קטגוריה: משטרת ישראל

עלתה הכתבה שלי ב- YNET:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4407938,00.html

זהו סיפור של שלומי, בחור צעיר (עם שם בדוי) שמתגורר באחת מערי גוש דן. שלומי שלנו בחור זהיר למדי, מאלה שמעולם לא קיבלו דו"ח תנועה. לא מהירות, לא חגורה ולא סלולארי ביד. כלום. מה שנהוג לכנות, עבר תעבורתי נקי. וכפי שעוד מעט תגלו, זה ממש לא עזר לו.

בוקר אחד גילה שלומי הזמנה לסור אל משרדי דואר ישראל, שם ממתין לו שם דבר דואר רשום. שלומי, קפדן ומסודר, ניגש מיד למשרד הדואר, קרע לעצמו את המספר 527 בתור, המתין שעה וזכה לקבל מעטפה בגוון צהוב-כתום, עם הכיתוב המבטיח "משטרת ישראל". כשפתח את המעטפה, חשכו עיניו. "הודעה על ביצוע עבירת תעבורה – סעיף 239 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב" התשמ"ב – 1982)", כך זיהה בכותרת השחורה. ומכיוון ששלומי עוד לא זכה להחזיק מכתב שכזה ביד, עדיין לא הבין במה מדובר.

בעיקר הטרידו אותו המילים "חוק סדר הדין הפלילי". כאמור, מדובר בבחור שמכיר פלילים מסדרות טלוויזיה אולי, בטח לא בהקשר אישי כלשהו. לזוועתו גילה שגם לא מדובר בטעות כלשהי, שכן פרטיו כולל כתובתו, תעודת הזהות שלו ואפילו מספר הרכב המצוי ברשותו, היו נכונים. רגע אחד, רכב?

אכן כך. בהמשך הובהר לו כי (הפרטים המדויקים במערכת) בשעת לילה מאוחרת לפני מספר שבועות, "בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ושחם פתח תקווה נהגת ברכב הנ"ל בדרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית 50 קמ"ש, במהירות (גבוהה מהמותר) קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. סמל עבירה 6537".

שלומי המופתע גילה עוד כי העונש על העבירה לא ברור, שכן לא מדובר בהודעת תשלום קנס (ברירת משפט), והפרט היחיד הרלוונטי בה הוא מספר הנקודות שיקבל על העבירה: 10. בנוסף גילה כי היחידה שהנפיקה את הדו"ח נקראת "א 3". אז עוד לא ידע כי מדובר ביחידה האחראית על מתן דו"חות מהירות המופקים ממצלמות הגאטסו החדשות.

כך או אחרת, המצב לא נראה מזהיר. מבחינתו של שלומי, השלב הבא הוא מכה בצורת משפט, אגרוף בצורת דמי שכר טרחה לעו"ד, קנס עסיסי וכמובן – שלילה שבדרך. תוהה מה עליו לעשות, יצא שלומי ממשרד הדואר, הלך לביתו ונשבע כי מעתה יקפיד במיוחד על המהירות המותרת. מיד תגלו שזה כבר לא יכול לעזור לו.

המשך…

היום פורסמה כתבה במגזין וואלה רכב מאת קובי ליאני ידידי, ולפיה ניצב משה אדרי, ראש אגף התנועה הנכנס במקומו של ניצב ברונו שטיין, החליט לשמור על מתן היתר לרוכבי דו-גלגלי לרכוב בשולי הכביש בזמן עומס.

מטרתה של ההחלטה (שנראית לנו הרוכבים אך הגיונית) היא לאפשר לרוכבים לעקוף פקקים ועומסים, מתוך העיקרון לשפר את הזרמת התנועה בכבישים שממילא עמוסים בשעות היום. לשם הקלת התנועה, לא ירשמו דוחות לרוכבי דו-גלגלי בגין נסיעה בשול במצב של פקק, עומס או כאשר התנועה מזדחלת לאיטה – כל עוד אין בפעולה זו כדי לסכן את הרוכב ושאר משתמשי הדרך ולגרום להפרעה לתנועה.

ניצב משה אדרי מאשר לרוכבי אופנועים לרכב בשולי כבישים בעומס – וואלה! רכב

ניצב אדרי מדגיש כי הנחיה זו ניתנת לשיקול לדעתו של השוטר בשטח ומפקד הגזרה, בהתאם למצב הבטיחות בכביש. לדוגמה, בכביש בו נרשמו מספר גבוה של תאונות דרכים (כביש אדום לדוגמה), יתכן והנחיה זו לא תכובד. בנוסף לכך, במקרה של תאונה מכל סוג שהוא בעקבות נסיעה בשול, לא תעמוד לרוכב הגנה מכוח הנחיה זו. כלומר – אם רכבת בשול ימין ונקלעת לתאונה, אתה אשם באופן מידי בתאונה כי לא היית אמור להיות שם מלכתחילה (לא מתאים לך? אל תרכוב בשול).

בנוסף, חשוב להזכיר כי גם כשרוכבים על שול ימין, אין לעבור בנסיעה על פני השטחים המקווקווים על הכביש (מה שהיה ידוע בתור ד-14, או איי התנועה המצויירים).

אם כך מהי משמעות ההחלטה? רוכבי הדו-גלגלי יוכלו להמשיך ולרכוב בשול הימני של הכביש בתנאים הבאים בלבד:

– בשול ימין בלבד

– לא בשול שמאל בשום פנים ואופן

– לא על שטחי הפרדה מצויירים (ד-14)

– בעת פקק או עומס תנועה רציני

– בזהירות מירבית

– במהירות "סבירה" בהתחשב בתנועה העומדת

– ללא עקיפות

– ללא השתוללויות

– ללא הגנת החוק במקרה תאונה

– ללא פטור אוטומטי מדו"ח

– לא על כבישים מסוכנים לפי שיקול דעתה של המשטרה וללא התראה מראש

המשך…

משפט המפתח שעליו חוזרים בכירי אגף התנועה במשטרת ישראל בכל פעם שמישהו (עיתונאי לרוב) מטיח בפניהם את הטענה הפופולרית שלפיה כל מה שמעניין את המשטרה הוא גביית כספים מהציבור באמצעות רשת מצלמות המהירות שנפרסת בישראל בשנתיים האחרונות, הוא המשפט הבא:

"מצלמות האכיפה האלקטרונית האוטומאטית הנן חלק מהמאבק להצלת החיים בכבישים וברחובות האדומים״.

אוקיי. נניח.

כתבתי פה כבר מספר רב של פעמים על כך שהמצלמות מסוכנות לנהגים, על הקשר הלא-קיים בין צמתים מסוכנים למיקומי המצלמות, על מסחטת הכספים, ועוד ועוד. אבל הנה, אני זורק פה רעיון. נראה מי מרים את הכפפה.

כביש מספר 554. כביש לא ארוך במיוחד המחבר בין טירה לכפר סבא. במהלך השבועיים האחרונים של חודש יוני 2013 נהרגו בו שני נוסעים ו- 23 נפצעו. וזה רק חלק מהקטל על הכביש הזה. במהלך השנים גבה הכביש הזה קורבנות רבים בנפש בתאונות קטלניות, שבהן גם נפצעו רבים. משנת 2009 נהרגו בכביש 11 בני אדם, 17 נפצעו באורח קשה ועשרות נפצעו באורח בינוני וקל. בדיוק כמו שתואר בכתבה הזו ב- YNET:

ynet אסון ידוע מראש: כביש 554 עדיין גובה קורבנות

זהו הכביש. קו ישר למדי, מתאים במיוחד לקברניטי פרוייקט א-3 שאוהבים להציב את המצלמות מייצרות הכספים שלהם על קו ישר שבו למהירות כלל אין השפעה.

אבל מה לעשות שעל כביש 554 דווקא למהירות כן יש השפעה, וזה אולי קשור בצורה ישירה לסוג האוכלוסיה שנוהגת על הכביש הזה ולדרך שבה אותם נהגים נוסעים על הכביש, לרמת ההשתוללות שלהם, לחוסר הכבוד שהם מעניקים לעוברי אורח ולמשתמשי דרך אחרים, למידת ה"ערסיות" שלהם, ואולי סתם לכך שהכביש לא בנוי נכון. מהיציאה מכפר סבא לכיוון מזרח ועד לצומת בית ברל קיימים בו 2 נתיבים, אבל בהמשך ועד לטירה שני הנתיבים מצטמצמים לכביש עם נתיב אחד לכל כיוון, וללא מעקה הפרדה בין הנתיבים, ובחלקו המזרחי הוא צר ומתעקל. בחורף שלוליות רבות מציפות את הכביש וחוסמות לעיתים נתיב אחד בצורה מלאה, ומגבירים כתוצאה מכך את העומס עוד יותר.

כל זאת, ביחד עם הפרופיל של הנהגים הממוצעים על הכביש, מביאים כאמור לכך שיש עליו עשרות רבות של תאונות, רבות מהן קטלניות.

תאונה קטלנית על כביש 554 – צילום – דוברות אגף התנועה

האם אתם באמת חושבים שאגף התנועה במשטרת ישראל מעוניין להגביר את הבטיחות על הכבישים האדומים? הרי כביש זה צבוע לא באדום וירטואלי, אלא באדום של הדם של עשרות ההרוגים והפצועים בו. אם כך מדוע שלא ירשתו את הכביש לא במצלמה אחת, אלא בחמש מצלמות לכל כיוון, מצלמות שיאכפו את המהירות בכביש וגם עבירות נוספות כמו מעבר על פני פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, אי מתן זכות קדימה ועוד?

לי יש תשובה. התשובה היא שאם האגף "יבזבז" תקציב של למעלה ממאה אלף ש"ח לכל מצלמה, פלוס עוד מאות אלפי שקלים בסה"כ על הקמת העמדות, הוא לא יוכל להצדיק את ההשקעה הזו בצורה של החזר גביית כספים מהציבור. שכן אם המהירות באמת תרד על הכביש המסוכן הזה (הרי האוכלוסיה המקומית תלמד מהר מאוד את מיקום המצלמות), אז מהר מאוד רמת ההכנסה מהמצלמות תרד, ומישהו שם יחטוף על הראש.

הנה, נתתי לכם רעיון אחד בחינם. אני יודע היטב שאת הבלוג הזה קוראים לא מעט שוטרים, חלקם אף בכירים. הנה, קבלו רעיון, הרמה להנחתה, תרימו את הכפפה, לכו על זה. תראו לנו שמה שנמצא בראש מעייניכם הוא באמת הבטיחות שלנו על הכביש.

בהמשך ישיר לפוסט הזה:

רוכבי אופנוע – עברתם את קו העצירה בצומת באור אדום? חכו לדו"ח

מסתמן שבחלק נכבד מההתקנות החדשות של מצלמות הגאטסו בצמתים הותקנו לולאות החיישנים בדיוק על פסי מעברי החציה. לדוגמה, כך אפשר לראות את ההתקנות מסוף יולי בצומת דרך ירושלים/אחוזה ברעננה:

(צילום – אור גייסט)

וכן את ההתקנה בצומת רחוב ברקת עם מנחם בגין בחולון:

(צילום – אריאל איינהורן)

משמעות הדבר היא אחת: במידה ורוכב אופנוע מגיע לצומת שבו יש אור אדום ובו יש מצלמה, ובמידה והוא משתחל בין הרכבים העומדים בצומת, עובר את פס העצירה, ועולה על מעבר החציה, ברגע שהוא חולף על פני הלולאה השניה הוא מפעיל את הטריגר של המצלמה, והוא מצולם (עם פלאש או בלעדיו, תלוי בתנאי מזג האויר).

מי יודע, אולי דווקא מרעה חולה זו תצמח לנו ברכה? אני אישית לא מסוגל לסבול את כל עדרי הקטנועים שמשתלטים על כל מעבר החציה, בעיקר בערים הגדולות אבל לא רק. הם מפריעים להולכי הרגל, הם מציקים, והם מחזקים בקרב הציבור את התדמית השלילית שיש לכולנו.

אם זו הדרך שבאמצעותה יחונכו אותם ערסים שלא לחסום את מעבר החציה – דיינו.

כידוע לכם, מצלמות הגאטסו עליהן נשפכו כבר אלפי מילים באתר זה ובכתבות אחרות שהעליתי עובדות בשני מצבי פעולה (בשלב זה, בעתיד יצטרף מצב הפעלה שלישי):

בקטעי כביש ישרים – הן משמשות כמצלמות מהירות.

בצמתים – הן משמשות גם כמצלמות מהירות, וגם כמצלמות אור אדום (להזכירכם – הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות)

כשהמצלמה מוצבת בצומת, הטריגר שגורם להפעלת המצלמה ולהפקת התמונה הוא כפול:

1. במידה והאור אדום אינו דולק בצומת, המצלמה נמצאת במוד צילום מהירות, וכאשר רכב עובר על פני שתי לולאות ההפעלה הנמצאות מיד לאחר פס העצירה בצומת, מהירות הרכב נמדדת ע"י חישוב מתמטי פשוט. במידה והמהירות עוברת מעל לרף מסויים (שאיננו נחשף ע"י המשטרה אבל הערכות מדברות על כך שהוא עומד על 10%) אז הרכב או האופנוע מצולם ע"י המצלמה, והתמונה המופקת מכילה את פרטיו, כולל את מהירותו ואת הנתיב בו בוצעה העבירה.

הלולאות:

2. במידה והאור האדום דולק בצומת, המצלמה נכנסת לפעולה במוד אור אדום. מכיוון שאף רכב לא אמור לעלות על לולאות ההפעלה בזמן זה (אור אדום בצומת, התנועה אמורה לעמוד בכיוון הצילום), כשרכב כן עובר מעל ללולאות המשמעות לכך היא ברורה – הרכב עבר את הצומת באור אדום. שתי תמונות מופקות ע"י המצלמה (שני פלאשים נראים, לרוב), כשביניהם יש הפרש של שניה אחת בדיוק. התמונה הראשונה מראה את הרכב כשהוא בדיוק עובר מעל ללולאה השניה (בדיוק כמו במוד צילום מהירות), ומכילה פרטים לגבי מהירותו, הנתיב בו הוא נמצא, וכן משך הזמן שבו האור האדום דולק ברמזור. התמונה השניה מראה את הרכב כשהוא נמצא בתוך הצומת, כאמור שניה אחת מאוחר יותר. זו ההוכחה מבחינת המשטרה שהרכב אכן עבר את הצומת באור אדום, ומכאן הפקת הדו"ח.

המשך…

מטרת הפוסט הזה הוא להזכיר לכולנו כי מצלמות אלה אמנם הוסרו מכל עמדות הצילום הקבועות בצידי הדרכים, אבל ישנן עדיין מספר יחידות העושות שימוש במצלמות אלה בצידי הדרכים, ושעתן היפה עדיין לא תמה. אנחנו מכירים היטב מספר מקומות בהן אוהבות הניידות הללו להתחבא, ופרט לכביש 443 ביציאה מירושלים, כביש 431 לפני מחלף מבוא איילון, אנחנו שומעים גם על ניידת מזדה שמתחבאת ממש מול אנדרטת הצנחנים על כביש 40 לכיוון צומת ביל"ו, ועוד.

עידכון נובמבר 2016:

יהי זכרה ברוך – מולטנובה 6F

מכמונת המולטנובה היא מכמונת מהירות משוכללת ואפקטיבית מאוד המבוססת רדאר המשדרת בתדר Ka, מתוצרת שוויצרית. המולטנובה מותקנת בתוך ניידת משטרה גלויה או סמויה. בחלקה הקדמי של המכונית מותקנת אנטנת הרדאר וכן פלאש (מבזק). המכמונת עצמה מותקנת ביחד עם המצלמה בתוך הרכב על הדש-בורד.

כיום השימוש הוא בעיקר בפולקסווגן ג'טה ומזדה 6, אבל לא רק. על מנת להפעיל את המולטנובה הניידת, על השוטר לצאת מן הניידת ולפרק את אחד מהברגים המחזיקים את לוחית הרישוי הקדמית של הניידת, וזהו סימן ההיכר הברור של ניידת העושה שימוש במכמונת זו.

כעת, כשהמספר הקדמי מופשל באלכסון, השוטר חוזר לתוך הניידת, מכייל את המצלמה למהירות הסף שמעליה הוא רוצה לצלם את הרכבים העבריינים, ופונה לעיסוקו האמיתי – קריאת עיתון ספורט ובליסת בורקסים. מאותו רגע הכל קורה בצורה אוטומטית. לדוגמה, אם הוחלט שבכביש שבו מותר לנסוע 90 קמ"ש יענשו כל אותם נהגים שעברו ב- 20 קמ"ש את המהירות המותרת – כל הרכבים שימדדו ממהירות של 110 קמ"ש ומעלה יצולמו, והדו"ח ישלח אליהם בדואר לפי הכתובת שמעודכנת במערכת. השוטר לא צריך להפסיק לרגע את עיסוקו, והפירורים שנופלים לו על החולצה לא צריכים להטריד אותו עד לסוף המשמרת.

האיום הגדול ממכמונות אלה נובע כתוצאה מהעובדה שהיא מבוססת על רדאר דיגיטלי מתקדם הפועל בהספק נמוך ביותר של כ- 0.5 מילי ואט ובתדר של 34.3 גיגה הרץ, עובדה שמקשה מאוד על גילויה, גם על ידי הגלאים החדשים ביותר. בפועל, כל רכב שחונה בצד הדרך מהווה איום, ולרוב את האינדיקציה מן הגלאי נקבל רק כשנהיה קרובים מאוד למכמונת.

ככה נראית ניידת מוסווית בעת עמידה בצד הדרך. זהירות, המשטרה עושה שימוש במגוון רכבים, חלקם שכורים, וחלקם הגדול לא מדגמים "אופייניים"… שימו לב למספר השמוט מקדימה. כשתראו אותו, זה יהיה מאוחר מדי…

המשך…

לא יכולתי להתאפק. ניסיתי, אבל לא הצלחתי. להלן שלושה סיפורים, כל אחד עם סרטון משלו. הראשון מציג את המשטרה באור שלילי ממש עם דגש מיוחד (ושלילי) על משטרת התנועה, השני באור חיובי, עם דגש מיוחד (וחיובי) על יחידת האופנועים, והשלישי? נו, תצטרכו לראות בעצמכם כדי להאמין.

שונא

הסיפור הזה מגיע מבחור בשם יורי אנטונוב, שפרט לכך שהוא נוסע (עוד מעט לצערו) בפלואנס חשמלית (עוד מעט אנדרטה יקרה בצד הדרך), ברוב עוונותיו הוא גם מצלם את נסיעתו באמצעות מצלמת דש-בורד לא רעה מדגם GS9000 (חפשו באיביי, היא נמכרת במחיר של כ- 110-120 דולר לא כולל משלוח, וניתן להשיג אותה גם ביותר זול באתרים סיניים כאלה ואחרים). יורי מספר לנו שיום אחד, בעת נסיעתו הביתה מהעבודה באזור כביש 44 בפניה שמאלה לכביש 4, עוצר אותו שוטר תנועה.

מבלי להציג תעודה מזהה ולהסביר את פשר העצירה הוא מבקש ממנו רישיון רכב ונעלם לכמה דקות, וכאשר הוא חוזר הוא משמיע בפניו תלונה על כך שלכאורה הוא חתך את כל הרכבים מהנתיב מרכזי לצורך פניה שמאלה. בעת צפייה בסרטון ברור לכל שהנהג שלנו נהג כחוק, לא חתך אף נתיב, ואף נתן בלית ברירה לאחרים להידחף לפניו (בכל זאת, רכב חשמלי…).

עד כאן טעות אפשרית של שוטר, שהרי גם הוא בן אדם. הבעיה התחילה כשהנהג שלנו התחיל להסביר, יש לציין בנימוס ובאדיבות, לשוטר על טעותו. השוטר לא רק שאינו מקשיב, אלא אומר לו שאם הוא לא יפסיק להתלונן, הוא ייתן לו דו"ח פיקטיבי על עבירה פיקטיבית, שיעלה לו יקר יותר מאשר הדו"ח שהוא מתכוון לתת לו – 500 ₪ עם 6 נקודות. להזכירכם, גם הדו"ח על העבירה המקורית, לכאורה, אינו נכון.

המשך…

כשבעה חודשים לאחר שפורסם כי המשטרה הרכובה מחליפה גלגלים – ימאהה סופר טנרה 1200 במקום הבימרים, החלו במשטרת התנועה בתהליך קליטת האופנועים החדשים ליחידה.

כ- 20 אופנועים נמסרו במשלוח הראשון, כשהם מגיעים מזוודים וצבועים בצבעי המשטרה. בשבועות הקרובים ימסרו עוד כמה עשרות אופנועים, ובשיא ההצטיידות אמור הכוח להכיל כ- 200 אופנועים. חלק מהאופנועים נותרו בצביעה אזרחים וישמשו כאופנועים משטרתיים מוסווים.

אופנועי הימאהה, בהתאם לדרישות מכרז המשטרה, מצוידים במנועי 1,200 סמ"ק (טווין מקבילי) שמפיקים 110 כ"ס. מחירה של יחידה בודדת עם הזיווד המשטרתי המלא עומד על כ-200 אלף שקלים. הסופר טנרה שוקל כ- 265 ק"ג לא קלים, כ- 40 ק"ג יותר מאשר הבימרים אותם הם החליפו.

המשך…

כפי שכתבתי עוד בספטמבר 2012, מתחילים במשטרת ישראל להפנים אט אט (אם כי לאט מדי) את ההשלכות של הפעלת מערכת הצילום האוטומטית המכונה פרוייקט א-3 (מצלמות הגאטסו). לא בגלל שהן אינן יעילות בהשגת מטרתן העיקרית – גביית כספים מהציבור – באמתלה של הגברת הבטיחות בכבישים, אלא שהן משיגות תוך כדי גם מטרה נוספת, אחת שלא עולה בקנה אחד עם משחקי הכוח והשררה במשטרה.

סימני התפכחות במשטרת ישראל מפרוייקט א-3?

כעת עולה מכתבה מצויינת שהעלה שחר הזלקורן ב- YNET, כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים רוצה להפסיק לממן את שכרם של כ-160 שוטרי קבע באגף התנועה. התירוץ הרשמי הוא שהרשות מעוניינת להעביר תקציבים אלה למטרות אחרות.

ynet הרשות למשטרת התנועה: לא נממן לכם שוטרים

לאור העובדה שהתקציב שמעבירה הרשות למשטרה מדי שנה הולך ופוחת, לא נתפלא אם בקרוב נשמע שהכספים שנגבים מהציבור באמצעות המצלמות יועברו לאחר כיבוס והלבנה ישירות למשטרה, ואז הלולאה תסגר, והמשטרה תוכל בעצמה לקבוע מהו אחוז ה"גבייה" שהיא מעוניינת לקבל בקטע מסויים ולכוון את סף רגישות המצלמות כדי לעמוד ביעדים האלה.

לפני מספר שבועות הובא לידיעתי על קיומו של מכשיר חדש, פרי פיתוח וייצור ישראלי כחול לבן, שמטרתו היא אחת: לספק הגנה לנהג הישראלי מפני עשרות (ובעתיד מאות) מצלמות הגאטסו המאיימות על כיסו ורישיונו (עוד על המצלמות – כאן באתר).

המוצר – CapriCam G8 – הוא מכשיר המבוסס רכיב GPS המזהה את מיקום הרכב/אופנוע ואת כיוון נסיעתו, ומספק לנהג/רוכב התראה פשוטה אך יעילה המבוססת על סדרת צפצופים מהירה כ- 400 מטר לפני ההתקרבות למצלמה. מיקומי המצלמות מוטענים לתוך המכשיר בתהליך פשוט,כך שבכל רגע נתון יודע המכשיר את מיקום הרכב/אופנוע אל מול המצלמות.

המכשיר נמסר לי לבדיקות, ולאחר שימוש של כשבוע אני שמח לספר לכם על מסקנותי.

לינק לאתר היצרן:

http://www.capricam.com

עריכה: כ- 4 שנים לאחר צאת הכתבה הזו אני מגלה שהדומיין האמור כבר אינו פעיל. המסקנה היחידה היא שהמכשיר אינו זמין יותר לרכישה.

המשך…

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, ומפקד משטרת התנועה, ניצב ברונו שטיין, התפארו מול כתבים לאחרונה כי כמות הדו"חות שמחלקת משטרת התנועה ירדה בשנה וחצי האחרונות במיליון דו"חות, מאז שבוטלו מכסות הדו"חות שהוטלו על שוטרי התנועה.

שניה. אני רוצה לקרוא את המשפט האחרון שוב.

"מאז שבוטלו מכסות הדו"חות שהוטלו על שוטרי התנועה"…

הם ממשיכים:

"מטרת המשטרה היא להילחם מלחמת חורמה בתאונות הדרכים ולעשות ככל שניתן למנוע הרוגים ונפגעים, ולא לתת דו"חות לאזרחים שומרי חוק שלא אותתו או שלא נשאו מסמכים. בשל כך, התפנו השוטרים להתעסק בעברייני התנועה האמיתיים – אלה המסכנים את האזרחים בנהיגה פרועה, בשכרות, בפסילה ועוד".

גלובס: המפכ"ל דנינו: צימצמנו מיליון דוחות מאז ביטול המכסות

Mako: מפכ"ל המשטרה: צימצמנו מיליון דוחות בשנה וחצי האחרונות

בהחלט צודק ונכון. אבל רגע, אל תסיטו אותי מהגילוי המרעיש. אני מבולבל. היתה מכסת דו"חות תנועה או לא היתה?

בטח שהיתה. ניצב ברונו שטיין הבטיח חגיגית בעת קבלת הפיקוד על משטרת התנועה מתישהו במאי 2011 שהוא מתכוון לבטל את המכסה הלא-קיימת הזו:

"בטקס כניסתו לתפקיד של ברונו שטיין, מפקד אגף התנועה החדש, הבטיח מפכ"ל המשטרה כי מעתה לא יידרשו השוטרים לעמוד במכסת דו"חות אישית וכמותית."

YNET: המפכ"ל מבטיח: לא תהיה מכסת דו"חות תנועה

זהו הרגע שבו אני מרגיש מחוייבות ציבורית להזכיר לקוראים שלא משנה כמה יכחישו, מכסת דו"חות היתה באבו-אבוה, אם נהיה עדינים:

YNET: או שתשלמו דו"ח – או שהשוטר ישלם

רצ"ב לינק לדף הרשמי:

http://mops.gov.il/policingandenforcement/safetycamera/pages/a3locations.aspx

אגב, הפרטים המופיעים בדף זה אינם עדכניים, ומסתבר שחלק מהמצלמות שתוכננו לשנת 2013 כבר נפרסו עוד בטרם הסתיימה לה שנת 2012.

משרד התחבורה הודיע היום על העלאת מהירות הנסיעה המקסימלית המותרת על מספר כבישים במדינה, עד לכדי 120 קמ"ש שיותרו בכביש 6.

בהודעה שנשמעת כאילו נלקחה הישר מספר מדע בדיוני, ובטח שבטח שלא יצאה מפיו של דובר שר התחבורה במדינת ישראל נאמר: "התברר כי לא נרשמה שום התפתחות שלילית ולא נפגעה הבטיחות בכבישים מאז לפני שנתיים שעלתה מהירות הנסיעה מ-100 ל-110 קמ"ש. להיפך, במספר כבישים בהם הועלתה מהירות הנסיעה, אף נרשמה ירידה במספר תאונות הדרכים במקום ויותר מכך, גם במדידות שנערכו, נמצא שמהירות הנסיעה בפועל לא עלתה משמעותית."

ולא, זה לא הסוף. שימו לב לזה: באופן חריג נכתב בהודעת המשרד כי "אכיפת המהירות בכביש 6, כמו בשאר כבישי הארץ, תהיה החל מחריגה של 10% מהמהירות המרבית המותרת, כך שמהירות הנסיעה בפועל בכביש 6 תוכל להגיע עד ל- 130 קמ"ש".

ואוו. תחזיקו אותי חזק.

המשטרה נמנעת, באדיקות קנאית יש לומר, מלציין מהי מהירות הסף התחתונה להתחלת האכיפה על כבישי המדינה. יחד עם זאת, סוד גלוי הוא שהרף עומד על פחות או יותר כ- 10-15 אחוזים מעל למהירות המותרת, תלוי באיזה כביש ומה מצב רוחו של בולס הבורקסים התורן בניידת.

ובכן, לאור הכרזה זו שווה לבדוק איפה בדיוק הועלתה המהירות:

• בכביש מספר 6 (חוצה ישראל) תועלה המהירות מ- 110 קמ"ש ל- 120 קמ"ש.
• בכביש מספר 1 (כביש ירושלים-ת"א) תועלה המהירות מ- 100 קמ"ש ל- 110 קמ"ש, בקטעים שבין מחלף גנות ומחלף בן-שמן ובין מחלף לטרון ומחלף שער הגיא.
• בכביש מספר 2 (כביש החוף) תועלה המהירות מ- 100 קמ"ש ל- 110 קמ"ש בקטע בין קיסריה ועתלית. הערה: בשלב מאוחר יותר, ולאחר ביצוע "התאמות נדרשות", תועלה המהירות המרבית בכביש החוף ל- 110 קמ"ש עד חיפה.
• בכביש מספר 471 (מכבית החדש) תועלה המהירות מ- 90 קמ"ש ל- 110 קמ"ש בקטע שבין מחלף בר אילן ומחלף נחשונים.
• בכביש מספר 5 תועלה המהירות מ- 90 קמ"ש ל- 100 קמ"ש בקטע בין מחלף הכפר הירוק ומחלף ראש העין.
• בהמשך מתוכננת העלאת מהירות הנסיעה גם בכביש מספר 40 (עוקף באר שבע) מצומת גורל לצומת אוהלים מ- 100 קמ"ש ל- 110 קמ"ש. כמו כן מתוכננת העלאת המהירות בכביש מספר 77 מרמת ישי לצומת המוביל מ- 100 קמ"ש ל- 110 קמ"ש.

במשרד התחבורה אומרים כי העלאת המהירות בכביש 6 דורשת את אישור ועדת הכלכלה, ויתכן כי התקנות הלרוונטיות יובאו לאישורה עוד לפני הבחירות. בכבישים הנוספים, כך מציינים שם, העלאת המהירות תיכנס לתוקף בשבועות הקרובים.

לידיעה ב- YNET, ב- דה מרקר, ב- ואללה רכב

לאחרונה התבשרתי על קיומו של מכשיר לגילוי מכמונות מהירות חדש המתחיל בימים אלה את דרכו בישראל – ה- iRoad. מדובר במכשיר מסקרן מפיתוח מקומי שמגלם בתוכו, לדברי היבואן, את כל הטוב שבגלאי מכמונות סטנדרטיים כגון ה-וולנטיין 1, ביחד עם יכולת זיהוי מצלמות גאטסו ואיומים אחרים הנמצאת בתוך מכשיר ה-צ'יטה המוכר. אותי זה עניין מאוד, ולכן הצלחתי לשים באופן בלעדי את ידי על מכשיר iRoad ולקחתי אותו לסידרת בדיקות מקיפה. הרי התוצאות לפניכם.

קצת רקע היסטורי – פרוייקא א-3

אם במקרה התעוררתם מתרדמת לאחרונה, אתם בוודאי צריכים תזכורת: במהלך 2011 ו- 2012 החלה משטרת ישראל, משרד התחבורה והמשרד לבטחון פנים בפריסה ארצית הולכת ומתרחבת של מערכת מצלמות אכיפה אלקטרונית (המכונה "א-3"). במסגרת הפרוייקט הוצבו עשרות מצלמות המהירות על כבישי המדינה.

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רובנו רוצים לחשוב על עצמנו כאזרחים שומרי חוק (בכל הקשור לנהיגה), אבל עיון קצר במפת פריסת מערכת האכיפה האלקטרונית של מצלמות הגאטסו מגלה שהן הותקנו ברובן במקומות כאלה שבהן אין כל קשר בין המהירות של הרכבים על אותם קטעי כביש לבין האכיפה.

הבעיה עם מצלמות הגאטסו

בעוד שמערכות אכיפת המהירות הקודמות של המשטרה היו ניתנות לגילוי ע"י אמצעי גילוי שונים כגון ה-וולנטיין 1 או ה-פספורט 9500 הנחשבים כמובילים בקטגוריה, הרי נכון להיום הבעיה הגדולה המתעוררת עם מצלמות הגאטסו היא שהן לא משדרות שום אות אלקטרוני החוצה, ולכן הן בלתי ניתנות לגילוי באמצעות אותם גלאים. קיימת רק טכנולוגיה אחת שמסוגל לגלות בצורה אפקטיבית את מצלמות הגאטסו – מערכת מבוססת GPS שעושה שימוש בבסיס נתונים המכיל את כל "נקודות האיום". כמובן שיעילותה של מערכת כזו טמון באלמנט מפתח אחד – רמת העדכניות והדיוק של בסיס הנתונים – וכאן יש הבדל משמעותי בין רמת האמינות והעדכניות של הספקים השונים.

מערכת גילוי כזו נמצאת במכשיר המכונה "צ'יטה", או בשמו המלא Cheetah C50i. היתרון המשמעותי של הצ'יטה בישראל הוא בסיס הנתונים המעודכן שנכון לרגע כתיבת שורות אלה כולל את כל מצלמות הגאטסו, וכן נקודות איום אחרות כגון אזורי מלכודות ממל"ז, אזורי אכיפה מוגברים ועוד. בסיס הנתונים של הצ'יטה מתוחזק בצורה מקצועית ע"י גיא ברלס, יבואן המכשיר, והוא מעודכן ברמה שוטפת.

גם הצ'יטה וגם הגלאים הסטנדרטיים – וולנטיין 1 ו-פספורט 9500 – נסקרו כאן בעבר. אבל בעוד שהשילוב של הצ'יטה יחד עם הוולנטיין היה שילוב שניצח בבדיקות, עדיין נותרה הבעיה הכרוכה בסירבול של תפעול שתי מערכות נפרדות, התקנה נפרדת ברכב, וכמובן תפעול מסורבל יותר עבור אופנוענים. מכשיר ה-פספורט 9500ix אמור היה לתת מענה לבעיה זו ע"י שילוב יכולת GPS עם גלאי מצויין, אבל למרות שבתחום הרדאר והממל"ז הפספורט לא נופל בהרבה מה-וולנטיין 1, הרי שבהשוואה בין יכולת ה- GPS שלו אל מול הצ'יטה קיים חיסרון אחד משמעותי ומכריע – בסיס הנתונים. בעוד שבסיס הנתונים של הצ'יטה הוכח כאמין ועדכני, העידכונים של בסיס הנתונים של הפספורט נעשים בתדירות פחותה, ואינם כוללים, לדעתי, את מלוא האיומים האמיתיים (נשמח לדווח על שינוי מהותי בדרך העידכון של הפספורט בעתיד).

הצורך בשימוש בשני מכשירים שונים המגדיל את ההוצאה ואת הסירבול בתפעול לא נעלמה מעיניו של גיא ברלס, היבואן של מכשירי הצ'יטה והוולנטיין בישראל וה- CTO של אייספיד מלכודות מהירות בישראל, והובילה אותו לפתח במשך השנתיים האחרונות מכשיר אחד שיהיה מסוגל לתת מענה מלא לכל ה"איומים" העומדים בפני הנהג הישראלי:

1. לתת טווח גילוי מקסימלי כנגד מערכות רדאר כגון הדבורה והמולטנובה.

2. לתת מענה התראתי כנגד מערכות אופטיות מבוססות לייזר כגון הממל"ז.

3. לספק התראה על קיומן של מצלמות גאטסו או איומים קבועים אחרים בנתיב הנסיעה.

בתום אותו פיתוח נולד מכשיר חדש – ה- iRoad – המותאם ותפור לצרכי הנהג הישראלי, והמתאים בדיוק לאיומים שמולם אנו עומדים כאן בישראל.

בתמונה – ה- iRoad – קטן וקומפקטי.

לקחתי אותו לסדרת בדיקות ארוכה בתנאים המדמים בצורה מלאה את האיומים השונים מולם עומדים הנהגים בישראל. המטרה היתה לאשר או לשלול את יכולותיו של המכשיר בגילוי איומים, ואת נוחות התפעול שלו. כדי להשוות את יכולותיו של ה- iRoad אל מול גלאים אחרים, הוספתי לבדיקה גם שני מכשירי וולנטיין 1 בגירסאות שונות (אחת מהן – האחרונה), מכשיר פספורט 9500ix, ומכשיר צ'יטה עם בסיס נתונים מעודכן.

המשך…

מטרו מוטור, יבואני ימאהה לישראל, זכו במכרז לאספקת אופנועי משטרה בנפח 1200 סמ"ק למשטרת התנועה עם הסופר-טנרה XT1200P (הדגם המשטרתי של הסופר טנרה XT1200Z) של ימאהה. כך עולה מפרסום תוצאות המכרז החדש לרכישת אופנועי המשטרה.

במסגרת העסקה סדר גודל של כ-200 כלים יימסרו למתנ"א במשך שנתיים. המשלוח הראשון יימסר כבר תוך מספר שבועות. מטרו היא הזוכה היחידה במכרז ובכך תמה תקופה של מספר שנים לא קצר בהם השתמשה משטרת התנועה באופנועי ב.מ.וו מדגם R1200GS.

למרות תדמיתם הקשוחה של האופנועים שתרמה רבות גם למגזר הפרטי (מי לא רוצה להידמות לשוטר תנועה קשוח? אני לא, אבל אני מכיר לא מעט רוכבים ששילמו לא מעט כסף כדי להתחבר לתדמית הזו, ואין ספק שהיבואן דאז – קמור – הרוויח הרבה מכירות בזכות מיתוג זה), שירותם של האופנועים מתוצרת ב.מ.וו במשטרה היתה מלווה בלא מעט בעיות מכאניות וכשלים טכניים. חלקם מן הסתם היה קשור לעובדה שהאופנועים המשטרתיים נמצאים תחת עומס עבודה גבוה וגומאים אלפי קילומטרים בקצב מהיר בכל חודש. אך יחד עם זאת, יודעי דבר מזכירים בעיות לא פשוטות במערכות החשמליות וכן במכלולים אחרים של האופנועים שדרשו לעיתים השבתות ארוכות, ולכולנו מוכרת התמונה בה שיירת רוכבים משטרתיים יוצאת לאירוע שיטור או למבצעים ומלווה תמיד ברכב חילוץ כשעליו יושב אופנוע "ספייר" או אופנוע אחד או שניים שכבר חוו תקלות בדרך לשם. בנוסף, אלה המבקרים בחניון האופנועים בבית דגן מצד אחד, או במוסך המרכזי בפ"ת מצד שני, ראו תמיד אופנועים שנראו מושבתים הממתינים לחלקי חילוף או לתיקון, ויודעי דבר מספרים על אחוז גדול מצי האופנועים שהיה מושבת בכל עת. אין ספק שדרוש היה ריענון בתחום זה…

במסגרת המכרז שנסגר בחודש ספטמבר ושעתה פורסמו תוצאותיו, התמודדו מספר אופנועים. הימאהה סופר טנרה 1200,  ה-ב.מ.וו R1200GS, המוטו-גוצי סטלביו (עולה חדש לישראל), הדוקאטי מולטיסטרדה 1200, ההונדה קרוסטורר וכן ה- ק.ט.מ אדוונצ'ר. חלק מהמתמודדים נפסל על הסף עקב דרישות כאלה ואחרות מצד המשטרה, כדוגמת שימוש בגל הינע (דרייבשאפט), או קבלת מידע מהיצרן אודות דגמים המיועדים ספציפית עבור כוחות שיטור. חלק מהיצרנים שעבורם מדובר בשנת החלפת דגם – כמו ב.מ.וו עם הדגם מקורר המים החדש שלהם, או ק.ט.מ עם האדוונצ'ר מוגדל הנפח החדש – לא הצליחו לעמוד בתנאי סף אלה.

הסופר טנרה מספק כ- 110 כ"ס ושוקל כ- 265 ק"ג לא קלים, כ- 40 ק"ג יותר מאשר הבימר (לא ברור אם זהו המשקל המלא אחרי זיווד משטרתי או לא). האופנוע מצוייד במערכות אלקטרוניות פשוטות יותר משל ה- R1200GS אותו הוא מחליף, אבל עדיין מכיל ABS וכן מערכת בקרת אחיזה בעלת שלושה מצבים. הסופר טנרה ארוך יותר, בעל בסיס גלגלים גדול יותר, מרגיש כבד הרבה יותר מאשר ה- GS, ולדעת רבים הוא בעל יכולות דינאמיות פחותות בתנועה עירונית צפופה, וכן כמובן בשטח לא סלול מאשר ה- GS. יחד עם זאת מדובר באופנוע רב-גוני נוח למדי, וכאמור רבים הסיכויים שלפחות מבחינת אמינות הוא ישרת הרבה יותר טוב את המשטרה מאשר ה- GSים אותם הוא מחליף.

המכרז גם כולל את הסכם התחזוקה המלא של אופנועים אלה ועלותו נעמדת בכ- 15 מיליון שקלים. זכייה זו במכרז מנהל הרכש מצטרפת לזכיות נוספות של מטרו בחודשים האחרונים וביניהם מכרז קטנועי 3 גלגלים תוצרת קוואדרו, ומכרז לטרקטורי משא תוצרת קאוואסקי.