קטגוריה: משטרה ואכיפה בישראל

נהיגה בכביש עם מצלמות מהירות גלויות מעלה את מהירות הנהיגה הממוצעת לעומת נהיגה בכביש עם מצלמות סמויות, שם המהירויות אינן עולות על המהירות המותרת, כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (מעמק"ה).

לדברי החוקרים, מניתוח של דפוסי הנהיגה התברר כי הנהגים שנסעו בתנאי של מצלמות גלויות פיתחו החל מהמפגש הראשון דפוס של "נהיגת קנגורו": זיהוי של מיקום המצלמות, האטה חדה לפני המצלמה והאצה מייד לאחריה. עוד התברר כי הנהגים שיכללו דפוס נהיגה זו מפגישה לפגישה, כלומר, הם האטו בצורה פתאומית וחדה יותר קרוב ככל הניתן למצלמה ולאחר מכן האיצו בעוצמה רבה יותר עד למצלמה הבאה.

מערך תקשורת הסברה ודוברות האוניברסיטה (תהוד"ה) » נהיגת קנגורו:
http://wordpress.haifa.ac.il/?p=3969

ואני שואל – האמנם?

לפני מספר חודשים התחילו במשטרת ישראל את פרויקט מצלמות המהירות המכונה א-3, במסגרתו הוצבו עשרות מצלמות מהירות גלויות בכבישים, כשהמטרה היא להציב כ-300 מצלמות כאלה (קיראו על כך באתר). במחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ' יואל נורמן, ד"ר פארלי סתר והדס מרציאנו עבור קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל, ביקשו החוקרים לבחון האם קיומן של מצלמות מהירות גלויות לעומת מצלמות מהירות סמויות משנה את הרגלי הנהיגה של הנהג הישראלי.

במחקר השתתפו 30 נחקרים (15 גברים ו-15 נשים) שנהגו מספר פעמים בסימולציית נהיגה ממוחשבת בדרך שאורכה 24 ק"מ, בה המהירות המותרת התחלפה בין 50 קמ"ש ל-90 קמ"ש. מחצית מהמשתתפים נהגו בדרך שבה מוקמו 10 מצלמות מהירות גלויות (עמוד בצבע אפור, שבקצהו קופסא צהובה) והמחצית השנייה  נהגו בדרך בה מוקמו 10 מצלמות סמויות. כל הנהגים התבקשו להגיע מהר עד כמה שניתן לסוף המסלול, תוך שמירה על כל חוקי הנהיגה. למשתתפים נאמר כי הם נוסעים בדרך עם מצלמות מהירות וכי הם יקבלו "קנס" בכל פעם שיתפסו נוסעים במהירות מופרזת.

המשך…

היא כוללת את שני המיקומים החדשים – צומת חגור וצומת פזכים/ברכיה.

אהבתם? שתפו. ככל שיותר אנשים יכירו את המיקומים של מצלמות המס, כך יעילותן תפחת כמכשיר גביית כספים.

כל מצלמה מופיעה עם חץ קטן המצביע על כיוון הצילום (פרט לשתי המצלמות הדו-כיווניות על כביש 784).

הערה: זהו העידכון האחרון למפה זו. מעתה יש להשתמש במפה החדשה המתעדכנת באופן אוטומטי:

מפת כל מצלמות גאטסו בישראל

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – וולנטיין 1 + צ’יטה C50 מול פספורט 9500i

מצלמות המהירות מסוג גאטסו המותקנות בישראל מופעלות ע"י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראה המגנטית שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד. כתוצאה מכך, גלאי מכמונות מכ"מ כמו וולנטיין 1 או אחרים לא יכולים לגלות את המצלמות ואינם יעילים נגדן.

בתמונה ניתן לראות את הלולאות המוטמעות בכביש:

כאמור, הלולאות הללו מופעלות על ידי המעבר של הרכב או האופנוע על פניהן, והן רגישות מספיק כדי לזהות את השדה המגנטי של כלי הרכב. הן אינן מופעלות על ידי משקל כלי הרכב.

קראו עוד:

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

מה קורה אם נתפסתם ע"י שוטר הטוען כי עברתם עבירת תנועה?

ובכן, ראשית הפעילו שיקול דעת וחישבו. האם באמת עברתם את העבירה כפי שהשוטר טוען?

היה והתשובה חיובית ואתם יודעים (בינכם לבין עצמכם) באופן וודאי כי לשוטר הוכחה חותכת, קבלו את רוע הגזירה, התנצלו, וקוו כי השוטר יוותר לכם. אם מזג האוויר נעים והשוטר קם עם מצב רוח טוב בבוקר (ולא הרגזתם אותו), יכול להיות שהוא דווקא יחליט לוותר לכם, אם כי אל תתלו תקוות גדולות בכך. כמובן עליכם לזכור שאחד מהפרמטרים שישפיעו על החלטת השוטר הם הממצאים שיתגלו בבדיקה שגרתית במסוף המשטרתי. שם רשומה כל היסטוריית התעבורה של כל נהג מראשיתה. לידיעתכם כי כיום לכול ניידת יש מסוף מחשב המחובר בצורה מקוונת למסוף הארצי, דרכם יכולים השוטרים לבדוק ולוודא את פרטיכם האישיים, רישום עבר פלילי, מס' ת"ז, מקום מגורים, גיל, מצב משפחתי וכו'. לחלק מהתושבים יש במאגר שבמסוף אף נתונים נוספים הקשורים לזיהוי פלילי, כתמונה, גובה ונתונים חיצוניים נוספים לזיהויים.

המשך…

היום צולמה המצלמה החדשה המותקנת בצומת חגור, על כביש מספר 444 מדרום לצפון, בסמוך לכניסה לישוב חגור (לכיוון צומת חורשים).

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

תזכורת:

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

ראו הוזהרתם.

תודות ל- ייגרמייסטר על התמונות.

היום צולמו הצוותים שעסקו בהקמת המצלמה. מדובר בצומת פזכים (הנקראת גם צומת ברכיה), על כביש מספר 4 וכביש מספר 35 מצפון לדרום, בסמוך לאשקלון.

המצלמה עודכנה בבסיס הנתונים.

המצלמה מצטרפת להתקנה החדשה על כביש 444 ליד הישוב חגור (בסמוך לכביש 531, חורשים). כנראה שאנחנו בעיצומו של גל התקנות חדש. אפרט עוד כשיגיע לי מידע חדש.

לשימושכם – קבצי נתונים למיקומי מצלמות הגאטסו

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

ראו הוזהרתם.

תודות ל- gamgam על התמונות.

כך היא נראתה בזמן ההקמה שלה:

כך היא נראית לאחר ההתקנה. שימו לב להסתרה המכוונת מאחורי שלט ההכוונה:

מגזין גלובס פירסם היום כי ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה, כצפוי, את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (שהוגשה באמצע ינואר 2012) בנושא התרעה על מצלמות מהירות. על-פי ההצעה, מבקשת המשטרה להציב נורה כחולה מהבהבת על מצלמות המהירות האוטומטיות בכדי ליידע על קיומן – אחרת, לטענת תירוש, מדובר ב"מסחטת כספים". אנחנו יודעים את האמת, אבל השרים עדיין בשלהם, והם כאמור דחו את ההצעה.

ח"כ תירוש אמרה "הממשלה, בלהיטותה להיכנס עמוק לכיס של האזרח ולגזול ממנו מאות אלפי שקלים, מצאה דרך נוספת לעשות זאת. מצלמות מהירות הן לא פתרון קסם להפחתת תאונות דרכים, כך שאם רצונה של הממשלה שהנהגים יורידו את הרגל מהגז – עליה לסמן את המצלמות כפי שביקשתי בהצעת החוק. במצב שנוצר, מדובר במסחטת כספים לקופת האוצר". אני נוטה להסכים, אם כי כאמור מדובר במאבק אבוד מראש.

בדברי ההסבר להצעת החוק כתבה תירוש כי "בתקופה האחרונה הוצבו מצלמות חדשות בכבישים מרכזיים בארץ, ומתוכנן להציב עוד מצלמות. מיקומן של חלק מהמצלמות החדשות מוסתר מעיני הציבור עקב תנאי דרך שונים וזוויות ראייה, ועולה החשש כי המצלמות החדשות הוצבו בעיקר לצורך העשרת קופת המדינה באמצעות הנפקת קנסות רבים, ולא לצורך שימוש כאמצעי הרתעה לציבור הנהגים".
מגזין גלובס מזכיר לקוראים כי בדיון בוועדת המדע שנערך לפני מספר שבועות, התחייב בכיר במשטרה כי כל עמודי המצלמות ייצבעו בצבע כתום כדי להבליט אותם ולהעצים את ההרתעה. בפועל אנחנו רואים שכל העמודים המשמשים את מצלמות המהירות שהוצבו הם בצבע אפור בהיר, שמתמזג עם הרקע שלהם (מצלמות הרמזור-מהירות צבועות אכן בכתום).

נו, מה ציפיתם ממסחטת כספים? שתאותת על קיומה?

לאחרונה נחשפה בתקשורת (התוכנית של אורלי וגיא, ערוץ 10) שיטת שימוש מעניינת של המשטרה במכשיר הממל", או בשמו המקצועי LTI 20-20.

קראו עוד על אמצעי אכיפה בישראל

ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

לרוב בישראל המדידה תתבצע אך ורק מהחזית, כשהרכב או האופנוע מתקרב אל השוטר שמסתתר בניידת שלו או מאחורי עצם אחר.

יחד עם זאת, כפי שנחשף בתוכנית, ישנם מקרים בהם שוטרים לוזרים מאחור על רכבים המתרחקים מהם, בעיקר בנתיבי האצה בסמוך לכבישים מהירים. שני מיקומים מוכרים לשיטת לכידה זו הינם מחלף נתניה דרום, ומחלף אליפלט מדרום לראש פינה.

שוטר לוזר מאחור כשהוא והניידת הסמוייה נמצאים על רמפת האצה בסמוך לכביש מהיר. הוא לוזר על הרכבים החולפים משמאלו בכביש עצמו, ומרגע שנעל על רכב, הוא מודיע לשוטר נוסף הממתין בניידת במרחק מה. לאחר שהרכב נעצר, השוטר המודד מגיע אל הנקודה עם הניידת הסמוייה, מראה לנהג את המהירות, וכותב לו את הדו"ח.

שווה לציין שמכשיר הוולנטיין 1, כנראה גלאי המכמונות הטוב ביותר בעולם, מסוגל לקלוט גם לזירה מאחור. סביר להניח שגם מכשיר הפספורט 9500 יוכל לאתר את הלזירה מאחור, כמובן בתנאי שהמכשירים מוקמו בנקודה נכונה על שמשת הרכב. יחד עם זאת, בגלל המהירות שבה מכשיר הממל"ז מסוגל להינעל על מטרה, גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

ונשמרתם לנפשותיכם.

להלן סרטון שצולם בכביש החוף, כביש מספר 2. במהלך הסרטון ניתן להבחין כיצד המהירות המותרת על אותו כביש (100 קמ"ש) מופחתת ע"י תמרור שממש קשה להבחין בו ל- 90 קמ"ש, כל זאת ללא כל סיבה הנראית לעין. לאחר כמה שניות ניתן להבחין במצלמת המהירות מסוג גאטסו המוצבת באותו קטע.

עכשיו יקום נא הגאון התורן ממשטרת התנועה, המשרד לבטחון פנים, ו/או משרד התחבורה, ויציג בפני הציבור את ההסבר לכך, כשברור מעל לכל ש:

1. אין שום סיבה להפחית את המהירות הקבועה באותו כביש, באותו קטע. להזכירכם, מדובר בקטע כביש ישר לחלוטין וללא כל בעיות בטיחותיות מעבר למה שכבר קיים בו.

2. אין שום סיבה להציב את המצלמה דווקא באותו קטע שבו המהירות הופחתה, פרט לסיבה הברורה של שימוש בהפחתת המהירות הבלתי-צפוייה דווקא כדי להגביר את האפקטיביות של אותה מצלמה.

צפו בעצמכם ושפטו:

YNET חושף היום (תחילת פברואר) את החלמאות שממשיכה בתהליך ההטמעה של פרוייקט א-3 – פרוייקט מצלמות המהירות והרמזור החדשות של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר (כן כן, משרד האוצר הוא שחקן מפתח כאן במיוחד לאור העובדה שבשיאו הפרוייקט אמור להכניס קרוב למיליארד ש"ח בשנה מקנסות).

כבר כתבתי כאן בעבר על הטפשות האופיינית למשרדי הממשלה: אישור מכון תקנים שהוצא רק לאחרונה למרות שהיו להם שנים להוציא אותו, וכן על תהליך התקנה רשלני של המצלמות בשטח. אבל כעת מגלה YNET שגם בצד החוקי החלמאות חוגגת.

על פי הבדיקה שערך YNET, עולה כי למרות ההצהרות וההפחדות שמשחררים בכירי המשרדים והמשטרה בימים ובשבועות האחרונים (נכון לפברואר 2012), משטרת ישראל אינה יכולה להגיש דו"חות על עבירות אותן יתעדו מצלמות האכיפה החדשות. הסיבה, כך על פי YNET, היא שהחוק הקובע כי צילומים הם ראיה קבילה בבית משפט כלל אינו מתייחס לצילומים הדיגיטליים שמפיקות המצלמות החדשות. למעשה, החוק מכיר כיום במצלמות מיושנות המצוידות בסרט צילום, אותו יש להכניס ולהוציא מהמצלמה. אלא שהצילומים שמפיקות המצלמות החדשות מועברים ישירות באמצעות שידור דאטה סלולרי למרכז בקרה, ולכן אי אפשר לספק הוכחה שכזו.

הייתם מצפים שמישהו שם יחשוב על זה עוד לפני שהוא יוצא בהצהרות. אבל לא. לא בישראל.

YNET ממשיך וכותב שמדינת ישראל היתה מודעת היטב לבעיה. היום (תחילת פברואר) אמורה היתה להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון, ובו יתבקשו השרים לאשר רפורמה בענישת עבירות תנועה, הכוללת תיקונים רבים לתקנות התעבורה. בין התיקונים, נכלל שינוי של הגדרת "סרט צילום", כך שיותאם למצלמות האכיפה החדשות. אולם, כך לדברי YNET, גם אם הוועדה תאשר את התיקונים, הממצאים שיפיקו המצלמות הדגיטליות לא יהפכו מיד לקבילים בבתי המשפט. זאת, מאחר שהפיכת השינויים לחוק דורשת את אישור ועדות הכנסת הרלוונטיות – ובמקביל אישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת. מכאן עולה כי במשרד לביטחון פנים ובמשטרה מעריכים כנראה כי כתבי האישום הראשונים שיתבססו על המצלמות החדשות, יגיעו לבתי המשפט רק בעוד כחמישה עד שישה חודשים, ובפרק זמן זה אפשר יהיה לסיים את הליך החקיקה.

בישראל – המציאות עולה על כל דימיון.

לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185364,00.html

בהודעה לעיתונות שהוציא המשרד לבטחון פנים בתחילת פברואר 2012 (שחלקה נבע כתוצאה ממבול הדיווחים בתקשורת על המצלמות, משהו שגם אני גאה להיות חלק ממנו), צורפו שלושה מסמכי PDF. במסמכים הללו צויירו מפות של חלקים מישראל – צפון, מרכז ודרום – ועליהם צויירו אייקונים של מצלמות המהירות והרמזור שעומדות להיות מופעלות, כך לדברי המשרד, החל מה- 5 בפברואר 2012.

יש לציין שמיקומים אלה שפורסמו ע"י המשרד חופפים אחד לאחד את המידע שפורסם פה באתר כבר לפני חודשים רבים.

רצ"ב הקבצים:

צפון

מרכז

דרום

במסמכים הללו מצאתי מושג מבלבל הנקרא "קטע מפוקח". על המפה הודגשו מספר קטעי כביש בצבע אדום:

– כביש 44 בין צומת חולון לאזור

– כביש 65 בשני קטעים (באזור צומת מגידו ו-ואדי ערה)

– כביש 784 דרומה מצומת מורשת

לדוגמה:

מהם אותם קטעים מפוקחים? על פניו, קטע מפוקח משמעותו קטע כביש שבו יש פיקוח על מהירות התנועה ו/או עבירות אחרות. כשחושבים על רשימת עבירות אחרות, פרט למהירות, שאותן רצוי וראוי לאכוף, עולות בראשי עבירות כגון מעבר על פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, שמירת מרחק או ביצוע פרסה. האם עבירות אלה יאכפו באותם קטעים? לא סביר בעיני שכן יהיה, בעיקר משום שבמסגרת פרוייקט א-3 מופעלות אך ורק מצלמות מהירות ומצלמות רמזור/מהירות, ולא שום אמצעי טכנולוגי אחר (לפי מיטב ידיעתי).

כל זאת מוביל אותי למסקנה אחת – מדובר בקטעי כביש בהם ה"פיקוח" הוא פיקוח על המהירות.

אבל בכך לא נפתרה התעלומה.

מה המשמעות של "קטע מפוקח" מנקודת המבט של אכיפת מהירות? מה ההבדל בין "סתם" מצלמת מהירות, מתוחכמת ככל שתהיה, לבין "קטע מפוקח"?

המשך…

מכתבה שעלתה היום ב- YNET עולה כי "נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על עשרות מחקרים בעולם, מעלה כי מצלמות רמזור גורמות דווקא ליותר תאונות דרכים, כתוצאה מבלימה פתאומית. עוד עולה מהמחקרים כי מצלמות מהירות מוסוות לא הפחיתו באופן מובהק את מספר התאונות. הממצאים מחזקים את החשש כי פרויקט האכיפה הדיגיטלי החדש נועד בעיקר להעשיר את קופת המדינה".

בוקר טוב אליהו.

קראו עוד, פה:

מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות – YNET רכב

לפי מידע שפורסם ב- YNET הבוקר, אחרי אין ספור דחיות שנמשכו כשנתיים, בעיות תו תקן והתקנה (קראו על כך אצלי באתר) המשטרה תחל בהפעלה של 11 מצלמות מהירות ורמזור המהוות חלק מפרוייקט א-3, כבר ביום ראשון הקרוב (5.2.12). מכיוון שבפועל הותקנו 41 עמדות בסה"כ עד לתאריך זה, אילו מהעמדות יכילו מצלמות אמת טרם ידוע, אם כי אפשר להניח בוודאות שהמצלמה בצומת מורשה וזו ליד קרית אריה אכן יהיו מבצעיות. כך גם זו שמדרום לחדרה. ברגע שיהיו בידי פרטים נוספים, אפרסם אותם כאן.

על כל פנים, המלצתי הנוכחית היא להתייחס לכל עמדות הגאטסו כעמדות "אמת" בשלב זה.

מצלמות המהירות החדשות מתחילות לפעול ביום א' – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182618,00.html

חייכו! מצלמות האכיפה החדשות מוכנות לפעולה – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4181378,00.html

לשימושכם.

בעמוד אחורי של אחד ממוספי עיתון מעריב של ה- 15 בינואר 2012 הופיעה הודעה שקל היה מאוד לפספס:

"מכון התקנים הישראלי מביא לידיעת הציבור כי ל"מלם-תים בע"מ" הוענק היתר תו-תקן מס' 50770.

דרישות מינימום עבור אמצעים לגילוי ותיעוד של עבירות תנועה:

מערכת הכוללת יחידות קצה אוטומטיות לא מאויישות

כינוי א' 3 – מצלמות רמזור מהירות"

(תודה ליריבוס על התמונה החשובה)

משמעותה של הידיעה היא כפולה:

1. נראה שזוהי המכשלה שעמדה בפני הרשויות לפני שיכלו להתחיל להפעיל את מערך המצלמות החדש בצורה מבצעית. יש עדיין מספר סייגים בירוקטיים בנושא, אבל המכשלה העיקרית, כך נראה, הוסרה.

2. מצלמות "רמזור מהירות" – האם מדובר בכינוי של יחידות המצלמה, כיוון שמדובר ביחידות שמסוגלות לפעול בצורה כפולה, גם כמצלמת רמזור אור אדום וגם כמצלמת מהירות? או שמא מדובר בקיצור תחבירי תמים? למרות שמספר גורמים במשטרה מכחישים זאת, ידוע לנו זאת מכבר שהתקנת המצלמות בצמתים נעשתה בכוונה בצורה כזו שהן תוכלנה, במידה והאופציה תוגדר, לצלם לא רק את אלה שעוברים באור אדום (מצווה חשובה, מדובר בעבירת תנועה רצחנית שיש לעקור אותה מן השורש) אלא גם את אלה שיחצו את הצומת במהירות שהיא מעט מעל למהירות החוקית.

עידכון: מסתבר שישנו עוד תקן – תקן 5140-1 – שמסדיר לכאורה את נושא מדידת המהירות באמצעות מערכות הגאטסו.

עידכון פברואר 2017: לאחרונה, במסגרת תביעה ייצוגית כנגד משטרת ישראל, מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ומכון התקנים בישראל, התגלה כי למערכת מצלמות האכיפה א-3 מעולם לא בוצעה בדיקת דיוק מדידת המהירות לצורך בחינת התאמתה לתקן. יתרה מזאת, מקון התקנים והמשטרה שיקרו במצח נחושה, זייפו ניסויים שכלל לא בוצעו, וכן שיקרו לגבי ניסויים ואישורים שהתקבלו לכאורה מהיצרן עצמו בהולנד.

בקשה לייצוגית ב-70 מיליון שקל נגד מצלמות המהירות

תביעה ייצוגית: "מצלמות המהירות לא אמינות – יש להחזיר 70 מיליון שקל לנהגים"

תוכלו לקרוא עוד על פרוייקט מצלמות הגאטסו של מל"מ-תים, על מיקומי המצלמות ועל מספר אמצעים שאפשר להשתמש בהם על מנת להקטין את הסכנה בקישורים הבאים:

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – וולנטיין 1 + צ’יטה C50 מול פספורט 9500i