זה כבר נראה כמו גל התקנות רציני. בימים האחרונים הותקנה עוד עמדת גאטסו והפעם על כביש 60, בקטע הכביש בין נצרת לעפולה, מיד אחרי המנהרות בירידה, בצומת אכסאל. המצלמה מכוונת דרומה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות.
הנה היא על המפה:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונה – אופיר בן חמו)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
בימים האחרונים הותקנה עוד עמדת גאטסו על כביש 70, מיד לאחר זו שהותקנה בשבוע שעבר. המצלמה מכוונת צפונה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות.
אני לא מאמין שאני כותב את זה אבל האם יתכן שאשכרה מישהו סוף סוף תופס שם שכל? האם זה אפשרי?
הנה היא על המפה, ביחד עם שאר המצלמות המוצבות באותו קטע כביש:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונה – חמאדה)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
ואללה, לא יודע מה להגיד לכם. מצד אחד עושה רושם שהפרוייקט של א3' הגיע לימיו האחרונים וההתקשרות עם הספק הגיעה לקיצה. מצד שני – אחרי 3 עמדות חדשות בנוף הגליל במאי, הנה אנחנו מתבשרים על עמדה נוספת שהותקנה על כביש 70 בצומת טמרה.
המצלמה מכוונת צפונה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות. משום מה יש לי תחושה שדווקא שם היא תהיה מועילה מאוד (וזה נדיר שאני כותב כזה דבר).
הנה היא על המפה:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונות – לא ידוע)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מי שעוקב אחרי "מיצו בדרכים" יודע שאני לא נח כשמדובר במעקב אחרי פעולות האכיפה של משטרת ישראל כנגד עבירות המהירות. אנחנו מחכים לזה כבר לא מעט שנים, אבל עושה רושם – לפחות לפי הפירסומים בנושא – שהנה אנחנו מגיעים לתחילתו של עידן מדידת מהירות ממוצעת בישראל.
בינינו, בלי לספר לאף אחד, אני אגלה לכם שמדידת מהירות ממוצעת עשוייה להיות דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים, כמובן במידה ומשתמשים בה בצורה נכונה (אין לי ספק שבישראל יעשו כל מה שרק אפשר כדי לחרבן גם את זה). מדינות רבות בעולם (כמו בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד) משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה, ומה שחלק נכבד מהעולם כבר יודע והטמיע, אצלנו עדיין לא הבשיל לכדי מערכת עובדת בשטח. בגלל חוסר מעוף, חוסר הבנה, חוסר מודעות לנושא – ובעיקר בגלל שבאקלים הפוליטי השורר בישראל מזה כ- 20 שנה לאף אחד לא באמת איכפת.
אבל רגע, זה לא נגמר. בעוד שבישראל מגלים ברגעים אלה את האור, אותן מדינות נאורות בעולם המערבי שהשתמשו באותן מערכות מדידת מהירות ממוצעת מגלות לאחרונה שזה לא בדיוק זה, ויש מדינות רבות שבהן המערכות האלה דווקא מוסרות. אבל נשאיר את זה למאמר אחר.
קצת מידע היסטורי
באוקטובר 2013 היתה אחת בשם ציפי חוטובלי בתפקיד סגנית שר התחבורה. לאן היא נעלמה מאז? מישהו יודע? לא משנה. מה שכן משנה הוא שהיא החלה אז במהלך להעברת חוק חדש שלפיו שוטרים יוכלו לשלול רישיונות של נהגים גם בלי לראות במו עיניהם את ביצוע דבר העבירה. לא מאמינים? תקראו פה – במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו”חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות. היא לא הסתפקה בזה, אלא בינואר 2014 היא אשכרה הצליחה להעביר את החוק בקריאה ראשונה…
מה המשמעות של הצעת חוק זו לעניין שלנו? עד כה קצין משטרה היה צריך לחזות במו עיניו בעבירה בעת התרחשותה, ו/או היה צריך לראות במו עיניו את עבירת המהירות או אור אדום כפי שצולמה ע”י מצלמות המהירות של פרוייקט א-3. לעומת זאת, לפי הצעת החוק הזו, גם אם עבירת המהירות עצמה לא צולמה ע”י המצלמות ו/או לא נצפתה בעת התרחשותה ע”י השוטר, הרי שמתקיים כאן היסוד הסביר להנחה שהעבירה אכן התקיימה איפושהו במהלך הדרך, שהרי לא יתכן שהרכב עבר וצולם בין שתי מצלמות שהמרחק ביניהן ידוע וקבוע בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית. ולכן מכך מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות.
בכל מקרה, מאז – דממה. עד לאחרונה.
בהודעה לאקונית שפורסמה על ידי דוברות המשטרה בנובמבר 2022 נכתב:
"המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל עובדים בחודשים האחרונים בעבודת מטה מקיפה ומשותפת על הקמת מערכת שתחליף את מצלמות א3. המערכת החדשה תתאים את עצמה לטכנולוגיות המתקדמות בעולם, בין היתר תשלב מהירות ממוצעת במקטעים רלוונטיים, כאשר ישנה כוונה לערוך פיילוט בשנת 2023 במספר מקטעים בכביש 90".
באייטם שפורסם באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים באפריל 2023 נכתב:
"הנוסעים בכביש 90 דרום לכיוון אילת יבחינו במצלמות חדשות שהוצבו לפני מספר שבועות בכביש.
מצלמות אלו בודקות מהירות נסיעה ממוצעת לאורך קטע דרך של כמה קילומטרים, ובכך יוכלו לנטר נהגים שנוסעים במהירות מופרזת ומסכנים משתמשי דרך אחרים בדרך.
בשונה מהמצלמות הקיימות (א3), המצלמות החדשות לא בודקות מהירות נסיעה בנקודה אחת לאורך הכביש, אלא מחשבות מהירות נסיעה ממוצעת לאורק מספר קילומטרים.
בשלב זה המצלמות נמצאות בהליך בדיקה, אולם בעתיד הן יוכנסו לשירות מבצעי ויבצעו אכיפה על נהגיה במהירות מופרזת".
לכאורה – צעד בהחלט מבורך שיעזור להקטין ולו במעט את כמות תאונות הדרכים הקטלניות בכביש הערבה. ואם זו מטרתו של הפרוייקט – דיינו.
אלא מה, אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה. ננסה להסביר.
איך זה עובד?
מדידת מהירות ממוצעת היא למעשה שאלת זמן מרחק בסיסית של כיתה ד': יש לך קטע כביש ובו מצלמה בכניסה ומצלמה בסיום. המצלמה הראשונה מצלמת את כל הרכבים שעוברים דרכה – גם אם הם לא ביצעו כל עבירה – ורושמת אותם בטבלה ולצידם השעה המדוייקת בה הם צולמו. לאחר מכן, גם המצלמה השניה מצלמת את כל הרכבים ומוסיפה לטבלה, ביחד עם הזמן המדוייק. ואז עושים מרחק חלקי זמן, מכאן נגזרת המהירות הממוצעת.
לדוגמה, אם המהירות החוקית עומדת על 90 קמ"ש באותו קטע כביש, זה אומר שכלי רכב שנוסע במהירות החוקית יעבור לא יותר מ- 25 מטר בשניה. אם בין שתי המצלמות יש, למשל, 1 ק"מ (או 1000 מטר), אז כלי רכב שנוסע במהירות חוקית של 90 קמ"ש אמור לעבור את הקטע הזה ב- 40 שניות, אבל לא פחות מזה. אם נסע את הקטע ב- 40 שניות – לא יקבל דו"ח:
אבל אם הוא צולם במצלמה השניה אחרי 30 שניות ולא 40 שניות כצפוי, זה אומר שהוא נסע במהירות גבוהה יותר מ- 90 קמ"ש – לדוגמה במקרה הזה – 120 קמ"ש. לפיכך, יקבל דו"ח:
נראה פשוט, לא? אבל רגע, זה לא נגמר כל כך מהר.
המערכת עצמה
מדינות העולם המשתמשות במערכות מדידת מהירות ממוצעת עושות שימוש במערכות מתוצרת חברות מובילות בתחומן – כמו למשל חברת Sensys Gatso Group או חברת Truvelo ואחרות שזו מומחיותן. זה העסק שלהן, מזה הן מתפרנסות, והלקוחות שלהם מפוזרים על פני כל הגלובוס. אבל בישראל – כמו בישראל מדינת האור לגויים וה-סטארטאפ ניישן – חייבים להמציא את הגלגל מחדש. אצלנו לא יקנו מערכות כאלה מהקופסה, אלא ישתמשו במערכת קיימת – שנולדה ונוצרה ופותחה למטרה אחרת לגמרי – וימציאו אותה מחדש לטובת מדידת מהירות ממוצעת.
"לא יכול להיות!" תצעקו. "אתה עובד עלינו!" תקבעו בצורה נחרצת.
האמנם? הלוואי והייתי טועה. אבל בישראל המציאות עולה על כל דימיון. זו המדינה שבה מישהו החליט לקחת מצלמות גאטסו שנועדו לאכיפת מהירות ועבירות אור אדום – ולהשתמש בהן כמערכת לניטור נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. וזו גם המדינה שבה מישהו החליט שלא צריך ללכת לפי הוראות היצרן, והתקינו מצלמות גאטסו בצמתים בצורה שלא עומדת בדרישות היצרן. רגע, יש עוד. בישראל מישהו בעל דימיון פורה החליט לקחת עמדות ריקות של גאטסו, ולמלא אותן בתוכן שהוא שונה לגמרי מהמטרה המקורית – ועל ידי כך להסוות את העמדות כאילו הן מצלמות מהירות כשבפועל הן בכלל מצלמות בטיחות המחוברות למערכת "עין הנץ".
אז בהמשך ישיר לסאגות האלה, מישהו בישראל החליט שזה יהיה רעיון טוב לקחת מצלמות של מערכת "עין הנץ" ופשוט להסב אותן למטרה דו-תכליתית: גם ניטור מהירות ממוצעת וגם איסוף וניטור לוחיות רישוי של כל רכב שעובר לידן (ועל ידי כך רישום של תנועת רכבים בכל הארץ, בין אם עשו איזו עבירה ובין אם לא, תוך כדי שמירת הנתונים לשנים ארוכות גם אם לא צריך אותם, סתם, שיהיה אולי פעם נצטרך).
בתמונה: אחת מעמדות פיילוט מדידת מהירות ממוצעת הממוקם ליד הישוב צוקים בערבה:
מגניב לא?
ומה עם תקנים? רגולציות? עמידה בסטנדרטים? שטויות אחי, סמוך עלי יהיה בסדר. המשך…
אני מודה, לזה לא ציפיתי, אבל הנה זה קרה. למרות מצב הביש בו נמצאת המשטרה בכל הנוגע לתפעול מצלמות הגאטסו בישראל, למרות שנתפסה יותר מפעם בשקר בנושא, למרות פסק דין נגדה, למרות ההקפאה הזמנית של המערכת, למרות העובדה שלאחרונה פורסם כי הזכיין (מל"מ-תים) יפסיק לתפעל את המערכת (ולאחר מכן קיבל ארכה של שנה נוספת) – למרות כל אלה אנחנו נדהמים לגלות שממש לפני מספר ימים הותקנו לא פחות מ- 3 עמדות גאטסו חדשות, והפעם בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר).
שלוש עמדות אלה מצטרפות לאלה שכבר קיימות באזור.
הנה הן על המפה:
הראשונה:
על שדרות מעלה יצחק, לכיוון מערב.
באייטם שפורסם אמש בכלכליסט נכתב כי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל החלו בעבודת מטה להחלפת מערכת מצלמות המהירות א3 שפרוסות ברחבי ישראל במצלמות מסוג חדש שיהיו מסוגלות למדוד מהירות ממוצעת. עוד אומרים לנו בכלכליסט שהפיילוט הראשון למצלמות החדשות יתקיים בעוד מספר חודשים בכביש 90.
מדידת מהירות ממוצעת היא דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים (אם משתמשים בה בצורה נכונה), ומדינות רבות בעולם משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה – בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד. עד כה לא השתמשו בה בישראל, אבל אם האייטם נכון, יש סיכוי שבעתיד הקרוב נתחיל לראות ניצנים של מערכות כאלה גם על חלק מכבישי ישראל (ואם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה).
בתמונה – שלט המתריע בפני התחלת קטע מהירות מפוקח בבריטניה:
בואו נסביר קצת על מערכת מדידת מהירות ממוצעת, ואחר כך נסביר למה במצב הנוכחי אין סיכוי שישתמשו בה בישראל:
במערכת מדידת מהירות ממוצעת משתמשים במצלמות דיגיטליות הממוקמות לרוחב כביש בנקודה אחת, ולאחר מרחק מסויים – שוב סוללת מצלמות לרוחב הכביש בנקודה שניה. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב' ובהנחה שמדידת הזמנים בין המצלמות מדוייקת, המערכת האלקטרונית תוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לאותו רכב לגמוא את המרחק הנתון.
בתמונה – מצלמות מהירות ממוצעת על כביש בבריטניה:
לדוגמה, אם נעמיד סט מצלמות אחד על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון לכיוון דרום, ואת סט המצלמות השני בסמוך לג'סר א-זרקא – מרחק של 7 ק"מ ביניהן – ובהינתן שהמהירות המותרת באותו קטע עומדת על 90 קמ"ש, הציפייה שיקח למכונית לפחות 4.6 דקות לעבור את המרחק הזה. כלומר, אם יקח לה 4.7 דקות, 5 דקות, 6 דקות או חצי שעה לעבור 7 ק"מ – הנהג לא נסע מעל למהירות המותרת.
אבל אם המכונית צולמה כשהיא עוברת על פני מצלמה ב' בפרק זמן שקטן מ- 4.6 דקות – למשל 4 דקות או 3.5 דקות – מכאן נובע שהנהג בוודאי נסע לפחות בחלק מהזמן במהירות הגבוהה מ- 90 קמ"ש, ומכאן נובע שהנהג בוודאי עבר על החוק, ולכן הוא יקבל דו"ח מהירות.
מהירות שווה דרך חלקי זמן. 3 יחידות במתמטיקה.
לכאורה – אחלה דרך לגרום לנהגים לשמור על המהירות החוקית, נכון?
אז זהו שלא. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת, העובדה שהרכב מגיע לנקודה של מצלמה ב' אחרי 5 או 6 דקות לא אומרת בהכרח שהוא נהג לפי המהירות החוקית המותרת ולא חרג ממנה. שכן אם במשך 2 ק"מ מהקטע של אותם 7 ק"מ הוא נסע במהירות לא חוקית, אבל לאחר מכן הוריד את הרגל מהגז והקפיד לחצות את הקו של מצלמה ב' אפילו שניה אחרי 4.6 דקות, מבחינת מערכת המדידה הוא נסע כחוק, אבל בפועל יתכן שבמשך זמן מה הוא נסע על 200 קמ"ש…
לכן, מערכות מדידת מהירות ממוצעת טובות לקטעים בהם המהירות קבועה, כשהמרחקים בין המצלמות הם קצרים יחסית – כמה מאות מטרים ולא יותר מכך. בנוסף, חייבת להיות הקפדה שבאותו קטע כביש לא יהיה ניתן לעצור בצד, להיכנס לתחנת דלק או לצאת באחד המחלפים בדרך… קטע ארוך יותר יאפשר לנהגים פשוט לגוון את המהירות שלהם ולהתאים אותה כך שבחישוב ממוצע המהירות יצא שהם לא נסעו מהר מהמותר…
ושלא יהיה לכם ספק, כבר היום קיימות אפליקציות שברגע שיעודכנו במיקום אותן מצלמות – הן יתריעו בפני הנהג על כניסה לאזור מדידת מהירות ממוצעת, ויציגו לו את הזמן הנמדד שעליו לעבור את הקטע. כך יוכלו הנהגים להתחמק בקלות רבה מקבלת דו"חות מהירות בקטעים מפוקחים אלה, וזאת מבלי באמת לשמור על החוק.
הנהג יעבור את המצלמה הראשונה במהירות חוקית (כמו שקורה היום עם מצלמות הגאטסו), ילחץ על הדוושה וירביץ חלק מהדרך במהירות גבוהה ולא חוקית, ואז במשך יתרת הדרך עד המצלמה השניה הוא יפחית מהירות כך שבחישוב הממוצע הוא לא יתפס מגיע אל המצלמה השניה מהר מדי…
מכאן נובע שאם יהיו פקידים מספיק טפשים במשרד לבטחון פנים ו/או קציני משטרה מספיק בורים שיטילו את יהבם על מערכת מסוג זה – בדיוק כמו שהיו בנמצא הטפשים והבורים שחתמו על אישור מערכת א3 הפתטית לפני כ- 15 שנה – הם יגלו מהר מאוד שעשרות המיליונים שישפכו על המערכת הזו לא יועילו בכלום להפחתת תאונות הדרכים באותם קטעים. שכן מראש פיקוח מהירות ממוצעת נועד לכישלון והיעילות שלו מפוקפקת ויכולה להימדד רק בקטעים מפוקחים מצומצמים מאוד, קטעים שבהם ממילא אין כל משמעות למהירות הממוצעת.
בנוסף, כדי להקים מערכת מסוג זה ישנו מכשול נוסף שאותו צריך לעבור, והפעם מכשול חוקי.
נכון לעכשיו, כדי לתת דו"ח על מהירות, החוק מחייב ששוטר או קצין משטרה יראה במו עיניו את העבירה בעת התרחשותה. דהיינו, או שהוא מדד את המהירות באמצעות מכשיר אלקטרוני כמו ממל"ז או דבורה, או שהוא הסתכל בתמונה שצולמה על ידי מצלמת מהירות א3 שמראה שחור על גבי לבן את עבירת המהירות בעת ביצועה. המדידה חייבת להתקיים באמצעות מכשיר מדידה מאושר ומכוייל (ורק באמצעותם, אי אפשר למדוד מהירות באמצעות סטופר, ספידומטר ברכב או יונת דואר), כשהמדידה מנפקת מספר מדוייק בקמ"ש (ממנו מופחתים 5 קמ"ש למען הסר ספק).
במילים אחרות: אסור לשוטר לשער שהיתה עבירה, הוא לא יכול לנחש שהיתה עבירה, הוא חייב לראות אותה במו עיניו בעת התרחשותה (או כאמור להסתכל בצג המכשיר או בתמונה שמראה לו את המדידה המדוייקת).
גלאי מכמונות המהירות שנחשב במשך שנים רבות כטוב בעולם – Valentine One המקורי – התפאר בעיקר ביכולתו לקלוט מכמונות דבורה ממרחקים גדולים מאוד ורגישותו הרבה למכמונות לייזר (ממל״ז). אבל עם הזמן, קרנו ירדה בגלל חוסר יכולתו להתמודד עם רכבים בעלי חיישני בלימה, עזרי בלימה ולעיתים אף בקרות שיוט אדפטיביות, מה שיצר כאב ראש לא קטן למשתמשים בו עקב ריבוי מטורף של התראות שווא ללייזר. מאז עברו מספר שנים, והחברה יצאה עם הדור השני של גלאי הוולנטיין 1 – גלאי עמיד, בעל קליטה ארוכת טווח, עם חיצים המצביעים על כיוון האיום ומספר האיומים, ואשר בו, נכון לעכשיו, כמעט ואין התראות שווא.
הגלאי חוקי ומתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.
הערה: מאמר זה מתייחס לדור השני של הוולנטיין 1. לקבלת מידע על הגדרת מכשירי הדור הראשון – קראו כאן.
מכשיר הוולנטיין 1 דור שני איננו מיובא בצורה סדרתית ארצה, ויש לרכוש אותו ממוכר אמריקאי אמין (אפשר באיביי או אמזון). מחירו של הגלאי (נכון לחצי הראשון של 2021) עומד על $499 לפני משלוח ומיסים בישראל. אם רוכשים ערכה סגורה, אז מקבלים גם את הגלאי, גם חיבור למצת הרכב (כבל מסולסל) וגם חיבור קבוע להתקנה קבועה לחשמל, וכן שני סוגי חיבור (אחד לשמשה באמצעות ואקום ואחד למגן השמש באמצעות קליפס).
מכשירי הוולנטיין 1 דור שני תומכים ב- Euro Mode, שהוא מצב מותאם לשימוש מחוץ לארה״ב, בו תדר Ka מחוזק לתאימות עם מכמונות מהירות כמו הדבורה (הנמצאת בשימוש משטרת ישראל), וכן עבודה במצב POP שבו השוטר מפעיל את המכמונת בעוצמה נמוכה כדי לבדוק את סביבתו ולגלות האם יש כלי רכב מהירים באזור. מצב זה לא מספק הוכחה חוקית לעבירת מהירות כיוון שלא ניתן לנעול על המהירות, אבל בעצם הפעלתו – הגלאי מזהה את המכמונת באזור ומתריע על כך בפני הנהג שאמור בשלב הזה להפחית את מהירות נסיעתו.
פוסט זה עומד לזעזע את אמות הסיפים ולטלטל בחבטה גדולה את אמינותן של מצלמות הגאטסו.
אמל"ק: האם מאות אלפי נהגים קיבלו דו"חות מהירות שגויים בגלל התקנה רשלנית שלא נאמר פושעת של המצלמות? כנראה שכן.
לפני שנתחיל – תזכורת (דלגו הלאה אם אתם מכירים את הנושא): החל משנת 2011 מוצבות על כבישי ישראל מאות מצלמות מהירות מסוג גאטסו (או בשמן המלא – GatsoMeter GTC GS11 מתוצרת חברת גאטסומטר ההולנדית – לא נחפור לכם, אתם יכולים לקרוא כאן על פרוייקט א-3). נכון להיום קיימות 84 עמדות של מצלמות מהירות המוצבות על קטעי כביש ישרים לחלוטין (על החלמאות בהתקנתן אפשר לקרוא עוד כאן וגם כאן) ו- 123 עמדות גאטסו המוצבות בצמתים (אגב, אין שום קשר בין התקנות המצלמות בצמתים לבין תרומתן התיאורטית של המצלמות להצלת חיים). המספר מתייחס לעמדות הקיימות בשטח, ולאו דווקא למספר העמדות הפעילות (מספר המצלמות האמיתי קטן ממספר העמדות), שכן המצלמות עצמן מנויידות מעת לעת בין "ראשי" העמדות כך שעמדה שלא היתה פעילה היום עשויה להתחיל לפעול מחר, ולהיפך. כאן תוכלו למצוא מפת אמת מפורטת של כל עמדות הגאטסו בישראל.
עוד פרט טכני חשוב להמשך: מצלמות המהירות מותקנות בארץ על-ידי חברת מלמ-תים, ובניגוד לדרך ההפעלה שלהן במדינות אחרות, בישראל החליטו להשתמש דווקא בשיטת "הלולאות". בשיטה זו מוטמעות לולאות בתוך אספלט הכביש במרחק נתון זו מזו, על גבי הנתיב (לכל נתיב בנפרד), וכאשר רכב חולף על פניהן הוא מייצר השראה אלקטרומגנטית המפעילה את החיישנים שמחשבים את הפרש הזמנים בין המעבר של הרכב על הלולאה הראשונה, ועד שהוא עובר את הלולאה השניה. מכיוון שהמרחק ביניהן נתון וידוע, התוצר של חישוב זה הוא (כמו בבעיות מתמטיקה של 3 יחידות) מהירות כלי הרכב. אם מהירות זו עולה על רף מסויים (שמשתנה מעת לעת לפי רצונה וחשקה של המשטרה) – המצלמה מפיקה תמונה כשעליה מפורטים פרטי הרכב, המהירות, הנתיב שבו בוצעה העבירה, התאריך והשעה וכן פרטים טכניים נוספים. תמונות אלה מגיעות לידיהם של שוטרים המוצבים ביחידה הנמצאת בהר חוצבים בירושלים, הם בוחנים כל תמונה, ומפיקים דו"ח מהירות על פיה (אגב, ישנם פרמטרים מוגדרים לפסילה של תמונות, נדון בכך בפוסט אחר).
איפה הבעיה? עצם הבחירה ב"לולאות" (גלאי השראה חשמלית) טומן בחובו מגבלות פיזיקליות. ועל כך הדיון בפוסט זה.
רגע, עוד דבר אחד חשוב: במהלך משפט שהתנהל על ידי עו"ד תומר גונן וצוותו בבית המשפט לתעבורה בעכו במהלך 2018, התברר כי תו התקן הרשמי של מערכת המצלמות מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים, בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין (לאן הלך הכסף? תנחשו), וכי המומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט. גרוע מזאת – התברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור. כתוצאה מהתגלות שקרים אלה הורה המשנה לפרקליט המדינה למשטרה לערוך בדיקה מקפת לכל מצלמות המהירות הנייחות של אגף התנועה, ועד לסיומה לא יינתנו דו”חות תנועה. בנוסף, דו"חות רבים שכבר הונפקו לנהגים – בוטלו בהוראת בית המשפט. אלא מה, המשטרה בשלה ומהר מאוד הכשירו מחדש את השרץ, ולמרות מסכת השקרים הקבלן המבצע והזכיין המשיכו להתקין עוד ועוד עמדות של גאטסו בשטח, והן חזרו חיש קל להנפיק מאות אלפי דו"חות, כשהמשטרה מקפידה להגדיר את רף האכיפה על מהירות נמוכה מאוד מעל למותר – כבר בכ- 10% מעל למהירות המותרת. ממידע שהגיע לידי נודע כי הסיבה העיקרית לשינוי תפיסתי זה הוא שהמשטרה הפנימה שעדיף לה (ססיטסטית) להנפיק מאות אלפי דו"חות על רף מהירות קטן מאוד (עם קנסות של 250 ש"ח וללא נקודות), מאשר עשרות אלפי דו"חות "כבדים" יותר שרק יעודדו נהגים להילחם נגד המצלמות בבתי המשפט.
נמשיך.
קרוב ל- 10 שנים לאחר התחלת פרוייקט מצלמות המהירות המכונה גם פרוייקט א-3, וכ- 3 שנים לפני תום החוזה שחתמה המדינה עם הספק (חברת מל"מ-תים), עושה רושם שאיפושהו בתוך מסדרונות הממשלה המסורבלת, לא יעילה וחסרת אונים ששולטת על ישראל בימים אלה, מתחיל איזשהו תהליך שעשוי, אולי, לבשר על שינוי לנהגי ישראל בכל הקשור לאכיפת מהירות אוטומטית ואלקטרונית.
משרד האוצר, משרד התחבורה, משרד המשפטים והמשרד לבטחון פנים צפויים להקים צוות בין משרדי משותף שאמור להתחיל את עבודתו בשנה הבאה, ולבחון חלופות למצלמות המהירות הפרוסות ברחבי המדינה.
מכיוון שכאן ב"מיצו בדרכים" אני עוקב כמו נץ אחר ההתפתחויות בנושא החל מהימים הראשונים עוד בטרם החל הפיילוט בנושא, ומכיוון שצברתי לא מעט קילומטראז' בכיסוי הנושא, הנה כמה המלצות לחברי הועדה המכובדים (יהיו אשר יהיו):
1. עשו את הדבר הנכון! הורידו את המצלמות שנמצאות בקטעי כביש ישרים לחלוטין בהם אין למהירות כל משמעות (פרט להיותן דרך מצויינת לחליבת כספים מהציבור), והעבירו אותן לכבישים אדומים, לכבישים מסוכנים, לכבישים בהם נהרגים ונפצעים עשרות אנשים מדי שנה. תתקעו 20 מצלמות על כביש 90 באזור הערבה בתור התחלה. רוצים רשימה של מיקומי כל המצלמות הלא-יעילות לבטיחות בדרכים? בשמחה אתן לכם, אבל לדעתי אתם כבר מכירים אותה יותר טוב ממני (ואם לא, חפשו את הכסף).
2. העבירו את המצלמות לצמתים מסוכנים, והגדירו אותן לשמש כמצלמות אור אדום (וככאלה אין ספק בנוגע ליעילותן במניעת תאונות דרכים). רוצים רשימה של צמתים מסוכנים? פנו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תבקשו מהם לייצר לכם שאילתא מתאימה והופה, יש לכם אחלה מפה.
המשטרה מפעילה ניידות גלויות וסמויות העושות שימוש במכמונת מהירות מסוג "דבורה". בדצמבר 2019 פרסמתי כאן לראשונה שהדבורה נמצאת גם בשימוש באופנועים משטרתיים מסוג KTM Adventure 1290. עד כה לא היתה עדות רשמית לתפיסות משטרתיות באמצעות האופנועים הללו, אבל לפני מספר ימים פורסמה הודעת דובר משטרתית בזו הלשון:
דוברות המשטרה (אגף התנועה):
נהג תושב חורה בשנות ה-30 לחייו נתפס במהירות 225 קמ"ש בכביש 6
היום במסגרת המאבק בקטל בכבישים, בצל העיסוק באכיפה ובלימת התפשטות נגיף הקורונה, פעלו שוטרי אגף התנועה נגד עבירות מסכנות חיים בדגש לעבירות המהירות.
כאמור, בשעות הבוקר בעת הפעלת מכשיר הדבורה על כביש 6 באזור הדרום, נקלט רכב פרטי הנע במהירות חריגה מאוד של 225 קמ"ש לכיוון צפון. עם זיהוי הרכב כאשר הנהג מסכן את עצמו ואת ייתר הנהגים הנעים עמו בכביש, ביצעו השוטרים פעולות מהירות על מנת לעצור את הרכב, בהגיעו למחלף להבים נעצר ע"י מחסום משטרתי.
הנהג תושב חורה בשנות ה-30 לחייו עוכב לחקירה, בסיומה הובא לשיפוט מהיר ובימ"ש החליט להשאירו במעצר בית עד החלטה אחרת וכן, רישיון הנהיגה שלו נפסל עד תום ההליכים נגדו.
נמשיך באכיפה נחושה ובלתי מתפשרת נגד עבירות הגורמות לתאונות דרכים ולא נאפשר לנהגים לרמוס את החוק ברגל גסה.
מצ"ב תמונות קרדיט דוברות המשטרה
וזו התמונה הראשונה שצורפה להודעה:
לפני המכונית אנחנו רואים לפחות 2 אופנועים משטרתיים, אחד מצד ימין (הארגז) ואחד מצד שמאל (העמוד עם הצ'קלקה המשטרתית). רואים גם את הקסדה הלבנה שנחה, כנראה, על המראה של האופנוע השמאלי.
מזווית זו לא רואים באיזה דגם אופנוע מדובר, אבל התמקדות בארגז מצד ימין נותנת לנו רמזים.
התמונה השניה שצורפה להודעת המשטרה מעניינת הרבה יותר:
וכאן אפשר לראות את הפאנל של מכמונת הדבורה מסוג MPH Industries Bee III, ואפשר מיד לזהות שמדובר בדבורה שהותקנה על גבי אופנוע מסוג KTM Adventure 1290 משטרתי (כפי שציינתי בסקופ הזה). מכאן אנו עדים (לראשונה באופן פומבי) לשימוש מבצעי של דבורה על גבי אופנועי משטרה.
בצג האמצעי ניתן לראות את המהירות שבה, לכאורה, נמדד הרכב – 225 קמ"ש. ניתן גם לראות שהמדידה בוצעה במצב סטטי, דהיינו בזמן שהאופנוע עמד במקומו בצד הדרך. ולבסוף ניתן גם לראות שהמדידה בוצעה מהנתיב שבו נסע הרכב, דהיינו עם האנטנה האחורית של הדבורה, ולא הקדמית.
חודש מרץ 2020 חלף לו ועבר, וככל שרמת הסגר הנכפית על אזרחי ישראל (והעולם בכלל) הולכת ומחמירה, כך אנו עדים מן הסתם לכמות הולכת וקטנה של כלי רכב הנעים על כבישי ישראל. לפי הערכות, נפח התנועה ירד בכ- 70% (נכון לסוף מרץ).
משטרת התנועה פרסמה כי בחודש מרץ נרשמה הכמות הקטנה ביותר של תאונות דרכים קטלניות בשנים האחרונות – רק 12 תאונות עם הרוגים, וזאת בהשוואה ל- 24 במרץ 2019, 21 במרץ 2018, ו- 17 במרץ 2017.
גם בהשוואה לחודשים הקודמים השנה נרשמה ירידה משמעותית בכמות התאונות הקטלניות, ובגדול – שנת 2020 אמנם התחילה לא משהו מבחינת תאונות בינואר ופברואר, אבל עושה רושם שהשנה איזנה את עצמה בזכות הגבלות התנועה.
ללא ספק, מגמה מבורכת. לא נכחיש.
עם זאת, מספרים לנו במשטרת התנועה שדווקא הכבישים הריקים מעודדים, כנראה ולכאורה, נהגים רבים לנהוג או לרכוב במהירות גבוהה משמעותית מזו המותרת בחוק. כנראה שהמשטרה אינה זונחת את משמרתה על אכיפת המהירות בישראל, גם כשהשוטרים עמוסים מעל ומעבר לסביר בגלל הגבלות הקורונה והמשימות הנוספות שמוטלות עליהם (יצויין, שבהן הם עושים ללא ספק מלאכת קודש!).
וכאן לא נותר אלא לעצור רגע ולהרהר:
האמנם מהירות הינה גורם לתאונות קטלניות – יותר מאשר גורמים אחרים שעליהם יודעת המשטרה אבל שאינם זוכים לאותה מידת אכיפה?
מניסיון העבר, אנחנו יודעים היטב שהגורם הנפוץ ביותר לתאונות דרכים עם נפגעים כלל אינו מהירות, אלא דווקא עבירת אי ציות לרמזור אדום נמצאת בראש העבירות הקטלניות. אחריה נמצאת עבירת אי ציות לתמרורים, לאחר מכן עבירת אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, ועבירת סטייה מנתיב. עבירות מהירות אחראיות רק לכמה אחוזים בודדים מכלל תאונות הדרכים ונמצאת אי שם לקראת סגירת העשירייה הפותחת. לפי הסטטיסטיקה הרשמית, אפילו נסיעה לאחור קטלנית יותר ממהירות מופרזת.
נתונים אלה אינם משתנים לאורך השנים, ומאוששים שוב ושוב מדי שנה בשינויים קלים בין המקומות ה- 2 עד ה- 7, אבל המהירות תמיד נמצאת בתחתית העשירייה של הגורמים לתאונות דרכים קטלניות.
לכאורה, לו עבירת מהירות היתה באמת אמורה להרוג יותר, אז היינו אמורים לראות מספר יחסית גבוה של תאונות קטלניות – גם בחודש בו הכבישים הריקים באופן יחסי – שהרי האמת הינה אבסולוטית. הורג? אז הורג תמיד, ולא משנה אם יש עומס או אין עומס.
בפועל, למרות שאין בידינו פילוח סטטיסטי של הגורמים הרשמיים לתאונות הקטלניות בחודש זה (וככל הנראה גם באפריל ואולי גם במאי), סביר יהיה להניח ששוב, לא מהירות תהיה בראש הגורמים לתאונות אלה.
האם נראה שינוי במדיניות אכיפת המשטרה גם לאחר חזרת נפחי התנועה לכמות הרגילה, מתישהו במאי-יוני אחרי שנסיים את ימי הסגר ונחזור, כך אני מקווה, להתנהלות נורמלית? אני מרשה לעצמי להניח שלא, ושהמשטרה תמשיך לאכוף את העבירות שהכי קל לה לאכוף – משל חיפוש המטבע מתחת לפנס.
כמו מדי כמה חודשים, הנה התחיל לו גל התקנות חדש – הראשון של שנת 2020. זו המצלמה הראשונה בסבב התקנות זה, והיא הותקנה על כביש 431 בכניסה למודיעין (טכנית – זהו רחוב יצחק רבין), בצומת עם רחוב יהודה המכבי, ממערב למזרח. אם תהפוך לפעילה, היא ככל הנראה תהיה מצלמת אור אדום ומהירות.
על המפה:
(תודה לאברהם ד., מאיר, מאיר פ. ויניב ב. על המידע והתמונות)
כרגיל, תזכורת:
סעו בזהירות ובאחריות.
שלא תגידו לא ידעתי לא שמעתי…
לאחר פיילוט שהחל לפני מספר שנים החלה משטרת התנועה בימים האחרונים בגל התקנות של אמצעי אכיפת מהירות ה"דבורה" על אופנועי ה- KTM Adventure 1290 המשטרתיים של הסיירת הארצית.
למי שלא יודע, מכשיר הדבורה (או בשמו המקצועי MPH Industries Bee III) הוא מכמונת מהירות מבוססת רדאר העושה שימוש בשתי אנטנות קטנות מימדים השולחות קרן רדאר לפנים ולאחור. ברגע שהקרן ננעלת על רכב שמבצע עבירת מהירות, היא מציגה לשוטר נתונים לגבי המהירות, כיוון הנסיעה של הרכב ומיקומו ביחס לניידת.
סייגי הפעלת הדבורה קובעים כי על הרכב הנמדד להיות מבודד יחסית בקטע הכביש הנמדד, כשבינו לבין כל רכב אחד יש לפחות 50 מטר. עקב מגבלה זו הדבורה נמצאת בשימוש בעיקר בכבישים בעלי עומס תנועה מועט יחסית, כאלה שבהם אין תנועה ערה אבל שהתשתית בהם מפתה את הנהג לנסוע במהירות מופרזת. דוגמה לכך – כביש הערבה, כבישי חבל לכיש, כבישי הצפון באזור צפת, ראש פינה והגליל העליון, וכו'. לעומת זאת, באזור מרכז הארץ קרוב לוודאי שמכמונות אלה לא יהיו בשימוש במהלך היום כיוון שאז הכבישים עמוסים במיוחד, אבל בשעות הלילה בהם הכבישים ריקים יותר אין מניעה להשתמש בהן.
חשוב לציין שבמכשיר הדבורה, כמו בממל"ז, אין מצלמה. השוטר שמזהה את ביצוע העבירה ורואה אותה הוא השוטר שחייב לעצור את הרכב ולתת לנהג דו"ח. לאחר שהרכב נעצר, על השוטר להראות לנהג את המהירות בה נמדד. אם לא נעצרת, לא קיבלת דו"ח.
עוד על מכמונות מהירות הנמצאות בשימוש בידי משטרת ישראל
הדבורה מותקנת על האופנועים המשטרתיים בתצורה שבה אנטנה אחת מופנית קדימה (בצידו השמאלי של האופנוע):
האנטנה האחורית מותקנת גם היא אותו צד:
לוח הבקרה של המכמונת מותקן בחלקו העליון של לוח השעונים, ומאפשר לשוטר לראות את המהירות הנמדדת:
יצויין שבזמנו, במהלך הניסוי הראשון של המשטרה עם מכשירי דבורה שהותקנו על צמד אופנועים לבדיקה התגלו מספר קשיים טכנולוגיים ותפעוליים שמנעו הרחבת ההתקנה באותה תקופה. האם הצליחה המשטרה להתגבר על קשיים אלה? לא ידוע, אבל כנראה שעורכי דין יצטרכו לבדוק את העניין בבתי המשפט לתעבורה בשנים הקרובות.
תזכרו איפה קראתם על זה לראשונה.
סעו בזהירות ובאחריות.
מזה שנים רבות אני עוקב כאן באתר אחרי פרוייקט פריסת מצלמות המהירות על כבישי ישראל, וקצרה היריעה מלתאר את כל הפיאסקו מחדש. אבל מי מהקוראים זוכר את מה שכתבתי לגבי היכולת של המשטרה "לשחק" עם רף האכיפה של המצלמות כרצונה? אז הנה, תזכורת מ- 2013:
האם המשטרה משנה את רף אכיפת המצלמות בהתאם לרמת ההכנסה מכל מצלמה? כנראה שכן
ואם זה נראה לכם הזוי ולא אמין, כדאי שתקראו את מה שכתב על זה מבקר המדינה, או את הסיכום שלי מ- 2016:
מבקר המדינה חושף – מחדלים בתפעול מצלמות המהירות
בואו נעשה סדר, הא לכם תזכורת קלה. כמו שידוע לכם, דו"חות המהירות בישראל מחולקים ל- 3 קטגוריות חומרה:
מרשימה זו ניתן לראות שהחריגות הגבוהות מהמותר מחייבות זימון לבית משפט. לכאורה, אם אתה עבריין תנועה ונוסע במהירות כל כך גבוהה מעל למותר, שופט צריך לטפל בך ואתה אמור לקבל את העונש המגיע לך, לא? לכאורה, עבירות המהירות החמורות הן אלה שמסכנות את עוברי הדרך באופן החמור ביותר, לא?
אז זהו שלא.
במציאות ההזוייה שאליה הביאה אותנו משטרת ישראל עם ההתנהלות הכושלת, שלא לומר פושעת (לא אני אמרתי) בנוגע למשפט שהתנהל בבית משפט השלום בעכו והובל על ידי עו"ד תומר גונן וצוותו שייצג 21 נהגים שעירערו על דו"חות המהירות שקיבלו מהמשטרה. במהלך המשפט התברר כי לא רק שבכיר מכון התקנים מסר עדות שקר בבית המשפט, אלא שגם בכירים במשטרה ידעו על כך, ולמרות זאת הנחו את התובעים בבתי המשפט לתעבורה לשקר אף הם בבתי המשפט.
יוצא מכך שהמשטרה והפרקליטות מפחדים להביא נהגים עבריינים (לכאורה) לבית המשפט, שמא הם יעזו לנהל נגדה משפט, וחס וחלילה יזכו בו, מה שיוביל לעוד פסיקה לרעת המשטרה בנושא מצלמות המהירות, לפגיעה נוספת בשמה הטוב, וחמור מכך – להפסקה מוחלטת של פעולות האכיפה של מצלמות המהירות.
מדוגמאות שזורמות לתיבת המסרים שלי עולה כי זה *בדיוק* מה שהמשטרה עושה. הורדה משמעותית של רף האכיפה ממצלמות המהירות, כך שילכדו דווקא את הנהגים שפספסו רק בקצת את המהירות המותרת, כאלה שהקנס שיקבלו נמוך במיוחד (250 ש"ח ללא נקודות), וכך, בשיטת מצליח ישראלית טיפוסית, נהגים אלה לא יטרחו לבזבז יום עבודה וכספים על ניהול משפט כדי להוכיח את חפותם, אלא ישלמו את ה"מס" הזה בשקט וללא יותר מדי רעש.
אז רגע אני מבולבל: מהירות גבוהה כן מסוכנת או לא מסוכנת?
אם לא, על שום מה ולמה הקימו את כל מערך המצלמות ושרפו מיליוני שקלים מתקציב המדינה על הפרוייקט הזה?
ואם כן, מדוע לא אוכפים את עבירות המהירות הגבוהה, ומתרכזים רק בעבירות השוליות? האם העבירות החמורות יותר אינן בהכרח מביאות לתאונות קשות יותר?
התשובה לכך היא פשוטה: עבירות מהירות קלות מספקות "בינגו מהיר" למשטרה, עוד הצלחה בסטטיסטיקה, עוד הרשעה של עבריין איום ונורא, יותר בטיחות על כבישי ישראל, ועוד כמה שקלים לקופת המדינה, וזאת מבלי להסתכן בניהול משפט ארוך שהמשטרה עלולה לצאת ממנו לא טוב.
חלם זה כאן.
ההתחלה
מעל 10 שנים עברו מאז אוגוסט 2009, אז התחלתי לסקר בהרחבה את נושא פרוייקט א-3 (אכיפה אלקטרונית אוטומטית) שהיה הפרשנות (העקומה יש לציין) של המשרד לבטחון פנים ומשטרת ישראל ליישום מסקנות ועדת שיינין משנת 2005. באותה תקופה המידע שפירסמתי היה בלעדי והתבסס על מקורות פנימיים, ואתרים רבים כמו YNET, מגזין אוטו ואחרים פירסמו את דברי בנושא. זה לקח שנה אחת נוספת, ובשנת 2011 החלה פריסתן של מצלמות הגאטסו על כבישי הארץ, פריסה שלמעשה ממשיכה גם בימים אלה (על כך למטה).
החל ממרץ 2012 החלה להתבצע אכיפת מהירות בקטעי דרך ומהירות ואור אדום בצמתים עירוניים ובין עירוניים.
לא ניכנס כאן לכל ההיסטוריה של פרוייקט א-3, מי שירצה לקרוא מוזמן ללחוץ על הלינקים האלה, ויש עוד.
YNET – חייכו! מצלמות האכיפה החדשות מוכנות לפעולה
מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת
מאז, בכל חודש התבשרנו על התקנה של עוד ועוד עמדות של מצלמות גאטסו, עד לשיא בו אנו נמצאים כעת – מעל 230 עמדות – כשרובן פעילות, וחלקן הקטן דחלילי דמה (יצויין שהפרוייקט קבע שבסופו יותקנו 300 עמדות, כך שלמעשה אנחנו עדיין נמצאים בתהליך ההתקנה אלא אם מישהו יעצור את הטכנאים בשטח).
התיעוד באתר מיצו בדרכים
כפי שאתם בוודאי יודעים, באמצעות האתר שלי – מיצו בדרכים – תיעדתי בצורה אינטנסיבית כל מצלמה ומצלמה. ולא רק את המיקום שלהן, אלא אספתי תמונות מהשטח וסיפקתי מידע רב נוסף לנהגים ולרוכבים – הכל בניסיון לסייע לכולנו להתמודד עם הצרה הזו. קבוצה גדולה של "סייענים" עזרה לי לאסוף את המידע, בין אם מתוך המערכת, ובין אם ברגע שהם ראו עמדה חדשה שמותקנת בכביש או בצומת. התוצאה, שני עמודים שמרכזים בתוכם את כל מה שצריך לדעת:
רשימת מיקומי מצלמות גאטסו בישראל
מפה אינטראקטיבית המתעדכנת אחת ל- 24 שעות עם כל המצלמות המותקנות בישראל
את המידע הזה חלקתי גם עם גורמים נוספים שהשתמשו בבסיס הנתונים על מנת לייצר אפליקציות או לטעון אותו לתוך גלאי מכמונות שיתריעו בפני מכמונות.
הפריסה הבעייתית
כבר בשלבים הראשונים היה ברור שיש בעיה, לא רק קונספטואלית (על זה נדבר עוד מעט), אלא עקרונית: מיקומי המצלמות שהותקנו בשלבים הראשונים של פריסת הפרוייקט היו הזויים לגמרי, בקטעי כביש ישרים, בכבישים שבהם אין למהירות השפעה מכרעת על בטיחות הנהגים באותם קטעים, ובנקודות שבהן לא היה ספק שהמטרה היחידה להתקנתן היתה חליבת כספים מהציבור. אין מצלמות בערים באזור בתי ספר או גני ילדים, אין מצלמות בכבישים אדומים.
רוצים דוגמה לאיוולת? תשאלו את עצמכם מדוע אין אפילו מצלמת מהירות אחת על כביש מספר 1 (ת"א – ירושלים)… אגב, בשלב התכנון היתה כוונה להקים 7 מצלמות מהירות על כביש מספר 1, אבל משום מה הקמתן של המצלמות על כביש זה בוטלה לגמרי. תשאלו את עצמכם למה. הרי אם הטענה היא שמהירות מסוכנת, אז המהירות מסוכנת לא רק בכביש 4 או איילון צפון או כביש החוף או כביש 5 (דוגמאות לכבישים מהירים מרובי מסלולים שבהם התנועה זורמת במהירות, בדיוק כמו בכביש 1). או שמשהו דפוק בהיגיון שלי? מי הם אותם גורמים העושים שימוש יומיומי בכביש מספר 1 בדרכם למטה הארצי, לכנסת או לשלל מוסדות השלטון המקורבים לצלחת? האם יש סיבה לכך שדווקא על כביש 1 החליטו שלא יותקנו מצלמות? תגידו לי אתם.
רגע. לא יכול להיות. אמרנו שהמצלמות נועדו להגביר את הבטיחות ולהקטן את כמות התאונות. אז, האם היה קיים קשר כלשהו בין הנקודות בהן נפרסו המצלמות לכבישים אדומים? לפי המשטרה, בטח. קציני המשטרה שנשאלים לנושא טענו בפה מלא כי מיקומי המצלמות נבחרו בקפידה רבה על-מנת למקסם את יעילותן ועל-מנת להפחית את כמות התאונות באותם קטעי כביש שהוצגו על-ידם כקטעי כביש מסוכנים מאוד.
