קטגוריה: משטרה ואכיפה בישראל

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – iRoad

לאחרונה התבשרתי על קיומו של מכשיר לגילוי מכמונות מהירות חדש המתחיל בימים אלה את דרכו בישראל – ה- iRoad. מדובר במכשיר מסקרן מפיתוח מקומי שמגלם בתוכו, לדברי היבואן, את כל הטוב שבגלאי מכמונות סטנדרטיים כגון ה-וולנטיין 1, ביחד עם יכולת זיהוי מצלמות גאטסו ואיומים אחרים הנמצאת בתוך מכשיר ה-צ'יטה המוכר. אותי זה עניין מאוד, ולכן הצלחתי לשים באופן בלעדי את ידי על מכשיר iRoad ולקחתי אותו לסידרת בדיקות מקיפה. הרי התוצאות לפניכם.

קצת רקע היסטורי – פרוייקא א-3

אם במקרה התעוררתם מתרדמת לאחרונה, אתם בוודאי צריכים תזכורת: במהלך 2011 ו- 2012 החלה משטרת ישראל, משרד התחבורה והמשרד לבטחון פנים בפריסה ארצית הולכת ומתרחבת של מערכת מצלמות אכיפה אלקטרונית (המכונה "א-3"). במסגרת הפרוייקט הוצבו עשרות מצלמות המהירות על כבישי המדינה.

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רובנו רוצים לחשוב על עצמנו כאזרחים שומרי חוק (בכל הקשור לנהיגה), אבל עיון קצר במפת פריסת מערכת האכיפה האלקטרונית של מצלמות הגאטסו מגלה שהן הותקנו ברובן במקומות כאלה שבהן אין כל קשר בין המהירות של הרכבים על אותם קטעי כביש לבין האכיפה.

הבעיה עם מצלמות הגאטסו

בעוד שמערכות אכיפת המהירות הקודמות של המשטרה היו ניתנות לגילוי ע"י אמצעי גילוי שונים כגון ה-וולנטיין 1 או ה-פספורט 9500 הנחשבים כמובילים בקטגוריה, הרי נכון להיום הבעיה הגדולה המתעוררת עם מצלמות הגאטסו היא שהן לא משדרות שום אות אלקטרוני החוצה, ולכן הן בלתי ניתנות לגילוי באמצעות אותם גלאים. קיימת רק טכנולוגיה אחת שמסוגל לגלות בצורה אפקטיבית את מצלמות הגאטסו – מערכת מבוססת GPS שעושה שימוש בבסיס נתונים המכיל את כל "נקודות האיום". כמובן שיעילותה של מערכת כזו טמון באלמנט מפתח אחד – רמת העדכניות והדיוק של בסיס הנתונים – וכאן יש הבדל משמעותי בין רמת האמינות והעדכניות של הספקים השונים.

מערכת גילוי כזו נמצאת במכשיר המכונה "צ'יטה", או בשמו המלא Cheetah C50i. היתרון המשמעותי של הצ'יטה בישראל הוא בסיס הנתונים המעודכן שנכון לרגע כתיבת שורות אלה כולל את כל מצלמות הגאטסו, וכן נקודות איום אחרות כגון אזורי מלכודות ממל"ז, אזורי אכיפה מוגברים ועוד. בסיס הנתונים של הצ'יטה מתוחזק בצורה מקצועית ע"י גיא ברלס, יבואן המכשיר, והוא מעודכן ברמה שוטפת.

גם הצ'יטה וגם הגלאים הסטנדרטיים – וולנטיין 1 ו-פספורט 9500 – נסקרו כאן בעבר. אבל בעוד שהשילוב של הצ'יטה יחד עם הוולנטיין היה שילוב שניצח בבדיקות, עדיין נותרה הבעיה הכרוכה בסירבול של תפעול שתי מערכות נפרדות, התקנה נפרדת ברכב, וכמובן תפעול מסורבל יותר עבור אופנוענים. מכשיר ה-פספורט 9500ix אמור היה לתת מענה לבעיה זו ע"י שילוב יכולת GPS עם גלאי מצויין, אבל למרות שבתחום הרדאר והממל"ז הפספורט לא נופל בהרבה מה-וולנטיין 1, הרי שבהשוואה בין יכולת ה- GPS שלו אל מול הצ'יטה קיים חיסרון אחד משמעותי ומכריע – בסיס הנתונים. בעוד שבסיס הנתונים של הצ'יטה הוכח כאמין ועדכני, העידכונים של בסיס הנתונים של הפספורט נעשים בתדירות פחותה, ואינם כוללים, לדעתי, את מלוא האיומים האמיתיים (נשמח לדווח על שינוי מהותי בדרך העידכון של הפספורט בעתיד).

הצורך בשימוש בשני מכשירים שונים המגדיל את ההוצאה ואת הסירבול בתפעול לא נעלמה מעיניו של גיא ברלס, היבואן של מכשירי הצ'יטה והוולנטיין בישראל וה- CTO של אייספיד מלכודות מהירות בישראל, והובילה אותו לפתח במשך השנתיים האחרונות מכשיר אחד שיהיה מסוגל לתת מענה מלא לכל ה"איומים" העומדים בפני הנהג הישראלי:

1. לתת טווח גילוי מקסימלי כנגד מערכות רדאר כגון הדבורה והמולטנובה.

2. לתת מענה התראתי כנגד מערכות אופטיות מבוססות לייזר כגון הממל"ז.

3. לספק התראה על קיומן של מצלמות גאטסו או איומים קבועים אחרים בנתיב הנסיעה.

בתום אותו פיתוח נולד מכשיר חדש – ה- iRoad – המותאם ותפור לצרכי הנהג הישראלי, והמתאים בדיוק לאיומים שמולם אנו עומדים כאן בישראל.

בתמונה – ה- iRoad – קטן וקומפקטי.

לקחתי אותו לסדרת בדיקות ארוכה בתנאים המדמים בצורה מלאה את האיומים השונים מולם עומדים הנהגים בישראל. המטרה היתה לאשר או לשלול את יכולותיו של המכשיר בגילוי איומים, ואת נוחות התפעול שלו. כדי להשוות את יכולותיו של ה- iRoad אל מול גלאים אחרים, הוספתי לבדיקה גם שני מכשירי וולנטיין 1 בגירסאות שונות (אחת מהן – האחרונה), מכשיר פספורט 9500ix, ומכשיר צ'יטה עם בסיס נתונים מעודכן.

המשך…

המשטרה הרכובה מחליפה גלגלים – ימאהה סופר טנרה 1200 במקום הבימרים

מטרו מוטור, יבואני ימאהה לישראל, זכו במכרז לאספקת אופנועי משטרה בנפח 1200 סמ"ק למשטרת התנועה עם הסופר-טנרה XT1200P (הדגם המשטרתי של הסופר טנרה XT1200Z) של ימאהה. כך עולה מפרסום תוצאות המכרז החדש לרכישת אופנועי המשטרה.

במסגרת העסקה סדר גודל של כ-200 כלים יימסרו למתנ"א במשך שנתיים. המשלוח הראשון יימסר כבר תוך מספר שבועות. מטרו היא הזוכה היחידה במכרז ובכך תמה תקופה של מספר שנים לא קצר בהם השתמשה משטרת התנועה באופנועי ב.מ.וו מדגם R1200GS.

למרות תדמיתם הקשוחה של האופנועים שתרמה רבות גם למגזר הפרטי (מי לא רוצה להידמות לשוטר תנועה קשוח? אני לא, אבל אני מכיר לא מעט רוכבים ששילמו לא מעט כסף כדי להתחבר לתדמית הזו, ואין ספק שהיבואן דאז – קמור – הרוויח הרבה מכירות בזכות מיתוג זה), שירותם של האופנועים מתוצרת ב.מ.וו במשטרה היתה מלווה בלא מעט בעיות מכאניות וכשלים טכניים. חלקם מן הסתם היה קשור לעובדה שהאופנועים המשטרתיים נמצאים תחת עומס עבודה גבוה וגומאים אלפי קילומטרים בקצב מהיר בכל חודש. אך יחד עם זאת, יודעי דבר מזכירים בעיות לא פשוטות במערכות החשמליות וכן במכלולים אחרים של האופנועים שדרשו לעיתים השבתות ארוכות, ולכולנו מוכרת התמונה בה שיירת רוכבים משטרתיים יוצאת לאירוע שיטור או למבצעים ומלווה תמיד ברכב חילוץ כשעליו יושב אופנוע "ספייר" או אופנוע אחד או שניים שכבר חוו תקלות בדרך לשם. בנוסף, אלה המבקרים בחניון האופנועים בבית דגן מצד אחד, או במוסך המרכזי בפ"ת מצד שני, ראו תמיד אופנועים שנראו מושבתים הממתינים לחלקי חילוף או לתיקון, ויודעי דבר מספרים על אחוז גדול מצי האופנועים שהיה מושבת בכל עת. אין ספק שדרוש היה ריענון בתחום זה…

במסגרת המכרז שנסגר בחודש ספטמבר ושעתה פורסמו תוצאותיו, התמודדו מספר אופנועים. הימאהה סופר טנרה 1200,  ה-ב.מ.וו R1200GS, המוטו-גוצי סטלביו (עולה חדש לישראל), הדוקאטי מולטיסטרדה 1200, ההונדה קרוסטורר וכן ה- ק.ט.מ אדוונצ'ר. חלק מהמתמודדים נפסל על הסף עקב דרישות כאלה ואחרות מצד המשטרה, כדוגמת שימוש בגל הינע (דרייבשאפט), או קבלת מידע מהיצרן אודות דגמים המיועדים ספציפית עבור כוחות שיטור. חלק מהיצרנים שעבורם מדובר בשנת החלפת דגם – כמו ב.מ.וו עם הדגם מקורר המים החדש שלהם, או ק.ט.מ עם האדוונצ'ר מוגדל הנפח החדש – לא הצליחו לעמוד בתנאי סף אלה.

הסופר טנרה מספק כ- 110 כ"ס ושוקל כ- 265 ק"ג לא קלים, כ- 40 ק"ג יותר מאשר הבימר (לא ברור אם זהו המשקל המלא אחרי זיווד משטרתי או לא). האופנוע מצוייד במערכות אלקטרוניות פשוטות יותר משל ה- R1200GS אותו הוא מחליף, אבל עדיין מכיל ABS וכן מערכת בקרת אחיזה בעלת שלושה מצבים. הסופר טנרה ארוך יותר, בעל בסיס גלגלים גדול יותר, מרגיש כבד הרבה יותר מאשר ה- GS, ולדעת רבים הוא בעל יכולות דינאמיות פחותות בתנועה עירונית צפופה, וכן כמובן בשטח לא סלול מאשר ה- GS. יחד עם זאת מדובר באופנוע רב-גוני נוח למדי, וכאמור רבים הסיכויים שלפחות מבחינת אמינות הוא ישרת הרבה יותר טוב את המשטרה מאשר ה- GSים אותם הוא מחליף.

המכרז גם כולל את הסכם התחזוקה המלא של אופנועים אלה ועלותו נעמדת בכ- 15 מיליון שקלים. זכייה זו במכרז מנהל הרכש מצטרפת לזכיות נוספות של מטרו בחודשים האחרונים וביניהם מכרז קטנועי 3 גלגלים תוצרת קוואדרו, ומכרז לטרקטורי משא תוצרת קאוואסקי.

סימני התפכחות במשטרת ישראל מפרוייקט א-3?

ציפורים קטנות מלחשות באוזני שבעת האחרונה החלו בצמרת משטרת התנועה להבין שתמיכתם הבלתי מעורערת בפרוייקט א-3 (קראו עוד על כך כאן באתר) היתה מעט מוגזמת ובוודאי מוקדמת.

אמנם הפרוייקט בו הוצבו כמה עשרות מצלמות מהירות על קטעי כביש ספציפיים בישראל וכן בצמתים (מידע מלא אודות מיקומי המצלמות כאן) מכניס מיליונים רבים של שקלים בשנה לאוצר המדינה, אבל המשטרה לא רואה שקל אחד מסכומים אלה בצורה ישירה, אם כי חלק נכבד מתקציבה שנגזר מכספים שניתנים לה מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כן מתוקצבים בצורה כזו שלכאורה מתגמל אותה על אכיפה בכבישים.

ראו את המספרים: תקציב הרשות הולך ומקוצץ בעשרות מיליונים מדי שנה – 380 מיליון ש"ח בשנת 2009, 345 מיליון ש"ח ב- 2010, ורק 323 מיליון ש"ח בשנת 2011.

קצינים אלה, כך מלחשות הציפורים, מבינים כעת שדווקא תמיכתם הגורפת בהצבת מצלמות המהירות היא זו ש"חזרה אל המשטרה כבומרנג". במקום לחזק את צי הניידות ולגייס עוד שוטרים למשטרת התנועה כדי לעזור לה לבצע את משימתה העיקרית – שמירה על בטחון הציבור בכבישי ישראל תוך כדי הפחתת כמות התאונות – כעת דווקא מקצצים למשטרה גם בכוח האדם, וגם בתקציב שהובטח לה.

נכון, רק לאחרונה שמענו על כך שהמשטרה הצטיידה בניידות מסוג טויוטה אוונסיס חדשות (חלקן סמויות), אבל בהתייחס לסך צי הניידות המזדקן של המשטרה מדובר בטיפה בים, במיוחד בהתחשב בעובדה שעלותה של ניידת נמוכה יותר מעלותה של עמדת מצלמת גאטסו אחת. לנו, הסיבה לכך ברורה: ניידת אחת עולה X ש"ח, אבל מייצרת רק סכום מסויים בשנה מהכנסות המגיעות מדו"חות תנועה. מצד שני, מצלמת גאטסו אמנם עולה 2X אבל מייצרת מיליונים לקופת האוצר בשנה.

למרות שאף אחד מהם לא יודה בכך בפה מלא, עבור אותם קצינים משמעות הקיצוצים היא פגיעה בכוחם ה"פוליטי" בתוך המשטרה ומחוצה לה, מה שכמובן עשוי לפגוע בסיכויי הקידום שלהם.

שי סופר, המדען הראשי של הרשות, ביקש בעבר במספר מקרים להקים ועדה ציבורית שתקבל לידיה את כספי אותם דו"חות, כספים אותם אני מכנה בשם "מס מהירות". לדבריו, כספים אלה יכולים, בהינתן הגוף המתאים, לחזור בצורת השקעה אל הציבור, ובכך באמת לקיים את מטרתה המוצהרת של הפרוייקט – שיפור הבטיחות בדרכים. אבל תסמכו על מדיניות החלם של המדינה, זה לא יקרה. כספים אלה נכנסים במהירות לכיס אחד, אבל נעלמים איפושהו בדרכם אל הכיס השני.

אם כן מיותר לומר (אבל אגיד זאת בכל מקרה) שהנפגעים העיקריים מכך הם קודם כל מאמץ המלחמה בתאונות הדרכים, ושנית ובאופן עקיף הציבור כולו שמשלם את "מס המהירות" אבל לא רואה ממנו אף לא שקל אחד בצורת השקעה חוזרת בתשתיות ובחינוך.

המשך…

מפת אמת: פריסת כל מצלמות המהירות בישראל

לפניכם מוצגת מפת אמת לפריסת כל מצלמות המהירות בישראל.
השתמשו בלינק זה כדי להעביר את הנתונים לחברים שלכם:

https://www.mitsu.co.il/map

מפה זו מציגה מידע מעודכן על כל מכמונות המהירות בישראל (או "מלכודות מהירות"), כולל חלוקה לסוגים וסימון "דחלילים".
לצפיה במידע נוסף על מיקום מצלמה, הקלק על מציין המיקום במפה.

המפה עודכנה לאחרונה ב- 30.03.2026

מקרא:

  • מצלמות גאטסו המוצבות בצמתים והאוכפות עבירות אור אדום + מהירות מסומנות עם אייקון מצלמה אדומה.
  • מצלמות גאטסו המוצבות בכבישים (לא בצמתים) והאוכפות עבירות רק מהירות מסומנות עם אייקון מצלמה ירוקה.
  • מצלמות נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) מסוג "גאטסו" מסומנות עם אייקון מצלמה צהובה.
  • מצלמות למעבר פסי רכבת מסומנות עם אייקון מצלמה חומה.
  • מצלמות ביטחון שמוסוות כמצלמות גאטסו מסומנות עם אייקון מצלמה סגולה.
  • דחליל גאטסו ועמדות דמה מסומנות עם אייקון מצלמה אפורה.
  • מצלמות פרוייקט ניסוי מהירות ממוצעת מסומנות עם אייקון מצלמה שחורה.
  • דחלילים ישנים, שלדי מולטנובה עתיקים, ושלל ממצאים פרהיסטורים שאינם רלוונטים אינם מסומנים במפה זו.

הערה: המהירות המוצגת כשלוחצים על אחת ממצלמות הגאטסו היא לפי הידוע לי המהירות החוקית המותרת באותו קטע כביש. כמובן שאני לא אחראים בשום אופן על קביעת המהירות המותרת, ולכן בהחלט יש מצב שהתנאים במציאות יהיו שונים מאשר במפה. כמו תמיד – סעו כחוק. ט.ל.ח. המשך…

על הקשר בין הצמתים הכי מסוכנים בישראל לבין מיקומי מצלמות המהירות החדשות

לממהרים אפשר לסכם את המהות של הקשר בין הצמתים הכי מסוכנים בישראל לבין מיקומי מצלמות המהירות החדשות במילה אחת:

אין.

רוצים עוד מילה? בבקשה:

נאדה.

אני אסביר:

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פירסמה בשנת 2010 את הדו"ח האחרון שלה (לפי מיטב ידיעתי) המפרט את הכבישים המסוכנים בישראל, וכולל בתוכו, בין היתר, את הצמתים המסוכנים ביותר. בכ-174 כבישים בישראל (מתוך 500 נקודות שנבדקו ושאותרו כחשודות כמוקדי סיכון) דרוש טיפול הנדסי דחוף לשיפור הבטיחות, כך עולה מהסקר. הרשות ביצעה את סקר הבטיחות הארצי המקיף ברשת הכבישים הבינעירונית, הכולל ממצאים והמלצות הנדסיות לשיפורי בטיחות בתשתית, ודירוג של מוקדי סיכון מרכזיים בהסתמך על מספר תאונות הדרכים שארעו במקומות אלה, ועל חומרתן.

היה פה פעם לינק אבל האתר שלהם הפסיק לתפקד אז…

רגע, למה אני טורח להעלות לינק לסקר שפורסם לפני למעלה משנתיים? מה הקשר בינו, בין הממצאים שלו, לבין העניין שלנו במצלמות המהירות המהוות חלק מפרוייקט א-3?

אתם לא עוקבים אחרי. כבר כתבתי על כך בתחילת הפוסט. אין שום קשר.

אז למה בכל זאת?

המשך…

שתי מצלמות מהירות חדשות: צומת אחוזם וצומת ביל"ו – על כביש 40

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת אחוזם, על כביש מספר 40 מצפון לדרום. מיקום המצלמה בדיוק היכן שהיתה מוצבת עמדת המולטנובה הותיקה עד לא מזמן, וחריצים חדשים נחרצו בכביש לטובת לולאות החיישנים.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

שימו לב! מדובר במצלמת "כתומה" שאיננה מוצבת בצומת, אלא אמורה לתפקד כמצלמת מהירות לכל דבר.

האם נגמרו לקבלן המבצע כל העמדות ה"אפורות" במלאי? האם בעתיד היא תיצבע אפור כמו שאר מצלמות המהירות? האם כל מצלמות המהירות ה"אפורות" יצבעו בעתיד בכתום? האם מדובר בדחליל?

פשר הצבע הכתום אינו ברור בשלב זה.

בנוסף, כמה ימים לאחר מכן צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת ביל"ו, לכיוון צפון.

תזכורת:

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

ראו הוזהרתם.

(תודה לאבי אלבז על התמונות)

צומת אחוזם:

צומת ביל"ו:

נעים להכיר – מצלמות הנת"צ

אמנם לא מדובר במידע חדש, שכן מצלמות הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) פועלות בישראל כבר משנת 2008 במסגרת פיילוט של משטרת ישראל, אבל מכיוון שממילא אתר זה מרכז המון מידע בנושא, החלטתי לכתוב כמה מילים גם עליהן.

קונספט ההפעלה של מצלמות הנת"צ הוא פשוט: המערכת מותקנת על גבי עמודים, לעיתים נסתרים למדי, מעל נתיב תחבורה ציבורית ייעודי. מדובר במערכת אכיפה ממוחשבת ייחודית המתעדת באמצעות מצלמות דיגיטאליות הבודקות באמצעות מערכת LPR (או License Plate Recognition) תנועת רכבים בלתי מורשים בנתיבי תחבורה ציבורית.

(קרדיט לתמונה: אתר היצרן)

לאחר צילום הרכב מבצעת המערכת השוואה של מספר הלוחית המצולמת עם מאגר כלי הרכב הציבוריים המורשים לנסוע בנת"צ. כאשר נמצא כלי רכב שאינו מורשה לנסוע שם (לדוגמא – רכב פרטי או משאית), מועבר תיעוד העבירה לאישור על-ידי שוטר, ומשם קצרה הדרך לדו"ח הנשלח לבית העבריין.

שימו לב, לא מדובר בנתיבים מעורבים, כאלה שמאפשרים נסיעה של רכבים המסיעים 4 נוסעים או יותר, אלא רק כאלה שמאפשרים אך ורק נסיעה של תחבורה ציבורית בלבד, ואשר אינם מאפשרים השתלבות של רכבים פרטיים משום סיבה שהיא (למשל לצורכי פניה ימינה). כך פטורה המערכת מהצורך לבצע את הזיהוי הבלתי אפשרי של כמות הנוסעים ברכב, ומבחינת השוטרים הבודקים כל תמונה ותמונה, כל רכב שאינו ציבורי אשר נמצא בנתיב – זוכה לקנס.

המשך…

וזו רק ההתחלה לה לה…

מהודעה שהועלתה היום בערוץ הפייסבוק של וואלה רכב:

"קצת לפני השעה 17 אירעה תאונת שרשרת עם נפגעים על כביש החוף לכוון צפון בסמוך למחלף אולגה, ככל הנראה משום שנהג שנבהל מנוכחות מצלמת מהירות בלם בלימת חירום וגרם להתנגשות ההמונית. האם מצלמות המהירות באמת עושות את העבודה?"

ואני אומר: "בוקר טוב אליהו".

המספרים ממשיכים לזרום – מסחטת הכספים בפעולה

בהמשך ישיר לפוסט הזה שפורסם אך לפני שבועיים אודות השאלה עד כמה יעילות באמת הן מצלמות המהירות החדשות, אנחנו מתבשרים בכתבה ב- YNET אודות מספרים חדשים אותם מפרסמת משטרת ישראל:

ynet מצלמות האכיפה – 9,800 דו"חות ב-3 חודשים – רכב

אגף התנועה של המשטרה הוציא הודעה לפיה מצלמות האכיפה החדשות הפיקו 9,800 דו"חות בשלושה חודשי פעילות. מתוך דו"חות אלה, רובן המוחלט – כ-9,100 – נשלחו לנהגים שביצעו עבירות מהירות. שאר הדו"חות, כ-700 במספר, ניתנו לנהגים שחצו צומת באור אדום. את הדו"חות הפיקו ארבע מצלמות מהירות ותשע מצלמות רמזור (חשוב להזכיר שמצלמות הרמזור הן למעשה מצלמות מהירות לכל דבר, שמסוגלות גם לאכוף גם ובעיקר עבירות מהירות וגם עבירות חציית צומת באור אדום).

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

9,100 דו"חות מהירות שהופקו מ- 13 מצלמות בסה"כ, לתקופה של 3 חודשים. דהיינו, בשנה אנחנו צפויים לראות כ- 36,500 דו"חות מהירות. מכיוון שרף האכיפה עומד על מהירות שמזכה את העבריין (לכאורה) בקנס של 750 ש"ח ו- 8 נקודות, אנחנו מדברים על הכנסה של 27,375,000 ש"ח בשנה, וזה רק מאותן 13 מצלמות! למעלה מ- 27 מיליון ש"ח בשנה אחת!

לטענת המשטרה, מצלמות אלה המנויידות כיום בין 31 עמדות בסך הכל. אבל אנחנו יודעים שמדובר במספרים שקריים ומטעים בכוונה, שכן בישראל קיימות כיום למעלה מ- 45 עמדות למצלמה, כך שקשה מאוד להתייחס באמינות למידע אותו מוסרת המשטרה.

ולא רק זאת. בכתבה שפורסמה ב- 10.6 בידיעות אחרונות עולה כי האוצר בכבודו ובעצמו מודה, בפה מלא בפעם הראשונה, על כך שהוא בונה על הכנסה של חצי מיליארד ש"ח בשנה מהמצלמות. לא מאמינים? קראו בעצמכם:

המשך…

האם מצלמות הרמזור מסוגלות לאכוף גם מהירות?

כן, חד-משמעית! המצלמות הן זהות מבחינה טכנולוגית, ושתיהן אוכפות מהירות.למעשה, יש יותר דו"חות מהירות ממצלמות הרמזור המוצבות בצמתים, מאשר מהמצלמות ה"רגילות" שמוצבות בקטעי כביש פתוחים.

לא מאמינים? קראו כאן:

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

כל מצלמת רמזור צריכה להציב בפניכם תמרור אדום גדול – גם אכיפת מהירות, גם אכיפת אור אדום, וגם סכנת התנגשויות ברכבים שיבלמו בלימות חירום. סעו בזהירות!

מצלמת רמזור/מהירות חדשה בצומת סילבר על כביש 4

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת סילבר, על כביש מספר 4 מצפון לדרום, בסמוך לפניה לכביש 3.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

תזכורת:

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

ראו הוזהרתם.

תודה להילה על התמונה.

עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3?

עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3? שווה לקרוא, כל אזרח במדינה יכווה במוקדם או במאוחר, גם אלה שחושבים שהם חסינים. מרגע שהזאבים הריחו את הדם של הקרבן הם לא ירפו. היום זה 25 קמ"ש מעל למותר. מחר כשכמות הדו"חות לא תספיק לזאבים, רף האכיפה שנשמר בסוד כאילו היה סוד תוכנית הגרעין של ישראל יונמך בקליק של עכבר. לא מאמינים? תחשבו שוב.

במסגרת פרוייקט א-3 של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל הוצבו מצלמות המהירות על כבישי המדינה כשלפניהן קיימות למעשה שתי מטרות. האחת – רשמית, ציבורית, זו שמתקשרים אותה לציבור במסיבות עיתונאים בין בורקס טפל למשקה אורנג'דה מוגז בטמפרטורת החדר, והיא כאמור הגברת הבטיחות בכבישים.

המטרה השניה, הסמוייה, עליה הסכימו ביניהם בחדרי חדרים אפלים קברניטי הפרוייקט ביחד עם שר או שניים ובשיתוף מלא של פקידוני האוצר, היא כמובן לא מטרה שמותר לספר לציבור עליה. למעשה, חובה על כל המעורבים, בין אם הם נמצאים בסוד העניינים ובין אם לא, להכחיש אותה באופן נמרץ ומיד להטות את הדיון למטרה הראשונה שהוזכרה. מדובר כמובן בהעשרת קופת המדינה ובהטלת מס נסועה על אזרחי המדינה, מס אותו יתקשו האזרחים שלא לשלם, ואשר יעזור לשמן את גלגלי המערכת ולשלם עבור עוולות אחרות שהמדינה שלנו שקועה בהן.

אם כן, כ- 4 חודשים מרגע פריסת המצלמות והתחלת העבודה המבצעית של  המערכת, בואו נבדוק עד כמה יעילות הן המצלמות בהשגת המטרות שלשמן הן הוקמו.

בכל הנוגע למטרתן הרשמית של המצלמות חשוב לציין שהיעילות של המצלמות יכולה להימדד אך ורק בצורה אמיתית אחת – הקטנת כמות תאונות הדרכים על כבישי המדינה, אבל כשהפרוייקט טרם מילא את חצי שנתו הראשונה (נכון לכתיבת שורות אלה) ברור לכל שעדיין אין די מידע כדי להגיע למסקנה חד-משמעית בנידון, ולצערי יחלפו לפחות שנתיים שלוש עד שנוכל לברר את האמת לאמיתה.

אז איך ניתן למדוד את "יעילותה" של המערכת ולא ע"י הפחתת כמות תאונות הדרכים?

ובכן קוראים נכבדים, יש לכך רק תשובה אחת, והיא כמובן קשורה באופן ישיר למטרה השניה, הסמוייה, של מערכת המצלמות.

כסף.

והרבה כסף.

כדי לחשב את כמות הכסף שזורמת בימים אלה לקופת האוצר אותה מנהלים פקידונים מדושני עונג שחוכחים ידיהם המשומנות ברגעים אלה ממש צריך להתחבר למספרים. אבל לצערנו, המידע אותו משחררת המשטרה בטפטוף של פעם בכמה שבועות מעלה תמיהות לגבי אמיתותם.

אם כן, בואו נראה מה נטען פה באתר כשמצלמות הגאטסו היו עדיין בשלב התכנון וטרם נפרסו בשטח:

20.08.10- מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת – "בשלב הפיילוט, הוכח שמצלמה אחת מסוגלת לחלק כ-180 דו"חות מהירות ביום כשרף המהירות שממנו והלאה מופק דו"ח עומד על 120 קמ"ש… …בחישוב שכל אחת מהן מנפיקה לא 200 כי אם 100 דו"חות מהירות של 750 ש"ח ביממה – אנחנו מדברים על הכנסה אסטרונומית של 30,000,000 ש"ח (שלושים מיליון ש"ח) לקופת המדינה, ביום! …70 מצלמות שמנפיקות כל אחת 100 דו"חות מהירות ביום – אנחנו עוברים את ה-5 מיליון ש"ח ביום. שוב, מספר אסטרונומי אם מסתכלים עליו לאורך שנה שלמה. תעשו את החשבון לבד, זה ייראה לכם לא הגיוני לחלוטין. למרות שהזכיין עצמו לא יקבל את ההכנסות מהדו"חות בצורה ישירה, מסתבר שהמכרז בנוי כך שרמת התגמול של הזכיין תהיה "בהתאם לקצב התפוקה והיעילות של המערכת". מבדיקה שערכתי עולה שהערכות המשטרה הם שההשקעה העצומה – למעלה מ-480 מיליון ש"ח – תחזיר את עצמה בתוך תקופה של עד שנתיים. …האם אתם חושבים שכסף זה יחזור לציבור בצורת השקעות בתשתית, הדרכה, תחבורה ציבורית? תחשבו שוב."

המשך…

מצלמת רמזור/מהירות חדשה בצומת קסטינה על כביש 40

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת קסטינה, על כביש מספר 40 מצפון לדרום, בסמוך לכניסה לקרית מלאכי.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

תזכורת:

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

ראו הוזהרתם.

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

מה שאני כותב פה מאז ינואר 2010 קיבל, סוף סוף, אישור רשמי. למרות הכחשותיה החוזרות ונשנות של המשטרה באמצעות שלל דוברים שהקפידו להופיע בתקשורת ולפזר הבטחות שקריות, כעת מגיע לידי דו"ח רשמי של מצלמת גאטסו רמזור, על עבירת מהירות!

כעת, כחודשיים אחרי התחלת העבודה של המצלמות החדשות בשטח, רצ"ב הוכחה, שחור על גבי פיקסל.

תזכורות ממאמרים קודמים:

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

לענייננו:

לא, לא מדובר בעבירת מהירות של 174 קמ"ש במקום 90. אם זכורה לכם אותה תמונה מפורסמת שהמשטרה הראתה במהלך מסיבת עיתונאים מתוקשרת מתישהו במהלך מרץ 2012. באותה מסיבת עיתונאים טענה המשטרה שלא, לא ישתמשו במצלמות הרמזור לאכיפת מהירות, אלא אם נהג יתפס במהירות ממש חריגה.

במקרה שלנו – מדובר בעבירה של 124 קמ"ש (119 קמ"ש אימתניים לאחר הפחתה אוטומטית של 5 קמ"ש) במקום 90. מספיק כדי לזכות את הפושע האיום ב- 750 ש"ח קנס ו- 8 נקודות לחובתו.

תאריך העבירה לכאורה: 20 באפריל 2012.

תאריך משלוח הדו"ח: 22 באפריל 2012 (יומיים… הבטיחו, קיימו)

עכשיו כנסו לכוננות ספיגה: לכולנו יש בעיה כפולה גם אם נצא מנקודת הנחה שכולנו מקפידים לעצור באדום. בתסריט שבו נהג נורמטיבי יתקרב לצומת בו הוא רואה את האור הירוק מהבהב אבל כשברור לו לחלוטין שהצומת פנוי, אם הוא "יתן גז" כדי להספיק לעבור בצומת לפני שהאור המהבהב או הצהוב הופך לאדום, הוא יסתכן בקבלת דו"ח על מהירות. ואם יתעקש, מפחד מצלמת המהירות, לבלום בלימת פתאום כדי שלא יתפס לא על מהירות ולא על אור אדום, רכבים שנמצאים מאחוריו ושגם הם רואים את האור הירוק המהבהב או הצהוב, יופתעו מן הבלימה הפתאומית ועלולים למצוא את עצמם במצב של בלימת חירום, מצב שעלול בתורו להוביל לתאונת שרשרת רצינית. שהרי מי באמת מצפה שהנהג לפניו יבחר לבלום בצומת בזמן שהאור הירוק עדיין דולק?

כאמור רצ"ב הדו"ח המקורי, עם טשטוש פרטים רלוונטיים. שימו לב להדגשות ולביאורים שלי. תודה לחוטף הדו"ח על הסכמתו להעלאת התמונה.

וזו המצלמה בצומת. כתומה, רמזור, מוחבאת היטב בין העמודים. אין שום סיבה לחשוב שרק זו פועלת במוד כפול, אלא כולן.

סעו בזהירות, זה בנפשינו! מהיום והלאה – כל מצלמת רמזור צריכה להציב בפניכם תמרור אדום גדול – גם אכיפת מהירות, גם אכיפת אור אדום, וגם סכנת התנגשויות ברכבים שיבלמו בלימות חירום, ו"נ" גדול לדוברות המשטרה שהוכיחה שוב שהאמת נמצאת ממנה והלאה. חבל.

עידכון: יממה לאחר שהפוסט הזה עלה כאן הועלה המידע שהבאתי כאן גם באתרים אחרים.

מאקו – מצלמות הרמזור החדשות: חצה צומת בירוק ב-119 קמ"ש וחטף קנס גבוה

גלובס – צפו: נתפס ב-119 קמ"ש – חטף 750 שקל קנס ו-8 נקודות

לא רלוונטי – עדכון לגבי מצלמות מהירות בצמתים מרומזרים

האם מהירות היא הגורם מס' 1 לתאונות?

בפעם המיליון לערך משחררת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על פילוח תאונות הדרכים שקרו בישראל בשנה האחרונה. הנתונים המספריים מוכיחים שוב את מה שאנחנו יודעים כבר מזמן: מהירות מופרזת הינה גורם שולי לתאונות דרכים עם נפגעים. למעשה כל כך שולי, שהוא נמצא בסוף הרשימה עם 4% בלבד. אם מסתכלים על הנתונים מהשנים שעברו ניתן לראות שמדובר דווקא בירידה של 2% לעומת שנת 2009 למשל.

קראו את הדו"ח המלא

ב- YNET יודעים להסביר את הסיבה (כבר שמענו אותה בעבר): "ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים טוענים כי מהירות מופרזת היא הגורם העיקרי לתאונות – גם כאשר היא אינה נרשמת כסיבה המיידית. ברשות מסבירים כי כאשר נהג מאבד שליטה, מבצע עקיפה לא בטוחה, או אינו מציית לתמרור או רמזור, סביר להניח כי הסיבה לכך היא מהירות מופרזת. לעמדה זו שותפים גם בכירי אגף התנועה במשטרה. "

מהירות מופרזת – גורם שולי לתאונות עם נפגעים

אבל לפי המשטרה – מהירות, ורק מהירות היא הגורם מס' 1 לתאונות.

או שלא? תאשימו את הטופס, יש רק אופציית סימון אחת… לא מאמינים?

זה לא תירוץ חדש. בעבר צוטט כבר ניצב בן-חמו, ראש אגף התנועה הקודם, כשהוא אומר את הדברים הבאים: "יש אצלנו תקלה, אפשר לרשום רק סיבה אחת לכל תאונה – למשל, סטייה מנתיב. אבל לפעמים, הסטייה מהנתיב נגרמת בגלל מהירות, ואת זה אי אפשר לרשום". לדבריו, אגף התנועה צפוי היה להכניס לשימוש ב-2010 מערכת ממוחשבת חדשה, שתאפשר לבוחני התנועה לרשום מספר סיבות לתאונה.

ובכן היום אנחנו כבר באמצעה של שנת 2012. האם אתם חושבים שהמערכת החדישה הוכנסה כבר לשימוש המשטרה? אם התשובה חיובית, אז היינו צריכים לראות, לדבריו, עליה מטורפת באחוז התאונות הקטלניות שמיוחסות למהירות. מצד שני, כשרואים שיש ירידה של 2%, אני שואל את עצמי האם לא מדובר, כרגיל, בקשקשת משטרתית שמטרתה להצדיק את מחלבת הכספים החדשה של המשרד לבטחון פנים

אז מהי העבירה שגרמה להכי הרבה תאונות עם נפגעים?

כמובן. אי ציות לרמזור עם 18% (עליה של 2% לעומת שנת 2009), ואחריה סטיה מנתיב עם 14%. במקום השלישי והמפוקפק – אי-מתן זכות קדימה להולך רגל עם 10%.

ומה עושים במשטרה? נלחמים דווקא בעבירה שהכי פחות רלוונטית, שהרי סטיה מנתיב מאוד קשה לאכוף, ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל אמנם אפשרית, אבל זה דורש הצבת שוטר בכל צומת עם עיניים לכל הכיוונים. בלתי אפשרי. מצד שני, אם נצליח להציב מצלמות מהירות חדישות בהרבה קטעי כביש ישרים בהם הנהגים נוסעים, רחמנא ליצלן, במהירות אסטרונומית של 121 קמ"ש, אז נזכה להכנסות מטורפות. קרוב למיליארד ש"ח – בשנה – ונוכל להציג את זה לציבור ולממשלה כאילו אנחנו נלחמים בתאונות הדרכים.

כן בטח.

יחד עם זאת, רצוי לציין כמה נתונים מדאיגים נוספים:

1. שיעור מעורבותם של אופנועים בתאונות דרכים עם נפגעים, היה גדול פי שניים ורבע מחלקם במצבת הרכב ופי חמישה מחלקם בנסועה השנתית (קילומטראז').

2. חלקם של הערבים בין הנפגעים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. הערבים מהווים כ 21%- מאוכלוסיית ישראל, אך 28% מהנפגעים בתאונות דרכים ( 34% מההרוגים).

3. כ- 34% מכלל ההרוגים היו הולכי רגל.

4. מעבר החצייה אינו מבטיח חצייה בטוחה – מבין הולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש, כ- 70% נפגעו במעבר חצייה.

אי לכך, המסקנה הברורה והיחידה היא שאם אתה הולך רגל שחוצה את הכביש במעבר חציה, יש לך סיכוי גבוה להיהרג ע"י גבר ממוצא ערבי הרוכב על אופנוע במהירות מופרזת בעת שהוא חוצה צומת באור אדום…

סעו בזהירות! בעצם לא. תשארו בבית. הכי בטוח.

נגישות