מיצו בדרכים

את פיילוט מצלמות הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) חשפתי כאן לפניכם לפני כשנתיים וחצי. למרות שבנובמבר 2014 הן קיבלו הארכה לתקופת הפיילוט, לא הרבה זז בתחום.

נעים להכיר – מצלמות הנת"צ

מצלמות הנת"צ מקבלות פיילוט נוסף

אז איפה הבעיה אתם שואלים? שהרי נסיעה בנת"צ היא עבירה שאין עוררין על ביצועה. או שנסעת שם והיה אסור עליך לנסוע שם באותן שעות, או שלא. שחור או לבן. תקראו עד הסוף.

כעת, שחר הזלקורן חושף ב- YNET שמשרד התחבורה הגה פתרון עקום במיוחד כדי להתמודד עם הבעיה.

מדינת חלם – מצלמות הנת"צים יאכפו דווקא מהירות – YNET רכב

במקום להשתמש במערכת אוטומטית ייעודית שתוכננה במיוחד למטרה זו מצד אחד, או לחלופין במקום להתקין מצלמות וידיאו פשוטות שמתעדות כל רכב העובר שם ומעובדות על ידי גורם אכיפה, במשרד התחבורה החליטו להמציא את הגלגל מחדש.

בתמונה מעל – מצלמת נת"צ ייעודית

בישראל כמו בישראל, החליט מי שהחליט במשרד לבטחון פנים, קרוב לוודאי על סמך אפס הבנה אישית ומקצועית בתחום, להשתמש דווקא במצלמות הגאטסו לשם אכיפת הנסיעה בנתיבים אלה. דווקא בגאטסו, שהן מצלמות שכלל לא יועדו למטרה זו.

בתמונה מעל – מצלמה לא ייעודית לנת"צ, אלא שבמשרד התחבורה החליטו להמציא את הגלגל מחדש וללמד את הגויים איך באמת צריך לעבוד.

המשך…

אחרי כמעט 3 חודשים ללא אף מצלמה חדשה, אנחנו מתבשרים על גל התקנות חדש. המצלמה הראשונה נמצאת על כביש 90 בצומת גומא, מדרום לצפון. זוהי המצלמה הצפונית ביותר בישראל, וגם הראשונה לשנת 2015, ולכן מגיע לכולנו מזל טוב.

או שלא.

תמונה זו צולמה מהכיוון ההפוך:

(תודות ל- hen20001 ול- orenfl על המידע והתמונה)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

כתבתי על זה כבר כאן בעבר. והנה אני עומד בפני אותה תקופה בשנה שבה הקופיקו הפרטי שלי יושב לי על כתף ימין, לופת בציפורניו את הבשר, ונוגס לי בעצבנות רבה בתנוך האוזן. כן. הגיע הזמן להחליף.

ההיאבוסה הרביעי שלי, מודל 2014, עומד למכירה. 

מדובר בכלי שעלה לכביש באפריל 2014, ככל הנראה ההיאבוסה האחרון שיעלה ארצה מיפן בשנים הקרובות, מה שהופך אותו למוצג ייחודי בהחלט. ב- 2014 יובאו ארצה שני כלים, וזהו השני מביניהם. אחריו נסגר הברז והייבוא הופסק מסיבות לא ברורות (לא ברורות כיוון שידוע לי על קיומן של מספר הזמנות שבוצעו בפועל אך כאמור מסיבות לא ברורות היבואן לא הצליח להביא את הכלים הנוספים ארצה).

הצביעה שלו – כחול – לבן עם מאפייני זהב – ייחודית אף היא. זהו האופנוע היחיד עם צביעה זו, מקורית כמובן, הנמצא בישראל.

האופנוע מושקע עד לאוזניים – מערכת פול סיסטם ייחודית של אקראפוביץ' בעלות של למעלה מ- 12,000 ש"ח, מערכת ניהול מנוע ממוחשבת (כולל ביטול הגבלת מהירות מקסימלית, למי שצריך). בנוסף מורכבים על האופנוע ידיות אלומיניום מקוצרות, סליידרים של חברת טי-רקס, סליידרים לציר אחורי, משקף מושחר של דאבל-באבל, מתקן לפלאפון של ראם + שקע טעינה, מערכת אור בלימה ואיתות LED מושחרת, חיווי לחיצה על בלם לנהגים מאחור, וכן מערכת גילוי מכמונות מהירות המובנית באופנוע.

על כל אלה בוצע באופנוע טיונינג מלא בידי האומן של אלון אודלסמן ממוסך "פיין טיונינג", מה שמבטיח ריצה חלקה וסופר אגרסיבית של המנוע, עם תוספת משמעותית לכוח המקורי של האופנוע שעומד על למעלה מ- 200 כ"ס. במהלך מקצה השיפורים הושלו מן האופנוע למעלה מ- 22 קילו.

האופנוע עשה כ- 8000 ק"מ במשך כ- 9 חודשים, וטופל בנאמנות במוסך הראשי. כמו כן, הותקן לו צמיג אחורי חדש.

בר המזל שירכוש את האופנוע יקבל מכונה מופלאה ללא רבב או שריטה, שמורה בצורה סופר קפדנית, וכן את כל הרכיבים המקוריים של הכלי (סט אגזוזים מקורי, משקף מקורי, אור בלם ומאותתים מקוריים, ידיות מקוריות).

אם תשאלו רוכב הגון למה יש לו אופנוע ומה מושך אותו או אותה בחוויית הרכיבה, הוא יספר לכם סיפורים מכאן ועד לשקיעה אודות תחושת החופש, הרוח, היעדר הגבולות, הימנעות מפקקים ומה לא. כל אלה, כנראה, הן סיבות לגיטימיות למדי לכך שאנחנו, הרוכבים – רוכבים.

כנראה שגם אני אספר את אותו סיפור.

אבל מסתמן שאצלי הסיבה טמונה, ככל הנראה, באיזה מחסור שסבלתי ממנו, לכאורה, בתקופת הילדות. תקראו לזה טראומה, פצע, לא יודע. עובדתית, אני נזכר בזה מדי כמה שנים, והנה החלטתי לכתוב על זה כאן.

גדלתי בבת-ים של שנות השבעים והשמונים. לא, אני לא ראיתי את עצמי כערס, ועל הסטיגמה שהיתה דבוקה ליוצאי העיר למדתי רק כשגדלתי והגעתי לתיכון ואחר כך לצבא. החברים שלי לא הסתובבו עם סכינים או בקבוקי אלכוהול (נראה לי שהיום המצב קצת שונה, לא?), ואני הייתי ילד טוב גבעתי ואחר כך ילד טוב רמות (שמות בתי הספר בהם למדתי – יסודי ולאחר מכן תיכון).

בתקופה זו גם אני וגם חברי גדלנו במשפחות שלא התברכו בכספים עודפים, מסתדרים עם מה שיש, ומדי פעם מקבלים מתנה כזו או אחרת. אף אחד לא דיבר על מחשב עד לפני תחילת שנות השמונים, ואת הטלפון בבית קיבלנו (קו משותף עם אחד השכנים) רק אחרי שנים רבות של המתנה. אני זוכר עד היום את המתנות ה"שוות" שקיבלתי מדי כמה שנים בימי ההולדת שלי: ווקי-טוקי מארה"ב, שעון דיגיטאלי עם ספרות LED אדומות שהיית צריך ללחוץ על כפתור כדי לראותן, דגמי מטוסים להרכבה וכן דגמים של כמה אוניות מלחמה, ואפילו כלב קוקר ספנייל משוגע שעשה לי את המוות בתור ילד.

אבל דבר אחד רציתי ולא קיבלתי.

כזה:

אופני ה"ראלי צ'ופר" שווקו בשנות השבעים על ידי חברת ראלי מאנגליה, והיוו אייקון של ממש. השלדה המעוצבת בצורה המזכירה את כלי הרכב שהתחרו בתחרויות דראג בארה"ב, גלגל קדמי קטן בקוטרו לעומת האחורי, מושב מרופד עם משענת גב, קפיצים לריכוך הנסיעה מאחור, ידיות גבוהות שניתן היה לרכיב עליהן "שוונצים" מעור סטייל אופנועי הקאסטום, מגני בוץ כמו של אופנוע וסבל קטן.

אבל גולת הכותרת של הראלי צ'ופר, אם תשאל כל ילד שגדל באותם שנים, היתה ידית הילוכים עם בורר לשלושה מצבים שמוקמה בחלקם הקדמי של שלדת הקורה הכפולה בין רגלי הרוכב.

(קרדיט לתמונות)

כמה קינאתי באותם ילדים! אין לכם מושג! מבטי הערגה, החלומות, הפנטזיות… אלו מחברי שהיה להם כזה זוג אופניים השתוו בעיני לסטארסקי והאץ' המיתולוגיים! כמה סרטים רצו לי בראש באותה תקופה, איזו תשוקה עזה להיות הבעלים המאושרים של זוג אופניים שכזה. עם אופניים שכאלה אפשר היה לשחק בגן אשכול (פארק שהיה קרוב למקום מגורי), אפשר היה לחרוש את כל העיר, ומי היה גבר שיתעסק איתי? היו גם כאלה שהרכיבו חתיכת קלף מקופל על הכנף כך שהוא היה עושה רעש של מנוע בזמן שהאופניים היו נוסעות, והיו גם מתקדמים יותר שהיו מרכיבים נוצצים על השפיצים של הגלגלים.

כאלה אני רציתי. כל כך רציתי.

אז זהו, שלא היו לי כאלה אופניים.

וזהו.

מי יכול לעזור לי לרפא את הפצע? תרומת אופניים כאלה תתקבל בברכה!

בסטטיסטיקה שפורסמה אודות מספרי תאונות הדרכים הקטלניות במדינת ויקטוריה באוסטרליה עולה כי בשנה שעברה היתה עלייה של 2.5% בכמות ההרוגים על כבישי המדינה – 249 הרוגים – לעומת שנת 2013. זאת למרות המספר העצום של מצלמות מהירות הפרוסות על כבישי המדינה, והעובדה כי מספר המצלמות עולה גם הוא באופן קבוע בעשר השנים האחרונות.

במחקר שנפרס על פני 8 שנים עולה כי כמות האנשים שאושפזו בבתי חולים כתוצאה מתאונות דרכים רק הולכת וגדלה, וההנחה היא שהמצלמות, למרות שהן אוכפות את המהירות המותרת, רק מגבירות את הסיכון בזכות העובדה שהן מעודדות הרגלי נהיגה לא נכונים כמו בלימה לפני מצלמה, סטיה פתאומית מנתיב ועוד.

המחקר גם מחבר תג כספי לתאונות אלה – קרוב ל- 9 מיליארד דולר, על תקופה של כ- 11 שנים. מצד שני, המצלמות הפכו למעין סם כסף עבור הממשלה המקומית שהכניסה כ- 300 מיליון דולר רק בשנת 2013 מדו"חות מהירות שהופקו על ידי המצלמות. כסף שמגיע למדינה בצורת תשלום דו"חות, אבל מצידה היא למעשה הופכת לתלוייה בהכנסות אלה, מה שכמובן לא מעודד אותה להסיר את המצלמות.

ואצלנו? אצלנו העסקים כרגיל, ממשלות היהודים חושבות שהן יודעות יותר מהגויים, ולכן עד שאצלנו יפנימו את הסכנה הטמונה במצלמות האכיפה האוטומטית יעברו עוד לא מעט שנים ולא מעט נפגעים ישירים ועקיפים.

מקור:

Are speed cameras killing us? The stats say yes

לפני היות ג'רמי קלרקסון היה וולטר ארנולד מ-איסט פקהם שבבריטניה, כנראה, המקרה המתועד הראשון של נהיגה במהירות מופרזת הידוע לי.

מר ארנולד נתפס בידי שוטר רכוב על אופניים בשעה שחלף על פניו במהירות המסחררת של 8 מייל בשעה, בערך 13 קמ"ש, בעודו נוהג בכרכרה נטולת הסוסים שלו (מכונה גם "קטר ללא סוסים") באזור שבו המהירות המותרת היתה רק 2 מייל בשעה.

עבירת המהירות המופרזת לא היתה העבירה היחידה שביצע מר ארנולד באותו בוקר. הוא הואשם בסעיפים נוספים, ביניהם העובדה שהיו פחות מ- 3 אנשים ברכב בעת הנסיעה, וכן בכך שהוא לא ציין בצורה ברורה את שמו וכתובתו על גבי כלי הרכב.

קרדיט לתמונה

כל זה התרחש בבוקרו של ה- 28 בינואר 1896.

מר ארנולד יוצג בבית המשפט על ידי עורך דין שטען להגנתו שחוק המהירות המקסימלית המותרת לא אמור לחול על כרכרות ללא סוסים. לבסוף, כך עולה מהידיעה בעיתון, מר ארנולד חובב הנהיגה הורשע וחוייב לשלם קנס בסך 1 שילינג (שאין לי מושג בכמה בדיוק הוא שווה במונחים של היום…)

אני רק אניח את זה כאן:

"הניסיון להקטין את הקטל בכבישים נחל כישלון חרוץ, והמדיניות הנוכחית של כל המעורבים והאחראים לכך, הוכחה כלא אפקטיבית. גם גולת הכותרת של המאבק בתאונות הדרכים באמצעות פריסת רשת מצלמות, התבררה כחסרת ערך מהותי: ממחקר שנערך עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, עולה כי בתוך שנה, הוכפל מספר התאונות הקטלניות בכבישים בהם הותקנו מצלמות מהירות."

דעה: המדינה לא יודעת להלחם בתאונות הדרכים – וואלה! רכב

מה תעשו אם יום אחד תקבלו מעטפה רשמית ובה מתנה מהמדינה: דו"ח על עבירות מהירות, הרשום על מספר הרכב שלכם, אבל לתאריך שבו ידוע לכם בוודאות שהרכב שלכם היה מקולקל ובכלל לא היה ברשותכם אלא במוסך, ובכתובת שידוע לכם שמעולם לא ביקרתם בה?

כנראה שתגישו בקשה לביטול הדו"ח.

אבל מה תעשו כשהתשובה הלקונית השלילית תחזור אליכם ובה כתוב, פחות או יותר, ש"מצלמות המהירות לעולם אינן משקרות", ולמרבה התדהמה, תגלו את התמונה הבאה:

זה בדיוק מה שקרה לגברת נחמדה בשם סוניה מירמבל המתגוררת בספרד, שקיבלה לידה דו"ח על סך 100 יורו על עבירת תנועה שכלל לא ביצעה (למי שטרם הבין – הרכב שלה הוא הטנדר הקטן שנמצא על גב משאית הגרר). הדו"ח הוא על נסיעה במהירות של 83 קמ"ש במקום ה- 70 המותרים במקום.

אז, האם המצלמות באמת לעולם אינן משקרות?

Broken-down car fined for speeding – on the back of a tow truck

את הסרטון הבא העלה ערבי מערב הסעודית. במהלך 33 השניות שלו, מתאר הבחור (בערבית) איך הוא מצא אחלה פטנט (ספויילר: הוא לא) שמאפשר לו לעבוד על מצלמת רמזור ולעבור באור אדום.

השיטה, לדבריו: נסיעה במהירות מאוד מאוד איטית דרך האור האדום.

לא רק שהעצה עצמה דבילית לגמרי (נו, לעבור באור אדום? למה?), אלא שגם השיטה המשוכללת של הבחור חוזרת לו בבומרנג כפי שתראו בסרט.

http://youtu.be/tjmyG8bn-gU

הנה עוד צד חיובי לפירוק הממשלה. סגנית שר התחבורה צ. חוטובלי הולכת הביתה כיוון שלא הצליחה להשיג די קולות במהלך הפריימריז הפנימיים במפלגת הליכוד, מה שאומר שחברי התנועה בעצמם העיפו אותה למקום שבו השמש לא זורחת (אלא אם תהיה הפתעה מרעישה ויגלו עוד זיופים, שקרים ורמאויות בפריימריז בליכוד מה שעשוי להעלות אותה חזרה אל מעל לקו האדום).

סגנית שר התחבורה היתה המובילה, המניעה העיקרית והדוחפת של הסנקציות הדרקוניות בתקנות התעבורה, שינוי שאם יעבור, יהפוך כל אזרח ואזרח לפושע בעיני החוק, תוך כדי גזילה של זכותנו להתגונן ולהילחם על חפותנו בבתי המשפט.

תזכורת, למי ששכח:

במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו"חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות

אושר בקריאה ראשונה החוק שמאפשר לשוטר לשלול רישיון לאדם גם אם כלל לא ראה את העבירה מתבצעת לנגד עיניו

היכונו לביאת הצינור – הנה זה כאן

עריכה: מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת. צ. חוטובלי תחזור אלינו ובגדול בזכות הערעור שהיא הגישה על תוצאות הפריימריז בליכוד ובעיקר בגלל (לא בזכות) העובדה שמפלגת הליכוד זכתה ביותר מנדטים מהמצופה בבחירות. מצד שני, היא הוטסה היישר ממשרד התחבורה (בו הנזק שהיא עשוייה לגרום הוא בקנה מידה ארצי) למשרד החוץ, שם השמיים הם הגבול. אז היי, תהיו שמחים.

עוד עריכה: בנתיים ציפי חוטובלי הפכה להיות השגרירה של מדינת ישראל בלונדון. כנראה שזה עדיף ככה.

מי שלא זכה לצפות בלייב במירוץ F1 לא יודע מה הוא מפסיד. צפייה בסרט הזה ששוחרר לאחרונה עושה מעט צדק עם הספורט המוטורי הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

בפוסט שפורסם לאחרונה במגזין אינטרנטי הנקרא "מידה" כתוב:

"ב1 במאי 2012 ירדו מחירי ביטוח האופנועים בישראל בכ- 30%. הסיבה היא לא ירידה בשיעור תאונות הדרכים או שינוי אחר בתחום הכלכלי אלא תזוזה מספרית בתוך מתפקדי הליכוד. מי שדאג להוזיל את הביטוח לאופנוענים הם כמה חברי כנסת מהליכוד שלאו דווקא מתעניינים באופנועים ובמחירי הביטוח, ויותר בלרצות כמות קטנה של 3,000 מתפקדי מטה האופנוענים בליכוד. לובי רוכבי האופנועים נחשב ללובי החזק בקרב רוכבי הרכב בישראל, וכשהם הבינו שהמפלגה שהולכת לשלוט בשנים הקרובות היא הליכוד, הם המירו את האיומים בחסימות כבישים המוניות לחתימה קלה על טופס בצירוף ו-64 שקלים שנותנים הרבה יותר ובקלות. את הסבסוד הגדול במחירי ביטוח האופנועים מממנים נהגי שאר כלי הרכב בישראל שפוליסת הביטוח שלהם התייקרה בעוד 130 ש"ח. כך יכולה קבוצה קטנה של נהגי אופנועים, ללחוץ נקודתית על חברי כנסת ולקבל יותר משאר הציבור שבוחר רק בקלפי: 3,000 אישים שכפו על יותר מ-2,500,000 נהגי רכב לסבסד אותם. ולמקרה שדאגתם, הם גם ידעו לגמול היטב לחברי הכנסת שתמכו בהם."

(העילגות והטעויות במקור, לא נגעתי)

מידה | הפריימריז: שיטה לא מושלמת

מעבר לעובדה שמדובר בעובדות שחלקן פשוט לא נכונות, מדובר בהמחשה של מה שתוכננה להיות אחת המכות היעילות של מטה המאבק כנגד העלאת תעריפי הביטוח שנגזרו על הרוכבים בישראל בידי אותו אדם ששירת בתפקיד ציבור כמפקח על הביטוח ועל הבנקים באוצר – אחד בשם ידין ענתבי (שמיד לאחר שעזב את תפקידו הציבורי הוצנח לתפקיד בכיר מאוד בבית השקעות ולאחר מכן בבנק). בזמן שידין ענתבי דופק קופה וקונה לעצמו יגואר אחרי יגואר, ציבור רוכבי הדו-גלגלי ממשיך לכרוע תחת נטל הביטוח שמחירו, בישראל, גבוה בצורה בלתי פרופורציונית לעומת התעריפים הנהוגים ברוב מדינות אירופה.

זוכרים את ידין ענתבי? אנחנו זוכרים, ואנחנו נזכיר להנהלת בנק הפועלים מי הוא האיש ומהו פועלו

רק חבל שבדיעבד השיטה שיכלה לעבוד לא לקחה בחשבון את צרות המחשבה של הישראלי הטיפוסי שרוכב על אופנוע. מאותם אלפי מתפקדים נותרו עשרות שכנראה היו מתפקדים בכל מקרה או שפשוט שכחו לבטל את דמי המנוי, וביום הפקודה כשהגיע הזמן להזיז כוחות בליל פריימריז מעונן אי שם לפני שנתיים וחצי שלוש, נאספנו בדיוק 13 רוכבים (תיקון – 14, אחד מהם הגיע לבחור בקלפי צפונית), לא יותר ולא פחות, ומימשנו את זכותנו להצביע בקלפי.

בימים אופטימיים יותר, עם 3000 טפסי מתפקדים, בפתח מצודת זאב:

התוצאה היא שאת המנוף הזה לא נוכל להפעיל יותר כי הבלוף נחשף, ומה שקרה מאז ייכתב בדברי הימים כאחד הפספוסים הגדולים.

חבל.

תזכורת, למי ששכח:

קריאה לציבור מטעם ראש מטה האופנוענים בליכוד

נכנסו לתוקף תקנות ההוזלה של מחירי ביטוח החובה לדו"ג

אושרה הצעת החוק להוזלת תעריפי ביטוחי החובה לרוכבי דו"ג – טייק 2

אושר בקריאה ראשונה: מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח יהיה דינאמי וינוע בין 5.5% ל-6.5%

אושר בטרומית: ישונה מרכיב ההעמסה בתעריף ביטוח החובה של האופנוענים

כמה זה 1+1? תלוי את מי שואלים… המניפולציות של נערי האוצר ממשיכות

החזירות של חברות הביטוח

מניפולציה של האוצר – מחירי הביטוח ירדו, אבל לא לכולם ולא בשיעור שציפינו

אנחנו מוזמנים לסוכת שר התחבורה

חוק תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית

חוק ההעמסה עבר היום בקריאה טרומית!‬

חוק ההעמסה עבר בועדת השרים לענייני חקיקה

מסע האופנועים הגדול של ישראל 2010 – מעבדות לחרות!

התפקדות האופנוענים לליכוד – על שום מה ולמה?

האופנוענים רוכבים אל הליכוד – YNET רכב

האופנוענים: התפקדות המונית לליכוד כדי להשפיע מבפנים – גלובס

מטה המאבק מודיע: מתפקדים לליכוד

ב- 15 בנובמבר ת"א עמדה!

רצ"ב רצף כתבות, מאמרים, וסקירות מהתקשורת הקשורים לאירוע של ה- 15.11.09:

חדשות 2 – האופנוענים משתקים את המדינה

חדשות 2 – האופנוענים במאבק שלא נגמר

חדשות 2 – הפקק של המדינה: מאבק האופנוענים נמשך

חדשות 2 – מאבק האופנוענים: נתיבי איילון נחסמו 

חדשות 2 – איך עלה מאבק האופנוענים לכותרות? 

ynet הביטוח התייקר – הרוכבים "שיתקו" את האיילון – חדשות

ynet להתניע את מפלגת הד"וגים – דעות

ynet גוש דן וגוש קטיף – יהדות

ynet מכה לרוכבים: הממשלה מנעה ביטול הייקור – רכב

ynet בשל מחאת הרוכבים: אתר נתיבי איילון קרס – מחשבים

האופנוענים: נשתק את כל גוש דן – וואלה! רכב

האופנוענים שיתקו את התנועה בגוש דן – וואלה! חדשות

הפקק ועונשו: יותר מ-800 דו"חות לאופנוענים – וואלה! חדשות

דעה: האוצר ניצח, המדינה הפסידה – וואלה! רכב

חדשות – בארץ nrg – …הקרב על הביטוח: האופנוענים חוסמים את המרכז

חדשות – דעות – גיל מלמד nrg – האופנוענים נשארו לבד

ידין ענתבי: "אנשים שמייצרים יותר סיכונים צריכים לשלם יותר עבור הביטוח שלהם" – גלובס

לו הייתי אופנוען חרדי – גלובס

אופנוענים שיבשו את התנועה בכניסות הראשיות לתל אביב

רוכבי הקטנועים והאופנועים חסמו לחלוטין את תנועת כלי הרכב בגוש דן – חינוך וחברה – הארץ

מחקר שפורסם לאחרונה מעלה נקודה שהיתה ידועה למתנגדים להצבת מצלמות המהירות ורק לאחרונה קיבלה אישוש מדעי חשוב. המחקר שהוזמן על ידי עתון "שיקגו טריביון" שבוצע לאחרונה במדינת אילינוי בארה"ב חשף כי מצלמות רמזור מגדילות באופן ניכר את שיעור תאונות הדרכים מסוג חזית-אחור, ואינן מניבות שום דבר אחר מלבד העשרת קופת המדינה. המחקר נערך באחת המדינות בהן היקף המצלמות בצמתים הוא הגבוה ביותר בארה"ב, וספציפית בעיר שיקאגו שבה ראש העיר הכריז לאחרונה כי מטרתו היא לרשת את כל הצמתים בעיר במצלמות כאלה.

החוקרים בדקו בסוג התאונה ובנסיבותיה וגילו תופעה מדאיגה: לפי המחקר, המצלמות הותקנו בצמתים בהם שיעור התאונות היה בין כה נמוך, ולכן תרומתן להפחתת תאונות הדרכים לא רק שהייתה אפסית, אלא להיפך. המצאותן של המצלמות בצמתים גורמת לנהגים לתסמינים של "טראומה וחרדה" (מה שאני כיניתי "דילמת האיש המת"), מה שמוביל לזינוק של 22% בתאונות חזית-אחור שהסתיימו בפציעות בדרגות חומרה שונות.

העלייה במספר התאונות ניתן להסבר במידה רבה על ידי אותה התנהגות המאפיינת את הנהגים בגישה לצמתים. בעוד שבצומת בה אין מצלמה ברור לנהג שיש לו מידה מסויימת של גמישות בעת חציית הצומת, הרי שבצומת מרושת עם מצלמה אחת או יותר, הנהגים שמבחינים במצלמה בולמים בעוצמה רבה יותר, מה שפוגם בתכנון הנהיגה של הנהג שנוסע מאחוריה – שנכנס במכונית שלפיו.

מצלמות רמזור גורמות לתאונות ואינן יעילות מבחינה בטיחותית – וואלה! רכב

מחקר בארה"ב: מצלמות רמזור דווקא מגדילות את תאונות הדרכים – גלובל – TheMarker

לפי נתוני המחקר, בשיקגו מוצבות 350 מצלמות בצמתים שהניבו עד כה הכנסה של חצי מיליארד דולר מאז שנת 2002. כל דו"ח המופק מהמצלמה בארה"ב גובה מכל נהג כ-100 דולרים.

ומה בישראל?

בישראל העסקים כרגיל, ולמרות ביקורת הולכת וגוברת (כולל מצד עמותת "אור ירוק" ואחרים, כולל אלה שתכננו במקור את הפרוייקט) הוצבו עד לרגע כתיבת שורות אלה כ- 160 עמדות למצלמות מהירות ואור אדום, כשמתוכן כ- 2/3 הן מבצעיות והשאר הן עמדות דמה (תוכלו לקרוא עוד על מצלמות המהירות והמיקומים שלהן כאן באתר). עד כה, בשנתיים של פעילות, הכניסו המצלמות כ- 150 מיליון שקלים לקופת המדינה כתוצאה מתשלומי מדו"חות מהירות (הרוב המכריע) ואור אדום שהופקו מהמצלמות. מדובר על כ- 200,000 דו"חות בעלות של כ- 600 שקלים בממוצע לדו"ח.

בישראל המצלמות מתעדות גם עבירות מהירות ולא רק את המעבר של הצומת באור אדום. ברגע שהנהג מודע לכך, אסרטרטגיית הנהיגה שלו משתנה מהותית. כעת, גם אם הוא חושב שהוא יכול לעבור את הצומת בבטחה באור ירוק, הוא עדיין יבלום, ולעיתים בעצמה, מכיוון שהוא חושש להילכד ע"י מצלמת המהירות. לכן אין זה מפתיע שנתונים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שבישראל כמות התאונות דווקא עולה, למרות הצבתן של כל אותן מאות מצלמות.

מחדל: המדינה התעלמה מדו"ח מצלמות הרמזור, מספר התאונות עלה –  YNET רכב

נתונים מטרידים: עוד מצלמות בכבישים, כפליים הרוגים – YNET רכב

אכיפה לא עובדת. זינוק קיצוני בדו"חות, עליה חדה בהרוגים – YNET רכב

מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות – YNET רכב

אל תתנו למציאות להפריע לכם להמשיך לגבות כספים מהציבור.

כבר כתבתי כאן לא מזמן על הצד החיובי היחיד שנובע כתוצאה מפירוק הממשלה, וכעת מגזין גלובס מדווח על נקודת אור נוספת:

מכה למשטרה: מה קרה ל-120 מצלמות מהירות חדשות? – TV גלובס

נניח שאת הממשלה החדשה, כשתקום, תרכיב מפלגה אחרת. נניח שגם אם הליכוד יזכה להרכיב אותה, שר התחבורה הנוכחי ביחד עם סגניתו גב' צ. חוטובלי יאיישו תפקיד אחר. נניח שבישראל, כמו בישראל, יד אחת לא יודעת מה היד השניה עושה (הרי רואים זאת בבירור בכל התנהלות הממשלות לאורך השנים). אם כן, יש סיכוי לא רע ששר התחבורה החדש יפגע בכל הפרוייקטים שקודמו לתפקיד החל בהם, וזאת במסגרת עריפת הראשים המקובלת בעת כניסת שר חדש ממפלגה אחרת לתפקיד.

ימים יגידו.

אודי עציון פרסם כתבה בידיעות אחרונות המתארת התרחשות חלמאית נוספת של משטרת ישראל בכל הקשור לאכיפת המהירות על כבישי ישראל.

לפי הכתבה, מסתבר שמצלמת הגאטסו הנמצאת על כביש 65 מדרום למגידו לכיוון דרום כויילה כך שתצלם כל רכב שחולף על פניה במהירות הגבוהה מ- 60 קמ"ש. מאות נהגים קיבלו דו"חות מהירות הנעים בין מאות לאלף שקלים, מאות נהגים שצברו נקודות לרעתם ויש להניח שלחלקם גם נשלל הרישיון כתוצאה מכך.

אלא מה, מסתבר שהמהירות באותו קטע כביש היא דווקא 80 קמ"ש. אמנם יש תמרור המגביל את המהירות ל- 60, אבל הוא מוצב צפונית לצומת מגידו, וכיוון שצומת מבטל תמרור מסתבר שהמהירות מיד לאחר הצומת חוזרת להיות 80 קמ"ש.

המשטרה, בתגובה, ביטלה מיד את כל הדו"חות שניתנו מאותה מצלמה, והודיעה שתחזיר לנהגים את סכום הקנסות ששולם. גם הנקודות שצברו יבוטלו, אם כי אף אחד לא יחזיר לנהגים את הכספים שביזבזו על שכר טרחת עורכי הדין שלהם ועל זמנם שבוזבז לריק. יתרה מזאת, חלק מהנהגים קיבל שלילה בפועל או שלילה על תנאי כתוצאה מהדו"ח המוטעה, וכתוצאה משלילה זו נאלצו לשלם מחיר אישי כבד בדוגמת תעריפי ביטוח מוגדלים, ואף אובדן הכנסה (לאנשים שמתפרנסים מנהיגה ברכב ציבורי למשל).

אודי עציון כתב על כך בעמוד הפייסבוק שלו:

אפשר לנצח את מצלמות המהירות. המשטרה נאלצה לבטל מאות דוחות מהירות שהנפיקה מצלמה בצפון ואף להחזיר כסף לנהגים. במשטרה מתגאים שהצליחו למנוע תביעה ייצוגית בנושא, אף מילה על הכסף שנהגים נאלצו לשלם לעורכי דין, על הריצות ועל עוגמת הנפש. מישהו עוד חושב מדובר פה במלחמה בתאונות?

ומה היתה תגובת המשטרה? הם האשימו את ה"תמרור השגוי שהוצב בכביש שיצר את הסתירה בין המהירות המותרת למהירות האכיפה".

חלמאות כבר אמרנו?

נקווה שהאנשים שנפגעו כתוצאה מהתנהגות זו של המשטרה יתבעו את המדינה במלוא העצמה. הגיע הזמן שמישהו שם ישלם מחיר על כך.