קטגוריה: משטרת ישראל

מבלי להכנס לפרשנויות פוליטיות אודות אחריותם הגובלת בפלילים של אלה שמחזיקים באשכים את אזרחי המדינה בעודם משחקים במשחקי אגו שעולים למדינה ולכולנו לא רק מיליוני שקלים רבים בצורת תקציבי בחירות למשפחות ההון המתפרנסות מכך, אלא בהפסדים עצומים לכלכלה כתוצאה מאי אישור תקציב המדינה ומנזקים שלא ישוערו כתוצאה מאי העברת חוקים ואי ביצוע חוקים שכבר הועברו – יש לפירוק הממשלה הנוכחית לפחות פן אחד חיובי פוטנציאלי.

גברת ציפי חוטובלי המובילה באופן עצמאי כמעט את אקט החקיקה הדרקוני עליו דיווחתי כאן בעבר, עשויה, אם הכל יתנהל כשורה, להפסיק לשרת כסגנית שר התחבורה.

אם אתם לא מכירים את הסיפור, או אם אתם סתם צריכים תזכורת, הרי היא לפניכם:

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

היכונו לביאת הצינור – הנה זה כאן

וזאת ציפי, במידה ושכחתם:

הבטחתי לעקוב אחרי התקדמות החקיקה בנושא זה, ולכן אני שמח לבשר שסוף סוף עושה רושם שההתנגדות לאקט החקיקה הזה של גברת צ. חוטובלי צובר תאוצה, ויותר ויותר מומחים משלל תחומים משפטיים ותחבורתיים מרימים את קולם בדיוני ועדת הכלכלה בכנסת הדנה בתיקון לחוק: היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, נציג הסנגוריה הציבורית, וכן נציגי עמותות בטיחות. כולם כאחד עמדו על כך שהמאבק בתאונות דרכים אינו יכול להצדיק פגיעה בזכויות יסוד, כפי שהם מוצעות על ידי סגנית השר.

למרות שחלק מהדוברים היה עדין בדבריו (בכל זאת, לא כולם יכולים להביע את דעתם על התיקון לחוק, כפי שהיא נשמעת במסדרונות הכנסת ו-אוף דה רקורד), כל הדוברים היו אחידים בהתנגדותם בעיקר לשני סעיפים ספציפיים בהצעת החוק: האחד – כל נהג שיואשם בביצוע עבירת תנועה ויבקש להישפט, יידרש להפקיד מראש בקופת בית המשפט סכום שישמש כדמי ערבון, בגובה הקנס שנקבע לעבירה. השני – נהג שיחשוב שהדו"ח שניתן לא לא מוצדק ויבקש להישפט אך יורשע, בית המשפט יחויב להטיל עליו לא פחות מקנס כפול מזה שנקבע לעבירה.

נמשיך לעדכן.

"היכונו לביאת הצינור" היה ביטוי שהשתמשתי בו בעבר כדי לתאר את המהלך שבו המדינה (באמצעות המשרד לבטחון פנים והמשטרה) הולכת "להכניס" צינור לאזרחיה. לנו.

היום בו הצינור הולך להיות מוכנס מתקרב במהירות. ועדת הכלכלה של הכנסת אמורה להתחיל את מושב החורף עם דיון באחד מהתיקונים האגרסיביים ביותר של תקנות התעבורה שנראו אי פעם בישראל אותם מקדמת ח"כ ציפי חוטובלי, סגנית שר התחבורה.

במסגרת אותם שינויים בחוק תורחב משמעותית סמכות האכיפה והענישה המיידית של שוטרי תנועה, יוחמרו עונשי השלילה על שורה ארוכה של עבירות תנועה, יוגבלו זכויות הערעור של הנהגים ויצומצם שיקול הדעת המקל של שופטי התעבורה.

לאחר השינוי בחוק יוכל שוטר לשלול את רישיונם של נהגים שלילה מנהלית של עד 90 יום – עוד לפני המשפט – גם אם לא ראו את העבירה בעצמם. כל מה שצריך הוא חשד סביר להניח כי נהג ביצע עבירה.

משטרת התנועה תקבל יכולת לשלול רשיון בקלות יתרה – וואלה! רכב

כבר דיווחתי על הצעת החוק הזו בעבר כאן והבטחתי לעקוב אחר התקדמותה במסדרונות הכנסת:

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

וגם כאן:

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

ח"כ חוטובלי מכחישה כמובן, אבל אנחנו יודעים שהסיבה האמיתית לשינוי הקיצוי בחוק היא, בין היתר, הכנת הקרקע לקראת מערכות מדידת מהירות ממוצעת באמצעות מערכת הגאטסו. כך שוטר (זה שיושב בהר חוצבים) יוכל לשלול רישיון לנהג שבכלל לא נצפה עובר עבירה.

המשך…

לאחרונה אנחנו קוראים לא מעט על הפאשלות שעושה המשטרה בראשותו של המפכ"ל יוחנן דנינו. כמובן שהם, מצידם, משתדלים להראות שהעסקים כרגיל, ושבעצם מצבנו טוב יותר מאי פעם. אני סקפטי, ולכן החלטתי להתייחס ספציפית לדברים הנוגעים בנושא מצלמות המהירות של פרוייקט א-3.

הנה לפניכם 4 שקרים שהמשטרה מפרסמת:

1. משה אדרי, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, טוען באוקטובר 2013 במסגרת דיון מיוחד בנושא מצלמות המהירות שהתקיים בחסות עמותת אור ירוק כי במקטעים בהם הוצבו מצלמות המהירות נרשמה ירידה של 26% בתאונות הדרכים. כך גם נכתב בעמוד הפייסבוק של המשטרה.

שקר.

האמת היא שמשטרת ישראל בחרה ביודעין להציב את רובן המכריע של המצלמות מלכתחילה לא במקומות שמועדים לתאונות, אלא בכבישים בין עירוניים, סלולים ומוארים היטב. בדיוק אותם כבישים שבהם הנהגים אוהבים לנסוע מהר. ולמה היא עשתה זאת? התשובה ברורה לכל אדם שעיניים בראשו – כבישים מהירים מהווים כר פורה מצויין לגביית כספים מהציבור, שהרי לו היו מציבים את המצלמות בכבישים מסוכנים באמת, שם אחוז הנהגים הנוסעים במהירות קטן משמעותית, ולכן גם ההכנסות מהמצלמות יהיה קטן באופן משמעותי.

האמת היא, על פי הלמ"ס, שבמהלך שנת 2013 אירעו 281 תאונות דרכים קטלניות, עלייה של 11% ביחס למספר התאונות הקטלניות שאירעו בשנת 2012.

אם נסתכל על מידע עדכני יותר, לפי נתוני המשטרה עצמה שפורסמו באוקטובר 2014, חלה עלייה של 13% במספר התאונות הקטלניות בכבישים מהירים – בדיוק אותם כבישים שבהם המשטרה אוהבת כל כך להציב את מצלמות המהירות.

המשך…

כמו שרבים מאיתנו יודעים, כשמנהלים בכירים רוצים למצוא דרך לבזבז את התקציב שלהם, וכשהם רוצים לתת לעובדים שלהם תחושה של "צ'יפרו אותך על העבודה הקשה שעשית" – הם מקיימים כנס באיזה אתר אקזוטי. הוצאות הכנס נכנסות לתקציב שלהם תחת סעיף "הדרכה", וכך הם עומדים ביעדים השנתיים שלהם למסגרת התקציב ואינם מסתכנים בקיצוצו לקראת השנה הבאה.

אלא מה, בישראל המונח "יעד אקזוטי" מתייחס בדרך כלל לאילת. עיר שמאופיינת במזג אוויר חם באופן יוצא דופן, ובריכוז מוגבר של ערסים ועברייני צעצוע.

אין מקום טוב יותר לקיים בו כנס של קציני משטרה מאשר באילת (נו טוב, נתניה או בת-ים יכלו להיות אופציה טובה, אבל איך תסבירו לאישה שנעדרתם במהלך סוף השבוע? הרי אפשר בקלות לחזור הביתה מנתניה, לא צריך לישון שם לילה…).

נחזור לסיפורנו. במהלך כנס פלילי/תעבורה שנערך כאמור בעיר הדרומית, חשפה המשטרה את השירות החדש לאזרח, ואשר אמור להיות פעיל "בקרוב".

שירות חדש: עברתם את המהירות המותרת? תקבלו SMS

הרעיון, אגב, די מבורך לדעתי. בהתחשב בעובדה שנגע המצלמות הוא דבר נתון, ואם נניח שהמשטרה תשיג את רצונה ואכן תפרוס עוד כ- 150 מצלמות על כבישי הארץ, אז אין ספק שכמות הנהגים שתתפס בעדשות המצלמה רק תלך ותגדל עד למאסה קריטית מסויימת, ממנה המספרים רק ירדו. עד שזה יקרה, מוטב לנהג שידע שהוא נתפס בעודו מבצע עבירת מהירות לכאורה, מאשר להמשיך ולבצע את אותה עבירה באותו מיקום שוב ושוב ושוב מבלי לדעת שהדו"חות הולכים ונערמים אצלו בתיבת הדואר.

סרט זה מכיל קטע תאונה שעלול להיות מטריד במיוחד. מצד שני, לנו, כאופנוענים, זו חובה לצפות בו.

סרטון זה ממחיש כיצד מה שנראה כמהירות מופרזת מצידו של רוכב שמרגיש ביטחון רב על האופנוע שלו מביאה אותו לכדי מפגש חזיתי עם רכב שכנראה לא צפה את מהירותו הגבוהה, לא שפט בצורה נכונה את המרחק המצטמצם במהירות ביניהם, ואשר יצא לפניה שהיתה קטלנית עבור הרוכב.

הסרטון שזכה (עד כה) ללמעלה מ- 8 מיליון צפיות (ופורסם אף בדוג"רי) מתאר את אימו של הרוכב – בחור בריטי בשם דיוויד – כשהיא מספרת על בנה ועל אהבתו הרבה לאופנועים.

הרוכב תיעד את נסיעתו האחרונה באמצעות מצלמת קסדה. למי שלא מעוניין לצפות בהקדמה (המשלבת בתוכה גם את התחלת הרכיבה האחרונה של דייויד), אפשר לדלג לאזור הדקה 2:40 לערך.

התאונה התרחשה בבריטניה בשנת 2013 והסרטון שנמצא במצלמת הקסדה של הרוכב שוחרר לציבור ע"י המשטרה המקומית, כמובן בתיאום עם משפחתו.

http://youtu.be/xq2xStb0R-c

זכרו: לנו כרוכבים אין שום הגנה מפני הרכבים הסובבים אותנו. אין לנו כל הגנה מפני טעויות של אחרים, ולכן עלינו להיות זהירים שבעתיים.

היום התבשרנו על מחקר חדש שנערך עבור עמותת "אור ירוק" על ידי מספר "מומחים" בנושא: פרופסור שלמה בכור, סמדר מוריק מהטכניון, וחברת דיסל. מאז הפיאסקו של "חקירת העומק" של תאונת הדרכים בה נהרג טל שביט, אני לוקח כל מחקר שממומן ע"י אור ירוק בערבון מוגבל ביותר.

לצערי הלינק לאייטם באתר של אור ירוק לא עובד יותר, כנראה אינטרס של מישהו להוריד אותו. תשאלו את עצמכם למי יש כזה אינטרס. למזלי יש לי כאן העתק של הקובץ: mazlemot_mehirut_report_2014

לדברי אור ירוק, המחקר בדק ומצא מהם הכבישים וקטעי הדרך אשר יש להציב בהם את מצלמות המהירות על כבישי ישראל, ולפיו, על אותם כבישים שבהם הוא ממליץ להתקין את 100 המצלמות הראשונות נהרגו 140 בני אדם במהלך שלוש שנים (2009-2011). מדובר במחקר מקיף אשר ממפה את נקודות הסיכון ב-27 כבישים מרכזיים בישראל וממליץ למדינה היכן להקים 280 מצלמות אכיפה. המחקר מתבסס על השוואת נתוני תאונות הדרכים ונתוני מהירות כלי הרכב שנסעו בכביש.

עד כאן הכל טוב ויפה. לכאורה קיים כאן מחקר מקצועי המבוצע בצורה מדעית מסודרת, שמגיע למסקנות חד-משמעיות בנוגע להמלצות למשטרה היכן להציב את מכמונות המהירות הקבועות שלה (הנחתי שמדובר במכמונות מסוג "גאטסו" המשמשות בפרוייקט א-3).

אבל כמו הרבה מחקרים של אור ירוק, ישנה כאן הנחה שכאילו לפיה המחקר של פרופ' שלמה בכור הוא האורים והתומים של הנושא, וכי ממצאיו הם האמת האבסולוטית. מי קבע שדווקא אלו הם המקומות הראויים ביותר? המשך…

כפי שאתם יודעים, האתר שלי עוסק בחלקו בנושא אכיפת המהירות על כבישי ישראל בידי משטרת ישראל. ככזה, ביצעתי כאן מספר סקירות ובדיקות השוואתיות בין מספר גלאים מובילים בשוק. אחד הגלאים שנבדקו אצלי בעבר היה ה- Passport 9500i שאמנם הרשים באיכות ההרכבה שלו וכן ביכולת הגילוי של רוב האמצעים בהשוואה לגלאי המוביל בשוק – ה- Valentine One – אבל מאז עברו מספר שנים, ולפספורט בנתיים הצטרף אח צעיר אך מוכשר הרבה יותר – ה- Passport 9500ix. הדגם החדש (למען הדיוק הוא לא ממש חדש, הוא נמצא בשוק מזה כשנתיים לפחות) נמכר בישראל ע"י יבואן רשמי, והוא היה זה אשר סיפק לי את המכשיר למטרת הבדיקה.

אגב, כבר כתבתי בזמנו כאן על כיצד יש לכייל את הפספורט 9500ix לעבודה בישראל.

הפספורט 9500ix מתהדר בכל תכונותיו של הדגם הקודם. כמוהו, גם דגם זה מכיל את כל אופציות הגילוי הנחוצות (חלקן לא נמצא בשימוש בישראל), וגם רכיב GPS שבאמצעותו מודד המכשיר את מהירות הנסיעה, וכן את מיקומך. בניגוד לדגם הקודם בו הנהג היה צריך להזין ידנית רשימת נקודות ציון רלוונטיות (לדוגמה איומים כמו מצלמות מהירות, מיקומי מלכודות וכו'), כאן מספק היבואן בישראל בסיס נתונים שאמור להיות מעודכן למדי, ואשר מכיל (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) את כל מיקומי מצלמות המהירות מסוג גאטסו בישראל.

חשוב לציין – היצרן מבדיל בין גרסאות אמריקאיות של הגלאי לבין גרסאות בינלאומיות. לכן, מכשיר Passport 9500ix  אשר נרכש בארה"ב לא יוכל לעבוד בישראל בצורה תקינה, ובסיס הנתונים שבו לא יוכל לעבוד בישראל. קחו זאת בחשבון כשאתם מתפתים לרכוש גלאי כזה מיד שניה או מאיביי למרות המחיר המוזל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל.

עידכון בסיס הנתונים מתבצע ע"י חיבור המכשיר למחשב באמצעות הכבל המסופק, והפעלת תוכנה. מרגע זיהוי והרשמת המכשיר תוכלו לעדכן את נתוני המצלמות וכמובן לבצע שינויים כאלה או אחרים בהגדרות המכשיר. הפספורט, כמו הוולנטיין 1, יודע לקלוט איומים בתדרי K ו- X שאינם נמצאים בשימוש בישראל, וכן בתדר Ka (המשמש את הדבורה והמולטנובה הניידת). כמובן שהוא קולט גם לייזר (ממל"ז).

הערה: זהו לא מבחן השוואתי אל מול הוולנטיין 1, אבל מכיוון שהזכרתי אותו, יש לציין כי חלק מתכונות הפספורט הקשורות לרכיב ה- GPS כלל אינן קיימות בוולנטיין שכן הוא איננו מכיל רכיב כזה. לכן אילו היינו רוצים לבצע השוואה מלאה, היינו צריכים להשלים את הוולנטיין באמצעות מכשיר צ'יטה, אך כאמור זו איננה מטרת המאמר. המשך…

גם את השאלה הזו אני מקבל בתדירות תכופה מקוראי, ויותר חמור מזה – אני קורא את חלק מהקשקושים המסתובבים בנושא זה באינטרנט מפי כל מיני כאילו ברי סמכא כאלה ואחרים, ואני נחרד.

הגיע הזמן לשים את הדברים על דיוקם, ואם ארוך לכם מדי – דלגו למטה לשורה התחתונה.

זוהי עוד אחת מהתמונות ההזויות והשקריות המסתובבות באינטרנט במיילים, בהודעות וואטסאפ, בפוסטים בפייסבוק ובשיטות אחרות:

והנה עוד וריאציה של התמונה, גם היא מתיימרת להיות סמכותית, וגם היא שגוייה לחלוטין בדיוק כמו הקודמת:

הטענה המופיעה באותם פרסומים שקריים (מה שלא מפריע לכל מיני אזרחים מודאגים להמשיך להפיץ אותם כל שני וחמישי ללא הפרעה וכמובן מבלי לבדוק את האמת) היא שאסור לעבור צומת מרומזר במהירות העולה על 70 קמ"ש, וכי אם תעשו זאת, מצלמות הגאטסו יצלמו אתכם ואתם תקבלו דו"ח. לכן, מעתה בכל פעם שאתם מתקרבים לצומת, וגם אם האור ירוק קבוע, עליכם להאט למהירות של 70 קמ"ש ולא יותר מכך.

כאמור – קשקוש בלבוש, ואני עדין בדברי.

אבל זה לא נגמר פה. המשטרה (משטרת ישראל) מגיבה לפוסט של אחד הקוראים בדף הרשמי שלה בפייסבוק, ובעצם משקרת לציבור. זה מה שהיא כותבת (לא יודע מי כתב, אבל הוא מייצג את כל המשטרה ולא רק את עצמו):

"אין אמת בדבר. משטרת התנועה איננה אוכפת מהירות בעת כניסה לצומת."

אבל היא כן. היא כן כיוון שמצלמות המהירות כן אוכפות מהירות בצומת, ומכיוון שהן מוצבות בכניסה לצומת (ולולאות ההפעלה שלהן מוצבות על קו הצומת), לא רק שהן אוכפות מהירות בעת כניסה לצומת, אלא שלמעלה מ- 90% מסך הדו"חות המופקים על ידיהן הם של מהירות בעת כניסה לצומת (על פי נתוני המשטרה עצמה).

כלומר – המשטרה מפרסמת דברי שקר וכזב, ומבצעת הטעייה מכוונת של הציבור.

המשך…

במסגרת האכיפה הסלקטיבית המוגברת משטרת התנועה יוצאת לכבישים במטרה לאכוף עבירות מסכנות חיים של רוכבי דו-גלגלי. כולנו יודעים בדיוק איך זה יראה:

• ג'ולה חסרה בקצה ידית קלאץ'
• מספר מקומט
• מגן חום חסר באגזוז
• מידת צמיג לא לפי הרישיון
• מאותת שבור
• ווסט צהוב חסר
• מעבר על אי תנועה מצוייר בנתיבי איילון
• ועוד

מכיוון שאני לא משלה את עצמי שנצליח לעבור את השבוע ללא אף דו"ח לכוחותינו, אני יוצא בקריאה לציבור הרוכבים:

1. סעו כחוק, בזהירות ובאדיבות.

2. במידה ונעצרתם ע"י שוטרים וכן חטפתם דו"ח מכל סיבה שהיא, התנהגו בצורה הכי אדיבה וקורקטית שאפשר. קבלו את הדו"ח ביד והגידו לשוטרים תודה יפה (ממילא לא יעזור שתתעצבנו או שתתנהגו בגסות רוח, תשאירו את זה להם).

3. מיד לאחר מכן, הזיזו את האופנוע בדיוק 10 מטר משם כדי שלא יפריע לתנועה או לעבודת השוטרים וכדי שלא תהיה להם שום טענה נגדכם, ושלפו את הסלולרי שלכם. במידה והם מבקשים שתזוזו עוד, אין בעיה, תזוזו עוד 10 מטר. העיקר שהם ישארו בפריים.

4. הפעילו את המצלמה, העבירו למצב וידיאו, הפנו את המצלמה לכיוון הפנים שלכם, והקליטו סרטון קצר בן 20-30 שניות, לא יותר.

5. בסרטון אתם לא צריכים לחשוף שום פרט מזהה, אבל אתם כן צריכים להשתמש בתבנית הפשוטה הבאה:

"אני יוסי (הכניסו את שמכם הפרטי האמיתי), אני רוכב דו-גלגלי, ואני נמצא ברחוב שוקן פינת סלמה (הכניסו את המיקום המדוייק שלכם)"

צלמו את הפנים שלכם (אפשר עם קסדה, לא חייבים לחשוף פנים אמיתיות אם אתם לא רוצים).

הפנו את המצלמה לכיוון אוסף הניידות/אופנועי משטרה/שוטרים ואמרו:

"המשטרה החליטה להגביר את הבטיחות על הכביש, ולכן הם יוצאים במבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי של עבירות מסכנות חיים."

הציגו ברפרוף את הדו"ח מול המצלמה (לא חייבים לחשוף שום דבר מהדו"ח, ממילא לא יוכלו לקרוא ממנו כלום, רק תחזיקו אותו ביד). אמרו:

"לכן חטפתי הרגע דו"ח מהמשטרה על רכיבה ללא ווסט זוהר (הכניסו לכאן את העבירה המדוייקת עליה קיבלתם דו"ח)".

כבו את המצלמה ובדקו שאכן הסרט צולם בהצלחה. הכניסו את הסלולרי לכיס, וסעו משם לשלום. כשאתם מגיעים למקום שנוח לכם, העלו את הסרטון ליוטיוב או לפייסבוק או לכל מקום שאתם רוצים, וצרפו לכאן לינק.

ככל שנעלה יותר סרטונים קצרים, ברורים, מצולמים בדיוק לפי הפורמט הזה, נוכל להראות לכל הציבור, בתפוצה תקשורתית נרחבת (באחריות שלי) מהן בדיוק אותן עבירות מסכנות חיים שעבורן צדים אותנו. המידע הזה יעבור הלאה ויעשה רעש גדול, באחריות. תזכרו שלמרות הפיתוי להתעצבן ולכעוס, בסופו של דבר השוטרים עושים את מה שהמפקדים שלהם אומרים להם. זהו כלי הנשק היחיד שיש לנו כנגד מערכת שתופסת אותנו כעבריינים אוטומטיים. זה יהיה פשע לא להשתמש בזה.

יאללה לעבודה, וזכרו, סעו הכי בזהירות שאפשר (והלוואי ולא נחטוף שום דו"ח, אבל אם כן, חובה לנצל את זה לטובתנו).

פורסם בפורומים בתפוז, בפורומים בפולגז, בפולגז בעמוד הראשי, בוואלה רכב, וכן בפייסבוק בתפוצה רחבה.

משטרת התנועה הארצית בוחנת לשדרג את ארסנל הניידות שלה, וכיוון שכך היא קיבלה לאחרונה 2 כלי רכב מסוג שברולט מאליבו, ועתידה לקבל עוד דגם אחד בעתיד הקרוב לצורך בדיקת התאמת הרכב כניידת הבאה שלה. המאליבו כבר עברה את מכרז מנהל הרכב וכעת נמצאת אצל מתנ"א לצרכי בדיקה.

הרכבים החדשים מצטרפות לניידות (הגלויות והסמויות) של משטרת התנועה מסוג טויוטה אוונסיס המשרתים במשטרת ישראל זה שנתיים.

סליחה. זו לא התמונה הנכונה (כן שברולט, כן מאליבו, לא השנתון הנכון…)

המאליבו הוא רכב חזק עם ביצועים מרשימים. היא מצויידת במנוע ecotec 2.0 טורבו המפיק 259 כ"ס ב- 5,300 סל"ד עם מומנט מירבי של 40.8 קג"מ ב- 5,200 סל"ד, ומביא לתאוצה של 100 קמ"ש ב- 6.3 שניות.

המאליבו נמכרת בישראל לקהל הרחב ב- 175,900 ₪

לינק למפרט טכני מלא:

http://www.chevrolet.co.il/Malibu/Features-and-specs.aspx

מקור: יח"צ

הנה זה מתקרב אלינו, החוק החדש מבית מדרשה של אחת הח"כיות העסוקות בכנסת (ח"כ עסוק משמעותו שהנ"ל מתכנן על פוזיציה בכיר בסבב הבכירות הבא, לפעמים זה טוב ליהודים אבל לא טוב לח"כ – ע"ע מקרה כרמל שאמה הכהן, לפעמים זה רע – ע"ע מקרה גלעד ארדן).

לפי החוק, שוטרי משטרת התנועה יוכלו לחלק דו"חות לנהגים גם אם לא ראו במו עיניהם את העבירה שבוצעה לכאורה. כבר דיווחנו על הצעת החוק הזו בעבר כאן והבטחנו לעקוב אחר התקדמותה במסדרונות הכנסת.

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

עד כאן יש שיתווכחו ויאמרו שהחוק החדש מטרתו באמת להחמיר את הענישה כלפי בריונות כביש, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירות מסכנות חיי אדם. לכאורה, אכן יוזמה ברוכה שאמורה בין היתר, גם להקל על העומס בבתי המשפט וכן להפחית עסקאות טיעון מקלות וערעורי סרק. אני משוכנע שלא יהיה אדם שיטען שחמש שנות מאסר ו-230 אלף שקל קנס לנהג שיחצה מסילת רכבת ויסכן נוסעים הוא לא עונש ראוי לאותם אידיוטים שחוצים פסי רכבת בצורה רשלנית ופושעת. כנ"ל גם כלפי שיכורים ושלל רוצחים בפוטנציה.

אבל כמו שכולנו יודעים, מרגע שנותנים לכלב את העצם קשה מאוד לקחת אותה ממנו בחזרה.

"לא ראיתי אבל אני בטוח שעברת עבירה…" (צילום – 1cohen)

מה המשמעות של הצעת חוק זו לעניין שלנו? עד כה קצין משטרה היה צריך לחזות במו עיניו בעבירה בעת התרחשותה, ו/או היה צריך לראות במו עיניו את עבירת המהירות או אור אדום כפי שצולמה ע"י מצלמות המהירות של פרוייקט א-3. לעומת זאת, אם תתקבל הצעת החוק הזו, גם אם העבירה עצמה לא צולמה ע"י המצלמות ו/או לא נצפתה בעת התרחשותה ע"י השוטר, הרי שמתקיים כאן היסוד הסביר להנחה שהעבירה אכן התקיימה. הרי לא יתכן שהרכב האמור עבר וצולם בין שתי המצלמות שהמרחק ביניהן ידוע וקבוע, ובעוד שגם אם בעת המעבר על פני שתי המצלמות היתה מהירותו חוקית לגמרי, עצם העובדה שהוא עבר מרחק נתון זה בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית – ולכן מכך מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות.

בתגובה, כך מדווחים בוואלה, אומרת חוטובלי: "הרפורמה חיונית לחיזוק הבטיחות בדרכים בכך שתאפשר תאפשר לרשויות החוק להוריד מהכביש בריוני תנועה ותגביר את ההרתעה כלפי עבריינים. בנוסף, תיושם לראשונה דירוג בשכרות, כך שתוחמר הענישה כלפי נהגים שיכורים ותהיה הקלה בענישה כלפי אדם שחרג במעט מכמות האלכוהול המותרת."

הרפורמה בפקודות התעבורה: אושרה החמרה בענישה במגוון עבירות – וואלה! רכב
http://cars.walla.co.il/?w=/4700/2713841

לא, עדיין לא בישראל, אבל אין ספק שמספר ח"כים כבר משתעשעים ברעיון של איסור הפעלת אמצעי התרעה בפני מכמונות מהירות, מארבי משטרה, מצלמות מהירות ועוד.

אם נחזור לימי שנות השבעים והשמונים נזכר שגם אז, בישראל, גלאי רדאר ומכמונות מהירות היו אסורים גם אצלנו. בשלב מסויים הצליחו גורמים בענף הרכב לשכנע את מי שצריך היה לשכנע שדווקא קיומו של גלאי רדאר ברכב ישיג התראה טובה יותר, שכן הנהג שמקבל צפצוף על קיומה של המכמונת מאט את נסיעתו ובכך מושגת, לדבריהם, בטיחות טובה יותר בכבישים.

במשטרה הסכימו לאפשר הפעלת גלאי רדאר, אבל כדי לבלבל את הציבור הפעילו החל משנת 94  "דחלילי רדאר" על עמודים בצידי הדרך, מה שגרם לצפצופי שווא רבים אצל הנהגים שרכשו גלאי רדאר פשוטים וזולים. אלא מה, מסיבות של חלמאות ישראלית טיפוסית, אותם דחלילים שידרו בתדר אחר מזה שבו שידרו המכמונות האמיתיות (דאז – מולטנובה), וכיוון שכך בעלי הגלאים יכלו פשוט לסנן את התראות השווא.

ואז הגיעה חברת הסטארטאפ הישראלית Waze – עם אפליקציית האייפון, אנדרואיד (וכעת גם ווינדוז-פון 8) הנקראת באותו שם. היתרון באפליקציית הניווט הוא הקשר הקהילתי שלה אל הנהגים. נהגים יכולים לשלוח, בזמן אמת, התראה על כך שבכביש יש מפגע כלשהו, וכך נהגים אחרים הנמצאים באותו אזור מקבלים את ההתראה ויודעים להיזהר. אבל למה לעצור במפגעים ותאונות דרכים, ולמה לא לתת התראות גם על מיקומי שוטרים, מארבי משטרה, מכמונות מהירות ומצלמות?

המשך…

למרות העובדה שבאתר "מיצו בדרכים" עוקבים בצורה קפדנית אחר תהליך פריסת מצלמות המהירות ברחבי הארץ, תהליך שנמצא כעת בערך בשליש דרכו (כ- 110 מצלמות מתוך כ- 300 הצפויות), החליטו במשרד לבטחון פנים לעזור במעט לציבור הנהגים ולפרסם בצורה רשמית את מפת הפריסה של המצלמות נכון לרגע זה (נובמבר 2013).

באתר, שזהו צילום המסך שלו, קיים לינק ברור לטבלת פריסת המצלמות:

אלא מה, בעת לחיצה על הלינק המופיע בצד ימין, החליטו מנהלי האתר (בשיתוף עם החבר'ה הטובים של תהילה) להציג את הדף האינפורמטיבי הבא:

בהחלט עוזר מאוד.

אנחנו בטוחים שמדובר בתקלה רגעית.

או שלא.

עריכה: עושה רושם שהתקלה תוקנה.

לינק למפה

על כל פנים, גלובס פרסם את הרשימה המלאה, על פי המשרד לבטחון פנים, אבל מיד לאחר עיון ראשוני מתגלים פגמים רבים ברשימה, חורים שלמים, מיקומים לא מדוייקים או מעורפלים, וכן אי דיוקים בנוגע לכיוון הצילום.

הנה למשל אחת מהמצלמות הרווחיות ביותר של הפרוייקט – המצלמה הידועה לשמצה על כביש 3 באזור צומת עין צורים – מופיעה במיקום מעורפל בטווח קילומטרים רב, וגם אז היא מופיעה כחד-כיוונית בעוד שאתר זה היה הראשון שפרסם את העובדה שמדובר דווקא במצלמה דו-כיוונית.

כדי לקבל את רשימת המיקומים המלאה, המדוייקת ביותר, גשו והתעדכנו במפת הפריסה המלאה והעדכנית של מצלמות המהירות בישראל.

נכון לרגע זה לא ידוע על הפעלת מצלמות הגאטסו בתצורה זו, אם כי זה לא מן הנמנע שמערכת כזו אכן תופעל בקרוב בישראל.

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

ישנן שמועות שאינן מבוססות דיין בשלב זה (דצמבר 2011) על כך שחלק ממערך מצלמות הגאטסו יופעל בתצורת מדידת זמן בין שתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע. לדוגמה: נעמיד מצלמה אחת על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון, ואת השניה בסמוך לג'סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב', נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו"ח יישלח לביתו.

מבחינת המערכת עצמה, היכולת קיימת וניתן להפעיל אותה, אבל זה דורש שינוי מבחינת היערכות המערכת. לדוגמה, קטע כביש כמו זה של כביש החוף באזור עתלית יניב עשרות אלפי תמונות בכל מצלמה, תמונות שצריכות להיות מעובדות בזמן אמת במצלמה הראשונה, וכן להיות מותאמות לאותו מספר של עשרות אלפי תמונות במצלמה השניה.

תמונת שלט המרתיע בפני אכיפת מהירות ממוצעת באנגליה:

כפי שכתבתי כאן בעבר וכן בכתבות שונות שלי שעלו בשלל מדיות, עוד מימי טרום הפעלת מערכת א-3 הגיע לידי מידע על כך שחלק ממערך מצלמות הגאטסו יופעל בתצורת מדידת זמן בין שתי נקודות שהמרחק ביניהן ידוע.

לדוגמה: אם נעמיד מצלמה אחת על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון, ואת השניה בסמוך לג'סר א-זרקא. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב', נוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לה לגמוא את אותו מרחק. בחישוב פשוט נוכל לדעת את המהירות הממוצעת של אותו רכב, ואם המהירות הממוצעת גדולה מהמהירות הקבועה בחוק, אין לנו אלא להניח שנהג הרכב חייב היה לנסוע מהר מהמהירות המותרת. מכאן – דו"ח יישלח לביתו.

מבחינת המערכת עצמה, היכולת קיימת וניתן להפעיל אותה, אבל זה דורש שינוי מבחינת היערכות המערכת. לדוגמה, קטע כביש כמו זה של כביש החוף יניב עשרות אלפי תמונות בכל מצלמה, תמונות שצריכות להיות מעובדות בזמן הקרוב לזמן אמת במצלמה הראשונה, וכן להיות מותאמות לאותו מספר של עשרות אלפי תמונות במצלמה השניה. מכיוון שמדי יום יצולמו עשרות אלפי רכבים בכל מצלמה (גם אם מהירותם בעת המעבר על פני המצלמה היא מהירות חוקית לגמרי), מדובר ביצירת אתגר עיבוד רציני במערכות המחשוב. מצד שני, על כביש 6 נוסעות מדי יום מספר דומה, אם לא גבוה יותר, של מכוניות, והמערכת שם מתגברת בצורה טובה על העומס. לפיכך אין מניעה שפתרון דומה יוטמע גם במקרה שלנו.

מכשול נוסף העומד בפני המשטרה בטרם תחל להפעיל מערכת שכזו בישראל הוא מכשול חוקי. מסתבר שהחוק במדינת ישראל לא איפשר, עד כה, מתן דו"חות לנהגים על עבירות תנועה שלא נצפו בזמן ביצוען ע"י השוטר שכתב את הדו"ח. כיום, קצין משטרה רשאי לפסול מנהלית את רישיון הנהיגה של נהג שנחשד בביצוע עבירה חמורה רק במידה והעבירה בוצעה לנגד עיניו (או אם גרמה לתאונה).

מכיוון שמערכת מדידת זמן ממוצע בין שתי נקודות לא מצלמת את הרכב בעת ביצוע העבירה, אלא רק מניחה שעבירה אכן בוצעה, כיוון שמבחינה פיזיקלית לא יתכן שהרכב גמא את המרחק הנתון בין שתי הנקודות בפרק זמן X, בעוד שאילו היה נוסע במהירות החוקית בלבד – הזמן שהיה אמור לקחת לו כדי לעבור בין שתי הנקודות היה X+Y, ו- Y לא יכול להיות 0 או שלילי. לפיכך, החוק בצורתו הנוכחית לא יכול לאפשר לשוטרים לתת את הדו"ח לנהגים שנחשדו בנסיעה במהירות מופרזת רק על סמך נתונים אלה.

המשך…