עמדת גאטסו חדשה הותקנה לאחרונה על כביש 73 בצומת הכניסה לנהלל לכיוון דרום. היא ככל הנראה תתפקד כמצלמת אור-אדום/מהירות משולבת.
כאן על המפה (אפשר לראות גם את שתי המצלמות הנוספות שנמצאות באזור על כביש 75):
כך זה נראה בשטח:
(קרדיט לתמונה – עידו ח.)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
המשרד לבטחון פנים והמשטרה ממשיכים לסגור על עוקף באר שבע. עמדת גאטסו חדשה הוצבה על כביש 25 מזרחית לבאר שבע, בצומת ערערה בנגב, לכיוון צפון מערב. היא תתפקד ככל הנראה כמצלמת מהירות/אור אדום.
הערה: לאור הפריסה סביב באר שבע אני ממשיך להתנבא שאחת העמדות הבאות תהיה באזור כביש 40 וצומת אוהלים, אולי אחת בצומת הנגב ואולי אפילו בצומת משאבי שדה/טללים, וכן ביציאה המערבית מהעיר על כביש 25. נחכה ונראה.
כאן על המפה, החץ האדום מראה את הכיוון (שאר המצלמות באזור מסומנות בנקודות כחולות):
כך זה נראה בשטח (התמונה קטנה, אשמח למשהו קצת יותר איכותי אם מישהו עובר שם במקרה):
(קרדיט לתמונה – jkl5)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
הפריסה המעניינת בלשון המעטה באזור הדרום מתגברת, ואחרי שראינו את מצלמת המהירות הראשונה על כביש 31 (כאן) אנחנו מתבשרים על שתיים נוספות – אחת מזרחה ואחת מערבה – בצומת תל ערד. הן יתפקדו ככל הנראה כמצלמות מהירות/אור אדום.
כאן על המפה, החיצים באדום מראים את הכיוונים (צירפתי גם את הסימון של המצלמה הקודמת על כביש 31 בחץ בצבע כחול):
זו המצלמה לכיוון מזרח:
זו המצלמה לכיוון מערב:
(קרדיט לתמונות – אפי נתן)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מישהו במשטרה התעורר מאוחר? מעניין. לאחרונה אנחנו מגלים יותר ויותר עמדות – שלפחות לכאורה – "עושות שכל". זו אחת מהן, ולא נותר אלא לקוות שסדר העדיפויות סוף סוף תפס את הכיוון הנכון – כבישים אדומים ומסוכנים, ולא קטעי כביש ישרים.
מפה ולשם אנחנו מתבשרים על כך שעמדת גאטסו חדשה הוצבה על כביש 25 מזרחית לבאר שבע, בצומת תל שבע, לכיוון מזרח.
הערה: לאור הפריסה סביב באר שבע לא נותר לי אלא להתנבא שאחת העמדות הבאות תהיה באזור כביש 25 וצומת שרה. נחכה ונראה.
כאן על המפה, החץ מראה את הכיוון:
כך זה נראה בשטח (התמונה קטנה, אשמח למשהו קצת יותר איכותי אם מישהו עובר שם במקרה):
(קרדיט לתמונה – jkl5)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
לפני מספר שנים התנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו קרב איתנים בין עורכי דין עקשנים במיוחד מצד ההגנה בראשותו של עו"ד תומר גונן, לבין תובעים, שוטרים, ואנשי מקצוע ממכון התקנים – והכל במסגרת מאבק באמינות מצלמות הגאטסו שהותקנו על כבישי הארץ. במהלך מאבק משפטי זה שנמשך במשך שנים התבררו תוצאות עגומות השופכות אור על התנהלות מערכות אכיפת החוק במדינת ישראל, והתברר בין היתר כי תו התקן הרשמי של מערכת המצלמות המכונה א-3 (אותה אני מכסה בהרחבה באתר זה) מתבסס על מסכת של שקרים ורמאויות שבוצעו לכאורה על ידי מכון התקנים, בדיקות שאותן היה אמור המכון לערוך למערכת כלל לא התקיימו למרות מיליוני השקלים שהוקצבו לעניין, וכי המומחים שטענו שהם כן התקיימו שיקרו במצח נחושה והמשיכו לשקר בבית המשפט. גרוע מזאת – מתברר גם כי המשטרה עצמה ידעה, שתקה, ואף נקטה בפעולות מנע כדי לגרום לכך שהתובעים המשטרתיים ישקרו בבתי המשפט בכל התיקים בהם הם עוסקים בנושא זה, על מנת שמעשה זה לא יתגלה לציבור.
בין היתר, התגלה תוך כדי המשפט, כי אילן כרמית – שהיה בזמנו ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים (ולאחר מכן עוד העז להתמודד בעצמו על תפקיד כס המנכ"ל) שיקר במצח נחושה בעת מתן עדות בבית המשפט, וסיבך בכך את המשטרה עצמה.
כפי שתואר בזמנו באתר דה-מרקר:
כשנחקר בבית המשפט לפני כחצי שנה על ידי עו"ד תומר גונן אמר כרמית כי "אינו זוכר" היכן הדו"חות שנרשמו לניסויים שכביכול בוצעו למצלמות בהולנד; וכן כי לא כתב דו"ח על הניסויים שבהם טען שהיה נוכח". כשהעיד בבית המשפט טען הנציג הבכיר כי נכח רק בכ- 10 בדיקות מתוך כ- 500 שנדרשו. לפי עדותו הוא עשה זאת במעבדה ההולנדית שערכה לכאורה את הניסויים, ואילו עוזרו נכח בשאר הבדיקות. וזה לא נעצר כאן. בנוסף נטען כי כאשר נעשו ניסיונות לאתר את העוזר שלכאורה נכח במרבית הבדיקות, נמסר על ידי מכון התקנים כי הוא "הלך לעולמו". אולם מסתבר שאותו עוזר דווקא נמצא חי ושלם במשרדו.
המומחה שהסתבך בפרשת מצלמות המהירות מתמודד על תפקיד מנכ"ל מכון התקנים
חצי שנה לאחר מכן ולאחר פניות חוזרות ונשנות מהמשטרה הכחיש כרמית כי העיד שנכח בניסוי. במקביל, צוות משטרתי שהמריא להולנד (כמובן על חשבון משלם המיסים) לא מצא כל זכר לתיעוד הניסוי. המשך…
הכביש המוכר בשמו "נתיבי בגין" משמש מזה שנים רבות כזירה לנהגים מתפרעים שלוקחים את החוק לידיים (האמת, בכלל הנהיגה באזור ירושלים היא זוועתית בלשון המעטה). עד כה היו שם שתי מצלמות גאטסו, בסמיכות אחת לשניה (במרכז הכביש על אי התנועה בין הנתיבים).
כעת קיבלנו שתי מצלמות חדשות:
הראשונה לכיוון דרום מזרח, בין מחלף דב יוסף/בית צפאפא למחלף הרוזמרין. הפעם היא מוצבת מצד ימין.
השניה בכיוון הנגדי, לכיוון צפון מערב, אחרי מחלף הרוזמרין. גם היא מוצבת מימין אבל מאחורי עץ כך שקשה מאוד להבחין בה.
כאן על המפה, החיצים מראים את הכיוונים:
זו המצלמה לכיוון דרום מזרח:
(קרדיט לתמונה – לא ידוע)
זו המצלמה לכיוון צפון מערב:
(קרדיט לתמונה – אלי ל.)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
כביש 31 מוכר מזה שנים ככביש אדום שבו אין דין ואין דיין. כמה מפתיע זה שלקח למשטרת ישראל רק 12 שנה להציב, לראשונה, מצלמת מהירות על כביש מסוכן זה.
בכל מקרה, מצלמה זו מוצבת בערך בחצי הדרך בין צומת שוקת לערד, או כחצי ק"מ מזרחית למחלף נבטים. היא מצלמת לכיוון מזרח. מעניין כמה זמן היא תחזיק מעמד שם.
כאן על המפה:
וכך היא נראית בשטח:
מהצד השני של הכביש:
(קרדיט לתמונות jkl5 ומיצו)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מצלמה נוספת, הפעם עם התקנה "מוזרה" על קיר הבטחון מצד ימין. המצלמה מוצבת קצת צפונית לצומת של תחנת המשטרה של עטרות, לכיוון צפון. סביר להניח שהיא דו-כיוונית.
כאן על המפה:
וכך היא נראית בשטח:
(קרדיט לתמונה – r0den)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
זה כבר נראה כמו גל התקנות רציני. בימים האחרונים הותקנה עוד עמדת גאטסו והפעם על כביש 60, בקטע הכביש בין נצרת לעפולה, מיד אחרי המנהרות בירידה, בצומת אכסאל. המצלמה מכוונת דרומה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות.
הנה היא על המפה:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונה – אופיר בן חמו)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
בימים האחרונים הותקנה עוד עמדת גאטסו על כביש 70, מיד לאחר זו שהותקנה בשבוע שעבר. המצלמה מכוונת צפונה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות.
אני לא מאמין שאני כותב את זה אבל האם יתכן שאשכרה מישהו סוף סוף תופס שם שכל? האם זה אפשרי?
הנה היא על המפה, ביחד עם שאר המצלמות המוצבות באותו קטע כביש:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונה – חמאדה)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
ואללה, לא יודע מה להגיד לכם. מצד אחד עושה רושם שהפרוייקט של א3' הגיע לימיו האחרונים וההתקשרות עם הספק הגיעה לקיצה. מצד שני – אחרי 3 עמדות חדשות בנוף הגליל במאי, הנה אנחנו מתבשרים על עמדה נוספת שהותקנה על כביש 70 בצומת טמרה.
המצלמה מכוונת צפונה וככל הנראה תצלם עבירות אור אדום ומהירות. משום מה יש לי תחושה שדווקא שם היא תהיה מועילה מאוד (וזה נדיר שאני כותב כזה דבר).
הנה היא על המפה:
וככה היא נראית בפועל:
(קרדיט לתמונות – לא ידוע)
כרגיל אסיים בתזכורת:
ראו הוזהרתם.
מי שעוקב אחרי "מיצו בדרכים" יודע שאני לא נח כשמדובר במעקב אחרי פעולות האכיפה של משטרת ישראל כנגד עבירות המהירות. אנחנו מחכים לזה כבר לא מעט שנים, אבל עושה רושם – לפחות לפי הפירסומים בנושא – שהנה אנחנו מגיעים לתחילתו של עידן מדידת מהירות ממוצעת בישראל.
בינינו, בלי לספר לאף אחד, אני אגלה לכם שמדידת מהירות ממוצעת עשוייה להיות דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים, כמובן במידה ומשתמשים בה בצורה נכונה (אין לי ספק שבישראל יעשו כל מה שרק אפשר כדי לחרבן גם את זה). מדינות רבות בעולם (כמו בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד) משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה, ומה שחלק נכבד מהעולם כבר יודע והטמיע, אצלנו עדיין לא הבשיל לכדי מערכת עובדת בשטח. בגלל חוסר מעוף, חוסר הבנה, חוסר מודעות לנושא – ובעיקר בגלל שבאקלים הפוליטי השורר בישראל מזה כ- 20 שנה לאף אחד לא באמת איכפת.
אבל רגע, זה לא נגמר. בעוד שבישראל מגלים ברגעים אלה את האור, אותן מדינות נאורות בעולם המערבי שהשתמשו באותן מערכות מדידת מהירות ממוצעת מגלות לאחרונה שזה לא בדיוק זה, ויש מדינות רבות שבהן המערכות האלה דווקא מוסרות. אבל נשאיר את זה למאמר אחר.
קצת מידע היסטורי
באוקטובר 2013 היתה אחת בשם ציפי חוטובלי בתפקיד סגנית שר התחבורה. לאן היא נעלמה מאז? מישהו יודע? לא משנה. מה שכן משנה הוא שהיא החלה אז במהלך להעברת חוק חדש שלפיו שוטרים יוכלו לשלול רישיונות של נהגים גם בלי לראות במו עיניהם את ביצוע דבר העבירה. לא מאמינים? תקראו פה – במשרד התחבורה מכשירים את הקרקע לקראת מתן דו”חות מהירות המבוססים על מדידת זמן בין שתי נקודות. היא לא הסתפקה בזה, אלא בינואר 2014 היא אשכרה הצליחה להעביר את החוק בקריאה ראשונה…
מה המשמעות של הצעת חוק זו לעניין שלנו? עד כה קצין משטרה היה צריך לחזות במו עיניו בעבירה בעת התרחשותה, ו/או היה צריך לראות במו עיניו את עבירת המהירות או אור אדום כפי שצולמה ע”י מצלמות המהירות של פרוייקט א-3. לעומת זאת, לפי הצעת החוק הזו, גם אם עבירת המהירות עצמה לא צולמה ע”י המצלמות ו/או לא נצפתה בעת התרחשותה ע”י השוטר, הרי שמתקיים כאן היסוד הסביר להנחה שהעבירה אכן התקיימה איפושהו במהלך הדרך, שהרי לא יתכן שהרכב עבר וצולם בין שתי מצלמות שהמרחק ביניהן ידוע וקבוע בפחות מדי זמן מזה הדרוש כדי לעבור בין שתי הנקודות במהירות חוקית. ולכן מכך מתקיים היסוד הסביר להניח שהנהג/ת ביצע עבירת מהירות איפשהו על ציר המרחק בין שתי הנקודות.
בכל מקרה, מאז – דממה. עד לאחרונה.
בהודעה לאקונית שפורסמה על ידי דוברות המשטרה בנובמבר 2022 נכתב:
"המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל עובדים בחודשים האחרונים בעבודת מטה מקיפה ומשותפת על הקמת מערכת שתחליף את מצלמות א3. המערכת החדשה תתאים את עצמה לטכנולוגיות המתקדמות בעולם, בין היתר תשלב מהירות ממוצעת במקטעים רלוונטיים, כאשר ישנה כוונה לערוך פיילוט בשנת 2023 במספר מקטעים בכביש 90".
באייטם שפורסם באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים באפריל 2023 נכתב:
"הנוסעים בכביש 90 דרום לכיוון אילת יבחינו במצלמות חדשות שהוצבו לפני מספר שבועות בכביש.
מצלמות אלו בודקות מהירות נסיעה ממוצעת לאורך קטע דרך של כמה קילומטרים, ובכך יוכלו לנטר נהגים שנוסעים במהירות מופרזת ומסכנים משתמשי דרך אחרים בדרך.
בשונה מהמצלמות הקיימות (א3), המצלמות החדשות לא בודקות מהירות נסיעה בנקודה אחת לאורך הכביש, אלא מחשבות מהירות נסיעה ממוצעת לאורק מספר קילומטרים.
בשלב זה המצלמות נמצאות בהליך בדיקה, אולם בעתיד הן יוכנסו לשירות מבצעי ויבצעו אכיפה על נהגיה במהירות מופרזת".
לכאורה – צעד בהחלט מבורך שיעזור להקטין ולו במעט את כמות תאונות הדרכים הקטלניות בכביש הערבה. ואם זו מטרתו של הפרוייקט – דיינו.
אלא מה, אם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה. ננסה להסביר.
איך זה עובד?
מדידת מהירות ממוצעת היא למעשה שאלת זמן מרחק בסיסית של כיתה ד': יש לך קטע כביש ובו מצלמה בכניסה ומצלמה בסיום. המצלמה הראשונה מצלמת את כל הרכבים שעוברים דרכה – גם אם הם לא ביצעו כל עבירה – ורושמת אותם בטבלה ולצידם השעה המדוייקת בה הם צולמו. לאחר מכן, גם המצלמה השניה מצלמת את כל הרכבים ומוסיפה לטבלה, ביחד עם הזמן המדוייק. ואז עושים מרחק חלקי זמן, מכאן נגזרת המהירות הממוצעת.
לדוגמה, אם המהירות החוקית עומדת על 90 קמ"ש באותו קטע כביש, זה אומר שכלי רכב שנוסע במהירות החוקית יעבור לא יותר מ- 25 מטר בשניה. אם בין שתי המצלמות יש, למשל, 1 ק"מ (או 1000 מטר), אז כלי רכב שנוסע במהירות חוקית של 90 קמ"ש אמור לעבור את הקטע הזה ב- 40 שניות, אבל לא פחות מזה. אם נסע את הקטע ב- 40 שניות – לא יקבל דו"ח:
אבל אם הוא צולם במצלמה השניה אחרי 30 שניות ולא 40 שניות כצפוי, זה אומר שהוא נסע במהירות גבוהה יותר מ- 90 קמ"ש – לדוגמה במקרה הזה – 120 קמ"ש. לפיכך, יקבל דו"ח:
נראה פשוט, לא? אבל רגע, זה לא נגמר כל כך מהר.
המערכת עצמה
מדינות העולם המשתמשות במערכות מדידת מהירות ממוצעת עושות שימוש במערכות מתוצרת חברות מובילות בתחומן – כמו למשל חברת Sensys Gatso Group או חברת Truvelo ואחרות שזו מומחיותן. זה העסק שלהן, מזה הן מתפרנסות, והלקוחות שלהם מפוזרים על פני כל הגלובוס. אבל בישראל – כמו בישראל מדינת האור לגויים וה-סטארטאפ ניישן – חייבים להמציא את הגלגל מחדש. אצלנו לא יקנו מערכות כאלה מהקופסה, אלא ישתמשו במערכת קיימת – שנולדה ונוצרה ופותחה למטרה אחרת לגמרי – וימציאו אותה מחדש לטובת מדידת מהירות ממוצעת.
"לא יכול להיות!" תצעקו. "אתה עובד עלינו!" תקבעו בצורה נחרצת.
האמנם? הלוואי והייתי טועה. אבל בישראל המציאות עולה על כל דימיון. זו המדינה שבה מישהו החליט לקחת מצלמות גאטסו שנועדו לאכיפת מהירות ועבירות אור אדום – ולהשתמש בהן כמערכת לניטור נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. וזו גם המדינה שבה מישהו החליט שלא צריך ללכת לפי הוראות היצרן, והתקינו מצלמות גאטסו בצמתים בצורה שלא עומדת בדרישות היצרן. רגע, יש עוד. בישראל מישהו בעל דימיון פורה החליט לקחת עמדות ריקות של גאטסו, ולמלא אותן בתוכן שהוא שונה לגמרי מהמטרה המקורית – ועל ידי כך להסוות את העמדות כאילו הן מצלמות מהירות כשבפועל הן בכלל מצלמות בטיחות המחוברות למערכת "עין הנץ".
אז בהמשך ישיר לסאגות האלה, מישהו בישראל החליט שזה יהיה רעיון טוב לקחת מצלמות של מערכת "עין הנץ" ופשוט להסב אותן למטרה דו-תכליתית: גם ניטור מהירות ממוצעת וגם איסוף וניטור לוחיות רישוי של כל רכב שעובר לידן (ועל ידי כך רישום של תנועת רכבים בכל הארץ, בין אם עשו איזו עבירה ובין אם לא, תוך כדי שמירת הנתונים לשנים ארוכות גם אם לא צריך אותם, סתם, שיהיה אולי פעם נצטרך).
בתמונה: אחת מעמדות פיילוט מדידת מהירות ממוצעת הממוקם ליד הישוב צוקים בערבה:
מגניב לא?
ומה עם תקנים? רגולציות? עמידה בסטנדרטים? שטויות אחי, סמוך עלי יהיה בסדר. המשך…
אני מודה, לזה לא ציפיתי, אבל הנה זה קרה. למרות מצב הביש בו נמצאת המשטרה בכל הנוגע לתפעול מצלמות הגאטסו בישראל, למרות שנתפסה יותר מפעם בשקר בנושא, למרות פסק דין נגדה, למרות ההקפאה הזמנית של המערכת, למרות העובדה שלאחרונה פורסם כי הזכיין (מל"מ-תים) יפסיק לתפעל את המערכת (ולאחר מכן קיבל ארכה של שנה נוספת) – למרות כל אלה אנחנו נדהמים לגלות שממש לפני מספר ימים הותקנו לא פחות מ- 3 עמדות גאטסו חדשות, והפעם בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר).
שלוש עמדות אלה מצטרפות לאלה שכבר קיימות באזור.
הנה הן על המפה:
הראשונה:
על שדרות מעלה יצחק, לכיוון מערב.
באייטם שפורסם אמש בכלכליסט נכתב כי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל החלו בעבודת מטה להחלפת מערכת מצלמות המהירות א3 שפרוסות ברחבי ישראל במצלמות מסוג חדש שיהיו מסוגלות למדוד מהירות ממוצעת. עוד אומרים לנו בכלכליסט שהפיילוט הראשון למצלמות החדשות יתקיים בעוד מספר חודשים בכביש 90.
מדידת מהירות ממוצעת היא דרך אפקטיבית למדי להפחתת המהירות על קטעי כביש מסויימים (אם משתמשים בה בצורה נכונה), ומדינות רבות בעולם משתמשות בשיטה זו בדרגות שונות של הצלחה – בריטניה, צרפת, שוויץ, הולנד, בלגיה, אוסטרליה ועוד. עד כה לא השתמשו בה בישראל, אבל אם האייטם נכון, יש סיכוי שבעתיד הקרוב נתחיל לראות ניצנים של מערכות כאלה גם על חלק מכבישי ישראל (ואם אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה – אין סיכוי שמי שיחליט על המערכת הזו בארץ ידאג שהיא תוטמע בצורה הנכונה).
בתמונה – שלט המתריע בפני התחלת קטע מהירות מפוקח בבריטניה:
בואו נסביר קצת על מערכת מדידת מהירות ממוצעת, ואחר כך נסביר למה במצב הנוכחי אין סיכוי שישתמשו בה בישראל:
במערכת מדידת מהירות ממוצעת משתמשים במצלמות דיגיטליות הממוקמות לרוחב כביש בנקודה אחת, ולאחר מרחק מסויים – שוב סוללת מצלמות לרוחב הכביש בנקודה שניה. בהנחה שהמרחק בין המצלמות הוא קבוע ולא משתנה, אם מכונית מצולמת בעת שהיא עוברת על פני מצלמה א' ואחרי X דקות היא עוברת על פני מצלמה ב' ובהנחה שמדידת הזמנים בין המצלמות מדוייקת, המערכת האלקטרונית תוכל מיד לחשב את הזמן שלקח לאותו רכב לגמוא את המרחק הנתון.
בתמונה – מצלמות מהירות ממוצעת על כביש בבריטניה:
לדוגמה, אם נעמיד סט מצלמות אחד על כביש החוף מיד אחרי מחלף זכרון לכיוון דרום, ואת סט המצלמות השני בסמוך לג'סר א-זרקא – מרחק של 7 ק"מ ביניהן – ובהינתן שהמהירות המותרת באותו קטע עומדת על 90 קמ"ש, הציפייה שיקח למכונית לפחות 4.6 דקות לעבור את המרחק הזה. כלומר, אם יקח לה 4.7 דקות, 5 דקות, 6 דקות או חצי שעה לעבור 7 ק"מ – הנהג לא נסע מעל למהירות המותרת.
אבל אם המכונית צולמה כשהיא עוברת על פני מצלמה ב' בפרק זמן שקטן מ- 4.6 דקות – למשל 4 דקות או 3.5 דקות – מכאן נובע שהנהג בוודאי נסע לפחות בחלק מהזמן במהירות הגבוהה מ- 90 קמ"ש, ומכאן נובע שהנהג בוודאי עבר על החוק, ולכן הוא יקבל דו"ח מהירות.
מהירות שווה דרך חלקי זמן. 3 יחידות במתמטיקה.
לכאורה – אחלה דרך לגרום לנהגים לשמור על המהירות החוקית, נכון?
אז זהו שלא. אם נמשיך את הדוגמה הקודמת, העובדה שהרכב מגיע לנקודה של מצלמה ב' אחרי 5 או 6 דקות לא אומרת בהכרח שהוא נהג לפי המהירות החוקית המותרת ולא חרג ממנה. שכן אם במשך 2 ק"מ מהקטע של אותם 7 ק"מ הוא נסע במהירות לא חוקית, אבל לאחר מכן הוריד את הרגל מהגז והקפיד לחצות את הקו של מצלמה ב' אפילו שניה אחרי 4.6 דקות, מבחינת מערכת המדידה הוא נסע כחוק, אבל בפועל יתכן שבמשך זמן מה הוא נסע על 200 קמ"ש…
לכן, מערכות מדידת מהירות ממוצעת טובות לקטעים בהם המהירות קבועה, כשהמרחקים בין המצלמות הם קצרים יחסית – כמה מאות מטרים ולא יותר מכך. בנוסף, חייבת להיות הקפדה שבאותו קטע כביש לא יהיה ניתן לעצור בצד, להיכנס לתחנת דלק או לצאת באחד המחלפים בדרך… קטע ארוך יותר יאפשר לנהגים פשוט לגוון את המהירות שלהם ולהתאים אותה כך שבחישוב ממוצע המהירות יצא שהם לא נסעו מהר מהמותר…
ושלא יהיה לכם ספק, כבר היום קיימות אפליקציות שברגע שיעודכנו במיקום אותן מצלמות – הן יתריעו בפני הנהג על כניסה לאזור מדידת מהירות ממוצעת, ויציגו לו את הזמן הנמדד שעליו לעבור את הקטע. כך יוכלו הנהגים להתחמק בקלות רבה מקבלת דו"חות מהירות בקטעים מפוקחים אלה, וזאת מבלי באמת לשמור על החוק.
הנהג יעבור את המצלמה הראשונה במהירות חוקית (כמו שקורה היום עם מצלמות הגאטסו), ילחץ על הדוושה וירביץ חלק מהדרך במהירות גבוהה ולא חוקית, ואז במשך יתרת הדרך עד המצלמה השניה הוא יפחית מהירות כך שבחישוב הממוצע הוא לא יתפס מגיע אל המצלמה השניה מהר מדי…
מכאן נובע שאם יהיו פקידים מספיק טפשים במשרד לבטחון פנים ו/או קציני משטרה מספיק בורים שיטילו את יהבם על מערכת מסוג זה – בדיוק כמו שהיו בנמצא הטפשים והבורים שחתמו על אישור מערכת א3 הפתטית לפני כ- 15 שנה – הם יגלו מהר מאוד שעשרות המיליונים שישפכו על המערכת הזו לא יועילו בכלום להפחתת תאונות הדרכים באותם קטעים. שכן מראש פיקוח מהירות ממוצעת נועד לכישלון והיעילות שלו מפוקפקת ויכולה להימדד רק בקטעים מפוקחים מצומצמים מאוד, קטעים שבהם ממילא אין כל משמעות למהירות הממוצעת.
בנוסף, כדי להקים מערכת מסוג זה ישנו מכשול נוסף שאותו צריך לעבור, והפעם מכשול חוקי.
נכון לעכשיו, כדי לתת דו"ח על מהירות, החוק מחייב ששוטר או קצין משטרה יראה במו עיניו את העבירה בעת התרחשותה. דהיינו, או שהוא מדד את המהירות באמצעות מכשיר אלקטרוני כמו ממל"ז או דבורה, או שהוא הסתכל בתמונה שצולמה על ידי מצלמת מהירות א3 שמראה שחור על גבי לבן את עבירת המהירות בעת ביצועה. המדידה חייבת להתקיים באמצעות מכשיר מדידה מאושר ומכוייל (ורק באמצעותם, אי אפשר למדוד מהירות באמצעות סטופר, ספידומטר ברכב או יונת דואר), כשהמדידה מנפקת מספר מדוייק בקמ"ש (ממנו מופחתים 5 קמ"ש למען הסר ספק).
במילים אחרות: אסור לשוטר לשער שהיתה עבירה, הוא לא יכול לנחש שהיתה עבירה, הוא חייב לראות אותה במו עיניו בעת התרחשותה (או כאמור להסתכל בצג המכשיר או בתמונה שמראה לו את המדידה המדוייקת).
להלן הודעה שפורסמה על ידי דוברות המשטרה (אגף התנועה):
אזהרה לציבור – לא ללחוץ על קישור "לצילומי מכמונת המהירות" הנשלח לדואר האלקטרוני בשם "אגף התנועה".
באגף התנועה של משטרת ישראל התקבלה פניה ממנה עולה כי עובדת בחברה פרטית קיבלה דואר אלקטרוני "מאגף התנועה" ובו נטען כי רכבה תועד מבצע עבירה של נסיעה מעל המותר וצורף לו קישורית (לינק) לצפייה בצילומי המכמונת מהירות. מבדיקה ראשונית של הדואר החשד עולה כי מדובר בפניה מזויפת וככל הנראה מדובר בניסיון דיוג.
הערה (מיצו): דיוג או בשמו הלועזי Phishing (זו לא שגיאת כתיב) הוא פעולה מטעמו של תוקף שמיועדת לגרום לכך שאדם ימסור את פרטיו האישיים או פרטי התחברות/לוגאין למערכות לגורם זדוני המתחזה להיות אחר. לאחר שהקורבן מוסר את פרטיו התוקף ישתמש בנתונים אלה כדי לקבל גישה למערכות כמו דואר אלקטרוני (פרטי או אירגוני), רשתות חברתיות, בנקים, גופים רשמיים וכו' – וכך יגרום לנזק לקורבן (נזק כספי, תדמיתי, השתלטות וגניבת כספים וחשבונות ועוד).
דוברות המשטרה מוסיפה עוד:
להלן מספר דגשים והמלצות לזיהוי ראשוני של פניה חשודה בשם אגף התנועה:
משטרת ישראל אגף התנועה מודיעה לבעל רכב על ביצוע עבירת תנועה ומצרף דו"ח תנועה או הזמנה לדין באמצעות דואר ישראל במכתב רשום בלבד לכתובת בעל-הרכב כפי שרשומה במשרד הפנים (אנא ודאו שכתובתכם מעודכנת).
פניה חזרה בדוא"ל תהיה רק במקרה שבעל הרכב פנה קודם למרכז פניות נהגים וביקש לקבל את המענה לפניה בחזרה לדואר האלקטרוני.
שימו לב לכתובת הדוא"ל ממנה נשלח המכתב – ואם קיימת הסיומת gov.il.
שימו לב לפרטים בתוכן המכתב, לפרטים על מיקום וזמן ביצוע העבירה.
בכל מקרה בו עולה חשד כי מדובר בפניה זדונית וחשש לניסיון דיוג אל תלחצו על הקישור המצורף, אל תורידו קבצים למחשב ופנו למשטרת ישראל.
מצ"ב תמונת המייל החשוד וסימנים מחשידים לשימושכם.
הערה (מיצו): כל האמור לעיל נכון באופן עקרוני לכל סוג של הודעה המתיימרת להיות מגורם רשמי כזה או אחר – דואר ישראל, רשות המיסים, הבנק שלכם, פייסבוק וכו' וכו'. בכל מקרה – אם יש ספק אין ספק – ואסור עליכם ללחוץ על לינקים גם אם הפיתוי גדול. אם לחצתם, בשום פנים ואופן אין לבצע לוגאין לאותו דף שאתם מגיעים אליו גם אם הוא נראה רשמי (קל מאוד לזייף דף התחברות של כל אתר).
