קטגוריה: משטרת ישראל

ציפורים קטנות מלחשות באוזני שבעת האחרונה החלו בצמרת משטרת התנועה להבין שתמיכתם הבלתי מעורערת בפרוייקט א-3 (קראו עוד על כך כאן באתר) היתה מעט מוגזמת ובוודאי מוקדמת.

אמנם הפרוייקט בו הוצבו כמה עשרות מצלמות מהירות על קטעי כביש ספציפיים בישראל וכן בצמתים (מידע מלא אודות מיקומי המצלמות כאן) מכניס מיליונים רבים של שקלים בשנה לאוצר המדינה, אבל המשטרה לא רואה שקל אחד מסכומים אלה בצורה ישירה, אם כי חלק נכבד מתקציבה שנגזר מכספים שניתנים לה מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כן מתוקצבים בצורה כזו שלכאורה מתגמל אותה על אכיפה בכבישים.

ראו את המספרים: תקציב הרשות הולך ומקוצץ בעשרות מיליונים מדי שנה – 380 מיליון ש"ח בשנת 2009, 345 מיליון ש"ח ב- 2010, ורק 323 מיליון ש"ח בשנת 2011.

קצינים אלה, כך מלחשות הציפורים, מבינים כעת שדווקא תמיכתם הגורפת בהצבת מצלמות המהירות היא זו ש"חזרה אל המשטרה כבומרנג". במקום לחזק את צי הניידות ולגייס עוד שוטרים למשטרת התנועה כדי לעזור לה לבצע את משימתה העיקרית – שמירה על בטחון הציבור בכבישי ישראל תוך כדי הפחתת כמות התאונות – כעת דווקא מקצצים למשטרה גם בכוח האדם, וגם בתקציב שהובטח לה.

נכון, רק לאחרונה שמענו על כך שהמשטרה הצטיידה בניידות מסוג טויוטה אוונסיס חדשות (חלקן סמויות), אבל בהתייחס לסך צי הניידות המזדקן של המשטרה מדובר בטיפה בים, במיוחד בהתחשב בעובדה שעלותה של ניידת נמוכה יותר מעלותה של עמדת מצלמת גאטסו אחת. לנו, הסיבה לכך ברורה: ניידת אחת עולה X ש"ח, אבל מייצרת רק סכום מסויים בשנה מהכנסות המגיעות מדו"חות תנועה. מצד שני, מצלמת גאטסו אמנם עולה 2X אבל מייצרת מיליונים לקופת האוצר בשנה.

למרות שאף אחד מהם לא יודה בכך בפה מלא, עבור אותם קצינים משמעות הקיצוצים היא פגיעה בכוחם ה"פוליטי" בתוך המשטרה ומחוצה לה, מה שכמובן עשוי לפגוע בסיכויי הקידום שלהם.

שי סופר, המדען הראשי של הרשות, ביקש בעבר במספר מקרים להקים ועדה ציבורית שתקבל לידיה את כספי אותם דו"חות, כספים אותם אני מכנה בשם "מס מהירות". לדבריו, כספים אלה יכולים, בהינתן הגוף המתאים, לחזור בצורת השקעה אל הציבור, ובכך באמת לקיים את מטרתה המוצהרת של הפרוייקט – שיפור הבטיחות בדרכים. אבל תסמכו על מדיניות החלם של המדינה, זה לא יקרה. כספים אלה נכנסים במהירות לכיס אחד, אבל נעלמים איפושהו בדרכם אל הכיס השני.

אם כן מיותר לומר (אבל אגיד זאת בכל מקרה) שהנפגעים העיקריים מכך הם קודם כל מאמץ המלחמה בתאונות הדרכים, ושנית ובאופן עקיף הציבור כולו שמשלם את "מס המהירות" אבל לא רואה ממנו אף לא שקל אחד בצורת השקעה חוזרת בתשתיות ובחינוך.

המשך…

מהודעה שהועלתה היום בערוץ הפייסבוק של וואלה רכב:

"קצת לפני השעה 17 אירעה תאונת שרשרת עם נפגעים על כביש החוף לכוון צפון בסמוך למחלף אולגה, ככל הנראה משום שנהג שנבהל מנוכחות מצלמת מהירות בלם בלימת חירום וגרם להתנגשות ההמונית. האם מצלמות המהירות באמת עושות את העבודה?"

ואני אומר: "בוקר טוב אליהו".

בהמשך ישיר לפוסט הזה שפורסם אך לפני שבועיים אודות השאלה עד כמה יעילות באמת הן מצלמות המהירות החדשות, אנחנו מתבשרים בכתבה ב- YNET אודות מספרים חדשים אותם מפרסמת משטרת ישראל:

ynet מצלמות האכיפה – 9,800 דו"חות ב-3 חודשים – רכב

אגף התנועה של המשטרה הוציא הודעה לפיה מצלמות האכיפה החדשות הפיקו 9,800 דו"חות בשלושה חודשי פעילות. מתוך דו"חות אלה, רובן המוחלט – כ-9,100 – נשלחו לנהגים שביצעו עבירות מהירות. שאר הדו"חות, כ-700 במספר, ניתנו לנהגים שחצו צומת באור אדום. את הדו"חות הפיקו ארבע מצלמות מהירות ותשע מצלמות רמזור (חשוב להזכיר שמצלמות הרמזור הן למעשה מצלמות מהירות לכל דבר, שמסוגלות גם לאכוף גם ובעיקר עבירות מהירות וגם עבירות חציית צומת באור אדום).

הוכחה מצולמת: מצלמות גאטסו רמזור אוכפות גם מהירות

9,100 דו"חות מהירות שהופקו מ- 13 מצלמות בסה"כ, לתקופה של 3 חודשים. דהיינו, בשנה אנחנו צפויים לראות כ- 36,500 דו"חות מהירות. מכיוון שרף האכיפה עומד על מהירות שמזכה את העבריין (לכאורה) בקנס של 750 ש"ח ו- 8 נקודות, אנחנו מדברים על הכנסה של 27,375,000 ש"ח בשנה, וזה רק מאותן 13 מצלמות! למעלה מ- 27 מיליון ש"ח בשנה אחת!

לטענת המשטרה, מצלמות אלה המנויידות כיום בין 31 עמדות בסך הכל. אבל אנחנו יודעים שמדובר במספרים שקריים ומטעים בכוונה, שכן בישראל קיימות כיום למעלה מ- 45 עמדות למצלמה, כך שקשה מאוד להתייחס באמינות למידע אותו מוסרת המשטרה.

ולא רק זאת. בכתבה שפורסמה ב- 10.6 בידיעות אחרונות עולה כי האוצר בכבודו ובעצמו מודה, בפה מלא בפעם הראשונה, על כך שהוא בונה על הכנסה של חצי מיליארד ש"ח בשנה מהמצלמות. לא מאמינים? קראו בעצמכם:

המשך…

בפעם המיליון לערך משחררת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על פילוח תאונות הדרכים שקרו בישראל בשנה האחרונה. הנתונים המספריים מוכיחים שוב את מה שאנחנו יודעים כבר מזמן: מהירות מופרזת הינה גורם שולי לתאונות דרכים עם נפגעים. למעשה כל כך שולי, שהוא נמצא בסוף הרשימה עם 4% בלבד. אם מסתכלים על הנתונים מהשנים שעברו ניתן לראות שמדובר דווקא בירידה של 2% לעומת שנת 2009 למשל.

קראו את הדו"ח המלא

ב- YNET יודעים להסביר את הסיבה (כבר שמענו אותה בעבר): "ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים טוענים כי מהירות מופרזת היא הגורם העיקרי לתאונות – גם כאשר היא אינה נרשמת כסיבה המיידית. ברשות מסבירים כי כאשר נהג מאבד שליטה, מבצע עקיפה לא בטוחה, או אינו מציית לתמרור או רמזור, סביר להניח כי הסיבה לכך היא מהירות מופרזת. לעמדה זו שותפים גם בכירי אגף התנועה במשטרה. "

מהירות מופרזת – גורם שולי לתאונות עם נפגעים

אבל לפי המשטרה – מהירות, ורק מהירות היא הגורם מס' 1 לתאונות.

או שלא? תאשימו את הטופס, יש רק אופציית סימון אחת… לא מאמינים?

זה לא תירוץ חדש. בעבר צוטט כבר ניצב בן-חמו, ראש אגף התנועה הקודם, כשהוא אומר את הדברים הבאים: "יש אצלנו תקלה, אפשר לרשום רק סיבה אחת לכל תאונה – למשל, סטייה מנתיב. אבל לפעמים, הסטייה מהנתיב נגרמת בגלל מהירות, ואת זה אי אפשר לרשום". לדבריו, אגף התנועה צפוי היה להכניס לשימוש ב-2010 מערכת ממוחשבת חדשה, שתאפשר לבוחני התנועה לרשום מספר סיבות לתאונה.

ובכן היום אנחנו כבר באמצעה של שנת 2012. האם אתם חושבים שהמערכת החדישה הוכנסה כבר לשימוש המשטרה? אם התשובה חיובית, אז היינו צריכים לראות, לדבריו, עליה מטורפת באחוז התאונות הקטלניות שמיוחסות למהירות. מצד שני, כשרואים שיש ירידה של 2%, אני שואל את עצמי האם לא מדובר, כרגיל, בקשקשת משטרתית שמטרתה להצדיק את מחלבת הכספים החדשה של המשרד לבטחון פנים…

אז מהי העבירה שגרמה להכי הרבה תאונות עם נפגעים?

כמובן. אי ציות לרמזור עם 18% (עליה של 2% לעומת שנת 2009), ואחריה סטיה מנתיב עם 14%. במקום השלישי והמפוקפק – אי-מתן זכות קדימה להולך רגל עם 10%.

ומה עושים במשטרה? נלחמים דווקא בעבירה שהכי פחות רלוונטית, שהרי סטיה מנתיב מאוד קשה לאכוף, ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל אמנם אפשרית, אבל זה דורש הצבת שוטר בכל צומת עם עיניים לכל הכיוונים. בלתי אפשרי. מצד שני, אם נצליח להציב מצלמות מהירות חדישות בהרבה קטעי כביש ישרים בהם הנהגים נוסעים, רחמנא ליצלן, במהירות אסטרונומית של 121 קמ"ש, אז נזכה להכנסות מטורפות. קרוב למיליארד ש"ח – בשנה – ונוכל להציג את זה לציבור ולממשלה כאילו אנחנו נלחמים בתאונות הדרכים.

כן בטח.

יחד עם זאת, רצוי לציין כמה נתונים מדאיגים נוספים:

1. שיעור מעורבותם של אופנועים בתאונות דרכים עם נפגעים, היה גדול פי שניים ורבע מחלקם במצבת הרכב ופי חמישה מחלקם בנסועה השנתית (קילומטראז').

2. חלקם של הערבים בין הנפגעים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה. הערבים מהווים כ 21%- מאוכלוסיית ישראל, אך 28% מהנפגעים בתאונות דרכים ( 34% מההרוגים).

3. כ- 34% מכלל ההרוגים היו הולכי רגל.

4. מעבר החצייה אינו מבטיח חצייה בטוחה – מבין הולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש, כ- 70% נפגעו במעבר חצייה.

אי לכך, המסקנה הברורה והיחידה היא שאם אתה הולך רגל שחוצה את הכביש במעבר חציה, יש לך סיכוי גבוה להיהרג ע"י גבר ממוצא ערבי הרוכב על אופנוע במהירות מופרזת בעת שהוא חוצה צומת באור אדום…

סעו בזהירות! בעצם לא. תשארו בבית. הכי בטוח.

נהיגה בכביש עם מצלמות מהירות גלויות מעלה את מהירות הנהיגה הממוצעת לעומת נהיגה בכביש עם מצלמות סמויות, שם המהירויות אינן עולות על המהירות המותרת, כך עולה ממחקר חדש שנערך במכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות (מעמק"ה).

לדברי החוקרים, מניתוח של דפוסי הנהיגה התברר כי הנהגים שנסעו בתנאי של מצלמות גלויות פיתחו החל מהמפגש הראשון דפוס של "נהיגת קנגורו": זיהוי של מיקום המצלמות, האטה חדה לפני המצלמה והאצה מייד לאחריה. עוד התברר כי הנהגים שיכללו דפוס נהיגה זו מפגישה לפגישה, כלומר, הם האטו בצורה פתאומית וחדה יותר קרוב ככל הניתן למצלמה ולאחר מכן האיצו בעוצמה רבה יותר עד למצלמה הבאה.

מערך תקשורת הסברה ודוברות האוניברסיטה (תהוד"ה) » נהיגת קנגורו:
http://wordpress.haifa.ac.il/?p=3969

ואני שואל – האמנם?

לפני מספר חודשים התחילו במשטרת ישראל את פרויקט מצלמות המהירות המכונה א-3, במסגרתו הוצבו עשרות מצלמות מהירות גלויות בכבישים, כשהמטרה היא להציב כ-300 מצלמות כאלה (קיראו על כך באתר). במחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ' יואל נורמן, ד"ר פארלי סתר והדס מרציאנו עבור קרן המחקרים שליד איגוד חברות הביטוח בישראל, ביקשו החוקרים לבחון האם קיומן של מצלמות מהירות גלויות לעומת מצלמות מהירות סמויות משנה את הרגלי הנהיגה של הנהג הישראלי.

במחקר השתתפו 30 נחקרים (15 גברים ו-15 נשים) שנהגו מספר פעמים בסימולציית נהיגה ממוחשבת בדרך שאורכה 24 ק"מ, בה המהירות המותרת התחלפה בין 50 קמ"ש ל-90 קמ"ש. מחצית מהמשתתפים נהגו בדרך שבה מוקמו 10 מצלמות מהירות גלויות (עמוד בצבע אפור, שבקצהו קופסא צהובה) והמחצית השנייה  נהגו בדרך בה מוקמו 10 מצלמות סמויות. כל הנהגים התבקשו להגיע מהר עד כמה שניתן לסוף המסלול, תוך שמירה על כל חוקי הנהיגה. למשתתפים נאמר כי הם נוסעים בדרך עם מצלמות מהירות וכי הם יקבלו "קנס" בכל פעם שיתפסו נוסעים במהירות מופרזת.

המשך…

מה קורה אם נתפסתם ע"י שוטר הטוען כי עברתם עבירת תנועה?

ובכן, ראשית הפעילו שיקול דעת וחישבו. האם באמת עברתם את העבירה כפי שהשוטר טוען?

היה והתשובה חיובית ואתם יודעים (בינכם לבין עצמכם) באופן וודאי כי לשוטר הוכחה חותכת, קבלו את רוע הגזירה, התנצלו, וקוו כי השוטר יוותר לכם. אם מזג האוויר נעים והשוטר קם עם מצב רוח טוב בבוקר (ולא הרגזתם אותו), יכול להיות שהוא דווקא יחליט לוותר לכם, אם כי אל תתלו תקוות גדולות בכך. כמובן עליכם לזכור שאחד מהפרמטרים שישפיעו על החלטת השוטר הם הממצאים שיתגלו בבדיקה שגרתית במסוף המשטרתי. שם רשומה כל היסטוריית התעבורה של כל נהג מראשיתה. לידיעתכם כי כיום לכול ניידת יש מסוף מחשב המחובר בצורה מקוונת למסוף הארצי, דרכם יכולים השוטרים לבדוק ולוודא את פרטיכם האישיים, רישום עבר פלילי, מס' ת"ז, מקום מגורים, גיל, מצב משפחתי וכו'. לחלק מהתושבים יש במאגר שבמסוף אף נתונים נוספים הקשורים לזיהוי פלילי, כתמונה, גובה ונתונים חיצוניים נוספים לזיהויים.

המשך…

מגזין גלובס פירסם היום כי ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה, כצפוי, את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (שהוגשה באמצע ינואר 2012) בנושא התרעה על מצלמות מהירות. על-פי ההצעה, מבקשת המשטרה להציב נורה כחולה מהבהבת על מצלמות המהירות האוטומטיות בכדי ליידע על קיומן – אחרת, לטענת תירוש, מדובר ב"מסחטת כספים". אנחנו יודעים את האמת, אבל השרים עדיין בשלהם, והם כאמור דחו את ההצעה.

עידכון יולי 2026: חלק מעמדות הגאטסו (מצלמות מהירות ו/או אור אדום) עוברות צביעה מכתום לצהוב. גם את הדחלילים הישנים הם צובעים לצהוב. זה כמובן נעשה בכוונה, כדי לגרום לנהגים לחשוב שכל העמדות הן חדשות. שימו לב.

ח"כ תירוש אמרה "הממשלה, בלהיטותה להיכנס עמוק לכיס של האזרח ולגזול ממנו מאות אלפי שקלים, מצאה דרך נוספת לעשות זאת. מצלמות מהירות הן לא פתרון קסם להפחתת תאונות דרכים, כך שאם רצונה של הממשלה שהנהגים יורידו את הרגל מהגז – עליה לסמן את המצלמות כפי שביקשתי בהצעת החוק. במצב שנוצר, מדובר במסחטת כספים לקופת האוצר". אני נוטה להסכים, אם כי כאמור מדובר במאבק אבוד מראש.

בדברי ההסבר להצעת החוק כתבה תירוש כי "בתקופה האחרונה הוצבו מצלמות חדשות בכבישים מרכזיים בארץ, ומתוכנן להציב עוד מצלמות. מיקומן של חלק מהמצלמות החדשות מוסתר מעיני הציבור עקב תנאי דרך שונים וזוויות ראייה, ועולה החשש כי המצלמות החדשות הוצבו בעיקר לצורך העשרת קופת המדינה באמצעות הנפקת קנסות רבים, ולא לצורך שימוש כאמצעי הרתעה לציבור הנהגים".
מגזין גלובס מזכיר לקוראים כי בדיון בוועדת המדע שנערך לפני מספר שבועות, התחייב בכיר במשטרה כי כל עמודי המצלמות ייצבעו בצבע כתום כדי להבליט אותם ולהעצים את ההרתעה. בפועל אנחנו רואים שכל העמודים המשמשים את מצלמות המהירות שהוצבו הם בצבע אפור בהיר, שמתמזג עם הרקע שלהם (מצלמות הרמזור-מהירות צבועות אכן בכתום).

נו, מה ציפיתם ממסחטת כספים? שתאותת על קיומה?

לאחרונה נחשפה בתקשורת (התוכנית של אורלי וגיא, ערוץ 10) שיטת שימוש מעניינת של המשטרה במכשיר הממל", או בשמו המקצועי LTI 20-20.

קראו עוד על אמצעי אכיפה בישראל

ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

לרוב בישראל המדידה תתבצע אך ורק מהחזית, כשהרכב או האופנוע מתקרב אל השוטר שמסתתר בניידת שלו או מאחורי עצם אחר.

יחד עם זאת, כפי שנחשף בתוכנית, ישנם מקרים בהם שוטרים לוזרים מאחור על רכבים המתרחקים מהם, בעיקר בנתיבי האצה בסמוך לכבישים מהירים. שני מיקומים מוכרים לשיטת לכידה זו הינם מחלף נתניה דרום, ומחלף אליפלט מדרום לראש פינה.

שוטר לוזר מאחור כשהוא והניידת הסמוייה נמצאים על רמפת האצה בסמוך לכביש מהיר. הוא לוזר על הרכבים החולפים משמאלו בכביש עצמו, ומרגע שנעל על רכב, הוא מודיע לשוטר נוסף הממתין בניידת במרחק מה. לאחר שהרכב נעצר, השוטר המודד מגיע אל הנקודה עם הניידת הסמוייה, מראה לנהג את המהירות, וכותב לו את הדו"ח.

שווה לציין שמכשיר הוולנטיין 1, כנראה גלאי המכמונות הטוב ביותר בעולם, מסוגל לקלוט גם לזירה מאחור. סביר להניח שגם מכשיר הפספורט 9500 יוכל לאתר את הלזירה מאחור, כמובן בתנאי שהמכשירים מוקמו בנקודה נכונה על שמשת הרכב. יחד עם זאת, בגלל המהירות שבה מכשיר הממל"ז מסוגל להינעל על מטרה, גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

ונשמרתם לנפשותיכם.

להלן סרטון שצולם בכביש החוף, כביש מספר 2. במהלך הסרטון ניתן להבחין כיצד המהירות המותרת על אותו כביש (100 קמ"ש) מופחתת ע"י תמרור שממש קשה להבחין בו ל- 90 קמ"ש, כל זאת ללא כל סיבה הנראית לעין. לאחר כמה שניות ניתן להבחין במצלמת המהירות מסוג גאטסו המוצבת באותו קטע.

עכשיו יקום נא הגאון התורן ממשטרת התנועה, המשרד לבטחון פנים, ו/או משרד התחבורה, ויציג בפני הציבור את ההסבר לכך, כשברור מעל לכל ש:

1. אין שום סיבה להפחית את המהירות הקבועה באותו כביש, באותו קטע. להזכירכם, מדובר בקטע כביש ישר לחלוטין וללא כל בעיות בטיחותיות מעבר למה שכבר קיים בו.

2. אין שום סיבה להציב את המצלמה דווקא באותו קטע שבו המהירות הופחתה, פרט לסיבה הברורה של שימוש בהפחתת המהירות הבלתי-צפוייה דווקא כדי להגביר את האפקטיביות של אותה מצלמה.

צפו בעצמכם ושפטו:

YNET חושף היום (תחילת פברואר) את החלמאות שממשיכה בתהליך ההטמעה של פרוייקט א-3 – פרוייקט מצלמות המהירות והרמזור החדשות של משרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים ומשרד האוצר (כן כן, משרד האוצר הוא שחקן מפתח כאן במיוחד לאור העובדה שבשיאו הפרוייקט אמור להכניס קרוב למיליארד ש"ח בשנה מקנסות).

כבר כתבתי כאן בעבר על הטפשות האופיינית למשרדי הממשלה: אישור מכון תקנים שהוצא רק לאחרונה למרות שהיו להם שנים להוציא אותו, וכן על תהליך התקנה רשלני של המצלמות בשטח. אבל כעת מגלה YNET שגם בצד החוקי החלמאות חוגגת.

על פי הבדיקה שערך YNET, עולה כי למרות ההצהרות וההפחדות שמשחררים בכירי המשרדים והמשטרה בימים ובשבועות האחרונים (נכון לפברואר 2012), משטרת ישראל אינה יכולה להגיש דו"חות על עבירות אותן יתעדו מצלמות האכיפה החדשות. הסיבה, כך על פי YNET, היא שהחוק הקובע כי צילומים הם ראיה קבילה בבית משפט כלל אינו מתייחס לצילומים הדיגיטליים שמפיקות המצלמות החדשות. למעשה, החוק מכיר כיום במצלמות מיושנות המצוידות בסרט צילום, אותו יש להכניס ולהוציא מהמצלמה. אלא שהצילומים שמפיקות המצלמות החדשות מועברים ישירות באמצעות שידור דאטה סלולרי למרכז בקרה, ולכן אי אפשר לספק הוכחה שכזו.

הייתם מצפים שמישהו שם יחשוב על זה עוד לפני שהוא יוצא בהצהרות. אבל לא. לא בישראל.

YNET ממשיך וכותב שמדינת ישראל היתה מודעת היטב לבעיה. היום (תחילת פברואר) אמורה היתה להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון, ובו יתבקשו השרים לאשר רפורמה בענישת עבירות תנועה, הכוללת תיקונים רבים לתקנות התעבורה. בין התיקונים, נכלל שינוי של הגדרת "סרט צילום", כך שיותאם למצלמות האכיפה החדשות. אולם, כך לדברי YNET, גם אם הוועדה תאשר את התיקונים, הממצאים שיפיקו המצלמות הדגיטליות לא יהפכו מיד לקבילים בבתי המשפט. זאת, מאחר שהפיכת השינויים לחוק דורשת את אישור ועדות הכנסת הרלוונטיות – ובמקביל אישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת. מכאן עולה כי במשרד לביטחון פנים ובמשטרה מעריכים כנראה כי כתבי האישום הראשונים שיתבססו על המצלמות החדשות, יגיעו לבתי המשפט רק בעוד כחמישה עד שישה חודשים, ובפרק זמן זה אפשר יהיה לסיים את הליך החקיקה.

בישראל – המציאות עולה על כל דימיון.

לא ניתן להרשיע על סמך המצלמות – YNET רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4185364,00.html

מכתבה שעלתה היום ב- YNET עולה כי "נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על עשרות מחקרים בעולם, מעלה כי מצלמות רמזור גורמות דווקא ליותר תאונות דרכים, כתוצאה מבלימה פתאומית. עוד עולה מהמחקרים כי מצלמות מהירות מוסוות לא הפחיתו באופן מובהק את מספר התאונות. הממצאים מחזקים את החשש כי פרויקט האכיפה הדיגיטלי החדש נועד בעיקר להעשיר את קופת המדינה".

בוקר טוב אליהו.

קראו עוד, פה:

מצלמות אכיפה מעלות את מספר התאונות – YNET רכב

החל מה- 1 בינואר 2012 תתחיל המשטרה, בשיתוף פעולה עם משרד התחבורה שזמם והעביר סט של פקודות וחוקים דרקוניים חדשים בסיועה של הכנסת, לאכוף בצורה מחמירה מספר עבירות תנועה. צרפו לזה את מחלבת הכספים הנקראת "פרוייקט א-3", וקיבלתם שנה שתהפוך את חייהם של הנהגים, של כולנו, למחורבנים הרבה יותר.

קופת המדינה המתדלדלת כתוצאה מתשלומים המועברים לגורמים הסטנדרטיים – משרד הביטחון, ישיבות וכוללים, תשלומי ביטוח לאומי למובטלים מרצון ולמשפחות שעושות ילדים כחלק מהתכנון הכלכלי שלהן במגזרים ספציפיים, להתיישבויות חוקיות ובלתי חוקיות בשטחים ועוד – הביאה את פרנסי האוצר לחפש, בשילוב עם פקידי משרד התחבורה, ערוצי הכנסה חדשים למדינה.

הקמת פרוייקט המצלמות הדיגיטאליות הגרנדיוזי של מל"מ-תים מהווה חלק נכבד מהגדלת הכנסה זו – עד כ- 400 מיליון ש"ח בשנה הכנסות רק ממצלמות אלה.

בנוסף, וזאת על מנת שלא להשאיר אף נהג פטור מתשלומי "מיסים" אלה, תתחיל המשטרה לאכוף בצורה קפדנית עבירות מהירות ותתחיל לעשות זאת מרף הרבה יותר נמוך מאשר בעבר. אכיפת המהירות הדרקונית בסיוע אמצעים אלקטרוניים חדשים תיעשה גם ברמזורים, וכפי שדווח פה באתר בעבר, מצלמות המהירות מסוג גאטסו יאכפו לא רק את אי העצירה באור אדום, אלא גם מעבר הצומת במהירות הגבוהה מהמותר.

החלק המצמרר ביותר בשינוי המדיניות הממשלתית בנושא קשור דווקא לדרך היחידה שהיתה עד כה לאזרח להתגונן מפני אכיפה לא חוקית, באמצעים לא מכויילים, או בפני שוטרים שלא עשו את עבודתם כראוי (זוכרים את מקרה הנהג שצילם שוטר בזמן שנתן לו דו"ח על אי עצירה, לכאורה, בעצור זה רק מקרה אחד, תחשבו על כל אלה שלא היו מצויידים במצלמה ברכבם). תקנות חדשות שמתכוונת הכנסת להעביר יקבעו כי מעתה, נהגים שניתן להם דו"ח מסוג "ברירת משפט" המעוניינים להתמודד עם דו"ח שניתן להם לדעתם בצורה לא חוקית, והפונים לקבלת סעד משפטי, יחוייבו בקנס כפול באופן אוטומטי במידה והשופט יפסוק לרעתם. לטענת משרד התחבורה, שינוי זה יעזור להפחית את העומס המוטל על מערכת המשפט בעקבות עשרות אלפי בקשות להישפט שמגיעות למערכת מדי חודש. לאחר השינוי, כך חושבים בממשלה, יחשוב האזרח פעמיים בטרם יטרטר את המערכת המשפטית בניסיון מיותר לדחות את גזר הדין או להתחמק מתשלום הדו"ח בגלל סחבת משפטית. בפועל, לדעתי התוצאה תהיה פגיעה קשה מאוד בזכותו החוקית של אזרח לקבל סעד משפטי נגד מה שהוא רואה כדו"ח שגוי או לא חוקי. מכיוון שגם כך סיכוייו של אזרח שלא מסתייע בשירותיו של עו"ד יקר לזכות במערכה המשפטית נמוכים עקב הטייה מוכוונת של המערכת לטובת המשטרה, אזרחים רבים יפגעו קשות כתוצאה מתקנה זו.

לכתבות נוספות בנושא:

ynet ביצעתם עבירת תנועה חמורה? הקנס יוכפל – רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4142835,00.html

ynet ענישה מחמירה בדרך: עברייני תנועה – לכלא – רכב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4167512,00.html

לקראת האכיפה הדרקונית בכבישי ישראל: נהגים, כך תימנעו מנקודות ומדוחות תנועה באלפי שקלים – גלובס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000710979

להלן סקירה מקיפה ומרוכזת בנושא האיומים בנושא אכיפת מהירות ע"י משטרת ישראל העומדים בפני נהגים בישראל.

פוסט זה נכתב בנובמבר 2011, אבל עד תחילת 2025 לא חל כל שינוי באמצעי אכיפת המהירות של המשטרה בישראל.

לפני שאתחיל חובה עלי להזכיר, אם הדבר לא היה ברור עד כה – אין במאמר זה כל קריאה, עידוד או בקשה מאף אדם לעבור את החוק. כולנו צריכים לשמור על החוק, כלשונו. נקודה. יש לציין, כמובן מאילו, שנהיגה/רכיבה במהירות החוקית תפתור אתכם מכל צורך לדאוג מהאכיפה המשטרתית. יחד עם זאת כולנו בשלב כזה או אחר של הנהיגה עלולים למצוא עצמנו במצב שבו מהירות הנהיגה שלנו גבוהה מהמותר בחוק, וחוקי מרפי טוענים שבדיוק אז יקפוץ לכם שוטר לאמצע הכביש. לכן, קראו הלאה והקפידו.

על מנת להתגונן מפני אמצעי אכיפה אלה על הנהג לעשות שימוש במגוון גלאים וכלי הגנה. אצלי באתר תוכלו למצוא סקירה של חלק מאמצעים אלה.

1. מכשירי אכיפה מבוססי רדאר (מכ"ם)

מכמונות המהירות מבוססות הרדאר הן בעצם מכשירים שונים המשדרים קרני רדאר (מכ"ם) בתדר מסויים והמסוגלים למדוד את מהירות כלי הרכב הנעים לקראתם או המתרחקים מהם. מכשירים אלו פועלים על עיקרון דופלר שאומר שככל שעצם מסויים מתקרב למשדר תוך כדי השידור, עצמת האות המוחזר בחזרה מן העצם תגדל, ולהיפך, כתלות במהירות היחסית בין המשדר לעצם הנמדד. אם גם המכמונת עצמה נמצאת בתנועה יש לחסר מהמהירות היחסית את מהירות המכמונת וכך לקבל את המהירות המוחלטת של הרכב הנמדד. לחלק מהמכמונות יש מצלמה אשר מופעלת עם קליטת רכב עבריין, וחלקן מצריכות מהשוטר לסכן את חייו, או לבצע מרדף משטרתי כדי לעצור את הנהג הפושע.

בישראל אמצעים אלה כוללים את הדבורה (MPH Industries Bee III).

הערה: בעבר היתה המשטרה משתמשת במצלמות מהירות מתוצרת מולטנובה (Multanove 6F) שאינן רלוונטיות יותר מאז סוף 2016 בה הוצאו כל מכמונות המולטנובה משירות מבצעי.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים.

2. מכשירי אכיפה מבוססי לייזר

ממל"ז – מד מהירות לייזר או אקדח לייזר – היא מכמונת המהירות המבוססת קרן לייזר. מדובר במכשיר דמוי אקדח המכיל דיודה המקרינה קרן לייזר לטווח של כמה מאות מטרים, והפועלת בדומה לאמצעים צבאיים ואזרחיים המשמשים למדידת מרחק, כשהוא מבוסס על אפקט דופלר למדידת מהירות האובייקטים אליהם האקדח מכוון. לאקדח מוצמדת עינית אופטית העוזרת למפעיל לכוון את אלומת הלייזר אל עבר חזית העצם הנמדד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את אקדח הממל"ז (LTI 20-20).

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי רדאר הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי מכמונות מתאים, אם כי צריך לדעת שבגלל מהירות הנעילה על המטרה של הממל"ז גם גלאים משוכללים לא מסוגלים לתת התראה נאותה בפניו, ולצערי ברוב המקרים ברגע שהגלאי מצפצף משמעות הדבר ששוטר נועל עליך ברגעים אלה ממש.

3. מכשירי אכיפה מבוססי פסי השראה מגנטיים

מכמונות המופעלות ע"י פסי השראה מגנטיים מבוססות על לולאות המוטמעות בתוך אספלט הכביש. על ידי מדידת ההשראות שהרכבים החולפים יוצרים על פני הלולאות הללו, יודעת המערכת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן, לכל נתיב בנפרד.

בישראל אמצעים אלה כוללים את מצלמות הגאטסו (Gatsometer GS11).

פה תוכלו לקרוא עוד על מיקומי מצלמות הגאטסו.

כדי להתגונן מפני מכשירים מבוססי פסי השראה מגנטיים הנהג צריך להצטייד במכשיר גילוי נקודות עניין מבוסס GPS.

בואו נתחיל.

המשך…

בשורות טובות לנהגים ולרוכבים? לא ברור מה הביא את המדינה להחליט על כך, אבל ממידע שהגיע אלינו עולה כי הפעלתן המבצעית של מערכת מצלמות המהירות והרמזור האוטומטית מתוצרת חברת "גאטסו", הידועה בכינוי "פרויקט א-3" נדחתה לפחות עד תחילת שנת 2012.

במסגרת השלב הראשון של פריסת המערכת שתכלול בעתיד כ- 300 מצלמות, נפרסו עד כה על כבישי ישראל כ- 37 מצלמות מהירות ורמזור. תוכלו לקרוא עוד על המצלמות, הפרוייקט, ועל אמצעים לגילוי והתמודדות עם המערכת כאן באתר.

הדחיה, כך מסתבר, נועדה לאפשר בחינה מחודשת של מהימנות מערך האכיפה החדש, וזאת במטרה למנוע מנאשמים שייתפסו נוהגים במהירות מופרזת מלערער על אמינות הצילומים.

המשך…

מערכת מצלמות המהירות והרמזור האוטומטית מטיפוס "גאטסו", הידועה בכינוי "פרויקט א-3", תתחיל להפיק דו"חות מבצעיים רק בנובמבר, כך נמסר מהמשרד לביטחון פנים האחראי על הפרויקט. זאת למרות שהמערכת הייתה אמורה לסיים את תקופת הניסיון שלה כבר החודש ולמרות שמועות רבות שנפוצו אודות הפעלתה המבצעית כבר בחודש יולי השנה (מה שהתגלה בנתיים כברווז עיתונאי, בדיוק כמו ההודעה על הפעלתן באפריל, ולפני זה בנובמבר 2010). לטענת המקורות, הסיבה לעיכוב היא לאו דווקא המחאה החברתית שצוברת תאוצה בחודשים האחרונים אלא עיכובים בירוקרטיים שנובעים מהעדר אישורים של חברת החשמל, מע"ץ וגופים נוספים שאמורים לתת את ההכשר לעמודי המצלמה.

תזכורת – עד כה נפרשו כ-26 עמודי מצלמה אמיתיים, מתוכם כ-17 מצלמות רמזור והשאר מצלמות מהירות, זאת בנוסף לעוד כמה עמודים בעמדות דמה באתרים חילופיים. תוכלו לקרוא עוד על פרוייקט א-3 באתר, כולל הסבר מלא אודות שיטת ההפעלה של מצלמות הגאטסו, מיקומי הגל הראשון של המצלמות, וכן סקירה אודות אמצעי ההגנה בפניהן.

יש לציין כי באנגליה, צרפת ואוסטרליה, הממשלות מפרקות חלק נכבד מתשתיות המצלמות שמוצבות על כבישי המדינות לאחר שמחקרים גילו שהצבת המצלמות לא רק שאינה תורמת במאום להפחתת תאונות הדרכים באותם קטעי כביש, אלא לעיתים אף מביאה לעלייה במספרן של התאונות. בישראל, כמו בישראל, מגלים את אמריקה שנים לאחר הגויים, ובישראל כמו בישראל חושבים שאנחנו יודעים טוב יותר מכולם.