מיצו בדרכים

אור ירוק ממשיכה בכיוון הנכון.

מזה כשנתיים אנחנו עדים לרוחות חדשות המנשבות מכיוון העמותה בכל הנוגע ליחסם לדו-גלגלי. כשמגיע, מגיע, חייבים לומר את זה.

לצערי, במהלך השנתיים האלה הם עשו את הטעות של "דו"ח חקירת העומק של התאונה של טל"ש", דו"ח פטתי, רדוד, עלוב, שנכתב ע"י אדם שהציג עצמו כמומחה בעל שם אך נראה שהבנתו באופנועים ובמכניקה שלהם שואפת לאפס. מאז הם התנצלו פעמיים, אבל התחושה של רבים מרוכבי האופנוע כאילו אור ירוק מחזיקה באג'נדה הקוראת להורדתם מן הכביש לא היתה מופרכת, אי אפשר להאשים אותנו בפרנויה.

מאז, אור ירוק יצאו כבר מספר פעמים בהצהרות שהיו לטובתנו, אך אין ספק שהסרטון הזה הוא צעד מבורך נוסף בכיוון הנכון.

אך לא די בכך, השלב הבא חייב לכלול עבודה מול הרשויות בהבנה שבמדינת ישראל יש לכלי רכב דו גלגליים יתרון משמעותי שאינו בא לידי ביטוי במדיניות ממשלות ישראל לדורותיהן. בהיעדר תשתית ראויה למאכל אדם של תחבורה ציבורית ברמה של בירות מערב ואפילו מזרח אירופה, המדינה חייבת לעודד מעבר לתחבורה דו-גלגלית זולה במרכזי הערים והפרברים, תוך כדי הנחיה ברורה לתת עדיפות בתחום הביטוחי אפילו על חשבון חלק מרווחי חברות הביטוח על המגזרים האחרים – ושלא תטעו, זה לא יוצא מתקציב המדינה אלא פשוט מקטין בכמאתיים מיליון ש"ח את הרווח העצום שחברות הביטוח מרוויחות ממילא כל שנה מתחום ביטוח החובה. בנוסף היא צריכה לעודד חקיקה בנושא כמו רכיבה בנת"צ, הסדרי חניה מקלים, ואפילו מעבר לאזורי תחבורה שבהם יותרו אך ורק כלים דו-גלגליים או תחבורה ציבורית קלה, כמו שקורה בערים רבות באירופה.

זהו הסרטון:

תודה לאבי אלבז על הלינק

עמדה חדשה הוקמה בבת-ים (על גבול יפו ממש), בצומת של שדרות ירושלים עם רחוב הגיבורים, לכיוון יפו (צפון).

(תודה ל- ariel00i ול- TheDevilInside על התמונות והמידע)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

בואו, אני אקצר לכם את הכתבה הזו למילה אחת.

מושלם.

זהו. אפשר להמשיך הלאה.

אבל ברצינות, רוצים לדעת מה דעתי על ה-BMW R1200GS החדש, מודל 2014 עם קירור המים? המשיכו לקרוא.

על ה-GS הקודם, מודל 2012, רכבתי לפני כשנתיים. כל הקלישאות האפשריות כבר נכתבו ונאמרו על המכונה הזו, ולא אגזים אם אומר שהחומר שהצטבר על ליין אופנועי האדוונצ'ר של במוו, שגם המציאה פחות או יותר את הקטגוריה הזו, מספיק כדי למלא כמה כרכים של אנציקלופדיה בריטניקה (לא לנוער… מישהו בכלל זוכר מה זו אנציקלופדיה?).

הערה: ברוב עוונותי איבדתי את כל ספריית התמונות שצילמתי לדגם. נתמודד עם תמונות מהאינטרנט.

הסיפור התחיל ב-1980 עם ה-R80G/S, האופנוע שהוכיח שאפשר להרכיב מנוע בוקסר גדול על שלדה שמסוגלת לרדת מהאספלט ולחזור אליו בשלום. משם עברה הדרך דרך דורות של GS בנפחים הולכים וגדלים, ועד ה-R1200GS שהוצג ב-2004, הפך לדגם הנמכר ביותר של במוו ונמכר ביותר מ-170 אלף יחידות. ה-GS שעליו רכבתי לפני שנתיים היה הגלגול האחרון של אותו דור, עם מנוע מקורר אוויר-שמן וגלי זיזים עיליים כפולים שהפיק 110 כ"ס.

את ה-GS החדש הציגה במוו בתערוכת אינטרמוט בקלן באוקטובר 2012, והוא הגיע לאולמות התצוגה ב-2013. מאחורי השם המוכר מסתתר אופנוע חדש כמעט לחלוטין: מנוע, תיבת הילוכים, מצמד, שלדה, מתלים ואלקטרוניקה. לשנת הדגם 2014 הרחיבה במוו את האבזור הבסיסי, ובקרת היציבות ASC, שני מצבי רכיבה (גשם וכביש) ומשכך היגוי הפכו לסטנדרט.

כשמעמידים את ה-GS החדש ליד הדגם הקודם, ברור שבמוו לא רצתה להפחיד את הלקוחות שלה. הקודם היה אופנוע גס ומגושם משהו, אבל עם נוכחות של אריסטוקרט. החדש שומר על כל מה שמזהה GS מחמישים מטר, המקור, הפנס הא-סימטרי והגזרה הגבוהה, אבל מחדד כל אחד מהם. המקור מתחת לפנסים חד ו"משונן" יותר, והחזית כולה נראית עדכנית בלי לנתק את הקשר להיסטוריה של הדגם.

הסימן הבולט ביותר לכך שמשהו יסודי השתנה הוא הרדיאטורים. בדגם הקודם ישב מצנן שמן קטן מוסתר מאחורי המקור. עכשיו יש שני רדיאטורים קומפקטיים, אחד בכל צד, עטופים במעטפות פלסטיק מעוצבות שמובילות אליהם אוויר. הם נטויים קדימה בזווית שנראית לי מוכתבת יותר על ידי העיצוב מאשר על ידי ההנדסה. הם יושבים מוגנים למדי, אבל מי שמתכנן לרדת לשטח מומלץ לו בכל זאת להתקין עליהם מגינים כי אחרת – חבל… ובכל זאת, מי שחשש שקירור המים ימחק את אופי הבוקסר יכול להירגע: נוזל הקירור מטפל רק בכ-35% מהקירור, האוויר עדיין עושה את רוב העבודה, והצלעות המוכרות על הצילינדרים הבולטים נשארו במקומן.

המנוע עצמו נראה קומפקטי יותר, ומבחוץ אפשר ממש לראות את השינוי בכיוון זרימת האוויר: ראשי הצילינדרים מסובבים ב-90 מעלות לעומת העבר. בזכות המנוע הקומפקטי גם הזרוע האחורית החד-צדדית התארכה, וגל ההינע עבר לצד שמאל והאגזוז לצד ימין, היפוך שלוקח לעין קצת זמן להתרגל אליו אחרי שלושה עשורים של GS.

ביחידת התאורה הראשית במוו מציעה לראשונה ב- GS תאורת LED כאופציה, עם תאורת יום משולבת בצורת קשת שמעצימה עוד יותר את המראה הא-סימטרי של החזית. תלוי את מי שואלים, זה שובה לב או מוזר. לא כולם השתכנעו, ויש מי שהמקור החדש, מעטפות הרדיאטורים והפנסים הלא-סימטריים נראו להם כמו אוסף פתרונות שהודבקו אחד ליד השני. אני נוטה לצד השני. ה-GS מעולם לא היה אופנוע יפה במובן הקלאסי, והחדש נראה בדיוק כמו מה שהוא: כלי עבודה מודרני. את היופי תשאירו לאיטלקים.

את המשקף, שגדל, מכוונים ידנית, ועל המיכל יש מגן מרופד ועבה שנועד להציל אותו משריטות של ריצ'רצ'ים ותיקי מיכל. גלגלים יצוקים בקוטר 19 אינץ' מקדימה ו-17 אינץ' מאחור מגיעים בסטנדרט (באירופה), עם צמיגים במידות 120/70-19 ו-170/60-17. בישראל רוב הכלים מגיעים עם גלגלי שפיצים.

עוד לפני שמתיישבים מגלים משהו מפתיע: כשמרימים את ה-GS מרגלית הצד הוא מרגיש קל יותר מקודמו, אף על פי שהוא שוקל כ-9 ק"ג יותר. במוו צמצמה את רוחב האופנוע באזור שבין הברכיים, עם מיכל בצורה חדשה ומושב צר יותר, והתוצאה מורגשת מיד בהגעה לקרקע ובתחושה שהכלי פחות עוטף את הרוכב. המושב מתכוונן לשני גבהים, 850 ו-870 מ"מ, ומושב נמוך יותר מוצע כאביזר. הכידון קרוב יותר למושב ומתכוונן גם הוא, ושווה להקדיש את הדקה הראשונה לכוונון הידיות, הכידון והמושב לפני שיוצאים לדרך.

המשך…

על התהליך הנכון לרכישת קסדה מחו"ל (איביי, חנויות אונליין וכו') כבר כתבתי כאן באתר לפני כשנה וחצי. המאמר זכה להצלחה לא מעטה, ורבים כתבו לי בעקבותיו עד כמה הוא עזר להם בעת ההחלטה על איזו קסדה לקנות, בעת ביצוע הרכישה, וכן בתהליך השחרור מהמכס.

רכישת קסדות מחו"ל – המדריך המלא

אלא מה, מסתבר שהמדינה לא כל כך אהבה את העובדה שרוכשים רבים מנצלים את העובדה שבחו"ל ניתן להשיג קסדות במחיר זול יותר. המדינה כנראה מעדיפה שרוכבים ישראלים יבזבזו את כספם בישראל מאשר בחו"ל, ולמרות שאת המע"מ המגיע לה היא מקבלת בכל מקרה בין אם הרכישה מתבצעת בישראל ובין אם בחו"ל (על קסדות אין מכס, רק מע"מ), היה מי שהחליט שמדובר בעוד ערוץ שבו קל מדי לאזרחים – וצריך להעיק עליהם קצת כדי שלא ירגישו שהם חיים באירופה.

אין לי הסבר אחר.

לי אין, אבל למי שלכאורה אחראי על זה דווקא יש. לטענתו, הפרוצדורה המסורבלת, המסובכת, היקרה, המכבידה והמטרטרת שתתואר להלן מטרתה היא דווקא להגן על הרוכבים מפני קסדות שאינן עומדות בתקן האירופאי או האמריקאי. הטיעון הוא הגיוני, כיוון שאנחנו רוצים לנסוע רק עם ציוד שעומד בתקנים בינלאומיים. אבל למה צריך אדם שרוכש קסדת שואי (רק לדוגמה) מאירופה לטרטר את עצמו ולשלם מכיסו על תהליך בידוק פיקטיבי דרך מכון שכלל לא מבצע שום בדיקה בפועל, למה הוא צריך לבזבז ימי עבודה, כסף על חניה ודלק, לשלוח מילים ופקסים הלוך וחזור, כל זאת בעוד שבדיוק אותה קסדה נמכרת בחנויות בישראל בלי שום בעיה?

הנה מה שענה משרד התחבורה לאחד מחברי הפורום:

1. על פי צו יבוא חופשי שחרור קסדת מגן לרוכב אופנוע או טרקטורון מרשות המכס
מותנה בבדיקה ואישור מעבדה מוסמכת לרכב. אדגיש כי כלל מוצרי התעבורה הבטיחותיים נדרשים לעמוד בתקינה הנדרשת הן ביבוא מסחרי והן ביבוא אישי.
2. באם עמיל המכס אינו מכיר את הצו ,אזי שיפנה לסעיף 2 (ג)(1) לצו יבוא חופשי בו כתוב על חובת עמידת מוצרי התעבורה בדרישות.
3. מטרת הבדיקה של המעבדה המוסמכת לוודא כי הקסדה שיובאה אכן עומדת בדרישות התקינה ומבטיחה ההגנה הנדרשת בחוק לרוכבי האופנוע. סימון הקסדה במדבקה או בתווית אינו מעיד על תקינותה ואינו מעיד על עמידתה בדרישות התקן .על כן, חלה חובת הזיהוי על ידי מעבדה מוסמכת ובדיקת כל הסימונים המופיעים על הקסדה והשוואתם לנתונים בתיקי המוצר המצויים במעבדה המוסמכת,
על מנת לוודא מעל לכל ספק כי למזמין הקסדה ניתנה קסדה העומדת בכל דרישות התקינה.
4. אציין כי לא אחת המהלך בדיקות הזיהוי סופק למזמין קסדת מגן משומשת משנתון ישן אשר פסולה לשימוש על פי הוראות היצרן, או מקרים שסופקה קסדת מגן עם תקן אמריקאי שלא יוצרה בארה"ב.
5. באשר לעלות הבדיקה, ממליץ לבדוק מה עלות הבדיקה במכון התקנים הישראלי היות וקיימת תחרות מחירים בין מכון התקנים לבין הטכניון.
6. עלות הקסדה או עלות הבדיקה אינו באחריות משרד התחבורה לאור התחרות הקיימת בשוק.

שימו לב לעניין התקנים. התקנים המאושרים לפי נוהל הייבוא המתוקן החל מיום 26.8.19 הנם כדלקמן:

1. תקן אירופאי ECE22 (עדכון אחרון)

2. תקן אמריקאי FMVSS 218 (עדכון אחרון)

3. תקן בריטי B.S 5361 (עדכון אחרון)

4. תקן ישראל ת"י 511 (עדכון אחרון)

5. תקן יפני Type C, JIS-T8133 בלבד

לכל תקן כזה ישנו מיקום מסוים אשר בו הוא אמור להיות מצוין על גבי הקסדה. לדוגמא: התקן האמריקאי FMVSS 218 DOT יצוין על גב הקסדה בחלקה האחורי כשלידו תהיה אינדיקציה לשנת וחודש הייצור.

לפני הרכישה בדקו היטב אם הקסדה שאתם עומדים לרכוש אכן עומדת באחד משני תקנים אלה, ללא קיומו של תקן אתם לא רק מסכנים את עצמכם אלא גם מאבדים את הסיכוי לשחרר את הקסדה מהמכס במידה ותיעצר שם. אבל שימו לב לקאץ': אם הקסדה נרכשה בארה"ב וגם אם היא עומדת בתקן DOT FMVSS 218, בארץ יהיו מוכנים להכיר בתקן אך רק במידה שהקסדה יוצרה בארה"ב (ראו סעיף 4 לעיל).

חשוב לציין שקסדות "אמריקאיות" העומדות בתקן DOT שוקלות כ- 150-200 גרם יותר מאשר קסדה מאותו דגם בדיוק שמיועדת לשוק האירופאי. הקסדות הנמכרות בישראל מקורן באירופה, ולכן הן עומדות רק בתקן האירופאי ואינן עומדות בתקן DOT בד"כ, אלא אם זו קסדה שיובאה בייבוא אישי מארה"ב.

בנוסף, טור אישי, כואב, תפס לי את העין לפני כמה שבועות:

לשמור על הראש – לאבד את השפיות

(קרדיט לתמונה – TheCar)

אז בואו ננסה לעשות סדר בבלאגאן.

המשך…

לאחר שהסתיים משפטו של הנהג שהרג את טל שביט ז"ל, ולאחר שהערעור שלו נזרק מכל המדרגות על ידי בית המשפט עם רמיזה לכך שיגיד תודה שזה העונש שקיבל, פנתה משפחתו של טל שביט אל עמותת אור ירוק ואל אבי נאור במכתב חריף ובו דרישה להתנצלות רשמית מטעם העמותה על כך שהכפישה את שמו של טל שביט.

כזכור לכם, עמותת אור ירוק עמדה מאחורי הדו"ח השערורייתי וההזוי שיצר אחד המכנה עצמו "אינג' עוזי רז", ובו נטען כי טל שביט היה האשם בתאונה, וכי חוסר הניסיון שלו (!!!) היה בין הגורמים לתאונה. לפי דו"ח זה הנהג ההורג כלל לא עשה דבר וסתם עמד בשוליים, בעוד שהאופנוע עליו רכב טל שביט איבד את האחיזה בגלגל הקדמי והועף אל הרכב ובו הנהג התמים.

כאמור לא רק הזוי אלא אף שקרי, וכך קבע גם השופט בזמן המשפט. למרות ניסיון התפתלות כושל והתנצלות רפה, המשפחה לא קיבלה שום תשובה מעמותת אור ירוק, גם לאחר שפנתה אליהם בפעם השניה.

היום התגלתה מודעה בעיתון דה-מרקר ובו הטקסט הבא:

"עמותת אור ירוק מביעה את צערה על פרסום דו"ח המומחים בחקירת תאונת הדרכים בה קיפח את חייו טל שביט ז"ל.

בפסק הדין שניתן בנוגע לתאונה זו, הובהר כי ל שביט ז"ל לא היה אשם בתאונה. לפיכך העמותה מצרה על עוגמת הנפש והצער שנגרמו למשפחה. מי ייתן והמשפחה לא תדע עוד צער.

עמותת אור ירוק"

מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

יהי זכרו ברוך.

עמדת גאטסו חדשה הוקמה ברגעים אלה ממש על כביש 444 בצומת עם כביש 483, לכיוון דרום מזרח, ליד ראש העין.

(תודה ל- Brendan65 על התמונה והמידע)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

עמדת גאטסו חדשה הותקנה אמש על כביש 4 לכיוון צפון במחלף חולון מזרח, על העלייה לכיוון הגשר. העמדה מותקנת דווקא מצדו השמאלי של הכביש.

הערה: טכנית זהו לא כביש 4 אלא מדובר בעלייה עצמה, אבל ציינתי את המיקום ככביש 4 למען ההתמצאות הפשוטה יותר.

המצלמה נמצאת מיד לאחר התחלת העיקול ימינה, לאחר שלטי הפחתת מהירות ל- 70 קמ"ש, ולפני התחלת העיקול החד שמאלה בו המהירות הופחתה ל- 40 קמ"ש.

למען ההגינות – מדובר במקום שבו מהירות אכן עלולה להרוג, ולכן המיקום לדעתי מוצדק לכל הדעות.

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

תושבי ראשון יכולים לישון בשקט. הבטיחות שלהם בכבישים השתפרה משמעותית כיוון שמשטרת ישראל התקינה במבצע לילי חשאי 3 עמדות גאטסו חדשות על רחוב משה דיין במערב ראשון. המצלמות מוצבות בצמתים, וכמובן תופסות גם עבירות אור אדום (פעולה מבורכת), וגם עבירות מהירות.

הראשונה – רחוב משה דיין בצומת של הגשר מעל נתיבי איילון (כביש 20), בצד שמאל על אי התנועה, ברמזור הראשון לפני הגשר לכיוון מערב.

השניה – רחוב משה דיין פינת רחוב אברהם בר (הצומת של הסינמה סיטי) לכיוון מזרח.

השלישית – רחוב משה דיין פינת רחוב לוי אשכול לכיוון מערב.

(תודות על התמונות ל- avrika)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.

חברת אלבר-מוטו, חברת הליסינג ויבואנית מותג האופנועים "דיאלים" הדרום קוריאני, יצאה היום במבצע לרוכשי קטנועי ואופנועי המותג. במסגרת המבצע יינתן ביטוח חובה לשנה לכל רוכש קטנוע או אופנוע של דיאלים, מכל דגם ובכל מסלול רכישה – קנייה או ליסינג.

אלבר-מוטו, שלאחר שנת פעילות אחת בלבד כבר מחזיקה ב- 10% מכלל מכירות הדו-גלגלי בישראל, הצהירה בזאת על שאיפתה להרחיב את נתח השוק שלה, וכצעד שיעזור לה להשיג מטרה זו יצאה במבצע המעניין. לטענת אנשי אלבר החסם העיקרי לרכישת דו-גלגלי כיום בישראל הוא מחירו היקר של ביטוח החובה. נכון להיום, מרכיב ביטוח החובה ברכישת קטנוע ממוצע עומד על כ-20% ממחירו, וזאת לעומת רק כ- 1.2% בממוצע ממחיר רכישת  מכונית.

לדברי ינון עמית, מנכ”ל אלבר, עובדה זו מהווה חסם מפני כניסתם של משתמשים רבים לשוק הדו-גלגלי, והטבת ביטוח חובה חינם לשנה עשויה לאפשר לרוכבים נוספים להיכנס אל התחום הדו-גלגלי ולרכוש קטנוע אורבני ככלי תחבורה שני במשפחה. לכן בחרו בחברה להציע הטבה זו במקום הנחת מזומן כזו או אחרת כמקובל אצל יבואנים אחרים. למרות שבסופו של דבר הסכום יהיה פחות או יותר זהה להנחה מקובלת בענף לקטנועים, המבצע של אלבר-מוטו מעביר מסר חשוב לציבור הרוכשים הפוטנציאלי.

במסגרת המבצע זה תממן חברת אלבר-מוטו את ביטוח החובה לכל אדם אשר ירכוש כלי מתוצרת דיאלים. מימון הביטוח ייעשה בסכום של 3,107 ש”ח, שהוא מחיר הפרמיה הממוצעת לרוכב יחיד בגיל 21 ומעלה ללא תביעות קודמות או שלילת רישיון. יש לציין כי מדובר בעלות של פרמיה לביטוח חובה עם סעיף השתתפות עצמית של 25,000 ₪.

אין מילים. חבל שאין חוק שמאפשר ירי באנשים כאלה.

אחרי תקופה לא קצרה שבה לא היה בבעלותי אופנוע (מסיבות הקשורות לעבודה, ארחיב על כך אולי בהמשך), הגיע הזמן שבו גבר צריך לומר "די", ולהוריד רגלו ארצה בנחישות. לא יותר התניידות בפחית (כלומר כן, מספר ימים בשבוע), אלא חזרה לרכיבה פעילה וקבועה על האופנוע הבא שלי.

כשאני מסתכל על ההיסטוריה המוטורית של האופנועים שהיו בבעלותי (בניגוד לכלל האופנועים עליהם רכבתי, שם הרשימה הרבה יותר ארוכה), אני מזהה מגמה ברורה אחת:

האופנוע שלי צריך להיות מרובה סמ"קים, חזק מאוד, וייחודי מאוד.

מעשית, מאז שעליתי בנפח מתישהו בסוף שנות ה- 90 של המאה הקודמת והתקדמתי מ- ZZR600 ל- ZZR1100 ומשם ל- ZX12R לא ירדתי מאופנועי הליטר פלוס. אחרי תקופה של כמה שנים בקוואסאקי עברתי לשנה וחצי ל-במוו עם ה- K1200R המדהים אותו כיניתי "קרמבו" (על שם הצבע הכפול שלו, ומשחק מילים הקשור לאותיות המרכיבות את שם הדגם).

ה- K היה ניסיון לצנן מעט את קצב הרכיבה שלי. בפועל לא רכבתי לאט יותר, פשוט גרמתי למאמץ מוגבר של שרירי הצוואר שלי ותו לא. לכן כעבור כשנה וחצי וכ- 40,000 ק"מ החלטתי שעל מנת להוריד עוד יותר את קצב הרכיבה אני צריך לעבור לאופנוע דו"שי גדול. אז רכשתי KTM Adventure 990. שיחקתי קצת בשטח, ואפילו הצטרפתי לכמה טיולי KTM שהרעידו לי את הביצים אבל עמדתי (תרתי משמע, על הרגליות) בגבורה באתגר. מצד שני, רמת האדרנלין שהאופנוע סיפק היתה חסרה לי לעומת הכלים שמהם הגעתי, ולכן עברתי משם למפלצת אחרת – KTM Super Duke 990. הכלי נתן את כל מה שאפשר היה לצפות מחוליגן אגרסיבי וקצרצר, מנוע מטורף, בלמים מדהימים, סאונד, היגוי, הכל. אלא מה, מרוב שהיה אגרסיבי כך היה קשה לרכוב עליו במהלך היומיום, ולהגיע כך ללקוחות עם תיק גב המכיל לפטופ היה מתכון בטוח לשלילת רישיון.

המשך…

צפו בסרטון הבא שהועלה לרשת, בו רכב מחליט לעשות פניה של 90 מעלות על כביש 4, ולעבור בין יציאה של מחלף לעבר הכביש עצמו.

כך נהרג טל שביט ז"ל.

מה אתם הייתם עושים? שניה אחת של חוסר תשומת לב, שניה אחת של ראש שיורד למכשיר הסלולרי, או לסנדוויץ', או למראה לטובת איפור, או להחלפת תחנה ברדיו. שניה אחת והנהג הזה היה בר מינן, ואתם – אם הייתם על אופנוע, הייתם נהרגים (במקרה הטוב) או נפצעים קשה ונותרים משותקים לכל ימי חייכם (במקרה הפחות טוב).

צפו:

במסגרת האכיפה הסלקטיבית המוגברת משטרת התנועה יוצאת לכבישים במטרה לאכוף עבירות מסכנות חיים של רוכבי דו-גלגלי. כולנו יודעים בדיוק איך זה יראה:

• ג'ולה חסרה בקצה ידית קלאץ'
• מספר מקומט
• מגן חום חסר באגזוז
• מידת צמיג לא לפי הרישיון
• מאותת שבור
• ווסט צהוב חסר
• מעבר על אי תנועה מצוייר בנתיבי איילון
• ועוד

מכיוון שאני לא משלה את עצמי שנצליח לעבור את השבוע ללא אף דו"ח לכוחותינו, אני יוצא בקריאה לציבור הרוכבים:

1. סעו כחוק, בזהירות ובאדיבות.

2. במידה ונעצרתם ע"י שוטרים וכן חטפתם דו"ח מכל סיבה שהיא, התנהגו בצורה הכי אדיבה וקורקטית שאפשר. קבלו את הדו"ח ביד והגידו לשוטרים תודה יפה (ממילא לא יעזור שתתעצבנו או שתתנהגו בגסות רוח, תשאירו את זה להם).

3. מיד לאחר מכן, הזיזו את האופנוע בדיוק 10 מטר משם כדי שלא יפריע לתנועה או לעבודת השוטרים וכדי שלא תהיה להם שום טענה נגדכם, ושלפו את הסלולרי שלכם. במידה והם מבקשים שתזוזו עוד, אין בעיה, תזוזו עוד 10 מטר. העיקר שהם ישארו בפריים.

4. הפעילו את המצלמה, העבירו למצב וידיאו, הפנו את המצלמה לכיוון הפנים שלכם, והקליטו סרטון קצר בן 20-30 שניות, לא יותר.

5. בסרטון אתם לא צריכים לחשוף שום פרט מזהה, אבל אתם כן צריכים להשתמש בתבנית הפשוטה הבאה:

"אני יוסי (הכניסו את שמכם הפרטי האמיתי), אני רוכב דו-גלגלי, ואני נמצא ברחוב שוקן פינת סלמה (הכניסו את המיקום המדוייק שלכם)"

צלמו את הפנים שלכם (אפשר עם קסדה, לא חייבים לחשוף פנים אמיתיות אם אתם לא רוצים).

הפנו את המצלמה לכיוון אוסף הניידות/אופנועי משטרה/שוטרים ואמרו:

"המשטרה החליטה להגביר את הבטיחות על הכביש, ולכן הם יוצאים במבצע אכיפה כנגד רוכבי דו-גלגלי של עבירות מסכנות חיים."

הציגו ברפרוף את הדו"ח מול המצלמה (לא חייבים לחשוף שום דבר מהדו"ח, ממילא לא יוכלו לקרוא ממנו כלום, רק תחזיקו אותו ביד). אמרו:

"לכן חטפתי הרגע דו"ח מהמשטרה על רכיבה ללא ווסט זוהר (הכניסו לכאן את העבירה המדוייקת עליה קיבלתם דו"ח)".

כבו את המצלמה ובדקו שאכן הסרט צולם בהצלחה. הכניסו את הסלולרי לכיס, וסעו משם לשלום. כשאתם מגיעים למקום שנוח לכם, העלו את הסרטון ליוטיוב או לפייסבוק או לכל מקום שאתם רוצים, וצרפו לכאן לינק.

ככל שנעלה יותר סרטונים קצרים, ברורים, מצולמים בדיוק לפי הפורמט הזה, נוכל להראות לכל הציבור, בתפוצה תקשורתית נרחבת (באחריות שלי) מהן בדיוק אותן עבירות מסכנות חיים שעבורן צדים אותנו. המידע הזה יעבור הלאה ויעשה רעש גדול, באחריות. תזכרו שלמרות הפיתוי להתעצבן ולכעוס, בסופו של דבר השוטרים עושים את מה שהמפקדים שלהם אומרים להם. זהו כלי הנשק היחיד שיש לנו כנגד מערכת שתופסת אותנו כעבריינים אוטומטיים. זה יהיה פשע לא להשתמש בזה.

יאללה לעבודה, וזכרו, סעו הכי בזהירות שאפשר (והלוואי ולא נחטוף שום דו"ח, אבל אם כן, חובה לנצל את זה לטובתנו).

פורסם בפורומים בתפוז, בפורומים בפולגז, בפולגז בעמוד הראשי, בוואלה רכב, וכן בפייסבוק בתפוצה רחבה.

לאחרונה החל להסתובב מסר ברשת כשהוא מופץ דרך וואטסאפ, פייסבוק, טוויטר וסתם מיילים, המבקש מאנשים להפסיק לעשות שימוש בתוכנת Waze כיוון שהיא הפסיקה לתת התראות כנגד מצלמות המהירות (גאטסו).

ככה זה נראה אצלי:

העניין נבדק, והתשובה הרשמית מפי אחד ממנהלי הקהילות היא שהתוכנה אכן הפסיקה לתת התראות כנגד מצלמות מהירות, אבל מדובר אך ורק למשתמשים הנמצאים במדינות שוויץ, גרמניה וצרפת.

לפיכך, ההמלצה היא לא להעביר את המסר הלאה ואם ממש בא לכם, תשלחו את התשובה הזו בחזרה למי ששלח לכם את המסר.

עמדת גאטסו שלישית מצטרפת לשתי אחיותיה על מה שנחשב (גם בעיני המשטרה) כאחד הכבישים הכי בטוחים במדינה.

העמדה נמצאת כאמור על כביש 22 אחרי מחלף אתא דרום, קצת לפני הירידה לשד' ההסתדרות צפון, לכיוון דרום. נכון לעת כתיבת שורות אלה קיים במקום ארון חשמל של חברת MER, קבלן ההתקנות, אבל עדיין אין לולאות.

(תודות על המידע והתמונות לעודד וייסמן, לשמופי, לדין גולדשטיין ולאייל מולד)

כרגיל אסיים בתזכורת:

מפת מצלמות גאטסו בישראל

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו

ראו הוזהרתם.