מיצו בדרכים

זה עוד אחד מאותם סרטונים מטופשים שמישהו צילם (הפעם לפחות זה באמת צולם בישראל) והעביר ברשתות החברתיות, משם זה מתגלגל וכל דודה, סבתא ושכנה ממורמרת מעבירה חיש קל לכל רשימות התפוצה שלה…

זה הסרטון:

מה שרואים בפועל בסרטון (תתעלמו מהצלם המוכשר שמחרטט ברקע – "כול סייארה מצולמת") הוא רכב מסוג פורד פיוז'ן של חברת מובילאיי שעליו מותקנות מספר מצלמות וחיישנים לטובת בדיקות של הרכבים האוטונומיים שהחברה מפתחת.

הנה המצלמות המדוברות:

אז נכון, אסור להתעסק בסלולרי בזמן נהיגה (ואני בעד החרמה מיידית של מכשיר הטלפון על ידי השוטר בנוסף לקנס גבוה ונקודות), אבל הרכב הזה, עם כל כמה שהצלם מפחיד אותנו, איננו ניידת משטרה סמוייה.

הנה וידאו שממחיש רכב דומה של מובילאיי נוסע על כבישי ירושלים (צפו עד הסוף כדי לראות רכב דומה למה שנראה בוידאו למעלה):

שלחו לכם את הודעת הוואטסאפ המטופשת הזו? שלחו להם את הלינק לדף הזה בחזרה. ולהבא, כשאתם מקבלים הודעה כזו בקבוצות ולפני שאתם רצים להעביר הלאה תבדקו את אמיתות ההודעה ותפעילו שיקול דעת.

ראיתם מישהו ששיתף שטות? שלחו לי.

אין בכל האמור לעיל משום המלצה לעבור על החוק תמיד יש לנסוע בצורה אחראית וזהירה, ועל פי החוק.

גל ההתקנות הנוכחי ממשיך עם מצלמת גאטסו חדשה שהותקנה אמש על כביש 40 בצומת עם ההשתלבות למחלף לוד, ומצלמת את הבאים מכיוון שוהם ואיירפורט סיטי לכיוון לוד – מצפון לדרום. המצלמה ממוקמת על אי התנועה משמאל.

על המפה:

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

חברת Lazareth הצרפתית היא לא סתם עוד חברה עם אשליות של אופנועים מעופפים. המייסד והבעלים של החברה שהוקמה ב- 1998 – לודוביק לזרת' – אוהב אתגרים מסובכים במיוחד, ובזכותו החברה כבר הוכיחה את עצמה עם אופנוע מפלצתי, אולי הכי מטורף שהומצא (או לפחות אחד מהפסיכיים ביותר) – הוא ה- LM847 האימתני שמונע באמצעות מנוע V8 מתוצרת מזראטי. לא בטוח שהוא יכול להיקרא "אופנוע", שהרי יש לו 4 גלגלים, אבל אני זורם, בסה"כ הקונספט מגניב כיוון שהוא עושה שימוש בטכנולוגית רכיבה מקבילית.

כעת, החברה יוצאת עם האופנוע המעופף שלה שנקרא LMV496, שנראה ויזואלית דומה מאוד ל- LM847, אבל עם כמה טוויסטים.

על הכביש, מנגנון ההיגוי המקבילי הייחודי שפותח על ידי החברה מאפשר לרכיבה הדומה מאוד לזו שאנחנו רגילים בכלים דו-גלגליים, אבל עושה זאת על ידי שימוש ב- 4 גלגלים בסה"כ – שניים בכל "חצי" אופנוע, והמחוברים ביניהם בצורה שמאפשרת להם לנוע בנפרד כשהאופנוע נוטה על צידו כדי לספק תחושת היגוי "אופנוענית" לכל דבר, אבל עם אחיזה הרבה יותר משמעותית כתוצאה משטח הפנים הגדול יותר של הצמיגים עם הכביש. המשך…

מצלמת גאטסו חדשה הותקנה בימים האחרונים ברחוב הצדיק מירושלים פינת רגר בבאר שבע וממוקמת לצלם את מי שחוצה את הצומת ממערב לכיוון מזרח.

על המפה:

(תודה לאלעד ול- Ig1992 על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

מצלמת גאטסו חדשה הותקנה בימים האחרונים בצומת צפריה על כביש 412, ממערב למזרח.

על המפה:

(תודה לאוריאל שאר-ישוב על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.

זהו פוסט ריכוז עמדות גאטסו שהוסרו לאחרונה:

• צמד המצלמות בצומת פזכים על כביש 4 בואכה אשקלון – זו לכיוון דרום וזו לכיוון צפון – הוסרו עקב עבודות הרחבת הכביש והצומת במהלך תחילת 2019
• המצלמה ברחוב אורלוב בפתח תקווה הוסרה בגלל עבודות הרכבת הקלה באפריל 2019. הרחוב הופך לחד-נתיבי לכל כיוון עם הגבלת מהירות של 30 קמ"ש
• כל המצלמות באשדוד ברחוב מנחם בגין הוסרו במהלך סוף 2018 עקב העבודות במקום.
• המצלמה הנמצאת על רחוב יוספטל בבת-ים, בצומת עם רחוב בלפור, הוסרה בתחילת 2019 עקב העבודות במקום.

מכירים מצלמות שכבר לא נמצאות בשטח? מקבלים התראות על מצלמה שאתם לא רואים? שלחו הודעה, עדכנו, צאו גיבורים.

זו עוד שאלה שעולה מעת לעת בפייסבוק ובקבוצות וואטסאפ. רמת חוסר ההבנה בתחום היא גדולה, ומספר הדעות של אנשים "מבינים" היא גדולה, כשכל אחד מביא הסברים מלומדים שונים להוכחת התזה שלו.

כדי להסיר מעט את הערפל וכדי לשמש כנקודת הפנייה אחת לכל העניין, כתבתי עבורכם סט מתומצת של כמה המלצות בנושא תחזוקת שרשרת. תרגישו חופשי לשתף כשמישהו מעלה את השאלה.

כמו שידוע לכם (או לא), ישנן מספר סוגי שרשראות בשימוש באופנועים. הנפוצה ביותר בהן היא שרשרת מסוג O-ring. נכון שיש גם סוגים נוספים של שרשראות, אבל מכיוון שרובם המכריע של אופנועי הכביש עושים שימוש בשרשרת מסוג זה, אתייחס אליה באופן ספציפי.

לשרשרת מסוג זה יש מספר מרכיבים: החוליות הבנויות מיחידה חיצונית ויחידה פנימית (Plates) המחוברות ביניהן באמצעות הפין שעובר דרך רולר (שהוא החלק שמתגלגל מעל השיניים של גלגלי השיניים). החיבור הזה אטום על ידי שתי טבעות סיליקון (O-rings), אחת בכל צד, השומרות על חומר הסיכה המובנה בתוכן ומונעות כניסת לכלוך.

שרשראות לאופנועים (ובכלל לציודים מכאניים) מגיעות במגוון דרגות חוזק ומיועדת לעמוד בעומסים מסוגים שונים. יצרן האופנוע שלכם קבע את סוג השרשרת שמתאימה לאופנוע, ולרוב גם ציין פרטים טכניים נוספים הקשורים לשרשרת, והם כתובים, לרוב, בספר האופנוע.

קודם כל ולפני הכל אנחנו חייבים להכיר, להבין ולהפנים שהשרשרת היא הרכיב המכאני שמעביר את הכוח (העצום) מהמנוע של האופנוע אל הגלגל האחורי. אם היא תכשל, יש סיכוי לא רע שהלך עליכם, בין אם כתוצאה מפציעה גופנית, או נזק לאופנוע שעלול להגיע לפגיעה במנוע עצמו ואפילו התרסקות של האופנוע. שמרו על השרשרת שלכם כמו שאתם שומרים על עצמכם.

בואו נתחיל.

בגדול – אלה הן ההמלצות הגופות לתחזוקת שרשרת נכונה, בלי קשר לסוג אופנוע:

הקפידו לשמן את השרשרת עם חומר שימון ייעודי אחת לכמה רכיבות או לפחות אחת ל- 500 ק"מ. היצרן של השרשרת יודע הכי טוב, יותר ממני, עם איזה חומרים רצוי לשמן. תקראו מה הוא כותב על האריזה. יש חומרים בספריי, יש חומרים נוזליים, ויש חומרים בצורת משחה. יש שקופים, יש לבנים, ויש בקצף. לא משנה באיזה מהם נוח לכם להשתמש, העיקר שתשתמשו בחומר ייעודי המתאים לשרשרת ולא בכל מיני תרופות סבתא.

אני מאוד אוהב את המשחה של מוטול, אבל כל אחד עם מה שעושה לו נעים בגב:

אגב, אם אין לכם חומר שימון ואתם ממש חייבים לשמן, שמן גיר הוא גם אופציה, אבל הוא הרבה פחות דביק ולמעשה יעוף מהר מאוד וילכלך לכם את כל האופנוע. מצד שני, הוא זול למדי.

המשך…

אין רוכב אופנוע שמכבד את עצמו שלא יודע מהו ה- GS של במוו – השם המקוצר של ה- R-XXXX-GS לדורותיו – וקיצור של המילים Gelände/Straße בגרמנית, שמשמעותן "שטח/כביש". המותג נצרב לנו כה עמוק בתודעת הרכיבה שהפך למילה נרדפת ליצרן עצמו, והוא כה מחובר לתדמית ה"חוצה יבשות, מדבריות וג'ונגלים", שאין ספק שהוא מככב בחלומותיהם ותשוקותיהם של הרבה מאוד רוכבים (ורוכבות!). במוו מכרו בשנת 2018 יותר GSים מאשר יצרנים אחרים מוכרים מכל הדגמים שלהם, וכשיש לכם כזה בסט-סלר ביד אין שום סיבה לשנות את הנוסחה המנצחת, רק להפוך אותה לטובה יותר.

ה- GS הוא לא אופנוע חדש. הוא מיוצר קרוב ל- 40 שנה, וזה בפני עצמו הישג מדהים. לאורך השנים הכלים כמובן השתנו והתפתחו, אבל המשותף לכל דגמי ה- GS, החל מהראשון שבהם – ה- R80G/S מקורר האוויר שהוצג לראשונה ב- 1980 ושודרג ל- R100G/S כעבור מספר שנים – ועד היום, הוא מנוע הבוקסר שהוא בעצם מנוע וי-טווין עם זווית של 180 מעלות בין הבוכנות שפועמות זו לקראת זו בתנועה שמזכירה תנועת איגרוף – ומכאן הכינוי "בוקסר". בנוסף, זרוע אחורית חד-צידית שבה משולב גם גל-הינע (דרייב-שאפט) בטכנולוגיה שהתפתחה לבסוף למתלה המכונה "מונו-לבר".

ב- 1994 מנוע הבוקסר קיבל קירור שמן ו- 4 שסתומים ב- R1100GS ועבר שידרוג נוסף ל- R1150GS ב- 1999. בנוסף, מערכת המתלים של האופנוע עברה שינוי ובמקום מזלג קונבנציונלי רגיל מקדימה עברו ב-במוו להשתמש במערכת שנקראת "טלה-לבר" הבנוייה מבולם יחיד על צוואר ההיגוי, כשהצינורות של המזלג מכילים למעשה רק שמן לטובת הסיכוך. ב- 2004 הוצג לראשונה ה- R1200GS, ולמרות עידכונים כאלה ואחרים כמו מערכת בלימה מתוגברת חשמלית וכן בולמים אלקטרוניים (ESA או Electronic Suspension Adjustment) אפשר להגיד שתצורת המנוע נותרה פחות או יותר זהה עד למהפיכה הבאה – מעבר לקירור מים ב- 2013.

השנה, מנוע הבוקסר עובר אבולוציה נוספת ומותקנת בו מערכת תזמון שסתומים משתנה המכונה ShiftCam העושה שימוש בגל זיזים לשסתומי היניקה בעל 2 זיזים לכל שסתום: אחד המשמש לסל"ד נמוך עם מהלך פתיחת שסתום קצרה, והשני לסל"ד גבוה עם מהלך פתיחת שסתום ארוכה יותר. המערכת, שמנסה לתת פתרון לבעיה שדוקאטי פתרו באמצעות מערכת ה- DVT שלהם במנועי ה- 1260, אמורה להפוך את המנוע לגמיש יותר, ולשטח את עקומת המומנט כך שיספק מומנט אחיד יותר לאורך כל טווח הסל"ד. המנוע הזה הולך לעבור לאט לאט לשאר סדרת ה- R של במוו.

הנה סרטון שממחיש את פעולת המערכת:

אבל זה לא רק המנוע, אלא החבילה כולה. לחובבי הז'אנר – והם כאמור רבים מספור – ה- GS מספק חוויה שהיא הרבה יותר מאשר כלי תחבורה שמטרתו לקחת אותך מנקודה A לנקודה B. יש כאן חלום, יש פנטזיה, יש מותג נחשק, ויש עדרים על גבי עדרים של רוכבים ורוכבות שמוכנים לעשות הכל כדי לשים את הישבן שלהם על GS בליווי מיטב המרצ'נדייז האפשרי, ועם כל תוספת שרק ניתן למצוא בקטלוג. את חלק מהרוכבים הללו בכלל לא מעניין מה הוסיפו או מה שינו מדגם אחד לזה שאחריו, וכל מה שחשוב להם הוא שזה יהיה GS עם לוגו של במוו ועם שתי בוכנות בולטות בצדדים. וכאמור במוו יודעת בדיוק איפה עובר חוט השני הזה, והיא שוזרת אותו היטב בכל נימי האופנוע. כל פרט ופרט, כל נקודה בו מוכוונת מטרה: להביא כמה שיותר אנשים אל המותג שנחשב בעיני רבים כטופ של הפרימיום שהכסף יכול לקנות.

את האנשים האלה הכתבה הזו לא מעניינת. שים להם פלקט בגודל טבעי של ווין דיזל בפתח אולם התצוגה עם חריץ של כרטיס אשראי, והם עדיין יגיעו באוטובוסים בהמוניהם ויזמינו את ה- GSים בערימות, ורצוי בגרסת ה-אדוונצ'ר היוקרתית. אם אתם חלק מהקהל הזה – מגניב לכם. תעברו הלאה לסוף הכתבה.

הכתבה הזו כתובה למענם של אלה שעדיין אין להם GS ושרוצים לדעת האם הכלי הזה טוב יותר מקודמו ובמה. המשיכו לקרוא.

עם זאת, אני חייב לציין משהו חשוב בפתח דברי, ואם זה המשפט האחרון שתקראו בכתבה הזו – דיינו: ה- R1250GS הוא אופנוע בן של ז&$@, כלי מעולה, קרוב למושלם, וכל מה שמעבר לזה הוא רק חיפוש של דברים קטנים שקפצו לי לעין או הרגישו לי קצת צורמים בסך החבילה המושלמת הזו. זה ישמע לכם קטנוני, זה יראה לכם כנבירה חסרת משמעות בתוך מוצר שהוא ממילא הכי טוב שהכסף שלכם יכול להשיג. אז קחו את זה בפרופורציה המתאימה. כל הכתוב כאן יכול לדבר אליכם, אבל תכלס, כנראה ש- 75% מהרוכשים הפוטנציאלים של הכלי בכלל לא ישימו לב לכל זה. ולא, לא ירדתי איתו לשטח.

יאללה בואו נתחיל.

המשך…

נתחיל מהסוף: אם תיקחו רוכב סטנדרטי שירד הרגע מאופנוע סטנדרטי אחר בנפח והספק דומה, תקשרו לו את העיניים, תושיבו אותו על הניקן, ואחרי ההתנעה תסירו לו את כיסוי העיניים ותתנו לו לצאת לרכיבה מבלי שהוא יודע על מה הוא רוכב בפועל – רוב הסיכויים שהוא לא ידע שהוא רוכב על משהו שמוגדר כמוטציה מוזרה. אני מהמר שפרט לקריאות התפעלות מרמת האחיזה וכושר הבלימה מקדימה, התלונות היחידות שתשמעו הן על פרונט שמרגיש מעט כבד (הוא כאמור לא יודע שמדובר בכלי בעל 2 גלגלים מקדימה), ואולי על תחושת אורך מוגזם של החלק הקדמי. הוא עובד, והוא עובד נפלא.

זהו. עכשיו משהוצאנו את זה החוצה, בואו נמשיך.

ה"ניקן" (צמד חרבות ביפנית, מבטאים אותו בדומה לשם המצלמה, ולא כמו מותג הנעליים) של ימאהה הוא אופנוע שונה בנוף ה-דו-גלגלי בעולם. אני מנסה לשים את האצבע על הסיבה לכך. אולי הצבע השחור? אולי הפלסטיקה המוגזמת מעט בפרונט? מממ… לא יודע, לא מצליח לשים על זה את…

אהה! יש לו שני גלגלים מקדימה! יש אופנועים בעלי מערכות היגוי "לא סטנדרטיות", כאלה שאני ראיתי רק בתמונות, במוזיאונים, ולעיתים מאוד רחוקות על כבישים בעיקר בחו"ל. אבל לניקן יש פרונט שלא דומה לשום דבר שראיתי, ever.

הניקן, אופנוע המבוסס על המנוע הסופר-מצליח של ה- MT09 (שלושה צילינדרים בנפח 847 סמ"ק) שנחשף לראשונה בשנת 2017 עושה שימוש בטכנולוגיית Leaning Multi Wheel של ימאהה (או LMW), שהיא שונה לחלוטין ממה שמקובל בכלים תלת-גלגליים של יצרנים אחרים שאנחנו מכירים מעולמות הקטנועים (ימאהה רכשה את הפטנט שמאפשר את השימוש בפרונט הדו-גלגלי מחברת Brudeli Tech Holding הנורבגית שהציגה דגם קונספט מעניין כבר ב- EICMA של 2005).

המראה החייזרי של הכלי, מקדימה בעיקר, מושג בזכות העובדה שלכל גלגל מצמד הגלגלים הקדמיים משודך צמד צינורות בולמים בקוטר 43 ס"מ מתוצרת KYB, צבועים בכחול (מהמם לטעמי, והוא גם משמש כמוטיב חוזר בצביעתו של האופנוע, גם על הג'אנטים), כך שבסך הכל מדובר על 4 צינורות, שניים בכל צד. הגלגלים עצמם נמצאים בחלקו הפנימי של מערך הבולמים (בניגוד למשל לקטנוע הטריסיטי של ימאהה שם הגלגלים נמצאים מבחוץ), כך שבמבט קדמי אי אפשר שלא לחשוב על אחת מהחלליות שהיו יורדות עלינו במשחקי ה- Space Invaders של פעם. הצינור האחורי בכל צמד משמש לטובת מערכת השיכוך, ואילו הקדמי מכיל רק שמן לטובת סיכוך ומהווה מעין חיזוק למערכת.

המשך…

לא הרבה יודעים, אבל אי שם בתחילת שנות התשעים שמה חברת במוו את העין שלה על ביצועיהם של האופנועים של דוקאטי בליגת הסופרבייק העולמית – אופנועים ששלטו אז בגריד ביד רמה ובזרוע נטוייה – ואמרה לעצמה "המממ…". בעוד שעל המסלולים השונים שעטו מכונות מלחמה כמעט מושלמות כמו הדוקאטי 851 ו- 888, במוו אמנם נהנתה מפריחה גדולה בתחום מכירות האופנועים, אבל בכל מה שקשור לספורט מוטורי דו-גלגלי במוו לא התחרתה בסופרבייק מאז אמצע שנות השבעים… במילים אחרות, חטיבת המוטורד של החברה ישבה על הברזלים בזמן שדוקאטי עשו בית ספר לכל העולם.

זה היה חייב להיפסק, אמרו ב-במוו.

המנהל הטכני של במוו מוטורד דאז – ד"ר בורקהרד גושל (שעבר לחטיבה ב- 1989 מחטיבת הרכב של במוו) – הטיל משימה חשובה על צוות הפיתוח של במוו מוטורד שמנה 200 מהנדסים: לייצר אב-טיפוס של אופנוע שמטרתו היא לבדוק האם ניתן מעשית להדיח את דוקאטי מכס השלטון במירוצי הסופרבייק – שבו הם נהנו מיתרון של 250 סמ"ק ומשקל של 140 ק"ג מעל למשולשי ומרובעי הצילינדרים שנאלצו לעמוד במגבלת 750 סמ"ק ו- 165 ק"ג. אם התשובה לשאלה זו היא "כן" אפילו ברמת התיאוריה, היה למהנדסי החברה צ'ק פתוח לעבוד משלב אב-הטיפוס של האופנוע, ולהכניס אותו לייצור המוני.

המטרה: לייצר במוו שיכול לתת לזה בראש?

בדיוק! ועם המחשבה הזו בראש יצאו המהנדסים לעבוד. מתכנן המנועים הראשי של החברה – היינץ האגה – החל במשימה לפתח מנוע חדש לגמרי, (בניגוד למנוע ה- R259 ה"מסורתי" שהניע את אופנועי הבוקסר הקונבנציונליים של במוו) – טווין שטוח מקורר מים בנפח 1000 סמ"ק (למעשה – 996 סמ"ק). המנוע כלל מערכת גל זיזים עליון כפולה בכל צד (DOHC), ו… שימו לב: מערכת דזמודרומית לתזמון השסתומים.

כך נולד ה- BMW R1, אופנוע ייחודי בדורו.

המשך…

כשאלפי מפגינים עטו על עצמם ווסטים צהובים ("gilets jaunes") ועלו על הבריקדות בשדרות שאנס אליזה בפריס, הם מחו על יוקר המחייה כפי שהם חווים אותו בצרפת. המחאות אמנם פרצו כתוצאה מרצונה של ממשלת צרפת להגדיל את המס על הדלק, אבל מרגע שהגפרור הוצת, המפגינים לא עצרו שם, ומחו כנגד כל דבר שהם תפסו כמשרת את האינטרסים של הממשלה.

מצלמות מהירות.

צרפת ידועה במערכת מצלמות המהירות האוטומטיות שלה, מקבילה (אבל הרבה יותר משוכללת) למערכת ה- א-3 של המשרד לבטחון פנים בישראל. בצרפת מוצבות אלפי מצלמות על אלפי כבישים וצמתים, אבל בעוד שהאכיפה בישראל היא גמישה במקרה הטוב, בצרפת אפשר לחטוף – וחוטפים – דו"ח גם על קמ"ש אחד מעל המותר. יתרה מזאת, עצם השימוש בגלאי מכמונות ו/או באפליקציה המתריעה בפני קיומה של מכמונת (כדוגמת ווייז) הוא אסור על פי חוק בצרפת, ועלול לגרור אחריו קנס דרקוני של לא פחות מ- 30,000 יורו, שלוש שנים פסילת רישיון ועד שנתיים בכלא – אם תתפס.

כדי להוסיף שמן על המדורה, הממשלה בצרפת הכריזה רק ביולי האחרון על הפחתת מהירות בקטעי כביש מסויימים מ- 90 ל- 80 קמ"ש, מה שכמובן יגרור אחריו עלייה משמעותית בכמות הדו"חות. לפי הערכות התקציב השנתי הצרפתי, ב- 2019 צפוייה הממשלה להרוויח לא פחות מ- 1.4 מיליארד דולר (1.2 מיליארד יורו) רק ממערכת המצלמות האוטומטיות שלהם – וזאת עלייה של כ- 12% לעומת הגבייה הצפויה ב- 2018, ולא פחות מ- 50% גידול לעומת הגבייה בשנת 2016. עבור הצרפתים המוחים – זה אחד הסממנים של יוקר המחייה, ובצדק!

בעוד שבישראל ההמונים לא מזיזים את הישבן שלהם, ושיא המחאה מבחינתם היא לייק (חיבוב) בפייסבוק או טוקבק עילג ב- YNET, הרי שבצרפת אין למפגינים בעיה לעבור קוים אדומים – וזה מה שהם עשו.

בעוד שבישראל הנהגים מקטרים ומתלוננים ברשתות החברתיות אבל אף אחד לא באמת קם לעשות מעשה (טוב היו כמה שקמו ועשו מעשה, כפי שאני מעדכן כאן בפוסט משנת 2014), המפגינים הצרפתים עטויי המסיכות והווסטים הצהובים יצאו לרחובות והחלו לצוד את מצלמות המהירות. לפי הערכות שפורסמו בידי כריסטופר קסטנר, שר הפנים של צרפת, למעלה מ- 65% מהמצלמות הוצתו, הושחתו או יצאו משימוש כתוצאה מגל המחאה האחרון. הפגיעה בתשתית האכיפה האלקטרונית היתה כה קשה, שהערכות מדברות על הררי כסף שיצטרכו להוציא כדי לתקן אותן ולהחזיר אותן לשמישות, וכן כמובן הפסד של מאות מיליוני יורו כתוצאה מהירידה בהכנסות המדינה מדו"חות מהירות.

אגב, בצרפת חל קנס של עד 75,000 יורו ועד 5 שנים בכלא למי שמורשע בפגיעה במצלמת מהירות.

כתוצאה מגל המחאות הסכים עמנואל מקרון, נשיא הרפובליקה, לבטל את המיסים המתוכננים על הדלק והסולר, לבטל את המס על בונוסים למשכורות, ולהגדיל את שכר המינימום ב- 7%.

נראה לכם שזה יקרה אצלנו בארץ?

לא חושב שצריך לומר יותר מזה (פרט כמובן להערת כיסוי התחת המקובלת: אין בכתוב משום המלצה או עידוד לעבירה על החוק, ונדליזם, פגיעה ברכוש או כל מעשה נו נו נו).

סרטון שמסתובב לאחרונה ברשתות חברתיות מציג מספר פיתוחים שעשויים, אולי, להיכנס לשירות במשטרת ישראל. הקליפ הוא חלק מאייטם ששודר בחדשות כאן 11. כך נראה הסרטון המקורי:

(הסרטון הועלה ליוטיוב, יתכן ויוסר בהמשך)

כפי שניתן לראות, מוצגים בו מספר פיתוחים טכנולוגיים, אבל מה שעניין אותי במיוחד היתה מערכת האכיפה שהוצגה בתחילתו (עד בערך 02:30). חקרתי מעט את הנושא, ומתברר שמדובר במערכת בשם Enforcement Deputy של חברה ירושלמית (שמציגה את עצמה כחברה קנדית) בשם RoadMetric. החברה המפתחת טוענת שהמערכות שלה כן נמצאות בשימוש ב"מזרח התיכון, אסיה וכו'", אבל נכון לעכשיו לפי מקורותי במשטרה, המערכת הזו איננה נמצאת בשירות משטרתי בישראל.  אין ספק שחלק זה של הסרטון ששודר בחדשות הוא יותר סרט תדמית יח"צני שמנסה להציג "גאדג'טים" כפי שהם נקראו בכותרת הכתבה.

מעיון מדוקדק בתמונות וכן בפרוספקטים ובמידע הזמין לציבור באתר החברה, ניתן ללמוד שהמערכת מבוססת על מספר מצלמות (4 עד 8) המותקנות בצורה סמוייה בתוך הרכב/ניידת, או על הגג (כפי שמופיע בסרטון לעיל), המחוברות למערכת ממוחשבת המנתחת את הנתונים ומאפשרים לשוטר לסמן קטע של וידאו, לנעול אותו מפני מחיקה, ולבחור את סוג העבירה שנראית בסרטון המוקלט.

בתמונה, רכב אזרחי (לא ניידת) מסוג סקודה אוקטביה שעל גגה מותקנת מצלמת ה- LPR של המערכת.

המשך…

זהו הסרטון שהופץ לאחרונה ברשתות חברתיות. כמו במקרים רבים אחרים, גם לסרטון הזה יש מקור לא ידוע (אם כי היה מי שמיהר לשים עליו חותמת מים):

במבט מדוקדק בסרטון רואים רכב מתוצרת טויוטה (ככל הנראה מדובר ב- FJ Cruiser מודל 2007) הנוסע על כביש מהיר בן 4 נתיבים. התמונה עוברת פנימה, ורואים מישהו מתפעל מחשב נייד מתוצרת פנסוניק (ככל הנראה דגם מוקשח הנקרא Toughbook).

ממה שרואים, על הרכב מותקנת מצלמה מסוג כלשהו שמצלמת את התנועה מסביב. עוד מהסרטון, ניתן להבחין שהמצלמה הזו מסוגלת לזהות את מהירותם של כלי הרכב שנוסעים סביב, ומבחינים בפרמטרים נוספים שהיא לוכדת.

המשך…

אם אתם עוקבים אחר המאמרים שלי בנושא המאבק בביטוח החובה היקר שרוכבים בישראל משלמים, אז הנושא בוודאי לא זר לכם, אבל הנה תזכורת:

עוד באמצע שנת 2015, קצת אחרי שמשה כחלון נכנס לתפקידו כשר האוצר, הוא "גילה" באופן פתאומי כי בקופת קרנית ישנם עודפים של 1.5 מיליארד ש"ח.

אגב, למי שלא יודע, תפקידה של קרנית (או "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים") הוא לפצות נפגע תאונת דרכים הזכאי לפיצויים אך אין לו אפשרות לתבוע אותם מחברת ביטוח מסיבות שונות, כמו פוגע לא ידוע או היעדר כיסוי ביטוחי (למשל במקרה של רכב גנוב שפגע בהולך רגל או ברכב אחר). פעילותה של קרנית ממומנת בין היתר מכספיהם של כלל המבוטחים בביטוח חובה ברכב (אחוז אחד מפוליסות ביטוח החובה של כולנו מגיעות לקרנית).

בצעד מאוד לא אופייני לשרים וחברי כנסת טיפוסיים (צריך לתת להם את הקרדיט על כך), החליטו שר האוצר משה כחלון, שרת המשפטים איילת שקד, והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, להחזיר למבוטחי ביטוח החובה לרכב את אותם כספים שהצטברו בקרנית. לא יאומן, הא? לפי החישוב, השבת הכספים תוביל להוזלת תעריפי ביטוח החובה לכלי רכב בישראל – ובתוכם, גם לדו-גלגלי – בשלוש השנים לאחר התחלת ההחזרים, כשהכספים אמורים היו להיות מוחזרים ביחס שונה בכל שנה, עד לתום השנה השלישית (ספטמבר 2019).

או לפחות כך זה היה צריך להיות.

בצירוף מקרים קוסמי מדהים, בערך באותה תקופה פורסמו מסקנות של ועדת וינוגרד (שהוקמה על ידי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן עוד בשנת 2014), ואשר מטרתה היתה לבחון את הנתונים שמשמשים את המוסד לביטוח לאומי לחישוב הקצבאות המשולמות לנפגעי תאונות עבודה. בין מסקנות הועדה הקשורות כאמור לביטוח לאומי, היתה גם מסקנה נוספת (וצודקת, יש לציין), שנגעה לדרך שבה מחשבות חברות הביטוח את התשלומים שהן צריכות לשלם למבוטחים, וזאת על רקע ירידת הריבית בשנים האחרונות. מסקנות אלה השפיעו באופן משמעותי על הפיצויים שנדרשות חברות הביטוח לשלם לבעלי ביטוחי חובה. כתוצאה מכך, התייקרו ביטוחי החובה לכלי רכב בישראל – ובתוכם, גם לדו-גלגלי.

המשך…

מצלמת גאטסו חדשה הותקנה בימים האחרונים על כביש 25 ביציאה מדימונה, מול תחנת הדלק טן, לכיוון ים המלח.

על המפה:

(תודה לשמעון ואלכסנדר על המידע והתמונה)

כרגיל, תזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

סעו בזהירות ובאחריות.