מיצו בדרכים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס` 20) (שינוי מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח), התשע”ב-2012, של ח”כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). ההצעה, באה לאחר דיון מעקב שקיימה ועדת הכלכלה בראשות הח”כ היוזם, שאמה-הכהן, על יישום החוק בנושא מרכיב ההעמסה שיזמה הח”כית פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ואושר סופית בסוף המושב הקודם של הכנסת, באוגוסט 2011.

במסגרת הרפורמה שנערכה במערכת ביטוח החובה לרכב בשנת 2001, הוחלט על הקמת תאגיד לביטוח שיורי (”הפול”) אשר מהווה ביטוח משותף וולונטרי של כל המבטחים בביטוח רכב חובה בישראל. בביטוח זה מבוטחים כיום כמעט כל רוכבי האופנועים כ-”מסורבי ביטוח”.

מרכיב ההעמסה הינו הסכום שעל מבוטח שלא במסגרת הפול לשלם כתוצאה מעלויות ההשתתפות של מבטח במסגרת הפול.

הצעת החוק באה לקבוע כי מרכיב ההעמסה יהיה בשיעור של בין 5.5% לבין 6.5% (במקום 6% הקבועים כיום). הדבר יאפשר הנחה של עד 15% לרוכבי האופנועים.

המשך…

"תבוא, תבוא תרכב עליו, מה אכפת לך?" אני שומע את הקול מצידו השני של הטלפון "נו בחייאת מיצו, תעשה מערוף, אני אוסיף לך גם את הבלונדה ההיא ששמת עליה עין…"

"השתגעת?" אם זוגתי שתחייה רואה אותי עם בלונדה – עלי השלום. "טוב בסדר" אני מתרצה "אבל רק בגלל שזה אתה" אני מוסיף לו אחת בקטנה, שירגיש טוב.

האפריליה טואונו (כן, "טואונו" – רעם, באיטלקית, ולא "טואנו") עומד מולי על המדרכה מול סוכנות אבניר בדרום ת"א. האסוציאציה הויזואלית מכה בי באופן מיידי: זוכרים את באמבל-בי מהטראנספורמרז? זה הדבר הראשון שקופץ לראש כשרואים את הטואונו. העיצוב האיטלקי המוקפד כולל אלמנטים של דבור – שחור עם צהוב בוהק, כשהמעצבים לא שוכחים להציב את דגל איטליה בנקודה אסטרטגית על המסיכה. כרגיל באופנועי הדור הנוכחי, אגזוז חד-צידי א-סימטרי מקוצר (ודי מכוער לטעמי) בצד ימין, זרוע אחורית בנוייה לתלפיות מאלומיניום שהושאר בצבעו המקורי והכסוף, וגם שלדת העריסה הכפולה כסופה בוהקת. לא, הוא לא יהפוך לקאמרו צהובה בקליק של כפתור, אבל הוא בהחלט נשלט ע"י כפתורים. יש אופנועים יפים ממנו, אבל אי אפשר להתעלם מהכלי בין אם בעת שעומדים איתו ברמזור, ובין אם כשעוצרים לתדלוק בתחנת דלק נידחת בשולי הארץ.

סליחה. זו לא התמונה שהתכוונתי להעלות.

כאמור האופנוע מעוצב למשעי כמו שרק האיטלקים יכולים להבין, וכמו שהם עושים. כל פרט ופרט מבית היוצר של איזה וולנטינו או רוברטו, המסיכה, מיכל הדלק עם הסמל המפואר של היצרן, המושב האיכותי למגע ולישיבה, הזנב עם ידיות המורכב/ת המובנות בצורה אינטרגאלית, הזרוע האחורית, הכל. איכות ההרכבה מורגשת מאוד, אבל חייבים לתת גם "נ" אחד: הפנס הקדמי היה מלא סימנים של התעבות קודמת מה שגרם להתעכרות העדשה. לא ברור למה זה קורה באופנוע עם פחות מ- 6000 ק"מ על השעון.

פתיחת הסוויץ' מניבה שלל זמזומים אלקטרוניים ורחשים מקרבי המכונה. לרגע אני מדמיין כיצד הוא באמת ממיר את עצמו לאיזה רובוט בגובה 2 מטר (תגידו, אלה מכם שלא נרדמו בסרט הטראנספורמז, שמתם לב לחוסר האמינות במימדים של הרובוטים? ברגע אחד הם רכב פרטי קטן, ודקה לאחר מכן הם הופכים לרובוט בגובה 10 מטר? מילא, רק שבסצינה אחרת הם משנים את קנה המידה שוב ושוב ושוב. פתאטי… סליחה. סטיתי מהנושא…). אבל אתם חייבים להודות – המסיכה הזו באמת מזכירה רובוטריק…

הטואונו, שמוגדר בעצם כסטריט-פייטר ספורטיבי, מבוסס על הפלטפורמה המוצלחת מבחינתה של אפריליה – ה- RSV4 (עליו כתבתי במאמר הבא). הם חולקים את אותו מנוע בנפח 999.6 סמ"ק, אבל כמו בלא מעט אופנועים אחרים שעברו את המעבר מסופר-ספורט לערום/חוליגן/תן לי בגז/קרע אותי, גם המנוע של הטואונו עבר כוונונים שונים המורידים את ההספק שלו בכ- 10 כ"ס ומעמידים אותו על 162 כ"ס שמתקבלים ב- 11,000 סל"ד, אבל הופכים אותו ליותר נשלט ברחובות ובכבישים ציבוריים. גם המומנט שונה, והוא עומד על 11.2 ב- 9,000 סל"ד. שיא המומנט מתחיל להיות מורגש לקראת 7,000 סל"ד, והעובדה שהאדום מגיע רק לקראת 12,000 אומרת שלמנוע יש טווח אפקטיבי גדול יחסית. אל תבינו אותי לא נכון – גם בסל"ד נמוך יותר האופנוע לא מרגיש אנמי, אבל החייתיות האופיינית מתחילה רק שם. אגב, בתוך קרבי התפריט האלקטרוני ניתן גם לקבוע את רף ההתראה בפני חריגה מהסל"ד, כשאצלי הוא היה קבוע על 10,500. כל הכוח הזה נשלט באמצעות מערכת אלקטרונית ממוחשבת מתוחכמת. נגיע לזה עוד מעט.

המשך…

להלן סרטון שצולם בכביש החוף, כביש מספר 2. במהלך הסרטון ניתן להבחין כיצד המהירות המותרת על אותו כביש (100 קמ"ש) מופחתת ע"י תמרור שממש קשה להבחין בו ל- 90 קמ"ש, כל זאת ללא כל סיבה הנראית לעין. לאחר כמה שניות ניתן להבחין במצלמת המהירות מסוג גאטסו המוצבת באותו קטע.

עכשיו יקום נא הגאון התורן ממשטרת התנועה, המשרד לבטחון פנים, ו/או משרד התחבורה, ויציג בפני הציבור את ההסבר לכך, כשברור מעל לכל ש:

1. אין שום סיבה להפחית את המהירות הקבועה באותו כביש, באותו קטע. להזכירכם, מדובר בקטע כביש ישר לחלוטין וללא כל בעיות בטיחותיות מעבר למה שכבר קיים בו.

2. אין שום סיבה להציב את המצלמה דווקא באותו קטע שבו המהירות הופחתה, פרט לסיבה הברורה של שימוש בהפחתת המהירות הבלתי-צפוייה דווקא כדי להגביר את האפקטיביות של אותה מצלמה.

צפו בעצמכם ושפטו:

YNET חושף היום (תחילת פברואר) את החלמאות שממשיכה בתהליך ההטמעה של פרוייקט א-3 – פרוייקט מצלמות המהירות והרמזור החדשות של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר (כן כן, משרד האוצר הוא שחקן מפתח כאן במיוחד לאור העובדה שבשיאו הפרוייקט אמור להכניס קרוב למיליארד ש"ח בשנה מקנסות).

כבר כתבתי כאן בעבר על הטפשות האופיינית למשרדי הממשלה: אישור מכון תקנים שהוצא רק לאחרונה למרות שהיו להם שנים להוציא אותו, וכן על תהליך התקנה רשלני של המצלמות בשטח. אבל כעת מגלה YNET שגם בצד החוקי החלמאות חוגגת.

על פי הבדיקה שערך YNET, עולה כי למרות ההצהרות וההפחדות שמשחררים בכירי המשרדים והמשטרה בימים ובשבועות האחרונים (נכון לפברואר 2012), משטרת ישראל אינה יכולה להגיש דו"חות על עבירות אותן יתעדו מצלמות האכיפה החדשות. הסיבה, כך על פי YNET, היא שהחוק הקובע כי צילומים הם ראיה קבילה בבית משפט כלל אינו מתייחס לצילומים הדיגיטליים שמפיקות המצלמות החדשות. למעשה, החוק מכיר כיום במצלמות מיושנות המצוידות בסרט צילום, אותו יש להכניס ולהוציא מהמצלמה. אלא שהצילומים שמפיקות המצלמות החדשות מועברים ישירות באמצעות שידור דאטה סלולרי למרכז בקרה, ולכן אי אפשר לספק הוכחה שכזו.

הייתם מצפים שמישהו שם יחשוב על זה עוד לפני שהוא יוצא בהצהרות. אבל לא. לא בישראל.

YNET ממשיך וכותב שמדינת ישראל היתה מודעת היטב לבעיה. היום (תחילת פברואר) אמורה היתה להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון, ובו יתבקשו השרים לאשר רפורמה בענישת עבירות תנועה, הכוללת תיקונים רבים לתקנות התעבורה. בין התיקונים, נכלל שינוי של הגדרת "סרט צילום", כך שיותאם למצלמות האכיפה החדשות. אולם, כך לדברי YNET, גם אם הוועדה תאשר את התיקונים, הממצאים שיפיקו המצלמות הדגיטליות לא יהפכו מיד לקבילים בבתי המשפט. זאת, מאחר שהפיכת השינויים לחוק דורשת את אישור ועדות הכנסת הרלוונטיות – ובמקביל אישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת. מכאן עולה כי במשרד לביטחון פנים ובמשטרה מעריכים כנראה כי כתבי האישום הראשונים שיתבססו על המצלמות החדשות, יגיעו לבתי המשפט רק בעוד כחמישה עד שישה חודשים, ובפרק זמן זה אפשר יהיה לסיים את הליך החקיקה.

בישראל – המציאות עולה על כל דימיון.

לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185364,00.html

בהודעה לעיתונות שהוציא המשרד לבטחון פנים בתחילת פברואר 2012 (שחלקה נבע כתוצאה ממבול הדיווחים בתקשורת על המצלמות, משהו שגם אני גאה להיות חלק ממנו), צורפו שלושה מסמכי PDF. במסמכים הללו צויירו מפות של חלקים מישראל – צפון, מרכז ודרום – ועליהם צויירו אייקונים של מצלמות המהירות והרמזור שעומדות להיות מופעלות, כך לדברי המשרד, החל מה- 5 בפברואר 2012.

יש לציין שמיקומים אלה שפורסמו ע"י המשרד חופפים אחד לאחד את המידע שפורסם פה באתר כבר לפני חודשים רבים.

רצ"ב הקבצים:

צפון

מרכז

דרום

במסמכים הללו מצאתי מושג מבלבל הנקרא "קטע מפוקח". על המפה הודגשו מספר קטעי כביש בצבע אדום:

– כביש 44 בין צומת חולון לאזור

– כביש 65 בשני קטעים (באזור צומת מגידו ו-ואדי ערה)

– כביש 784 דרומה מצומת מורשת

לדוגמה:

מהם אותם קטעים מפוקחים? על פניו, קטע מפוקח משמעותו קטע כביש שבו יש פיקוח על מהירות התנועה ו/או עבירות אחרות. כשחושבים על רשימת עבירות אחרות, פרט למהירות, שאותן רצוי וראוי לאכוף, עולות בראשי עבירות כגון מעבר על פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, שמירת מרחק או ביצוע פרסה. האם עבירות אלה יאכפו באותם קטעים? לא סביר בעיני שכן יהיה, בעיקר משום שבמסגרת פרוייקט א-3 מופעלות אך ורק מצלמות מהירות ומצלמות רמזור/מהירות, ולא שום אמצעי טכנולוגי אחר (לפי מיטב ידיעתי).

כל זאת מוביל אותי למסקנה אחת – מדובר בקטעי כביש בהם ה"פיקוח" הוא פיקוח על המהירות.

אבל בכך לא נפתרה התעלומה.

מה המשמעות של "קטע מפוקח" מנקודת המבט של אכיפת מהירות? מה ההבדל בין "סתם" מצלמת מהירות, מתוחכמת ככל שתהיה, לבין "קטע מפוקח"?

המשך…

ב- 1.2.12 מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (שינוי מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח), התשע”ב-2012, של ח”כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד).
ההצעה, שקיבלה פטור מחובת הנחה, באה לאחר דיון מעקב שקיימה ועדת הכלכלה בראשות הח”כ היוזם, שאמה-הכהן, על יישום החוק בנושא מרכיב ההעמסה שיזמה הח”כית פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) ואושר סופית בסוף המושב הקודם של הכנסת, באוגוסט 2011.

במסגרת הרפורמה שנערכה במערכת ביטוח החובה לרכב בשנת 2001, הוחלט על הקמת תאגיד לביטוח שיורי (”הפול”) אשר מהווה ביטוח משותף וולונטרי של כל המבטחים בביטוח רכב חובה בישראל. בביטוח זה מבוטחים כיום כמעט כל רוכבי האופנועים כ-”מסורבי ביטוח”.

מרכיב ההעמסה הינו הסכום שעל מבוטח שלא במסגרת הפול לשלם כתוצאה מעלויות ההשתתפות של מבטח במסגרת הפול.

הצעת החוק באה לקבוע כי מרכיב ההעמסה יהיה בשיעור של בין 5.5% לבין 6.5% (במקום 6% הקבועים כיום).

כאמור, ועדת הכלכלה קיימה ב 21.11.11 ישיבת מעקב אחר יישום החוק בנושא מרכיב ההעמסה. הישיבה התקיימה לאחר ששאמה-הכהן הגיע להסכמות עם הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ` עודד שריג, על ההוזלה לאופנוענים שתיכנס לתוקף בתחילת 2012. אולם בפתח הישיבה ציין שאמה-הכהן כי ”מהתוצאות שהוצגו לי לפני כחודש הסתבר שלא הגענו למה שכיוונו ולא נסתפק בזה”.

המשך…

מכתבה שעלתה היום ב- YNET עולה כי "נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על עשרות מחקרים בעולם, מעלה כי מצלמות רמזור גורמות דווקא ליותר תאונות דרכים, כתוצאה מבלימה פתאומית. עוד עולה מהמחקרים כי מצלמות מהירות מוסוות לא הפחיתו באופן מובהק את מספר התאונות. הממצאים מחזקים את החשש כי פרויקט האכיפה הדיגיטלי החדש נועד בעיקר להעשיר את קופת המדינה".

בוקר טוב אליהו.

קראו עוד, פה:

מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות – YNET רכב

לפי מידע שפורסם ב- YNET הבוקר, אחרי אין ספור דחיות שנמשכו כשנתיים, בעיות תו תקן והתקנה (קראו על כך אצלי באתר) המשטרה תחל בהפעלה של 11 מצלמות מהירות ורמזור המהוות חלק מפרוייקט א-3, כבר ביום ראשון הקרוב (5.2.12). מכיוון שבפועל הותקנו 41 עמדות בסה"כ עד לתאריך זה, אילו מהעמדות יכילו מצלמות אמת טרם ידוע, אם כי אפשר להניח בוודאות שהמצלמה בצומת מורשה וזו ליד קרית אריה אכן יהיו מבצעיות. כך גם זו שמדרום לחדרה. ברגע שיהיו בידי פרטים נוספים, אפרסם אותם כאן.

על כל פנים, המלצתי הנוכחית היא להתייחס לכל עמדות הגאטסו כעמדות "אמת" בשלב זה.

מצלמות המהירות החדשות מתחילות לפעול ביום א' – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182618,00.html

חייכו! מצלמות האכיפה החדשות מוכנות לפעולה – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4181378,00.html

לשימושכם.

בעמוד אחורי של אחד ממוספי עיתון מעריב של ה- 15 בינואר 2012 הופיעה הודעה שקל היה מאוד לפספס:

"מכון התקנים הישראלי מביא לידיעת הציבור כי ל"מלם-תים בע"מ" הוענק היתר תו-תקן מס' 50770.

דרישות מינימום עבור אמצעים לגילוי ותיעוד של עבירות תנועה:

מערכת הכוללת יחידות קצה אוטומטיות לא מאויישות

כינוי א' 3 – מצלמות רמזור מהירות"

(תודה ליריבוס על התמונה החשובה)

משמעותה של הידיעה היא כפולה:

1. נראה שזוהי המכשלה שעמדה בפני הרשויות לפני שיכלו להתחיל להפעיל את מערך המצלמות החדש בצורה מבצעית. יש עדיין מספר סייגים בירוקטיים בנושא, אבל המכשלה העיקרית, כך נראה, הוסרה.

2. מצלמות "רמזור מהירות" – האם מדובר בכינוי של יחידות המצלמה, כיוון שמדובר ביחידות שמסוגלות לפעול בצורה כפולה, גם כמצלמת רמזור אור אדום וגם כמצלמת מהירות? או שמא מדובר בקיצור תחבירי תמים? למרות שמספר גורמים במשטרה מכחישים זאת, ידוע לנו זאת מכבר שהתקנת המצלמות בצמתים נעשתה בכוונה בצורה כזו שהן תוכלנה, במידה והאופציה תוגדר, לצלם לא רק את אלה שעוברים באור אדום (מצווה חשובה, מדובר בעבירת תנועה רצחנית שיש לעקור אותה מן השורש) אלא גם את אלה שיחצו את הצומת במהירות שהיא מעט מעל למהירות החוקית.

עידכון: מסתבר שישנו עוד תקן – תקן 5140-1 – שמסדיר לכאורה את נושא מדידת המהירות באמצעות מערכות הגאטסו.

עידכון פברואר 2017: לאחרונה, במסגרת תביעה ייצוגית כנגד משטרת ישראל, מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ומכון התקנים בישראל, התגלה כי למערכת מצלמות האכיפה א-3 מעולם לא בוצעה בדיקת דיוק מדידת המהירות לצורך בחינת התאמתה לתקן. יתרה מזאת, מקון התקנים והמשטרה שיקרו במצח נחושה, זייפו ניסויים שכלל לא בוצעו, וכן שיקרו לגבי ניסויים ואישורים שהתקבלו לכאורה מהיצרן עצמו בהולנד.

בקשה לייצוגית ב-70 מיליון שקל נגד מצלמות המהירות

תביעה ייצוגית: "מצלמות המהירות לא אמינות – יש להחזיר 70 מיליון שקל לנהגים"

תוכלו לקרוא עוד על פרוייקט מצלמות הגאטסו של מל"מ-תים, על מיקומי המצלמות ועל מספר אמצעים שאפשר להשתמש בהם על מנת להקטין את הסכנה בקישורים הבאים:

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – וולנטיין 1 + צ’יטה C50 מול פספורט 9500i

נראה לכם שאני נהנה מזה? ממש לא. אבל תסתכלו בתמונה הבאה ואמרו לי אתם מה דעתכם לגבי רמת הסיכון הנובעת כתוצאה מהתקנה של עמוד מצלמה (גאטסו) + ארון חשמל בצורה כל כך קרובה לכביש. ולא סתם כביש, אלא כביש 784, אחד מהכבישים האדומים המסוכנים ביותר במדינה, בין כפרים ערביים, כביש נטול שוליים, ובעיצומו של קטע בן מספר קילומטרים של פס הפרדה לבן רצוף.

מי לדעתכם יהיה הקורבן הראשון? ההימורים פתוחים.

מוטב שמישהו שם למעלה יתן את דעתו לעניין ויפה שעה אחת קודם.

עריכה: המצלמה הדרומית על 784 הוזזה מעט במהלך חודש ספטמבר 2013 כחלק משיפור התשתיות באזור. כמו כן, במהלך חודשים ספטמבר-אוקטובר 2013 נצבעו שתי העמדות בכתום, במסגרת צביעה כללית של כל המצלמות האפורות.

בהמשך לפוסט הזה, קבלו סיפור אמיתי:

אני על כביש שש צפונה, מיד אחרי מחלף נשרים. אני משייט להנאתי במהירות שהיא, איך נאמר, עלולה לסבך אותי. אני ברכב. ברכב מותקנים מספר אמצעי הגנה, כולל וולנטיין 1, צ'יטה C50 מעודכנת, ווייז (Waze) פועל על סמארטפון מסוג סאמסונג גלקסי, וזוג עיניים עם ראייה 6/6.

הערה: אחרי שקיבלתי כמה מסרים מצד כל מיני יפי נפש מתייפיפים, אני רוצה להבהיר בזאת שאני פושע, קרימינל, ואני בדרכי להסגיר את עצמי לתחנת המשטרה הקרובה. כן, כנראה נסעתי במהירות האיומה של 111 קמ"ש, ועל כך אני, כנראה, צריך לקבל עונש איום ונורא. עכשיו מרוצים? הלאה, אפשר להתקדם?

בתמונה: צ'יטה C50 (מצד ימין מעל ללחצן המצוקה), וולנטיין 1 (בחלקה העליון של השמשה), ווייז (בצד שמאל של השמשה)

מכשיר הצ'יטה מכוון להתריע משהו כמו 400 מטר לפני במהירות חוקית, כ- 600 מטר לפני במהירות על-חוקית.

בדרך כלל, אני נוטה להסתכל מדי כמה שניות על המסך של ווייז. אני רואה שהוא מציג לי אייקון של שוטר, ועוד אחד אחרי זה. בנתיים דממה.

בתגובה, וכהכנה לשוטר שאולי נמצא שם ואולי לא, אני מאט מעט, יורד למהירות "סבירה" לכביש 6.

לפתע ווייז (דווקא ווייז) אומר "שוטר לפניך", ואיך שהוא מסיים לומר את זה, הוולנטיין מצפצף לי במשך כ- 2 שניות על התראת לייזר. השוטר שהסתתר בניידת לזר עלי ולקח לו בדיוק 2 שניות והחליט שאני לא מטרה "ראוייה". זה משך הזמן שהוולנטיין צפצף.

הערה: חשוב להכיר את יכולות אמצעי האכיפה. ממל"ז נועל על מטרתו בשניות ספורות, לעיתים פחות משתים. אם שוטר נעל ולכד אותך, הוא יעצור אותך, וזה יקח לו בדיוק 2 שניות להחליט אם אתה צריך להיעצר או לא, ואז יש לו עוד כמה שניות לזרוק את הממל"ז לרכב, ולצאת החוצה לאמצע הכביש ולסמן לך לעצור בצד.

בתמונה: לכידת מהירות הרכב באמצעות ממל"ז

מכשיר הצ'יטה היה דומם. הוא לא הכיר את המלכודת הזו (למרות שהוא כן מתריע על מלכודת אחרת כ- 500 מטר בהמשך צפונה).

ראיתי את הניידת מאוחר מדי. השוטר העמיד את הרכב מסוג סקודה מסומנת כך שהרכב הסתתר מאחורי מעקה ההפרדה, על אי התנועה המצוייר מיד אחרי ההשתלבות של אלה שמגיעים מ- 431 לכיוון כביש 6 צפונה. בנוסף, בגלל שהתעמקתי בווייז באותה נקודת זמן, כשהבחנתי בו זה היה מאוחר מדי.

המשך…

החל מה- 1 בינואר 2012 תתחיל המשטרה, בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה שזמם והעביר סט של פקודות וחוקים דרקוניים חדשים בסיועה של הכנסת, לאכוף בצורה מחמירה מספר עבירות תנועה. צרפו לזה את מחלבת הכספים הנקראת "פרוייקט א-3", וקיבלתם שנה שתהפוך את חייהם של הנהגים, של כולנו, למחורבנים הרבה יותר.

קופת המדינה המתדלדלת כתוצאה מתשלומים המועברים לגורמים הסטנדרטיים – משרד הביטחון, ישיבות וכוללים, תשלומי ביטוח לאומי למובטלים מרצון ולמשפחות שעושות ילדים כחלק מהתכנון הכלכלי שלהן במגזרים ספציפיים, להתיישבויות חוקיות ובלתי חוקיות בשטחים ועוד – הביאה את פרנסי האוצר לחפש, בשילוב עם פקידי משרד התחבורה, ערוצי הכנסה חדשים למדינה.

הקמת פרוייקט המצלמות הדיגיטאליות הגרנדיוזי של מל"מ-תים מהווה חלק נכבד מהגדלת הכנסה זו – עד כ- 400 מיליון ש"ח בשנה הכנסות רק ממצלמות אלה.

בנוסף, וזאת על מנת שלא להשאיר אף נהג פטור מתשלומי "מיסים" אלה, תתחיל המשטרה לאכוף בצורה קפדנית עבירות מהירות ותתחיל לעשות זאת מרף הרבה יותר נמוך מאשר בעבר. אכיפת המהירות הדרקונית בסיוע אמצעים אלקטרוניים חדשים תיעשה גם ברמזורים, וכפי שדווח פה באתר בעבר, מצלמות המהירות מסוג גאטסו יאכפו לא רק את אי העצירה באור אדום, אלא גם מעבר הצומת במהירות הגבוהה מהמותר.

החלק המצמרר ביותר בשינוי המדיניות הממשלתית בנושא קשור דווקא לדרך היחידה שהיתה עד כה לאזרח להתגונן מפני אכיפה לא חוקית, באמצעים לא מכויילים, או בפני שוטרים שלא עשו את עבודתם כראוי (זוכרים את מקרה הנהג שצילם שוטר בזמן שנתן לו דו"ח על אי עצירה, לכאורה, בעצור זה רק מקרה אחד, תחשבו על כל אלה שלא היו מצויידים במצלמה ברכבם). תקנות חדשות שמתכוונת הכנסת להעביר יקבעו כי מעתה, נהגים שניתן להם דו"ח מסוג "ברירת משפט" המעוניינים להתמודד עם דו"ח שניתן להם לדעתם בצורה לא חוקית, והפונים לקבלת סעד משפטי, יחוייבו בקנס כפול באופן אוטומטי במידה והשופט יפסוק לרעתם. לטענת משרד התחבורה, שינוי זה יעזור להפחית את העומס המוטל על מערכת המשפט בעקבות עשרות אלפי בקשות להישפט שמגיעות למערכת מדי חודש. לאחר השינוי, כך חושבים בממשלה, יחשוב האזרח פעמיים בטרם יטרטר את המערכת המשפטית בניסיון מיותר לדחות את גזר הדין או להתחמק מתשלום הדו"ח בגלל סחבת משפטית. בפועל, לדעתי התוצאה תהיה פגיעה קשה מאוד בזכותו החוקית של אזרח לקבל סעד משפטי נגד מה שהוא רואה כדו"ח שגוי או לא חוקי. מכיוון שגם כך סיכוייו של אזרח שלא מסתייע בשירותיו של עו"ד יקר לזכות במערכה המשפטית נמוכים עקב הטייה מוכוונת של המערכת לטובת המשטרה, אזרחים רבים יפגעו קשות כתוצאה מתקנה זו.

לכתבות נוספות בנושא:

ynet ביצעתם עבירת תנועה חמורה? הקנס יוכפל – רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4142835,00.html

ynet ענישה מחמירה בדרך: עברייני תנועה – לכלא – רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4167512,00.html

לקראת האכיפה הדרקונית בכבישי ישראל: נהגים, כך תימנעו מנקודות ומדוחות תנועה באלפי שקלים – גלובס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000710979

מדובר בטקטיקה חדשה להתקנת מצלמות גאטסו: במספר מקומות הותקנו מצלמות גאטסו המסוגלות לצלם את שני כיווני התנועה. כלומר – גם את התנועה המתרחקת, כרגיל כמו בשאר המצלמות, וגם את התנועה המתקרבת, ממול, ע"י צילום לוחית הרישוי הקדמית! בישראל, מדובר בסוג התקנה חדש שטרם נתקלנו בו עד כה, אבל מרגע שהוא נצפה על כביש אחד, אין מניעה שנראה אותו מיושם גם במקומות אחרים.

תוכלו לקרוא עוד על רשימת מיקומי המצלמות המלאה אצלי באתר.

אופנועים, מן הסתם, לא יוכלו להיתפס ע"י הצילום הקדמי, אבל נהגי המכוניות צריכים להיזהר שבעתיים.

הערה: ישנם מספר דיווחים על כך שהמצלמות הללו נועדו למטרה מעט שונה – אכיפת חציית פס הפרדה לבן. יש בכך מעט מן ההגיון, שכן בשני הקטעים ישנו פס הפרדה לבן, ובזו של כפר-מנדא הוא נמשך לאורך ק"מ רבים, והישורת המופיעה בתמונה להלן מפתה מאוד את בני המקום "לתת בגז" ולעקוף בניגוד לחוק. במידה ונכון הדבר, קצת תמוה בעיני שהאכיפה תתבצע אך ורק באותה נקודה ספציפית בה הלולאות מותקנות על הכביש, שהרי העבריין שמכיר את המקום יכול להחליט לבצע את העקיפה הלא-חוקית בדיוק מטר אחרי הלולאה, והוא לא יתפס. מצד שני, גם אכיפת מהירות היא נקודתית לרגע המעבר על פני הלולאות, אם כי שם צריך גם להאט משמעותית וגם להאיץ משמעותית לאחר מכן. ימים יגידו.

דוגמאות ללולאות הכפולות ניתן למצוא על כביש 784 בין צומת המוביל לכרמיאל, בשתי המצלמות המותקנות שם (נכון לדצמבר 2011).

לדוגמה, תוכלו לראות את פסי הדריכה הכפולים, שניים בכל צד של הכביש, של מצלמת הגאטסו על כביש 784 מצפון לכפר-מנדא. אלה הנמצאים בנתיב הימני ישמשו לרכבים המתרחקים, ואלה הנמצאים בנתיב הנגדי ישמשו לרכבים המתקרבים:

וזו המצלמה מופעלת ע"י אותם פסי דריכה:

המשך…

הגיעה לידי תמונה שצולמה בלילה בידי אחת ממצלמות ה"גאטסו". הפרטים המזהים רוטשו.

התמונה המקורית בגודל 4008X2768 פיקסלים, ובניגוד לתחושה שמתקבלת ממנה, רואים היטב את המספר של הרכב בכל אחד משלושת הנתיבים (במקרה הזה), כולל אינדיקציה של הנתיב בו היא נמדדה.

דהיינו, אם נסעת 90 כמותר בנתיב הימני, ובצד שמאל עקפה אותך מכונית שדהרה על המהירות המטורפת והבלתי הגיונית של 125 קמ"ש אימתניים, העבריין הפושע הקרימינל הוא זה שיתפס ולא אתה, למרות ששניכם לכאורה נמצאים באותו פריים.

נכון שכיף לנו?

שימו לב לפרטים המופיעים בתחתית התמונה.

תוכלו לקרוא עוד על מצלמות ה"גאטסו" ופרוייקט 3-א של משרד התחבורה ומשטרת ישראל – פה באתר.