קטגוריה: מכמונות מהירות

מחלבת כספים? או הצבה לגיטימית של אמצעי אכיפת מהירות? החליטו בעצמכם

להלן סרטון שצולם בכביש החוף, כביש מספר 2. במהלך הסרטון ניתן להבחין כיצד המהירות המותרת על אותו כביש (100 קמ"ש) מופחתת ע"י תמרור שממש קשה להבחין בו ל- 90 קמ"ש, כל זאת ללא כל סיבה הנראית לעין. לאחר כמה שניות ניתן להבחין במצלמת המהירות מסוג גאטסו המוצבת באותו קטע.

עכשיו יקום נא הגאון התורן ממשטרת התנועה, המשרד לבטחון פנים, ו/או משרד התחבורה, ויציג בפני הציבור את ההסבר לכך, כשברור מעל לכל ש:

1. אין שום סיבה להפחית את המהירות הקבועה באותו כביש, באותו קטע. להזכירכם, מדובר בקטע כביש ישר לחלוטין וללא כל בעיות בטיחותיות מעבר למה שכבר קיים בו.

2. אין שום סיבה להציב את המצלמה דווקא באותו קטע שבו המהירות הופחתה, פרט לסיבה הברורה של שימוש בהפחתת המהירות הבלתי-צפוייה דווקא כדי להגביר את האפקטיביות של אותה מצלמה.

צפו בעצמכם ושפטו:

החלמאות ממשיכה – לא ניתן להרשיע נהגים על סמך הצילומים ממצלמות המהירות החדשות

YNET חושף היום (תחילת פברואר) את החלמאות שממשיכה בתהליך ההטמעה של פרוייקט א-3 – פרוייקט מצלמות המהירות והרמזור החדשות של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר (כן כן, משרד האוצר הוא שחקן מפתח כאן במיוחד לאור העובדה שבשיאו הפרוייקט אמור להכניס קרוב למיליארד ש"ח בשנה מקנסות).

כבר כתבתי כאן בעבר על הטפשות האופיינית למשרדי הממשלה: אישור מכון תקנים שהוצא רק לאחרונה למרות שהיו להם שנים להוציא אותו, וכן על תהליך התקנה רשלני של המצלמות בשטח. אבל כעת מגלה YNET שגם בצד החוקי החלמאות חוגגת.

על פי הבדיקה שערך YNET, עולה כי למרות ההצהרות וההפחדות שמשחררים בכירי המשרדים והמשטרה בימים ובשבועות האחרונים (נכון לפברואר 2012), משטרת ישראל אינה יכולה להגיש דו"חות על עבירות אותן יתעדו מצלמות האכיפה החדשות. הסיבה, כך על פי YNET, היא שהחוק הקובע כי צילומים הם ראיה קבילה בבית משפט כלל אינו מתייחס לצילומים הדיגיטליים שמפיקות המצלמות החדשות. למעשה, החוק מכיר כיום במצלמות מיושנות המצוידות בסרט צילום, אותו יש להכניס ולהוציא מהמצלמה. אלא שהצילומים שמפיקות המצלמות החדשות מועברים ישירות באמצעות שידור דאטה סלולרי למרכז בקרה, ולכן אי אפשר לספק הוכחה שכזו.

הייתם מצפים שמישהו שם יחשוב על זה עוד לפני שהוא יוצא בהצהרות. אבל לא. לא בישראל.

YNET ממשיך וכותב שמדינת ישראל היתה מודעת היטב לבעיה. היום (תחילת פברואר) אמורה היתה להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון, ובו יתבקשו השרים לאשר רפורמה בענישת עבירות תנועה, הכוללת תיקונים רבים לתקנות התעבורה. בין התיקונים, נכלל שינוי של הגדרת "סרט צילום", כך שיותאם למצלמות האכיפה החדשות. אולם, כך לדברי YNET, גם אם הוועדה תאשר את התיקונים, הממצאים שיפיקו המצלמות הדגיטליות לא יהפכו מיד לקבילים בבתי המשפט. זאת, מאחר שהפיכת השינויים לחוק דורשת את אישור ועדות הכנסת הרלוונטיות – ובמקביל אישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת. מכאן עולה כי במשרד לביטחון פנים ובמשטרה מעריכים כנראה כי כתבי האישום הראשונים שיתבססו על המצלמות החדשות, יגיעו לבתי המשפט רק בעוד כחמישה עד שישה חודשים, ובפרק זמן זה אפשר יהיה לסיים את הליך החקיקה.

בישראל – המציאות עולה על כל דימיון.

לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185364,00.html

תעלומת ה"קטעים המפוקחים"

בהודעה לעיתונות שהוציא המשרד לבטחון פנים בתחילת פברואר 2012 (שחלקה נבע כתוצאה ממבול הדיווחים בתקשורת על המצלמות, משהו שגם אני גאה להיות חלק ממנו), צורפו שלושה מסמכי PDF. במסמכים הללו צויירו מפות של חלקים מישראל – צפון, מרכז ודרום – ועליהם צויירו אייקונים של מצלמות המהירות והרמזור שעומדות להיות מופעלות, כך לדברי המשרד, החל מה- 5 בפברואר 2012.

יש לציין שמיקומים אלה שפורסמו ע"י המשרד חופפים אחד לאחד את המידע שפורסם פה באתר כבר לפני חודשים רבים.

רצ"ב הקבצים:

צפון

מרכז

דרום

במסמכים הללו מצאתי מושג מבלבל הנקרא "קטע מפוקח". על המפה הודגשו מספר קטעי כביש בצבע אדום:

– כביש 44 בין צומת חולון לאזור

– כביש 65 בשני קטעים (באזור צומת מגידו ו-ואדי ערה)

– כביש 784 דרומה מצומת מורשת

לדוגמה:

מהם אותם קטעים מפוקחים? על פניו, קטע מפוקח משמעותו קטע כביש שבו יש פיקוח על מהירות התנועה ו/או עבירות אחרות. כשחושבים על רשימת עבירות אחרות, פרט למהירות, שאותן רצוי וראוי לאכוף, עולות בראשי עבירות כגון מעבר על פס הפרדה לבן, עקיפה בדרך לא פנויה, שמירת מרחק או ביצוע פרסה. האם עבירות אלה יאכפו באותם קטעים? לא סביר בעיני שכן יהיה, בעיקר משום שבמסגרת פרוייקט א-3 מופעלות אך ורק מצלמות מהירות ומצלמות רמזור/מהירות, ולא שום אמצעי טכנולוגי אחר (לפי מיטב ידיעתי).

כל זאת מוביל אותי למסקנה אחת – מדובר בקטעי כביש בהם ה"פיקוח" הוא פיקוח על המהירות.

אבל בכך לא נפתרה התעלומה.

מה המשמעות של "קטע מפוקח" מנקודת המבט של אכיפת מהירות? מה ההבדל בין "סתם" מצלמת מהירות, מתוחכמת ככל שתהיה, לבין "קטע מפוקח"?

המשך…

מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות?

מכתבה שעלתה היום ב- YNET עולה כי "נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על עשרות מחקרים בעולם, מעלה כי מצלמות רמזור גורמות דווקא ליותר תאונות דרכים, כתוצאה מבלימה פתאומית. עוד עולה מהמחקרים כי מצלמות מהירות מוסוות לא הפחיתו באופן מובהק את מספר התאונות. הממצאים מחזקים את החשש כי פרויקט האכיפה הדיגיטלי החדש נועד בעיקר להעשיר את קופת המדינה".

בוקר טוב אליהו.

קראו עוד, פה:

מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות – YNET רכב

הגענו לישורת האחרונה – 11 מצלמות יחלו לפעול החל משבוע הבא

לפי מידע שפורסם ב- YNET הבוקר, אחרי אין ספור דחיות שנמשכו כשנתיים, בעיות תו תקן והתקנה (קראו על כך אצלי באתר) המשטרה תחל בהפעלה של 11 מצלמות מהירות ורמזור המהוות חלק מפרוייקט א-3, כבר ביום ראשון הקרוב (5.2.12). מכיוון שבפועל הותקנו 41 עמדות בסה"כ עד לתאריך זה, אילו מהעמדות יכילו מצלמות אמת טרם ידוע, אם כי אפשר להניח בוודאות שהמצלמה בצומת מורשה וזו ליד קרית אריה אכן יהיו מבצעיות. כך גם זו שמדרום לחדרה. ברגע שיהיו בידי פרטים נוספים, אפרסם אותם כאן.

על כל פנים, המלצתי הנוכחית היא להתייחס לכל עמדות הגאטסו כעמדות "אמת" בשלב זה.

מצלמות המהירות החדשות מתחילות לפעול ביום א' – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4182618,00.html

מכון התקנים סיים להוציא תו-תקן מיוחד עבור מצלמות הגאטסו החדשות

בעמוד אחורי של אחד ממוספי עיתון מעריב של ה- 15 בינואר 2012 הופיעה הודעה שקל היה מאוד לפספס:

"מכון התקנים הישראלי מביא לידיעת הציבור כי ל"מלם-תים בע"מ" הוענק היתר תו-תקן מס' 50770.

דרישות מינימום עבור אמצעים לגילוי ותיעוד של עבירות תנועה:

מערכת הכוללת יחידות קצה אוטומטיות לא מאויישות

כינוי א' 3 – מצלמות רמזור מהירות"

(תודה ליריבוס על התמונה החשובה)

משמעותה של הידיעה היא כפולה:

1. נראה שזוהי המכשלה שעמדה בפני הרשויות לפני שיכלו להתחיל להפעיל את מערך המצלמות החדש בצורה מבצעית. יש עדיין מספר סייגים בירוקטיים בנושא, אבל המכשלה העיקרית, כך נראה, הוסרה.

2. מצלמות "רמזור מהירות" – האם מדובר בכינוי של יחידות המצלמה, כיוון שמדובר ביחידות שמסוגלות לפעול בצורה כפולה, גם כמצלמת רמזור אור אדום וגם כמצלמת מהירות? או שמא מדובר בקיצור תחבירי תמים? למרות שמספר גורמים במשטרה מכחישים זאת, ידוע לנו זאת מכבר שהתקנת המצלמות בצמתים נעשתה בכוונה בצורה כזו שהן תוכלנה, במידה והאופציה תוגדר, לצלם לא רק את אלה שעוברים באור אדום (מצווה חשובה, מדובר בעבירת תנועה רצחנית שיש לעקור אותה מן השורש) אלא גם את אלה שיחצו את הצומת במהירות שהיא מעט מעל למהירות החוקית.

עידכון: מסתבר שישנו עוד תקן – תקן 5140-1 – שמסדיר לכאורה את נושא מדידת המהירות באמצעות מערכות הגאטסו.

עידכון פברואר 2017: לאחרונה, במסגרת תביעה ייצוגית כנגד משטרת ישראל, מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר ומכון התקנים בישראל, התגלה כי למערכת מצלמות האכיפה א-3 מעולם לא בוצעה בדיקת דיוק מדידת המהירות לצורך בחינת התאמתה לתקן. יתרה מזאת, מקון התקנים והמשטרה שיקרו במצח נחושה, זייפו ניסויים שכלל לא בוצעו, וכן שיקרו לגבי ניסויים ואישורים שהתקבלו לכאורה מהיצרן עצמו בהולנד.

בקשה לייצוגית ב-70 מיליון שקל נגד מצלמות המהירות

תביעה ייצוגית: "מצלמות המהירות לא אמינות – יש להחזיר 70 מיליון שקל לנהגים"

תוכלו לקרוא עוד על פרוייקט מצלמות הגאטסו של מל"מ-תים, על מיקומי המצלמות ועל מספר אמצעים שאפשר להשתמש בהם על מנת להקטין את הסכנה בקישורים הבאים:

מצלמות המהירות החדשות של גאטסו – כל מה שרציתם לדעת

רשימת מיקומי מצלמות גאטסו שלב א’

בדיקת אמצעי גילוי מכמונות מהירות – וולנטיין 1 + צ’יטה C50 מול פספורט 9500i

סכנת נפשות כתוצאה מהתקנה רשלנית של מצלמות גאטסו

נראה לכם שאני נהנה מזה? ממש לא. אבל תסתכלו בתמונה הבאה ואמרו לי אתם מה דעתכם לגבי רמת הסיכון הנובעת כתוצאה מהתקנה של עמוד מצלמה (גאטסו) + ארון חשמל בצורה כל כך קרובה לכביש. ולא סתם כביש, אלא כביש 784, אחד מהכבישים האדומים המסוכנים ביותר במדינה, בין כפרים ערביים, כביש נטול שוליים, ובעיצומו של קטע בן מספר קילומטרים של פס הפרדה לבן רצוף.

מי לדעתכם יהיה הקורבן הראשון? ההימורים פתוחים.

מוטב שמישהו שם למעלה יתן את דעתו לעניין ויפה שעה אחת קודם.

עריכה: המצלמה הדרומית על 784 הוזזה מעט במהלך חודש ספטמבר 2013 כחלק משיפור התשתיות באזור. כמו כן, במהלך חודשים ספטמבר-אוקטובר 2013 נצבעו שתי העמדות בכתום, במסגרת צביעה כללית של כל המצלמות האפורות.

שנת 2012 שמחה לכולם (שימו לב לתוכניות משרד התחבורה…)

החל מה- 1 בינואר 2012 תתחיל המשטרה, בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה שזמם והעביר סט של פקודות וחוקים דרקוניים חדשים בסיועה של הכנסת, לאכוף בצורה מחמירה מספר עבירות תנועה. צרפו לזה את מחלבת הכספים הנקראת "פרוייקט א-3", וקיבלתם שנה שתהפוך את חייהם של הנהגים, של כולנו, למחורבנים הרבה יותר.

קופת המדינה המתדלדלת כתוצאה מתשלומים המועברים לגורמים הסטנדרטיים – משרד הביטחון, ישיבות וכוללים, תשלומי ביטוח לאומי למובטלים מרצון ולמשפחות שעושות ילדים כחלק מהתכנון הכלכלי שלהן במגזרים ספציפיים, להתיישבויות חוקיות ובלתי חוקיות בשטחים ועוד – הביאה את פרנסי האוצר לחפש, בשילוב עם פקידי משרד התחבורה, ערוצי הכנסה חדשים למדינה.

הקמת פרוייקט המצלמות הדיגיטאליות הגרנדיוזי של מל"מ-תים מהווה חלק נכבד מהגדלת הכנסה זו – עד כ- 400 מיליון ש"ח בשנה הכנסות רק ממצלמות אלה.

בנוסף, וזאת על מנת שלא להשאיר אף נהג פטור מתשלומי "מיסים" אלה, תתחיל המשטרה לאכוף בצורה קפדנית עבירות מהירות ותתחיל לעשות זאת מרף הרבה יותר נמוך מאשר בעבר. אכיפת המהירות הדרקונית בסיוע אמצעים אלקטרוניים חדשים תיעשה גם ברמזורים, וכפי שדווח פה באתר בעבר, מצלמות המהירות מסוג גאטסו יאכפו לא רק את אי העצירה באור אדום, אלא גם מעבר הצומת במהירות הגבוהה מהמותר.

החלק המצמרר ביותר בשינוי המדיניות הממשלתית בנושא קשור דווקא לדרך היחידה שהיתה עד כה לאזרח להתגונן מפני אכיפה לא חוקית, באמצעים לא מכויילים, או בפני שוטרים שלא עשו את עבודתם כראוי (זוכרים את מקרה הנהג שצילם שוטר בזמן שנתן לו דו"ח על אי עצירה, לכאורה, בעצור זה רק מקרה אחד, תחשבו על כל אלה שלא היו מצויידים במצלמה ברכבם). תקנות חדשות שמתכוונת הכנסת להעביר יקבעו כי מעתה, נהגים שניתן להם דו"ח מסוג "ברירת משפט" המעוניינים להתמודד עם דו"ח שניתן להם לדעתם בצורה לא חוקית, והפונים לקבלת סעד משפטי, יחוייבו בקנס כפול באופן אוטומטי במידה והשופט יפסוק לרעתם. לטענת משרד התחבורה, שינוי זה יעזור להפחית את העומס המוטל על מערכת המשפט בעקבות עשרות אלפי בקשות להישפט שמגיעות למערכת מדי חודש. לאחר השינוי, כך חושבים בממשלה, יחשוב האזרח פעמיים בטרם יטרטר את המערכת המשפטית בניסיון מיותר לדחות את גזר הדין או להתחמק מתשלום הדו"ח בגלל סחבת משפטית. בפועל, לדעתי התוצאה תהיה פגיעה קשה מאוד בזכותו החוקית של אזרח לקבל סעד משפטי נגד מה שהוא רואה כדו"ח שגוי או לא חוקי. מכיוון שגם כך סיכוייו של אזרח שלא מסתייע בשירותיו של עו"ד יקר לזכות במערכה המשפטית נמוכים עקב הטייה מוכוונת של המערכת לטובת המשטרה, אזרחים רבים יפגעו קשות כתוצאה מתקנה זו.

לכתבות נוספות בנושא:

ynet ביצעתם עבירת תנועה חמורה? הקנס יוכפל – רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4142835,00.html

ynet ענישה מחמירה בדרך: עברייני תנועה – לכלא – רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4167512,00.html

לקראת האכיפה הדרקונית בכבישי ישראל: נהגים, כך תימנעו מנקודות ומדוחות תנועה באלפי שקלים – גלובס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000710979

מצלמות גאטסו דו-כיווניות חדשות בכבישי הצפון

מדובר בטקטיקה חדשה להתקנת מצלמות גאטסו: במספר מקומות הותקנו מצלמות גאטסו המסוגלות לצלם את שני כיווני התנועה. כלומר – גם את התנועה המתרחקת, כרגיל כמו בשאר המצלמות, וגם את התנועה המתקרבת, ממול, ע"י צילום לוחית הרישוי הקדמית! בישראל, מדובר בסוג התקנה חדש שטרם נתקלנו בו עד כה, אבל מרגע שהוא נצפה על כביש אחד, אין מניעה שנראה אותו מיושם גם במקומות אחרים.

תוכלו לקרוא עוד על רשימת מיקומי המצלמות המלאה אצלי באתר.

אופנועים, מן הסתם, לא יוכלו להיתפס ע"י הצילום הקדמי, אבל נהגי המכוניות צריכים להיזהר שבעתיים.

הערה: ישנם מספר דיווחים על כך שהמצלמות הללו נועדו למטרה מעט שונה – אכיפת חציית פס הפרדה לבן. יש בכך מעט מן ההגיון, שכן בשני הקטעים ישנו פס הפרדה לבן, ובזו של כפר-מנדא הוא נמשך לאורך ק"מ רבים, והישורת המופיעה בתמונה להלן מפתה מאוד את בני המקום "לתת בגז" ולעקוף בניגוד לחוק. במידה ונכון הדבר, קצת תמוה בעיני שהאכיפה תתבצע אך ורק באותה נקודה ספציפית בה הלולאות מותקנות על הכביש, שהרי העבריין שמכיר את המקום יכול להחליט לבצע את העקיפה הלא-חוקית בדיוק מטר אחרי הלולאה, והוא לא יתפס. מצד שני, גם אכיפת מהירות היא נקודתית לרגע המעבר על פני הלולאות, אם כי שם צריך גם להאט משמעותית וגם להאיץ משמעותית לאחר מכן. ימים יגידו.

דוגמאות ללולאות הכפולות ניתן למצוא על כביש 784 בין צומת המוביל לכרמיאל, בשתי המצלמות המותקנות שם (נכון לדצמבר 2011).

לדוגמה, תוכלו לראות את פסי הדריכה הכפולים, שניים בכל צד של הכביש, של מצלמת הגאטסו על כביש 784 מצפון לכפר-מנדא. אלה הנמצאים בנתיב הימני ישמשו לרכבים המתרחקים, ואלה הנמצאים בנתיב הנגדי ישמשו לרכבים המתקרבים:

וזו המצלמה מופעלת ע"י אותם פסי דריכה:

המשך…

תמונה שצולמה בלילה באמצעות מצלמת מהירות מסוג גאטסו

הגיעה לידי תמונה שצולמה בלילה בידי אחת ממצלמות ה"גאטסו". הפרטים המזהים רוטשו.

התמונה המקורית בגודל 4008X2768 פיקסלים, ובניגוד לתחושה שמתקבלת ממנה, רואים היטב את המספר של הרכב בכל אחד משלושת הנתיבים (במקרה הזה), כולל אינדיקציה של הנתיב בו היא נמדדה.

דהיינו, אם נסעת 90 כמותר בנתיב הימני, ובצד שמאל עקפה אותך מכונית שדהרה על המהירות המטורפת והבלתי הגיונית של 125 קמ"ש אימתניים, העבריין הפושע הקרימינל הוא זה שיתפס ולא אתה, למרות ששניכם לכאורה נמצאים באותו פריים.

נכון שכיף לנו?

שימו לב לפרטים המופיעים בתחתית התמונה.

תוכלו לקרוא עוד על מצלמות ה"גאטסו" ופרוייקט 3-א של משרד התחבורה ומשטרת ישראל – פה באתר.

הגדרת Valentine One מקורי (דור ראשון) לעבודה בישראל

גלאי מכמונות המהירות הטוב בעולם – Valentine One – מתאים כמובן לעבודה גם בישראל עם אמצעי האכיפה הנמצאים בשימוש בידי משטרת ישראל.

הערה: תוכלו גם לקרוא אצלי על הגדרת גלאי המכמונות Escort Passport 9500iX במידה והוא נמצא ברשותכם.

הערה: מאמר זה מתייחס לדור הראשון של הוולנטיין 1. לקבלת מידע על הגדרת מכשירי הדור השני – קראו כאן.

כאשר רוכשים את הוולנטיין, בין אם מהמשווק הישראלי ובין אם באופן ישיר בחו"ל, כדאי מאוד לוודא שהגירסה של המכשיר אותו אתם רוכשים היא מ- 3.891 ומעלה. גירסאות אלה מותאמות לעבודה עם מצבים המתאימים לשיטות האכיפה בישראל, כולל Euro Mode (משמש לקליטת אותות בתדרים המתאימים לשימוש באירופה, לעומת תדרים המשמשים את המשטרה בארה"ב, וספציפית עבור ישראל – שימוש בתדרי Ka) ו- POP Protection (מיועד כדי להילחם ב"דבורה").

מכשיר התומך ב- Euro Mode יקרין את האותיות E u r על הצג האדום בעת הדלקת המכשיר, ואת האות u קטנה בעת הפעולה הרגילה.

הסבר לגבי ה- Euro Mode

http://www.valentine1.com/Lab/EuroMode.asp

הסבר לגבי POP Protection

http://www.valentine1.com/V1Info/popradar.asp

הסבר אודות מצב POP ומדוע הוא אינו יכול לשמש לאכיפת מהירות

http://www.valentine1.com/pop/whatispop.asp

בגירסה 3.892 קיים גם פיצ'ר הנקרא ESP – Extended Serial Protocol המשמש להגדרת אביזרי עזר. מן הסתם גירסאות נוספות יצאו בעתיד (מאמר זה נכתב בדצמבר 2011).

לאחר רכישת הגלאי והתקנתו ברכב/אופנוע, יש לבדוק את ההגדרות איתן הוא הגיע מהמפעל, ובמידת הצורך – לשנות את חלקן או כולן.

כניסה למצב תכנות

על מנת להיכנס למצב תכנות כבה את הוולנטיין (מן הסתם – המכשיר צריך להיות מחובר לחשמל, דה?). כעת, הדלק את המכשיר ע"י סיבוב כפתור התפעול עם כיוון השעון, בעודך לוחץ על כפתור התפעול העגול פנימה. המשך ללחוץ עד שכל האורות של התצוגה נדלקים (לאחר כ- 5 שניות) ואז עזוב.

המכשיר אמור להידלק, ולהציג את הספרה 8 על הצד הדיגיטאלי כפי שאפשר לראות בתמונה:

המשך…

חיבור צ'יטה C50 לדיבורית Bluetooth בקסדה

כפי שקוראי הנאמנים כבר הספיקו להבין, אחד מאמצעי ההגנה האפקטיביים במיוחד כנגד מכמונות מהירות קבועות הינו ה- Cheetah C50, עליו תוכלו לקרוא עוד בלינק הזה. אני אוהב את הצ'יטה בעיקר בגלל יתרונותיו הלא מבוטלים בעיני:

המכשיר מספק כיסוי בפני כל סוגי מלכודות המהירות הקבועות + מצלמות אור אדום ברמזורים, מראה כיוון נסיעה ומהירות נסיעה, מזהה כיוון נסיעה כך שההתרעה היא בכיוון שלך בלבד, מתריע בקול אנושי (אנגלית לרוכשים בחו"ל, עברית לרוכשים בארץ) וקיים עבורו גם מתאם לאוזניה. בנוסף, הוא מאפשר הכנסת Points of Interest משלך, ומאפשר שליפתם בפורמט של אקסל, אם כי מחיקת הנקודות טיפה בעייתית. שליטה על הווליום. פעיל גם באירופה ובארה"ב, כך שהוא הופך לפריט חובה לכל מי שמתכנן לשכור רכב בחו"ל.

מצד שני, יש למכשיר גם כמה חסרונות. הראשון שבהם הוא שהוא מספק אך ורק כיסוי בפני מלכודות קבועות בלבד, ורק כנגד אלה שהוא "מכיר" בזכות עידכוני בסיס הנתונים, אותם מבצעים דרך מחשב פעם בשבועיים שלושה. הוא אינו "מכיר" את המצלמות, אלא מבסס את הידע שלו על בסיס נתונים, ולכן, במידה ובסיס הנתונים מעודכן הזיהוי הוא וודאי, אבל במידה וחלה שגיאה בהכנסת הנתונים לבסיס הנתונים, הצ'יטה לא יתריע על המצלמה כיוון שמבחינתו היא איננה קיימת.

בנוסף, עבורנו רוכבי הדו-גלגלי, המכשיר מחייב חיבור חשמל קבוע והוא אינו מתחבר לקסדה אלא אם רוכבים עם אוזניה (מה שאני כמובן לא ממליץ).

אז יש דרך לבצע את החיבור הזה. טוב ששאלתם. סוד החיבור טמון ברכישת דונגל בלוטוס פשוט מאתר סיני, אחד שאפשר להטעין אותו אחת לכמה שבועות, להצמיד אותו מצד אחד לדיבורית בקסדה ומצד שני לחבר אותו ליציאת האוזניות בצ'יטה, ובא לציון גואל.

כזה:

תהנו.

אמצעי אכיפת מהירות בישראל

להלן סקירה מקיפה ומרוכזת בנושא האיומים בנושא אכיפת מהירות ע"י משטרת ישראל העומדים בפני נהגים בישראל.

פוסט זה נכתב בנובמבר 2011, אבל עד תחילת 2025 לא חל כל שינוי באמצעי אכיפת המהירות של המשטרה בישראל.

לפני שאתחיל חובה עלי להזכיר, אם הדבר לא היה ברור עד כה – אין במאמר זה כל קריאה, עידוד או בקשה מאף אדם לעבור את החוק. כולנו צריכים לשמור על החוק, כלשונו. נקודה. יש לציין, כמובן מאילו, שנהיגה/רכיבה במהירות החוקית תפתור אתכם מכל צורך לדאוג מהאכיפה המשטרתית. יחד עם זאת כולנו בשלב כזה או אחר של הנהיגה עלולים למצוא עצמנו במצב שבו מהירות הנהיגה שלנו גבוהה מהמותר בחוק, וחוקי מרפי טוענים שבדיוק אז יקפוץ לכם שוטר לאמצע הכביש. לכן, קראו הלאה והקפידו.

על מנת להתגונן מפני אמצעי אכיפה אלה על הנהג לעשות שימוש במגוון גלאים וכלי הגנה. אצלי באתר תוכלו למצוא סקירה של חלק מאמצעים אלה.

1. מכשירי אכיפה מבוססי רדאר (מכ"ם)

מכמונות המהירות מבוססות הרדאר הן בעצם מכשירים שונים המשדרים קרני רדאר (מכ"ם) בתדר מסויים והמסוגלים למדוד את מהירות כלי הרכב הנעים לקראתם או המתרחקים מהם. מכשירים אלו פועלים על עיקרון דופלר שאומר שככל שעצם מסויים מתקרב למשדר תוך כדי השידור, עצמת האות המוחזר בחזרה מן העצם תגדל, ולהיפך, כתלות במהירות היחסית בין המשדר לעצם הנמדד. אם גם המכמונת עצמה נמצאת בתנועה יש לחסר מהמהירות היחסית את מהירות המכמונת וכך לקבל את המהירות המוחלטת של הרכב הנמדד. לחלק מהמכמונות יש מצלמה אשר מופעלת עם קליטת רכב עבריין, וחלקן מצריכות מהשוטר לסכן את חייו, או לבצע מרדף משטרתי כדי לעצור את הנהג הפושע.

בישראל אמצעים אלה כוללים את הדבורה (MPH Industries Bee III).

הערה: בעבר היתה המשטרה משתמשת במצלמות מהירות מתוצרת מולטנובה (Multanove 6F) שאינן רלוונטיות יותר מאז סוף 2016 בה הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים.

2. מכשירי אכיפה מבוססי לייזר

ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את אקדח הממל"ז (LTI 20-20).

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים, אם כי צריך לדעת שבגלל מהירות הנעילה על המטרה של הממל"ז גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

3. מכשירי אכיפה מבוססי פסי השראה מגנטיים

מכמונות המופעלות ע"י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראות שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את מצלמות הגאטסו (Gatsometer GS11).

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי פסי השראה מגנטיים הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי נקודות עניין מבוסס GPS.

בואו נתחיל.

המשך…

חלמאות בתהליך הפקת דו"חות מהירות ממערך מצלמות הגאטסו

כפי שכולכם כבר יודעים, אלא אם נחתתם לאחרונה מהמאדים או התעוררתם מתרדמת בת 10 שנים, השלב הראשון של מערך מצלמות המהירות והרמזור החדש המוכר בכינויו "פרוייקט א-3" נמצא בשלבים אחרונים של פריסה. יחד עם זאת, לאחרונה התבשרנו כי תהליך הפקת הדו"חות מאותן מצלמות, דהיינו התחלת השימוש המבצעי בהן יידחה לינואר 2012, ואולי מאוחר מכך.

עד אתמול חשבתי שהעיכוב נובע כתוצאה מבעיות טכניות כאלה או אחרות, או בעיות בירוקרטיות כלשהן. "לא יכול להיות! בישראל?!" אתם שואלים. כן. בהחלט סביר להניח שהגעתם מהמאדים…

אבל הנה, מגיע ידידי דורון אופק ושופך אור על הסיבה האמיתית לעיכוב בהפעלה המבצעית של מצלמות הגאטסו. מסתבר שבמדינת ישראל קיים חוק הנקרא "פקודת התעבורה". ציטוט מפורטל השירותים הממשלתיים: "פקודת התעבורה (להלן – הפקודה) מהווה מסגרת חוקית, אשר מכוחה נקבעים דיני התעבורה הנוגעים לכל פרט מן הציבור שכן כל אחד הוא עובר דרך, וביתר שאת הם נוגעים לכ-3.5 מיליון נהגים ולכ-2.5 מליון בעלי רכב."

ואיך זה קשור לעניין שלנו? אהה, זה קשור מאוד. שימו לב: מסתבר שבסעיף 27א' לחוק, דן המחוקק בדרכים שמאפשרות למשטרה להפיק דו"חות על נהיגה במהירות מופרזת באמצעות מצלמות. אלא מאי, בעת כתיבת החוק המקורי לא היתה בנמצא טכנולוגיה דיגיטאלית, ולכן החוק התייחס להפקת התמונות מהמצלמות באמצעות סרט צילום ("פילם"), וכך הוא כתוב.

מבירורים שנערכו במשרדים הנוגעים בדבר עלה הרעיון שמישהו עלול להשתמש בנוסח המקורי של החוק כדי לשלול את הבסיס החוקי להפקת דו"חות מהירות ממצלמות דיגיטאליות שבהן אין כלל סרט צילום כלשונו.

שוב, ציטוט: "סעיף 27א לפקודה קובע את התנאים לקבילות של צילומים שנערכו בדרך, והמשמשים להוכחת עבירות תנועה. תקנות אלה מבוססות על טכנולוגיה ישנה של סרטים שיש להכניסם ולהוציאם מן המצלמה על מנת להפיק תמונות. טכנולוגיה זו עוברת מן העולם, ובשנים האחרונות מצלמות האכיפה מבוססות על צילום דיגיטאלי לזיכרון המצוי דרך קבע במצלמה ושידורן אל מחשבי גורמי האכיפה, בלי שיש צורך לגשת אל המצלמה."

אם כן, התיקון בחוק סולל את הדרך להפעלתן המבצעית של מצלמות הגאטסו. למה לא חשבו על כך קודם? לאלוהי החלמאות פתרונים.

אגב, שווה ורצוי לקרוא את התיקונים במסמך שנקרא "עיקרי תזכיר החוק", ואם תעשו כן תגלו לחרדתכם הרבה שלאחר שתיקונים אלה יתקבלו, יהיה הרבה יותר פשוט לשוטר לשלול את חרותו של אזרח, את רישיונו, ואת זכותו לנוע בחופשיות. כל מה שצריך הוא שוטר עם מוח יצירתי ואזרח מבולבל, והופה, יש לנו בעיה. אגב, הבעיה עובדת גם לכיוון ההפוך, וחלק מהתיקונים בחוק יאפשרו לעבריינים הנוהגים ברכב במצב שכרות להתחמק בצורה טובה יותר מעונש.

חלמאות כבר אמרנו?

נגישות