מהודעה שהועלתה היום בערוץ הפייסבוק של וואלה רכב:
"קצת לפני השעה 17 אירעה תאונת שרשרת עם נפגעים על כביש החוף לכוון צפון בסמוך למחלף אולגה, ככל הנראה משום שנהג שנבהל מנוכחות מצלמת מהירות בלם בלימת חירום וגרם להתנגשות ההמונית. האם מצלמות המהירות באמת עושות את העבודה?"
ואני אומר: "בוקר טוב אליהו".
בהמשך ישיר לפוסט הזה שפורסם אך לפני שבועיים אודות השאלה עד כמה יעילות באמת הן מצלמות המהירות החדשות, אנחנו מתבשרים בכתבה ב- YNET אודות מספרים חדשים אותם מפרסמת משטרת ישראל:
ynet מצלמות האכיפה – 9,800 דו"חות ב-3 חודשים – רכב
אגף התנועה של המשטרה הוציא הודעה לפיה מצלמות האכיפה החדשות הפיקו 9,800 דו"חות בשלושה חודשי פעילות. מתוך דו"חות אלה, רובן המוחלט – כ-9,100 – נשלחו לנהגים שביצעו עבירות מהירות. שאר הדו"חות, כ-700 במספר, ניתנו לנהגים שחצו צומת באור אדום. את הדו"חות הפיקו ארבע מצלמות מהירות ותשע מצלמות רמזור (חשוב להזכיר שמצלמות הרמזור הן למעשה מצלמות מהירות לכל דבר, שמסוגלות גם לאכוף גם ובעיקר עבירות מהירות וגם עבירות חציית צומת באור אדום).
הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות
9,100 דו"חות מהירות שהופקו מ- 13 מצלמות בסה"כ, לתקופה של 3 חודשים. דהיינו, בשנה אנחנו צפויים לראות כ- 36,500 דו"חות מהירות. מכיוון שרף האכיפה עומד על מהירות שמזכה את העבריין (לכאורה) בקנס של 750 ש"ח ו- 8 נקודות, אנחנו מדברים על הכנסה של 27,375,000 ש"ח בשנה, וזה רק מאותן 13 מצלמות! למעלה מ- 27 מיליון ש"ח בשנה אחת!
לטענת המשטרה, מצלמות אלה המנויידות כיום בין 31 עמדות בסך הכל. אבל אנחנו יודעים שמדובר במספרים שקריים ומטעים בכוונה, שכן בישראל קיימות כיום למעלה מ- 45 עמדות למצלמה, כך שקשה מאוד להתייחס באמינות למידע אותו מוסרת המשטרה.
ולא רק זאת. בכתבה שפורסמה ב- 10.6 בידיעות אחרונות עולה כי האוצר בכבודו ובעצמו מודה, בפה מלא בפעם הראשונה, על כך שהוא בונה על הכנסה של חצי מיליארד ש"ח בשנה מהמצלמות. לא מאמינים? קראו בעצמכם:
כן, חד-משמעית! המצלמות הן זהות מבחינה טכנולוגית, ושתיהן אוכפות מהירות.למעשה, יש יותר דו"חות מהירות ממצלמות הרמזור המוצבות בצמתים, מאשר מהמצלמות ה"רגילות" שמוצבות בקטעי כביש פתוחים.
לא מאמינים? קראו כאן:
הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות
כל מצלמת רמזור צריכה להציב בפניכם תמרור אדום גדול – גם אכיפת מהירות, גם אכיפת אור אדום, וגם סכנת התנגשויות ברכבים שיבלמו בלימות חירום. סעו בזהירות!
היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת סילבר, על כביש מספר 4 מצפון לדרום, בסמוך לפניה לכביש 3.
המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.
תזכורת:
לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
ראו הוזהרתם.
תודה להילה על התמונה.
עד כמה יעילות הן מצלמות המהירות של פרוייקט א-3? שווה לקרוא, כל אזרח במדינה יכווה במוקדם או במאוחר, גם אלה שחושבים שהם חסינים. מרגע שהזאבים הריחו את הדם של הקרבן הם לא ירפו. היום זה 25 קמ"ש מעל למותר. מחר כשכמות הדו"חות לא תספיק לזאבים, רף האכיפה שנשמר בסוד כאילו היה סוד תוכנית הגרעין של ישראל יונמך בקליק של עכבר. לא מאמינים? תחשבו שוב.
במסגרת פרוייקט א-3 של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל הוצבו מצלמות המהירות על כבישי המדינה כשלפניהן קיימות למעשה שתי מטרות. האחת – רשמית, ציבורית, זו שמתקשרים אותה לציבור במסיבות עיתונאים בין בורקס טפל למשקה אורנג'דה מוגז בטמפרטורת החדר, והיא כאמור הגברת הבטיחות בכבישים.
המטרה השניה, הסמוייה, עליה הסכימו ביניהם בחדרי חדרים אפלים קברניטי הפרוייקט ביחד עם שר או שניים ובשיתוף מלא של פקידוני האוצר, היא כמובן לא מטרה שמותר לספר לציבור עליה. למעשה, חובה על כל המעורבים, בין אם הם נמצאים בסוד העניינים ובין אם לא, להכחיש אותה באופן נמרץ ומיד להטות את הדיון למטרה הראשונה שהוזכרה. מדובר כמובן בהעשרת קופת המדינה ובהטלת מס נסועה על אזרחי המדינה, מס אותו יתקשו האזרחים שלא לשלם, ואשר יעזור לשמן את גלגלי המערכת ולשלם עבור עוולות אחרות שהמדינה שלנו שקועה בהן.
אם כן, כ- 4 חודשים מרגע פריסת המצלמות והתחלת העבודה המבצעית של המערכת, בואו נבדוק עד כמה יעילות הן המצלמות בהשגת המטרות שלשמן הן הוקמו.
בכל הנוגע למטרתן הרשמית של המצלמות חשוב לציין שהיעילות של המצלמות יכולה להימדד אך ורק בצורה אמיתית אחת – הקטנת כמות תאונות הדרכים על כבישי המדינה, אבל כשהפרוייקט טרם מילא את חצי שנתו הראשונה (נכון לכתיבת שורות אלה) ברור לכל שעדיין אין די מידע כדי להגיע למסקנה חד-משמעית בנידון, ולצערי יחלפו לפחות שנתיים שלוש עד שנוכל לברר את האמת לאמיתה.
אז איך ניתן למדוד את "יעילותה" של המערכת ולא ע"י הפחתת כמות תאונות הדרכים?
ובכן קוראים נכבדים, יש לכך רק תשובה אחת, והיא כמובן קשורה באופן ישיר למטרה השניה, הסמוייה, של מערכת המצלמות.
כסף.
והרבה כסף.
כדי לחשב את כמות הכסף שזורמת בימים אלה לקופת האוצר אותה מנהלים פקידונים מדושני עונג שחוכחים ידיהם המשומנות ברגעים אלה ממש צריך להתחבר למספרים. אבל לצערנו, המידע אותו משחררת המשטרה בטפטוף של פעם בכמה שבועות מעלה תמיהות לגבי אמיתותם.
אם כן, בואו נראה מה נטען פה באתר כשמצלמות הגאטסו היו עדיין בשלב התכנון וטרם נפרסו בשטח:
20.08.10- מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת – "בשלב הפיילוט, הוכח שמצלמה אחת מסוגלת לחלק כ-180 דו"חות מהירות ביום כשרף המהירות שממנו והלאה מופק דו"ח עומד על 120 קמ"ש… …בחישוב שכל אחת מהן מנפיקה לא 200 כי אם 100 דו"חות מהירות של 750 ש"ח ביממה – אנחנו מדברים על הכנסה אסטרונומית של 30,000,000 ש"ח (שלושים מיליון ש"ח) לקופת המדינה, ביום! …70 מצלמות שמנפיקות כל אחת 100 דו"חות מהירות ביום – אנחנו עוברים את ה-5 מיליון ש"ח ביום. שוב, מספר אסטרונומי אם מסתכלים עליו לאורך שנה שלמה. תעשו את החשבון לבד, זה ייראה לכם לא הגיוני לחלוטין. למרות שהזכיין עצמו לא יקבל את ההכנסות מהדו"חות בצורה ישירה, מסתבר שהמכרז בנוי כך שרמת התגמול של הזכיין תהיה "בהתאם לקצב התפוקה והיעילות של המערכת". מבדיקה שערכתי עולה שהערכות המשטרה הם שההשקעה העצומה – למעלה מ-480 מיליון ש"ח – תחזיר את עצמה בתוך תקופה של עד שנתיים. …האם אתם חושבים שכסף זה יחזור לציבור בצורת השקעות בתשתית, הדרכה, תחבורה ציבורית? תחשבו שוב."
היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת קסטינה, על כביש מספר 40 מצפון לדרום, בסמוך לכניסה לקרית מלאכי.
המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.
תזכורת:
לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
ראו הוזהרתם.
מה שאני כותב פה מאז ינואר 2010 קיבל, סוף סוף, אישור רשמי. למרות הכחשותיה החוזרות ונשנות של המשטרה באמצעות שלל דוברים שהקפידו להופיע בתקשורת ולפזר הבטחות שקריות, כעת מגיע לידי דו"ח רשמי של מצלמת גאטסו רמזור, על עבירת מהירות!
כעת, כחודשיים אחרי התחלת העבודה של המצלמות החדשות בשטח, רצ"ב הוכחה, שחור על גבי פיקסל.
תזכורות ממאמרים קודמים:
לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
לענייננו:
לא, לא מדובר בעבירת מהירות של 174 קמ"ש במקום 90. אם זכורה לכם אותה תמונה מפורסמת שהמשטרה הראתה במהלך מסיבת עיתונאים מתוקשרת מתישהו במהלך מרץ 2012. באותה מסיבת עיתונאים טענה המשטרה שלא, לא ישתמשו במצלמות הרמזור לאכיפת מהירות, אלא אם נהג יתפס במהירות ממש חריגה.
במקרה שלנו – מדובר בעבירה של 124 קמ"ש (119 קמ"ש אימתניים לאחר הפחתה אוטומטית של 5 קמ"ש) במקום 90. מספיק כדי לזכות את הפושע האיום ב- 750 ש"ח קנס ו- 8 נקודות לחובתו.
תאריך העבירה לכאורה: 20 באפריל 2012.
תאריך משלוח הדו"ח: 22 באפריל 2012 (יומיים… הבטיחו, קיימו)
עכשיו כנסו לכוננות ספיגה: לכולנו יש בעיה כפולה גם אם נצא מנקודת הנחה שכולנו מקפידים לעצור באדום. בתסריט שבו נהג נורמטיבי יתקרב לצומת בו הוא רואה את האור הירוק מהבהב אבל כשברור לו לחלוטין שהצומת פנוי, אם הוא "יתן גז" כדי להספיק לעבור בצומת לפני שהאור המהבהב או הצהוב הופך לאדום, הוא יסתכן בקבלת דו"ח על מהירות. ואם יתעקש, מפחד מצלמת המהירות, לבלום בלימת פתאום כדי שלא יתפס לא על מהירות ולא על אור אדום, רכבים שנמצאים מאחוריו ושגם הם רואים את האור הירוק המהבהב או הצהוב, יופתעו מן הבלימה הפתאומית ועלולים למצוא את עצמם במצב של בלימת חירום, מצב שעלול בתורו להוביל לתאונת שרשרת רצינית. שהרי מי באמת מצפה שהנהג לפניו יבחר לבלום בצומת בזמן שהאור הירוק עדיין דולק?
כאמור רצ"ב הדו"ח המקורי, עם טשטוש פרטים רלוונטיים. שימו לב להדגשות ולביאורים שלי. תודה לחוטף הדו"ח על הסכמתו להעלאת התמונה.
וזו המצלמה בצומת. כתומה, רמזור, מוחבאת היטב בין העמודים. אין שום סיבה לחשוב שרק זו פועלת במוד כפול, אלא כולן.
סעו בזהירות, זה בנפשינו! מהיום והלאה – כל מצלמת רמזור צריכה להציב בפניכם תמרור אדום גדול – גם אכיפת מהירות, גם אכיפת אור אדום, וגם סכנת התנגשויות ברכבים שיבלמו בלימות חירום, ו"נ" גדול לדוברות המשטרה שהוכיחה שוב שהאמת נמצאת ממנה והלאה. חבל.
עידכון: יממה לאחר שהפוסט הזה עלה כאן הועלה המידע שהבאתי כאן גם באתרים אחרים.
מאקו – מצלמות הרמזור החדשות: חצה צומת בירוק ב-119 קמ"ש וחטף קנס גבוה
בפעם המיליון לערך משחררת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על פילוח תאונות הדרכים שקרו בישראל בשנה האחרונה. הנתונים המספריים מוכיחים שוב את מה שאנחנו יודעים כבר מזמן: מהירות מופרזת הינה גורם שולי לתאונות דרכים עם נפגעים. למעשה כל כך שולי, שהוא נמצא בסוף הרשימה עם 4% בלבד. אם מסתכלים על הנתונים מהשנים שעברו ניתן לראות שמדובר דווקא בירידה של 2% לעומת שנת 2009 למשל.
ב- YNET יודעים להסביר את הסיבה (כבר שמענו אותה בעבר): "ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים טוענים כי מהירות מופרזת היא הגורם העיקרי לתאונות – גם כאשר היא אינה נרשמת כסיבה המיידית. ברשות מסבירים כי כאשר נהג מאבד שליטה, מבצע עקיפה לא בטוחה, או אינו מציית לתמרור או רמזור, סביר להניח כי הסיבה לכך היא מהירות מופרזת. לעמדה זו שותפים גם בכירי אגף התנועה במשטרה. "
מהירות מופרזת – גורם שולי לתאונות עם נפגעים
אבל לפי המשטרה – מהירות, ורק מהירות היא הגורם מס' 1 לתאונות.
או שלא? תאשימו את הטופס, יש רק אופציית סימון אחת… לא מאמינים?
זה לא תירוץ חדש. בעבר צוטט כבר ניצב בן-חמו, ראש אגף התנועה הקודם, כשהוא אומר את הדברים הבאים: "יש אצלנו תקלה, אפשר לרשום רק סיבה אחת לכל תאונה – למשל, סטייה מנתיב. אבל לפעמים, הסטייה מהנתיב נגרמת בגלל מהירות, ואת זה אי אפשר לרשום". לדבריו, אגף התנועה צפוי היה להכניס לשימוש ב-2010 מערכת ממוחשבת חדשה, שתאפשר לבוחני התנועה לרשום מספר סיבות לתאונה.
ובכן היום אנחנו כבר באמצעה של שנת 2012. האם אתם חושבים שהמערכת החדישה הוכנסה כבר לשימוש המשטרה? אם התשובה חיובית, אז היינו צריכים לראות, לדבריו, עליה מטורפת באחוז התאונות הקטלניות שמיוחסות למהירות. מצד שני, כשרואים שיש ירידה של 2%, אני שואל את עצמי האם לא מדובר, כרגיל, בקשקשת משטרתית שמטרתה להצדיק את מחלבת הכספים החדשה של המשרד לבטחון פנים…
אז מהי העבירה שגרמה להכי הרבה תאונות עם נפגעים?
כמובן. אי ציות לרמזור עם 18% (עליה של 2% לעומת שנת 2009), ואחריה סטיה מנתיב עם 14%. במקום השלישי והמפוקפק – אי-מתן זכות קדימה להולך רגל עם 10%.
ומה עושים במשטרה? נלחמים דווקא בעבירה שהכי פחות רלוונטית, שהרי סטיה מנתיב מאוד קשה לאכוף, ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל אמנם אפשרית, אבל זה דורש הצבת שוטר בכל צומת עם עיניים לכל הכיוונים. בלתי אפשרי. מצד שני, אם נצליח להציב מצלמות מהירות חדישות בהרבה קטעי כביש ישרים בהם הנהגים נוסעים, רחמנא ליצלן, במהירות אסטרונומית של 121 קמ"ש, אז נזכה להכנסות מטורפות. קרוב למיליארד ש"ח – בשנה – ונוכל להציג את זה לציבור ולממשלה כאילו אנחנו נלחמים בתאונות הדרכים.
כן בטח.
יחד עם זאת, רצוי לציין כמה נתונים מדאיגים נוספים:
1. שיעור מעורבותם של אופנועים בתאונות דרכים עם נפגעים, היה גדול פי שניים ורבע מחלקם במצבת הרכב ופי חמישה מחלקם בנסועה השנתית (קילומטראז').
2. חלקם של הערבים בין הנפגעים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. הערבים מהווים כ 21%- מאוכלוסיית ישראל, אך 28% מהנפגעים בתאונות דרכים ( 34% מההרוגים).
3. כ- 34% מכלל ההרוגים היו הולכי רגל.
4. מעבר החצייה אינו מבטיח חצייה בטוחה – מבין הולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש, כ- 70% נפגעו במעבר חצייה.
אי לכך, המסקנה הברורה והיחידה היא שאם אתה הולך רגל שחוצה את הכביש במעבר חציה, יש לך סיכוי גבוה להיהרג ע"י גבר ממוצא ערבי הרוכב על אופנוע במהירות מופרזת בעת שהוא חוצה צומת באור אדום…
סעו בזהירות! בעצם לא. תשארו בבית. הכי בטוח.
נהיגה בכביש עם מצלמות מהירות גלויות מעלה את מהירות הנהיגה הממוצעת לעומת נהיגה בכביש עם מצלמות סמויות, שם המהירויות אינן עולות על המהירות המותרת, כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (מעמק"ה).
לדברי החוקרים, מניתוח של דפוסי הנהיגה התברר כי הנהגים שנסעו בתנאי של מצלמות גלויות פיתחו החל מהמפגש הראשון דפוס של "נהיגת קנגורו": זיהוי של מיקום המצלמות, האטה חדה לפני המצלמה והאצה מייד לאחריה. עוד התברר כי הנהגים שיכללו דפוס נהיגה זו מפגישה לפגישה, כלומר, הם האטו בצורה פתאומית וחדה יותר קרוב ככל הניתן למצלמה ולאחר מכן האיצו בעוצמה רבה יותר עד למצלמה הבאה.
מערך תקשורת הסברה ודוברות האוניברסיטה (תהוד"ה) » נהיגת קנגורו:
http://wordpress.haifa.ac.il/?p=3969
ואני שואל – האמנם?
לפני מספר חודשים התחילו במשטרת ישראל את פרויקט מצלמות המהירות המכונה א-3, במסגרתו הוצבו עשרות מצלמות מהירות גלויות בכבישים, כשהמטרה היא להציב כ-300 מצלמות כאלה (קיראו על כך באתר). במחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ' יואל נורמן, ד"ר פארלי סתר והדס מרציאנו עבור קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל, ביקשו החוקרים לבחון האם קיומן של מצלמות מהירות גלויות לעומת מצלמות מהירות סמויות משנה את הרגלי הנהיגה של הנהג הישראלי.
במחקר השתתפו 30 נחקרים (15 גברים ו-15 נשים) שנהגו מספר פעמים בסימולציית נהיגה ממוחשבת בדרך שאורכה 24 ק"מ, בה המהירות המותרת התחלפה בין 50 קמ"ש ל-90 קמ"ש. מחצית מהמשתתפים נהגו בדרך שבה מוקמו 10 מצלמות מהירות גלויות (עמוד בצבע אפור, שבקצהו קופסא צהובה) והמחצית השנייה נהגו בדרך בה מוקמו 10 מצלמות סמויות. כל הנהגים התבקשו להגיע מהר עד כמה שניתן לסוף המסלול, תוך שמירה על כל חוקי הנהיגה. למשתתפים נאמר כי הם נוסעים בדרך עם מצלמות מהירות וכי הם יקבלו "קנס" בכל פעם שיתפסו נוסעים במהירות מופרזת.
היא כוללת את שני המיקומים החדשים – צומת חגור וצומת פזכים/ברכיה.
אהבתם? שתפו. ככל שיותר אנשים יכירו את המיקומים של מצלמות המס, כך יעילותן תפחת כמכשיר גביית כספים.
כל מצלמה מופיעה עם חץ קטן המצביע על כיוון הצילום (פרט לשתי המצלמות הדו-כיווניות על כביש 784).
הערה: זהו העידכון האחרון למפה זו. מעתה יש להשתמש במפה החדשה המתעדכנת באופן אוטומטי:
לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – וולנטיין 1 + צ’יטה C50 מול פספורט 9500i
מצלמות המהירות מסוג גאטסו המותקנות בישראל מופעלות ע"י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראה המגנטית שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד. כתוצאה מכך, גלאי מכמונות מכ"מ כמו וולנטיין 1 או אחרים לא יכולים לגלות את המצלמות ואינם יעילים נגדן.
בתמונה ניתן לראות את הלולאות המוטמעות בכביש:
כאמור, הלולאות הללו מופעלות על ידי המעבר של הרכב או האופנוע על פניהן, והן רגישות מספיק כדי לזהות את השדה המגנטי של כלי הרכב. הן אינן מופעלות על ידי משקל כלי הרכב.
קראו עוד:
היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת חגור, על כביש מספר 444 מדרום לצפון, בסמוך לכניסה לישוב חגור (לכיוון צומת חורשים).
המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.
תזכורת:
לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
ראו הוזהרתם.
תודות ל- ייגרמייסטר על התמונות.
היום צולמו הצוותים שעסקו בהקמת המצלמה. מדובר בצומת פזכים (הנקראת גם צומת ברכיה), על כביש מספר 4 וכביש מספר 35 מצפון לדרום, בסמוך לאשקלון.
המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.
המצלמה מצטרפת להתקנה החדשה על כביש 444 ליד הישוב חגור (בסמוך לכביש 531, חורשים). כנראה שאנחנו בעיצומו של גל התקנות חדש. אפרט עוד כשיגיע לי מידע חדש.
לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
ראו הוזהרתם.
תודות ל- gamgam על התמונות.
כך היא נראתה בזמן ההקמה שלה:
כך היא נראית לאחר ההתקנה. שימו לב להסתרה המכוונת מאחורי שלט ההכוונה:
מגזין גלובס פירסם היום כי ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה, כצפוי, את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (שהוגשה באמצע ינואר 2012) בנושא התרעה על מצלמות מהירות. על-פי ההצעה, מבקשת המשטרה להציב נורה כחולה מהבהבת על מצלמות המהירות האוטומטיות בכדי ליידע על קיומן – אחרת, לטענת תירוש, מדובר ב"מסחטת כספים". אנחנו יודעים את האמת, אבל השרים עדיין בשלהם, והם כאמור דחו את ההצעה.
ח"כ תירוש אמרה "הממשלה, בלהיטותה להיכנס עמוק לכיס של האזרח ולגזול ממנו מאות אלפי שקלים, מצאה דרך נוספת לעשות זאת. מצלמות מהירות הן לא פתרון קסם להפחתת תאונות דרכים, כך שאם רצונה של הממשלה שהנהגים יורידו את הרגל מהגז – עליה לסמן את המצלמות כפי שביקשתי בהצעת החוק. במצב שנוצר, מדובר במסחטת כספים לקופת האוצר". אני נוטה להסכים, אם כי כאמור מדובר במאבק אבוד מראש.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתבה תירוש כי "בתקופה האחרונה הוצבו מצלמות חדשות בכבישים מרכזיים בארץ, ומתוכנן להציב עוד מצלמות. מיקומן של חלק מהמצלמות החדשות מוסתר מעיני הציבור עקב תנאי דרך שונים וזוויות ראייה, ועולה החשש כי המצלמות החדשות הוצבו בעיקר לצורך העשרת קופת המדינה באמצעות הנפקת קנסות רבים, ולא לצורך שימוש כאמצעי הרתעה לציבור הנהגים".
מגזין גלובס מזכיר לקוראים כי בדיון בוועדת המדע שנערך לפני מספר שבועות, התחייב בכיר במשטרה כי כל עמודי המצלמות ייצבעו בצבע כתום כדי להבליט אותם ולהעצים את ההרתעה. בפועל אנחנו רואים שכל העמודים המשמשים את מצלמות המהירות שהוצבו הם בצבע אפור בהיר, שמתמזג עם הרקע שלהם (מצלמות הרמזור-מהירות צבועות אכן בכתום).
נו, מה ציפיתם ממסחטת כספים? שתאותת על קיומה?
לאחרונה נחשפה בתקשורת (התוכנית של אורלי וגיא, ערוץ 10) שיטת שימוש מעניינת של המשטרה במכשיר הממל", או בשמו המקצועי LTI 20-20.
קראו עוד על אמצעי אכיפה בישראל
ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.
לרוב בישראל המדידה תתבצע אך ורק מהחזית, כשהרכב או האופנוע מתקרב אל השוטר שמסתתר בניידת שלו או מאחורי עצם אחר.
יחד עם זאת, כפי שנחשף בתוכנית, ישנם מקרים בהם שוטרים לוזרים מאחור על רכבים המתרחקים מהם, בעיקר בנתיבי האצה בסמוך לכבישים מהירים. שני מיקומים מוכרים לשיטת לכידה זו הינם מחלף נתניה דרום, ומחלף אליפלט מדרום לראש פינה.
שוטר לוזר מאחור כשהוא והניידת הסמוייה נמצאים על רמפת האצה בסמוך לכביש מהיר. הוא לוזר על הרכבים החולפים משמאלו בכביש עצמו, ומרגע שנעל על רכב, הוא מודיע לשוטר נוסף הממתין בניידת במרחק מה. לאחר שהרכב נעצר, השוטר המודד מגיע אל הנקודה עם הניידת הסמוייה, מראה לנהג את המהירות, וכותב לו את הדו"ח.
שווה לציין שמכשיר הוולנטיין 1, כנראה גלאי המכמונות הטוב ביותר בעולם, מסוגל לקלוט גם לזירה מאחור. סביר להניח שגם מכשיר הפספורט 9500 יוכל לאתר את הלזירה מאחור, כמובן בתנאי שהמכשירים מוקמו בנקודה נכונה על שמשת הרכב. יחד עם זאת, בגלל המהירות שבה מכשיר הממל"ז מסוגל להינעל על מטרה, גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.
ונשמרתם לנפשותיכם.
