האם מצלמת רמזור מצלמת בכתום?

זו שאלה שאני מקבל מקוראי בתדירות גבוהה, וכיוון שכך החלטתי לכתוב מאמר פשוט על העניין כדי להסביר אותו אחת ולתמיד.

מצלמות הגאטסו המותקנות בישראל בצמתים ובקטעי כביש ישרים מופעלות ע"י פסי הפעלה ("לולאות") המוטמנות בתוך אספלט הכביש, ונראות כחריצים מלבניים נראים לעין. על כל נתיב יש שתי לולאות כאלה. כתבתי המון על כך באתר, אין טעם לחזור, אבל לטובת אלה שמגיעים לכאן בפעם הראשונה אמליץ להתחיל לקרוא כאן:

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

gatso-red-light-speed-loops-lines

כשהמצלמה מוצבת בצומת, יש לה שני תפקידים: צילום עבירות אור אדום, וצילום עבירות מהירות. כל מצלמת צומת יכולה לעבוד במוד כפול.

לפיכך, התשובה לשאלה מתחלקת לשתיים, ותלוייה בסוג המצלמה ובדרך שבה הצומת נחצה: כן ולא.

אסביר. המשך…

מצלמת גאטסו חדשה על כביש 35 באזור קרית גת

המצלמה הותקנה על כביש 35 ממזרח למערב, דהיינו מבית גוברין לכיוון קרית גת. היא נמצאת כמה מטרים מערבה מהגשר של כביש 6 שעובר מעל כביש 35.

gatso-kvish-35-1

gatso-kvish-35-2

gatso-kvish-35-4

(תודה למני על המידע והתמונות)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

מגיע לעבודה עם האופנוע שלך? קבל עמדת חניה אישית

תרגעו. זה לא בישראל. אצלנו, כנראה, יגיעו ימות המשיח לפני שמישהו בעירייה (שלא לדבר על המדינה) יעשה משהו למען רוכבי אופנוע. אבל בואו תראו מה אפשר לעשות בחו"ל עם קצת רצון.

בלונדון הותקנו לאחרונה העמדות הללו המשלבות נקודת נעילה קשיחה לאופנועים, ביחד עם מנעול שרשרת מובנה, ואליהם צמוד ארון שירות מתכתי ננעל ובו יש מדף לקסדה וציוד, מוט וקולב תליה למעיל, וגם מקום להניח את מגפי הרכיבה. כך יכול הרוכב להשאיר את הציוד ליד האופנוע שלו בבטחה, ולעלות למקום העבודה לבוש באותם בגדים יצוגיים המקובלים שם במדינות המתוקנות.

המטרה העיקרית בקונספט הנמצא כעת בשלבי פיילוט ב- 3 מקומות בלונדון היא לעודד רוכבים להגיע מוגנים בצורה מלאה למקום העבודה שלהם, ביודעם שהם לא צריכים להיסחב עם הציוד שלהם כל היום.

הרעיון הוגשם באמצעותו של טום אימפיירי, הבעלים של חברת מוטופארקינג, ששמע על כך מפי רוכב אופנוע אחר בזמן טיול באיטליה.

מבט אל ההגה המורכב ביותר שניתן להעלות על הדעת

זה כנראה ההגה המורכב, המסובך, והמתוחכם ביותר שראיתם מימיכם ברכב. הוא לא קשור לאופנועים, אבל הוא כן קשור לספורט מוטורי. פורמולה 1 ליתר דיוק, ואם רוצים להיות ממש ספציפיים – ה- Sauber C33 F1. חשבתי שזה יעניין כאן מישהו.

f1-sauber-c33-steering-wheel

תמונה: ph / Dieter Mathis/picture-alliance/dpa/AP Images

מכונית פורמולה 1 מודרנית היא פלא הנדסי של ממש, כנראה אחת מהמכונות המדהימות והמורכבות ביותר שיוצרו אי פעם. וכשאתה מניח את הידיים שלך על הגה של כזו מכונית ומתחרה ראש בראש באלופי עולם כמו סבסטיאן ווטל בזמן נהיגה במהירויות העולות על 320 קמ"ש ובכוחות ג'י שעלולים לגרום לנהג להתעלף, אתה לא יכול להרשות לעצמך להוריד אף יד, אף פעם. לכן כל מה שהנהג צריך לעשות, כל מה שהוא צריך לדעת, הכל נמצא בהישג של קצה אצבע. לכן ההגה של מכונית פורמולה 1 הוא למעשה לא רק ההגה המורכב, המסובך והמתוחכם ביותר שיש בנמצא, אלא הוא משמש גם כמרכז העצבים של המכונית.

עם למעלה מ- 35 מתגים שונים וצג LCD מדגם PCU-8D מתוצרת מקלארן הנותן לנהג נתונים תוך כדי נהיגה, ועם 2 ידיות להחלפת ההילוכים והפעלת המצמד מאחורי ההגה, הנהג הוא היחיד שרשאי לתפעל את האופציות השונות של הרכב בזמן המירוץ. למעשה, חלק נכבד מההגדרות והכיוונונים הללו מתבצעים מספר רב של פעמים במהלך המירוץ, ולעיתים אפילו במהלך אותה הקפה. המידע המוצג לנהג מכיל עד 100 עמודי אינפורמציה מסוגים שונים, החל מסל"ד, טמפרטורת המנוע והשמן, דרך מדידות מהירות, מספר הקפות, יתרת דלק ומה לא.

יותר מדי מידע הוא עניין מורכב, ולכן יש קבוצות שמעדיפות להשתמש בצג פשוט יותר, או לוותר עליו לגמרי. מצד שני, היכולת של הנהג לקבל משוב מיידי אודות הפרמטרים השונים של המכונית שלו במהלך מירוץ הוא עניין קריטי, במיוחד כשיש נפילה של מערכות הטלמטריה בין המכונית לבין המהנדסים שעומדים בפיטס. כך יכולים המהנדסים לבקש מהנהג לבדוק פרמטרים שונים בזמן המירוץ ולבצע התאמות לפי הצורך.

זו הדיאגרמה המלאה של המתגים והמחוונים השונים, כשהיא מחולקת לצבעים בהתאם לתפקוד כל רכיב:

http://www.sauberf1team.com/fileadmin/user_upload/redactors/documents/pdf/2014_SteeringWheel_EN_lr.pdf

f1-sauber-c33-steering-wheel-diag

בסרט הבא, הנהגים לואיס המילטון וניקו רוזנברג (מרצדס AMG) מסבירים כיצד ההגה עובד:

ועידת חריגים

זוהי פיסת נוסטלגיה עבורי. מדובר, כנראה, בסקירה הראשונה שלי שפורסמה במדיה דו-גלגלית (בניגוד לכתבות שפירסמתי בזמנו בפורום האופנועים בתפוז). היא נכתבה לפי בקשתו של טל שביט מתישהו סביב שנת 2001 עבור מגזין הרכב "אוטו", ופורסמה גם באתר. לצערי אני לא מוצא את הלינק המקורי, אלא רק את הפרסום המשני שלה באתר בולשיט דוט קום, שהפך כעבור זמן מה לפולגז.

כל התמונות הן של תומר פדר.

זהו הלינק למאמר שנמצא באתר פולגז, ואני מביא את העתקו כאן כדי לשמור עליו למען הדורות הבאים (ועבור עצמי…)

עריכה: כשהעליתי את המאמר לכאן לא ידעתי שפולגז ישבוק חיים. לכן הלינקים המקוריים ששמתי כאן, כבר לא רלוונטיים לנו. בנתיים פולגז חזר לאחר הפסקה של כמעט שנה, אבל החומר המקורי כבר לא שם.

——

 

להלן סקירת האופנועים הראשונה שהוכנה על ידי מהדורת הרשת של מגזין הרכב "אוטו" ונמסרה לפרסום בבולשיט דוט קום כחלק מהשת"פ בין שני האתרים. תודה ענקית ל"אוטו" ולעורך מהדורת הרשת של המגזין , טל שביט ,על התמיכה ומזיגת התוכן אל מדור "יוצאים לרכב" של בד"ק. אנו מקווים להביא אליכם בקרוב כתבות נוספות מבית היוצר הנ"ל .

שני האופנועים שכאן לא יכלו להיות יותר שונים זה מזה, ולמרות זאת יש ביניהם הרבה מהמשותף. שניהם מרגשים, מפתיעים, מכאיבים, נחשקים – ונדירים לאללה. הונדה SP-2 וק.ט.מ דיוק, שני הפכים – או שלא… 

duo-1

המאמר אותו אתם עומדים לקרוא עשוי להראות לכם מוזר. הקונספט של השוואה בין שני אופנועים כל כך שונים זה מזה, כל כך שונים מכל שאר האופנועים – להשוות ביניהם נשמע קצת מופרך, לא? אדרבה! בגלל השוני שלהם, בגלל הייחודיות שלהם, בגלל שאין בארץ אף אופנוע אחר שפונה לנישה המוטרפת הזו – בגלל זה החלטנו לבצע את הרכיבה הזו ולכתוב עליה כאן. 

ההונדה הוא כיום אופנוע הוי-טווין הספורטיבי היחיד הנמכר בארץ, וככזה רמת הציפיות ממנו גבוהות מאוד. ההונדה מצויד במיטב הטכנולוגיה היפנית שהועברה היישר ממסלול המרוצים ומישבנו המסוקס של קולין אדוארדס אל הכלי עליו נרכב היום. 

בצידה השני של הזירה יושב הדיוק של ק.ט.מ. כלי אירופאי, צפרדעי ירקרק ומכוער על-פי כל קנה מידה, פרי הכלאה פרנקנשטייני בין אופנוע שטח טהור לאופנוע כביש. הדיוק מגיע כאנדר-דוג של הפייט היום, אבל בסוף היום החיוך שעמד לנו על הפנים בבוקר התחלף לחיוך אחר של תמיהה (וגם קצת כאב פיזי).

duo-3

המשך…

אופנוע מעופף עד 2017? אם יש לכם $85,000…

אם אתם עוקבים אחרי השטויות שאני כותב אז חלקכם בוודאי שם לב שיש לי איזה חשק לא מוסבר לכלי טיס מעופפים אישיים. בעצם למה לא מוסבר? אפשר דווקא להסביר את הרצון והכמיהה הזו בנקל, כאחד מהמאוויים היצריים והחייתיים ביותר של האדם מאד רדתו מאיזה עץ אי שם בערבות אפריקה. "למה הם יכולים לעוף ואני לא", הוא חשב לעצמו בעת שהביט בארוחת הערב שלו שחמקה מבין ידיו. סביר יותר להניח שהקול שהיינו שומעים לו היינו מחברים מיקרופון אל האונה הפרונטלית של המוח של אבי אבותנו היה יותר בסגנון "הההמממממהההההה אוווואו אואואו ואאא אאאחחחחחח חחחח אווועעעועעועועוווו!", ביחד עם כמה טפיחות עזות על החזה, אבל הבנתם את הפואנטה.

למה הם שם ואנחנו פה.

פאסט פורוורד אל המאה שעברה, עם עשרות רבות של ניסיונות, חלקם הזויים לגמרי, חלקם דווקא בעלי יכולת יישומית כמעט מיידית, של מתקני תעופה אישיים כאלה ואחרים. החל מרחפני סילון או רקטה, דרך מתקנים מונעים ברוטורים חשופים או ברוטורים משורוולים (כאלה הנמצאים בתוך שרוול המגן על הסביבה הקרובה מצד אחד, וגם מאפשר תיעול טוב יותר של משב הרוח הנפלט מהם מצד שני) ועוד.

חלק מהניסיונות האלה הקדימו את תקופתם, חלקם נועד לכישלון עוד לפני שירדו משולחן השרטוט. אבל מה שהיה משותף לכולם הוא, כנראה, העובדה שהמשקל הנישא של המתקן, כתוצאה מהצורך בקיומו של מנוע רב עצמה + דלק לצורך הטיסה, היה לעיתים גבוה עד כדי כך שיחס המשקל/דחף שהמתקן ייצר הפך אותו ללא שימושי או לא יעיל.

אז מה השתנה?

הרבה דברים השתנו. הטכנולוגיה הביאה לבנייה של מנועים חזקים יותר אך יעילים יותר בתצרוכת הדלק שלהם (או האנרגיה שהם צורכים – אם הם חשמליים), וכן לשימוש בחומרים מרוכבים בחלק גדול ממרכב המתקן, יהיה אשר יהיה, כך שמשקלו של העצם יהיה קטן משמעותית מאשר לו נבנה לפני 30 או 40 שנה. כשמדובר במנועים חשמליים, הטכנולוגיה הביאה להקטנה משמעותית של הסוללות ולהגדלת העוצמה שלהן, מה שאיפשר כמובן ליצור מנועים המספקים עילוי גדול יותר ולאורך זמן ארוך יותר, וכן להקטין את יחס המשקל/דחף.

כך נולד לו עוד ניסיון. חברת Aerofex מקליפורניה הציגה כבר בשנת 2012 אב טיפוס עובד של מה שנראה לנו כמו רחפנית אישית הבנוייה משני מנועי מניפה משורוולים העשויים מסיבי פחם, כשביניהם מקום ישיבה/עמידה לנהג/רוכב/טייס. כבר אז הסרטונים ששוחחרו ע"י החברה הציגו קונספט עובד, אבל משום מה החברה נעלמה לה מתחת למכ"מ, עד שצצה מחדש ממש לאחרונה.

aerofex-2

המשך…

עוד תאונה "שגרתית" מסוג חזית-אחור… האמנם?

היום קיבלתי לינק לתיעוד של תאונת דרכים בין שתי משאיות. התאונה היא מסוג חזית-אחור, בה הרכב מאחור אינו מצליח, לרוב, לבלום בזמן, וכך הוא נכנס באחורי הרכב שמקדימה. במקרה זה מדובר בשתי משאיות כבדות, אחת נושאת קונטיינר חום של ZIM, והשניה גוררת שתי עגלות ירוקות.

עד כאן, עוד אחת מאותן תאונות שהציבור לא ישמע עליהן, ועוד שורה בסטטיסטיקה המשטרתית על אותו קטע כביש – כביש 22 ליד מחלף אתא דרום – אחד הכבישים הבטוחים במדינה (ובוודאי אחד החדשים בה שכן סלילתו הסתיימה רק לפני כשנה).

הנה הלינק לדיווח באתר HHN:

http://hnn.co.il/gallery26011.html

והנה כמה תמונות מאותה תאונה (קרדיט לתמונות: דוברות והסברה – כב"א מחוז חוף):

955084734_2044299415

מהתמונות נראה כאילו המשאית עם העגלות הירוקות נכנסה במשאית שהובילה את הקונטיינר מצידה הימני האחורי, ולמעשה גילחה לעצמה את הקבינה. לא ידוע לי אם הנהגים נפגעו או לא, אבל התמונות בוודאי מראות מהומה לא קטנה שהיתה שם.

1291507428_1818375171

המשך…

שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 2

היה לנו משהו דומה בעבר, אבל מכיוון שהתקדמנו מאז 2010, הכל רץ בפייסבוק עכשיו, במקום במייל.

ככה זה היה בפעם הקודמת:

ב- 2010: שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 1

עידכון 2018: הנה עוד נאגלה של אותו פייק:

שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 3

עידכון 2023: חשבתם שזה נגמר? תחשבו שוב. הטפשים לא מפסיקים להעביר את השטות הזו:

שטויות שרצות ברשת – מצלמות מהירות על כביש 6? טייק 4

ככה נראית ההודעה:

קודם כל – המהירות המותרת בכביש 6 היא לא "רק" 110 כפי שכתוב אלא יש בו קטע ארוך מאוד שבו המהירות המותרת היא 120 קמ"ש.

שנית – בדקתי מול כביש 6, ואין שם אפילו לא מצלמת מהירות אחת, לא אוטומטית ולא נעליים. כן יש מעת לעת מבצעי אכיפה של משטרת התנועה, אבל זה באמצעות מכשירי ממל"ז ודבורה, ולא כפי שצויין בהודעה המטומטמת לעיל.

שלישית – ההפחדה לגבי אותן 300 מצלמות שלא עשויות מקרטון – נכון, יש מצלמות של מערכת א'3 כפי שהאתר הזה עוקב אחריהן כבר מעל 10 שנה, אבל הן לא חדשות, הן לא 300 במספר (בפועל מדובר בעשרות פעילות), והן בטח לא מהשבוע…

הדבר היחיד שלגביו ההודעה צודקת היא שאם תופסים אתכם במהירות של 41 קמ"ש מעל המותר תזכו לקבל זימון לבית משפט מה שכמובן עלול לגרור אחריו שלילת רישיון, וזה ללא קשר לפסילה מנהלתית שהשוטר במקום רשאי לפסול לפי שיקול דעתו.

שלחו לכם את ההודעה המטופשת הזו? שלחו להם את הלינק לדף הזה בחזרה. ולהבא, כשאתם מקבלים הודעה כזו בקבוצות ולפני שאתם רצים להעביר הלאה תבדקו את אמיתות ההודעה ותפעילו שיקול דעת.

ראיתם מישהו ששיתף שטות? שלחו לי.

אין בכל האמור לעיל משום המלצה לעבור על החוק תמיד יש לנסוע בצורה אחראית וזהירה, ועל פי החוק.

כמו מים זורמים

ברשת מסתובבים המון סרטונים שצולמו במדינות דרום מזרח אסיה המתארים את הכאוס התחבורתי שם.  אלפי קטנועים, ריקשות, טוק-טוטקים, חמורים, אופניים, תלת-אופניים, מכוניות, מוניות ומשאיות – כולם נעים באנדרלמוסיה מטורפת.

נסעתי לאחרונה לווייטנאם. הכל אמת לאמיתה.

הנה מה שצילמתי:

אמרו לי שזה מסוכן ומסובך למערבי לחצות כביש בווייטנאם. שאלתי את עצמי: כמה כבר זה יכול להיות מסובך? חוצים במעבר חציה או מחכים לאור ירוק להולכי הרגל. לא?

זהו שלא.

המשך…

אור חדש מאור ירוק?

אור ירוק ממשיכה בכיוון הנכון.

מזה כשנתיים אנחנו עדים לרוחות חדשות המנשבות מכיוון העמותה בכל הנוגע ליחסם לדו-גלגלי. כשמגיע, מגיע, חייבים לומר את זה.

לצערי, במהלך השנתיים האלה הם עשו את הטעות של "דו"ח חקירת העומק של התאונה של טל"ש", דו"ח פטתי, רדוד, עלוב, שנכתב ע"י אדם שהציג עצמו כמומחה בעל שם אך נראה שהבנתו באופנועים ובמכניקה שלהם שואפת לאפס. מאז הם התנצלו פעמיים, אבל התחושה של רבים מרוכבי האופנוע כאילו אור ירוק מחזיקה באג'נדה הקוראת להורדתם מן הכביש לא היתה מופרכת, אי אפשר להאשים אותנו בפרנויה.

מאז, אור ירוק יצאו כבר מספר פעמים בהצהרות שהיו לטובתנו, אך אין ספק שהסרטון הזה הוא צעד מבורך נוסף בכיוון הנכון.

אך לא די בכך, השלב הבא חייב לכלול עבודה מול הרשויות בהבנה שבמדינת ישראל יש לכלי רכב דו גלגליים יתרון משמעותי שאינו בא לידי ביטוי במדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן. בהיעדר תשתית ראויה למאכל אדם של תחבורה ציבורית ברמה של בירות מערב ואפילו מזרח אירופה, המדינה חייבת לעודד מעבר לתחבורה דו-גלגלית זולה במרכזי הערים והפרברים, תוך כדי הנחיה ברורה לתת עדיפות בתחום הביטוחי אפילו על חשבון חלק מרווחי חברות הביטוח על המגזרים האחרים – ושלא תטעו, זה לא יוצא מתקציב המדינה אלא פשוט מקטין בכמאתיים מיליון ש"ח את הרווח העצום שחברות הביטוח מרוויחות ממילא כל שנה מתחום ביטוח החובה. בנוסף היא צריכה לעודד חקיקה בנושא כמו רכיבה בנת"צ, הסדרי חניה מקלים, ואפילו מעבר לאזורי תחבורה שבהם יותרו אך ורק כלים דו-גלגליים או תחבורה ציבורית קלה, כמו שקורה בערים רבות באירופה.

זהו הסרטון:

תודה לאבי אלבז על הלינק

 

רכישת קסדות מחו"ל – המדינה נגד האזרח

על התהליך הנכון לרכישת קסדה מחו"ל (איביי, חנויות אונליין וכו') כבר כתבתי כאן באתר לפני כשנה וחצי. המאמר זכה להצלחה לא מעטה, ורבים כתבו לי בעקבותיו עד כמה הוא עזר להם בעת ההחלטה על איזו קסדה לקנות, בעת ביצוע הרכישה, וכן בתהליך השחרור מהמכס.

רכישת קסדות מחו"ל – המדריך המלא

אלא מה, מסתבר שהמדינה לא כל כך אהבה את העובדה שרוכשים רבים מנצלים את העובדה שבחו"ל ניתן להשיג קסדות במחיר זול יותר. המדינה כנראה מעדיפה שרוכבים ישראלים יבזבזו את כספם בישראל מאשר בחו"ל, ולמרות שאת המע"מ המגיע לה היא מקבלת בכל מקרה בין אם הרכישה מתבצעת בישראל ובין אם בחו"ל (על קסדות אין מכס, רק מע"מ), היה מי שהחליט שמדובר בעוד ערוץ שבו קל מדי לאזרחים – וצריך להעיק עליהם קצת כדי שלא ירגישו שהם חיים באירופה.

אין לי הסבר אחר.

לי אין, אבל למי שלכאורה אחראי על זה דווקא יש. לטענתו, הפרוצדורה המסורבלת, המסובכת, היקרה, המכבידה והמטרטרת שתתואר להלן מטרתה היא דווקא להגן על הרוכבים מפני קסדות שאינן עומדות בתקן האירופאי או האמריקאי. הטיעון הוא הגיוני, כיוון שאנחנו רוצים לנסוע רק עם ציוד שעומד בתקנים בינלאומיים. אבל למה צריך אדם שרוכש קסדת שואי (רק לדוגמה) מאירופה לטרטר את עצמו ולשלם מכיסו על תהליך בידוק פיקטיבי דרך מכון שכלל לא מבצע שום בדיקה בפועל, למה הוא צריך לבזבז ימי עבודה, כסף על חניה ודלק, לשלוח מילים ופקסים הלוך וחזור, כל זאת בעוד שבדיוק אותה קסדה נמכרת בחנויות בישראל בלי שום בעיה?

הנה מה שענה משרד התחבורה לאחד מחברי הפורום:

1. על פי צו יבוא חופשי שחרור קסדת מגן לרוכב אופנוע או טרקטורון מרשות המכס
מותנה בבדיקה ואישור מעבדה מוסמכת לרכב. אדגיש כי כלל מוצרי התעבורה הבטיחותיים נדרשים לעמוד בתקינה הנדרשת הן ביבוא מסחרי והן ביבוא אישי.
2. באם עמיל המכס אינו מכיר את הצו ,אזי שיפנה לסעיף 2 (ג)(1) לצו יבוא חופשי בו כתוב על חובת עמידת מוצרי התעבורה בדרישות.
3. מטרת הבדיקה של המעבדה המוסמכת לוודא כי הקסדה שיובאה אכן עומדת בדרישות התקינה ומבטיחה ההגנה הנדרשת בחוק לרוכבי האופנוע. סימון הקסדה במדבקה או בתווית אינו מעיד על תקינותה ואינו מעיד על עמידתה בדרישות התקן .על כן, חלה חובת הזיהוי על ידי מעבדה מוסמכת ובדיקת כל הסימונים המופיעים על הקסדה והשוואתם לנתונים בתיקי המוצר המצויים במעבדה המוסמכת,
על מנת לוודא מעל לכל ספק כי למזמין הקסדה ניתנה קסדה העומדת בכל דרישות התקינה.
4. אציין כי לא אחת המהלך בדיקות הזיהוי סופק למזמין קסדת מגן משומשת משנתון ישן אשר פסולה לשימוש על פי הוראות היצרן, או מקרים שסופקה קסדת מגן עם תקן אמריקאי שלא יוצרה בארה"ב.
5. באשר לעלות הבדיקה, ממליץ לבדוק מה עלות הבדיקה במכון התקנים הישראלי היות וקיימת תחרות מחירים בין מכון התקנים לבין הטכניון.
6. עלות הקסדה או עלות הבדיקה אינו באחריות משרד התחבורה לאור התחרות הקיימת בשוק.

שימו לב לעניין התקנים. התקנים המאושרים לפי נוהל הייבוא המתוקן החל מיום 26.8.19 הנם כדלקמן:

1. תקן אירופאי ECE22 (עדכון אחרון)

2. תקן אמריקאי FMVSS 218 (עדכון אחרון)

3. תקן בריטי B.S 5361 (עדכון אחרון)

4. תקן ישראל ת"י 511 (עדכון אחרון)

5. תקן יפני Type C, JIS-T8133 בלבד

לכל תקן כזה ישנו מיקום מסוים אשר בו הוא אמור להיות מצוין על גבי הקסדה. לדוגמא: התקן האמריקאי FMVSS 218 DOT יצוין על גב הקסדה בחלקה האחורי כשלידו תהיה אינדיקציה לשנת וחודש הייצור.

לפני הרכישה בדקו היטב אם הקסדה שאתם עומדים לרכוש אכן עומדת באחד משני תקנים אלה, ללא קיומו של תקן אתם לא רק מסכנים את עצמכם אלא גם מאבדים את הסיכוי לשחרר את הקסדה מהמכס במידה ותיעצר שם. אבל שימו לב לקאץ': אם הקסדה נרכשה בארה"ב וגם אם היא עומדת בתקן DOT FMVSS 218, בארץ יהיו מוכנים להכיר בתקן אך רק במידה שהקסדה יוצרה בארה"ב (ראו סעיף 4 לעיל).

חשוב לציין שקסדות "אמריקאיות" העומדות בתקן DOT שוקלות כ- 150-200 גרם יותר מאשר קסדה מאותו דגם בדיוק שמיועדת לשוק האירופאי. הקסדות הנמכרות בישראל מקורן באירופה, ולכן הן עומדות רק בתקן האירופאי ואינן עומדות בתקן DOT בד"כ, אלא אם זו קסדה שיובאה בייבוא אישי מארה"ב.

בנוסף, טור אישי, כואב, תפס לי את העין לפני כמה שבועות:

לשמור על הראש – לאבד את השפיות

paperwork

(קרדיט לתמונה – TheCar)

אז בואו ננסה לעשות סדר בבלאגאן.

המשך…

אור ירוק מפרסמת הודעת התנצלות רשמית בפני משפחתו של טל שביט ז"ל

לאחר שהסתיים משפטו של הנהג שהרג את טל שביט ז"ל, ולאחר שהערעור שלו נזרק מכל המדרגות על ידי בית המשפט עם רמיזה לכך שיגיד תודה שזה העונש שקיבל, פנתה משפחתו של טל שביט אל עמותת אור ירוק ואל אבי נאור במכתב חריף ובו דרישה להתנצלות רשמית מטעם העמותה על כך שהכפישה את שמו של טל שביט.

כזכור לכם, עמותת אור ירוק עמדה מאחורי הדו"ח השערורייתי וההזוי שיצר אחד המכנה עצמו "אינג' עוזי רז", ובו נטען כי טל שביט היה האשם בתאונה, וכי חוסר הניסיון שלו (!!!) היה בין הגורמים לתאונה. לפי דו"ח זה הנהג ההורג כלל לא עשה דבר וסתם עמד בשוליים, בעוד שהאופנוע עליו רכב טל שביט איבד את האחיזה בגלגל הקדמי והועף אל הרכב ובו הנהג התמים.

כאמור לא רק הזוי אלא אף שקרי, וכך קבע גם השופט בזמן המשפט. למרות ניסיון התפתלות כושל והתנצלות רפה, המשפחה לא קיבלה שום תשובה מעמותת אור ירוק, גם לאחר שפנתה אליהם בפעם השניה.

היום התגלתה מודעה בעיתון דה-מרקר ובו הטקסט הבא:

"עמותת אור ירוק מביעה את צערה על פרסום דו"ח המומחים בחקירת תאונת הדרכים בה קיפח את חייו טל שביט ז"ל.

בפסק הדין שניתן בנוגע לתאונה זו, הובהר כי ל שביט ז"ל לא היה אשם בתאונה. לפיכך העמותה מצרה על עוגמת הנפש והצער שנגרמו למשפחה. מי ייתן והמשפחה לא תדע עוד צער.

עמותת אור ירוק"

or-yarok-appology-talash

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

יהי זכרו ברוך.

עמדת גאטסו חדשה על מחלף חולון מזרח

עמדת גאטסו חדשה הותקנה אמש על כביש 4 לכיוון צפון במחלף חולון מזרח, על העלייה לכיוון הגשר. העמדה מותקנת דווקא מצדו השמאלי של הכביש.

הערה: טכנית זהו לא כביש 4 אלא מדובר בעלייה עצמה, אבל ציינתי את המיקום ככביש 4 למען ההתמצאות הפשוטה יותר.

המצלמה נמצאת מיד לאחר התחלת העיקול ימינה, לאחר שלטי הפחתת מהירות ל- 70 קמ"ש, ולפני התחלת העיקול החד שמאלה בו המהירות הופחתה ל- 40 קמ"ש.

למען ההגינות – מדובר במקום שבו מהירות אכן עלולה להרוג, ולכן המיקום לדעתי מוצדק לכל הדעות.

gatso4-hulon-east-map

gatso-4-hulon-east-1 gatso-4-hulon-east-3

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

נגישות