כביש 31 מוכר מזה שנים ככביש אדום שבו אין דין ואין דיין. כמה מפתיע זה שלקח למשטרת ישראל רק 12 שנה להציב, לראשונה, מצלמת מהירות על כביש מסוכן זה.
בכל מקרה, מצלמה זו מוצבת בערך בחצי הדרך בין צומת שוקת לערד, או כחצי ק"מ מזרחית למחלף נבטים. היא מצלמת לכיוון מזרח. מעניין כמה זמן היא תחזיק מעמד שם.
כאן על המפה:
וכך היא נראית בשטח:
מהצד השני של הכביש:
(קרדיט לתמונות jkl5 ומיצו)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
אמל"ק: פייק מארץ הפייקים…
זה לא מאתמול, אלה לא מצלמות מהירות, הן לא אוטומטיות והן לא על כביש 6… מדובר בטקסט מומצא מהעכוז שרץ ברשת בפורמט זהה כבר משנת 2006 וב- 2010, רק שאז במקור שלחו אותו במייל. ב- 2014 כבר עברו לאיומים בפייסבוק, ועכשיו זה בוואטסאפ…(ראו לינקים פה מתחת לפסקה הזו). גם היום, כמו אז, הכל חארטה בפיתה, ולדעתי גם הלוגו של החברה הזו שם גם הוא מושתל בפייק.
לא מאמינים? הנה תראו בעצמכם:
ב- 2006: מצלמות מהירות על כביש 6 (אתר "לא רלוונטי")
ב- 2010: שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 1
ב- 2014: שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 2
ב- 2018: שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 3
לפי הקצב הזה בפעם הבאה שנקבל את הפייק הזה זו תהיה שנת 2027…
הנה ההודעה כפי שנשלחה גם אלי:
כבר אז בדקתי מול כביש 6, ואין שם אפילו לא מצלמת מהירות אחת, לא אוטומטית ולא נעליים. כן יש מעת לעת מבצעי אכיפה של משטרת התנועה, אבל זה באמצעות מכשירי ממל"ז ודבורה, ולא כפי שצויין בהודעה הטפשית הזו. מה שהיה נכון לאז נכון גם להיום. אין אף לא מצלמת מהירות אחת על כביש 6.
שנית – לטובת הנהגים שעדיין לא מכירים את חוקי התנועה בישראל – המהירות המותרת בכביש 6 היא לא "רק" 110 כפי שכתוב אלא יש בו קטע ארוך מאוד שבו המהירות המותרת היא 120 קמ"ש.
שלישית – לגבי אותן 300 מצלמות – נו, עוד שטות והפעם בלאפה. נכון, יש מצלמות של מערכת א'3 כפי שהאתר הזה עוקב אחריהן כבר מעל 15 שנה, אבל הן לא חדשות ובטח לא מהשבוע…
ורביעית – נו, הודעת שרשרת. תיכף יבקשו מכם להעביר אותה ל- 10 חברים אחרת תיפול קללה על ראשכם…
הדבר היחיד שלגביו ההודעה צודקת היא שאם תופסים אתכם במהירות של 41 קמ"ש מעל המותר תזכו לקבל זימון לבית משפט מה שכמובן עלול לגרור אחריו שלילת רישיון, וזה ללא קשר לפסילה מנהלתית שהשוטר במקום רשאי לפסול לפי שיקול דעתו.
שלחו לכם את הודעת הוואטסאפ המטופשת הזו? שלחו להם את הלינק לדף הזה בחזרה. ולהבא, כשאתם מקבלים הודעה כזו בקבוצות ולפני שאתם רצים להעביר הלאה תבדקו את אמיתות ההודעה ותפעילו שיקול דעת.
ראיתם מישהו ששיתף שטות? שלחו לי.
אין בכל האמור לעיל משום המלצה לעבור על החוק תמיד יש לנסוע בצורה אחראית וזהירה, ועל פי החוק.
מצלמה נוספת, הפעם עם התקנה "מוזרה" על קיר הבטחון מצד ימין. המצלמה מוצבת קצת צפונית לצומת של תחנת המשטרה של עטרות, לכיוון צפון. סביר להניח שהיא דו-כיוונית.
כאן על המפה:
וכך היא נראית בשטח:
(קרדיט לתמונה – r0den)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
כל מי שעוקב במשך שנים אחרי שוק הדו-גלגלי וההיצע של היצרניות השונות (בעיקר בישראל) יודע כבר מזמן שחברת סוזוקי היפנית – שעל שמה רשומות כמה הצלחות פנומנליות עם כלים אייקוניים מיוחדים – עברה בשנים האחרונות שינוי. המשבר הכלכלי של 2008 הכניס מישהו שם בהנהלת החברה לטראומה, ומאז, החברה שייצרה כלים כמו ה-קטאנה המקורי, ה- DR Big, ה-היאבוסה, ושלא נשכח – את ליין ה"ג'יקסרים" המיתולוגי, החל מ- GSXR600, דרך ה- 750 וכלה ב- 1000 – הפכה במהלך השנים לחברה ספרטנית, שמרנית, לא לוקחת ריזיקות. מה שעובד עובד ואין מה לגעת בו.
אבל גם הם, לפעמים, צריכים לעשות צעד יפני קדימה, והפעם הגיע תורו של ה- SV650 האלמותי שנמכר כמעט ללא שינוי מאז 1999 לעבור לעולם שכולו טוב. המחליף שלו – ה- GSX-8S – הוצג בתערוכת מילאנו בנובמבר 2022, ולנו בישראל לקח כמעט שנה לקבל אותו לאולמות התצוגה. מרגע ששמעתי שהוא נחת בארץ רשמתי לעצמי שאני רוצה לרכוב עליו, וזאת בעיקר בגלל שהוא פונה לנישה של אופנועי נייקד בנפח בינוני שמהווים פלח ניכר מסגמנט האופנועים הנמכרים בישראל – בעיקר לרוכבים צעירים שעושים את תחילת דרכם ברישיון A. הנישה הזו מאוכלסת גם עם כלים בעלי קונפיגורציית מנוע דומה – כמו ההונדה הורנט 750 או הימאהה MT07, כלים בעלי מנוע "שונה" כמו הטריידנט משולש הבוכנות של טריומף, וגם כלים בעלי מנוע מורכב יותר כמו הקוואסאקי Z900 מרובע הבוכנות.
והנה, ביום שישי חם כמו שרק ימי שישי של אוגוסט יכולים להיות שמתי את ידי על כלי מבחן שהגיע טרי טרי היישר מהמאפייה עם מספר ק"מ מצומצם במיוחד ובסכימת הצביעה הכחולה – שבעיני – היא מהממת ולא פחות מזה. זהו אופנוע נייקד מינימליסטי מעוצב באופן ספרטני ונדמה שללא שום אלמנט מיותר, שעל הדרך מעז להתחצף אליך עם קונפיגורציית פנסים קדמית חדשנית ומגניבה בעלת צמד פנסים זה מעל זה בתוך מגרעת ה"אין מסיכה", כשבשני צידיו יש פסי LED לתאורה היקפית (אבל בחייאת סוזוקי, מה עבר לכם בראש כשתקעתם שם זנב עם מחרשה ארוכה משולבת עם תאורת בלם/אור דרך וגם סט וינקרים קדמיים שנראים כאילו תלשו אותם מאיזה סוזוקי סוויפט… עבים, גדולים, כאילו לא קשורים לאופנוע…). אגב, ה- 8S הוא אמנם ללא מיגון רוח אבל בהמשך אגלה שבאורח קסום משהו שם עובד וגם ה"אין מסיכה" הזאת אפקטיבית למדי עד 150 קישואים לעונה. סחטיין.
מתיישב על הכלי וכמובן שהמבט נע סביב כדי לנסות לחוש את הכלי. בתור התחלה – כמו שאנחנו רגילים מסוזוקי, איכות ההרכבה טובה, הכל במקום, ללא קירקושים מיותרים. לוח השעונים (TFT דיגיטלי צבעוני) גדול ונוח מאוד לקריאה, והמידע המוצג בו כולל פרט למהירות ולסל"ד גם מד דלק, חיווי מצבי רכיבה, טמפרטורה וכמובן אינדיקטורים שונים לתאורה, והוא קריא גם בלילה וגם באור שמש ישיר. דוז-פואה. המשך…
כל רוכב אופנוע צריך לקרוא את הפוסט הזה:
אנחנו נמצאים בעיצומו של גל גניבות אופנועים רציני. למען ההגינות, גונבים לנו הכל – גם אופנועים וגם רכבים, וכולנו משלמים על זה ביוקר בהתייקרות אסטרונומית של פרמיות הביטוח המקיף שלנו. הגניבות לא נעצרות ורק מתגברות, והגנבים שפעם לא היו נוגעים בכלים ממותגים מסויימים – גונבים הכל בלי דין ובלי דיין, וכל מי שחווה את זה על בשרו מגלה שברוב המקרים המשטרה כלל לא מתאמצת לתפוס את בני העוולה, ואם הם נתפסים, הדלת המסתובבת של בתי המשפט תדאג להקיא אותם החוצה תוך פחות מ- 48 שעות ואפילו לפני – לסיבוב נוסף בשכונה.
ומכיוון שזה כואב לנו גם בלב וגם בכיס, חשבתי שזה יהיה טוב לעשות שידור חוזר ומתומצת יותר של שני הפוסטים המקוריים שלי משנת 2009:
מה לעשות נגד גנבי אופנועים? חלק 1
מה לעשות נגד גנבי אופנועים? חלק 2
קודם כל כמה הנחות יסוד:
אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר בלי מאבק, וזה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות להם את החיים קלים. אחרת – אולי פשוט נשאיר לגנב את המפתחות בסוויץ' וגם כוס קולה קרה וסנדוויץ' מפנק…
לכן: המשך…
שומעים? אז מה אתם עושים לילה לפני ערב ראש השנה?
כמו בכל שנה מאז 2016, גם השנה זו תהיה רכיבה אל יעד בלתי נודע, שיתגלה לכם רק דקה לפני שיוצאים לדרך עצמה. מאות רוכבים מצפים לזה כבר שנה שלמה, וההכנות כבר בעיצומן, הספירה לאחור כבר התחילה: אנחנו 5 שבועות לפני יציאה אל אירוע הרכיבה של השנה. זו הפעם השמינית שהרכיבה בהפתעה מתקיימת וזה הפך למסורת של ממש!
השנה, בגלל שערב ראש השנה יוצא ביום שישי – הרכיבה בהפתעה תצא לילה אחד לפני ערב ראש השנה, כלומר ב- 14.9.23
(למעשה זה בלילה שבין יום חמישי ליום שישי, וטכנית מכיוון שיוצאים לדרך אחרי חצות – התאריך כבר יתחלף).
הרכיבה בהפתעה מתקרבת! עכשיו צריך לעשות סדר.
לצורך כך ריכזתי לכם את אוסף ההודעות המנהלתיות הקשורות לנושא. אם תקראו את הכל – תדעו. הדבר היחיד שחסר הוא נקודת המפגש והשעה (שמפורסם בקבוצה המתאימה למי שצורף לרכיבה בהפתעה), וכמובן המסלול והיעד (שמפורסם בעת תדריך הבטיחות דקה לפני שיוצאים לדרך).
הודעה מנהלתית #1 – תקינות מכאנית, ניירת, תזכורת הסרת אחריות
כל רוכב/ת צריך לדאוג היטב לפרטים הבאים:
⭐ תקינות תאורה
⭐ תקינות צמיגים ולחץ אוויר
⭐ תקינות שרשרת/גלג"שים
⭐ שמן ונוזל קירור
שווה שיהיה לכל אחד:
⭐ ערכת פנצ'רים (להמלצות פה בקבוצה או במאמר אצלי באתר)
⭐ משאבה ניידת של שיאומי
⭐ פנס ראש או אמצעי תאורה אחר
⭐ וסט צהוב
⭐ לדרמן או כלי מקביל
תבדקו גם שביטוח החובה שלכם בתוקף, ורצוי גם ביטוח גרירה (אל תגידו לי זה לא יקרה… קרה, קורה ויקרה, עובדה).
⚠️ אני מזכיר: כל האחריות על הרכיבה ומה שקורה במהלכה מרגע היציאה ועד לחזרה הביתה חלה על המשתתף ועליו בלבד, ובעצם ההשתתפות ברכיבה זו אתם מסכימים לכך.
מאוד פשוט: אם אתם לא מסכימים לכך – אל תשתתפו ברכיבה בהפתעה. המשך…
הרכיבה בהפתעה מבוססת על חבר מביא חבר. לכן בתור התחלה – בלי חפירות – תקראו את זה:
קראת? מתאים לך? רוצה להשתתף? מצויין.
שלח/י למיצו הודעה אישית בוואטסאפ ובהודעה כתבו את הפרטים הבאים:
לדוגמה:
שלום מיצו כאן יוסי לוי, הייתי ביחד עם אחי דוד לוי גם בשנת 2023 וגם ב- 2024. אני רוכב על הונדה אפריקה טווין. אשמח להצטרף.
עוד דוגמה אם זה לא היה ברור:
היי מיצו שמי אתי כהן אני חברה בקבוצת טרייסרים וראיתי הודעה של ניר לגבי הרכיבה בהפתעה. אני רוכבת על טרייסר 09 GT. אני חדשה אבל אשמח להצטרף בבקשה שלח לי לינק לקבוצה.
אנא שתפו פעולה כדי למנוע טירטור ושאלות חוזרות שאפשר היה לקבל עליהן מענה עוד מההודעה הראשונה.
זה כבר נראה כמו גל התקנות רציני. בימים האחרונים הותקנה עוד עמדת גאטסו והפעם על כביש 60, בקטע הכביש בין נצרת לעפולה, מיד אחרי המנהרות בירידה, בצומת אכסאל. המצלמה מכוונת דרומה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות.
הנה היא על המפה:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונה – אופיר בן חמו)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
בימים האחרונים הותקנה עוד עמדת גאטסו על כביש 70, מיד לאחר זו שהותקנה בשבוע שעבר. המצלמה מכוונת צפונה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות.
אני לא מאמין שאני כותב את זה אבל האם יתכן שאשכרה מישהו סוף סוף תופס שם שכל? האם זה אפשרי?
הנה היא על המפה, ביחד עם שאר המצלמות המוצבות באותו קטע כביש:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונה – חמאדה)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
בואו נגיד את המילה הזו ונוציא אותה מהסיסטם, בסדר? בחייאת, הנה: טימקס.
זה לא טימקס.
וטוב שכך.
אפשר להמשיך? יופי. אז תשימו קסדה ובואו איתי. יהיה כיף.
אחרי שהונדה הפכה להיות מומחית במיחזור מנועים בין כלים מסגמנטים שונים (היא עשתה זאת בעבר עם המנוע של ה- VFR800 וגם של ה- VFR1200, וכאן הם עושים את זה עם המנוע של ה- NC750), ואחרי הוצאתו לגמלאות של האינטגרה 750, הגיע הזמן לקטנוע העל החדש של החברה שיכנס למשבצת שנשארה פנוייה לצידו של ה- X-ADV, ואשר משלים את ליין המותג הכולל דגמי פורצה בנפחי 125, 250 ו- 350 סמ״ק. באוקטובר 2020 השיקה חברת הונדה את קטנוע הדגל המנהלתי שלה – ה-פורצה 750. הציפיות מהדגם החדש היו גבוהות, וכמובן הצורך הכמעט-קלישאתי בהשוואה למה שמוגדר כמלך הסגמנט מבית ימאהה, ומכאן נגזרת גם הסקרנות המובנית: האם הפורצה 750 יודע לתת בראש ולספק חבילה שתהא לא רק מגניבה לפחות כמו אחיו הקרבי אלא גם פונקציונלית ויומיומית, בשילוב איכות בנייה, אמינות וקלה לתפעול?
יצאתי לבדוק, ולקחתי את הכלי לרכיבת מבחן שבה, כמיטב המסורת, אני משלב את כל תוואי הרכיבה שמצופה מהכלי לעבור בהם במהלך חייו – עירוני, בין עירוני, בפקקים ובתנועה הזורמת, ברכיבה שוטפת בית עבודה בית, אבל גם בטיולים של שישי או שבת עם החבר'ה. בכל אחד מהתוואים אני יוצר לעצמי נקודות לתשומת לב, בודק מה מפריע לי, מה עובד מצויין, ומה מפתיע אותי. אני אגיד לכם את זה כבר על ההתחלה: התחושה שאיתה אני חוזר אחרי רכיבה של כמה מאות ק״מ שונה לגמרי מזו שהיתה לי בעשרות הק״מ הראשונים על הכלי.
אבל לא נקדים את המאוחר. בואו נחזור להתחלה. ראשית – המראה החיצוני: הקלישאה החבוטה שעל טעם ועל ריח לא מתווכחים תופסת היטב גם במקרה זה. יש כאלה שהתלהבו מאוד מהפוזה של הפורצה, ויש אחרים שקצת בלעו את הרוק במבוכה. המראה החיצוני של הכלי – עם פרונט יחסית גדול מבחינה פרופורציונית לחלקו האחורי, עם המשקף הגבוה, ועם המושב היחסית גבוה וכל זאת על זנב צנום – מתכתב בהמשך ישיר עם המראה של האינטגרה 750 שהיה לפניו, והוא עניין בהחלט אישי. יש כאלה שעפו עליו, ויש כאלה שפחות. אגב, דווקא התוספת של ארגז מחזירה לפורצה, בעיני לפחות, את הפרופורציה שקצת חסרה לו וכמובן מוסיפה לו גם אקסטרה שימושיות יומיומית.
סביבת הרוכב מרווחת למדי, עם תצוגת TFT דיגיטלית מפוארת, גדולה וצבעונית (עם חיבור לסלולרי לטובת מולטימדיה, קבלת שיחות ופקודות קוליות שלא בדקתי ברכיבה זו) שנראה טוב גם בתנאי שמש ישירה. הטכנולוגיה לא נעצרת כאן, ולפורצה יש תאורת לד חזקה, מאותתים המתבטלים מעצמם, וכן פיצ׳ר שמפעיל איתותי חירום באופן אוטומטי אם הוא מזהה בלימה קיצונית (כמו שיש ברכבים מודרנים רבים).
הפלסטיקה החובקת את הפרונט נראית איכותית למדי, כשבצדדיה יש מעין מגיני רוח קטנים. בניגוד לחלק גדול מהמגה-קטנועים האחרים, בהונדה החליטו כאלמנט עיצובי לפעור מעין חלל גדול בחלקה המרכזי של הקונסולה שדרכו יורד המזלג, ואם תתכופפו מעט קדימה תוכלו לראות דרכו את הגלגל הקדמי. עוד בחלקה המרכזי כפתור ההתנעה ללא מפתח (Keyless) וצמד מתגים קטנים לפתיחה של פתח התדלוק והמושב (אגב, המושב ניתן לפתיחה גם מהשלט של הפורצה, ואנחנו עוד נחזור אליו בהמשך).
ואללה, לא יודע מה להגיד לכם. מצד אחד עושה רושם שהפרוייקט של א3' הגיע לימיו האחרונים וההתקשרות עם הספק הגיעה לקיצה. מצד שני – אחרי 3 עמדות חדשות בנוף הגליל במאי, הנה אנחנו מתבשרים על עמדה נוספת שהותקנה על כביש 70 בצומת טמרה.
המצלמה מכוונת צפונה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות. משום מה יש לי תחושה שדווקא שם היא תהיה מועילה מאוד (וזה נדיר שאני כותב כזה דבר).
הנה היא על המפה:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונות – לא ידוע)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מי מאיתנו שהחליף בחייו צמיג או שניים בחייו לעיתים נתקל בקונספט של פנצ'רמאכער או מוסך שמציע לנפח את הצמיגים בחנקן במקום ב"אוויר רגיל", וזאת בתוספת תשלום.
למה לעשות את זה? האם כדאי לעשות את זה? האם זה שווה את הכסף?
ננסה ליישר קו.
בתמונה – חנקן vs חמקן vs חנקן – דומה אבל לא בדיוק אותו דבר…
כשאנחנו מנפחים צמיג ב"אוויר רגיל" (בפנצ'רייה, מוסך, תחנת דלק, משאבה ניידת בבית) אנחנו רוצים למלא את הצמיג בהתאם להוראות היצרן ולהגיע ללחץ (לרוב נמדד ביחידות מידה של PSI או ב- Bar) המתאים.
רכיבה (או נהיגה) עם צמיגים שאינם מנופחים בהתאם להמלצת היצרן מביאה לתופעות שליליות כמו שחיקה לא אחידה, אובדן אחיזה, הרס דפנות הצמיג, תצרוכת דלק מוגברת ועוד. ובאופנוע – זה יכול להיות קטלני.
הערה: אם אתם לא יודעים באיזה לחץ עליכם לנפח את הצמיגים, בדקו על המדבקה המופיעה לרוב על הזרוע האחורית באופנוע או על סף דלת הנהג ברכב. ואם אין, חפשו בספר הרכב או באתר האינטרנט של היצרן.
עם זאת,למרות שניפחנו ללחץ המתאים, עקב האופי של האוויר וההרכב של דפנות הצמיג, יש סיכוי סביר שככל שיעבור זמן ממועד הניפוח, נחווה ירידה מסויימת בלחץ האוויר בתוך הצמיג ומעת לעת נצטרך לבדוק אותו ולנפח לפי הצורך כדי שהוא יחזור ללחץ המומלץ על ידי היצרן. המשך…
בכל פעם כשאני לוקח כלי לרכיבת מבחן, ובמיוחד כשמדובר באופנוע חדש, מסקרן, או כזה שיש לי כלפיו ציפיות מוקדמות – אחד הדברים הראשונים שעולים לי בראש כשאני רואה אותו לראשונה ו/או כשאני מניע ויוצא לדרך על המכונה – הוא מילה, שתיים, משפט שיהיו כותרת לכתבה. לעיתים הכותרת אומרת הכל ולכן חשוב לדייק.
כשהגעתי לראשונה לאולם התצוגה המוקפד של טריומף בתל אביב וראיתי לראשונה (בישראל) את הרוקט 3R עברה לי מחשבה בראש: הבוס של הבוס. Say no more.
זהו. אפשר להמשיך. תישארו איתי. יהיה מעניין.
אי שם בשנת 2007 יצאתי לטיול בארה״ב, לקחתי לעצמי פסק זמן של כמה שבועות וחרשתי את הצד המערבי של אמריקה מלוס אנג׳לס בקליפורניה, דרך הכבישים המדהימים שעולים לאורך החוף של האוקיינוס השקט, סנטה ברברה, מונטריי, סן פרנסיסקו והמפרץ, יערות עצי הסקוויה העצומים, מדינת אורגון, פורטלנד והרי הרוקי, ואז מדינת וושינגטון, סיאטל ועד לוונקובר בקנדה. ולמה אני מספר לכם את כל זה? הא! זו היתה השנה וזה היה המקום שבו רכבתי לראשונה על טריומף רוקט (אם כי טכנית, זה לא היה אותו אופנוע למרות שהשם די דומה ואפילו קצת מבלבל – מדובר ברוקט III המקורי, ולא ברוקט 3 נשוא כתבה זו – עוד מעט נסביר למה). כבר אז היה מדובר במכונה יוצאת דופן ששמה הלך לפניה, האופנוע בעל נפח המנוע הגדול ביותר מיצור סידרתי, ואחד האופנועים החזקים ביותר בשוק באותה תקופה. למרות שמבחינת מהירות סופית הוא הגיע "רק" לאזור ה- 240 קמ"ש הוא התפאר בתאוצה שהיא הכל פרט לפוליטיקלי קורקטית. לאופנוע שהיה אז נטול בקרות לחלוטין זה היה וואו. כשרכבתי עליו הייתי מוגבל מאוד בזמן ובגלל החששות הגדולים שלי מפני מפגש אקראי עם משטרת תנועה אמריקאית (ראיתי מספיק סרטים כדי להבין שזו חוויה שלא ארצה לחוות) שמרתי על מגבלות המהירות בקפדנות, וגם כשפתחתי גז זה היה רק בקטנה. אבל זרעי הפורענות נשתלו אצלי במוח כבר אז…
רגע, לא הבנו. רוקט III זה לא רוקט 3?
נכון מאוד. אסביר: מודל הרוקט III המקורי היה רעיון שהתחיל להתגלגל במסדרונות היצרן הבריטי עוד ב- 1999 ואשר נכנס לייצור בשנת 2004. היה זה אופנוע שהיה בראש ובראשונה פורץ דרך בתחומים רבים ולמעשה קבע סטנדרטים חדשים בתחומו – מנוע בנפח מגלומני של לא פחות מ- 2,300 סמ״ק, שלוש בוכנות (שנפח כל אחת מהן הוא יותר מזה של קרטון חלב), צמיג אחורי ברוחב 240, פוזה וסטייל בריטיים למהדרין, וביצועים של אופנוע-על (עם מספרים כמו 0 ל- 100 בפחות מ-3 שניות) שגרמו לכל המתחרים דאז (כמו הארלי דיווידסון עם הנייט-רוד או ימאהה עם הוי-מקס) להשפיל מבט ולהשתין שלולית שמן מרוב פחד. הרוקט III יוצר במספר גרסאות שכללו גם רואדסטר, קלאסיק, ו-טורר. אבל אחרי כמעט 15 שנות ייצור ולאור מגבלות יורו 5 החליטו בטריומף שהגיע הזמן להחליף אותו.
-זהו פוסט אורח מאת עו"ד אריאל פרויליך-
כידוע לכם, חברת הפול העלתה לאחרונה את פרמיות ביטוחי החובה לאופנועים – ביטוח שכל רוכב אופנוע מחויב בו לפי החוק והוא מכסה נזקי גוף בלבד.
תעריפי הביטוחים לרוכבי אופנוע נמצאים במוקד של מאבק רב-שנים, מאז תחילת שנות ה- 2000 וזאת בתירוצים של הפסדים אקטואריים לחברות הביטוח מענף ביטוחי החובה לדו-גלגלי.
לטענת הפול – לפי הסטטיסטיקה המעודכנת האחרונה, הסיכויים של רוכב אופנוע/קטנוע להיפצע בתאונת דרכים גדולים פי 12 מסיכויי נהג מכונית, ולכן, לכאורה, הפרמיה צריכה גם היא להיות גבוהה פי 12. כתוצאה מכך, כך טוענים בפול, גם העלאה של "רק" פי 3 מפרמיית חובה לרכב היא בעצם "עשיית חסד" עם ציבור האופנוענים.
הבעיה היא שמדובר בגישה ביטוחית מסולפת ומוטעית מהיסוד. להלן ההסברים לכך:
נסיעה חסרת ביטוח
לפי נתונים עדכניים, בין 45% ל- 50% מבעלי כלי רכב הדו-גלגליים רוכבים ללא ביטוח חובה. כתוצאה מהעלאת התעריפים, הסיכויים שבעל קטנוע – שכל השווי שלו הוא כמה אלפי שקלים – ישקיע עוד סכום בלתי מבוטל של 7,500 ש"ח לשנה בביטוח חובה אינם גדולים. כתוצאה מכך, רוכב קטנוען כזה לא יעשה ביטוח חובה וירכוב על הכלי שלו כשהוא ללא ביטוח, והעלאת פרמיות הביטוח תגרור יותר ויותר קטנוענים לנהיגה ללא ביטוח חובה, ודווקא הרוכבים המבוגרים יותר, אחראים יותר, אמידים יותר, ובעלי כלים יקרים יותר – הם אלה שכן יעשו ביטוחי חובה.
והנה, לפי הסטטיסטיקה, דווקא מגזר זה של צעירים מעוטי יכולת וכאלה שהקטנוע משמש אותם ככלי תחבורה עיקרי – הוא זה שהסיכויים שלו להיפצע בתאונות דרכים הוא הכי גבוה! אז דווקא אלה שהכי צריכים את הביטוח הם אלה שבלית ברירה ייקחו סיכון וינהגו ללא ביטוח חובה. הזוי.
למעשה, בניגוד לדעה הרווחת בקרב לא מעט רוכבים, חברות הביטוח לא יזילו דמעה מתופעה זו. עשרות אם לא מאות מיליונים נחסכים מהן בגלל העדר ביטוח למגזרים אלה, והאינטרס המובהק שלהן הוא שמגזר פגוע תאונות זה לא יהיה מבוטח. כל רוכב שנמצא בדרגת סיכון גבוהה שאיננו מבוטח – משמעותו פחות פיצויים שחברת הביטוח תצטרך לשלם בעת תאונה. המשך…
