אין רוכב שלא נפל לו האופנוע לפחות פעם אחת. לפעמים מדובר באופנוע קל משקל, אותו אפשר להרים בקלות. אבל לפעמים זה קורה עם אופנוע כבד, תרתי משמע. וכשזה נופל – פרט להיסטריה הטיפוסית של הרוכב מעצם הנפילה, הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות זה להחזיר את האופנוע למצבו הטבעי – על שני הגלגלים שלו.
בהנחה שהרוכב או הרוכבת עצמם לא נפגעו, ובהנחה שהאופנוע נפל על משטח ישר יחסית, פעולת הרמת האופנוע ממצב השכיבה שבו הוא נמצא היא פעולה שניתן לבצע אותה בקלות יחסית, אם יודעים איך.
הסרטון הבא ממחיש את הטכניקה:
כמו שרבים מאיתנו יודעים, כשמנהלים בכירים רוצים למצוא דרך לבזבז את התקציב שלהם, וכשהם רוצים לתת לעובדים שלהם תחושה של "צ'יפרו אותך על העבודה הקשה שעשית" – הם מקיימים כנס באיזה אתר אקזוטי. הוצאות הכנס נכנסות לתקציב שלהם תחת סעיף "הדרכה", וכך הם עומדים ביעדים השנתיים שלהם למסגרת התקציב ואינם מסתכנים בקיצוצו לקראת השנה הבאה.
אלא מה, בישראל המונח "יעד אקזוטי" מתייחס בדרך כלל לאילת. עיר שמאופיינת במזג אוויר חם באופן יוצא דופן, ובריכוז מוגבר של ערסים ועברייני צעצוע.
אין מקום טוב יותר לקיים בו כנס של קציני משטרה מאשר באילת (נו טוב, נתניה או בת-ים יכלו להיות אופציה טובה, אבל איך תסבירו לאישה שנעדרתם במהלך סוף השבוע? הרי אפשר בקלות לחזור הביתה מנתניה, לא צריך לישון שם לילה…).
נחזור לסיפורנו. במהלך כנס פלילי/תעבורה שנערך כאמור בעיר הדרומית, חשפה המשטרה את השירות החדש לאזרח, ואשר אמור להיות פעיל "בקרוב".
שירות חדש: עברתם את המהירות המותרת? תקבלו SMS
הרעיון, אגב, די מבורך לדעתי. בהתחשב בעובדה שנגע המצלמות הוא דבר נתון, ואם נניח שהמשטרה תשיג את רצונה ואכן תפרוס עוד כ- 150 מצלמות על כבישי הארץ, אז אין ספק שכמות הנהגים שתתפס בעדשות המצלמה רק תלך ותגדל עד למאסה קריטית מסויימת, ממנה המספרים רק ירדו. עד שזה יקרה, מוטב לנהג שידע שהוא נתפס בעודו מבצע עבירת מהירות לכאורה, מאשר להמשיך ולבצע את אותה עבירה באותו מיקום שוב ושוב ושוב מבלי לדעת שהדו"חות הולכים ונערמים אצלו בתיבת הדואר.
עופר רונן החרוץ התנדב לקחת על עצמו את המשימה המסוכנת של רכיבה על חלק מהאופנועים החדשים שהשיקה חברת מאיר, יבואנית אופנועי הונדה בישראל, ואשר נערך ביום קייצי ונעים של אמצע ספטמבר במסלול המוטו-ג'יפי הבינלאומי של כוכב יאיר. טוב, הגזמתי קצת. אבל זה הקונספט. עכשיו בואו נראה איך היה לו.
בעיני לרכב על מספר רב של אופנועים שונים ביום מסלול אחד זה תענוג שלא מפספסים. לכן, כשהציעו לי להצטרף להשקה ולרכיבות המבחן של הונדה בכוכב יאיר קפצתי על המציאה. הבוקר התחיל במתקפה של מאפים טריים וקפה איכותי, המשיך במנות גורמה של גרנולה עם יוגורט ושבבי חלבה ומקופלת, עד שבשלב מסויים נאלצתי להזכיר לעצמי שלא בשביל זה באתי. עליתי על הציוד ויצאתי לקרב.
בין שלל הדגמים שהובאו למסלול כבר בהתחלה תפס את עיני אופנוע מוזר למראה, הנראה כמו הכלאה בין מיניבייק לאופנוע נייקד אכזר, עם מזלג הפוך ומכלולים שמשדרים איכות. עוד בנסיעותי הרבות באזור דרום מזרח אסיה ראיתי רבים כאלה, ולא הבנתי למה לא מביאים אותם ארצה.
מדובר ב- MSX 125, שעל המטר תשעים פלוס שלי נראה כמו בימבה. זהו כלי קטן, זול וזריז עם מראה מאוד יחודי שיכול להוות תחליף לקטנוע לבני ה- 16, או כרכב נוסף במשפחה המשמש להתניידות עירונית. עם צריכת דלק מוצהרת של ליטר אחד לכל 52 ק"מ, תג מחיר של 20900 ש"ח ומכלולים איכותיים אני מאמין שיש לו פוטנציאל לנגוס בנתח שוק משמעותי.
הנה עברה לה עוד שנה, ואוטוטו אנחנו נמצאים בפתחה של שנה עברית חדשה. גם השנה, כמו כל שנה, מנהלי פורום אופנועים בתפוז מתכוונים לרכב למצדה.
טיול מצדה של ראש השנה התחיל בקיץ 2002 בפורום האופנועים של תפוז, המוכר בכינויו "פורום 8". הרעיון המקורי היה של ירון שטייגמן (Phangan), והתכנון היה לצאת לטיול לילי כשבסופו מגיעים למצדה כדי לצפות בזריחה הראשונה של השנה. הטיול היה מוצלח למדי והחב'רה קבעו שייפגשו לאותו טיול גם בשנה הבאה. משם הכל היסטוריה.
בשנים לאחר מכן המשיך הטיול להתקיים מידי שנה בעידודם ואירגונם של גולשי ומנהלי הפורום. מספר המשתתפים הלך וגדל משנה לשנה, וקבוצות של רוכבים התארגנו כדי להגיע למצדה בבוקר ראש השנה מכל קצוות הארץ.
לצערנו, עם השנים איבדנו חברים בתאונות, והטיול הוקדש לזכרם. המשך…
בבית המשפט לתעבורה בבאר-שבע הסתיים הליך משפטי מורכב שבו אוחדו 11 תיקים של נהגים שהואשמו בנהיגה במהירות מופרזת. איחוד התיקים נעשה על מנת להוביל לפתרון יעיל ומהיר של כמות התביעות בנושא מערכת א-3. בסיומו של ההליך הרשיע השופט אלון אופיר את כל הנהגים המעורבים.
ynet מכה לממהרים: "מצלמות המהירות אמינות ומדויקות"
במהלכם של הדיונים המשפטיים נבחנה המערכת בידי מומחים חיצוניים (אין בידי פירוט של מי היו אותם מומחים), והשופט אף יצא ביחד עם כל הסנגורים לסיור שטח בצומת בית-קמה שם למדו כיצד פועלת מערכת המצלמות. המשטרה סגרה באותו זמן את הכביש לנסיעת אזרחים, ועל פני המצלמה חלפו בזה אחר זה מספר אופנועים משטרתיים במהירויות שנקבעו מראש, בעת שהמצלמה צילמה אותם והממצאים הובאו בזמן אמת בפני השופט בעודו בשטח.
בעקבות בדיקות אלה קבע השופט כי "מומחה התביעה ביסס באופן מוחלט את אמינות מערכת א-3, תוך שהוכיח בניסויים ובדיקות שבוצעו לה כי בדרך הצבתה ותפעולה, המדובר במערכת המבצעת מדידת זמן ותרגומו יחד עם נתון מרחק לנתון מהירות מדויק מאוד".
תמונות שהגיעו לידי מראות משלוח חדש של עמדות גאטסו המוכנות להתקנה. המשלוח שהגיע בימים האחרונים למחסן חברת ח.מר, קבלן ההתקנות של פרוייקט א-3, מראה 10 עמדות חדשות המכילות את עמודי העמדה, ראש העמדה (בו מותקנת המצלמה), וחלקים אחרים.
מהתמונות עולה גם כי משום מה, היצרן שמייצר את העמודים, עדיין ממשיך לייצר את חלקם בצבע אפור, כמו שהיו בשימוש בתחילת ההתקנות בפרוייקט. כעת כל המצלמות המותקנות אמורות להיות בצבע כתום אחיד, ופרט ל- 3 עמדות שבהן הצבע האפור נותר כפי שהיה (שתי מצלמות בצומת הולץ בתל אביב, ועוד אחת בצומת גשר רוקח), כל המצלמות אכן כתומות. לא ברור מה יהיה גורלם של העמודים האפורים בתמונות.
תודה למי ששלח לי אותן… 🙂
סרט זה מכיל קטע תאונה שעלול להיות מטריד במיוחד. מצד שני, לנו, כאופנוענים, זו חובה לצפות בו.
סרטון זה ממחיש כיצד מה שנראה כמהירות מופרזת מצידו של רוכב שמרגיש ביטחון רב על האופנוע שלו מביאה אותו לכדי מפגש חזיתי עם רכב שכנראה לא צפה את מהירותו הגבוהה, לא שפט בצורה נכונה את המרחק המצטמצם במהירות ביניהם, ואשר יצא לפניה שהיתה קטלנית עבור הרוכב.
הסרטון שזכה (עד כה) ללמעלה מ- 8 מיליון צפיות (ופורסם אף בדוג"רי) מתאר את אימו של הרוכב – בחור בריטי בשם דיוויד – כשהיא מספרת על בנה ועל אהבתו הרבה לאופנועים.
הרוכב תיעד את נסיעתו האחרונה באמצעות מצלמת קסדה. למי שלא מעוניין לצפות בהקדמה (המשלבת בתוכה גם את התחלת הרכיבה האחרונה של דייויד), אפשר לדלג לאזור הדקה 2:40 לערך.
התאונה התרחשה בבריטניה בשנת 2013 והסרטון שנמצא במצלמת הקסדה של הרוכב שוחרר לציבור ע"י המשטרה המקומית, כמובן בתיאום עם משפחתו.
http://youtu.be/xq2xStb0R-c
זכרו: לנו כרוכבים אין שום הגנה מפני הרכבים הסובבים אותנו. אין לנו כל הגנה מפני טעויות של אחרים, ולכן עלינו להיות זהירים שבעתיים.
באיחור אופנתי קל של יומיים (נו, אני נמצא בחו"ל, מותר לי) הנה לפניכם הפרטים.
עמדה חדשה של מצלמת גאטסו הותקנה בכביש 5 לכיוון מזרח, כ- 20 מטר מקו מחסום אורנית.
מה שמיוחד בהתקנה הנוכחית הוא כיוון ראש המצלמה. המצלמה נמצאת אמנם על המסלול ממערב למזרח (כלומר מראש העין לכיוון אריאל), אבל כרגע ראש המצלמה דווקא פונה לכיוון ההפוך, כלומר כנגד כיוון התנועה. לא ברור אם מדובר בהתקנה זמנית, עד שיגיע טכנאי לסדר את כיוון ראש המצלמה, או שמא מדובר בהתקנה ראשונה מסוגה בישראל. ממבט בתמונה השניה, נראה שהשלט שהמצלמה נמצאת בסמוך אליו עשוי להסתיר לה את שדה הראיה במידה והיא תסובב כמקובל עם כיוון התנועה.
הערה: במידה והיא תישאר בהגדרה הנוכחית, לכשתהפוך מבצעית, היא תצוייד במבזק (פלאש) אינפרא-אדום, ומן הסתם לא תהיה יעילה לגבי אופנועים.
תודה לניסים ונינו, אנדריי פיליפנקו ואחרים על המידע והתמונות)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מספר ימים מועט עבר מאז התבשרנו על המצלמה החמישית באשדוד, והנה צצה לה אחת נוספת, שישית במספר בעיר.
המצלמה מותקנת על רחוב שדרות ירושלים בצומת עם שדרות הפרחים לכיוון מזרח.
אשמח לקבל תמונות.
(תודה לדודי על המידע הראשוני, וליואל סרוסי על האימות)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
היום התבשרנו על מחקר חדש שנערך עבור עמותת "אור ירוק" על ידי מספר "מומחים" בנושא: פרופסור שלמה בכור, סמדר מוריק מהטכניון, וחברת דיסל. מאז הפיאסקו של "חקירת העומק" של תאונת הדרכים בה נהרג טל שביט, אני לוקח כל מחקר שממומן ע"י אור ירוק בערבון מוגבל ביותר.
לצערי הלינק לאייטם באתר של אור ירוק לא עובד יותר, כנראה אינטרס של מישהו להוריד אותו. תשאלו את עצמכם למי יש כזה אינטרס. למזלי יש לי כאן העתק של הקובץ: mazlemot_mehirut_report_2014
לדברי אור ירוק, המחקר בדק ומצא מהם הכבישים וקטעי הדרך אשר יש להציב בהם את מצלמות המהירות על כבישי ישראל, ולפיו, על אותם כבישים שבהם הוא ממליץ להתקין את 100 המצלמות הראשונות נהרגו 140 בני אדם במהלך שלוש שנים (2009-2011). מדובר במחקר מקיף אשר ממפה את נקודות הסיכון ב-27 כבישים מרכזיים בישראל וממליץ למדינה היכן להקים 280 מצלמות אכיפה. המחקר מתבסס על השוואת נתוני תאונות הדרכים ונתוני מהירות כלי הרכב שנסעו בכביש.
עד כאן הכל טוב ויפה. לכאורה קיים כאן מחקר מקצועי המבוצע בצורה מדעית מסודרת, שמגיע למסקנות חד-משמעיות בנוגע להמלצות למשטרה היכן להציב את מכמונות המהירות הקבועות שלה (הנחתי שמדובר במכמונות מסוג "גאטסו" המשמשות בפרוייקט א-3).
אבל כמו הרבה מחקרים של אור ירוק, ישנה כאן הנחה שכאילו לפיה המחקר של פרופ' שלמה בכור הוא האורים והתומים של הנושא, וכי ממצאיו הם האמת האבסולוטית. מי קבע שדווקא אלו הם המקומות הראויים ביותר? המשך…
עמדת גאטסו חדשה, חמישית במספר, הוקמה באשדוד על מנת להקל על גביית המיסים מהאזרחים במקום. להזכירכם, באשדוד אמורות להיות 7 מצלמות בסך הכל.
העמדה ממוקמת על רחוב מנחם בגין (השלישית בו), לכיוון מזרח, ממש לפני מחלף עד הלום בצומת עם רחוב משה סנה.
(תודה ל- tamirley, ול- a chain על המידע והתמונות)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
כפי שאתם יודעים, האתר שלי עוסק בחלקו בנושא אכיפת המהירות על כבישי ישראל בידי משטרת ישראל. ככזה, ביצעתי כאן מספר סקירות ובדיקות השוואתיות בין מספר גלאים מובילים בשוק. אחד הגלאים שנבדקו אצלי בעבר היה ה- Passport 9500i שאמנם הרשים באיכות ההרכבה שלו וכן ביכולת הגילוי של רוב האמצעים בהשוואה לגלאי המוביל בשוק – ה- Valentine One – אבל מאז עברו מספר שנים, ולפספורט בנתיים הצטרף אח צעיר אך מוכשר הרבה יותר – ה- Passport 9500ix. הדגם החדש (למען הדיוק הוא לא ממש חדש, הוא נמצא בשוק מזה כשנתיים לפחות) נמכר בישראל ע"י יבואן רשמי, והוא היה זה אשר סיפק לי את המכשיר למטרת הבדיקה.
אגב, כבר כתבתי בזמנו כאן על כיצד יש לכייל את הפספורט 9500ix לעבודה בישראל.
הפספורט 9500ix מתהדר בכל תכונותיו של הדגם הקודם. כמוהו, גם דגם זה מכיל את כל אופציות הגילוי הנחוצות (חלקן לא נמצא בשימוש בישראל), וגם רכיב GPS שבאמצעותו מודד המכשיר את מהירות הנסיעה, וכן את מיקומך. בניגוד לדגם הקודם בו הנהג היה צריך להזין ידנית רשימת נקודות ציון רלוונטיות (לדוגמה איומים כמו מצלמות מהירות, מיקומי מלכודות וכו'), כאן מספק היבואן בישראל בסיס נתונים שאמור להיות מעודכן למדי, ואשר מכיל (נכון לרגע כתיבת שורות אלה) את כל מיקומי מצלמות המהירות מסוג גאטסו בישראל.
חשוב לציין – היצרן מבדיל בין גרסאות אמריקאיות של הגלאי לבין גרסאות בינלאומיות. לכן, מכשיר Passport 9500ix אשר נרכש בארה"ב לא יוכל לעבוד בישראל בצורה תקינה, ובסיס הנתונים שבו לא יוכל לעבוד בישראל. קחו זאת בחשבון כשאתם מתפתים לרכוש גלאי כזה מיד שניה או מאיביי למרות המחיר המוזל. המקום הבטוח ביותר לרכישת מכשיר פספורט הוא דרך היבואן הרשמי בישראל.
עידכון בסיס הנתונים מתבצע ע"י חיבור המכשיר למחשב באמצעות הכבל המסופק, והפעלת תוכנה. מרגע זיהוי והרשמת המכשיר תוכלו לעדכן את נתוני המצלמות וכמובן לבצע שינויים כאלה או אחרים בהגדרות המכשיר. הפספורט, כמו הוולנטיין 1, יודע לקלוט איומים בתדרי K ו- X שאינם נמצאים בשימוש בישראל, וכן בתדר Ka (המשמש את הדבורה והמולטנובה הניידת). כמובן שהוא קולט גם לייזר (ממל"ז).
הערה: זהו לא מבחן השוואתי אל מול הוולנטיין 1, אבל מכיוון שהזכרתי אותו, יש לציין כי חלק מתכונות הפספורט הקשורות לרכיב ה- GPS כלל אינן קיימות בוולנטיין שכן הוא איננו מכיל רכיב כזה. לכן אילו היינו רוצים לבצע השוואה מלאה, היינו צריכים להשלים את הוולנטיין באמצעות מכשיר צ'יטה, אך כאמור זו איננה מטרת המאמר. המשך…
הכותרת אומרת הכל. לא הולך להיות פה שום טויסט בעלילה, ולכן אם אתם מסוג האנשים שמחפשים את השורה התחתונה – אתם יכולים ללכת מפה עכשיו.
אני יודע שזה הולך להיות קשה כבר לקראת 5 או 6 בבוקר. התברכתי בבת זוג עם הרבה מעלות טובות, אבל קור היא לא סובלת, ובתור אחת שמעדיפה לישון גם בקיץ במיטה ביחד עם אותה שמיכת פוך אווזים (800 ש"ח, גולף אנד קו, במבצע) גם בקיץ וגם בחורף, אתם מבינים שמזגן היא לא מפעילה. לא כל עוד היא בהכרה. למעשה, מבחינתה, ההבדל היחיד בין ליל קיץ לליל חורף עבורה הוא השאלה האם היא לובשת גם פיג'מה העשוייה מפליז, או לא.
אז לקראת 5 או 6 בבוקר אני בדרך כלל מתעורר עם זיעה חמה שמטפטפת לי מהגבות היישר לתוך העין או הפה (ואז היא חמה וגם מלוחה). ואז אני יודע שזה הולך להיות קשה. המאוורר שזוגתי מרשה לי להפעיל בלילה כבר לא עוזר. אני מרים את המגבת הקטנה שבמקרה נפלה לתוך המזוודה שלי במהלך שהותי באחד ממלונות אירופה ומנגב את עצמי. זה מספיק כדי לאפשר לי להירדם. זה בדרך כלל מספיק לי עד בערך שבע וחצי, ואז זוגתי, שמסיבה לא ברורה אוהבת אותי יותר מאשר היא אוהבת את חשבון החשמל שלה, מדליקה לי מזגן מתוך רחמים (וגם בגלל שהיא יודעת שהיא כבר יוצאת לעבודה ולכן לא תיאלץ לסבול את הקור להרבה זמן). "זאת אהבה" היא מכריזה, ואני, בלית ברירה מסכים. אני אוהב מזגן.
אני מתעורר. כולי ספוג מים. גם הסדין רטוב, וכן הציפה של הכרית. המזגן מרגיע אותי קצת, אבל אני יודע שהיום רק התחיל.
כמו שאתם בטח יודעים, אם אתם קוראים קבועים באתר הזה, אני אוהב אופנועים. אני אוהב אותם יותר מאשר אני אוהב מזגן, אבל היום המאבק קשה מאוד. אני מסתכל מהחלון, רוח קלה נושבת ומנענעת קלות את ענפי העצים של השכן. דרכם אני רואה את האופנוע שלי. חונה בצל, הכיסוי מסתיר לא מסתיר את חמוקיו, שריריו המשורגים נמתחים, ככאלה של שרירן המתאמן לקראת תחרות מר יוניברס.
הערה: כן, זה קצת מטריד גם אותי שאני נוהג לדבר על האופנוע שלי בלשון זכר. אני קורא לו "אבו-מוסא" (הרביעי, למען הדיוק), וזה שאני מתאר אותו כאן כאיזה מר עולם ערבי משוח בשמן עושה גם לי עווית קלה בקצה העין. איך אמר ג'רי סיינפלד? Not that there's anything wrong with that, אבל אני מצהיר בזאת שאין לי נטיות כאלה. יחד עם זאת האופנוע שלי הוא אופנוע ולא אופנועה, ולכן אני מדבר עליו בלשון זכר. המשך…
מהו אופנוע Adventure? איך אפשר לתרגם את המושג הזה לעברית? הפירוש של המילה עצמה ברור. הרפתקאה. אבל צירוף המילים לא מסתדר. מהו "אופנוע הרפתקאה"?
הסיפור מתחיל אי שם בתחילת שנות השמונים, עת חברת BMW יצאה ביציאה מוזרה. אופנוע גדול, כבד, עם דרייבשאפט, שתי בוכנות בולטות. הם אולי לא ידעו את זה אז, אבל ה- R80 G/S של 81 היה נושא הדגל של קטגוריית האדוונצ'רים. ומשם אתם כבר יודעים לאן זה מתגלגל – ה- R1200GS של במוו שהפך, עם השנים, לאופנוע הנמכר ביותר אי פעם.
סוזוקי, מתישהו בסוף שנות השמונים ניסו גם הם להצטרף לחגיגת אופנועי "כלבו" והנציג שלהם לאירוויזיון היה ה- DR-750/800 Big. אופנוע חד-בוכנתי פשוט מבחינה מכנית (אך עם מערכת הקירור של סוזוקי המכונה SACS) ששידר את ההילה הנכונה – ספורט-שטח-אדוונצ'ר, עם מיכל דלק ענק של 29 ליטר, "מקור" שמשדר אגרסיביות (ושמאז הפך להיות כמעט סטנדרט בכל אופנוע שמנסה להתחבר לקטגוריה), משקף כמעט אנכי, תנוחת רכיבה זקופה, ופוזה. הרבה פוזה. שים קסדה, קשור ציוד, וצא לחצות את המדבריות.
כזה:
סליחה. כזה:
כל מה שנותר לסוזוקי לעשות הוא רק לתת גז ולרכב על הגל.
אלא שהם לא עשו זאת. כלומר לא בדיוק. יצורו של ה- DR-BIG הופסק מתישהו בחצי השני של שנות התשעים, והנציגים היפנים לקטגוריה פשוט לא התייצבו לתחרות, והשאירו את עולם ה"אדוונצ'ר" לשליטה כמעט בלתי מעורערת של הגרמנים (ה- Freewind – החיקוי היפני של ה- BMW F650 Funduro לא נחשב).
מכיוון שהתחרות ננטשה כמעט לגמרי מצידם של סוזוקי, הם פנו לתת-נישה אחרת. אופנועי ה"כולבו". ה-ויסטרום (או בשמו המלא DL-1000) היה למעשה אופנוע שנתפר על גבי מנוע ה- SV. טווין בזווית 90 מעלות, פשוט מאוד מבחינה מכאנית, קל לתחזוקה, וללא שום יומרות. Universal Japanese Motorcycle (או UJM) אמיתי. קנה, שים דלק, וסע. זה כנראה הצליח להם, ולכן הם חיש קל יצאו עם גירסת 650 סמ"ק של ה-ויסטרום, אבל למרות שינויים פיזיים ומכאניים כאלה ואחרים, עדיין מדובר היה באופנוע חסר יומרות שטח או הרפתקניות לחלוטין. כלי עבודה יומיומי, ללא הילה מיסתורית של שיוט על גבי דיונות או חצייה של יבשות.
כזה:
ה-ויסטרום 1000 הפסיק להיות מיובא ארצה ב- 2004 בגלל מגבלות משרד התחבורה וב- 2009 הוא הפסיק להיות מיוצר, ולמעשה מה שנותר לאוהדי סוזוקי בפרט ולרוכבים שחיפשו אופנוע כלבוייניק אמיתי במחיר שפוי היה האח הקטן בן 650 הסמ"ק שאמנם עבר מתיחת פנים מסויימת אבל עדיין נותר פשוט, אפור וחסר כל ייחוד.
כל זה השתנה ב- 2013. כשסוזוקי הציגו את האופנוע באחת מתערוכות האופנועים באירופה, התגובות של הגולשים באינטרנט היו מאופקות משהו, כשהתגובה הקולנית ביותר היתה משהו בסגנון "מה זה הכיעור הזה, אלוהים?". יש צדק בדבריהם.
ה-ויסטרום 1000 הוא לא אופנוע יפה במיוחד. כשמעמידים אותו מול המראה לא תמצא אנשים שמוכנים לקרוע מעליהם את הבגדים עבורו. אפשר להתווכח ולומר שזה לא ממש משנה, שכן אופנוע כולבוייניקי לא אמור להיות יפה. אבל מה שעובד חזק על הרוכבים בקטגוריית האדוונצ'ר הוא כמו שאנחנו כבר יודעים הפוזה. ואני לא בטוח שה-ויסטרום החדש משדר את הפוזה הנכונה, למרות הניסיון של מחלקת היח"צ של סוזוקי להחזיר עטרה ליושנה, כשהם מתיימרים להציג את ה-ויסטרום 1000 כיורש שממשיך באופן ישיר את ליין אופנועי ה-דואל ספורט של החברה. הייתי אומר שמדובר בסילוף קל של המציאות, או ניסיון לכתיבה מחודשת של ההיסטוריה.
נו מה לעשות. אם אין ברירה אז חייבים ואני מקריב את עצמי בשבילכם. החלטתי לקחת את ה-ויסטרום 1000 לרכיבת מבחן, וכדי להפוך את זה למעניין יותר בחרתי לעצמי דווקא יום באמצע יולי, אחד מהימים החמים ביותר עד כה השנה. כדי שלא יהיה לי משעמם, צירפתי לרכיבה כמה מחברי.
זה מה שהיה לי להגיד אחרי שרכבתי על הדגם הקודם.
יצאתי בשש וחצי בבוקר מהבית. למרבה ההפתעה האוויר היה עדיין קריר ונעים, אבל הניסיון הכין אותי למה שיבוא בהמשך. בנקודת המפגש אספתי את שאר החבר'ה, ואחרי תדלוק יצאנו לדרך. הנסיעה צפונה זורמת בקלילות דרך איילון וכביש החוף. הקילומטרים חולפים להם במהירות של בדיוק 200 קישואים לשנה (סתם, לא עברנו על המהירות החוקית בשום פנים ואופן). 2 גאטסואים צפונה יותר אנחנו נכנסים לכביש 70 לכיוון יקנעם. הכבישים כולם ריקים כמעט לגמרי, רק אנחנו וכמה רכבים.
ברכיבה צפונה ה-ויסטרום 1000 מתנהג בצורה די חביבה על הכביש. ברכיבה מהירה המנוע מווברץ ומרגישים אותו בעיקר דרך הכידון. המושב נוח למדי, הבולמים סבירים ומאפשרים כיוונונים ידניים סטנדרטיים (כאן אין את המערכות המתוחכמות של BMW, KTM או דוקאטי), והם מטפלים בכל ה- 215 ק"ג של האופנוע ללא כל בעיה.
המנוע בן 1037 הסמ"ק של ה-ויסטרום מפיק 91 כ"ס בכ- 8200 סל"ד. זה מספיק כדי לאפשר לאופנוע לשייט על כ- 160 קמ"ש ב- 6000 סל"ד, וגם מספיק חזק כדי לצאת לעקיפות חזקות ללא שום צורך בהורדת הילוך. יחד עם זאת, זה לא המנוע החזק ביותר בקבוצת אופנועי האדוונצ'ר, ולעיתים הוא מרגיש חלש מדי. זה לא מסוג האופנועים שיגרמו לך לחיוך שלא נמחק מהפרצוף כשאתה יורד ממנו.
גם את השאלה הזו אני מקבל בתדירות תכופה מקוראי, ויותר חמור מזה – אני קורא את חלק מהקשקושים המסתובבים בנושא זה באינטרנט מפי כל מיני כאילו ברי סמכא כאלה ואחרים, ואני נחרד.
הגיע הזמן לשים את הדברים על דיוקם, ואם ארוך לכם מדי – דלגו למטה לשורה התחתונה.
זוהי עוד אחת מהתמונות ההזויות והשקריות המסתובבות באינטרנט במיילים, בהודעות וואטסאפ, בפוסטים בפייסבוק ובשיטות אחרות:
והנה עוד וריאציה של התמונה, גם היא מתיימרת להיות סמכותית, וגם היא שגוייה לחלוטין בדיוק כמו הקודמת:
הטענה המופיעה באותם פרסומים שקריים (מה שלא מפריע לכל מיני אזרחים מודאגים להמשיך להפיץ אותם כל שני וחמישי ללא הפרעה וכמובן מבלי לבדוק את האמת) היא שאסור לעבור צומת מרומזר במהירות העולה על 70 קמ"ש, וכי אם תעשו זאת, מצלמות הגאטסו יצלמו אתכם ואתם תקבלו דו"ח. לכן, מעתה בכל פעם שאתם מתקרבים לצומת, וגם אם האור ירוק קבוע, עליכם להאט למהירות של 70 קמ"ש ולא יותר מכך.
כאמור – קשקוש בלבוש, ואני עדין בדברי.
אבל זה לא נגמר פה. המשטרה (משטרת ישראל) מגיבה לפוסט של אחד הקוראים בדף הרשמי שלה בפייסבוק, ובעצם משקרת לציבור. זה מה שהיא כותבת (לא יודע מי כתב, אבל הוא מייצג את כל המשטרה ולא רק את עצמו):
"אין אמת בדבר. משטרת התנועה איננה אוכפת מהירות בעת כניסה לצומת."
אבל היא כן. היא כן כיוון שמצלמות המהירות כן אוכפות מהירות בצומת, ומכיוון שהן מוצבות בכניסה לצומת (ולולאות ההפעלה שלהן מוצבות על קו הצומת), לא רק שהן אוכפות מהירות בעת כניסה לצומת, אלא שלמעלה מ- 90% מסך הדו"חות המופקים על ידיהן הם של מהירות בעת כניסה לצומת (על פי נתוני המשטרה עצמה).
כלומר – המשטרה מפרסמת דברי שקר וכזב, ומבצעת הטעייה מכוונת של הציבור.
