ביום שישי ה-1 באפריל עלינו לקברו של טל לציון 30 יום למותו. הטקס נערך בבית העלמין שבקיבוץ מעברות.
כמה עשרות רוכבים ורוכבות מפורום האופנועים בתפוז התכנסו בחניון הסינמה סיטי כדי להתארגן לרכיבה משותפת לבית העלמין. בשעה 15:30 יצאנו לדרך.
הנסיעה התנהלה במהירות חוקית ובצורה מופתית, וכשהגענו לבית העלמין מצאנו שם עוד כמה עשרות רוכבים, חלקם הגיעו ברכיבה דרך השטח. במקום היו עוד כמה עשרות רכבים של בני משפחה, חברים וקרובים.
נכנסנו בדממה למתחם בית העלמין. ביום אחר, זה היה יכול להיות מקום נפלא לערוך בו פיקניק. עצים גדולים שהשירו את צילם בינות לקברים, בני המשפחה והחברים מילאו את בית העלמין הקטן. המצבה שהוצבה במקום היתה עשוייה אבן גרניט בלתי מסותתת, חושפת את צבעה המרשים ואת נצנוץ הקריסטלים שבה.
האם עכשיו, למעלה מ- 7 שנים אחרי שהוכרזה הקמתו של הפארק המוטורי באזור באר-שבע, האם הגיע הזמן להתחיל בעבודות?
האישורים להקמת הפרוייקט התקבלו לאחרונה ובכך סללה את הדרך להקמתו של פארק מוטורי ראשון בישראל בתוך פארק חצרים הנמצא בשטחה של המועצה האזורית בני שמעון. הבעיה היא שגם האישורים וגם המכרז להקמתו פורסמו אי שם בשנת 2004. היום, למעלה מ- 7 שנים אחרי, עדת השרים לענייני נגב וגליל אישרה את הקמתו.
לפני 4 שנים הוכרז בקול תרועה רמה כי "העבודות להקמת הפארק המוטורי חצרים שבנגב המשותף לעיריית באר שבע ולמועצה האזורית בני שמעון, יחלו באמצע השנה הבאה". שנתיים מאוחר יותר פורסם בעיתונות כי השר סילבן שלום "פועל לקידום התוכנית להקמת פארק מוטורי בחצרים". מאז עברו עוד שנתיים, וכנראה שהפעילות הקדחתנית של השר שלום (שכנראה עסוק מאוד בפעילות העניפה של משרדו, למרות שפרט לכבוד השר ומנכ"ל המשרד אף אחד לא באמת יודע מה המשרד לפיתוח הנגב והגליל עושה…) הביאה להבשלת הודעה דרמטית נוספת לתקשורת. הפעם, מדובר בכבוד השרה לימור לבנת, שגם היא כמובן עסוקה בשלל פעילויות משרדה, אבל למרות זאת היא מצאה לנכון להתפנות גם לעניין הזה ושיחררה הודעה לעיתונות: "הספורט המוטורי הוא ענף ספורט אתגרי חדש שטומן בתוכו פוטנציאל כלכלי גדול וגם ימלא תפקיד חינוכי חשוב בהקניית כלים לנהיגה בטוחה ונכונה יותר של אזרחי ישראל".
זה צירוף מילים שלא מתקבל על הדעת. זה חלום רע, אני תיכף אתעורר ממנו.
אבל לא. אני קם בחו"ל בשעות הבוקר ומגלה שהמכשיר הסלולרי שלי מוצף בעשרות הודעות סמס. קריאה מהירה דרך רצף ההודעות ואני מתישב על המיטה, ברכי פקות, חושך בעיניים.
טל שביט איננו.
החדר מלא אנשים שהגיעו מכל העולם כדי לשמוע את החדשות האחרונות, כולם צוחקים מהבדיחה האחרונה של המרצה בקורס. אף אחד מהם לא דובר את השפה שלי. כולם מכירים אותי, חלקם מכירים אותי בתור אופנוען, אבל אף אחד מהם לא יכול להבין למה אני לא צוחק איתם ולמה פני נפלו. אני רוצה לבכות אבל אני לא יכול. אי אפשר. אני רוצה להיות בהלוויה, אבל אני לא יכול. האינטרנט פה מקרטע, כלום לא עולה.
טל שביט איננו.
חבר יקר שלי, הכרתי אותך מאוחר מדי. לפני זה, כמו אלפים אחרים, קראתי בשקיקה את דבריך. אני זוכר את הפעם הראשונה שהעזתי לדבר איתך, זה היה אי שם בתחילת שנות התשעים, שאלתי אותך מה לדעתך עדיף לקנות – FZR600 או GSXR750. זה היה מזמן, ומאז גדלתי, החכמתי ולמדתי ממך הרבה.
בשנים האחרונות, הפעילות שלי בקהילת הרוכבים והרוכבות שאותה אני מעצב הביאה את דרכנו להצטלב, ומאז לא נפרדנו. רק לפני שבוע ישבנו יחד לצהרים על המבורגר וכוס בירה ושוחחנו על המשך דרכנו. תכננו לכתוב יחד באתר שהקמת, עשינו תוכניות לעתיד. אבל לעתיד תוכניות משלו. אם זה קרה לך טל, זה יכול לקרות לכל אחד. לא סתם אומרים שאלוהים לוקח אליו את הטובים ביותר. אם יש "סיירת" של אנשים שמובילים את התחום בישראל, אנשים שהם משכמם ומעלה, אנשים שהם נקיים ללא רבב ושכל עצם הוויתם הינה לטובת הקהילה ולמען ציבור הרוכבים – הרי שאתה, טל, היית המג"ד שלה, אתה היית השפיץ של החנית.
בדרכך הייחודית, בידענותך המופלגת שימשת לנו כמגדלור בביצת הבינוניות. לא היית מוכן להתפשר על שום אות, על שום פיסת מידע שגויה. היום, גם כשאתה לא נמצא פה איתנו (ואם הייתי מעז לומר "שאתה" היית מיד קופץ לתקן אותי ומוסיף "כשאתה"), אלומת האור שלך ממשיכה להאיר את דרכנו ולתת לנו כיוון ברור.
אני יודע שבמקום שבו אתה נמצא כעת, הכבישים ארוכים ומפותלים, המנוע חזק ובועט, מזג האוויר נפלא, והרוח סביבך מלאה ניחוחות נפלאים של פריחה. אני אמשיך להנציח את דרכך ואת שיטתך ואעשה זאת עד שלעתיד יהיו תוכניות אחרות גם עבורי. אני מאמין שאז נוכל לשבת יחד ולסיים את אותה כוס בירה קרה.
היום, ה- 4 במרץ 2011, התאספו אלפי רוכבים ורוכבות, מלווים בכמה עשרות רבות של רכבים, וליוו בשיירה עצובה ודוממת את ארונו של טל שביט שהובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ מעברות.
אני, לצערי, לא יכולתי להיות נוכח, שכן עודני נמצא בנסיעת עסקים בחו"ל. הסתפקתי בקריאה מלווה בדמעות בשלל האתרים והפורומים שסיקרו את ההלויה.
את דברי ההספד שלי קרא עבורי יואב חג'בי, שותפי לניהול פורום האופנועים בתפוז.
אני נמצא בחו"ל בנסיעת עסקים. הפרשי השעות מהווים מחסום שמונע ממני להיות מעודכן בזמן אמת אודות אירועים שמתרחשים בישראל. תארו לעצמכם את הטראומה שקיבלתי בעת שהתעוררתי, וראיתי עשרות SMSים במכשיר הסלולרי שלי שהצטברו במהלך הלילה. כולם מדווחים לי על מותו בתאונה של אדם יקר, אדם שרק לפני שבוע ישבתי איתו לארוחת צהרים ושוחחנו על התוכניות העתידיות שלנו.
אין לי יכולת לכתוב יותר מזה בשלב הזה, וזהותו של האיש עדיין צריכה להישמר בסוד כיוון ש(כנראה) חלק ממשפחתו טרם עודכן.
אני מאמין שככל שתנקופנה השעות, יצטברו יותר עידכונים וכתבות בעניין, ונוכל גם לחשוף את שמו.
עידכון:
הותר לפרסום שמו של ההרוג – טל שביט, בן 55. אין, אי אפשר לעכל את עצמת האבידה. אי אפשר. האיש שהכניס תרבות לעולם רוכבי האופנועים בישראל, האיש שכמעט יותר מכל הטיף לרכיבה נכונה, בטוחה, אמיתית, האיש שבזכותו אלפי רוכבים בחרו את האופנועים שלהם ועשו החלטות שהשפיעו על הרכיבה שלהם בשנים הבאות, האיש שהמילים שלו הזיזו הרים ושינו דרכי מחשבה.
מסע ההלוויה יצא מתחנת הדלק "סונול" אשר בצומת גלילות (הסינרמה) בשעה 10:00 ביום שישי הקרוב, ה- 4 במרץ 2011. ההתכנסות מתחילה ב- 09:30. מרשלים וכוחות מלווים מתבקשים לעזור לעשות סדר בשיירה. ההלוויה עצמה תתקיים בבית העלמין אשר בקיבוץ מעברות שבעמק חפר.
הרוכב הצרפתי סיריל דפרה מביא לנו ביוטיוב סרטון שבו הוא מלמד כושר. סיריל יודע על מה הוא מדבר, שכן הוא רוכב לא רע בפני עצמו, ובעל לא מעט תארים כולל זכיות בראלי פאריז דקאר בשנים 2005, 2007 ו- 2010, וכן מקום שני בשנים 2003 ו- 2009, וגם השנה – 2011. הסרטון באורך של כ- 15 דקות ומתאר בצורה מפורטת ויפה סט תרגילי כושר שכל אחד מהם בפני עצמו אינם קשים לביצוע (דהיינו גם בטטת כורסא שכמוני יכול לבצע אותם, אם רק היתה לו המוטיבציה…). התרגילים קצרים, פשוטים, וניתן לבצע אותם גם בחדר כושר, גם בחוץ על משטח במידה ואתם משתמשים בהם כדי לסיים ריצה, וגם בתוך הבית. אין בתרגילים צורך בשום אמצעי עזר חיצוני או משקולות, אם כי רצוי שיהיה לכם משטח אימונים רך (מזרן יוגה למשל) ומדרגה כלשהי.
המטרה של התרגילים היא להכין את הרוכב שאמור להיות כבר בכושר מסויים, לקראת תחרות או מירוץ. יש לבצע מספר מסויים של חזרות כחודש לפני התחרות, ולהגדיל את מספר החזרות כשבועיים לפני התחרות. האימונים הללו מחזקים את שרירי השלד העיקריים, אבל בעיקר עובדים על הבטן, גב, וקואורדינציה. הם לא באים במקום אימוני כוח או סיבולת רגילים, אבל הם בהחלט עוזרים לחזק את הרוכב לקראת האירוע הגדול.
הסרטון נמצא פה, אבל חשבתי לסכם בפניכם את 10 התרגילים. זה ישמש גם אותי למעין תזכורת עתידית שאת זה – אני צריך לעשות… המשך…
כן, ככה זה נראה. אחרי שלוש וחצי שנים, אחרי כ- 60,000 ק"מ נטולי תקלות, אחרי 2 אופנועים זהים (או כך חשבתי לפחות), עושה רושם שהגיע הסמן הקיצוני ועידן ההיאבוסה אצל מיצו נגמר.
(בתמונה – אופנוע המבחן של אבניר)
כשאני מסתכל אחורה על התקופה הנפלאה הזו אני לא יכול שלא להרגיש בעצבות מסויימת. שני האופנועים, מדגם סוזוקי היאבוסה (אחד מודל 2008 כתום/שחור נפלא, השני מודל 2010 כחול עמוק מדהים) שירתו אותי בצורה נאמנה וללא טיפה של תלונות או טענות. לא שלי אליהם, ולא שלהם אלי.
את ההיאבוסה הראשון שלי, כאמור מודל 2008, רכשתי אחרי שירדתי מאופנוע נפלא אחד – KTM Super Duke 990 שחור/אפור. האופנוע הזה, שמגיע לו מאמר נפרד, היה האופנוע הלא-נכון בנקודת הזמן הלא נכונה. לאחר שינוי עבודות מצאתי את עצמי נאלץ לנסוע מדי יום כ- 60 ק"מ בינעירוניים מדי בוקר, ועוד 60 בחזרה לביתי, אבל לא רק זאת, אלא גם נסיעות של פעם או פעמיים בשבוע לירושלים, חיפה או מקומות אחרים בארץ. הסופר דיוק היה אופנוע מדהים בפני עצמו, אבל אופי הרכיבה עליו התאים לנסיעות קצרות הרבה יותר, ולכן בצער רב החלטתי להמיר אותו באופנוע אחר שישרת אותי טוב יותר. לאחר בדיקה של המועמדים האפשריים באותה תקופה (אופנוע ספורט-ליטר יפניים, אחד או שניים אירופאיים, ואפילו דו"ש אחד או שניים), התאהבתי ברב-גוניות של הסוזוקי היאבוסה.
(בתמונה – אבו-מוסא הראשון בעת מסירתו)
לאופנוע מנוע מדהים, לדעתי גולת הכותרת של כל הכלי הזה. המנוע בנפח 1340 סמ"ק מייצר קצת פחות מ- 200 כ"ס. רכבתי על אופנועים בעלי הספק דומה או זהה באותה תקופה, אבל שום דבר – לא ה- CBR1000, לא ה- ZX10R, ולא ה- GSXR1000 נותנים את אותה גמישות נפלאה. אופנועים בעלי נפח גדול יותר כדוגמת ה- ZZR1400 או ה- K1200S/K1300S היוו אופציה נאותה, אבל הסוזוקי היה טוב יותר בעיני מאשר הקאוואסאקי המגושם יחסית, ובוודאי זול בהרבה מהבימר ה"מחושמל" להפליא. המנוע של ההיאבוסה מספק לא רק כוח, אלא מומנט (15.5 קג"מ) שאין לי קלישאה אחרת פרט ל"עוקר גלגלי עיניים" מלתאר אותו.
"פרויקט המצלמות החדשות בכבישי הארץ משנה מיקום: בעקבות הביקורת הוחלט למקם את המכמונות בכבישים המסוכנים ולא בכבישים המהירים. פרסום ראשון של המפה החדשה של המצלמות שיתחילו לפעול כבר בעוד חודשיים."
"הביקורת והלחץ עשו את שלהם: המומחים השתכנעו כי פרוייקט המצלמות החדש נועד קודם כל לסייע במאבק בתאונות הדרכים וליתר דיוק בקטל בכבישים. בעקבות סדרה של כתבות, בהן גם בחדשות 2, הנחה השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' לשנות את התכנית המקורית ולהעתיק את מיקומן של המצלמות מהכבישים הלא מהירים והלא כל כך מסוכנים, כמו כביש ירושלים-תל אביב או כביש 431 – לכבישים מסוכנים כמו כביש 31 או 65, וכך, בינואר 2011 יחל שלב הניסוי של פרוייקט המצלמות החדשות א'3 – בכל הארץ. בשלב הפיילוט יופעלו מצלמות רמזור ב-11 צמתים ו-10 מצלמות מהירות בשלושה כבישים."
עושה רושם שמישהו במשרד התחבורה/בטחון פנים תפס שכל. האם הגענו לחזון אחרית הימים? האם המדינה ממש עושה משהו למען תושביה? האם באמת יוקמו מצלמות מהירות איפה שהן דרושות, ולא איפה שניתן לחלוב עוד כסף מהציבור?
"300 מצלמות אכיפה, 1,850,000 דו"חות תנועה בשנה, וקנסות בסך 925 מיליון שקל. עד סוף 2010, צפויים המשרד לביטחון פנים, משרד התחבורה ומשטרת ישראל, להפעיל מערך אכיפה דיגיטלית, אשר במסגרתו ייפרסו ברחבי הארץ עשרות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור. על-פי נתונים שנמסרו היום (ג') ל-ynet מהמשרד לביטחון פנים, בשנה הראשונה להפעלת המערך – שיימנה 60 מצלמות החל ממרץ 2011 – צפויים להירשם כ-370,000 דו"חות תנועה לנהגים. במשרד מעריכים כי סך הקנסות שייגבו בגין דו"חות אלה יגיע ל-185 מיליון שקל, על-פי חישוב של 500 שקל בממוצע לכל דו"ח."
ימים יגידו. בנתיים, בחדשות ערוץ 2 הכתבה ממשיכה בתיאור המיקום של המצלמות החדשות.
זה מה שעלה לי בראש כשחיפשתי כותרת לכתבה הזו. אין מה לעשות. אינסטינקט. תיכף נסביר.
על הנייר, ה- VFR הוא אופנוע עם עבר היסטורי מפואר שהתחיל אי שם בשנות השמונים ושהיווה את מושא חלומותיהם הרטובים של לא מעט רוכבים שפינטזו על האופנוע. מדובר בכלי חדש המתוכנן למעשה מאפס המתפאר במנוע חדש המפיק 173 כ"ס ומומנט נדיב של כ- 13 קג"מ, ויחד עם זאת משקל לא מבוטל של כמעט 270 ק"ג. כמו בדגמים הקודמים, גם דגם ה- 1200 מצוייד במערכת בלימה משולבת המצויידת עם ABS. לדגם זה קיים גם סט מזוודות וארגז אחורי תואם, אבל מצד שני הוא נטול גאדג'טים אלקטרוניים כאלה ואחרים מהסוג שמתחיל להופיע בשנים האחרונות באופנועים מהסגמנט הזה.
הערה: לאופנוע קיימת גם גירסה האוטומטית המשלבת בתוכה גיר רובוטי מסקרן וכפול מצמד, אבל לצערי בגלל שיקולים כאלה ואחרים (בעיקר כספיים), הגירסה האוטומטית לא מוצעת לציבור, והתוצאה, מבחינתי, היא אופנוע "אופנועי" לחלוטין, וכל הילת מיסתורין שהיתה יכולה לאפוף את הכלי נמוגה מיד ברגע שאתה נתקל בקומבינציית הקלאץ' + רגלית הילוכים הרגילה.
מה שעוד צינן משמעותית את ההתלהבות הראשונית שלי, עוד לפני שראיתי את אופנוע המבחן, היה העיצוב מעורר המחלוקת של החרטום והפירינג. בתמונות שפורסמו בעולם נראה ה- VFR כבאלנה, לוויתן קטן, עם חרטום קצוץ וקמוט, ופנס שמשום מה מביט אליך מלמטה. משהו לא מוגדר בעליל.
יחד עם זאת, עם היסטוריה לא מתווכחים, ולכן בחשק רב שמתי פעמי אל סוכנות היבואן כדי לקחת אחד לרכיבת מבחן. האופנוע חיכה לי בשעות הצהרים על המדרכה, מתודלק ונקי, ואחרי סידור הניירת לקחתי את המפתחות וניגשתי לכלה.
למרות תחושת הכיעור הראשונית (שלא פגה לה גם אחרי שהחזרתי את האופנוע לסוכנות) אני מתפנה להתעכב על הפרטים הקטנים. יש מספר אלמנטים עיצוביים מעניינים באופנוע, ולמרות שעל טעם וריח אפשר להתווכח, אין ספק שהושקע הרבה בעיצוב זה. מיכל הדלק נראה עצום בגודלו החיצוני (אם כי הוא מכיל רק כ- 18.5 ליטר) ומתנשא לגובה רב מעל המושב. בצידיו של המיכל יש מעין פינות בולטות לא ברורות שגורמות לכך שהמרפקים שלך יגעו בו בעת הטיית כידון לאחד הצדדים. המיכל עשוי בחלקו המרכזי ממתכת (מה שמאפשר הצמדת תיק מיכל מגנטי קטן), ומשני צידיו יש חיפויי פלסטיק. חיפויי פלסטיק אלה מתעגלים בצורה מעוצבת לצורת גל שקוע המסתיים בחלקו הקדמי בפנס נמוך, וביניהם יש חריץ המעביר אוויר אל תוככי המנוע. כל הפירינג והפלסטיקה משדרים תחושת יוקרה, והם למעשה מורכבים ממספר משטחים המשולבים זה בזה בצורה עדינה וייחודית. הפנס הקדמי בעל העיצוב השנוי במחלוקת מורכב כיחידה בה החלק העליון מספק את אורות הדרך, ואילו הבליטה התחתונה מספקת את האור הגבוה. משני צידיו יש את אורות החניה כשהם שקועים במרווחים בין הפירינג לבין המסיכה.
רצ"ב אוסף לינקים למאמרים חיצוניים בנושא פרוייקט המצלמות הדיגיטאליות של מל"מ-תים ומשרד התחבורה/משטרה. מעיון בכתבות אלה עולה תמונה עגומה של מרדים ממשלתיים שאינם מעוניינים בדבר פרט ליצירת הכנסה נוספת לקופת המדינה וזאת באיצטלא של שמירה על ביטחון הציבור והגברת הבטיחות על כבישי ישראל.
חארטה.
תזכורת – קיראו את המאמרים הנמצאים פה באתר תחת הקטגוריה של מכמונות מהירות.
הקישורים מועלים, פחות או יותר, לפי סדר כרונולוגי.
אשמח לקבל משוב אודות ידיעות נוספות המתפרסמות בעיתונות ובתקשורת האינטרנטית.
אין מילים אחרות שעוברות לי בראש כשאני מחפש איך להתחיל את הכתבה הזו. מדהים, פשוט מדהים.
זו השנה השמינית שבה מתארגנים רוכבי פורום האופנועים בתפוז, פורום שזו זכותי לעמוד בראשו כבר 3 שנים (ביחד עם שותפי לניהול, יואב חג'בי ואייל מרגלית). ממפגש קטן וספונטני שבו רכבו מספר מצומצם של חברים, למגה-אירוע בקנה מידה ישראלי, אירוע שבו מתכנסים יחד קרוב ל- 1000 אופנועים מכל קצוות הארץ.
לא לישון בלילה, לרכוב 200 ק"מ כדי לראות זריחה? משוגעים? לא שפויים? רחוק מכך. קהילת רוכבי האופנועים בישראל צמאה לאירועים, והקריאה לצאת למצדה הביאה איתה השנה קבוצות רבות של רוכבים ורוכבות, מורכבים ומורכבות, וכן מספר לא קטן של רכבים שבהם "הורכבה" המשפחה כולה. אין ספק שאנחנו עושים פה מעשה, ומשנה לשנה אנחנו רואים איך הקהילה הזו הולכת ומתגבשת, הולכת ומתחזקת.
יוצא מהבית באחת וחצי בלילה. בהגיעי לתחנת הדלק "הסיירים" אשר על כביש 4 לכיוון דרום כבר קיבלו את פני מאות אופנועים מסוגים שונים שהתקבצו בשטח התחנה והכינו את עצמם לדרך. למקום הגיע גם רכב של אופנוגרר שהובא בחסות חברת מאיר, יבואנית אופנועי וקטנועי הונדה בישראל, וכן רכב חילוץ של מועדון האופנועים הישראלי.
תדלוק, תדרוך לחמושים ולחובשים, החלפת מספרי טלפון עם הגרר וכוחות נוספים, וקדימה לדרך.
"החל מעוד ארבעה חודשים ירושתו כבישי ישראל, במאות מצלמות מהירות. המצלמות יוצבו דווקא בכבישים הבטוחים, הרחבים, ולא למשל ליד בתי ספר וגני ילדים. האם המצלמות יצמצמו את מספר הנפגעים בדרכים או שהן בעצם סוג של מס חדש ומקומם?"
זוהי פתיחתה של כתבה מצויינת שערך דני קושמרו במסגרת חדשות 2 ב- 28 באוגוסט 2010. לצפות ולבכות, במיוחד לנוכח תגובתם החובבנית, תמוהה ותלושה מן המציאות של "מומחי" משרד התחבורה…
אתר "מיצו בדרכים" הוא אתר המספק מידע חופשי בנושא אופנועים, כבישים, ניטור מכמונות מהירות ועוד.
בהצהרה זו מטרתנו לייעל את השימוש ולשפר את השירות שלנו בכל הנוגע לנגישות ושוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות.
התאמת הנגישות שלנו בוצעה בהתאם לתקנה 35 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) התשע"ג 2013 לרמה AA בכפוף לשינויים והתאמות שבוצעו במסמך התקן הישראלי.
התאמת הנגישות נבדקה בדפדפנים כרום, פיירפוקס, ספארי, מוזילה ואדג'.
אמצעי נגישות הקיימים באתר:
● תמיכה בכל הדפדפנים התקניים המקובלים (כמו Chrome, Explorer, FireFox, Opera, Mozila).
● תכני האתר נכתבו בשפה ברורה ונעשה שימוש בפונטים קריאים
● מבניות האתר בנויה מכותרות, פסקאות ורשימות
● התמצאות באתר היא פשוטה ונוחה וכוללת תפריטים זמינים וברורים
● הקישורים באתר ברורים ומסבירים להיכן מועברים לאחר לחיצה עליהם
● קישורים בתחילת הדף המאפשרים דילוג לתוכן
● תיאור טקסטואלי לתמונות ואייקונים עבור טכנולוגיות מסייעות
● התאמת האתר לסביבות עבודה ברזולוציות שונות (רספונסיביות)
● כפתורי עצירה והפעלה של גלריות סרטונים
● הוטמעו חוקי ARIA העוזרים לפרש את תוכן האתר בצורה מדויקת וטובה יותר
● הנגשת תפריטים, טפסים ושדות, היררכיית כותרות, רכיבי טאבים, חלונות קופצים ועוד
שינוי תצוגה באתר
● ניתן להגדיל או להקטין את תצוגת האתר באמצעות לחיצה על אחד מכפתורי ה- “CTRL” ביחד עם גלגלת העכבר או ביחד עם הסימן “+” עבור הגדלה או ביחד עם הסימן “-” עבור הקטנת התצוגה. כל לחיצה תקטין או תגדיל את המסך בעשרה אחוזים (10%)
● שינוי גודל הגופן ייעשה באמצעות שימוש בתפריט הנגישות המצוי באתר
● גולשים אשר אין ברשותן עכבר או שאינם יכולים לעשות שימוש בעכבר יכולים להפעיל את התכונות המצויות באתר על ידי לחיצה על המקש “TAB”. כל לחיצה תעביר את הסמן אל האפשרות הבאה באתר
לחיצה על מקש ה- “Enter” תפעיל את הקישור עליו נמצא הסמן
● האתר אינו כולל הבהובים, ריצודים ותכנים בתנועה. במקומות אשר נמצאים תכנים כאלה, ניתן לעצור אותם בעמידה עליהם ולחיצה על העכבר או מעבר אליהם על ידי מקש ה- “TAB” ולחיצה על מקש ה- “Enter"
התאמת אתר למוגבלי ראייה ושמיעה
● מגדילי ראות (רזולוציה) בסיסיים
● תוכנות זיהוי קולי
● חבילות זיהוי קולי של מערכות ההפעלה
סייגים לנגישות
הנהלת האתר עושה ככל שניתן על מנת לוודא כי כלל הדפים המוצגים יהיו מונגשים. יחד עם זאת, יתכן וישנם דפים שטרם הונגשו, או שטרם נמצא פתרון טכנולוגי מתאים לצורך הנגשתם. בנוסף, ייתכן ובמודעות חיצוניות, אשר הוכנסו על ידי בעלי עסקים המפרסמים באתר, ההנגשה לא תהיה שלמה או מספקת.
נתקלתם בבעיה? אנחנו כאן כדי לסייע!
ליצירת קשר בנוגע לענייני נגישות באתר:
daniel @ mitsu . co . il
Contains information related to marketing campaigns of the user. These are shared with Google AdWords / Google Ads when the Google Ads and Google Analytics accounts are linked together.
90 days
__utma
ID used to identify users and sessions
2 years after last activity
__utmt
Used to monitor number of Google Analytics server requests
10 minutes
__utmb
Used to distinguish new sessions and visits. This cookie is set when the GA.js javascript library is loaded and there is no existing __utmb cookie. The cookie is updated every time data is sent to the Google Analytics server.
30 minutes after last activity
__utmc
Used only with old Urchin versions of Google Analytics and not with GA.js. Was used to distinguish between new sessions and visits at the end of a session.
End of session (browser)
__utmz
Contains information about the traffic source or campaign that directed user to the website. The cookie is set when the GA.js javascript is loaded and updated when data is sent to the Google Anaytics server
6 months after last activity
__utmv
Contains custom information set by the web developer via the _setCustomVar method in Google Analytics. This cookie is updated every time new data is sent to the Google Analytics server.
2 years after last activity
__utmx
Used to determine whether a user is included in an A / B or Multivariate test.
18 months
_ga
ID used to identify users
2 years
_gali
Used by Google Analytics to determine which links on a page are being clicked
30 seconds
_ga_
ID used to identify users
2 years
_gid
ID used to identify users for 24 hours after last activity
24 hours
_gat
Used to monitor number of Google Analytics server requests when using Google Tag Manager
1 minute
קבצי Cookies שיווקיים מאפשרים לאתרים להציג פרסומות מותאמות ורלוונטיות עבורך.
באתר זה - מיצו בדרכים - אין כלל פרסומות מכל סוג שהוא.
Facebook Pixel is a web analytics service that tracks and reports website traffic.