מלא, אלא ברכיבת התרשמות בת כמה שעות. אין ספק שלקוצר הזמן יש השפעה מהותית על החיבור בין הרוכב לבין האופנוע, ולמרות שבדיעבד יתברר שהאופנוע במקרה הזה הוא לא סתם אופנוע, אני חושד שחלק נכבד מההתרשמות שלי תהיה לוקה בחסר. אני רושם לעצמי בפנקס שאני, עם האופנוע הזה, עוד לא סיימתי. נראה אם בעתיד אוכל לעמוד בהבטחתי.

(הערה – רכיבה זו התבצעה, כרונולוגית, בזמן שעוד הייתי הבעלים של K1200R מדהים הידוע בכינויו כ"קרמבו", אבל בגלל אילוצי זמן וסניליות הולכת ומתגברת, רק עכשיו מצאתי זמן להעלות את המאמר לפה)

יוצאים החוצה אל הרחבה, ושם עומדת המכונה. אחרי שגומרים למצמץ ומצליחים לפתוח את העיניים קצת מפאת הסינוור של הצבע, לנגדנו מתגלה אופנוע צהוב בוהק עם אלמנטים של שחור במסיכה ובמנוע. לוקח למוח כמה דקות לעכל את מה שהעיניים רואות. אפשר להתרגל לזה, אפשר לקרוא לזה יפה, אבל תכלס התחושה היא שהמעצבים הגרמנים עשו "קומבינה" סטייל הסרט "קומפוט נעליים" (אחד הסרטים הגרועים בתולדות האנושות והיקום בכלל, לדעתי, ביחד עם "הדודה מארגנטינה" ועוד שלל זוועות, אבל זה כבר עניין אחר…). הם לקחו חלק פלסטי עליון של אופנוע כלשהו (אמרתי כבר שהוא צהוב?), ושידכו אותו באפוקסי או בסיכות או בפסטרמה או אלוהים יודע במה לחלק תחתון של טרקטור או מכונה חקלאית או קומביין או משהו אחר. ככה זה נראה. ממש שעטנז. במבט ראשון זה פשוט לא עובר, ויזואלית. לא בהתחלה בכל אופן. בתת-מודע שלך אתה אפילו מצפה למצוא סימני נזילות של סולר או שמן על המנוע, כמובן שאין כאלה, אבל זו התחושה הכללית שהאופנוע משדר.

אני עומד מהצד ומכסה עם כף היד שלי את החלק התחתון של שדה הראיה שלי ומסתכל ב"חצי" העליון של האופנוע – נראה נחמד אבל לא שיא היופי, לא משהו שיגרום לך להזיל עליו ריר. עיצוב גנרי ולא מרשים במיוחד, עם פנס גדול, צמד כונסי אוויר מתחתיו, ועוד שנים בצדדים. מראות עם וינקרים מובנים, מושב ספרטני וקטן מימדים לרוכב, מדרגה ועליה מושב עוד יותר ספרטני למורכב/ת. הפלסטיקה המעטה שיש באופנוע הזה מתחילה עם המסכה הקדמית ומסתיימת, כאילו בחלק אחד, עם מיכל הדלק. באמצע – שוב פעם – הסמל של BMW. לא תקנה כזה אופנוע מבלי להראות לאחרים מה יש לך, נכון?

אני מסיט את כף היד כלפי מעלה ומכסה את חלקו העליון, ומתסכל על החלק התחתון ה"עיסקי" של האופנוע. עולם אחר לגמרי מתגלה לפני, ואלמלא זוג הבונגילות של הצילינדרים זה היה יכול לבלבל את הצופה ולגרום לו לחשוב ששלדת הצינורות משודכת לאופנוע איטלקי רחמנא לצלן. מהצילינדרים המכוסים צלעות קירור יוצאים שני צינורות פליטה עצומים המתעגלים כלפי מטה ואחורה אל עבר מערכת אגזוזים כפולה המחוברת מתחת לזנב האופנוע. צמד האגזוזים שתול היטב ביחידת הזנב ומציג פתחי פליטה אחד מעל השני. בניגוד לאופנועים האיטלקיים עליהם רכבתי, החימום שמרגיש הרוכב הוא לא משמעותי, ואפשר לרכוב ולרכוב אל עבר השקיעה ללא סוף. מצד שני, מורכב/ת פוטנציאלי/ת עשוי/ה לגלות שמושב המורכב/ת גבוה כעת מאוד, מה שעלול לשדר תחושה קלה של פחד גבהים…

ואז אני מסיר את היד כדי להסתכל שוב על התמונה במלואה, ושוב ההלם מכה אותך. על טעם וריח לא מתווכחים, אבל בעיני לפחות, האופנוע הזה הוא לא יפה, נקודה.

המשך…

בתערוכת האופנועים במילאנו לא ביקרתי מעולם. אין לי עורך עשיר שישלח אותי על חשבון העיתון לכמה ימי הנאה מוטורית, ומשום מה לא מצאתי זמן לעשות את זה בעצמי. אבל מה זה משנה, מאז הוצג האופנוע במילאנו בסוף 2007, האופנוע הזה גרם לי לחשוב מחשבות לא ראויות. נכון, להונדה היו (ועדיין ישנם) אופנועים ערומים נוספים בארסנל. ההורנט 600, הורנט 900 – שניהם תאמו לז'אנר שגם יצרנים אחרים לא התעלמו ממנו. אבל ה- CB1000R איננו ממשיך דרכם, ואין בינו לבין משפחת ההורנטים שום דבר וחצי דבר. מדובר באופנוע קרבי, סטריט-פייטר, אגרסיבי, קטלני, בעל מראה עתידני משהו שמזכיר משהו מסרט מד"ב, ואם להיות יותר ספציפי – משהו מהסרט "גברים בחלל". שדך מראה עתידני עם מנוע שנתלש הישר מקרביו של CBR1000RR (וכרגיל לאופנועים מהקטגוריה הזו – עבר שינויים כאלה ואחרים כדי להתאים את עקומת המומנט ואת ההספק שלו לאופנוע מהסוג הזה. מנוע של ה"ציביאר" אמור להפיק לכ- 123 כ"ס, עם מומנט מכובד של כ- 10 קג"מ, כל זאת על כ- 217 קילו של אופנוע) ועל הנייר יש לך כלי שאמור למשוך אליו לא מעט מבטים. ואכן הוא משך.

אני צריך לרכוב על אחד כזה.

נכון, כל בוחני האופנועים בביצת הלבנטיניות המקומית כבר רכבו וכתבו עליו מזמן. אבל אני? אני אינני בוחן אופנועים, וכמו שאין לי עורך שישלח אותי למילאנו, הצד הטוב הוא שגם אין לי עורך שנושף מאחורי עורפי ודורש עמידה בדד-ליינים. איזה כיף לי!

יש רק בעיה אחת. רצה הגורל ועיסוקים אחרים, רכיבות אחרות, ובכלל, הסניליות המתגברת שלי גרמה לעניין להישכח ממני לזמן מה. אבל אחרי שפגשתי את אנשי הונדה באירוע השקת ה- PCX125 לפני מספר ימים (ותודות לתומר'קה הנפלא על החיבור עם האנשים הנכונים), שמעתי קליק קטן והחלק האחרון בפאזל נפל למקומו.

אני הולך לרכוב על CB1000R!

פאסט-פורוורד 7 ימים. אני מגיע לסוכנות הונדה בדרך השלום, והכלה מוצאת החוצה כלאחר כבוד. כלה? במקום כלה מסתבר שמישהו הניח על המדרכה גמל שלמה אמיתי! אופנוע המבחן צבוע בירוק בעל גוון זרחני משהו, לא צבע שרגילים לראות על הכביש, אבל מה אני קטנוני, עזבו את הצבע. האופנוע נראה בול כמו בתמונות. הפנס המשולש עם הבליטה הקטנה שמשמשת לאור הגבוה שמזכיר עין של זבוב המשלים את המראה ה"חרקי", האגזוז המקוצר והקרבי מצד ימין של האופנוע שמחובר ל- 4 צינורות גבריים ומסוקסים שבוקעים מחלקו הקדמי של המנוע, הזרוע החד-צידית היפהפיה מצידו השמאלי והג'אנט המגניב שמחובר אליה, האנדר-טייל הסטרילי עם המחרשה המנדטורית, ועם זנב מיניאטורי ומעוצב. אני עושה סיבוב ומסתכל עליו, בולע את הקווים החדים. אלמנט המשולשים שולט באופנוע, דרך חיפויי הפלסטיק משני צידי הרדיאטור, דרך הצורה המעניינת של הפנס הקדמי, דרך הפרופיל של האגזוז ודרך הזנב החד. בהחלט משרה נוכחות שאי אפשר להתעלם מקיומה.

המשך…

לאחר שקיבלתי מספר פניות מגולשים בעניין, ומכיוון שהגיע לידי מידע חשוב שרציתי לשתף את הגולשים בו, אני פותח בזאת שרשור שאלות ותשובות, עד כמה שאפשר, בעניין מצלמות המהירות החדשות שעומדות להיכנס לשימוש מבצעי החל מחודש יולי הקרוב.

אז ככה.

המצלמות, מתוצרת חברת גאטסו ההולנדית, כנראה מדגם GS11. החברה שזכתה במכרז – מל"מ-תים. הפריסה הארצית המתוכננת – כ- 400 מצלמות (בעלות של כ- 70,000 יורו לכל מצלמה). הפריסה מתוכננת להתחיל בשלב הראשון (כ- 40 מצלמות) כבר בחודש יולי הקרוב, כשיתרת המצלמות יפרסו עד סוף 2011. חלק ניכר מהמצלמות יתפקדו כמצלמות מהירות, וחלק קטן – כמצלמות אור אדום. בעוד שמצלמות אור אדום הן חיוניות להצלת חיים, מצלמות מהירות בכיול המתוכנן ישמשו אך ורק כמקור הכנסה גדול מאוד למדינה, וימררו לכולנו את החיים. להזכירכם, לא צריך להיות רוצח סדרתי כדי להיתפס על 115 קמ"ש בכביש מספר 4, ולא צריך להתאבד על הכביש כדי לחטוף דו"ח על 98 קמ"ש בנתיבי בגין בירושלים.

הטריגר להפעלת המצלמה מבוסס על 2 לולאות בקוטר של כ- 2.5 מטר המוטמעות בתוך הכביש במרחק של כמטר אחת מהשניה – לכל נתיב! ע"י מדידת ההשראות שהרכבים יוצרים על פני הלולאות הללו, המערכת יודעת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן. ושוב, זה לכל נתיב בנפרד, כך ש(כנראה) הטריק של לעבור בנתיב השני במהירות בזמן שבנתיב הראשון יש רכב איטי – לא יעבוד פה. המצלמה מסוגלת לזהות וגם לתת חיווי על איזה רכב נמדד (כלומר באיזה נתיב היה הרכב הממהר). עקב כך, גלאי מכמונות כמו וולנטיין 1 או אחרים לא יכולים לגלות את המצלמות ואינם יעילים (אם כי, כמובן, יש גם אמצעי אכיפה אחרים ברשות המשטרה, ונגדם גלאים כמו V1 כן יעילים, לרוב).

לנו, כרוכבי אופנוע, האופציה היחידה שיכולה להציל אותנו מהחיישן הזה היא אולי, מעבר על הפס שבין הנתיבים. במקרה זה, כנראה, לפי כיול החיישנים הנוכחי, האופנוע לא יהיה מסיבי מספיק כדי לגרום לטריגר של המצלמה. כמובן שהכל בערבון מוגבל, והתיזה הזו טרם נבדקה בפועל.

המשך…

לאחר תקופה ארוכה בה לא כתבתי מאמרים המתארים רכיבות מבחן שלי, הגיע הזמן לרענן קצת את הנפש ואת האתר הזה. לכן, בתקופה הקרובה, אני מתעתד לרכוב ולכתוב על האופנועים הבאים:

הונדה CB1000R

הונדה VFR1200

ב.מ.וו K1300S

ב.מ.וו S1000RR

דוקאטי Multistrada 1200

דוקאטי Street Fighter

ואחרים.

Stay Tuned!